"אני חושבת שהיא מעדיפה לא להתייחס לזה כרגע." היא עונה. "אם נשרוד את השבוע הקרוב אני מניח שהיא תיזכר ותכעס."
[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 4/4 - המשחק נסגר
- מחבר/ת הנושא liorgonen3
- תאריך התחלה
טיירה מביטה בשאר יושבי השולחן ''נראה לי שיהיה יותר פשוט, יותר אפקטיבי, לנסות להרוק את קירה. אבל...'' היא מהססת לרגע.
פגשת אותה רק לכמה רגעים, היא איימה להשמיד אותך, את לא חייבת לה שום דבר.
ובכל זאת, כשטיירה עוצמת עיניים, קולה הצעיר-לנצח של קירה מתערבב, מתמזג בקולן של עשרות נשים שטיירה גידלה. היא מביטה באצבעותיה, אצבעות שידעו להיות מונחות בנחמה על כתף רועדת מיפחות, כמו גם להחזיק את הלהב.
זו אשמתן שעשיתי יותר מהאחרון מאשר הראשון לאחרונה...אבל זה לא אומר שזו לא האחריות שלי לתקן את זה.
''הבעיה היא, בסופו של דבר, זה שזה לא יגמר. כל אחד מכם מנסה להיות חכם יותר מהשני. כל אחד מכם מנסה למצוא קסמים חדשים, נשקים סודיים, פגיונות בשרוול. אבל בסוף, זה לא ישנה.'' אגרופיה נקמצים בזעם כשהיא ממשיכה לדבר ''כולכם...אלמתים, שדים, ורוחות. מלאכים ופיות. כולכם חיים לנצח, והמשחק הזה ימשיך לנצח, כי כל עוד אתם חיים האדמה הזו תמשיך להיות מגרש המשחקים שלכם - ואם יש דבר אחד שסירונה לימדה אותנו, זה שאתם לא נופלים כל כך בקלות.'' היא רוכנת קדימה, ניצוץ צהוב מבליח בעיניה ''וכל עוד אתם תמשיכו לשחק בעולם הזה, להשתמש באנשים כפיונים, לנסות להערים עליהם במקום לדבר איתם, זה לא יגמר אף פעם.''
היא נעמדת ומעבירה את עיניה על שאר היושבים בשולחן. ''אל תחשבו שאני מתרככת, או שהזדקנתי. לסירונה מגיע גזר דין מוות על הנזק שעשתה. אם אני אוכל להרוג אותה, לא אהסס. אבל הסיפור עם קירה...'' היא שולחת מבט כאוב לנל וממשיכה
''קירה טמיילו מספקים לנו את ההזדמנות הנדירה שבה הרבים תלויים במעשי היחיד. אם קירה תבחר לבטוח, תבחר לשחרר את מיילו, לבנות גשר של אמון על פני מה שנשרף...זו תהיה פתיחתו של עידן חדש. עידן שבו הסודות הקטנים שלכם לא קיימים, כי אין מה להסתיר. עידן שבו בני האלמוות לא מתערבים לנו בחיים, כי אנחנו מסתדרים לבד"
הצהוב בעיניה רושף בשלב הזה
''אני לא מכירה את קירה או את מיילו, אבל חלק מכם כן הכירו אותה. אני לא מבינה בפיות ובקסמים, אבל אם עשרים השנים שלי כאם להקה לימדו אותי משהו...אולי זה יהיה הזמן לפנות אל הלב ולא אל הלהב. אבל אם אנחנו רוצים לשכנע את קירה עכשיו, כדי לנצח במלחמה ולא רק בקרב...אני אצטרך את העזרה של מי שכן הכירו ומכירים אותם. במקום לנסות לשחזר את המלחמה של אתמול, בואו ננסה ליצור את השלום של מחר.''
פגשת אותה רק לכמה רגעים, היא איימה להשמיד אותך, את לא חייבת לה שום דבר.
ובכל זאת, כשטיירה עוצמת עיניים, קולה הצעיר-לנצח של קירה מתערבב, מתמזג בקולן של עשרות נשים שטיירה גידלה. היא מביטה באצבעותיה, אצבעות שידעו להיות מונחות בנחמה על כתף רועדת מיפחות, כמו גם להחזיק את הלהב.
זו אשמתן שעשיתי יותר מהאחרון מאשר הראשון לאחרונה...אבל זה לא אומר שזו לא האחריות שלי לתקן את זה.
