לאחרונה רכשתי מחדש את "חולית" כדי לקרוא מחדש (בכל זאת עברו כמה עשורים מאז הפעם האחרונה שבה קראתי אותו) השאלה שלי היא - איך שאר הספרים שתורגמו בסדרה (ויש לא מעט מהם) האם שווה לקרוא גם אותם ולמה?
שאלה לקוראי סדרת "חולית"
- מחבר/ת הנושא BadBug
- תאריך התחלה
הספרים מאוד מרחיבים על העולם, אבל אפשר להסתדר מצויין בלעדיהם, הם די לא משהו - במיוחד "האל הקיסר של חולית" שאף פעם לא הצלחתי לקרוא אותו כי הוא סוג של ספר-סמים מתפלסף.
קראתי אותם מזמן.
הספר השני עוד איכשהו ממשיך את הראשון, האחרים פשוט מתפזרים לכל עבר - זה לא אותו סגנון כמו הראשון ולמעשה די פסיכודלי.
לזכרוני הבן המשיך לכתוב ספרים בעולם, לא קראתי בעצמי, אבל יש כאלו שאוהבים אותם (ויש כאלו שחושבים הפוך)
הספר השני עוד איכשהו ממשיך את הראשון, האחרים פשוט מתפזרים לכל עבר - זה לא אותו סגנון כמו הראשון ולמעשה די פסיכודלי.
לזכרוני הבן המשיך לכתוב ספרים בעולם, לא קראתי בעצמי, אבל יש כאלו שאוהבים אותם (ויש כאלו שחושבים הפוך)
הקדימונים וההמשכים של הבן, מאוד מזכירים כתיבה של פורמט שאחר כך יהיה קל לעשות ממנו תסריט ודי מסבירים את הכל.
הספרים של הרברט האב, מאוד מתפלספים ומתפתלים. מסוג הדברים שמשאיר עליך רושם רב בגיל 15 אבל נראה לך מייגע בגיל 40.
הספרים של הרברט האב, מאוד מתפלספים ומתפתלים. מסוג הדברים שמשאיר עליך רושם רב בגיל 15 אבל נראה לך מייגע בגיל 40.
חולית... קראתי את הסדרות לפני זמן רב, אז קח את הדברים בערבון מוגבל...
ניתן לחלק את ספרי חולית (לפחות אלו שקראתי, ייתכן שמאז נכתבו עוד, לא עקבתי) בחלוקה גסה:
# שישיית ספרי חולית המקוריים (מחולית הראשון והמפורסם, עד Chapter house). סדרה זו עצמה ניתנת לחלוקה גסה בתוכה:
- ספרים 1-3: עוסקים במהפך הגדול שעשה פול אטריידס וצאצאיו. (לא ארחיב כעת בשל spoilers).
- ספר 4 קופץ כ 4000 שנים לעתיד, וגם החמישי והשישי עם קפיצות זמן, ועם דמויות שונות, ושינויים מאוד מרחיקי לכת.
# הספרים הקודמים לחולית, שאכן נכתבו ע"י הבן, (אני קאאתי בזמנו את תחילת ספרי הג'יהאד הבוטלראיני), אשר בתקופה קדומה משמעותית לחולית, אך מסבירים היטב הרבה מהמציאות הקיימת בסדרת חולית (כדוגמת חלוקת הבתים האצילים, ההמנעות משימוש במכונות והסתמכות על מנטאטים וכו').
