Dreadlord
פונדקאי ותיק
טוב זה הנושא שבו נעשה את משחק הנשגבים המשחק יתנהל בשיטת הin והout (כמובן שאם יש בהתחלה in לא חייבים להוסיף in ואם יש משהו שתרצו לדבר איתי אליו בלי שהאחרים יראו תשלחו לי הודעה פרטית או ספוילר )
אז התחלנו !!!
********
הים היה בוהק במיוחד היום וצלול באופן חד ,עד שהיה אפשר לראות את הריסות הערים מעידנים עברו.
אך מה שימאי מנוסה ומתחיל כאחד לא ידע ,שעל הגלים שט לו בהנעה אולי הלוויתן הגדול ביותר שעיני אדם ראו .
הבעייה היחידה שהוא היה בלתי נראה ,הוא עבר בקלות דרך צי ספינות שהתקדם לעבר שצף גל וכלל בתוכו כעשרה ספינות משא .
ובתוך אותו לוויתן בלתי נראה נח לו בשלווה סיי לאנג ,יד ימינו של צנזור המערב פאקרו ואדונו של הלוויתן האדיר בחדרו חסר העיטורים, אחרי שלא ישן שלושה ימים בנסיון להביא להסכם פשרה בין שתי חצורות רוחות יריבות באן טנג, ולאחר מכן היה חייב לברוח בחסותם של הרוחות מחברי הלגיון החמישי שהיא באיזור ושמעו אליו מרוח בוגדת .
אבל כול זה לא היה חשוב, עכשיו החופשה המיוחלת שקיבל מאדונו הגיע סוף כול סוף ,לא עוד הסכמים מתישים עכשיו הוא יכול להתמקד במטרתו האמיתית .
אך בזמן שישן שינה חסרת חלומות גוש קטן של אור התקרב, גוש שהיה בימים עברו למערכת המחשב המתוחכמת בבריאה וכיום מעטים ממנו נשארו "אדון האי אבלון מלפנינו" .
סיי לאנג מתעורר .
***********
באותו זמן על צי הספינות גאיו מפקדו המהולל של הלגיון ה25 עמד על הסיפון ונאנח , שום כוח לא עקב אחריו .
העזיבה שלו הייתה כול כך פתאומית אבל נראה שלסוחר העשיר שממנו קנה את הספינות לא היה אכפת ,רק הכסף עניין אותו ודבר זה גרם לגאיו לתהות על מה שקורה ללא הקיסרית .
אך מחשבות אלו נעלמו מראשו ,כאשר ביתו היקרה (ויש לומר גם היפיפיה ) הגיע אליו .
אילידינה תמיד הייתה מושא לחיזור באי המבורך ,אך היא לא הייתה מהנשים הקטנות אשר צחקקו לכול מחמאה כמו שהיו רוב אלו שהתברכו ביופי כמו של ביתו, היא הייתה חזקה מתאימה להיות לוחמת ואם זאת לא כמו הגברים אשר היו כול אחד ואחד מהם לוחם מיומן .
אילידינה בורכה בזריזות ובגמישות ,וכאשר החלה להתאמן בחרב לפני שנה בדיוק אפילו גאיו התקשה לעצור אותה ,הוא ידע מה היא רצתה הוא ידע תמיד מה היא רצתה לעשות אך הוא ניסה למנוע את זה כמה שאפשר ,ואם זאת הוא ידע שהיום יגיע וביתו תבקש להצטרף .
אך למזלו היא לא הספיקה לפתוח את הפה לפני ששליח צעיר מהדרקון השלישי בשם המבר הגיע .
הוא הסתכל לכמה שניות על אילידינה ,אבל היא החזירה לו מבט קר ומפחיד שגרם לו לסובב את ראשו מייד למפקדו הנערץ .
"אנחנו מתקרבים לאבלון אדוני וספינה בעלת דגל של שלום מתקרבת ,המפקדים שואלים מה לעשות הם חושבים שזאת מלכודת כי הספינה הזאת מתכוונת להגיע לפה ,כול הקשתים כבר חמושים ומוכנים מהי פקודתך המפקד ?" אומר השליח .
*************
ובנמל של אבלון ישב לו ילד שכבר המתין שם זמן רב .
לאחדים הילד היה יכול להיראות חמוד ,אך לאלו שבאמת הכירו את הילד בזמן המועט שהיה בעיר הבינו את הסכנה שהוא מפיץ.
מוות הולך אחריו, ורבים האנשים שאיבדו את חייהם לאחר שהוא הגיע .
לאף אחד לא היה ספק כמה הילד הזה היה מסוכן ,אין אף אחד שלא האמין שהוא ביצע את גל הרציחות שתקף את העיר אבל אפילו אנשי המשמר המיומנים ביותר לא מצאו פיסה של הוכחה, כאילו שהאנשים מתו בשנתם בעוד שחץ תקוע בתוך גרונם .