''הבעיה היא, בסופו של דבר, זה שזה לא יגמר. כל אחד מכם מנסה להיות חכם יותר מהשני. כל אחד מכם מנסה למצוא קסמים חדשים, נשקים סודיים, פגיונות בשרוול. אבל בסוף, זה לא ישנה.'' אגרופיה נקמצים בזעם כשהיא ממשיכה לדבר ''כולכם...אלמתים, שדים, ורוחות. מלאכים ופיות. כולכם חיים לנצח, והמשחק הזה ימשיך לנצח, כי כל עוד אתם חיים האדמה הזו תמשיך להיות מגרש המשחקים שלכם - ואם יש דבר אחד שסירונה לימדה אותנו, זה שאתם לא נופלים כל כך בקלות.'' היא רוכנת קדימה, ניצוץ צהוב מבליח בעיניה ''וכל עוד אתם תמשיכו לשחק בעולם הזה, להשתמש באנשים כפיונים, לנסות להערים עליהם במקום לדבר איתם, זה לא יגמר אף פעם.''
היא נעמדת ומעבירה את עיניה על שאר היושבים בשולחן. ''אל תחשבו שאני מתרככת, או שהזדקנתי. לסירונה מגיע גזר דין מוות על הנזק שעשתה. אם אני אוכל להרוג אותה, לא אהסס. אבל הסיפור עם קירה...'' היא שולחת מבט כאוב לנל וממשיכה
''קירה טמיילו מספקים לנו את ההזדמנות הנדירה שבה הרבים תלויים במעשי היחיד. אם קירה תבחר לבטוח, תבחר לשחרר את מיילו, לבנות גשר של אמון על פני מה שנשרף...זו תהיה פתיחתו של עידן חדש. עידן שבו הסודות הקטנים שלכם לא קיימים, כי אין מה להסתיר. עידן שבו בני האלמוות לא מתערבים לנו בחיים, כי אנחנו מסתדרים לבד"
הצהוב בעיניה רושף בשלב הזה
''אני לא מכירה את קירה או את מיילו, אבל חלק מכם כן הכירו אותה. אני לא מבינה בפיות ובקסמים, אבל אם עשרים השנים שלי כאם להקה לימדו אותי משהו...אולי זה יהיה הזמן לפנות אל הלב ולא אל הלהב. אבל אם אנחנו רוצים לשכנע את קירה עכשיו, כדי לנצח במלחמה ולא רק בקרב...אני אצטרך את העזרה של מי שכן הכירו ומכירים אותם. במקום לנסות לשחזר את המלחמה של אתמול, בואו ננסה ליצור את השלום של מחר.''
"אז אני חושב שהיגע הזמן להתחיל לעבוד" אומר טריסטן.
"רגע." נשמעים כמה קולות במקביל, סירין, אסטל, והשמאן הטרולי כולם מביטים אחד בשני כאשר הם התחילו לדבר. טריסטן נראה מעט סקרן. "יש משהו שפספסתי."
"למעשה." אומר אסטל ומהנהת להלנה, שנעה לעבר נל. "כשההתקפה על יערות גאלה התחילה, חלק מהפליטים ברחו לנמל חירות." היא מספרת. "אחת הכוהנות הגדולות הייתה איתן, לא בתור מבקשת מקלט, אלא בתור מנהיגה לפליטים." מסביר אסטל. בעוד הלנה שולפת פיסת בד שעוטפת משהו. "היא ביקשה מאבא שלי, האדמריל. לשמור על החפץ הזה עד שיהיה דמות שתתאים להנהיג את האלפים בחזרה לאדמותהים." היא ממשיכה. "אומנם הנסיכה נלסיטרה היא האש ששרפה את הבית שלהם, אבל היא יכולה גם להיות האש שתחזיר את כוח החיים אליהם." היא מחייכת בעוד הלנה שולפת כתר כסוף ודק מתוך הבד. "אם תרצי ואם לא, אני חושבת שזה חלק מהאחריות שלך לתקן את הנזק שגרמנו, כמו שהאחריות שלי לתקן את הנזק שנגרם בשמי." היא מסבירה. "אני לא חושבת שיש פה מישהו שירצה לקרוא תיגר עליך. ובשם הסמכות שניתנה למוסד האדמריליות על ידי הכוהנת הגדולה של סלה-קלה, אני מכריזה עליך, הנסיכה נל מחצר האש. בתור העוצרת לכס האלפי. ואני מגישה לך את כתר המלוכה של סלה-קלה." הלנה מושיטה במעין טקסיות מאולצת את כתר הדקיק- לא יותר מטבעת שנראית כאילו חושלה מעלים ירוקים. לעבר נל. "הללו את נל, הראשונה לשמה. נסיכת חצר האביב. עוצרת הכתר האלפי." היא כורעת ברך בטקסיות, וחלק מהנוחכים בחדר עושים כמוה.
