מהדורה 5 תקיפת דמות מחוסרת הכרה [5E]

[BadBug]

אז היה לי ויכוח עם מנחה חבר לגבי העניין הבא:
הגישה שלו היא שאם דמות נופלת מחוסרת הכרה המפלצת מיד תרכז את ההתקפות שלה דווקא בה כדי "להוציא אותה מהמשוואה", כלומר להרוג אותה סופית.
הגישה שלי היא, שיצור תבוני דווקא יעדיף לתקוף קודם דמות אחרת בחבורה שעדיין בהכרה ומסכנת אותו ורק בסוף להתפנות לוודא הריגה במישהו חסר הכרה על הקרקע.
מה אתם חושבים? איך אתם מתמודדים עם המצב הזה כמנחים או מה המנחה בקבוצה שלכם עושה?

 

[Larkin]

אני חושב שיש כאן כמה שיקולים:
1. תלוי במפלצת, זאבים וחיות אחרות כניראה יתקפו דמויות פצועות, יצורים תבוניים אולי יתמקדו יותר באיום המידי
2.כמה מרושע המנחה, אני לרוב לא הייתי סתם מתאכזר אל דמות מעולפת והורג אותה בכוונה אבל כמובן שזה תלוי גם בסגנון המשחק שרוצים

 

[BadBug]

אני בעיקר מנסה להבין מה יותר הגיוני ונראה לי שלתקוף דמויות חסרות הכרה - זה מטא של המנחה.
שוב, אלא אם זו מפלצת חסרת תבונה שרק מנסה לאכול או משהו כזה או יצור תבוני שרוצה לנקום נניח בדמות ספציפית.

 

[liorgonen3]

זה שאלה של רמת תבונה של היצור, לצורך העניין לוודא הרגיה על אויב זה בדרך כלל שיקול מחושב, לצורך העניין לוודא הריגה על האשף כדי לוודא שהכוהן לא ירפא אותו והוא בסיבוב הבא יתקיף בעוד לחש מסוכן זה מחשבה לגיטימית מצד דרקון שנלחם בקבוצה או ליץ', מהצד השני כנראה שזאב אכן ינסה להרוג דמות חסרת הכרה על מנת לסיים את העבודה, לחטוף שוק ולברוח (מצטער הייתי חייב). בקיצור זה שאלה נקודתית בכל מסגרת קרב, אני לגמרי מוכן להגיד שדובלין לא יוודא הרגיה כי הוא אולי יעדיף את הדמות בתור עבד/ילך לדבר הבא שמסכן אותו, אבל דוב אימים שרק מגן על עצמו מהקבוצה כנראה ילחם נגד האיום הכי גדול בכל רגע.

 

[lonewolf]

אני מאוד נגד לתקוף יצורים חסרי אונים, בעיקר בגלל שאין הבדל מכאני בין מוות לעילפון, מלבד העובדה שעילפון אפשר לייצב ולרפא.

באמצע קרב אין סיבה לתקוף את היצור חסר האונים, כי גם אם אתה רעב ולא תבוני אתה לא תתעלם מהחרבות שמונפות לעברך.

 

[Larkin]

אבל אם אתה תבוני אתה תדע ש"חסר האונים" הזה עלול לקום כל רגע ועדיף לך להרוג אותו עכשיו כשהוא לא יכול להתנגד

 

[BadBug]

אבל אם אתה תבוני אתה תדע ש"חסר האונים" הזה עלול לקום כל רגע ועדיף לך להרוג אותו עכשיו כשהוא לא יכול להתנגד

מה שאתה אומר נכון, אבל ההיגיון אומר שאולי עדיף להפטר קודם מהסכנות המיידיות לפני.

 

[Nextorl]

יש כאן כמה דברים, אבל העיקרי בהם הוא שמדובר בקונפליקט בין ההגיון הפנים-עולמי, ובין החוויה המטא-משחקית שמסביב לשולחן.
מבחינת הגיון פנים-משחקי, ברוב המקרים (לפחות כשיש מרפא בחבורה) מפלצת תעדיף לחסל איום על פני להתמודד עם הסכנות האחרות (במידה והיא נלחמת כדי להרוג)- בגלל שריפוי ב5 פשוט מקפיץ את הדמות המעולפת חזרה להכרה ולמצב לחימה, יותר הגיוני שהמפלצת תחסל אותה עד הסוף כדי לא לאפשר את זה. מיקוד אש הוא טקטיקה מאוד יעילה.

אבל, מבחינה מטא-משחקית, זה... לא כיף. אם אתה נופל, עוד יש לך סיכוי לחזור- בין אם עם 20 טבעי בהצלה ממוות או שמישהו ישקיע פעולה (או פעולת בונוס) בשביל להחזיר אותך להכרה. אז המנחה יעדיף לגרום למפלצת לעזוב את הדמות שלך בשקט כדי לתת לך את הסיכוי הזה, ולאפשר לך עדיין להיות חלק מהמשחק.

 

[BadBug]

וואו זה ממש מעניין, הייתי בטוח כשהבאתי את העניין שהתשובות יהיו די בכיוון אחד כמו שחשבתי אבל אני רואה שזה באמת מורכב וכל אחד חושב אחרת לגבי זה.

 

[המפקד האלמוני]

אין כאן תשובת בית ספר.

יכול להיות שמבחינת היריב, מספיק שהדמות מנוטרלת ואולי גם מוציאה לזמן מה מהקרב עוד דמות שמטפלת בה והוא ממשיך לאיום הבא, או שהיריב מעדיף בעצם לוודא הריגה כדי לא להגיע לא רק למצב שבו מישהו מרפא את הדמות, אלא שהיא גם סתם התעלפה קלות או מתחזה ואז היא תתקוף אותו מאחור ברגע שהוא ממשיך לעבר האיומים הבאים.

לדמויות/מפלצות אין מד נק"פ מעל לראש. אלא אם כן הראש שלו הופרד מהגוף או משהו, אתה לא יודע אם הוא מת, חסר הכרה או סתם שוכב ומעמיד פני מת.

מפלצות לא נבונות כמו זאבים, תיישים וכיו"ב, בדרך כלל לא ילחמו עד המוות - הם בדרך כלל יברחו כשנהיה קשה מידי או אם הם מצליחים לנטרל איום שמונע את זה מהם. יצורים טורפים גם עשויים לרצות להרוג דמויות כדי לאכול אותן, אבל גם כאן - אם המאמץ גדול מידי והקרב קשה מידי, בורחים ומחפשים את הארוחה הבאה - גם בטבע הם יתקפו את החלשים ולא את החזקים שנלחמים בחזרה.