חתול טפח בגאווה על שק הכסף שהחזיק על חגורתו בגאווה ,הוא ידע שכול כייס שינסה את מזלו ימות מוות נוראי ומכאיב אך זה לא שינה עכשיו.
באופק הוא ראה את עשרת הספינות ואת הספינה בעלת דגל השלום המתנופף אליה ,מסתבר שגם למנוצה היו מקורות שגאיו המהולל מגיע למקום ,אך זה לא שינה כלום לעיר לא היה כוח להתנגד ללגיון ה25 ואם גאיו היה רוצה הוא היה יכול לשרוף את הספינה ,ולהשתלט על העיר ועל כול שצף גל .
אבל זה לא ישנה כלום, לחתול הייתה מטרה והוא צריך להגשימה להבין מהו רצון השמש וכנראה שהדבר היחיד שיכול לעזור לו ,הוא עוד סולאר .
לפתע הגיע שומר חמוש במדי המנוצה ,בעודו שם יד על כתפו של חתול "אדוני תוכל להתלוות אליי בבקשה ? בבקשה בוא בלי הרבה בעיות ".
**********
ובקצהו השני של האי ספינת דייגים נחתה על החוף ועליה טייפון.
הדייג הנחמד שהסכים לקחת את טייפון כול הדרך מהכפר ועד האי אבלון נראה בהתחלה מוכר לטייפון ,אך הוא לא זכר הרבה מאותה תקופה אבל בכול זאת נראה היה שהדייג שמח להיפטר מטייפון ,בעודו משיט את ספינתו בחזרה לאי המרוחק .
בהתחלה נראה האי גדול ומפחיד הרי טייפון בילה את רוב ימי חייו במקומות סגורים וקטנים, אבל במהירות הוא הסתגל והחל ללכת לכיוון העיר.
בדרכו הוא רואה שדות רבים ורוחות גשמיות רבות, העסוקות בתכנונים רבים לקראת איש מיסתורי שבא לאי.
טייפון כמובן ממשיך בדרכך לעבר העיר ומגיע לשערים ,שם ישנה המולה גדולה נראה שהשומרים מכניסים בכוח את האנשים לעיר .
משום מה נראה שהאנשים פוחדים ממשהו שמגיע מתוך העיר טייפון כמובן ממשיך ,אך נראה שההמולה עוצרת את הכניסה.
"אני לא רוצה למות ! " קרא ילד אחד "רק את התינוק שלי לפחות קחו את התינוק שלי ! " קראה אישה אחת באימה .
אז התחלנו !!!
********
הים היה בוהק במיוחד היום וצלול באופן חד ,עד שהיה אפשר לראות את הריסות הערים מעידנים עברו.
אך מה שימאי מנוסה ומתחיל כאחד לא ידע ,שעל הגלים שט לו בהנעה אולי הלוויתן הגדול ביותר שעיני אדם ראו .
הבעייה היחידה שהוא היה בלתי נראה ,הוא עבר בקלות דרך צי ספינות שהתקדם לעבר שצף גל וכלל בתוכו כעשרה ספינות משא .
ובתוך אותו לוויתן בלתי נראה נח לו בשלווה סיי לאנג ,יד ימינו של צנזור המערב פאקרו ואדונו של הלוויתן האדיר בחדרו חסר העיטורים, אחרי שלא ישן שלושה ימים בנסיון להביא להסכם פשרה בין שתי חצורות רוחות יריבות באן טנג, ולאחר מכן היה חייב לברוח בחסותם של הרוחות מחברי הלגיון החמישי שהיא באיזור ושמעו אליו מרוח בוגדת .
אבל כול זה לא היה חשוב, עכשיו החופשה המיוחלת שקיבל מאדונו הגיע סוף כול סוף ,לא עוד הסכמים מתישים עכשיו הוא יכול להתמקד במטרתו האמיתית .
אך בזמן שישן שינה חסרת חלומות גוש קטן של אור התקרב, גוש שהיה בימים עברו למערכת המחשב המתוחכמת בבריאה וכיום מעטים ממנו נשארו "אדון האי אבלון מלפנינו" .
סיי לאנג מתעורר .
***********
באותו זמן על צי הספינות גאיו מפקדו המהולל של הלגיון ה25 עמד על הסיפון ונאנח , שום כוח לא עקב אחריו .
העזיבה שלו הייתה כול כך פתאומית אבל נראה שלסוחר העשיר שממנו קנה את הספינות לא היה אכפת ,רק הכסף עניין אותו ודבר זה גרם לגאיו לתהות על מה שקורה ללא הקיסרית .
אך מחשבות אלו נעלמו מראשו ,כאשר ביתו היקרה (ויש לומר גם היפיפיה ) הגיע אליו .
