• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

"שחיקה מתחת לפני השטח" מה זה? האם זה קיים? - דיון

בעקבות לקחים מהקמפיין האחרון שלי וגם מכמה דברים שכתב The oldman The oldman, אני רוצה לפתוח דיון חדש:
"שחיקה מתחת לפני השטח" ואני אסביר:

האם קרה לכם בקמפיין ארוך (תגדירו אתם מה זה ארוך, אבל יותר מ10 סשנים נניח) ששחקנים נשחקו, כלומר הם עדיין נהנים מהמשחק אבל פחות נלהבים, יש שחיקה מתחת לפני השטח שלא תמיד מדוברת ולאף אחד לא נעים לדבר על זה או להרים דגל במשך תקופה ואז כשנניח כן קורה משהו והנושא כן עולה לדיון פתאום הסדק מתרחב והכל צף בבת אחת?

הערה: אני שואל באמת למטרת הדיון ולמידת לקחים שלי ושל מי שירצה לעתיד ולא חלילה מכיוון של האשמות או משהו כזה, אני לוקח אחריות מלאה כמנחה למשחק שלי.
 
השאלה אם יש דרכים למנוע את זה חוץ מנניח "ערוצי תקשורת פתוחים" וכל פרק זמן מסויים גם שיחת "בדיקת דופק" של הקמפיין.
אני לגמרי מסכים שכשיש בעיות זה חייב להיות מדובר, אפילו אל מול המנחה בפרטי, עדיף מוקדם, אבל גם מאוחר כמובן זה עדיף על כלל לא.
 
בעקבות לקחים מהקמפיין האחרון שלי וגם מכמה דברים שכתב The oldman The oldman, אני רוצה לפתוח דיון חדש:
"שחיקה מתחת לפני השטח" ואני אסביר:

האם קרה לכם בקמפיין ארוך (תגדירו אתם מה זה ארוך, אבל יותר מ10 סשנים נניח) ששחקנים נשחקו, כלומר הם עדיין נהנים מהמשחק אבל פחות נלהבים, יש שחיקה מתחת לפני השטח שלא תמיד מדוברת ולאף אחד לא נעים לדבר על זה או להרים דגל במשך תקופה ואז כשנניח כן קורה משהו והנושא כן עולה לדיון פתאום הסדק מתרחב והכל צף בבת אחת?

הערה: אני שואל באמת למטרת הדיון ולמידת לקחים שלי ושל מי שירצה לעתיד ולא חלילה מכיוון של האשמות או משהו כזה, אני לוקח אחריות מלאה כמנחה למשחק שלי.
כך הסתיים, במידה רבה, קמפיין חרון הצדיקים של הקבוצה הביתית. כשעלה הקושי ברצינות זה כבר היה משבר. מצד שני, נראה לי שלהפסיק את הקמפיין הזה היה ממש לטובה. לא פירקנו את הקבוצה וישר התחלנו לשחק דברים אחרים. יש לומר, זה היה אחרי כשנתיים ששיחקנו בקמפיין. מאז אנחנו גם משחקים קמפיינים קצרים יותר (הארוך ביותר ששיחקנו מאז היה לדעתי 50 מפגשים בערך) וגם קשובים לעצמנו יותר, והיו כמה וכמה משחקים שקיצרנו משמעותית כי הרגשנו שזה לא זה.
 
ההרפתקאות שאני מעביר הם בערך עשרים וקצת סשנים. פשוט אני בונה להם הרפתקה ארוכה.

הערה: יכול להיות שהסשנים של שה"מים שונים באורכים שונים. לדוגמה, הסשן שלי די קצר, שעתיים בממוצע.
 
ההרפתקאות שאני מעביר הם בערך עשרים וקצת סשנים. פשוט אני בונה להם הרפתקה ארוכה.

הערה: יכול להיות שהסשנים של שה"מים שונים באורכים שונים. לדוגמה, הסשן שלי די קצר, שעתיים בממוצע.
זאת נקודה מצוינת. לפעמים מתייחסים למשחק של 3–4 שעות כבסיס. הסשנים של הקבוצה הביתית שלי כבר הרבה שנים כשעה ו־45 ברוטו.
 
אני חושב שזה קרה לכולנו, במיוחד בצעירותנו.
פעם הייתה בגיליון המכשף האחרון כתבה על ״אל תעשה״ של מנחים, ואחת מהנקודות הייתה שיום אחד המנחה החליט לכתוב את הרפתקאת חייו - המסע! מגה-עלילה שנמשכת שנים על שנים, בזמן אמת ובזמן משחק, והשחקנים מתי שהוא נשרכים אחרי הנחיות המנחה שעדיין מתלהב… וכמובן שגם את הדבר הזה הייתי חייב לעבור על בשרי כדי להיווכח שהוא פשוט נכון..

אני היום משחק בעיקר במשחקים של סשן או שניים לכל הרפתקה, וזה אולי נראה כמו חלק מהפיתרון אבל גם פה יש פוטנציאל לעייפות החומר (של השחקנים).

הפיתרון של שני הסוגים (קמפיין ארוך והרפתקאות קצרות)?
1) לעניין בכל פעם מחדש. אל תשמור את הרעיונות הטובים לסוף - בדיוק ההיפך: תמשיך לעניין ולהפגיז ברעיונות טובים כל הזמן.
2) זה גם אומר שבקמפיינים ארוכים עולה צורך לחלקם לפרקי משנה - אבל אל תיתן לשחקנים מראש את המידע ״שבסוף הקמפיין תתעמתו עם האל הרשע״ משום שאז הם יתבאסו שמטרות המשנה לא ממש מרגשות.
 
