• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות

הנשגבים תחיית התקווה הסולארית: המשך רשומות

omerwiess

פונדקאי ותיק
שוב שלום לכל הקוראים
הנה אנחנו ממשיכים את הרשומות להלן הסשן הבא בתור לפי הרשומות , והסשן הלפני אחרון ששוחק, אחריו יגיע הסשן שכרגע סיימנו לשחקו, צפייה נעימה :D
אחרי שניצחנו את הקרב הבנו שאין לנו מה לעשות בניו-קדאר
והמעגל התפרק לחלקים:
דניאל-חור הלך לדרום בשביל לשדוד רכבות ולהציל חסרי ישע
רמץ נסע אל קצוות הפרא בשביל למצוא את חברי הברית הכסופה, להצטרף אליהם, ולהביא את צבאות הלונארים להשתתף במלחמתם.
נמר הדרום הלך לכפרים האזוריים בכדי ליצור את סדר האיפריום החדש עם חברו הלונאר.
אגנון קאבוט נסע עם עכברוש לשבועיים לנקסוס. אגנון נשאר בנקסוס ואילו עכברוש הצטרף לאוכל אבק, לסדן מנקסוס, לסנונית שהופיעה יום אחד במנסה שלה (כאילו, נשלחה בטלפורט ממנסת המלחמה בו הייתה, לאחר שקיבלה בן ברית חדש, השומר של מנסת המלחמה), וכן לדמות החדשה של איש זקן שאני לא זוכר את שמו אבל הוא מעין נוכל אפלולי בעל ידע רב בדרכם של אנשים.
נקסוס השתנתה בימים האחרונים:
הדת שגילינו אותה בסיג'אן, הדת שמאמינה ומוקירה את המוות השתלטה על איזור ארצות הבוזזים בנוסף את השמיים עטפו ענני סערה קודרים.
ארצות הבוזזים גם השתנו מבחינה פוליטית, כעת ישנם 3 אגודות של ערים וכפרים שמכילים את מאות הכפרים והערים השונים בארצות הבוזזים. ואלו הם שמותיהם:
הממלכה השנייה-בהנהגתה של לוקשי נמצאים בצד המערבי על גבול הים, מאמינים שהם דוגלים בערכי הממלכה האמיתיים, בימים אלה שכוח הממלכה נוטה לכיוון האוטוקטונים ופוליטיקה פנימית.
ליגת הבוזזים-הם המתנגדים הגדולים לממלכה והם יצאו לעצמאות, הם נשלטים ככל הנראה ע"י לונאר/ים, נמצאים בצפון מזרח לנקסוס.
הקואופרטיב-נמצאים בדרום נשלטים על ידי שר מוות, הבישוף עם המחתת והאביסלים שלו מפעילים בכל הערים את פסטיבלי המוות ומשרישים (גם בערים שלא שייכות לקואופרטיב) את דת המוות.
בסשן הזה היינו הלי פרנהייט ואיש זקן והחלטנו ללכת ישירות לראת'אס ולהוריד את האנט'ה אל הריקבון וכנראה גם את חוכמת עתיקת שנים, הסולאר הנשלט על ידו.
כשהגענו לשם הבנו כי האנט'ה, הסולאר וכן כמות נכבדת של גובלינים ומלכי דרקון יצאו כצבא לכיוון הדרום, אולי לכיוון מנסת המלחמה (אבל אנחנו לא באמת יודעים).
עכברוש הפחיד את מלכי הדרקון ששמרו על מקדשו של האנט'ה, והסדן לא הסכים להתפרק מנשקו.
למזלם סנונית הייתה בסביבה לסדר את העניינים :eek:rccooldark:
בזמן שכל מלכי הדרקון התקיפו אותנו (ולא הצליחו לפגוע בנו-כי אנחנו סולארים מטורפים)
סנונית הורידה להם את כל כוח הרצון
ואז היא שברה להם את הקשרים להאנט'ה וחוכמה עתיקת יומין
ויצרה קשרים חדשים לכך שאנחנו המנהיגים החדשים והאל הנכון לסגוד לו הוא השמש הבלתי מנוצח.
אני מצטער שאני לא מתאר את כל הסשן שהיה (כי עכשיו לילה ומאוחר) אבל יש את הכבוד הזה לחברי האחרים...
בכל אופן ב-9 סצנות כבשתי סליחה כבשנו את העיר בלי לשפוך דם
ועכשיו השאלה שלי היא מה כדאי עוד לעשות בעיר בפגישה הבאה
(כמובן שכולם מוזמנים לתת רעיונות וכן גם חברי הסולארים, אני אשמח אם תכתבו מה רצונכם לעשות בעיר)
הרעיונות שלי הם:
- לצרף לכוחותינו את הגובלינים, (בשר תותחים משובח), שיהיו כמה שפחות אחראים על העיר.
- לצרף את רוח התעופה כבת בריתינו ולקבל מלאי כלי תעופה (שהסדן צריך לתקנם קודם).
- להתקין סדר חדש בעיר, למנות מלכי דרקון וגובלינים אחראיים שתפקידם לנהל את העיר ותושביו.
- לחקור את העיר ואת כל פלאיה, למשל, עתקים, מנסות, סודות, איפה נמצאים מלכי הדרקון הלא מוארים עדיין, העיר התחתית, רוחות נוספות שחיות בעיר או יצורים בעלי כוח ושררה ועוד...
- להוקיע את דת הריקבון מעל העיר, ולהשליט דת חדשה שבראשה השמש הבלתי מנוצח, למנות חלק ממלכי הדרקונים ככוהנים של השמש והאחראים על הטקסים.
- ולבסוף ללכת לצוד את האנט'ה ולצרף אלינו את צבאו.
- רעיונות לעתיד הלא רחוק: ללמד את מלכי הדרקונים איך להאיר את חבריהם וכך להגדיל את מספרם, שהסדן יבנה את מרכז התקשורת שלו ואולי גם את הסדנא שלו, לדבר עם חצר הרוחות של המקום (אני לא יודע עוד למה כדאי לעשות את זה אבל רשמתי זאת בכל מקרה) וכו'...
 