"אני לא אבזבז זמן." אומר סירין ומתקדמת לעבר טיירה. "אני יודעת לזהות חוכמה שאני שומעת אותה, אבל יותר מכל אני יודעת לזהות מישהו שהאל נגע בו בעבר, וכעת הוא יצא לדרך חדשה." היא שולפת את חרבה, "זו החרב המקורית של בני, לא להב הפניקס האגדית, אבל כן חרב שחושלה לידיים של גיבור. "למיילו היה חסר מעט כוח קדוש כדי להפעיל את החרב בצורה הנכונה, אבל אני חושבת שלך יש אותה." היא מושיטה לטיירה את החרב הארוכה, מפנה את הניצב לכיוונה. ברגע שזו נוגעת בניצב החרב, היא מתחילה לזהור באור לבן. ניצב החרב נראה כמו שמש היורה קרן לאורך הלהב.
"מאן" אומר השמאן ומדדה לעבר זולג'ין. "אתה המלך שלנו, צ'יף המלחמה הטרולי והנבחר של הלואה." הוא כורע ברך, "אני מביא לך ת'גרזן של ראשטקאן." הוא אומר. "תחסל איתו ת'פיות ותביא כבוד." הוא מניח את הגרזן השחור בידיים של זולג'ין. "אומרים שכאשר הצ'יף האמיתי מחזיק בו, הוא יכול להפחיד אפילו את הלואות הגדולים ביותר."
טריסטן מפלפל בעינייו. "כשבגדתי בפאזוזו דאגתי לפשוט על כמה מהאוצרות שלו." הוא אומר ופונה להרן, "אני מניח שעם הכוח שבונסמדי נתן לך, אתה תהיה מסוגל לעשות שימוש באחד האוצרות שלו." הוא אומר ושולף נזר שחור בעל עיטורים בשפה לא ברורה. "אני מציע לך להיפטר ממנו לפני שאחד השדים האחרים ירצה לקחת אותו, אבל עד אז אני מניח שתוכל לעשות בו שימוש לא רע כדי להכות בפיות.
META
נל מקבלת את הכתר האלפי. למען הסר ספק, היא נחשבת כאילו הוסמכה בצורה רשמית להיות השליטה האלפית (לצורך הכוחות של הכתר)
טיירה מקבל את הלהב קצה הלב. למען הסר ספק, היא נחשבת פאלדינית לצרכי הפעלת הכוחות של החרב וההתיחסות אליה כאל נוקמת קדושה.
זולג'ין מקבל את גרזן האימה (או הגרזן של ראשטקאן). היכולת שלו להפיץ פחד עובדת רק בזמן קרב.
הרן מקבל את הכתר של מלכות התופת.
IN
לאחר חלוקת המתנות המהירה, ולאחר שאתם מתרגלים לעתקים שהובאו בפניכם. טריסטן וסירין חוזרים לשולחן החול. "אני מניח שעכשיו נשארה השאלה החשובה." הוא אומר במעט תסכול, "וכל אחד פה יגיד לכם תשובה אחרת." הוא מייד מוסיף. "יש מחוץ מבצר הקטן הזה צבא של טרולים, אלפים, בני אדם, נקורפוליטנים, אנשים מנמל חירות, אנשים מגלקוס ואנשים מרעגיה." הוא מושך כתפיים. "הם פה בגללכם, אבל הם צריכים מישהו שיהיה זה שיוביל אותם לקרב. עד כמה שנרצה, אף צבא לא יכול להיות מנוהל על ידי 2 מפקדים, קל וחומר שישה." הוא חוזר למקום שלו. "אני מניח שעברנו את שלב הרגישות המיותרת." הוא מביט לעברכם. "אחד מאיתנו צריך להיות בחזית. ומישהו צריך להישאר מאחור כדי להגן על העורף ולנסות פעולה משוגעת אחרת במקרה שהכל יכשל. אני מציע שתיקחו את השעות הקרובות בשביל לעשות את ההחלטות האלה, כולנו נקבל את מה שתגידו, אבל לא נגיע להחלטה יעילה בלעדיכם.
הוא אומר ומחכה לתשובה.