אל תשמור את הרעיונות הטובים לסוף - בדיוק ההיפך: תמשיך לעניין ולהפגיז ברעיונות טובים כל הזמן.
מאוד מסכים עם החלק הראשון. לגבי השני, מנסה לא להפגיז. יש לי רעיונות טובים כשיש לי. אבל אם יש משהו סופר מגניב שיכול להיות גילוי מהמם בסוף סדרת הספרים הארוכה שבדמיון של המנחה, כנראה עדיף לחשוב איך הוא יכול להתגלות, גם במחיר שיהיה טיפה פחות מעניין, כבר בסשן הבא.

הדבר הנוסף שאני עושה הוא לתת לשחקנים לומר מה מעניין אותם לעשות ומה מעניין אותם שיקרה וללכת לכיוונים האלה, לפחות חלק מהזמן. יש כמה דרכים לעשות את זה. לשאול שאלות ישירות, לבקש מהם לעבות פרטים לגבי הדמות שלהם, הרקע שלה, מה שהיא יודעת וניסיון החיים שלה (ולהסיק מכך על העולם), לדבר גלויות על "לאן רוצים שדברים ילכו עכשיו". הרבה סשנים אצלנו כוללים חלקים שהם קצת כמו חדר עורכים של סדרה, שבה חושבים יחד איך לעשות את הסצנה הבאה כמה שיותר מעניינת וכיפית.
 
חשבתי שכולם מסתירים מהדמויות את האויב הסופי?
לא בהכרח. אני אחדד כי נראה לי שלא הבהרתי את עצמי כמו שצריך -
זה לא בדיוק שאסור (בכלל המונח ״אסור״ הוא.. אסור 😊) להגיד לשחקנים. הכוונה שלי הייתה לא לחשוף את פרטי פרק הסיום מראש. וגם כאן אפשר להוסיף ולהרחיב ולומר שגם את זה אפשר לעשות, אבל צריך להיות מאוד זהיר ומאוד ״מעניין״ בדרך - כשהשחקנים יודעים שאקט הסיום יתרחש בהר האבדון בשנה בחודש התשיעי לשנת 123 אתה עשוי להגיע למצב בו כל הדרך לשם פחות חשובה.

אז האם אי אפשר לתת נבואה מראש ״שהקרב האחרון יתרחש בהר האבדון בחודש התשיעי בשנה 123״? בטח שאפשר! יש ת׳מות שלמות שמתעסקות בזה, בשלל כיוונים שונים.
אבל זה מאיר את הקושי שהציגו כאן בעץ באור מיוחד ומחייב אותך כמנחה, ואתכם כקבוצה, להבין את זה מראש.
 
כשאני משווה בין קמפיינים שהשתתפתי בהם כשחקן אני חושב שהשחיקה נבעה בעיקר כאשר הרגשתי שאני מדשדש במקום. הקבוצה הולכת מפה לשם, הדמויות עולות בדרגות אבל לא מרגישים שיש התקדמות ממשית בעלילה - זה קרה עם ״מנחת מלכת הדרקונים״ ו״נסיכי האפוקליפסה״. לעומת זאת, כאשר הדמויות גילו דברים משמעותיים בעולם שנגעו אליהם - לא סתם ששפכו עלינו מידע היסטורי-גיאוגרפי-מטאפיזי אלא שהתאמצתי להבין את הכוחות הפוליטיים והמיסטיים שנוגעים אלינו ממש. או כאשר הדמויות צברו חפצי קסם עם היסטוריה וסינרגיה ביניהם, או כאשר הרגשתי שהדמות משיגה דברים ממשיים בעולם - משימות שהוכתרו בהצלחה אבל עם השלכות לעתיד - אז הייתה לי מעורבות במערכה והרגשתי פחות שמיציתי את המשחק בארגז החול.

נ.ב.
כמו כן - יחס ומעורבות אישית. מהמערכה האמורה של ״מלכת הדרקונים״ אני לא זוכר הרבה, אך זכורה לי בעיקר הפעם בה הלכתי מכות עם אחד מחברי כת הדרקון. זה לא היה איזה הישג משמעותי של הדמות - הוא כיסח אותי ואח״כ עוד הולקתי בידי מפקד השיירה, אבל היה שם יחס אישי אל הדמות ומאז גם באמת רציתי לעצור את המנוולים (רוצים לזמן את תיאמת ולהשתלט על העולם? -משיכת כתף. שברתם לי ת׳אף והשפלתם אותי - מלחמה!)
 
עריכה אחרונה:
בהחלט קורה.
אני רואה שהרבה כאן מגיבים לנושא של שחיקה שנובעת בגלל סיבות פנים-משחקיות, אבל אני בעיקר נכוויתי משחיקה חיצונית.
אנשים עמוסים עם עבודה וילדים, וקשה לתאם פגישות.
בגלל הילדים נפגשים מאוחר ואז הסשן מסתיים מוקדם - כבר מזמן אני לא משחק בצהריים אלא רק בערבים.
לפעמים אנשים מגיעים גמורים מהעבודה למשחק, ואז מתבטל ברגע האחרון שזה מבאס או פשוט אין להם קשב למשחק תפקידים.

אולי זה רק האנשים שאני מכיר אבל זה הניסיון שלי 😓
 
כן, שחיקה חיצונית זה בהחלט דבר, אני משתדל לשים את הדברים על השולחן לפני שאני מתחיל קמפיין כי לרוב אני משחק עם אנשים עסוקים כמוני (עבודה, ילדים וכו').
בעיקר עניין אותי לחקור את התופעה של שחיקה שאף אחד לא מוכן להודות בה או לדבר עליה ואז היא עלולה לבעבע כמו הר געש ולהתפרץ בהפתעה 😅
 
חזרה
Top