נוקס

פונדקאי ותיק
'ראת'אס..' אמר מלך הדרקון של נקסוס ועיניו הזקנות-חלביות הביטו אל זיכרונותיו.
סנונית הסתיו הבודדה, נשאה את קולה ושרה אל מלך הדרקון שחיי בבדידותו במגדלו בנקסוס. חמישה חודשים לפני כן הגיעו הסולארים לשוחח עימו לפני שיצאו דרומה וכעת הם נשאו את אליו את קולם בשנית. המגדל שבו חי מלך הדרקון הוא יצירת פאר שריגשה את הסדן מנקסוס בכל פעם מחדש, בניית המגדל שילבה בתוכה עץ וקריסטל שחוברו יחדיו והיה נראה כאילו צמח מתוך האדמה.
דלתות המגדל נפתחו והסולארים הורשו להיכנס אל ביתו של מלך הדרקון. בקול זקן ועייף שנישא אליהם מהקומה השניה הזמין מלך הדרקון את אורחיו. מצב בריאותו הידרדר במשך חמשת החודשים, עורו הפך חיוור ודהוי. מלך הדרקון לא היה לבד בחדרו מאחורי וילון עמדה לה רוח בעלת בגדים אדומים שפניה הוסתרו תחת ברדס ולאחר שהסולארים שיכנעו את מלך הדרקון לשוחח עימם ביקש הסדן מהרוח לעזוב אותם.
זיכרונותיו של מלך הדרקון מראת'אס הכאיבו לו גם מאות שנים לאחר שעזב אותה עברה המהולל נחרב מזכרונו ונותר, כמו בניניה, להאכל מול פגעי הזמן. הידיעות על דמי דרקון החיים בראת'אס לא עודדו את מצב רוחו של המלך הזקן ורק לאחר שיכנועים רבים נאות לספר על אחד הסודות הכמוסים בבריאה, הדרך בה העירו מלכי הדרקון את ילדיהם.
המלך הזקן סירב לבוא עימם לראת'אס, גופו ואבלותו מנעו מרצונו לחזור למקום בו בילה כילד קטן. לאחר שהדריך אתם במשך שבוע וקצת, יצאו הסולארים לראת'אס.

'ראת'אס!' אמר עכברוש לשבועיים וזינק אל תוך החורבות.
המסע מנקסוס לראת'אס ארך יומים בזכות הכירכרה שזימנה סנונית הסתיו הבודדה. בזמן שסנונית והסדן למדו את דרכי היקיצה של מלכי הדרקון הסתובב לו עכברוש לשבועיים ועשה קניות. כשחזר על פניו היה חיוך ובידו מקבת ענקית עשויה מברזל קר וחרב שטוחה לפי בקשתו של הסדן. בני הפיות הגנו על ראת'אס, היה זה קו ההגנה הראשון שאימן האנט'ה. לאחר שעלו על מרכבת האש הסדן עיצב מחדש את המקבת והפך אתה לחרב אדירה, לאחר שעכברוש הביע את חוסר התלהבותו מהנשק שבחר, כעת החרב המתינה בנדן בעוד עכברוש מתגנב אל תוך ראת'אס.
הסדן וסנונית צעדו עמוק אל תוך חורבות העיר כדי למצוא את האנט'ה. במאות השנים שעברו מאז חורבנה, הג'ונגל שמקיף את העיר הספיק להזדחל לתוכה ולכרסם בבניניה. בהריסות אלו חיו בני הפיות שדאגו להתרחק ממקדשו של האנט'ה, בני הפיות קידמו את פניהם של הסולארים ולאחר שיחה קצרה שהובלה על ידי סנונית הסתיו הבודדה, הובלו הסולארים אל מרגלות הפרמידה ששימשה בעברה מקום מקדש לשמש הבלתי מנוצח. אל קצה הפרמידה הובילו מעל מאתיים מדרגות שנשמרו על ידי מלכי הדרקון שאומנו במיוחד להגן עליה. האנט'ה ניצל את כל המשאבים שעמדו לראשותו והפך את המקום למקדשו.
המקום היה מעט שונה מכפי שעכברוש זכר אותו מהפעם האחרונה שהיה במקום, ריקבון והזנחה פשטו במקום ונגסו בכל פינה. קבלת הפנים הייתה צוננת ומאיימת ונחישותה של סנונית לפגוש את האחראי על הצבא נשאה פירות ולבסוף הגיעה מלכת דרקון שהייתה ראש הכוח. האנט'ה עזב את המקום יחד עם כוח צבאי של מלכי דרקון ובני פיות שהונהגו על ידי הסולאר חוכמה עתיקת יומין, תפקידה של מלכת הדרקון היה לעצור את כל המעז לצעוד אל תוך משכנו של האנט'ה. מתיחות קרירה נמתחה בין הסולארים ולמלכי הדרקון שהקיפו אותם, הסדן התבקש לפרוק את נשקו אך הוא סרב לכך.
הקרב ארך זמן קצר. בזוית עינו ראה הסדן תנועה מהירה לכיוון מלכת הדרקון, היה זה עכברוש לשבועיים שנע מהר יותר ממיצמוץ עין, נשקו של הסדן הסתחרר באוויר וחסם את נשקם של מלכי הדרקון ואילו סנונית הסתיו הבודדה הכריעה בקולה את רצונה של מלכת הדרקון שהכריזה על כניעתה.

'ראת'אס...' אמר הסדן מנקסוס והעיר נפרשה לרגליו.
 

omerwiess

פונדקאי ותיק
הרעיונות שלי הם:
- לצרף לכוחותינו את הגובלינים, (בשר תותחים משובח), שיהיו כמה שפחות אחראים על העיר.
- לצרף את רוח התעופה כבת בריתינו ולקבל מלאי כלי תעופה (שהסדן צריך לתקנם קודם).
- להתקין סדר חדש בעיר, למנות מלכי דרקון וגובלינים אחראיים שתפקידם לנהל את העיר ותושביו.
- לחקור את העיר ואת כל פלאיה, למשל, עתקים, מנסות, סודות, איפה נמצאים מלכי הדרקון הלא מוארים עדיין, העיר התחתית, רוחות נוספות שחיות בעיר או יצורים בעלי כוח ושררה ועוד...
- להוקיע את דת הריקבון מעל העיר, ולהשליט דת חדשה שבראשה השמש הבלתי מנוצח, למנות חלק ממלכי הדרקונים ככוהנים של השמש והאחראים על הטקסים.
- ולבסוף ללכת לצוד את האנט'ה ולצרף אלינו את צבאו.
- רעיונות לעתיד הלא רחוק: ללמד את מלכי הדרקונים איך להאיר את חבריהם וכך להגדיל את מספרם, שהסדן יבנה את מרכז התקשורת שלו ואולי גם את הסדנא שלו, לדבר עם חצר הרוחות של המקום (אני לא יודע עוד למה כדאי לעשות את זה אבל רשמתי זאת בכל מקרה) וכו'...
לא אמרת מה דעתך
תגיב את דעתך בבקשה
חוץ מזה אחלה תיאור
 

doctor arbitration

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
תוכניותיו של עכברוש:

- חקירת ראתאס, במיוחד חיפוש רמזים אודות five days darkness, אבל גם ארטיפקטים לא יזיקו.
- התנקשות בחוכמה עתיקת השנים בזמן שחבריו הסולארים משחקים בשליטי העיר.
- מציאת דוכן גלידה ראוי לשמו, ורכישת גדילת טוטי-פרוטי.
- עזיבה לכיוון נקסוס.