עד כאן חלוקה. עכשיו לרשמים לגבי הקריאה, והציפיות:
סדרת חולית עוסקת בראש ובראשונה בתהליכים חברתיים ותרבותיים ארוכי טווח, ואני מאוד ממליץ לגשת אליה כך, אחרת קשה לקרוא אותה, שכן יש תחלופת דמויות רבה לאורך הזמן, שינויים מרחיקי לכת, והדמויות בסופו של דבר מרגישות כנסחפות/ נאבדות/ קטנות יחסית לתהליכים הגדולים... הספר הראשון הוא כביכול יוצא הדופן (סיפור גיבור קלאסי כביכול, למרות setting מאוד יוצא דופן וייחודי), אך הספר השני, "משיח חולית/ Dune Messiah" כבר הופך זאת- פאול אטראידס נהפך להיות שבוי/ כלוא/ חסר אונים מול חזוני העתיד הרבים שאותם הוא חוזה, ומנסה למנוע עתיד נורא מסויים, ע"י כפיית עתיד אחר, נורא פחות. הוא הקלאסיקה של הגיבור הטרגי, שיש לו את כל הכח, אין שום אפשרויות (בדומה ל Londo Mollari מסדרת בבילון 5 בסוף). בסוף אמנם יש טוויסט, אך ככלל הקונספט של "דמויות משפיעות, אך קטנות ב grand scheme of things" היא דומיננטית עד סוף הסדרה. הספר השני יכול להיות מדכא ומייאש, אם אתה מאוד מתחבר לדמות של פאול.
ולכן אני ממליץ לקרוא את הסדרות מתוך התייחסות לתהליכים- בין אם חברתיים, שלטוניים, דתות, הנדסת תודעות, חברה, ועוד... מבחינות אלו הספרים מרתקים!
כמו כן, חשוב להבין שבספרים (לפחות בתחילה) רב הנסתר על הגלוי, ולא הכל מובן באמת, וכל ספר חושף טפחים נוספים לגבי הספרים הקודמים, מבחינת מניעי הדמויות, הבחירות, התהליכים ועוד. זה בעיקר נובע בשל התמה המרכזית לאורך כל הסדרה, של יכולת חיזוי עתיד, בצורות שונות, דרך שימוש ב Spice... רב הדמויות המרכזיות מתייחסות לעתיד בצורה מעורפלת מרמזת, אך העתיד נגלה בספרים הבאים, ומאפזר להבין פעולות, מניעים ועוד, אך בדיעבד.
אלו ספרים... לא פשוטים... ושאר ספרי חולית שונים מהותית מהספר הראשון. הספר הראשון הוא ספר ה"אקשן!", במונחי חולית (הסרת שליט באמצעים אלימים, מרד מדברי של לוחמי גרילה, עד להתקפה על מוקדי השלטון בשילוב תולעי ענק, לוחמי עילית וכלי נשק אטומיים!) בעוד בשאר... הרב ענייני ממשל, וה"אקשן" הוא בעיקר במסגרת ריגול, התנקשויות וכו'... אז אל תצפה לכך.
כן, בספר חולית הראשון יש הרבה נגיעות מעניינות בתהליכים, ממשל, פוליטיקה דת וכו', אך עדיין עיקר הספר הוא הכרות עם חולית, וסיפור הגיבור של פאול. בספרים הבאים זה כבר ממש לא כך... צפה לקצב יחסית איטי, אך מלא עומק. יותר דרמה פוליטית בריטית עם דקויות, ופחות אקשן.
ולגבי הספרים המוקדמים... קראתי רק אחד וחצי, ונשברתי. כתובים משמעותית פחות טוב לזכרוני. השאירו רושם כה קטן, עד שאני מתקשה לזכור את העלילה למעט מספר סצנות מפתח. הם מרגישים כ... סדרה אחרת לגמרי. ה Setting כל כך שונה במהותו, שקשה באמת להרגיש חיבור בסיפור למעט שמות מרכזיים וכו'. (Harkonnen שם הם בין הגיבורים המרכזיים לדוגמא!)
לסיכום:
הספר הראשון של חולית אכן מתאים כסיפור מלא בפני עצמו, אך למרות החידושים הרבים, עודנו סיפור הירואי קלאסי.
