אצלי העכביש השחור שימש כאנטגוניסט משנה לכל דבר. הנבל האמיתי היה גלאסטאף, שחמק מהם פעם ראשונה במבוך בפנדלין ואז פעם שנייה אחרי שמצאו אותו מייעץ לגרול. פגשו אותו פעם סופית ואחרונה לצד העכביש השחור, שם הוא נכלא ונזרק לבית המעצר הקרוב.
רשומות The Spiral Depths of Madness [מו"ד מהדורה 5]
- מחבר/ת הנושא BadBug
- תאריך התחלה
Session 9 - The Spiral Depths of Madness
לאחר שאוונדור עלה ממעמקי הבריכה, המשכנו לחקור את האזור.
עדיין, מדי כל כמה דקות, אנחנו שומעים את הדי הרעם ושריקת הקיטור מהדהדים בכל רחבי המכרה, האדמה רועדת כאשר זה קורה, מעבירה צמרמורת בכל רמח אברינו.
לפתע, מצידי הבריכה קולו של סטפנו נשמע קצת מהוסס: "נראה לי שמצאתי פה משהו מוזר", הוא מצליח לזהות איזו דמות של חצי אלף, מאובנת מקסמי הגנה ורונות בכתב גמדי. ישנם גם סמלים קסומים, פניה של הדמות היו מעוותים באימה אשר העידה כנראה מה עמד להיות עתידה של הדמות לפני שמישהו הציל אותו והקפיא אותו.
התלבטנו אם לשחרר את חצי האלף הזה... לאחר ויכוח קצר - גרופייר ניגש למלאכת פענוח הרונות.
לאחר כמה דק', עמד לפנינו אלדרין, חצי אלף, עם שיער שחור, אסוף בשתי צמות מתחילת ראשו. עורו הבהיר בהק ועל פניו היה מבט מבולבל שלא הבין מה קרה למכרה, לאיפה כולם נעלמו ומה לעזאזל אנחנו עושים פה?
לאחר שיחה קצרה, גילינו שאלדרין כנראה הוקפא לפני כ – 500 שנה, הוא היה חלק ממשלחת שהייתה אמורה להוביל חפץ קסום שנוצר במכרה ל – Neverwinter. משהו קרה, הוא לא זוכר בדיוק מה אבל הם נתקלו באיזו בעיה ואחד הגמדים כנראה הגן עליו והקפיא אותו.
החלטנו שאלדרין ימשיך איתנו, לפי איך שהמצב נראה – לא תזיק לנו תוספת של קשת לחבורה.
התקדמנו במעלה הבריכה, ההחלטה של סנדיר ללכת כל הזמן שמאלה השתלמה, הגענו לחדר ענק שנראה כמו מערת חפירה, כאן, גילינו ועדת קבלת פנים נחמדה מאוד של Ogre, כמה באגבירס ואלף אפל.
האלף האפל ניסה לברוח, כאן סנדיר נכנס לפעולה, עם המהירות העצומה שלו הוא תפס אותו ואז עם היד הקסומה הענקית שלו הוא הצליח לשתק אותו לאדמה, תוך כדי התנהל קרב לא פשוט בין שאר החבורה ואלדרין לבין שאר המפלצות, אוונדור ודוזין חבטו בהם, גרופייר הטיל עליהם את קסמיו וסטפן ריקד בינהם ודקר. כל זה בזמן שאלדרין ממטיר עליהם כח אש מרחוק שכל כך היה חסר לנו עד כה!
לאחר שהקרב הקשה הסתיים, החלטנו לנוח טיפה על מנת לחדש את האנרגיות שלנו, תוך כדי חיפוש מצאנו את "גארדאש", אלדרין סיפר שהוא היה חלק מהחבורה שלו והיה ידוע בכוחו העילאי. לא לקח לנו הרבה זמן להבין שהיו לו כפפות קסומות, לאחר בדיקה של גרופייר הבנו מה הכפפות האלה…
אוונדור עטה את הכפפות עליו, הבחור נראה מצויד עכשיו כאילו שום דבר לא יכול לעצור אותו.
המשכנו בחקירת המכרה, עלינו במדרגות והגענו לחדר, חדר ענק שנראה כמו מקדש, שישה עמודי שיש סדוקים עמדו מצידי החדר. ובחלקו הצפוני יש פסל, כנראה פסלו של דומאט'יון אל הכרייה של הגמדים, יושב על כסא מלכות ועל ברכיו פטיש קרב, עיניו היו עשויים מאבני אמרלד בוהקים בצורה יוצאת דופן.
האבק והפסולת טואטו לצד אחד של החדר וסוג של מחנה הוקם מול הפסל, שישה מזרונים היו מסביב למדורה מאולתרת, שולחן עץ עמד בצד המערבי בין שני עמודים.
שני באגבירס איגפו אלף אפל, לבוש בשריון עור וגלימות, הוא החזיק מטה שחור עם עכביש מגולף בקצהו, האלף הזעיף פניו כאשר ראה אותנו נכנסים ואמר: "נראה שאצטרך לטפל בכם בעצמי, חבל שזה צריך להסתיים ככה".
הבנו מול מי אנחנו מתמודדים עכשיו, לא חיכינו הרבה זמן וישר תקפנו...
סנדיר נתן ריצה קדימה והחל לרתק את נזנאר עם היד הקסומה שלו. גרופייר החל להטל ביריביו עם קסמי האש שלו בזמן שאוונדור מתנגח בבאג בירס עם מגנו הגדול, מרתק אותם לרצפה ואז תוקף אותם.
תוך כדי, שני עכבשים הפתיעו את החבורה מהצד וריתקו בקורים שלהם את סטאפנו וגרופייר, למזלנו גרופייר עדיין יכל לתפקד ולנהל את לחשיו.
דוזין תקף את העכבישים בזמן שאלדרין מתיר את חציו מרחוק ותומך בקרב. לאחר מס' דק' של קרב קשה הצלחנו להרוג את נזנאר – אך זה לא הסתיים כאן...
גופתו החלה לפרקס ולזהור באור ירוק חיוור, להפתח וממנה יצאו עכבישים קטנים באור ירוק זוהר והרכיבו עכביש ענק באותו הצבע, לא נראה שהעכביש הגיע מהעולם שלנו. סנדיר ואוונדור לא הצליחו לפגוע בעכביש, החיצים של אלדרין נעלמו בתוכו, כל הלחשים של גרופייר נראה שלא השפיעו עליו, לא נראה שהיה מה לעשות במצב הזה, ניסינו לברוח מהמקדש, אבל אוונדור וסטפאן נתקלו באיזה מחסום שלא ניתן היה לעבור אותו. סנדיר בדק את הדלת בצד הדרומי של המקדש וגם משם לא באה הישועה.
באותו רגע, דוזין עזב את החבורה נעמד מול העכביש, הרים את ידיו מעלה והחל להתפלל ל – Hoar. גופו של דוזין החל לזהור בצבע כחול, דוזין התקדם לעבר העכביש , החל להתמזג איתו, העימות בין שתי הישויות העילאיות האלה העיף רסיסי ברקים, אורות מסנוורים, קולות של רעמם ופיצוצים, אלדאין ניסה להגיע לדוזין ולהוציא אותו משם, הוא הספיק לגעת ביד של דוזין ואז נשמע פיצוץ עז ודממה במקדש!
היצור העכבישי התפורר לאבק.
עורו של אלדרין עדיין המהם בצבע כחול בהיר. הוא הביט אל חבריו החדשים, ואמר להם:
"הוא כבר לא איתנו, הוא התפורר במאבק הזה, אבל אני מרגיש - חלק ממנו עבר אלי..."
החברים הסתכלו אחד על השני המומים.
לאחר שאוונדור עלה ממעמקי הבריכה, המשכנו לחקור את האזור.
עדיין, מדי כל כמה דקות, אנחנו שומעים את הדי הרעם ושריקת הקיטור מהדהדים בכל רחבי המכרה, האדמה רועדת כאשר זה קורה, מעבירה צמרמורת בכל רמח אברינו.
לפתע, מצידי הבריכה קולו של סטפנו נשמע קצת מהוסס: "נראה לי שמצאתי פה משהו מוזר", הוא מצליח לזהות איזו דמות של חצי אלף, מאובנת מקסמי הגנה ורונות בכתב גמדי. ישנם גם סמלים קסומים, פניה של הדמות היו מעוותים באימה אשר העידה כנראה מה עמד להיות עתידה של הדמות לפני שמישהו הציל אותו והקפיא אותו.