META
לקראת ההתקפה אתם צריכים לקבוע סדרי כוחות, גם מי יהיה זה שיוביל את ההתקפה ויקבע את הטקטיקה הראשית, איזה מהצבאות יהיה בחזית, ומי ישאר מאחור בשביל פצועים ובמקרה שהכל ייכשל. יש לכם מספיק זמן בשביל לדבר בינכם (בIN או בOUT) וכדי לשאול ולדבר עם הדבשי"ם על מנת להגיע להחלטה אתם גם יכולים לקבל חוו"ד מהדבשים. להחלטה יהיה השלכות על הקרב ועל דברים שיתרחשו בקרבות הסופיים, אז תיקחו את הזמן לחשוב על זה ולהתיעיץ.
אני עושה פה רשימה מסודרת בספוליר של דבשי"ם פוטנציאלים (אתם יותר מיכולים להציע דב"ש אחר שפגשתם ורלבנטי לעסק) וכן של הצבאות שיש לכם. אתם יכולים להחליט שאתם תנהיגו את הצבא בעצמכם (דרך בחירה מבינכם של מי הכי מתאים) תיקחו בחשבון שזה גם יעורר השלכות בצורה כזו או אחרת.
"רגע." נשמעים כמה קולות במקביל, סירין, אסטל, והשמאן הטרולי כולם מביטים אחד בשני כאשר הם התחילו לדבר. טריסטן נראה מעט סקרן. "יש משהו שפספסתי."
"למעשה." אומר אסטל ומהנהת להלנה, שנעה לעבר נל. "כשההתקפה על יערות גאלה התחילה, חלק מהפליטים ברחו לנמל חירות." היא מספרת. "אחת הכוהנות הגדולות הייתה איתן, לא בתור מבקשת מקלט, אלא בתור מנהיגה לפליטים." מסביר אסטל. בעוד הלנה שולפת פיסת בד שעוטפת משהו. "היא ביקשה מאבא שלי, האדמריל. לשמור על החפץ הזה עד שיהיה דמות שתתאים להנהיג את האלפים בחזרה לאדמותהים." היא ממשיכה. "אומנם הנסיכה נלסיטרה היא האש ששרפה את הבית שלהם, אבל היא יכולה גם להיות האש שתחזיר את כוח החיים אליהם." היא מחייכת בעוד הלנה שולפת כתר כסוף ודק מתוך הבד. "אם תרצי ואם לא, אני חושבת שזה חלק מהאחריות שלך לתקן את הנזק שגרמנו, כמו שהאחריות שלי לתקן את הנזק שנגרם בשמי." היא מסבירה. "אני לא חושבת שיש פה מישהו שירצה לקרוא תיגר עליך. ובשם הסמכות שניתנה למוסד האדמריליות על ידי הכוהנת הגדולה של סלה-קלה, אני מכריזה עליך, הנסיכה נל מחצר האש. בתור העוצרת לכס האלפי. ואני מגישה לך את כתר המלוכה של סלה-קלה." הלנה מושיטה במעין טקסיות מאולצת את כתר הדקיק- לא יותר מטבעת שנראית כאילו חושלה מעלים ירוקים. לעבר נל. "הללו את נל, הראשונה לשמה. נסיכת חצר האביב. עוצרת הכתר האלפי." היא כורעת ברך בטקסיות, וחלק מהנוחכים בחדר עושים כמוה.
"אני לא אבזבז זמן." אומר סירין ומתקדמת לעבר טיירה. "אני יודעת לזהות חוכמה שאני שומעת אותה, אבל יותר מכל אני יודעת לזהות מישהו שהאל נגע בו בעבר, וכעת הוא יצא לדרך חדשה." היא שולפת את חרבה, "זו החרב המקורית של בני, לא להב הפניקס האגדית, אבל כן חרב שחושלה לידיים של גיבור. "למיילו היה חסר מעט כוח קדוש כדי להפעיל את החרב בצורה הנכונה, אבל אני חושבת שלך יש אותה." היא מושיטה לטיירה את החרב הארוכה, מפנה את הניצב לכיוונה. ברגע שזו נוגעת בניצב החרב, היא מתחילה לזהור באור לבן. ניצב החרב נראה כמו שמש היורה קרן לאורך הלהב.
"מאן" אומר השמאן ומדדה לעבר זולג'ין. "אתה המלך שלנו, צ'יף המלחמה הטרולי והנבחר של הלואה." הוא כורע ברך, "אני מביא לך ת'גרזן של ראשטקאן." הוא אומר. "תחסל איתו ת'פיות ותביא כבוד." הוא מניח את הגרזן השחור בידיים של זולג'ין. "אומרים שכאשר הצ'יף האמיתי מחזיק בו, הוא יכול להפחיד אפילו את הלואות הגדולים ביותר."