מספר תיקונים לטקסט של עומר למעלה:
- אין לנו שום הוכחה שלונארים עומדים מאחורי ליגת הבוזזים. זו רק השערה, וגם לא של כולנו.
- פסטיבל המוות לא פועל בשטחי הקואורפורטיב. וגם אנחנו לא בטוחים שהקואורפורטיב נמצא תחת שליטתו של שר מוות, אלו רק שמועות. אם היה שר מוות כזה ששולט בו, זה היה מסכת החורפים, אויבו של הבישופ. בנוסף, כשיש רק 3 אביסאלים שמובילים את פסטיבל המוות, הם בכלל לא מכסים את שטחי הקואורפורטיב הדרומיים יחסית.
 

נוקס

פונדקאי ותיק
השקפתו של הסדן.
לא ידוע עדין מה יש במנסה. ישנו סיכוי שמקום משכנו של האנט'ה נמצא בתוכה ובכל מקרה הוא עוד יחזור לראט'אס..
יש להתכונן לכך.

עכברוש לשבועיים 'גילה' מלכודות הנימצאות בפתח הכניסה למנסה והסדן מתכוון לכוון אותם כנגד רוחות והאנט'ה במיוחד. מלך הדרקון של נקסוס סיפר כי אל ריקבון זה סולק מהבירוקרטיה השממית, מכיוון שנעשה צעד כזה, הסדן לא רואה סיבה לחמול על חייו. אך..
קיומם של דמי דרקון ששרדו את ההרס מעלה את המחשבה כי מסיבות שונות, דווקא המאמינים בהאנט'ה הם היחידים שרדו את החורבן. אם הדברים נכונים (וכרגע לא ניתן לדעת) יש נקודת זכות לקיומו של האנט'ה. לכן הסדן שואף לכלוא את אל הריקבון ולשוחח עם מועצת הרוחות המקומיות בנוגע לצדק המגיע לו. הוא לא יתמוך בהחלטה שלא תרחיק את האנט'ה ותגביל את מעשיו או בהחלטה להרוג את האנט'ה.

יש גם להתחשב בשאר מלכי הדרקון שיצאו עם האנט'ה אל הקרב. הסדן לא רוצה לגרום לאבדות נוספות בקרב מלכי
הדרקון (בקרב שהתרחש הסדן נמנע מלגרום נזק קטלני). לראיתו אין הרבה מלכי דרקון שקיומם ידוע והוא יעשה כל מה שבכוחו למנוע השמדת עם.

הוא ירצה את עצתו של עכברוש בנוגע להקמת מארב. מכונות מעופפות יוכלו לעזור בכך אם הרוח החייה באחד ממגדלי ראט'אס תסכים שינסה לתקן אותם.

כך או כך הוא ישאר בראט'אס להחיות את הריסותה. הוא יבקש מאחד ממלכי הדרקון לבקר את המלך הדרקון של נקסוס, בתקווה שיזרע שמחה בליבו לפני מותו הקרב.

אם העבודה תהה רבה, אחליף דמות ואכניס את דייגו קאסטיון למערכה.
 

נוקס

פונדקאי ותיק
עכברוש לשבועיים ניער את סנונית הסתיו הבודדה משנתה ואמר 'יש לי מתנה בשבילך יקירתי'.
מספר דקות לאחר מיכן צעדו הסולארים בהריסות רטאס, בין בתים עשוים קריסטל. הסדן מנקסוס בחשכת הליל אחר דמותו הערפילית של עכברוש לשבועיים שעצר לרגע ליד אחד הבנינים והצביע לכיוון הענפים שצמחו מתוכו 'הוא חובט'.

עכברוש דיבר על קיומה של מנסה במרחק לא רב מהפרמידה שבה שכנו...

- המשך יבוא -
 

נוקס

פונדקאי ותיק
לאחר מספר פניות הם צעדו אל תוך מבנה. עכברוש הוביל אותם מטה אל החושך. היו שם מספר דמויות אנושיות חיוורות וכפופות שהביטו הסולארים שחדרו אל ההיכל. המקום היה מבעיש ולח על קירות האבן צעדו ג'וקים והריצפה מכוסה בבוץ, המקום שימש בית מרחץ בעבר במקום בו היו אנשי ראט'ס מתרחצים בעבר כעת שכנו אלי עלוקות. היו אלו רוחות מבאישות שהוצאו מהבירוקרטיה השממית. המצאותם בעיר לא בשרה טובות, באחד הקירות הרחוקים נפער חור שהוביל למעמקי האפלה.
'השמנמן שלי' אמר עכברוש לשבועים וזינק שהסדן הספיק למצמץ.
פוחז צעיר חשב הסדן בליבו ומצחו זהר מהמהות שחלפה בגופו ומיקד את יכולתיו. הסדן זינק אל אחד הגופים הגדולים ששכבו להם בבוץ הרך, ראשה של מיולניר נעטף ברשת ברקים זהובה ששלחה ניצוצות כשפגעה בגוף האל שפער את פיו בזעקת כאב. היצור פער את פיו אל מול הסדן וצחנת פיו עטפה את האיזור, האל נרכן קדימה ועטף בנגיסתו את גופו של הסדן מנקסוס. ברגע אחד התפרץ אור זהוב מפי התפלץ ברגע השני נכרת ראשו של האל מחרבו של עכברוש לשבועיים.
ריר סמיך עטף את גופו של הסדן, הוא ניקה את עיניו בידו כדי לראות את עכברוש מחייך אליו. 'פוחז צעיר' נהם הסדן.
'נכון. ועכשיו יש לי הרבה שמנמנים לחסל.' ענה עכברוש וזינק.