התלבטנו אם לשחרר את חצי האלף הזה... לאחר ויכוח קצר - גרופייר ניגש למלאכת פענוח הרונות.
לאחר כמה דק', עמד לפנינו אלדרין, חצי אלף, עם שיער שחור, אסוף בשתי צמות מתחילת ראשו. עורו הבהיר בהק ועל פניו היה מבט מבולבל שלא הבין מה קרה למכרה, לאיפה כולם נעלמו ומה לעזאזל אנחנו עושים פה?
לאחר שיחה קצרה, גילינו שאלדרין כנראה הוקפא לפני כ – 500 שנה, הוא היה חלק ממשלחת שהייתה אמורה להוביל חפץ קסום שנוצר במכרה ל – Neverwinter. משהו קרה, הוא לא זוכר בדיוק מה אבל הם נתקלו באיזו בעיה ואחד הגמדים כנראה הגן עליו והקפיא אותו.
החלטנו שאלדרין ימשיך איתנו, לפי איך שהמצב נראה – לא תזיק לנו תוספת של קשת לחבורה.
התקדמנו במעלה הבריכה, ההחלטה של סנדיר ללכת כל הזמן שמאלה השתלמה, הגענו לחדר ענק שנראה כמו מערת חפירה, כאן, גילינו ועדת קבלת פנים נחמדה מאוד של Ogre, כמה באגבירס ואלף אפל.
האלף האפל ניסה לברוח, כאן סנדיר נכנס לפעולה, עם המהירות העצומה שלו הוא תפס אותו ואז עם היד הקסומה הענקית שלו הוא הצליח לשתק אותו לאדמה, תוך כדי התנהל קרב לא פשוט בין שאר החבורה ואלדרין לבין שאר המפלצות, אוונדור ודוזין חבטו בהם, גרופייר הטיל עליהם את קסמיו וסטפן ריקד בינהם ודקר. כל זה בזמן שאלדרין ממטיר עליהם כח אש מרחוק שכל כך היה חסר לנו עד כה!
לאחר שהקרב הקשה הסתיים, החלטנו לנוח טיפה על מנת לחדש את האנרגיות שלנו, תוך כדי חיפוש מצאנו את "גארדאש", אלדרין סיפר שהוא היה חלק מהחבורה שלו והיה ידוע בכוחו העילאי. לא לקח לנו הרבה זמן להבין שהיו לו כפפות קסומות, לאחר בדיקה של גרופייר הבנו מה הכפפות האלה…
אוונדור עטה את הכפפות עליו, הבחור נראה מצויד עכשיו כאילו שום דבר לא יכול לעצור אותו.
המשכנו בחקירת המכרה, עלינו במדרגות והגענו לחדר, חדר ענק שנראה כמו מקדש, שישה עמודי שיש סדוקים עמדו מצידי החדר. ובחלקו הצפוני יש פסל, כנראה פסלו של דומאט'יון אל הכרייה של הגמדים, יושב על כסא מלכות ועל ברכיו פטיש קרב, עיניו היו עשויים מאבני אמרלד בוהקים בצורה יוצאת דופן.
האבק והפסולת טואטו לצד אחד של החדר וסוג של מחנה הוקם מול הפסל, שישה מזרונים היו מסביב למדורה מאולתרת, שולחן עץ עמד בצד המערבי בין שני עמודים.
שני באגבירס איגפו אלף אפל, לבוש בשריון עור וגלימות, הוא החזיק מטה שחור עם עכביש מגולף בקצהו, האלף הזעיף פניו כאשר ראה אותנו נכנסים ואמר: "נראה שאצטרך לטפל בכם בעצמי, חבל שזה צריך להסתיים ככה".
הבנו מול מי אנחנו מתמודדים עכשיו, לא חיכינו הרבה זמן וישר תקפנו...
סנדיר נתן ריצה קדימה והחל לרתק את נזנאר עם היד הקסומה שלו. גרופייר החל להטל ביריביו עם קסמי האש שלו בזמן שאוונדור מתנגח בבאג בירס עם מגנו הגדול, מרתק אותם לרצפה ואז תוקף אותם.
תוך כדי, שני עכבשים הפתיעו את החבורה מהצד וריתקו בקורים שלהם את סטאפנו וגרופייר, למזלנו גרופייר עדיין יכל לתפקד ולנהל את לחשיו.
דוזין תקף את העכבישים בזמן שאלדרין מתיר את חציו מרחוק ותומך בקרב. לאחר מס' דק' של קרב קשה הצלחנו להרוג את נזנאר – אך זה לא הסתיים כאן...
גופתו החלה לפרקס ולזהור באור ירוק חיוור, להפתח וממנה יצאו עכבישים קטנים באור ירוק זוהר והרכיבו עכביש ענק באותו הצבע, לא נראה שהעכביש הגיע מהעולם שלנו. סנדיר ואוונדור לא הצליחו לפגוע בעכביש, החיצים של אלדרין נעלמו בתוכו, כל הלחשים של גרופייר נראה שלא השפיעו עליו, לא נראה שהיה מה לעשות במצב הזה, ניסינו לברוח מהמקדש, אבל אוונדור וסטפאן נתקלו באיזה מחסום שלא ניתן היה לעבור אותו. סנדיר בדק את הדלת בצד הדרומי של המקדש וגם משם לא באה הישועה.
באותו רגע, דוזין עזב את החבורה נעמד מול העכביש, הרים את ידיו מעלה והחל להתפלל ל – Hoar. גופו של דוזין החל לזהור בצבע כחול, דוזין התקדם לעבר העכביש , החל להתמזג איתו, העימות בין שתי הישויות העילאיות האלה העיף רסיסי ברקים, אורות מסנוורים, קולות של רעמם ופיצוצים, אלדאין ניסה להגיע לדוזין ולהוציא אותו משם, הוא הספיק לגעת ביד של דוזין ואז נשמע פיצוץ עז ודממה במקדש!
היצור העכבישי התפורר לאבק.
עורו של אלדרין עדיין המהם בצבע כחול בהיר. הוא הביט אל חבריו החדשים, ואמר להם:
"הוא כבר לא איתנו, הוא התפורר במאבק הזה, אבל אני מרגיש - חלק ממנו עבר אלי..."
החברים הסתכלו אחד על השני המומים.
Session 10 - The Spiral Depths of Madness
לאחר אבל כבד מאוד שארך בדיוק כ - 2 שניות, החבורה המשיכה לחקור את המכרה.
בחדר ליד האולם הגדול, מצאנו את נונדרו (אח של גונדרן) שהיה שבוי ועבר התעללות קשה מאוד ע"י העכביש השחור.
לאחר שריפאנו אותו, עזרנו לו להחלים טיפה וליווינו אותו החוצה מהמכרה כדי שיוכל לפגוש את גונדרן, בדרך בישרנו לו את הבשורה המרה על אחיו השני.
לאחר שליווינו את אח של גונדרן החוצה, חזרנו לחקור את המכרה, התחלנו לפתוח דלת דלת בכל חדר וחדר.
אבל מה, אוונדור החליט שאת כל הדלתות הוא רוצה לפתוח בבעיטה ולהתפרץ פנימה.
בחדר הראשון נתקלנו בחבורת באגברס שומרים שכנראה לא היו במשמרת, הקרב היה מאוד מהיר - הם לא עמדו ביכולות שלנו.
בקצה החדר עמדה עוד דלת. שמענו את הרעשים מהעבר שלה… לאחר שהסתדרנו לקרב - פתחנו את הדלת, לחדר התפרצו המון זומבים, טווחנו בהם אחד אחד,
לאחר מכן, גולגולת ירוקה זוהרת ריחפה אל תוך החדר תוך שהיא צועקת "תסתלקו מכאן" אני לא זוכר הרבה במהלך הקרב, בעיקר עקב כדור האש שהתפוצץ לנו בפרצוף. לאחר שגמרנו עם הגולגולת, היא ניסתה לקום לתחיה, הרגנו אותה שוב ואיוונדור השתמש בסמיית' קדוש כדי להרוג אותה סופית.
המשכנו לחקור את המכרה, גילינו את בריכות המים אשר יוצרות את הרעשים בתוך המכרה, ובנוסף מצאנו עוד דברים כיצד הגמדים הפכו את הטבע המדהים הזה למכונה אשר מכינה חפצים קסומים.
