שפה שמית מומצאת -> פרוטו-שמית.

[Heno]

מאחר, שאף אחד לא אמר לי משהו בסגנון של "לא!! רק זה ממה שחסר לנו,עוד חנון שהולך לחפור לנו על שפות".
אני פותח את הת'ריד הזה,בו אצור שפה שמית מומצאת, שתיהיה אחות לשפות השמיות הקיימות.

הערה 1: כשאני אומר שפות שמיות אני מתכוון לשפות השמייות המרכזיות(,ובינהן עברית עתיקה,כנענית,ארמית ,ערבית וכו').
בשפות השמיות המערביות (,ובינהן אמהרית,געז,תיגרינית וכו)',ובשפות השמיות המזרחיות (,ובינהן אשורית,אכדית,בבלית וכו'),אני פחות מבין.

הערה 2: אני מתייחס אל העברית המודרנית בתור שפה חצי-שמית,ולא בתור שפה שמית שלמה,בגלל שחלק מהמאפיינים של השפות השמיות כבר לא מיושמים בשפה הזאת.

כאן אני אצור שפה,לעם שהמצאתי בעולם הפנטזיה שלי, התּוּמַרִים, ושם שפתם התּוּמַרִית.
העם חי כרגע בתקופת האבן,תחום שלטונו לא גובל בים, והוא מתפרנס בעיקר מרעיית צאן.

אז בניגוד ליצירת שפות אחרות בהם היוצר צריך ליצור פרוטו שפה,פה כבר יש שפה כזאת, הפרוטו-שמית.
ולה יש פרוטו פונולוגיה ואוצר מילים בסיסי.


פרוטו-פונולוגיה:

מעתק הגאים של הפרוטו-שמית:

ספוילר: מקרא

מקרא צלילים:
ʔ-הצליל א בעברית.
h - הצליל ה בערבית ובהגייה ספרדית ותימנית.
ħ - הצליל ח בערבית ובהגייה ספרדית ותימנית.
ʕ - הצליל ע בערבית ובהגייה ספרדית ותימנית.
q - הצליל ק בערבית ובהגייה עיראקית.(כמו כ דגושה רק יותר עמוק).
g - הצליל ג.
x - הצליל כ רפה וח בהגייה ישראלית ואשכנזית.
ɣ - הצליל ר בהגייה ישראלית .
j - הצליל י.
ʃ‎ - הצליל ש ימנית.
j - הצליל י, ולא ג'.
r - הצליל ר בערבית ובהגייה ספרדית ותימנית .(גם rr בספרדית).
θ - הצליל ת רפה בהגייה אשכנזית ותימנית,והצליל th במילה think.
ð - הצליל ת רפה בהגייהתימנית,והצליל th במילה this.
כאשר יש ʕ קטנה ליד האות,זה אומר שהיא מלועלעת.כלומר שהיא נהגת בדומה לאות אבל יותר עמוק.(כמו ההבדל הין א לע בערבית ובהגייה ספרדית ותימנית).

מעתק תנועות של הפרוטו-שמית:

ספוילר: מקרא

מקרא תנועות:
ä - התנועה של פתח וקמץ בעברית מודרנית.
ā - התנועה של פתחא עם אליף בערבית.(כמו ä רק פי 2 יותר ארוך.)
ī - התנועה של קצרא עם יא בערבית.(כמו i רק פי 2 יותר ארוך.)
ū - התנועה של דמא עם וואוו בערבית.(כמו u רק פי 2 יותר ארוך.)
שווא נח לא נסמן.

בפרק הבא : אוצר מילים בסיסי.

 

[דיוגנס]

וואו. אני חייב לציין שעד לרגע זה לא חשבתי שאני בור. טעות שלי.

 

[Heno]

אם אני רוצה לפרסם המשך,לפרסם אותו פה, או ליצור הודעה חדשה?

 

[SandChicken]

אני לא מבין איך הוגים θ ו-ð מלועלעים. גם אין מקרים כאלו בעברית - ת דגושה היא t.
למה אין ד רפה?
q היא ק' בהגיה עיראקית, לא תימנית.