טריסטן מפלפל בעינייו. "כשבגדתי בפאזוזו דאגתי לפשוט על כמה מהאוצרות שלו." הוא אומר ופונה להרן, "אני מניח שעם הכוח שבונסמדי נתן לך, אתה תהיה מסוגל לעשות שימוש באחד האוצרות שלו." הוא אומר ושולף נזר שחור בעל עיטורים בשפה לא ברורה. "אני מציע לך להיפטר ממנו לפני שאחד השדים האחרים ירצה לקחת אותו, אבל עד אז אני מניח שתוכל לעשות בו שימוש לא רע כדי להכות בפיות.
META
נל מקבלת את הכתר האלפי. למען הסר ספק, היא נחשבת כאילו הוסמכה בצורה רשמית להיות השליטה האלפית (לצורך הכוחות של הכתר)
טיירה מקבל את הלהב קצה הלב. למען הסר ספק, היא נחשבת פאלדינית לצרכי הפעלת הכוחות של החרב וההתיחסות אליה כאל נוקמת קדושה.
זולג'ין מקבל את גרזן האימה (או הגרזן של ראשטקאן). היכולת שלו להפיץ פחד עובדת רק בזמן קרב.
הרן מקבל את הכתר של מלכות התופת.
IN
לאחר חלוקת המתנות המהירה, ולאחר שאתם מתרגלים לעתקים שהובאו בפניכם. טריסטן וסירין חוזרים לשולחן החול. "אני מניח שעכשיו נשארה השאלה החשובה." הוא אומר במעט תסכול, "וכל אחד פה יגיד לכם תשובה אחרת." הוא מייד מוסיף. "יש מחוץ מבצר הקטן הזה צבא של טרולים, אלפים, בני אדם, נקורפוליטנים, אנשים מנמל חירות, אנשים מגלקוס ואנשים מרעגיה." הוא מושך כתפיים. "הם פה בגללכם, אבל הם צריכים מישהו שיהיה זה שיוביל אותם לקרב. עד כמה שנרצה, אף צבא לא יכול להיות מנוהל על ידי 2 מפקדים, קל וחומר שישה." הוא חוזר למקום שלו. "אני מניח שעברנו את שלב הרגישות המיותרת." הוא מביט לעברכם. "אחד מאיתנו צריך להיות בחזית. ומישהו צריך להישאר מאחור כדי להגן על העורף ולנסות פעולה משוגעת אחרת במקרה שהכל יכשל. אני מציע שתיקחו את השעות הקרובות בשביל לעשות את ההחלטות האלה, כולנו נקבל את מה שתגידו, אבל לא נגיע להחלטה יעילה בלעדיכם.
הוא אומר ומחכה לתשובה.
META
לקראת ההתקפה אתם צריכים לקבוע סדרי כוחות, גם מי יהיה זה שיוביל את ההתקפה ויקבע את הטקטיקה הראשית, איזה מהצבאות יהיה בחזית, ומי ישאר מאחור בשביל פצועים ובמקרה שהכל ייכשל. יש לכם מספיק זמן בשביל לדבר בינכם (בIN או בOUT) וכדי לשאול ולדבר עם הדבשי"ם על מנת להגיע להחלטה אתם גם יכולים לקבל חוו"ד מהדבשים. להחלטה יהיה השלכות על הקרב ועל דברים שיתרחשו בקרבות הסופיים, אז תיקחו את הזמן לחשוב על זה ולהתיעיץ.
אני עושה פה רשימה מסודרת בספוליר של דבשי"ם פוטנציאלים (אתם יותר מיכולים להציע דב"ש אחר שפגשתם ורלבנטי לעסק) וכן של הצבאות שיש לכם. אתם יכולים להחליט שאתם תנהיגו את הצבא בעצמכם (דרך בחירה מבינכם של מי הכי מתאים) תיקחו בחשבון שזה גם יעורר השלכות בצורה כזו או אחרת.
- סירין להב-ירח - פאלדינית ואבירת מוות לשעבר, היום היא נקרופוליטנית והמפקדת של מסדר האבירים של הצלקת.
- סבסטיאן מונרו/טריסטן - מנהיג המורדים ובריח הברזל, לפי הגיולי האחרון הוא גם הגוף המארח של גריאן, בנו של אל הכאוס.
- אסטל - נסיכת חצר החורף, ביתו של האדמריל הוקדם והאדמירלית הנוחכית, מפקדת על צבא נמל חירות
- השמאן הטרולי- שמאמן משבט האמני, הצלתם אותו במסגרת הלחימה בשלוש הפרשים של סירונה ביבשת הטרולית, בר סמכה בכל הקשור לפיקוד הצבא הטרולי.