שאר חמשת הספרים עוסקים בתהליכים והמשמעויות, כשה"דמות" המרכזית שם היא... הזמן ועולם חולית... וכיצד שניהם משנים ומשתנים ע"י אותם בני תמותה ובני חלוף. הדמויות עצמן הן כלים לסיפור העולם, ואף כי חלק לוקחות מקום מרכזי זמני (כמו פאול או בנו ליטו), הן בסוף משניות, חולפות, וכלים לאפיון העולם ושינוייו. אם ניגשם לקריאה בגישה זו, זה מרתק. אם אתה נקשר לדמויות- זה קשה עד בלתי נסבל.
לא ספרים לקריאה קלילה...
בהצלחה!
ניתן לחלק את ספרי חולית (לפחות אלו שקראתי, ייתכן שמאז נכתבו עוד, לא עקבתי) בחלוקה גסה:
# שישיית ספרי חולית המקוריים (מחולית הראשון והמפורסם, עד Chapter house). סדרה זו עצמה ניתנת לחלוקה גסה בתוכה:
- ספרים 1-3: עוסקים במהפך הגדול שעשה פול אטריידס וצאצאיו. (לא ארחיב כעת בשל spoilers).
- ספר 4 קופץ כ 4000 שנים לעתיד, וגם החמישי והשישי עם קפיצות זמן, ועם דמויות שונות, ושינויים מאוד מרחיקי לכת.
# הספרים הקודמים לחולית, שאכן נכתבו ע"י הבן, (אני קאאתי בזמנו את תחילת ספרי הג'יהאד הבוטלראיני), אשר בתקופה קדומה משמעותית לחולית, אך מסבירים היטב הרבה מהמציאות הקיימת בסדרת חולית (כדוגמת חלוקת הבתים האצילים, ההמנעות משימוש במכונות והסתמכות על מנטאטים וכו').
עד כאן חלוקה. עכשיו לרשמים לגבי הקריאה, והציפיות:
סדרת חולית עוסקת בראש ובראשונה בתהליכים חברתיים ותרבותיים ארוכי טווח, ואני מאוד ממליץ לגשת אליה כך, אחרת קשה לקרוא אותה, שכן יש תחלופת דמויות רבה לאורך הזמן, שינויים מרחיקי לכת, והדמויות בסופו של דבר מרגישות כנסחפות/ נאבדות/ קטנות יחסית לתהליכים הגדולים... הספר הראשון הוא כביכול יוצא הדופן (סיפור גיבור קלאסי כביכול, למרות setting מאוד יוצא דופן וייחודי), אך הספר השני, "משיח חולית/ Dune Messiah" כבר הופך זאת- פאול אטראידס נהפך להיות שבוי/ כלוא/ חסר אונים מול חזוני העתיד הרבים שאותם הוא חוזה, ומנסה למנוע עתיד נורא מסויים, ע"י כפיית עתיד אחר, נורא פחות. הוא הקלאסיקה של הגיבור הטרגי, שיש לו את כל הכח, אין שום אפשרויות (בדומה ל Londo Mollari מסדרת בבילון 5 בסוף). בסוף אמנם יש טוויסט, אך ככלל הקונספט של "דמויות משפיעות, אך קטנות ב grand scheme of things" היא דומיננטית עד סוף הסדרה. הספר השני יכול להיות מדכא ומייאש, אם אתה מאוד מתחבר לדמות של פאול.
ולכן אני ממליץ לקרוא את הסדרות מתוך התייחסות לתהליכים- בין אם חברתיים, שלטוניים, דתות, הנדסת תודעות, חברה, ועוד... מבחינות אלו הספרים מרתקים!
כמו כן, חשוב להבין שבספרים (לפחות בתחילה) רב הנסתר על הגלוי, ולא הכל מובן באמת, וכל ספר חושף טפחים נוספים לגבי הספרים הקודמים, מבחינת מניעי הדמויות, הבחירות, התהליכים ועוד. זה בעיקר נובע בשל התמה המרכזית לאורך כל הסדרה, של יכולת חיזוי עתיד, בצורות שונות, דרך שימוש ב Spice... רב הדמויות המרכזיות מתייחסות לעתיד בצורה מעורפלת מרמזת, אך העתיד נגלה בספרים הבאים, ומאפזר להבין פעולות, מניעים ועוד, אך בדיעבד.