בהמשך, סטאפן החליט לקחת מים מהבריכות, לפני שהוא חזר, אוונדור כבר בעט בדלת נוספת...
לאחר אבל כבד מאוד שארך בדיוק כ - 2 שניות, החבורה המשיכה לחקור את המכרה.
בחדר ליד האולם הגדול, מצאנו את נונדרו (אח של גונדרן) שהיה שבוי ועבר התעללות קשה מאוד ע"י העכביש השחור.
לאחר שריפאנו אותו, עזרנו לו להחלים טיפה וליווינו אותו החוצה מהמכרה כדי שיוכל לפגוש את גונדרן, בדרך בישרנו לו את הבשורה המרה על אחיו השני.
לאחר שליווינו את אח של גונדרן החוצה, חזרנו לחקור את המכרה, התחלנו לפתוח דלת דלת בכל חדר וחדר.
אבל מה, אוונדור החליט שאת כל הדלתות הוא רוצה לפתוח בבעיטה ולהתפרץ פנימה.
בחדר הראשון נתקלנו בחבורת באגברס שומרים שכנראה לא היו במשמרת, הקרב היה מאוד מהיר - הם לא עמדו ביכולות שלנו.
בקצה החדר עמדה עוד דלת. שמענו את הרעשים מהעבר שלה… לאחר שהסתדרנו לקרב - פתחנו את הדלת, לחדר התפרצו המון זומבים, טווחנו בהם אחד אחד,
לאחר מכן, גולגולת ירוקה זוהרת ריחפה אל תוך החדר תוך שהיא צועקת "תסתלקו מכאן" אני לא זוכר הרבה במהלך הקרב, בעיקר עקב כדור האש שהתפוצץ לנו בפרצוף. לאחר שגמרנו עם הגולגולת, היא ניסתה לקום לתחיה, הרגנו אותה שוב ואיוונדור השתמש בסמיית' קדוש כדי להרוג אותה סופית.
המשכנו לחקור את המכרה, גילינו את בריכות המים אשר יוצרות את הרעשים בתוך המכרה, ובנוסף מצאנו עוד דברים כיצד הגמדים הפכו את הטבע המדהים הזה למכונה אשר מכינה חפצים קסומים.
בהמשך, סטאפן החליט לקחת מים מהבריכות, לפני שהוא חזר, אוונדור כבר בעט בדלת נוספת...
Session 11 - The Spiral Depths of Madness
בניגוד לסשנים הקודמים, הסשן הבא נרשם באנגלית פשוט כי זו שפת האם של אחד השחקנים שהעדיף לכתוב בה.
We finally found the forge of spells.
Evandur burst down the door, to find a spectator guarding the green-flamed forge. He managed to convince it that we could take over the watch, and it disappeared.
.We weren't as successful with the animated armor and had to destroy it
We took some time to recharge, as well as to temporarily enchant our weapons and armor, before heading back out to the mine.
In the next room we found what used to be a powerful wizard, known to Alduryn as Mormesk, but was now reduced to a ghastly undead.
We quickly dispatched it, but not before it managed to suck some of the life out of Stephan. We found a heap of coins that it had been hoarding, and a book with the picture of the circle stone saying that "they would come in 500 years."
Moving on we found a mysterious cavern filled with mushrooms that sent out clouds of poisonous gas when stepped on.
We backtracked a bit and found a dining hall which was apparently the site of a large battle. Continuing to explore, we then came across some gouls and a ghast, who managed to paralyze Sandir before being dispatched.
בניגוד לסשנים הקודמים, הסשן הבא נרשם באנגלית פשוט כי זו שפת האם של אחד השחקנים שהעדיף לכתוב בה.
We finally found the forge of spells.
Evandur burst down the door, to find a spectator guarding the green-flamed forge. He managed to convince it that we could take over the watch, and it disappeared.
.We weren't as successful with the animated armor and had to destroy it
We took some time to recharge, as well as to temporarily enchant our weapons and armor, before heading back out to the mine.
In the next room we found what used to be a powerful wizard, known to Alduryn as Mormesk, but was now reduced to a ghastly undead.
We quickly dispatched it, but not before it managed to suck some of the life out of Stephan. We found a heap of coins that it had been hoarding, and a book with the picture of the circle stone saying that "they would come in 500 years."
Moving on we found a mysterious cavern filled with mushrooms that sent out clouds of poisonous gas when stepped on.
We backtracked a bit and found a dining hall which was apparently the site of a large battle. Continuing to explore, we then came across some gouls and a ghast, who managed to paralyze Sandir before being dispatched.
תיאור תמציתי, אבל ככה זה במבוכים. אלא אם נכנסים לתיאורי קרב מרהיבים, אין הרבה דברים מעניינים לספר עליהם במבוך 
שאלה, כמה זמן זה כל סשן? זה נשמע כמו סשנים קצרים יחסית או שזה וירטואלי ואז זה לוקח יותר זמן לחקור חדרים?
שאלה, כמה זמן זה כל סשן? זה נשמע כמו סשנים קצרים יחסית או שזה וירטואלי ואז זה לוקח יותר זמן לחקור חדרים?
כן, אני בטוח שאם הייתי כותב את זה בעצמי הייתי מכניס הרבה יותר תאורים וצבע, אבל לרוב אין לי זמן לזה, לכן האצלתי את הסמכות לכתיבת הסשנים ועוד דברים לשחקנים, כדי להתרכז בענייני ההכנה וההנחיה.
אותו שחקן ספציפית כותב notes מאד תמציתיים לעצמו וכנראה זה מה שהוא שלח בתורו לסכם
כל סשן אצלנו זה בממוצע שלוש שעות, אלו נדמה לי שעוד היו סשנים לייב, אבל מרגע שהתחילה הקורונה זה היה רק און ליין.
קרבות לוקחים זמן ב5E, הרבה זמן לטעמי... 30-60 דקות לקרב ממוצע (כלומר לא יצור או שנים אבל גם לא עשר פלוס).
אותו שחקן ספציפית כותב notes מאד תמציתיים לעצמו וכנראה זה מה שהוא שלח בתורו לסכם
כל סשן אצלנו זה בממוצע שלוש שעות, אלו נדמה לי שעוד היו סשנים לייב, אבל מרגע שהתחילה הקורונה זה היה רק און ליין.
קרבות לוקחים זמן ב5E, הרבה זמן לטעמי... 30-60 דקות לקרב ממוצע (כלומר לא יצור או שנים אבל גם לא עשר פלוס).
תראה... זה כלום לעומת ג'נסיס. אם במבוכים ודרקונים המקסימום חישובים לפני הגלגול הוא לבדוק בדפ''ד את התוסף ואז לחשוב באילו יכולות להשתמש (חצי דקה מקס') - בג'נסיס צריך לחשב אילו קוביות אתה מטיל - ולכל מיומנות אתה מטיל קוביות אחרות, ורק אז שימוש ביכולות (חצי דקה מינ'). מבין?
I Am A Druid לא שיחקתי בג'נסיס, אבל אם זה באמת ככה - זה נורא...בגלל קרבות ארוכים אני מתכנן מראש את הכמות/הרכב שלהם בסשן כדי שלא "יבלעו" את כולו (אלא אם זה קרב בוס מאד קריטי ואז זה מתקבל על הדעת).
אנחנו עושים הכל כדי לחסוך זמן - חושבים לפני התור מה כל אחד עושה, מגלגלים יחד התקפה ונזק, חישובים אוטומטיים וכו' - זה משפר את הזמנים, אבל עדיין קרב זה קרב...
הייתה פעם איזו בדיחה שאמרה שרק במו"ד תאור הליכה של שבוע יכול לקחת שניה וקרב של דקה יכול לקחת ארבע שעות
לא זו הכוונה, כי אחרי הכול - בג'נסיס מחשבים שלוש-ארבע פעמים, ואז כבר זוכרים. אבל במו''ד? שתי שניות.
זה לא נכון, קרבות במו"ד זה ממש לא "שתי שניות" גם אם יש לך את כל התוספים מוכנים, מדובר פה בסבבים של תורות, פעולות, חישובים ועוד... זה לא עניין של ויכוח אפילו, אני משחק ומריץ מו"ד 5 כבר כמה שנים טובות.
ואני שם בצד כרגע את ג'נסיס כי היא לא קשורה למשחק שאני מריץ ואני גם לא בקיא בה.
