בחותם יש קבוצה חברתית מיוחדת של חרשים. אין לה מעמד רשמי, היא קטנה מכדי להצדיק את זה, אבל היא נהנית מכמה זכויות ייחודיות בגלל תהליכים כלכליים פשוטים.
בניגוד ללהטוטנים, המכשפים, מאחזי העיניים, פושטי הצורה, רקדני הרעפים, רואי הנסתרות, רואי הנגלות, אורגי המחשבות וגם בנות העורב ומכשפי הבוץ, החרשים הם האנשים (או יצורים) היחידים שיכולים לתת לקסם קיום עצמאי. החפצים הקסומים של אחרים דועכים ומאבדים מכוחם אם לא מתחזקים אותם; היצירות של החרשים נשארות. זה הופך אותן למבוקשות מאוד, ולכן יקרות מאוד, ולכן חרשים נהנים מחירות כלכלית ולעתים קרובות גם חירות חוקתית.
אין דרך קבועה להפיכה לחרש: חלקם נראים כאילו נולדו ככה. חלקם למדו והתאמנו במשך שנים, אך גם המעטים שלוקחים שוליות לא רוצים או לא מסוגלים להפוך אותם לחרשים. וכמובן, החרשים לא שווים בכוחם – חלקם יכולים ליצור רק מקסמים פעוטים, בעוד שאחרים בונים כלים רבי כוח, או בניינים בלתי אפשריים. רובם מתים או לא נראו מספיק זמן כדי שיחשבו מתים. כיום יש בחותם פחות מתריסר חרשים, ורק שניים מהם נחשבים דגולים באמת. ובכן, לא בדיוק.
עולא היה החרש הדגול השלישי. הוא התפרסם כיוצר כלי נשק יוצאי דופן, למרות שהוא נהנה ליצור גם פריטי לבוש עם כוחות מפתיעים ופסלים חיים. הוא גם היה יוצא דופן בהספק שלו, ויצר עשרות פריטים בולטים ומאות פריטים צנועים יותר. הוא היה חביב הסוחרים והאצילים ונהנה ממעבר חופשי מביתו שברובע עיר הצבעים לרובע הארץ הגבוהה של האצולה. אז הוא נעלם, לפני כעשרים שנה. הסוחרים והאצילים הצטערו אך לא הופתעו, שכן חרשים נוטים להיעלם. אך אז עולא חזר. לא בגלוי, ולא בשביל ליצור – במקום, הוא התחיל לאסוף את כל החפצים שלו. הוא קנה את כל אלה שהיו מוצעים למכירה. עכשיו הוא גונב את השאר, אחד אחד.
עולא הוא גבוה, מעל שניים וחצי מטרים, בעל כתפיים רחבות ואיברים ארוכים ורזים. למרות גודלו הוא זריז מאוד ונע במעלה קירות כמו במורד הרחוב. התנועות שלו זורמות וחינניות, ומשהו בו מרגיש... אחר. הוא מתלבש במספר שכבות בגדים מתנפנפים, בגווני אפור כהים. הוא שומר על זקן מטופח, אוסף את שיערו הארוך מאחורי ראשו, וחובש כובע רחב שוליים. אם מצליחים לעצור אותו לשיחה הוא חברותי מאוד, והוא ימשיך להיות חברותי גם אם הוא יצטרך לגרום לנזק גופני כבד כדי להמשיך בדרכו. הוא לא נוטר טינה, אבל יש לו עניינים חשובים יותר.
אם הדמויות לא עוקבות אחרי עולא מתוך סקרנות, יכול להיות ששכרו אותן כדי להתחקות אחריו, לברר למה הוא רוצה את חפציו בחזרה או בשביל להגן על חפץ מסוים.
כמה דוגמאות לחפצים מבית היוצר של עולא:
- שפאלא: אורכו של להב הברונזה השטוח הזה הוא שבעים ס”מ ורוחבו ארבעים. הראש שלו שטוח, ובניצב אוחזת תמיד כפפת שריון בלתי ניתנת לניתוק. כל עוד האוחז מחזיק בשפאלא דרך הכפפה, המשקל שלה כמעט ואינו מורגש. בנוסף, דמו של האוחז הופך לקשה כמו פלדה, לוהט כמו גחל מלובן וצבעו הופך לזהוב.
- צ’ירין: הניצב של צ’ירין הוא עבה וכבד במיוחד אך הלהב החיוור דק כמו אצבע (למרות שהוא לעולם לא נשבר, כמובן). הוא גם ארוך – צ’ירין גבוהה בדיוק כמו עולא, למעשה. למרבה המזל היא חותכת אבן (ורק אבן) כאילו הייתה חמאה. אם צ’ירין נוגעת בדם של מישהו היא סופגת אותו לאחר כמה רגעים. היא תעבור דרך אותו אדם כאילו לא היה קיים עד שתספוג דם של אדם אחר.
- גוילן: שמלה מפוארת היורדת עד הרצפה, עשויה ממשי כתום ואדום. השמלה יכולה לגדל פרחים וצמחים אחרים מקפליה לרצון הלובש, למרות שרגשות עזים יכולים גם הם לגדל צמחים במפתיע.
- יאדר: כובע אדמדם וגבוה מעץ מרופד, עם שורה של עיניים עגולות מסביב לבסיס. מאפשר לשלוט בחרקים, במיוחד בדבורים.
- לאנדבא: חתול מכונף קטן מעץ, שעוקב אחרי ומציית למי שעונד את הטבעת שלו. הוא לא יכול לשלוט בחימר כמו החתולים האמיתיים של חותם, אבל הוא יכול ללוש מתכת, אם נותנים לו מספיק זמן.