לאחר שבית המרחצאות טוהר מנוכחות אלי העלוקות, פנו הסולארים לחקור את המקום. משרתי האלים נותרו דוממים ומבועתים לאחר הרג אדונם, הם נעו בחוסר נוחות במקומם כצועדים לשום מקום. החור שנפער בקיר הוביל אל רשת מחילות עמוקה שסופה הוביל למקום ממנו הגיעו אלי העלוקות, לאחר דיון קצה החליטו הסולארים לחתום את המקום. בעוד הסדן ועכברוש חסמו את הפתח בסלע ענק שהובא על ידי עכברוש סנונית הסתיו הבודדה החלה טווה מהות סביב הסלע, מידייהם האוחזות של הסדן ועכברוש פרצה מהות שעטפה את הסלע וקיבעה את הסלע כחותם לפתח המחילות.
 

נוקס

פונדקאי ותיק
-תקציר-

הסולארים התפצלו לאחר כיבוש ראט'ס. למחרת היום בו הביסו את אלי העלוקה התכנסו לדיון חירום כדי לגש תוכנית אסטרטגית. העיר הייתה תחת השפעת הלטא'ה ופיליום-ויזדם, כדי להחזיר את ראט'ס לתפראתה הסולארים החליטו לסיים את שילטונם. עכברוש לשבועיים נפרד מחבריו וטס דרומה בבועה המרחפת שברשותו לאחר שקיבל את ברכתה של אלת הרוצחים, לצוד את פיליום-ויזדם.

שבוע לאחר מיכן עמדו הסולארים מול משכן של רוח שעמד מאחורי כיסאו של פיליום-ויזדם, באותם רגעים נפתחו דלתות מנסת המלחמה (היכן ששהתה סנונית הסתיו הבודדה) ופיליום-ויזדם קידם את פניו של עכברוש לשבועיים. הסולארים רצו אל מעמקי הפרמידה הגדולה של העיר ראט'ס בעודה רועדת וקורסת בעוד הלטא'ה שולח את זרועותיו ברחבי העיר, עכברוש לשבועיים לא נותר חייב והוא תלש את מסיכת השומר מדלתות המנסה וזרק אותה לעברו של פיליום-ויזדם שגופו בער ממהות שעטפה את גופו. חרבו של פיליום-ויזדם החטיאה במעט את בטנו של עכברוש והסדן מנקסוס קפץ לתהום שבסופה ביעבעה לבה מעל לגופו של הלטא'ה בעוד סמלכי הדרקון נשאו את מלכתם סנונית הסתיו הבודדה. חרבו של עכברוש ננעצה עמוק בחזו של פיליום-ויזדם שהביט בעיניים פעורות על הסולאר הצעיר שהביא למותו.
הפרמידה רעדה כשגופו המת של אל הריקבון נחת אל תוך הלבה, מלכי הדרקון רצו מעלה והחוצה אל רחובות העיר שהיו המקום הבטוח ביותר בעיר. הסדן מנקסוס עצר את קריסתה של המנסה.
 

doctor arbitration

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
(ברשותכם, ארחיב על עלילותיו של עכברוש)

"לא תאמינו", עכברוש לשבועיים סיפר לחבריו ברת'אס דרך האבן ששימשה לו כמכשיר קשר. "מסתבר שהחלאה השאיר את הצבא שלו במישורים בהם עברנו בתחילת דרכנו כשהתקדמנו אל המאנסה. הוא יצא אל הפראא בכיוון שלה! אם בכלל אפשר לקרוא לזה 'כיוון', אחרי הכל מדובר בפראא, והייתי אומר שאולי אפשר לקרוא לזה.."

עכברוש נקטע בחדות ע"י מטר הוראות מחבריו בעיר. "בסדר, בסדר, אני אצא לשם כמה שיותר מהר" הוא הרגיע אותם.

לאחר שלושה ימים נעמד בפתחה של המאנסה. מסכת פורצלן ענקית קידמה את פניו בראש המדרגות. הוא גמע אותן בטפסו מעלה, מתיר את "רמיזה מהוססת" מנדנה. "ברוך השב", הקול בקע מהמסכה הענקית - קולו של שומר המאנסה. "אמור לי שומר יקר", עכברוש שאל, "האם ישנו כאן... אורח?".

זוג הדלתות הכבדות נפתחו לאיטן. בפתח, דמותו הגרוטסקית של Filial Wisdom עמדה זקופה ואדירה, חרבו "Glory to Decay" בידו.

"זו המאנסה שלי, לא היית צריך לבוא לכאן", שאג לעבר עכברוש, פורץ במהות סולארית זהובה.

עכברוש החל לנתר כתגובה למכותיו של filial wisdom, נסוג במדרגות. החרב האדירה מחטיאה אותו כמה סנטימטרים בכל מכה. כל רגע נראה כמו הרגע האחרון, כשהסולאר המיומן חוסם בצורה בלתי אפשרית את מערבולת הפלדה שעכברוש משלח כנגדו בנסיון נואש להפיל אותו. מכותיו של עכברוש תוגברו ברוחה של Shining Flower, סגניתו של השמש הבלתי מנוצח ופטרונית הרוצחים, שכמו עטפה את עכברוש ועזרה לכוון את מכותיו. הוא התכוון להגיש לה את ליבו של filial wisdom בתמורה לשירות זה.

יעד זה מעולם לא נראה רחוק יותר. להבו הזהוב והאימתני של filial wisdom הצליף בעכברוש מתשעה כיוונים בו זמנית. לרוע מזלו של עכברוש, הוא הרגיש מעט עכבישי בהגנתו ולכן חסם רק משמונה. מופע בודד של glory to decay, דייקלייב דגולה שיכלה לחצות את עכברוש הלא משוריין במכה אחת, היה פוגע בו.. לולא השליך מעצמו את shining flower, נותן לה לספוג את המכה שהייתה מכוונת אליו, ונעלם באוויר בערפל סמיך שהתפוגג לאוויר תוך שניה.

בעוד shining flower נעלמת מהמקום, רותחת מכעס, filial wisdom שאג בזעם טהור לאחר שהבחין בעכברוש העושה את דרכו לתוך המאנסה. משעכברוש הבין שעלו עליו, חזר להלחם. ביד אחת, תוך כדי הדיפה, עקר את מסכת הפורצלן הענקית והשליכה על filial wisdom, רק כדי לצפות בלה חוסם אותה באופן מושלם. בזינוק עילי אל מעבר לאויבו ואל תחתית המדרגות, שיסף את האוויר במהלומה כה עוצמתית שהגרם המדרגות שמתחתיו התבקע לשניים.. אך הסולאר שעמד עליו נשאר שלם.