אגב, צריך לשים לב שההפרדה הפונטית הסכמטית היא מלאכותית, בכל שפה דרך ההגיה משתנה במקצת בהתאם לגיאוגרפיה (ק' למשל נהגת שונה בהתאם למדינת המוצא, גם בעברית וגם בערבית).

תמשיך פה.

 

[BadBug]

קודם כל תודה, זה ממש מעניין!
סליחה על החשיבה הפרקטית אבל איך נניח אתה מתכנן לשלב את זה במשחק? (אם בכלל, אולי זו שפה לעולם שנועד לסיפור ולא למשחק?).
האם השחקנים אמורים לכתוב ו/או לדבר בשפה הזו? אולי לפתור חידות? משהו אחר?

 

[Heno]

אני לא מבין איך הוגים θ ו-ð מלועלעים. גם אין מקרים כאלו בעברית - ת דגושה היא t.
למה אין ד רפה?
q היא ק' בהגיה עיראקית, לא תימנית.

אתה צודק שאין כאלו בעברית,אבל כן היה בפרוטו-שמית.
ככה הוגים θˁ. ככה הוגים ðˁ.
ד' רפה זה הצליל הזה ð.
צודק בקשר לק', אני אתקן.

ובקשר לערבית,דברתי על ערבית ספרותית.בלהג שאני דובר אין q,וממש קשה לי להגות את הצליל הזה.

 

[Heno]

סליחה על החשיבה הפרקטית אבל איך נניח אתה מתכנן לשלב את זה במשחק?

אני חושב יותר לשלב במשחק אינטרנטי.אני בונה עולם כמו של מו"ד ,(זה תחביב אז עד שאגמור יקח לי מלא זמן).
וחשבתי שיהיה נחמד אם יהיו שפות שונות,שבשביל להבין הגיבור יצטרך לללמוד אותן.(כלומר שאם הוא ישיג במשחק את הידע של השפה הזו,אז בדף דמות יהיה לו כתוב שהוא דובר אותה,והמחשב יתרגם את השפה אוטומטית.)

 

[BadBug]

מגניב, כלומר אם הדמות תדע או תלמד את השפה - יחשפו בפניה כתבים או מסמכים שעכשיו היא תוכל להבין.
אבל מעניין אם על השחקן עצמו (לא הדמות) יהיה ללמוד משהו?

 

[Heno]

ת'אמת אחלה של רעיון,השחקן יוכל ללמוד שפה ממומצאת שתשמש אותו במשחקי מו''ד.

 

[BadBug]

יכול להיות מאד מעניין, אבל אני מניח שיהיו שחקנים שמאד יתחברו וכאלו שפחות, אז צריך לעשות את זה בזהירות

 

[Heno]

אוצר מילים בסיסי:

בשפות השמיות רוב המילים מורכבות משני דברים,שורש ומשקל:

שורש - לרוב שלוש אותיות (קיימים גם שורשים של שתי אותיות או של ארבע),שמסמלות את העניין של המילה.
מילים בעלות משמעויות דומות לרוב יהיו בעלות שורש דומה (לדוגמא אוכל ולאכול).
יש לשים לב שלחלק המילים (לרוב שמות עצם), אין ממש שורש (תרנגול,צי) או שהשורש לא מתאים (שולחן,עובדה).
אין צורך להיבהל, ככה עובדות שפות, יש בהן יוצאי דופן.

משקל - המוספיות והניקוד של הפועל.
לרוב כדי לסמן משקל יסמנו אותו בשורש קט"ל. (לדוגמא המילה אוכל בעלת משקל קוֹטֵל).
משקלים הם לא סתם, (רובם לפחות), הם מסמלים משהו. למשל המשקל קַטָּל שמסמל מקצוע. (טבח,מלח,נווד,גנב), או המשקל קַטֶּלֶת שמסמן מחלות. (צהבת,חזרת,כלבת,נזלת).

שימו לב - שורשים ומשקלים יכולים ליהות עם כמה משמעויות (ביחוד בשפות "זקנות").

אני לא יודע פרוטו-שמית, ועל כן עלי להשתשמש באינטרנט,מכיוון שזה לא עניין של חיים ומוות אפשר לסמוך על ויקיפדיה.
בדף הזה אפשר לראות מילים ושורשים בסיסיים.צורת הכתיבה שם מעט שונה,הנה המקרא.