- הלנה - מפקדת המשמר של נמל חירות, האפשרות שהפיקוד על הצבא של נמל חירות יעבור אליה נמצאת על השולחן.
- החליף אלטון - בן מחצית מרעגיה, פגשתם אותו פגישה קצרה בסוף הקרב בנמל חירות, מפקד על צבא הסיירים הרעגים.
- מביגאני - אלף מתמ-אדרה שרוח של לואה נכנסה לתוכו. נראה שיש לו ידע רב בכל הקשור לפיות.
- אבירי הצלקת - מסדר אבירים קטן יחסית שכולל אלמתים שחזרו לחיים בצלקת. בעוד שלא מדבור בכוח צבאי גדול במיוחד, הוא בפירוש נחשב לאחד האיכותיים ביותר בגידעון.
- המורדים - ספק אספסוף ספק כל אדם שהסכים להחזיק נשק, כוח צבאי מאולתר שמנסה להיות יעיל בשל היכולת המספרית שלו. אומנם האיכות שלו נטולה בספק, אבל לאורך הזמן הם כן הצליחו לגרום למס' פגיעות קשות אצל הפיות. בני האנוש, האלפים וכל גזע אחר שחי בגידעון ולא שייך לקבוצות האחרות כנראה יהיו חלק מהגוש הזה
- צבא נמל חירות - כוח בינוני שמורכב בעיקר ממלחים המעורבים עם כוח שמירת שלום, בעוד שיש מקום קל לדון ברמת האיכות שלהם בתור צבא, אנשי המשמר של נמל חירות הצילחו להתמודד מול תקיפות של פיראטים וכוחות אחרים במשך תקופה, כמו כן הם הצבא היחידי שמתמש בנשק חם בתור נשק ראשי.
- הצבא הטרולי- הכוח העיקרי של הצבא שגייסתם, מדבור בקבוצה גדולה של טרולים משבטים שונים, קשה להתווכח עם האיכות שלהם ומספרית הם כוח לא קטן. מצד שני לא ברור כמה הם יהיו יעילים בשיתוף פעולה יחד עם צבאות אחרים מהם.
- צבא הסיירים הרעגי - כוח קטן שמתחרה ביעילות שלו עם האבירים, לא יצא לכם להכיר את האיכות שלהם מקרוב אבל כולכם שמעתם סיפורים עליהם. סגנון הלחימה שלהם משלב נשק קר עם נשק חם כדי לייצר עוצמה. בעוד שלרוב במדובר בכוח גרליה, הם כן מסוגלים להיות חלק מצבא מסודר.
טיירה מסתכלת על כל האנשים מסביב וחושבת. "נראה לי הכי פשוט שמי שהביא איתו קבוצה ילך איתם. סבסטיאן עם המורדים, החלי'ף עם הסיירים שלא, וכן הלאה. הצבאות של אנשים הם הצבאות שהם יוכלו לנהל הכי טוב. אם השאמאן לוקח את האנשים של זולג'ין, והאבירים יונהגו על ידי סירין...זה משאיר לנו את מביגאני ואו את אסטל או את הלנה." טיירה מעבירה את מבט בין השתיים "אחותכם...קירה, על מי היא תכעס יותר, אתן חושבות? נראה לי הגיוני להעמיד אותה במנותק מהצבאות, כך שהזעם של קירה לא יצא נגד חיילים, ואנחנו נחטוף פחות אבדות."
נל מופתעת לקבל כתר נוסף, תוהה איך הראש של אמור להתמודד עם כתר הגחלים והכתר האלפי, אך למזלה בדרך מוזרה כלשהי הם מתאימים אחד לשני ולא מכבידים עליה יותר מדי.
"לפני שאני אזרוק את שתי מטבעות הנחושת שלי לגבי מי מתאים לפקד על המשימה הייתי רוצה לשמוע מה הרעיונות של כל אחד מכם למלחמה על הטירה ומי כל אחד מכם חושב שמתאים להיות המפקד." נל אומרת ומביטה לעבר לאטמיר כשהיא מוסיפה "אך לפני זה אני רוצה לשמוע יותר עליך. בפגישה הקודמת שלנו גרמת לי להאמין שאתה משרת את האלים..."
"לפני שאני אזרוק את שתי מטבעות הנחושת שלי לגבי מי מתאים לפקד על המשימה הייתי רוצה לשמוע מה הרעיונות של כל אחד מכם למלחמה על הטירה ומי כל אחד מכם חושב שמתאים להיות המפקד." נל אומרת ומביטה לעבר לאטמיר כשהיא מוסיפה "אך לפני זה אני רוצה לשמוע יותר עליך. בפגישה הקודמת שלנו גרמת לי להאמין שאתה משרת את האלים..."