ואני שם בצד כרגע את ג'נסיס כי היא לא קשורה למשחק שאני מריץ ואני גם לא בקיא בה.
Session 12 - The Spiral Depths of Madness
אחר שקיבלנו את המידע שרצינו מהגובלין, הגיעה השעה להחליט לגבי גורלו, הם יצורים טיפשים אבל היה לו מספיק שכל להבין לאן זה הולך, הוא החל להלחץ אז חסמתי לו את הפה עם ממחטה כי הברבורים שלו עלו לי על העצבים, מאחר ואף אחד לא רצה לסיים את העבודה, החלטתי לקשור אותו לעץ הסמוך, היי, אולי הוא יהיה מועיל?
התקדמנו לכיוון המערה אך היה דבר נוסף ששכחתי לשאול את הגובלין, אז חזרתי רק בשביל לגלות שהתפגר בנסיבות מחשידות, בטח גרופייר, שני נערי הצופים האחרים ישרים מידי בשביל מעשה שכזה.
"מישהו צריך לסייר בפנים" סינן גרופייר, "סטפן?"
השאר הנהנו בהסכמה, כמובן שנידבו אותי…
קשרתי פעמון לחוט והוריתי לצוות לבוא כשאמשוך בו, בתוך המערה הייתה עלטה מוחלטת, לנווט בה היה אתגר גם עבור ראיית הלילה שלי, מעניין איך אוונדור יסתדר? הרי לבן אנוש פשוט שכמותו אין ראיית לילה.
הנהר מבחוץ המשיך פנימה, ושצף המים מיסך את שעלי, מימין הייתה כניסה אל חדר והחלטתי לפנות לתוכו, רק בשביל להתקל בשלושה זאבים מורעבים ופראיים, ריר נזל מפיהם כשהביטו בי, בארוחה הבאה
שלהם.. "לא היום" חשבתי, זרקתי אליהם שלוש מנות קרב
ומשכתי בחוט, למרבה המזל הם היו קשורים לזקיף
סלע עם שרשראות חלודות, אז הם לא הלכו לשום מקום.
משנכשלנו לאלף הזאבים, ומנות הקרב נטרפו במהרה, הצוות ואני דנו חיש מן מהר והחלטנו לתקוף!
אוונדור עם הג'וולין, גרופייר עם הלחשים, דוזין ופטיש הקרב, ועבדכם הנאמן עם הרפייר והפיגיון, בסוף הקרב הזאבים שכבו מתים על הרצפה, אחד משופד עם ג'וולין לקיר, ואנחנו המנצחים, למעלה.
מאחורי הזאבים הייתה עלייה תלולה, "נראה שהם שמרו על משהו חשוב" אמר דוזין, "סטפן למה שלא תעלה לראות?", נאנחתי, זה עומד להפוך להרגל קבוע הא?...
בעזרת הפיטון המהימן שלי, עליתי בזריזות ולמעלה הופתעתי לגלות את קלארג! מלווה בזאב מטופח ושני גובלינים, למרבה המזל שני זקיפי סלע הסתירו אותי.
שלשלתי למטה חבל, ושותפי עלו אחד אחד, "זה טוב" חשבתי, "אנחנו רעננים ויש לנו יתרון הפתעה", בהחלט ניצלנו אותו, גרופייר היה ראשון עם קסם אימתני שפצע קשות את קלארג והגובלינים, לפני שסיים את הראשון, גרופייר כישף אותם שוב, ובעקבותיו אוונדור ודוזין שהנחיתו עליו מהלומות "אל תהרגו אותו!" צעק גרופייר, אך בנפשי הדהדה אזהרה, כאילו הגיעה מעולם אחר "קלארג יכול להרוג במכה אחת אפילו אותך אוונדור"
ועם זאת, גמרתי אומר לחסל את קלארג, הוא מסוכן מידי, ניתרתי מאחוריו והנחתתי את המכה הניצחת, קלארג הדגול נחת כמו שק תפו"א, מת לרגלינו, הזאב הצטרף במהרה לבעליו בעולם הבא.
כעת כשהאיום חלף, לא בזבזנו זמן וסרקנו הגופות והחדר, על קלארג מצאנו מפתח נחושת, בחדר היו ארגזים עם ציור של אריה כחול ובתוכם שלל מוצרים יקרי ערך, הארגזים הסתירו תיבה עם מנעול, בתוך התיבה מצאנו 600 מטבעות נחושת, 110 מטבעות כסף, 2 בקבוקים שנראים כמו בקבוקי ריפוי, ופסלון נוי בצורת צפרדע עם אבנים יקרות בתור עיניים, ולבסוף, ערפנו את ראשו של קלארג.
החלטנו לנוח מעט לאחר הקרב, והתנדבתי לשמור, לא עבר הרבה זמן וארבעה גובלינים עברו סמוך, הזהרתי את הצוות, שהחל להתקדם לכיווני, למרבה הצער, השותפים שלי עם השיריון המשקשק שלהם הסגירו את מיקומם לגובלינים, שהסתערו בתגובה, בחשיבה מהירה, דוזין השתמש בלחש שהרעים את קולו שבעתיים, והפגין את ראשו הערוף של קלארג בפני הגובלינים!
שזרקו את נשקם ורעדו באופן בולט לעין, אני, אוונדור וגרופייר המשכנו לקצור אותם אחד אחד, הגובלין האחרון אחוז אמוק, ניתר לכיוון המים הרדודים והתעלף כשהתרסק בכוח רב, אוונדור קפץ אחריו כדי למשות אותו משם, מעניין איזה מידע נוכל להוציא ממנו.
אחר שקיבלנו את המידע שרצינו מהגובלין, הגיעה השעה להחליט לגבי גורלו, הם יצורים טיפשים אבל היה לו מספיק שכל להבין לאן זה הולך, הוא החל להלחץ אז חסמתי לו את הפה עם ממחטה כי הברבורים שלו עלו לי על העצבים, מאחר ואף אחד לא רצה לסיים את העבודה, החלטתי לקשור אותו לעץ הסמוך, היי, אולי הוא יהיה מועיל?
התקדמנו לכיוון המערה אך היה דבר נוסף ששכחתי לשאול את הגובלין, אז חזרתי רק בשביל לגלות שהתפגר בנסיבות מחשידות, בטח גרופייר, שני נערי הצופים האחרים ישרים מידי בשביל מעשה שכזה.
"מישהו צריך לסייר בפנים" סינן גרופייר, "סטפן?"
השאר הנהנו בהסכמה, כמובן שנידבו אותי…
קשרתי פעמון לחוט והוריתי לצוות לבוא כשאמשוך בו, בתוך המערה הייתה עלטה מוחלטת, לנווט בה היה אתגר גם עבור ראיית הלילה שלי, מעניין איך אוונדור יסתדר? הרי לבן אנוש פשוט שכמותו אין ראיית לילה.
הנהר מבחוץ המשיך פנימה, ושצף המים מיסך את שעלי, מימין הייתה כניסה אל חדר והחלטתי לפנות לתוכו, רק בשביל להתקל בשלושה זאבים מורעבים ופראיים, ריר נזל מפיהם כשהביטו בי, בארוחה הבאה
שלהם.. "לא היום" חשבתי, זרקתי אליהם שלוש מנות קרב
ומשכתי בחוט, למרבה המזל הם היו קשורים לזקיף
סלע עם שרשראות חלודות, אז הם לא הלכו לשום מקום.
משנכשלנו לאלף הזאבים, ומנות הקרב נטרפו במהרה, הצוות ואני דנו חיש מן מהר והחלטנו לתקוף!
אוונדור עם הג'וולין, גרופייר עם הלחשים, דוזין ופטיש הקרב, ועבדכם הנאמן עם הרפייר והפיגיון, בסוף הקרב הזאבים שכבו מתים על הרצפה, אחד משופד עם ג'וולין לקיר, ואנחנו המנצחים, למעלה.
מאחורי הזאבים הייתה עלייה תלולה, "נראה שהם שמרו על משהו חשוב" אמר דוזין, "סטפן למה שלא תעלה לראות?", נאנחתי, זה עומד להפוך להרגל קבוע הא?...
בעזרת הפיטון המהימן שלי, עליתי בזריזות ולמעלה הופתעתי לגלות את קלארג! מלווה בזאב מטופח ושני גובלינים, למרבה המזל שני זקיפי סלע הסתירו אותי.