ספוילר: מקרא

צלילים:
ḫ/ḥ = ħ = הצליל ח בערבית ובהגייה ספרדית ותימנית.
ŝ = ʃ‎ = הצליל ש ימנית.
š = s = הצליל ס.
y = j = הצליל י.
כאשר יש קו מתחת אות זה אומר שהיא רפה.
כאשר יש נקודה תחת אות זה אומר שהיא מלועלת.(בדומה ל ʕ קטנה בצד),אלא אם כן זו האות ḥ שעושה ח רגילה ולא ה מלועלת.
כאשר יש גם וגם זה אומר שהיא גם רפה וגם מלועלת.

תנועות :
a = ä = פתח וקמץ בעברית.
ā̆ = ay = אַיִ.
V = ū = אוּ ארוך.

אני לא משתמש בשיטה הכתיבה הזו,כי היא השיטה הפחות מקובלת.

רוב המילים שם,אם טיפה חושבים שמים לב לדמיון בין השפות השמיות לפרוטו-שמית:
ʃ‎äms/ŝamš- שמש, (בערבית אומרים שמס ובארמית שמשא*).
yäwm/yawm - יום , (בערבית אומרים יום ובארמית יומא*).
ṯawr/täwr - שור, (בערבית אומרים ת'ור ובארמית תורא*).

*ניגע בהמשך למה כול שמות העצם בארמית נגמרים באלף.

ברשותכם עברתי על הרשימה ולקחתי את כול המילים והשורשים המועילים לדעתי,לתרבות של רועי צאן. (המילה ḥargal - חרגול היא לא מועילה).המטרה היא לא רשימה ארוכה מדי,אנחנו רוצים רק מילים בסיסיות.

ספוילר: אוצר מילים

ʔärsˁ - ארץ
ʔäbän - אבן
mäij - מים
nähär - נהר
ʃäms - שמש
wärħ - ירח
ʔiʃ - אש
ʕisˁ - עץ
yäwm - יום
läjli - לילה
ʔäb -אבא
ʔimm - אמא
ʔāħ - אח
ʔāħät - אחות
bin - בן
binät - בת
märʔ - אדם
ʔānθät - אישה

לשורשים אין ניקוד,אנחנו נמציא אותו בפרק הבא.
w.l.d - יל"ד (ללדת)
s.k.b - שכ"ב (לשכב)
r.k.b - רכ"ב (לרכוב)
m.w.t - מו"ת (למות)
ʔ.k.l - א.כ"ל (לאכול)
ʃ.t.j - שת"ה (לשתות)
s.ʔ.b - שא"ב (לשאוב)

צבעים (לא תאמינו עד כמה צבעים זה שימושי).
l.b.n - לבן
ʔ.d.m - אדום
θˁ.l.m - שחור
w.r.k - ירוק (בפועל ירוק פעם שימש לכול צבע שהוא לא אדום/שחור/לבן)

בגלל שמשיעור הבא נתחיל להמציא מילים,משקלים ושורשים משלנו,אשמח אם משיהו יציע לי שיטה יותר נוחה לכתוב את זה.אי אפשר להוסיף h ,מכיוון שהיא מסמלת ה',ואז kh זה ח' או כ' ואחריה ה' ?!

 

[SandChicken]

לכתוב את מה? תעתוק השפה? השתמש באותיות העבריות וסמן אותיות רפות עם גרש.
התעתיק של אח בפרוטו-שמית צריך להיות ʔāx זו הח' הלא-גרונית, כפי שנשתמר בערבית.

θˁ.l.m - אה! זה צ'אד. הבנתי. איזה הגה מיותר. אף פעם לא הצלחתי להגות ד,ת ו-צ רפות כפי שצריך, ועוד מלועלעים זה בכלל סיבוך.

 

[Heno]

א.אם אשתמש באותיות עבריות איך אסמן מלועלעים שלא קיימים בעברית?
ב.למרות שבערבית במילה אח יש ח מלוכלכת(לא גרונית) בעברית וארמית השתמרה המילה אח עם ח גרונית,יש פה 2 על 1.
ג.מה זה צ רפה?ת וד רפות זה לא כזה קשה עם אתה דובר אנגלית.