יתרה מכך, filial wisdom החליט להשתמש בתכסיס משלו. הוא הוציא מבגדיו את אבן המוקד של המאנסה, וקרא בקול "שומר המאנסה! לבך בידי! צמצם את המציאות שמסביבינו!". בן רגע שדה המגן שהקיף את המאנסה מפני הפראא העמוק שהיא שרויה בתוכו נעלם, וגלי כאוס שטפו את עכברוש... שלאחר שניה אחת זינק מתוכם בצורה שהייתה כתומה למדי, אוחז משום מקום באבן המוקד של filial wisdom המשתאה, ומפעיל אותה בפרץ בוהק של אור שמש מסמא.

שנייה לאחר מכן, כבר היה בתוך המאנסה, filial wisdom דולק בעקבותיו, רק לגלות את חדר הכניסה על מראותיו הרבות מלא בבבואות והשתקפויות של עכברוש לשבועיים. "שומר!" קרא בזעם, מנפץ אחת מהמראות, "גלה לי היכן הוא!"

"הו, הוא ממש כאן", קולו הנייטרלי של השומר אמר בסתמיות. filial wisdom ניפץ מראה נוספת. "לא, זה לא היה הוא. הנה, הוא כאן". עכברוש כבש את הצחוק המתגלגל שעמד להסגיר את מיקומו, והכין את המלכודת. מקרב כה ממושך עם filial wisdom, הוא כבר למד את תכסיסיו, והרצפים העוצמתיים בהם השתמש. חישוב מהיר הראה לו פרצה באחת מהגנותיו חסרות הרבב של יריבו.

"איפה הוא שומר?!" השאגה עלתה שוב.

"אני כאן", ענו ביחד כל בבואותיו של עכברוש, שזינק ממחבואו, חרבו מונפת אל על. פרץ המהות האינסטינקטיבי שfilial wisdom שחרר הסיט את תשומת ליבו להתקפתו של עכברוש תוך שבריר שנייה, אך בעוד "רמיזה מהוססת" ו"glory to decay" מצלצלות בפגיעתן, נדמה כאילו עכברוש מצמיח 4 ידיים נוספות, המתוות סימן עתיק יומין באוויר, שמשחרר מהות סגלגלה ועדינה כקטיפה לחלל האוויר.

את שתי המכות הבאות, filial wisdom לא רואה, והוא משוסף על ידי שני להבים בלתי נראים המונפים על ידי ידיים בלתי נראות. עכברוש בכלל לא נע.

עכברוש ניגש להרים את הדייקלייב האדירה מאויבו המחרחר, מסתובב ממנו, ובמכה אחורית שנמשכת אל האוויר מעליו, חוצב את הסולאר ויוצר ממנו מזרקת דם ססגונית.

לו היה מאחר אך חמש שניות בהחזרת אבן המוקד אל המזבח שבמרכז המאנסה, היא הייתה קורסת מהפראא המציף.
 

נוקס

פונדקאי ותיק
קולות הזעקה העירו את דייגו קאסטיון משנתו, השעה היתה שלוש בבוקר ושתיים עשר דקות. הספנים שלא היו חלק מכיתת הכוננות, התרוצצו ברחבי הספינה חלקם עדין לובשים את בגדיהם אך כאשר ראו את קאסטיון מתקרב הם זזו הצידה לפנות לו מקום. קפטן אנגיילמייאר כבר עמד על הסיפון ושוחח עם שניים מהקצינים, הם עצרו מדבריהם כאשר ראו את קאסטיון מתקרב. "ערב טוב אנגיילמייאר" אמר קאסטיון, "הדיווח שהצופה מסר לי דרש את תשומת הלב המירבית שלנו. אינני נוהג להפריע לאנשי בשנתם דייגו." קאסטיון הכיר את אופיו של הקפטן ששנא מכל לצאת ממיטתו ושנא יותר לעזוב אותה כאשר היתה אישה במיטתו, "מה היה הדיווח?" שאל, אנגיילמייאר הפנה את אצבעו אל עבר המעקה השמאלי של הספינה, "יבָשה".
בזינוק אחד חצה דייגו את שבעת המטרים כאשר בסופו הוא נחת על מעקה הסיפון. קאסטיון הביט מטה וכעבור רגע קרא אל עבר גיילמייאר "כל ההגים מטה ושמאלה". אור זוהב בקע תחת רטייתו. ליד הפרמידה הגדולה של ראת'ס למרגלות המדרגות עמדה גבעה עם מספר בתים עליה, במרכז הגבעה בקע אור זהוב שהאיר את החשכה.

מספר דקות לאחר מיכן עמדו קאסטיון ואנגיילמייאר למרגלות הגבעה, הפקודה שניתנה לצוות 'הזריחה' הייתה להישאר על הסיפון. שישה דמויות צעדו במורד הגבעה ושתיים מתוכם היו מוכרות להם. בראש הצועדים היה רמץ לדורות בחיוך רחב "הרגע הגענו מנקסוס", מאחוריו צעד עכברוש לשבועיים כשהוא נושא בידיו כדור העשוי מחמשת המתכות, קאסטיון ניסה להעריך את החפץ וכעבור רגע הבין שיצטרך לתת יותר ממבט אחד, בצידו השמאלי של עכברוש צעדה בחורה צעירה שנראתה מפוחדת ובצידו השני צעד הר אדם ומאחוריו צעדו שתי דמויות.
קאסטיון התקדם לעבר רמץ ולחץ את ידו, בפעם האחרונה שנפגשו היה זה לפני מספר חודשים. "תכיר five day darkness ושומרת המפתן של המקום הכי סודי של גידלה" אמר עכברוש כשהתקרב "ושני אלה מאחורה הם סטאמדה הפיתון ואגנון קאבוט.", המשפט האחרון תפס את תשומת ליבו של קאסטיון "היא לא זו שאחראית לחטיפת משפחתו?" שאל, "אולי עדיף שנדבר על זה במקום נוח יותר, הגיעו איתנו אנשים נוספים שלא הספקנו לשאול אותם אם הם רוצים לבוא." ענה רמץ.
בכל הבתים שעמדו על הגבעה דלק כעת האור ומחלק מהבתים יצאו אנשים והביטו בהלם על הנוף שהשתנה, עד לפני רגעים מועטים הייתה הגבעה חלק מאיזור המגורים הדרומי של נקסוס.
 