שלשלתי למטה חבל, ושותפי עלו אחד אחד, "זה טוב" חשבתי, "אנחנו רעננים ויש לנו יתרון הפתעה", בהחלט ניצלנו אותו, גרופייר היה ראשון עם קסם אימתני שפצע קשות את קלארג והגובלינים, לפני שסיים את הראשון, גרופייר כישף אותם שוב, ובעקבותיו אוונדור ודוזין שהנחיתו עליו מהלומות "אל תהרגו אותו!" צעק גרופייר, אך בנפשי הדהדה אזהרה, כאילו הגיעה מעולם אחר "קלארג יכול להרוג במכה אחת אפילו אותך אוונדור"
ועם זאת, גמרתי אומר לחסל את קלארג, הוא מסוכן מידי, ניתרתי מאחוריו והנחתתי את המכה הניצחת, קלארג הדגול נחת כמו שק תפו"א, מת לרגלינו, הזאב הצטרף במהרה לבעליו בעולם הבא.
כעת כשהאיום חלף, לא בזבזנו זמן וסרקנו הגופות והחדר, על קלארג מצאנו מפתח נחושת, בחדר היו ארגזים עם ציור של אריה כחול ובתוכם שלל מוצרים יקרי ערך, הארגזים הסתירו תיבה עם מנעול, בתוך התיבה מצאנו 600 מטבעות נחושת, 110 מטבעות כסף, 2 בקבוקים שנראים כמו בקבוקי ריפוי, ופסלון נוי בצורת צפרדע עם אבנים יקרות בתור עיניים, ולבסוף, ערפנו את ראשו של קלארג.
החלטנו לנוח מעט לאחר הקרב, והתנדבתי לשמור, לא עבר הרבה זמן וארבעה גובלינים עברו סמוך, הזהרתי את הצוות, שהחל להתקדם לכיווני, למרבה הצער, השותפים שלי עם השיריון המשקשק שלהם הסגירו את מיקומם לגובלינים, שהסתערו בתגובה, בחשיבה מהירה, דוזין השתמש בלחש שהרעים את קולו שבעתיים, והפגין את ראשו הערוף של קלארג בפני הגובלינים!
שזרקו את נשקם ורעדו באופן בולט לעין, אני, אוונדור וגרופייר המשכנו לקצור אותם אחד אחד, הגובלין האחרון אחוז אמוק, ניתר לכיוון המים הרדודים והתעלף כשהתרסק בכוח רב, אוונדור קפץ אחריו כדי למשות אותו משם, מעניין איזה מידע נוכל להוציא ממנו.
Session 13- The Spiral Depths of Madness
המסע מפנדלין לNW ארך כשלושה ימי הליכה שקטים בשטח מישורי, רוח מעט יותר קרירה שמבשרת את בוא הסתיו, אך למרות זאת השמיים בהירים והדרך נעימה וחלפה ללא בעיות מיוחדות.
החבורה הגיעה לשערי NW, שומרים מיד הבחינו בחזות המעט שונה של ההרפתקנים, אחד השומרים שולח מבט לשומר אחר שמתקרב בזריזות עם אדם נוסף ממשמר העיר שנראה כמטיל לחשים.
ברגע שהחבורה התקרבה יותר, השומר הבחין באיקרה והניף יד לעצור את השומרים האחרים ואפשר לחבורה להכנס לעיר אפילו עם הנשקים הכבדים שלה.
"ברוכים הבאים לNW היהלום של הצפון".
NW זכתה לשמה בגלל הנמלים שלה שכמעט כל השנה ללא זכר לקרח - יש אומרים בגלל המים החמים שזורמים אליה ממעלה הר הוטנו שהאגדות מספרות שבתוכו נמצא פרימורדיאל של לבה ואש.
בנוסף החקלאים של NW מוכשרים במידה כזו שמאפשרת להם לגדל פרחים וגידולים אפילו בחורף.
טירת נבר נראית באופק - כרגע בשיפוצים שנמשכים זמן רב, הטירה נהרסה בהתפרצות געשית של הר הוטנו שקרתה לפני שנים.
היכל הצדק - מקדש לאל Tyr בולט בקו הרקיע ונמצא על צוק שמשקיף על ים החרבות.
כרגע Dagult Neverember נמצא בו - לפחות עד שהשיפוצים בטירה יסתיימו, Dagult בתפקיד הלורד המגן של העיר מטעם האלייאנס וסגניתו Sabine היא גנרלית שנמצאת גם בעיר.
ראש העיר - Soman Golt.
מבנה בולט נוסף בעיר הוא House of Knowledge, שמשמש לספריה גדול ומצויידת וגם כסוג של מקדש לאל הידע Oghma.
כמו כן העיר מלאה בבתי מרזח מוכרים ומוכרים פחות וחנויות למכירת ציוד ונשק.
החבורה החליטה להשאר בעיר זמן מה לחקירה של פרטים שקשורים לנבואה ולחזיונות שחלק מההרפתקנים בה חוו ולעוד דברים שלא היה זמן אליהם קודם.
גרופייר ואלדרין אחרי מחקר בספריה גילו שהחותם (הקעקוע) נעשה ככל הנראה בידי שבט קואו-טואה עתיק, שהסימן בקעקוע מייצג נסיך שדים ימי בשם Dagon ושכוהנים של Dagon גם יכולים להטביע חותם שכזה.
החותם על סנדיר נראה מעט שונה בצורתו כיוון שהוא נעשה דרך החיזיון ולא על ידי החתמה של כוהנים.
אלדרין גילה גם שהסיבה לכך שהכפר שלו ננטש, הייתה פלישה ככל הנראה של כוח אפל שאפילו האלפים החזקים ביותר באיזור לא הצליחו לעצור והאיזור בו היה הכפר וסביבתו הפכו למקום שבשנים האחרונות נמנעים אפילו מלטייל בקרבתו.
איוונדור בחר להגיע אל האיזורים היותר אפלים של העיר ונחל הצלחה בקרבות רחוב Pit fights ותוך כדי גם קיבל שם של קפטן שכדאי לבדוק לגביו בבית המרזח בנמל - The Driftwood Inn.
אחרי מחקר קצר סנדיר גילה שהארי - המאסטר שלו היה לפני כשבוע בערך בספריה ומהר גם אל הנמל, כך לפחות ציין ראלקין ג. הארכיאולוג ששהה בעיר (שאר חברי אגודת הארכיאולוגים בדקו אתר מחוץ לעיר).
הארי קרא בעניין מחקר שפרסם ננס קוסם בשם גיגלמיק ת'ארסד שלמרבה ההפתעה היה גם עמית למקצוע בסגל של בית הספר לקוסמים בו למד גרופייר כך התברר יותר מאוחר.
גיגלמיק חקר שינויים קלים אך מוזרים בתנועתו של הירח אומרים שהוא מת מוות מסתורי זמן לא רב אחרי שהתחיל לחקור את הנושא, מה שנשמע מטריד מאד לגבי מה שעלול לעלות בגורלו של הארי.
איקרה התייצבה לדיווח כחלק מהמטלות שלה בלורדס אלייאנס ומאוחר יותר חיפשה מורה לאלכימיה והתעניינה גם בPit fights האמורים.
יותר מאוחר החבורה נפגשה בDriftwood Inn, בית מרזח בנמל שבו נוהגים להפגש (ולהתקוטט) מלחים ושאר יורדי ים.
הם פגשו שם בברמן המזדקן ויורד הים לשעבר - פטר ראנגסן שנראה שזכרונו מתחדד לצלילהם של מטבעות.
מסתבר שפטר ראה את הארי - המאסטר של סנדרין ממהר ועוזב על גבי ספינה לא מוכרת בשם הפרח האדום - The red Flower.
טד ראדק, deck wizard היה אחד הטיפוסים שאתם שוחח גרופייר לגבי קניה של מגילות שיכולות להיות שימושיות למסע הימי.
איוונדור חזר מהקרבות אל בית המרזח תוך כדי שהוא מניח בהפגנתיות את שק מטבעות הזהב (ושטף הדם מסביב לעין שמאל) שהרוויח בקרבות הרחוב.
הבר היה מלא ביורדי ים וקפטנים שונים, מדי פעם קטטה הייתה מתפתחת והרבה רום ובירה זרמו.
לאחר התרועעות בבר, החבורה הצליחה להכיר שלושה קפטנים:
Joe "The mad man" Keldar,
קפטן הספינה "The Black Mermid", שהיא Sailing ship שעברה הרבה אך יציבה.