נ.ב. זו שפה מומצאת,בשפה שלך אתה יכול להכניס אילו עיצורים שאתה רוצה, או שתעשה כמו בעברית, חלק מהעיצורים פשוט נעלמו.(זה קרה גם באמהרית).

 

[SandChicken]

א.אם אשתמש באותיות עבריות איך אסמן מלועלעים שלא קיימים בעברית?

השאלה שלך הייתה על תעתוק השפה? אם כן, עברית היא אפשרות לא רעה בהתחשב בכך שזו שפה שמית. כתוב את העיצורים שאתה לא יודע איך לסמן באותיות עבריות ונראה אם אפשר למצוא פתרון.

ב.למרות שבערבית במילה אח יש ח מלוכלכת(לא גרונית) בעברית וארמית השתמרה המילה אח עם ח גרונית,יש פה 2 על 1.

זו לא ראיה, בעברית ובארמית אין ח' אלא ח או כ, אאל"ט גם בעמוד הויקיפדיה שקישרת אליו אח מופיע בתעתוק ח' ולא ח. אתה יכול כמובן לשם הנוחות (במיוחד אם תשתמש באותיות עבריות) לתעתק כאח ולא כאך. עכשיו אני גם רואה שאך תפוס...

ג.מה זה צ רפה?ת וד רפות זה לא כזה קשה עם אתה דובר אנגלית.

צ'אד.
יש הבדל בין לדבר בשפה ובין הגיה נכונה. לראיה, הקושי של דוברי עברית רבים עם הגיית ה, ח, ע, ר (שלא לדבר על ט, ק, ת' או ש שמאלית וחוסר הבידול בין סימני הניקוד השונים שבכלל נשכחו בקרב דוברי העברית).

 

[Heno]

נכון,אבל אני מעדיף להקשיב לשפות הקיימות מאשר לשפה שבני אדם יצרו על פי השפות הקיימות.
העיצורים שאי אפשר לכתוב בעברית הם θˁ,ðˁ,dˁ.
אבל עכשיו כשאני חושב על זה הסימן ֿ מסמן רפה,אז אשתמש ב ' בתור מלועלע.

 

[Heno]

תחביר א':
בסדר,אז יש לנו צלילים ומילים בסיסיות,אבל אנחנו רוצים לחבר אותם למשפטים,לזה קוראים תחביר.
מכיוון שאין לפרוטו-שמית תחביר,ניצור אותו אנחנו.מצד אחד לא צריך להשקיע מצד אחר לא לחפף.

אז דבר ראשון עלינו לבחור את סדר המשפט,בעברית מודרנית ובערבית מדוברת,סדר המשפט הוא SVO.
S - נושא (אני,את,הילד).
V - נשוא (פועלי - אכלתי,ישנה.שמני - חזק,גדולה).
O - מושא (אוכל,שולחן).

הנושא הוא הדבר שעליו מדבר המשפט.הנשוא הוא הדבר על הנושא,מה הנושא עשה/תיאור של הנושא).
המושא הוא המשלים של המשפט.
משה (נושא) ישב (נשוא) על הכיסא ( מושא).

בעברית עתיקה וערבית עתיקה,הסדר הוא VSO.
השווה "בראשית ברא (נשוא) אלוקים (נושא) את השמיים ואת הארץ (מושא)" ל "בהתחלה אלוקים (נושא) ברא (נשוא) את השמיים ואתת הארץ (מושא)". (בראשית/בהתחלה - תיאור זמן).

אז מכיוון שאחנו מדברים על שפה עתיקה,נבחר בVSO,בהמשך אולי נשנה את זה.

לפני שנמשיך,הנה המקרא להמשך(זה יהיה המקרא האחרון,עד שניצור כתב).
תודה לSandChicken על הרעיון.

ספוילר: מקרא

צלילים: כול האותיות שלא מופיעות הוגים אותן כמו בעברית מודרנית.
ב - לבנתיים תמיד יסמן b.
ג - g.
גֿ - ɣ.
ד - d.
דֿ - ð.
ה - h.
ו - w.
ח - ħ.
ט - tˁ.
כ - k.
כֿ - x.
ע - ʕ.
פ - לבנתיים תמיד יסמן f.
צ - sˁ.
ק - q.
ר - r(להזכירכם זו ר גרונית).
ש - ʃ‎.
ת - t.
תֿ - θ.
הסימן ' יסמן מלועלע.