לאטמיר מניד בראשו. "אמרתי שאני משרת את הרוח." הוא עונה. "יש עוד כמה כוחות בעולם הזה פרט לאלים. אני משרת את אחד מהם." הוא מסביר. "כוח שלצערי לא יכול להתערב לטובתנו בשום צורה בוטה."
"בכל מקרה", אומר טריסטן. "אני חושב שכל אחד מאיתנו חושב שהוא הכי מתאים לנהל את המערכה." הוא אומר ומושך כתפיים. "גם תוכניות ההתקפה שלנו כנראה דומות, השאלות האמיתיות הם מי יהיה בחזית ומי בעורף, וכמובן מי יהיה זה שיקבל את ההחלטות בשטח בצורה הטובה ביותר." הוא אומר.
"בכל מקרה", אומר טריסטן. "אני חושב שכל אחד מאיתנו חושב שהוא הכי מתאים לנהל את המערכה." הוא אומר ומושך כתפיים. "גם תוכניות ההתקפה שלנו כנראה דומות, השאלות האמיתיות הם מי יהיה בחזית ומי בעורף, וכמובן מי יהיה זה שיקבל את ההחלטות בשטח בצורה הטובה ביותר." הוא אומר.
"כאמור, את הרוח." הוא עונה. "אני משרת את הכוח שגורם לרוח לנשוב בעולם." הוא מסביר. "תחשבי על זה בתור לשרת את יסודות הבריאה עצמה, כמו לשרת את האור עצמו או את אמא אדמה."
"אנסטסיה משתמשת ברוח. ,הוא עונה, "אם היא תמות הרוח לא תפסיק לנשוב והאוויר ל א יפסיק להתקיים" הוא מסביר.
"אני מבין לאן את הולכת." הוא עונה, "ובכן את לא תוכלי למצוא אותם. הכוחות שאנחנו מדברים עליהם לא מסוגלים להבין תפיסות של בני תמותה ברמה הזו, בשבילם כל החיים שווים והאיזון הוא מעל לכל. הם לא מתערבים בסכסוכים של העולם הזה אלא אם כן יש לכך השפעה קריטית על המהות שלהם. הרוח היא חופשית, וברגע שהיא הרגישה שמישהו כמו סירונה מנסה לקבול את החירות של כל היצורים בעולם היא נכנסה לפעולה ושלחה אותי. אלה כוחות של איזון, ואלא אם כן האיזון שהם מייצגים לא יופר בצורה חד משמעית, הם לא יהיו מסוגלים בכלל להרגיש במה שקורה בעולם הזה."
"בסדר. אתה חושב שאתה המתאים ביותר לפקד על הצבא? אם כן למה לדעתך אתה המתאים ביותר ואם לא מי לדעתך הכי מתאים?" למרות שאולי אפשר לחשוב שזו דרך אחרת לבדוק את נאמנותו של לאטימר מי שמכיר את נל יודע שמבחינתה היא סיימה לשאול את לאטימר על נאמנותו והיא פשוט חוזרת לנושא הקודם שהוזכר, פיקוד על הצבא.
"אני לא חושב שמישהו ילך אחרי לשדה הקרב." עונה לטאמיר. "בקשר למי אני חושב שמתאים, ובכן לצערי אני לא יכול לתת את מבטחי בטריסרטן. יש לו הרבה על מה לחפר, אני לא חושב שהוא פה לתועלת העולם כמו שהוא פה לתעולתו האישית. הוא כבר בגד בצד של האור בעבר, אני לא יודע אם הוא לא יבגוד שוב."
טיירה נאנחת ''ללמקרה שלא הקשבתם לי...אם מישהו הגיע עם צבא, אין סיבה שלא יפקד עליו. אם ניתן למישהו להיות מפקד ישיר וגם גנרל כללי, זה יצור מחויבות כפולה שתפריע לניהול המלחמה.
מאחר שמביגאני לא בסכנה לחטוף פרץ זכרונות באמצע הקרב, אני ממליצה עליו כמפקד כללי 'מאחורי הקלעים' אם תרצו - בהנחה שהוא מאמין שיש לו את הכישורים לכך.''
מאחר שמביגאני לא בסכנה לחטוף פרץ זכרונות באמצע הקרב, אני ממליצה עליו כמפקד כללי 'מאחורי הקלעים' אם תרצו - בהנחה שהוא מאמין שיש לו את הכישורים לכך.''