Joe נראה כאדם בעל שיער ארוך, פרוע ומזוהם, בעל אמונות טפלות ונשמע גם לא שפוי, מחייך ללא סיבה נראית לעין, מגמגם ויש אומרים שהוא ימאי מנוסה מאד.
קשה להתעלם מאדמירל בוטן, עכבר המחמד של ג'ו שמטייל לאורך כל גופו ואף מתחת לבגדיו...
,Sir Daten “The Mustch” Hemillton
קפטן הספינה "Crystal Merry", ספינת מלחמה חדשה ומשוכללת.
דאטן הוא מנומס ומתנשא, בן למשפחה עשירה בעיר, אוהב לשחק בשפמו המוקפד והמשומן.
השמועות עליו אומרות שהוא בעל חוש סדר מוגזם ופועל לרוב "לפי הספר".
דאטן הוא קפטן של אחת הספינות בצי של NW.
אך לבסוף החבורה בחרה לפיקוד על ההפלגה את -
Jerald "The Boold Hawk" Garten,
קפטן הספינה "Kraken Jin", ספינה שבתיקון שיארך שבוע (galley)/
ג'ראלד קרח, בעל עגילים, צלקות על זרועותיו ונץ דם על כתפו.
אומרים שלג'ראלד יש קשרים עם גילדת הגנבים באיזור, הוא נראה מעט מפוקפק ומחפש רווח היכן שאפשר אך אנשים שהפליג איתו טוענים שהוא נווט אמיץ ומנוסה.
המסע מפנדלין לNW ארך כשלושה ימי הליכה שקטים בשטח מישורי, רוח מעט יותר קרירה שמבשרת את בוא הסתיו, אך למרות זאת השמיים בהירים והדרך נעימה וחלפה ללא בעיות מיוחדות.
החבורה הגיעה לשערי NW, שומרים מיד הבחינו בחזות המעט שונה של ההרפתקנים, אחד השומרים שולח מבט לשומר אחר שמתקרב בזריזות עם אדם נוסף ממשמר העיר שנראה כמטיל לחשים.
ברגע שהחבורה התקרבה יותר, השומר הבחין באיקרה והניף יד לעצור את השומרים האחרים ואפשר לחבורה להכנס לעיר אפילו עם הנשקים הכבדים שלה.
"ברוכים הבאים לNW היהלום של הצפון".
NW זכתה לשמה בגלל הנמלים שלה שכמעט כל השנה ללא זכר לקרח - יש אומרים בגלל המים החמים שזורמים אליה ממעלה הר הוטנו שהאגדות מספרות שבתוכו נמצא פרימורדיאל של לבה ואש.
בנוסף החקלאים של NW מוכשרים במידה כזו שמאפשרת להם לגדל פרחים וגידולים אפילו בחורף.
טירת נבר נראית באופק - כרגע בשיפוצים שנמשכים זמן רב, הטירה נהרסה בהתפרצות געשית של הר הוטנו שקרתה לפני שנים.
היכל הצדק - מקדש לאל Tyr בולט בקו הרקיע ונמצא על צוק שמשקיף על ים החרבות.
כרגע Dagult Neverember נמצא בו - לפחות עד שהשיפוצים בטירה יסתיימו, Dagult בתפקיד הלורד המגן של העיר מטעם האלייאנס וסגניתו Sabine היא גנרלית שנמצאת גם בעיר.
ראש העיר - Soman Golt.
מבנה בולט נוסף בעיר הוא House of Knowledge, שמשמש לספריה גדול ומצויידת וגם כסוג של מקדש לאל הידע Oghma.
כמו כן העיר מלאה בבתי מרזח מוכרים ומוכרים פחות וחנויות למכירת ציוד ונשק.
החבורה החליטה להשאר בעיר זמן מה לחקירה של פרטים שקשורים לנבואה ולחזיונות שחלק מההרפתקנים בה חוו ולעוד דברים שלא היה זמן אליהם קודם.
גרופייר ואלדרין אחרי מחקר בספריה גילו שהחותם (הקעקוע) נעשה ככל הנראה בידי שבט קואו-טואה עתיק, שהסימן בקעקוע מייצג נסיך שדים ימי בשם Dagon ושכוהנים של Dagon גם יכולים להטביע חותם שכזה.
החותם על סנדיר נראה מעט שונה בצורתו כיוון שהוא נעשה דרך החיזיון ולא על ידי החתמה של כוהנים.
אלדרין גילה גם שהסיבה לכך שהכפר שלו ננטש, הייתה פלישה ככל הנראה של כוח אפל שאפילו האלפים החזקים ביותר באיזור לא הצליחו לעצור והאיזור בו היה הכפר וסביבתו הפכו למקום שבשנים האחרונות נמנעים אפילו מלטייל בקרבתו.
איוונדור בחר להגיע אל האיזורים היותר אפלים של העיר ונחל הצלחה בקרבות רחוב Pit fights ותוך כדי גם קיבל שם של קפטן שכדאי לבדוק לגביו בבית המרזח בנמל - The Driftwood Inn.
אחרי מחקר קצר סנדיר גילה שהארי - המאסטר שלו היה לפני כשבוע בערך בספריה ומהר גם אל הנמל, כך לפחות ציין ראלקין ג. הארכיאולוג ששהה בעיר (שאר חברי אגודת הארכיאולוגים בדקו אתר מחוץ לעיר).
הארי קרא בעניין מחקר שפרסם ננס קוסם בשם גיגלמיק ת'ארסד שלמרבה ההפתעה היה גם עמית למקצוע בסגל של בית הספר לקוסמים בו למד גרופייר כך התברר יותר מאוחר.
גיגלמיק חקר שינויים קלים אך מוזרים בתנועתו של הירח אומרים שהוא מת מוות מסתורי זמן לא רב אחרי שהתחיל לחקור את הנושא, מה שנשמע מטריד מאד לגבי מה שעלול לעלות בגורלו של הארי.
איקרה התייצבה לדיווח כחלק מהמטלות שלה בלורדס אלייאנס ומאוחר יותר חיפשה מורה לאלכימיה והתעניינה גם בPit fights האמורים.
יותר מאוחר החבורה נפגשה בDriftwood Inn, בית מרזח בנמל שבו נוהגים להפגש (ולהתקוטט) מלחים ושאר יורדי ים.
הם פגשו שם בברמן המזדקן ויורד הים לשעבר - פטר ראנגסן שנראה שזכרונו מתחדד לצלילהם של מטבעות.
מסתבר שפטר ראה את הארי - המאסטר של סנדרין ממהר ועוזב על גבי ספינה לא מוכרת בשם הפרח האדום - The red Flower.
טד ראדק, deck wizard היה אחד הטיפוסים שאתם שוחח גרופייר לגבי קניה של מגילות שיכולות להיות שימושיות למסע הימי.
איוונדור חזר מהקרבות אל בית המרזח תוך כדי שהוא מניח בהפגנתיות את שק מטבעות הזהב (ושטף הדם מסביב לעין שמאל) שהרוויח בקרבות הרחוב.
הבר היה מלא ביורדי ים וקפטנים שונים, מדי פעם קטטה הייתה מתפתחת והרבה רום ובירה זרמו.
לאחר התרועעות בבר, החבורה הצליחה להכיר שלושה קפטנים:
Joe "The mad man" Keldar,
קפטן הספינה "The Black Mermid", שהיא Sailing ship שעברה הרבה אך יציבה.
Joe נראה כאדם בעל שיער ארוך, פרוע ומזוהם, בעל אמונות טפלות ונשמע גם לא שפוי, מחייך ללא סיבה נראית לעין, מגמגם ויש אומרים שהוא ימאי מנוסה מאד.
קשה להתעלם מאדמירל בוטן, עכבר המחמד של ג'ו שמטייל לאורך כל גופו ואף מתחת לבגדיו...
,Sir Daten “The Mustch” Hemillton
קפטן הספינה "Crystal Merry", ספינת מלחמה חדשה ומשוכללת.
דאטן הוא מנומס ומתנשא, בן למשפחה עשירה בעיר, אוהב לשחק בשפמו המוקפד והמשומן.
השמועות עליו אומרות שהוא בעל חוש סדר מוגזם ופועל לרוב "לפי הספר".
דאטן הוא קפטן של אחת הספינות בצי של NW.