idansh

פונדקאי ותיק
יש לי מספר שאלות-
1. למה אתם הורגים סולארים אחרים? יש לכך סיבה מיוחדת?
2. לגגבי רת'אס, את מי השארתם לשלוט שם לבסוף? כתוב בעץ שהעדפתם לסיים את שלתונכם, אבל מההמשכים אני מבין שאתם עדיין פועלים לטובת העיר ולהגנת. מי שולט עליה בפועל?
3. מה עם הצבא של אנט'ה/לטא'ה (הם אותו אחד, לא?)? מה אתם מתכוונים לעשות איתו?
4. אתם יכולים לספק עוד מידע על פסטיבל המוות? הבנתי שזה מעין טקסים שעורכים אבירי המוות באזורים בבריאה, יש לכם עוד מידע על כך?
5. מיהו הבישוף שהוזכר קודם לכן בעץ?
6. מה לגבי האוטוקטונים? על כמה מהבריאה הם כבר השתלטו?
7. הספינה של דייגו בהודעה האחרונה היא ספינת האוויר הענקית שכבשתם (היה אז קרב מגניב :) ), נכון?
אני ישמח לעוד מידע על גורמים שונים בעולם (מידע, לא חייב להיות בצורה סיפורית)
 

נוקס

פונדקאי ותיק
1. למה אתם הורגים סולארים אחרים? יש לכך סיבה מיוחדת?
הרגנו סולאר אחד. הסיבה לכך הייתה שמוחו הורעל על ידי אל הרקבון הלת'ה.
2. לגבי רת'אס, את מי השארתם לשלוט שם לבסוף? כתוב בעץ שהעדפתם לסיים את שלתונכם, אבל מההמשכים אני מבין שאתם עדיין פועלים לטובת העיר ולהגנת. מי שולט עליה בפועל?
נכון לזמן כתיבת העדכון האחרון הנמצאים בעיר הם עכברוש לשבועיים, רמץ לדורות ואגנון קאבוט (שהגיעו זה הרגע מנקסוס). אם תהיית לגבי הכעסנית המקומית השולטת על העיר קוראים לה סנונית הסתיו הבודדה והיא כרגע מנהלת את העניינים בצמוד לפרויקט החקלאות שהסדן מנקסוס מקים בחממות ההרוסות של הגנים בעיר. דייגו קאסטיון הגיע לעשות כסף, הוא מאמין שאם הוא יתרום לעיר הוא יתוגמל בספינת מלחמה הנעוצה באחד ממגדלי העיר. הזכרתי שאוכל אבק גם נמצא בעיר ועוד דמות חדשה של האיש הזקן?
3. מה עם הצבא של אנט'ה/לטא'ה (הם אותו אחד, לא?)? מה אתם מתכוונים לעשות איתו?
לאמן אותו לשירות העיר.
4. אתם יכולים לספק עוד מידע על פסטיבל המוות? הבנתי שזה מעין טקסים שעורכים אבירי המוות באזורים בבריאה, יש לכם עוד מידע על כך?
ישנה אמונה חדשה המסתובבת בעולם המערכה שלנו, הפסטיבל הוא אחד מהסממנים לכך. למדיע נוסף פנה לוונג.
5. מיהו הבישוף שהוזכר קודם לכן בעץ?
לא זכור לי בישוף.
6. מה לגבי האוטוקטונים? על כמה מהבריאה הם כבר השתלטו?
הם השתלטו על הדרום. כ20 אחוז של הבריאה. המכונה שאוחז בידיו עכברוש לשבועיים היא איננה סתם כדור מתחכם, הוא נקרא 'העין של אוטוקטון'. אחת האפשרויות החלשות ביותר בשימוש בחפץ היא היכולת להעביר גבעה מסויימת לכל מקום בבריאה...
...השימוש בחפץ משך את תשומת ליבה של האלכימיכלית הידוע בשם 'המטרופוליס של ניו-קאדר'.
7. הספינה של דייגו בהודעה האחרונה היא ספינת האוויר הענקית שכבשתם (היה אז קרב מגניב ), נכון?
ספינת האוויר 'הזריחה' הפכה משמעותית למערכה עם כניסתו של קפטן אנגיילמייאר לסיפור. קפטן זה הינו חובב נשים, שתיין ובעל פה מסריח שגורם לך להתגלל מצחוק ברגע שהוא מתחיל לדבר. רמץ, צ'ינג מאי, קאסטיון ורקדנית עלווה שחורה שכרו את שירותיו במרדף אחר ספינת המלחמה 'אקסודר' שלא התרוממה מהקרקע מאז העידן הראשון. לצערו של קאסטיון האקסודר נמצאת בידים הלא נכונות של הליגה בצפון מה שהפך להיות המניע לדמות.
 

omerwiess

פונדקאי ותיק
בקשר לשאלות 4, 5:
הבישוף הוא אחד מ13 שרי המוות והאבירים שלו מפיצים אמונה שדוגלת בפולחן למתים
כאשר עיר מספיק מושרשת בה האמונה הזאת היא רוצה לחגוג ולשמוח בשמחת המתים שהתגלגלו הלאה, ואנשי העיר עורכים פסטיבל
כמובן שעל כל אלה מפקחים עיניהם של האביסלים של הבישוף
 

נוקס

פונדקאי ותיק
עייף. עייף מאוד, התיישב אגנון קאבוט בחדר האורחים שהוכן למענו במנסה. הוא שלח את צבעותיו עמוק אל תוך שיערו ומשך משם עלה קטן ומיובש, צורת הקצוות המשוננים של העלה לא נתנו הרבה מקום למרחב היה זה צמח מהדרום הרחוק. 'עלה עקשן. מעל לחודשיים חלפו מאז שעזבנו את הריסות תרשיש...', קאבוט סרק את הורידים הקטנים של העלה, מבטו חלף כמבט ציפור על הצינורות הקטנים והנבובים שהונחו על קרקע חרבה וסדוקה את אותה אדמה ראה כשחצה את ארצות הדרום כשרמץ לדורות לידו בדרך לנקסוס. אל המקום אליו שלח את ילדיו.

