• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[אתגר 56]-[שיר]-קינת ההתנפצות

הח׳אן הטטרי

פונדקאי ותיק
פונדקאי מפגשים חבר.ה בהיכל התהילה פונדקאי החודש
שיר די ארוך, שמדבר על מאורע מעולם מערכה שאני בונה. בסוף יהיה גם מידע ''In''-מי כביכול כתב את השיר ומתי.

קינת ההתנפצות

איכה הייתה האדמה מנופצת, חרבה?
איכה שוממת ארץ שהכילה אהבה?
למה זרחה השמש על עולם פורה, נאה
איכה שקעה על עולם בו צדק לא נראה?
איכה על מקדש של תפילות ושל נסים
הונף פטיש-האלים וניפצהו לרסיסים?
איכה בארץ שהייתה ברוכת אלים ושפע
בשרידי איים מנופצים זוחלים נחשי צפע?
איכה הייתה יבשת של ערים ושל חיים
לאיים ומפרצים, לשרטונות ולגלים?
* * *
חטאתם בני אנוש, צאצאי אדם,
רימיתם ושיקרתם, הפרתם שבועות דם!
נדרים קדושים של בעל ואישה
הפרתם בטומאה עם כל חסרת בושה!
שבועות בשם האלים, האבות וההורים
החשבתם כאילו נשבעתם רק בעכברים!
אך על חטאיכם שילמתם, ואם בכם חוכמה-
לא תחזרו על פשעיכם עד תישמד חמה!

הבית הראשון נכתב כשנה אחרי ההתנפצות, ומיוחס לאורוגאל, משורר מיתי מהעיר אכורגאל, שנחרבה בהתנפצות. החלק השני נכתב בידי אורוקגינה, כוהן שחי בערך 250 שנים אחרי ההתנפצות, בתקופה בה בני האדם החלו לחזור למוטב, מומרצים מהאסונות ספקדו אותם.
 
שיר נחמד, לא באמת כזה ארוך. אהבתי שהחיבור לעולם המערכה מתבטא ישירות במבנה של השיר עם שני החלקים שלו (וח"ח שכל חלק כתוב מנקודת מבט ואופי אחרים).
לשיר יש אופי מאוד "יהודי" - עם השימוש המרובה ב'איכה' בחלק הראשון, העונש השמימי שמגיע על הפרת שבועות ונדרי נישואין (וההתעלמות המעודנת מהמין הנשי). למרות שמצד שני עולם המערכה נשמע ממוקד יותר באיים ובים, מה שפחות מתאים למערכה בהשפעה יהודית, וכמובן ש-"פטיש האלים" מקשר מיד למיתולוגיה הנורדית... לאיזה אופי תרבותי כיוונת בעולם המערכה שלך?

החרוזים מרגישים מאולצים פה ושם, מה שקצת פוגע ברושם הרהוט: לדוגמא, אלא אם לעכברים יש משמעות תוך-עולמית, לחרוז 'הורים' איתם זה קצת זול. בשורה השנייה, 'אהבה' לא לגמרי מתאים להקשר. חבל ששברת את החריזה המושלמת בשורה האחרונה בחלק הראשון, במיוחד שבאותה שורה ממש יש לך חרוז מצוין ל'חיים'.
הדיבור על 'תישמד חמה' (ואולי אפילו השימוש שלך במילה 'עולם') נשמעים לי כאילו הם באו מתמונה מאוד מודרנית של העולם (מערכת השמש וסוף חיי השמש בעוד אי אלו מיליארדי שנים) שלא מתאימה לאיזו רמה טכנולוגית שזו לא תהיה.
ושוב, המשקל לא תמיד מסתדר. אולי כדאי לך לכתוב לפחות שיר אחד תוך הקפדה על משקל לירי (כמו הפנטמר היאמבי), אני בטוח שזה יהיה מעניין.
 
תודה על התגובה!
האמת שהאופי התרבותי הוא יותר מסופוטמי, למרות האיים והכל. הקינה עצמה לוקחת הרבה השראה גם מקינות שומריות (בעיקר קינת ניפור) שאגב הקדימו את מגילת איכה ב... הרבה שנים.
האמת שבעונש על הפרת השבועות והשקרים ניסיתי לחשוף חלק מהתרבות בעולם-התרבות די לוחמנית, ושקרים, בגידות ורמאויות נחשבים גרועים בהרבה מרצח-בתנאי ורצחת אדם שהיה יכול להגן על עצמו.

בחלק השני-במילה ''איים'' כבר השתמשתי. אמנם עכשיו אני רואה איך יכולתי לעשות את זה טוב יותר, אבל אשאיר ככה.
בנוגע לשימוש ב''תישמד חמה''-האמת שהכוונה הייתה יותר ''לנצח'', או ליתר דיוק, ''עד אחרית הימים'' או ''עד יום הדין''.
בנוגע לפטיש-הכוונה הייתה יותר מטאפורית, במובן פטיש שמנפץ את האדמה, ולא במובן של פטיש פיזי כמו מיולניר שלך.
אני יודע, אני לא משהו בשירים ליריים (קינה או שתיים וכמה שירי אהבה), אני מעדיף אפיים, כאלה שקורה בהם משהו.
 
משקל לירי מתייחס לתבנית ניסוח, לצורה של השיר, לא לתוכן. אתה יכול לכתוב שירה אפית עם עלילה סבוכה שעדיין מקפידה על משקל מדויק - כמו שייקספיר, דנטה ועוד רבים וטובים.
לפעמים כשאני קורא שירים שלך אני צריך לעצור לרגע ולקרוא שורה מחדש כך שתתאים לשורות הסמוכות, וזה קצת מוציא מחוויית הקריאה. האם זה נורא? ברור שלא. האם השיר יהיה יותר טוב אם תתן יותר תשומת לב למשקל? בהחלט.

שירה היא כתיבה שמשתמשת לא רק במשמעות של מילים לעיצוב החוויה אלא גם (ובעיקר) בצורה שלהן. אם אתה כבר כותב שירה, חבל להסתפק בחריזה ולא יותר.
 
חזרה
Top