אך לבסוף החבורה בחרה לפיקוד על ההפלגה את -
Jerald "The Boold Hawk" Garten,
קפטן הספינה "Kraken Jin", ספינה שבתיקון שיארך שבוע (galley)/
ג'ראלד קרח, בעל עגילים, צלקות על זרועותיו ונץ דם על כתפו.
אומרים שלג'ראלד יש קשרים עם גילדת הגנבים באיזור, הוא נראה מעט מפוקפק ומחפש רווח היכן שאפשר אך אנשים שהפליג איתו טוענים שהוא נווט אמיץ ומנוסה.
נשמע מגניב וסשן עירוני מוצלח.
הייתה השפעה אמיתית לבחירה בקפטן כזה או אחר או שזה בעיקר דגש סיפורי?
ומי שכתב את התיאור של הפרק האחרון עשה עבודה טובה.
לפעמים חלק מהפרקים מרגישים כמו תיאור חלקי, לדוגמא הפרק האחרון של פנדלבר שלא ממש מסכם את ההרפתקה - לטעמי.
הייתה השפעה אמיתית לבחירה בקפטן כזה או אחר או שזה בעיקר דגש סיפורי?
ומי שכתב את התיאור של הפרק האחרון עשה עבודה טובה.
לפעמים חלק מהפרקים מרגישים כמו תיאור חלקי, לדוגמא הפרק האחרון של פנדלבר שלא ממש מסכם את ההרפתקה - לטעמי.
תודה!
יש השלכות לבחירת הקפטן, חוץ מזה שכל אחד מגיע עם ספינה שונה וכישורים שונים, הרקעים שלהם יכולים להשפיע על ההתפתחות של המסע הימי.
נדמה לי שאת הפרק הזה אני כתבתי או לפחות את רובו, תודה!
אתה צודק שלא כל הפרקים כתובים באותה איכות/הרחבה.
הסוף של פנדלבר היה טיפה בעייתי כי הקרב לא היה מאתגר מספיק ובנוסף לאחר שיחה עם אחד השחקנים הייתי צריך לדאוג לכך שהשחקן שלו יהרג בקרב (החלפת דמות) אז זה גם שינה קצת דברים, מה גם שהיה גם המשך קצר גם אחרי הקרב הסופי נדמה לי.
יש השלכות לבחירת הקפטן, חוץ מזה שכל אחד מגיע עם ספינה שונה וכישורים שונים, הרקעים שלהם יכולים להשפיע על ההתפתחות של המסע הימי.
נדמה לי שאת הפרק הזה אני כתבתי או לפחות את רובו, תודה!
אתה צודק שלא כל הפרקים כתובים באותה איכות/הרחבה.
הסוף של פנדלבר היה טיפה בעייתי כי הקרב לא היה מאתגר מספיק ובנוסף לאחר שיחה עם אחד השחקנים הייתי צריך לדאוג לכך שהשחקן שלו יהרג בקרב (החלפת דמות) אז זה גם שינה קצת דברים, מה גם שהיה גם המשך קצר גם אחרי הקרב הסופי נדמה לי.
Session 14- The Spiral Depths of Madness
דו"ח מסע - שנה 1488, חודש 9 יום 18
שם סוכנת - א.קונסלהאוט.
מטרות - הערכת גיוס מחדש של סוכן שסרח, המשך קיטלוג של אנומליות ויצורים, המשך גיוס מקורות לאליינס.
צוות - א. קונסלהאוט, אוונדור בן גראלד, אלדרין, גרופייר, סנדיר.
פרטי המסע: כ-2000 מייל לכיוון מערב מנוורוינטר לעבר אי שבו הסוכן לשעבר טוען שלשם "זימן אותו הגורל"
צפי הגעה : 20 יום
יום ראשון - עלינו בנמל נוורוינטר על ספינה בשם קראקן ג'ין, אנשי הצוות מונים כשמונים איש.
אנשי הצוות הבולטים הם:
קפטן ג'ראלד גארטן, בן אנוש הידוע בשם הנץ המדמם, מאפיין בולט - קירח, בעל נץ בשם ג'ורג'.
טונור פאלאס, חצי אורק והמלח הראשון, מאפיין בולט - שנאה לטיפלינגים ומזג חם אפילו יחסית לחצי אורקים
רינקי פלייט, ננס האחראי על תחזוקת הספינה, מאפיין בולט - קטוע רגל, חיוך תמידי ומטריד.
יזמאר אריאן, חצי אלף אחראי הלוגיסטיקה ונווט, מאפיין בולט - צלקת לאורך הפרצוף והתנהגות ביישנית.
ג'ון קנייקס - בן אנוש המתפקד בתור מנהל המטבח, מאפיין בולט - זקן גדול.
קרייסט טקנטי - בן אנוש, המרפא של הספינה, מאפיין בולט - צנום, בגיל העמידה.
התחלת המסע לכיוון האי, קפטן ג'ראלד גארטן ביקש מקדמה של חצי מעלות מסע לכיוון אחד, אז ביצענו תשלום של 112.5 מטבעות זהב, הסוכן לשעבר הביע רצון להשיט ספינה, במידה ויגוייס מחדש, יש לשקול הצבה מחדש בצי, היום עבר ללא אירועים.
יום שני - עבר ללא אירועים.
יום שלישי - ספינה עם דגל מסחר נצפתה מרחוק ונעלמה, הספינה הופיעה מחדש מקרוב עם דגל פיראטים (גולגולת עם פיגיון מדמם בתוכה) בעת ניסיון ניגוח, פיראטים בולטים: חצי אורק מקועקע, ננס קוסם, בן אנוש שהזדהה כמנהיג, חצי אלף קוסם.
תוצאת הקרב: ניצחון מוחץ, ספינת הפיראטים נפגעה קשות, נזקים מינימליים ל"קראקן ג'ין" שטופלו ע"י חברי הצוות אוונדור ואלדרין, מנהיג הפיראטים שינה צורה לכריש ונמלט.
אירועים בולטים בקרב: חבר הצוות גרופייר אחראי לרוב הנזק לאוייב, יש לשקול לגייס אותו חרף אי ההתאמה של האישיות שלו עם עקרונות האליינס, קפטן ג'ראלד גארטן סירב להעלות פיראטים שנכנעו ל"קראקן ג'ין", יש לציין שהסוכן לשעבר המליץ להשאיר להם ספינת הצלה אך קיבל את החלטת הקפטן לזנוח את הפיראטים בשל עקרון שרשרת הפיקוד.
שלל: נמצא שיקוי המאפשר נשימה מתחת למים, גרזן גדול קסום, ו-30 מטבעות זהב.
יום רביעי - יום שמיני - ללא אירועים
יום תשיעי - סערה נצפתה בהמשך הנתיב, חברי הצוות נרתמו וה"קראקן ג'ין" עברה את הסערה בשלום.
סוף דו"ח.
דו"ח מסע - שנה 1488, חודש 9 יום 18
שם סוכנת - א.קונסלהאוט.
מטרות - הערכת גיוס מחדש של סוכן שסרח, המשך קיטלוג של אנומליות ויצורים, המשך גיוס מקורות לאליינס.
צוות - א. קונסלהאוט, אוונדור בן גראלד, אלדרין, גרופייר, סנדיר.
פרטי המסע: כ-2000 מייל לכיוון מערב מנוורוינטר לעבר אי שבו הסוכן לשעבר טוען שלשם "זימן אותו הגורל"
צפי הגעה : 20 יום
יום ראשון - עלינו בנמל נוורוינטר על ספינה בשם קראקן ג'ין, אנשי הצוות מונים כשמונים איש.
אנשי הצוות הבולטים הם:
קפטן ג'ראלד גארטן, בן אנוש הידוע בשם הנץ המדמם, מאפיין בולט - קירח, בעל נץ בשם ג'ורג'.
טונור פאלאס, חצי אורק והמלח הראשון, מאפיין בולט - שנאה לטיפלינגים ומזג חם אפילו יחסית לחצי אורקים
רינקי פלייט, ננס האחראי על תחזוקת הספינה, מאפיין בולט - קטוע רגל, חיוך תמידי ומטריד.
יזמאר אריאן, חצי אלף אחראי הלוגיסטיקה ונווט, מאפיין בולט - צלקת לאורך הפרצוף והתנהגות ביישנית.
ג'ון קנייקס - בן אנוש המתפקד בתור מנהל המטבח, מאפיין בולט - זקן גדול.
קרייסט טקנטי - בן אנוש, המרפא של הספינה, מאפיין בולט - צנום, בגיל העמידה.