קאבוט משך את השלט שהונח על הריצפה היה כתוב עליו העורבים האדומים, דלת העץ נחסמה בקרשים ונייר שהוצמד להם היה צו רשמי שהעיד שהמקום נסגר. במשך השבועות שחלפו הטרידו אותו המחשבות על המילים שיאמר לילדיו, כיצד יוכל לתאר את הכאב שצבת בליבו בכל פעם שהיה מתעורר משנתו ושומע את קול אישתו באוזניו מתלוננת על חוסר הסדר שהותיר במטבח, הימים הראשונים לאחר מותה עברו מהר וההכרה בחסרונה הכתה בו רק לאחר שבוע וחצי כאשר עמד במטבח מול ארון הכלים הלא מסודר ממתין לשמוע נזיפות מאחוריו על העבודה הקשה שהיא טורחת כדי לחנך את ילדיו ואילו הוא נשאר ילד קטן, בבית שרר שקט וקולות הלילה חדרו אל החלל הרוח ששיחקה בקני הסוף שרקה אליו כבנגינת חליל. קאבוט הניח את הסיר במקומו ומשך סכין חדת להב שהחזירה אל עיניו את האור שבקע מהאח, הרצון לאחוז באישתו או פחות מכך לשמוע את מילותיה אפילו רק ניד עפעף משך את מחשבותיו אל להב הסכין מרחק מועט נח בינו לבין אישתו אם רק יחליט בקרוב יראה אותה, הרוח התגברה מכה בחלונות ובדלת שירת הקנים עלתה כצווחה והסתירה את זעקת הכאב של קאבוט שחתך בזרועו השמאלית, הכאב החד פילח את מחשבתו של קאבוט שזעק לאישתו אם היא רק תבוא לרגע מעולם המתים אולי תיקח אותו עימה, טיפות הדם זלגו לתוך כף ידו והמשיכו את דרכם אל הריצפה אולי היא תגיע בכל רגע. הוא המתין דקות ארוכות ושלולית הדם שמתחתיו גדלה לבסוף פנה אל דלת ביתו ויצא החוצה. מזג האוויר החמיר במשך הלילה, שריקות קני הסוף הפחידו מספר ילדים והפריעו לשנתם של תושבי הכפר, גשם התחיל לטפטף ותוך רגעים הפך לסופה שמלאה את רחובות הכפר בנחלים קטנים, במישורים הצפונים של הכפר רוחות החלו לרקוד במעגל מסחרר עד שהפכו לצינור אוויר שהחל מתקדם לעבר הכפר.
הסופה החלה לדעוך עם יציאת קרני האור הראשונות אל שמי הלילה ודעכה לבסוף עם יציאת השמש אל השמיים. בעלה של ראש הכפר מאקובו מידורי, הוציא את ראשו מפתח הדלת לעקוב אחר מקור הצלילים שנשמע ממרחק, הוא לא היה היחיד ראשים נוספים החלו מציצים החוצה ממספר חלונות, באחד מרחובות הכפר נחו להם פעמוני רוח שבורים.
 

נוקס

פונדקאי ותיק
במרחק לא רב מהנהר יש מקום המשקיף אל אורך העמק וניתן לראות כיצד קני הסוף נעים ברוח לצד עצים ירוקים המצילים על המים, פגודת עץ קטנה נותרה זכר יחיד למנהגו של מייסד הכפר לשבת ולהשקיף על הנוף שנפרש תחת עיניו ושם הוא נקבר על הגבעה שכל כך אהב, הזמנים חלפו ולמקום התווספו מצבות נוספות. קני הרוח התכופפו עד שנגעו במים וקול שריקת הרוח צווח באוזניו של קאבוט שקרע ברך ליד קבר טרי שנכרה במרגלות הגבעה ליד הנהר הרוגש. "אלו החיים שאתם מיעדים שלי?" קרא קאבוט אל דממת הלילה ורק ניצנוץ הכוכבים ענה לקולו, קאבוט הביט על הסכין המגואלת בדם שאחז בידו הימנית, זרועו השמאלית הותירה שובל טיפות דם שנספגו באדמה הקשה, "זה כל מה שיש לכם? זיכרונות רעים! זה שנותר לנו עד למוות! הביאו לי את אישתי!". משב הרוח נחלש לרגע ואז התפרץ בעוצמה רבה יותר, זרם הנהר התגבר ומימיו החלו להכות בגדות עד שאבנים החלו להעקר, גדות הנהר החלו להכרסם מקרבות את הנהר אל הכפר, קאבוט הגן על עיניו בידו השמאלית ודם מהול במים שטף את פניו, הוא קילל אותם על פחדנותם לפגוע בחפים מפשע ובמישור שנפרש לפניו התממש לו טורנדו שהחל מתקדם קורע את האדמה שחלף מעליה. קאבוט כרת קנה סוף והתקדם לעומק הסופה בעודו קוצץ את קצוותיו "קחי אותי" אמר והגיש את החליל לשפתיו.

"יש להענישו!" אמר לעצמה הרוח 'שריקה נושאת אדמה', "אך הוא מנגן כל כך יפה.. והביא מנחת דם.." ענתה לעצמה. "מה אנחנו עושות?" הסתחררה הרוח במחשבותיה "נאזין. אם יכשול בצליליו נקרע את הקרקע לרגליו!" צחקה הרוח ושריקות הקנים עלו מהנהר.
אגנון קאבוט הביט על עמוד הרוח שנעצר מולו, הוא אחז בכל כוחו בחליל שיצר לגונן מפני הרוח שבקשה לחטוף את החליל מידיו וכעת משכה לעברה את גופו, קאבוט נעץ את רגליו עמוק בקרקע הבוצית ונשף בכל כוחותיו אל צינור הבמבוק, זמן רב עמד שם ורייאותיו בערו.
"מנגינתו נעימה לאוזנינו", "אך הופעתו חסרה, נסיר נא מעט קרקע ונראה את ריקודו".
טיפות קטנות של בוץ החלו להתרומם סביב קאבוט ואחיזתו בקרקע התרופפה, רעד קל החל עולה בשרירי רגליו בעודו חש את כף רגל מחליקה בתוך הסנדל. הוא לא היה מוכן למות מבוזה. הוא זינק מעלה והצידה וצלילו נשאו אותו מעלה התנועה הייתה חלקה הוא כיפף את רגלו לקראת הנחיתה, הרוח נשאה בוץ סביבו ומאוחר מידיי ראה אבן חלקה שנחשפה תחתיו. גופו התרסק על האדמה החלקלקה וברגע אחד התרוקן האוויר מריאותיו אל תוך החליל מעלה צליל רם. רגע לאחר התערפלו עיניו.
"מרשים" אמרו פנים מעורפלות "מדוע קראת לי?"
"אין דבר שנותר לי מלבד היגון שאוכל את זכרונותי, קראתי אליך לקחת את חיי."
הפנים החלו לצחוק "טיפש! חייך אינם שווים את זמני." הפנים החלו להתרחק.
"פחדנות!"
הפנים נעצרו לרגע ואז פנו במהירות אל פניו של קאבוט בעודם גדלים לכפליים מגובהו, הקולות סביבו נדמו וקול עדין נישא אליו "אשמח לקחת את חייך! יותר מכך תשמיע לי את מנגינתך ואם תכשל בה אותיר אותך בחיים ואתלוש את אנשי כפרך מביתם!"
 