״זה לא משנה מה נבחר מאן״ אומר זולג׳ין, הרגליים שלו עדיין על השולחן. ״אף אחד פה לא פיקד על קרבות בסדר גודל כזה, ההכשרה הטקטית של רובכם לא משהו. אתם רוצים תוצאות טובות? תנו לי לפקד על הצבא ושימו לי סגן טוב. סירין נראה לי תהיה בסדר. מביגאני שימו אותו כמפקד עורף ונוכל לזוז על השטות הזו ולקבוע החלטות עם משמעות אמיתית״.
"זולג'ין צודק," נל אומרת כשקולה פונה אל כולם , אך עיניה מתמקדות בטריסטן "אם כל תוכניות ההתקפה שלכם דומות אני לא מבינה איזו חשיבות יש למי יהיה המפקד ולא בטוחה למה אתם רוצים את התפקיד וחושבים שהאחרים פחות מתאימים מכם. אם זה באמת כמו שאמרת, מבחינתי זה יכול להיות מביגאני כמו שטיירה מציעה או זולג'ין עם סירין כסגנית כמו שהוא רוצה."
טיירה מביטה בחשש בזולג'ין ''אם תפקד על הצבא הכללי, יהיה בעייתי שתבוא איתנו למשימת התנקשות פרטית נגד קירה...שלא לדבר על זה שנצטרך ללכת ולהרוג את סירונה בסופו של יום. אני מקווה שנסתדר בלעדיך, אם זו הדרך שתבחר ללכת בה.''
טיירה מציצה לחדר שהוקצה לחלי'ף בזמן ההכנות לקרב, שבו היא ביקשה ממאליק להיפגש איתה.
היא קדה קידה מנומסת ועומדת מול בן המחצית ''אני מתנצלת אם אני מפריעה. אבל אתה שמעת את מה שאמרתי באסיפה...והתכוונתי לזה.'' ידיה מרחפות מעל ניצבי שתי החרבות שחגורות למותניה - הלהב של מיילו, ולהב הסתיו.
''אני רוצה לסגור את העניין עם קירה בדרך של בחירה, לא בכפייה אלימה. בשביל זה, היא תצטרך להיות זו שתשחרר את מיילו. אבל אני לא אוכל לשכנע אותה...אם אני לא יודעת מי הוא. אתם הייתם האחים שלו לנשק, נלחמתם לצידו, ואני מעריכה שגם הכרתם את קירה...מה אתם יכולים לספר לי עליו, על הקשר שלו לנסיכה, שיעזור לי לשכנע אותה להוציא אותו מהלהב?"
היא קדה קידה מנומסת ועומדת מול בן המחצית ''אני מתנצלת אם אני מפריעה. אבל אתה שמעת את מה שאמרתי באסיפה...והתכוונתי לזה.'' ידיה מרחפות מעל ניצבי שתי החרבות שחגורות למותניה - הלהב של מיילו, ולהב הסתיו.
''אני רוצה לסגור את העניין עם קירה בדרך של בחירה, לא בכפייה אלימה. בשביל זה, היא תצטרך להיות זו שתשחרר את מיילו. אבל אני לא אוכל לשכנע אותה...אם אני לא יודעת מי הוא. אתם הייתם האחים שלו לנשק, נלחמתם לצידו, ואני מעריכה שגם הכרתם את קירה...מה אתם יכולים לספר לי עליו, על הקשר שלו לנסיכה, שיעזור לי לשכנע אותה להוציא אותו מהלהב?"
עריכה אחרונה:
"אם להיות כנה, אני לא הייתי איתו בחלק האחרון של המסע שלו." אומר אלטון. "אני יכול לספר לך שהוא היה אדם טוב, אני מתכוון בכך שהוא לא היה מסוגל לחשוד באף אדם והגן על כל מי שהוא יכול היה להגן. לעזזאל הסיבה שהוא בכלל הכיר את קירה היה כי הוא ראה שהיא זקוקה לעזרה והלך להתערב." הוא כמעט מזיל דמעה. "והם אהבו אחד את השני. את זה אני יודע בוודאות, ה"מוות" שלו שבר אותה."
״את חושבת שאני אפספס את הכיף?״ זולג׳ין צוחק. ״אני אפקד על הצבא ואלך לתקוע גרזן לסירונה בפרצוף. סירין תיקח פיקוד שאני אלך ואנחנו נסיים את הסיפור הזה. ואל תגידי לי שזה פוגע במורל או חרא כזה, לכל יחידה פה הולכת להיות מפקד, החיילים הקטנים בקושי ירגישו בהבדל״.