אילידינה תמיד הייתה מושא לחיזור באי המבורך ,אך היא לא הייתה מהנשים הקטנות אשר צחקקו לכול מחמאה כמו שהיו רוב אלו שהתברכו ביופי כמו של ביתו, היא הייתה חזקה מתאימה להיות לוחמת ואם זאת לא כמו הגברים אשר היו כול אחד ואחד מהם לוחם מיומן .
אילידינה בורכה בזריזות ובגמישות ,וכאשר החלה להתאמן בחרב לפני שנה בדיוק אפילו גאיו התקשה לעצור אותה ,הוא ידע מה היא רצתה הוא ידע תמיד מה היא רצתה לעשות אך הוא ניסה למנוע את זה כמה שאפשר ,ואם זאת הוא ידע שהיום יגיע וביתו תבקש להצטרף .
אך למזלו היא לא הספיקה לפתוח את הפה לפני ששליח צעיר מהדרקון השלישי בשם המבר הגיע .
הוא הסתכל לכמה שניות על אילידינה ,אבל היא החזירה לו מבט קר ומפחיד שגרם לו לסובב את ראשו מייד למפקדו הנערץ .
"אנחנו מתקרבים לאבלון אדוני וספינה בעלת דגל של שלום מתקרבת ,המפקדים שואלים מה לעשות הם חושבים שזאת מלכודת כי הספינה הזאת מתכוונת להגיע לפה ,כול הקשתים כבר חמושים ומוכנים מהי פקודתך המפקד ?" אומר השליח .
*************
ובנמל של אבלון ישב לו ילד שכבר המתין שם זמן רב .
לאחדים הילד היה יכול להיראות חמוד ,אך לאלו שבאמת הכירו את הילד בזמן המועט שהיה בעיר הבינו את הסכנה שהוא מפיץ.
מוות הולך אחריו, ורבים האנשים שאיבדו את חייהם לאחר שהוא הגיע .
לאף אחד לא היה ספק כמה הילד הזה היה מסוכן ,אין אף אחד שלא האמין שהוא ביצע את גל הרציחות שתקף את העיר אבל אפילו אנשי המשמר המיומנים ביותר לא מצאו פיסה של הוכחה, כאילו שהאנשים מתו בשנתם בעוד שחץ תקוע בתוך גרונם .
חתול טפח בגאווה על שק הכסף שהחזיק על חגורתו בגאווה ,הוא ידע שכול כייס שינסה את מזלו ימות מוות נוראי ומכאיב אך זה לא שינה עכשיו.
באופק הוא ראה את עשרת הספינות ואת הספינה בעלת דגל השלום המתנופף אליה ,מסתבר שגם למנוצה היו מקורות שגאיו המהולל מגיע למקום ,אך זה לא שינה כלום לעיר לא היה כוח להתנגד ללגיון ה25 ואם גאיו היה רוצה הוא היה יכול לשרוף את הספינה ,ולהשתלט על העיר ועל כול שצף גל .
אבל זה לא ישנה כלום, לחתול הייתה מטרה והוא צריך להגשימה להבין מהו רצון השמש וכנראה שהדבר היחיד שיכול לעזור לו ,הוא עוד סולאר .
לפתע הגיע שומר חמוש במדי המנוצה ,בעודו שם יד על כתפו של חתול "אדוני תוכל להתלוות אליי בבקשה ? בבקשה בוא בלי הרבה בעיות ".
**********
ובקצהו השני של האי ספינת דייגים נחתה על החוף ועליה טייפון.
הדייג הנחמד שהסכים לקחת את טייפון כול הדרך מהכפר ועד האי אבלון נראה בהתחלה מוכר לטייפון ,אך הוא לא זכר הרבה מאותה תקופה אבל בכול זאת נראה היה שהדייג שמח להיפטר מטייפון ,בעודו משיט את ספינתו בחזרה לאי המרוחק .
בהתחלה נראה האי גדול ומפחיד הרי טייפון בילה את רוב ימי חייו במקומות סגורים וקטנים, אבל במהירות הוא הסתגל והחל ללכת לכיוון העיר.
בדרכו הוא רואה שדות רבים ורוחות גשמיות רבות, העסוקות בתכנונים רבים לקראת איש מיסתורי שבא לאי.
טייפון כמובן ממשיך בדרכך לעבר העיר ומגיע לשערים ,שם ישנה המולה גדולה נראה שהשומרים מכניסים בכוח את האנשים לעיר .
משום מה נראה שהאנשים פוחדים ממשהו שמגיע מתוך העיר טייפון כמובן ממשיך ,אך נראה שההמולה עוצרת את הכניסה.
"אני לא רוצה למות ! " קרא ילד אחד "רק את התינוק שלי לפחות קחו את התינוק שלי ! " קראה אישה אחת באימה .