נוקס

פונדקאי ותיק
באחת מבין בקתות הכפר נעקר תריס חלון והתעופף דרומה יחד עם תרנגולות ואלומות קש שלפני רגע כיסו את אחד הלולים, באחת האורוות אחז איכר בצוואר סוסו שנישא להימלא, "הרגע, הרגע, עוד מעט היא תחלוף", לחש לסוס מנסה להרגיע את עצמו במילותיו. "נומה נם ילדי הקטון / עצום את עיניך ואל תשקע בתהום / זוהיא הרוח שרישרשה בווילון", ניסתה נערה להרגיע את בנה התינוק וקולה לא הגיע לאוזניו.
הצלילים שנשף קאבוט אל קנה הסוף סיפרו את כאבו הכבד מנשוא. בתחילה ניגן על יגונו ומנגינתו הייתה איטית וכבדה. 'שריקה נושאת אדמה' הגבירה את קולה ושריקות הרוח בקנים גברו על צליליו, נוזל חם שטיפטף על כתפיו משך את תשומת לבו לעוצמת השריקות, דם זלג מאוזניו. הוא אהב את אישתו כפי שלא שיער מעולם אך הוא לא ידע זאת עד שכבר היה מאוחר, הוא היה מחליף כל כך הרבה מילים בוויכוחים שלהם אם הוא רק ידע ש.. וכשידע היה כבר מאוחר, היא שכבה חיוורת במיטה בה נולדו ילדהם וביקשה ממנו שיבטיח לה שיתייחס יותר לילדיו, הוא זעף ומבטו לא הסתיר ממנה את כעסו, השקט שרר באותו הרגע בחדר היה אחד מהרגעים שלאחריו הם היו מתווכחים, "על מה את מדברת? בעוד יומים את על הרגלים אין לי כוח לעוד ויכוח". היא נאנחה, אז הוא עוד האמין שזו עוד מחלה שנהגה להסתובב בין אנשי הכפר. המחשבה על הכפר החזירה אותו לילדיו. הייתה זו הפעם היחידה בה קטע את מנגינתו, "מה עשיתי?".

על אחד מקירות האבן בחדרי המנסה צל נמתח מצלליתו של קאבוט.
המחשבות שמלאו את ראשו לא הניחו לשנתו. הוא לא תיכנן להגיע לראת'ס, לאחר ששכר את שירותהם של כנופיות ילדים שהסתובבו בשווקים של נקסוס הוא גילה כי משפחתו נלקחה על ידי אחת מסוחרות הגילדה הנקראת סטאמדה הפיתון הוא פנה לאחת ממסעדות היוקרה שלקוחותיה היו סוחרי גילדה שאינם בוחלים בדבר ובמנגינתו וסיפורו העצוב, הפך אותם לקהל משולהב ובאותו הלילה שמע לראשונה על הכספת. ברגע שאוזכרה השתנה נושא השיחה, הכספת הייתה מקום שלא קיים, המחבוא של הגילדה.
הוא סירב למידע שניתן לו בעיר על ידי משרת של אחד מהאסיבלים. עכברוש הפתיע אותו כשהסכים לירקוד כשלנעליו פעמונים בזמן שקידש עימו הרמוניה, כעת יכלו לשיר אחד לשני ממרחקים. הוא הפעיל את בועת הג'ייד שלו ורכב דרומה כשהוא נישא על קצה תקווה שהייתה דמות שנכלאה בציור ששכב בחדרה של סנונית במנסת המלחמה שעמדה בפראא.
"אנחנו יודעים בחור / על מקום הימצאות ברור! / בנקסוס אתקלח הערב / אל תאחר לארוחה / נקי.", היו מילותיו המדוייקות של עכברוש שגרמו לקאבוט לחזור. הם לא היו לבד במנסה, היה הביאו עימם סולאר.
רמץ סיפר לקאבוט על המסע שלהם לארצות הצללים, על המקום בו פגשו את הסולאר שבנה את הכספת הטובה ביותר בבריאה ובגלל שלא עמד במילתו לאחד מבכירי האלים, הסתיר בפחדנותו את פניו מאור השמש. השער הדרומי של נקסוס שכן ליד גבעה קטנה שמספר בתי מגורים היו על ראשה, בשער זה הוסרו דלתות הכניסה לכספת. שומרת הכניסה הייתה בחורה צעירה שדיפדפה בשיעמום ביומן הכניסות, השיגרה הייתה קבועה ומרגיעה ובעיקר בגלל שלמחרת היו חילופי משמרות. כניסתם של שלושת סולארים הבעיתה אותה ולאחר זמן קצר הם השתלטו על המקום והיממו את שומריו. במקום בו מצאו את סטאמדה הפיתון מצא עכברוש את המאסטר שלו.

הייתה זו סקרנותו של עכברוש שדחפה אותו להציץ בחדר השמור ביותר של הגילדה. שם באולם שקירותיו חוזקו בכישוף רב עוצמה ועל מתקן עדין, עמדה 'העין של אוטוקטון'.

קאבוט התהפך במיטתו, חייו השתנו ללא היכר מאז שעזב את הכפר. המראות שלא שיער שיראה, האנשים שפגש בדרך, היכולת להשפיע על עתיד הבריאה, הדרך בה למד להצחיק אלכימיקלים יכלו למלא לו לילות בסיפורים ומנגינות.
ועם כל זאת לא הייתה לא ידע מה לומר לילדיו.
 
Top Bottom