תחביר ב':
בפעם הקודמת עסקתי במשפט שמני בזמן הווה, אבל מה אם אני רוצה לדבר על עתיד ועבר?
אז בשביל זה יש לנו את הפועל ליהות.
בשפות השמיות, אין לפועל ליהות זמן הווה (בניגוד לאנגלית למשל), אפשר לראות בזה משהו הגיוני, ואפשר שלא.
אז נגיד בשפה שלנו השורש h.w.h מסמן ליהות (כמו בארמית).
*שימו לב שצריך להגות את הה' האחרונה, חוץ מהמקום הזה.
אז, אני הייתי ירוק זה, אַנָא הֻוִהתִי וָרִק.
מוש"ה כל"ב
מוש"ה כל"ב, אלו ראשי התיבות של האותיות המוספיות.
לאותיות האלו שתי גרסאות, הגרסא הקצרה והגרסא הארוכה.(בכול השפות השמיות, לא רק בעברית).
בשפות השמיות חלק מהאותיות נשארו פחות או יותר אותו הדבר.
*בארמית יש עוד אחד - ד,שמבטא שייכות.
בשפה שלנו נתחיל עם הגרסאות הארוכות (גרסאות קצרות זה התפתחות של השפה).
מ - מִן.
ו - וֶ ׁׁׁ(גרסא קצרה).
ש - הֻן
ה - הָל ׁ(גרסא קצרה).
כ - זַם.
ל - עֵל.
ב - בִ ׁ(שימו לב שהב' דגושה).
גמרנו את התחביר ואיתו את הפרוטו-שמית, בפרק הבא נדבר על השפה שלנו (שאחנו נמציא).
נ.ב. בשפות השמיות יש דבר כזה שקוראים לו דגש חזק/כפלן (בערבית שדא).
אות שיש עליה מכפל, הוגים אותה פי שתיים יותר זמן מהזמן הרגיל.(חוץ מאותיות בג"ד כפ"ת, בעברית).
נסמן את זה פה גרשיים אחת ליד השנייה.
בפעם הקודמת עסקתי במשפט שמני בזמן הווה, אבל מה אם אני רוצה לדבר על עתיד ועבר?
אז בשביל זה יש לנו את הפועל ליהות.
בשפות השמיות, אין לפועל ליהות זמן הווה (בניגוד לאנגלית למשל), אפשר לראות בזה משהו הגיוני, ואפשר שלא.
אז נגיד בשפה שלנו השורש h.w.h מסמן ליהות (כמו בארמית).
|
אז, אני הייתי ירוק זה, אַנָא הֻוִהתִי וָרִק.
מוש"ה כל"ב
מוש"ה כל"ב, אלו ראשי התיבות של האותיות המוספיות.
לאותיות האלו שתי גרסאות, הגרסא הקצרה והגרסא הארוכה.(בכול השפות השמיות, לא רק בעברית).
בשפות השמיות חלק מהאותיות נשארו פחות או יותר אותו הדבר.
גרסא קצרה | גרסא ארוכה |
מ-, מבית | מן-, מן בית |
ו-, ואתה,וילד | אין גרסא ארוכה |
ש-, שתאכל,שתשמע | אשר-, אשר תאכל,אשר תשמע |
ה-,השמש,האוכל | אין גרסא ארוכה |
כ-,כדבר,כמובן | כמו-, כמו הדבר,כמו שמובן |
ל- לדבר,לבית (בתנ"ך יש עוד גרסא קצרה, ה בסוף-, הביתה,הצידה). | אל -, אל הדבר, אל בית |
ב-, בתוך,בפנים | אין גרסא ארוכה(בערבית יש) |
בשפה שלנו נתחיל עם הגרסאות הארוכות (גרסאות קצרות זה התפתחות של השפה).
מ - מִן.
ו - וֶ ׁׁׁ(גרסא קצרה).
ש - הֻן
ה - הָל ׁ(גרסא קצרה).
כ - זַם.
ל - עֵל.
ב - בִ ׁ(שימו לב שהב' דגושה).
גמרנו את התחביר ואיתו את הפרוטו-שמית, בפרק הבא נדבר על השפה שלנו (שאחנו נמציא).
נ.ב. בשפות השמיות יש דבר כזה שקוראים לו דגש חזק/כפלן (בערבית שדא).
אות שיש עליה מכפל, הוגים אותה פי שתיים יותר זמן מהזמן הרגיל.(חוץ מאותיות בג"ד כפ"ת, בעברית).
נסמן את זה פה גרשיים אחת ליד השנייה.
גַמַל ׁ - gamal
גַמַ"ל - gammal
גַמַ"ל - gammal