הצטרפו לפורום הפונדק

שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

הרשמה / התחברות

JavaScript חסום. בשביל חווית גלישה טובה יותר, יש לאשר את JavaScript בדפדפן שלך.

תגובה לנושא

תוכן ההודעה: <blockquote data-quote="ת'ור" data-source="post: 653270" data-attributes="member: 6287">תודה על התגובות <img src="" class="smilie smilie--sprite smilie--sprite1" alt=":)" title="Smile    :)" loading="lazy" data-shortname=":)" />המחיקה היא לא השמדה, ואפילו לא מוחלטת - למרבה צערם, הזקיפים לא יכולים להעלים אדם באופן מושלם. הברירה הטובה ביותר שלהם היא "למעוך" אותו עד שכל מה שהיה בו הופך ללא יותר מטביעת אצבע חיוורת על העולם. המחיקה לוקחת מהם את האישיות, הזכרונות, הגוף... מה שאומר שצללים לא יכולים למות, כי אין מה שימות. אבל אלה עדיין האנשים שהם היו, רק בצורה אחרת: הם פשוט נדחסים לצורה הזעירה ביותר שיכולה להכיל את הנשמה שלהם.בצורתם הבסיסית כל הצללים מאוד דומים, בהיעדר כמעט כל זכר למי שהם היו פעם. הם מאמצים באופן בלתי מודע אישיות ביישנית וחסרת בטחון עצמי, חלקית בגלל שאין להם משהו להתבסס עליו, חלקית כדי לעורר סימפתיה. האוכל האהוב עליהם "מנפח" את הדברים שאיבדו, כך שעם הזמן חוזרים אליהם כמה זכרונות, תכונות אופי ונפח גשמי. הצללים יכולים להזיז דברים (תלוי בכמה הם אכלו) אבל יכולים לוותר על הגשמיות הזו בכל שלב, כך שהם מצוינים בלהיכנס למקומות.בערך בחצי הדרך חוזרת אליהם היכולת לרצות דברים. בהמשך אלה יהיו הרצונות שלהם כאנשים, אבל בהתחלה הם בעיקר רוצים לראות בלגן - אחרי שהמודעות שלהם כווצה לצורה מאוד מוגבלת (ביכולתה לעשות ולחשוב), הם מקבלים הנאה מיוחדת מלראות כאוס (אותו הם מבלבלים עם "חופש") בקנה מידה גדול. זה נכון גם לגבי אנשים שהיו רגילים לחלוטין לפני שנמחקו, הרצון להזיק מוטבע בהם מעצם התהליך שהם עברו.זו הייתה טעות לכתוב "צללים שבעים", ד"א, הם מתחילים לדחוף לתעלולים כשהם חצי שבעים. צל שבע פשוט יחזור להיות האדם שהיה. אם מצליחים להמשיך להאכיל את הצל למרות הנסיונות של הזקיפים, לא הרבה אחר כך מתחילה האצה בהתאוששות שלו: זכרונות מתחילים לחזור בקצב מוגבר (למרות שהם עדיין לרוב מלאים חורים ומנותקים זה מזה), האופי האבוד נעשה מודגש יותר וחלק כלשהו של הצל מאבד את היכולת להתפוגג. רוב הצל עדיין יכול להפוך ללא גשמי, אבל איבר כלשהו (יד, עקב, אוזן) נעשה גשמי באופן קבוע והחלק גדל ככל שהצל אוכל. למרות שהוא עדיין שחור לגמרי.אה, ועוד הצעה לשילוב צללים במערכה: כדמות שחקן. הדגש בטווח הארוך יהיה כמובן על החזרת הזכרונות והבנה מי הצל היה פעם. רצוי לדרוש אוכל נדיר יחסית כדי לאפשר למנחה שליטה קלה בקצב ההתאוששות של הצל. צריך להיות זהיר בלקחת את הכיוון הזה כי לצל יש הרבה פחות כח מלדמות רגילה, אבל אם שחקן מבין את זה ועדיין מעוניין הוא יכול. המנחה והשחקן צריכים לתאם את זה ביניהם, כמובן, האם המנחה מחליט מי הצל היה או שמחליטים על זה ביחד, וכולי.</blockquote>

אימות: מהי בירת ישראל