אלו ספרים... לא פשוטים... ושאר ספרי חולית שונים מהותית מהספר הראשון. הספר הראשון הוא ספר ה"אקשן!", במונחי חולית (הסרת שליט באמצעים אלימים, מרד מדברי של לוחמי גרילה, עד להתקפה על מוקדי השלטון בשילוב תולעי ענק, לוחמי עילית וכלי נשק אטומיים!) בעוד בשאר... הרב ענייני ממשל, וה"אקשן" הוא בעיקר במסגרת ריגול, התנקשויות וכו'... אז אל תצפה לכך.
כן, בספר חולית הראשון יש הרבה נגיעות מעניינות בתהליכים, ממשל, פוליטיקה דת וכו', אך עדיין עיקר הספר הוא הכרות עם חולית, וסיפור הגיבור של פאול. בספרים הבאים זה כבר ממש לא כך... צפה לקצב יחסית איטי, אך מלא עומק. יותר דרמה פוליטית בריטית עם דקויות, ופחות אקשן.
ולגבי הספרים המוקדמים... קראתי רק אחד וחצי, ונשברתי. כתובים משמעותית פחות טוב לזכרוני. השאירו רושם כה קטן, עד שאני מתקשה לזכור את העלילה למעט מספר סצנות מפתח. הם מרגישים כ... סדרה אחרת לגמרי. ה Setting כל כך שונה במהותו, שקשה באמת להרגיש חיבור בסיפור למעט שמות מרכזיים וכו'. (Harkonnen שם הם בין הגיבורים המרכזיים לדוגמא!)
לסיכום:
הספר הראשון של חולית אכן מתאים כסיפור מלא בפני עצמו, אך למרות החידושים הרבים, עודנו סיפור הירואי קלאסי.
שאר חמשת הספרים עוסקים בתהליכים והמשמעויות, כשה"דמות" המרכזית שם היא... הזמן ועולם חולית... וכיצד שניהם משנים ומשתנים ע"י אותם בני תמותה ובני חלוף. הדמויות עצמן הן כלים לסיפור העולם, ואף כי חלק לוקחות מקום מרכזי זמני (כמו פאול או בנו ליטו), הן בסוף משניות, חולפות, וכלים לאפיון העולם ושינוייו. אם ניגשם לקריאה בגישה זו, זה מרתק. אם אתה נקשר לדמויות- זה קשה עד בלתי נסבל.
לא ספרים לקריאה קלילה...
בהצלחה!
עריכה אחרונה:
ייתכן שגם זה נכון...
אני קראתי את שישיית הספרים הראשונה בגילאי 20-25 בערך, ומאז לא חזרתי אליהם. ייתכן שבקריאה חוזרת יותירו רושם אחר...
תודה.
נשמע מייגע, אני חושב שאני אסתפק בלקרוא מחדש את הראשון ואח"כ אפנה לדברים אחרים שאני רוצה לקרוא.
נשמע מייגע, אני חושב שאני אסתפק בלקרוא מחדש את הראשון ואח"כ אפנה לדברים אחרים שאני רוצה לקרוא.
אני דווקא הכי אהבתי אותו ובעיני שווה להמשיך בעיקר בשבילו, אבל בכללי הסגנון מאוד משתנה בין הספרים. ה2 והשלישי הם יותר פוליטיקה טראגית, והרביעי הוא דיסטופיה פילוסופית מאוד. כאמור, הוא הכי מוזר מכולם וזה מאוד עניין של טעם.
השניים שאחריו הם יותר בכיוון של הרפתקאות ומלחמה.
אני חושב שבערך מכל מי ששמעתי ממנו בנושא, ההתייחסות לספרי ההמשך של חולית נעה בין הסתייגות לבין ביטול מוחלט.