תנועות:
אַ - ä.
אָ - ā.
אִ - i.
אִי - ī.
אֻ - u.
אוּ -ū.
א - ללא תנועה (שווא).

אז הדבר הראשון שאנחנו צריכים הוא נושא.הנה רשימת שמות גוף.

ספוילר: שמות גוף

אַנָא - אני (האלף נכתבת רק בשביל הנוחות).
אַנת - אתה/את.
אִהוּ - הוא.
אִהִי - היא.
אִחנַן - אנחנו.
אַתוּן - אתם.
הוּם - הם.

לפני הטיית פועלים,יש לדבר על משפט פועלי ומשפט שמני.
משפט פועלי - משפט עם פועל (אני אוכל).
משפט שמני - משפט בלי פועל (אני עייף).
בניגוד לשפות הרומאניות שם חייב ליהות פועל,בשפות השמיות (חוץ מאמהרית) לא חייב ליהות פועל.
לכן בשפות שמיות (חוץ מאהמהרית) אין ל - "היה" הטייה בהווה.(חוץ ממשפט יוצא דופן בתנ"ך).

משפט פועלי:
בשפות השמיות הפועלים מוטים על ידי בניינים,בפרוט-שמית יש 14,בערבית 14 כאשר 6 לא משומשים,בעברית 7 ובארמית 6.
אז מצטער,אבל אני לא מתכוון להמציא 14 בניינים,אני אמציא אחד(בהתחלה לא צריך יותר מאחד).
נקרא לו בניין פֻעִל(רגע בלי ציווי).

	אַנָא	אַנת	אִהוּ	אִהִי	אִחנָן	אַתוּן	הוּם
עתיד	אַפעִיל	תִפעִיל	יִפעִיל	תִפעִיל	אַפעִילָן	תַפעִילוּן	יִפעִילוּם
הווה	פַעִל/פַעִלָה*	פַעִל/פַעִלָה*	פַעִל	פַעִלָה	פַעִלִין	פַעִלִין	פַעִלִין
עבר	פֻעִלתִי	פֻעִלִית	פֻעִל	פֻעִלָה	פֻעִלָן	פֻעִלוּן	פֻעִלוּם

*תלוי במין.

אם אני רוצה לומר אני אוכל,אני לוקח את השורש אכ"ל (ʔ.k.l),ושם במשקל פַעִל ׁ(אני,הווה),ואקבל אַכִל.
אני אוכל = אַנָא אַכִל.

משפט שמני:
בשפות השמיות יש "הווה בינוני" (שיעורי הלשון חוזרים אלי).
זה בעצם מילה שהיא גם פועל,גם תואר,וגם שם עצם (לא תמיד יש את כול השלושה בשימוש).
המשקל של הווה בינוני בעברית זה קוֹטֶל,לדוגמא חולה.
שם עצם - החולה הלך לרופא.
שם תואר - הילד החולה נשאר בבית.
פועל - האדם חולה במחלה.
כך גם שומר,פועל,בוכה וכו'.
אז בשפה שלנו המשקל של הווה בינוני הוא פַעִל.

לכן אם ארצה לומר הוא ירוק,אני לוקח את השורש ור"ק (w.r.q),ושם במשקל פַעִל ׁ(הווה בינוני),ואקבל וַרִק.
הוא ירוק = אִהוּ וַרִק.

תחביר ב' בפרק הבא.

 

[BadBug]

נשמע מעניין! יש לך גם ידע בהירוגליפים ופענוח שלהם?

 

[Heno]

יש לך גם ידע בהירוגליפים ופענוח שלהם?

מה זאת אומרת?
אני יודע לכתוב בעברית עתיקה,זה נחשב?

 

[BadBug]

זה אחלה קודם כל, אבל התכוונתי יותר לכתב חרטומים שקיים נניח בפירמידות במצרים וכו', ראיתי שיש אנשים שמומחים לדבר ויודעים לפענח שם דברים לפחות חלקית.

 

[Heno]

פעם התעניינתי בלינארי B,אז אני יודע לקרוא בלינארי B.