הארות, הערות, כבשים מכל הגדלים וגם סתם תגובות "יו, מגניב!" יתקבלו בברכה.
בניגוד ללהטוטנים, המכשפים, מאחזי העיניים, פושטי הצורה, רקדני הרעפים, רואי הנסתרות, רואי הנגלות, אורגי המחשבות וגם בנות העורב ומכשפי הבוץ, החרשים הם האנשים (או יצורים) היחידים שיכולים לתת לקסם קיום עצמאי. החפצים הקסומים של אחרים דועכים ומאבדים מכוחם אם לא מתחזקים אותם; היצירות של החרשים נשארות. זה הופך אותן למבוקשות מאוד, ולכן יקרות מאוד, ולכן חרשים נהנים מחירות כלכלית ולעתים קרובות גם חירות חוקתית.
אין דרך קבועה להפיכה לחרש: חלקם נראים כאילו נולדו ככה. חלקם למדו והתאמנו במשך שנים, אך גם המעטים שלוקחים שוליות לא רוצים או לא מסוגלים להפוך אותם לחרשים. וכמובן, החרשים לא שווים בכוחם – חלקם יכולים ליצור רק מקסמים פעוטים, בעוד שאחרים בונים כלים רבי כוח, או בניינים בלתי אפשריים. רובם מתים או לא נראו מספיק זמן כדי שיחשבו מתים. כיום יש בחותם פחות מתריסר חרשים, ורק שניים מהם נחשבים דגולים באמת. ובכן, לא בדיוק.
עולא היה החרש הדגול השלישי. הוא התפרסם כיוצר כלי נשק יוצאי דופן, למרות שהוא נהנה ליצור גם פריטי לבוש עם כוחות מפתיעים ופסלים חיים. הוא גם היה יוצא דופן בהספק שלו, ויצר עשרות פריטים בולטים ומאות פריטים צנועים יותר. הוא היה חביב הסוחרים והאצילים ונהנה ממעבר חופשי מביתו שברובע עיר הצבעים לרובע הארץ הגבוהה של האצולה. אז הוא נעלם, לפני כעשרים שנה. הסוחרים והאצילים הצטערו אך לא הופתעו, שכן חרשים נוטים להיעלם. אך אז עולא חזר. לא בגלוי, ולא בשביל ליצור – במקום, הוא התחיל לאסוף את כל החפצים שלו. הוא קנה את כל אלה שהיו מוצעים למכירה. עכשיו הוא גונב את השאר, אחד אחד.
עולא הוא גבוה, מעל שניים וחצי מטרים, בעל כתפיים רחבות ואיברים ארוכים ורזים. למרות גודלו הוא זריז מאוד ונע במעלה קירות כמו במורד הרחוב. התנועות שלו זורמות וחינניות, ומשהו בו מרגיש... אחר. הוא מתלבש במספר שכבות בגדים מתנפנפים, בגווני אפור כהים. הוא שומר על זקן מטופח, אוסף את שיערו הארוך מאחורי ראשו, וחובש כובע רחב שוליים. אם מצליחים לעצור אותו לשיחה הוא חברותי מאוד, והוא ימשיך להיות חברותי גם אם הוא יצטרך לגרום לנזק גופני כבד כדי להמשיך בדרכו. הוא לא נוטר טינה, אבל יש לו עניינים חשובים יותר.
אם הדמויות לא עוקבות אחרי עולא מתוך סקרנות, יכול להיות ששכרו אותן כדי להתחקות אחריו, לברר למה הוא רוצה את חפציו בחזרה או בשביל להגן על חפץ מסוים.
כמה דוגמאות לחפצים מבית היוצר של עולא:
- שפאלא: אורכו של להב הברונזה השטוח הזה הוא שבעים ס”מ ורוחבו ארבעים. הראש שלו שטוח, ובניצב אוחזת תמיד כפפת שריון בלתי ניתנת לניתוק. כל עוד האוחז מחזיק בשפאלא דרך הכפפה, המשקל שלה כמעט ואינו מורגש. בנוסף, דמו של האוחז הופך לקשה כמו פלדה, לוהט כמו גחל מלובן וצבעו הופך לזהוב.
- צ’ירין: הניצב של צ’ירין הוא עבה וכבד במיוחד אך הלהב החיוור דק כמו אצבע (למרות שהוא לעולם לא נשבר, כמובן). הוא גם ארוך – צ’ירין גבוהה בדיוק כמו עולא, למעשה. למרבה המזל היא חותכת אבן (ורק אבן) כאילו הייתה חמאה. אם צ’ירין נוגעת בדם של מישהו היא סופגת אותו לאחר כמה רגעים. היא תעבור דרך אותו אדם כאילו לא היה קיים עד שתספוג דם של אדם אחר.
- גוילן: שמלה מפוארת היורדת עד הרצפה, עשויה ממשי כתום ואדום. השמלה יכולה לגדל פרחים וצמחים אחרים מקפליה לרצון הלובש, למרות שרגשות עזים יכולים גם הם לגדל צמחים במפתיע.
- יאדר: כובע אדמדם וגבוה מעץ מרופד, עם שורה של עיניים עגולות מסביב לבסיס. מאפשר לשלוט בחרקים, במיוחד בדבורים.
- לאנדבא: חתול מכונף קטן מעץ, שעוקב אחרי ומציית למי שעונד את הטבעת שלו. הוא לא יכול לשלוט בחימר כמו החתולים האמיתיים של חותם, אבל הוא יכול ללוש מתכת, אם נותנים לו מספיק זמן.
הארות, הערות, כבשים מכל הגדלים וגם סתם תגובות "יו, מגניב!" יתקבלו בברכה.
