וואו איזה מיני קמפיין נפלא.
בתור מישהו שלא ממש עוקב אחרי קריטיקל רול (אבל מאוד אוהב את Dimension 20), היה חסר לי הרבה קונטקסט, אבל בראנן לי מוליגן (הנהדר) בתפקיד המנחה והקאסט כולו הצליחו לייצר כאן חוויה מזוקקת שעומדת בפני עצמה ומספיק היה לראות את ההתרגשות וההנאה בפנים של השחקנים בשביל לדעת שזה משהו שהם לא ישכחו הרבה זמן.
נכון, מדובר במשחק מצולם שיש לו חוקים ודגשים שונים למדי מהמשחקים הביתיים הסטנדרטים, עם הרבה מונולוגים תיאוריים וזמן מסך אישי לכל דמות ודמות, אבל עדיין היה לי מאוד קל להישאב וליהנות כאן מהמשחק והחוויה הנהדרת.
ממליץ לצפייה בפה מלא זה בסה"כ 4 פרקים (אם כי הם ארוכים למדי).
בכלל אגב, אני ממליץ על הקמפיינים של דיימנשן 20 שהם סיפורים קצרים וסגורים יותר (בהשוואה לקריטיקל רול ודומיה) ובעלי מנעד ז'אנרים רחב הרבה יותר.
בתור מישהו שלא ממש עוקב אחרי קריטיקל רול (אבל מאוד אוהב את Dimension 20), היה חסר לי הרבה קונטקסט, אבל בראנן לי מוליגן (הנהדר) בתפקיד המנחה והקאסט כולו הצליחו לייצר כאן חוויה מזוקקת שעומדת בפני עצמה ומספיק היה לראות את ההתרגשות וההנאה בפנים של השחקנים בשביל לדעת שזה משהו שהם לא ישכחו הרבה זמן.
נכון, מדובר במשחק מצולם שיש לו חוקים ודגשים שונים למדי מהמשחקים הביתיים הסטנדרטים, עם הרבה מונולוגים תיאוריים וזמן מסך אישי לכל דמות ודמות, אבל עדיין היה לי מאוד קל להישאב וליהנות כאן מהמשחק והחוויה הנהדרת.
ממליץ לצפייה בפה מלא זה בסה"כ 4 פרקים (אם כי הם ארוכים למדי).
בכלל אגב, אני ממליץ על הקמפיינים של דיימנשן 20 שהם סיפורים קצרים וסגורים יותר (בהשוואה לקריטיקל רול ודומיה) ובעלי מנעד ז'אנרים רחב הרבה יותר.