התחלת המסע לכיוון האי, קפטן ג'ראלד גארטן ביקש מקדמה של חצי מעלות מסע לכיוון אחד, אז ביצענו תשלום של 112.5 מטבעות זהב, הסוכן לשעבר הביע רצון להשיט ספינה, במידה ויגוייס מחדש, יש לשקול הצבה מחדש בצי, היום עבר ללא אירועים.
יום שני - עבר ללא אירועים.
יום שלישי - ספינה עם דגל מסחר נצפתה מרחוק ונעלמה, הספינה הופיעה מחדש מקרוב עם דגל פיראטים (גולגולת עם פיגיון מדמם בתוכה) בעת ניסיון ניגוח, פיראטים בולטים: חצי אורק מקועקע, ננס קוסם, בן אנוש שהזדהה כמנהיג, חצי אלף קוסם.
תוצאת הקרב: ניצחון מוחץ, ספינת הפיראטים נפגעה קשות, נזקים מינימליים ל"קראקן ג'ין" שטופלו ע"י חברי הצוות אוונדור ואלדרין, מנהיג הפיראטים שינה צורה לכריש ונמלט.
אירועים בולטים בקרב: חבר הצוות גרופייר אחראי לרוב הנזק לאוייב, יש לשקול לגייס אותו חרף אי ההתאמה של האישיות שלו עם עקרונות האליינס, קפטן ג'ראלד גארטן סירב להעלות פיראטים שנכנעו ל"קראקן ג'ין", יש לציין שהסוכן לשעבר המליץ להשאיר להם ספינת הצלה אך קיבל את החלטת הקפטן לזנוח את הפיראטים בשל עקרון שרשרת הפיקוד.
שלל: נמצא שיקוי המאפשר נשימה מתחת למים, גרזן גדול קסום, ו-30 מטבעות זהב.
יום רביעי - יום שמיני - ללא אירועים
יום תשיעי - סערה נצפתה בהמשך הנתיב, חברי הצוות נרתמו וה"קראקן ג'ין" עברה את הסערה בשלום.
סוף דו"ח.
Session 15 - The Spiral Depths of Madness
דו"ח מסע - שנה 1488, חודש 9 יום 30
יום עשירי - נמצא פתק בכיס מכנסי א.קונסלהאוט שרשום בו בגיר שחור עם שגיאות כתיב, "אל תסמכו על ג'ראלד", יחד עם חבר הצוות גרופייר, בוצע תחקור על ג'ראלד ללא ידיעתו ע"י לחש "קריאת מחשבות", מהדיווח של גרופייר, זה לא נראה שיש לקפטן ג'ראלד כוונות רעות כלפי הצוות, וגם לא חשודים לגבי מי מצוות הספינה הוא לא בוטח, יש לציין שג'ראלד חשב על להעזר במלח הראשון טונור, ונראה שבוטח בו.
בהמשך, גרופייר ציין כי טונור חשב "יום יבוא והספינה הזו תהיה שלי".
מסקנות: יש להשגיח על המלאי של הצוות כדי למנוע פרצות אבטחה כאלו בעתיד.
בשעה 7 נצפה יצור ימי ענק, ניסיונות הבריחה של ה"קראקן ג'ין" כשלו והצוות נאלץ להלחם ב-ש.נ.ה 354, הידוע בתור "sea serpent", ראה נספח ש.נ.ה - 354 - 1 על פרטים על היצור.
תוצאות הקרב: ניצחון, ש.נ.ה 354 נוטרל, 2 מלחים נהרגו, נזקים מינימלים ל"קראקן ג'ין".
אירועים בולטים בקרב: ש.נ.ה 354 נכרך סביב ה"קראקן ג'ין", אך נוטרל לפני שהספיק לעשות נזק, והגופה נדחפה למים ע"י כל המלחים
יום 11 - 17 - ללא אירועים מיוחדים
יום 18 - המלחים מדווחים על סיוטי לילה, וכתוצאה מכך התאבדו 2 מלחים.
יום 20 - אדמה נצפתה באופק, ונראה שהצוות הגיע ליעד שנמצא בshadowfell, הסביבה של האי מאופיינת ברוחות חזקות, סלעים משוננים סמוך לחוף ועולם דהוי וללא צבע, בנוסף, נראה שמזון מרקיב מהר במישור הזה, בעזרת הצוות, ה"קראקן ג'ין" ביצעה עיגון קשה על החוף שמצריך תיקון של ה"קראקן ג'ין".
הצוות הבחין בשברים בפנים האי והחל להתקדם לעברו, השברים התבררו כספינה של הארי המנטור של סנדיר, בהמשך הסיור, נמצאה כנסיה לישות לא ידועה ושירה אלפית בקעה ממנו, בצריח נמצא אלף העונה לשם "Evindal Wyntrys", אלדרין זיהה אותו בתור אחד הבכירים שהעבירו חפץ מסויים לנוורויטר ממכרות פלנדוור לפני 500 שנה, נראה שהשנים המרובות בשאדופל עירערו את שפיותו וגופו של אווינדל, הוא נראה צנום, חיוור וחלש ממה שזכר אלדרין ודם קרוש היה מעוטר סביב פיו, בין השאר ציין "לאכול מהפטריות עם הפנים, אך לא מהמפהקות ובוודאי שלא מהממצמצות" ושלקח את המקדש מכנופיה המורכבת מ"שאדר קיי" שכל הנראה, הגיעה לכנסיה לצוד אותו.
סוף דו"ח.
נספח ש.נ.ה - 354 - 1:
רמת סיכון - גבוהה מאוד
תיאור - ש.נ.ה 354 הוא נחש ים באורך 100 מטר לפחות, עם קשקשים נוקשים וראש דמוי דרקון, ש.נ.ה יכול להגיע למהירות שחייה של 6 קשר (המהירות הגבוהה ה"קראקן ג'ין"), כשש.נ.ה 354 מזהה ספינה, הוא יחתור למגע וינסה להרוס אותה באמצעות כריכת גופו סביב הספינה ולמחוץ אותה.
בנוגע להתקפה, ש.נ.ה 354 יכול לתקוף שתי מטרות, אחת עם הנשיכה והשנייה עם הזנב, כמו כן, הוא יכול לבלוע את הקורבן שלו שלם.
המלצות - ניטרול
דו"ח מסע - שנה 1488, חודש 9 יום 30
יום עשירי - נמצא פתק בכיס מכנסי א.קונסלהאוט שרשום בו בגיר שחור עם שגיאות כתיב, "אל תסמכו על ג'ראלד", יחד עם חבר הצוות גרופייר, בוצע תחקור על ג'ראלד ללא ידיעתו ע"י לחש "קריאת מחשבות", מהדיווח של גרופייר, זה לא נראה שיש לקפטן ג'ראלד כוונות רעות כלפי הצוות, וגם לא חשודים לגבי מי מצוות הספינה הוא לא בוטח, יש לציין שג'ראלד חשב על להעזר במלח הראשון טונור, ונראה שבוטח בו.
בהמשך, גרופייר ציין כי טונור חשב "יום יבוא והספינה הזו תהיה שלי".
מסקנות: יש להשגיח על המלאי של הצוות כדי למנוע פרצות אבטחה כאלו בעתיד.
בשעה 7 נצפה יצור ימי ענק, ניסיונות הבריחה של ה"קראקן ג'ין" כשלו והצוות נאלץ להלחם ב-ש.נ.ה 354, הידוע בתור "sea serpent", ראה נספח ש.נ.ה - 354 - 1 על פרטים על היצור.
תוצאות הקרב: ניצחון, ש.נ.ה 354 נוטרל, 2 מלחים נהרגו, נזקים מינימלים ל"קראקן ג'ין".
אירועים בולטים בקרב: ש.נ.ה 354 נכרך סביב ה"קראקן ג'ין", אך נוטרל לפני שהספיק לעשות נזק, והגופה נדחפה למים ע"י כל המלחים
יום 11 - 17 - ללא אירועים מיוחדים
יום 18 - המלחים מדווחים על סיוטי לילה, וכתוצאה מכך התאבדו 2 מלחים.
יום 20 - אדמה נצפתה באופק, ונראה שהצוות הגיע ליעד שנמצא בshadowfell, הסביבה של האי מאופיינת ברוחות חזקות, סלעים משוננים סמוך לחוף ועולם דהוי וללא צבע, בנוסף, נראה שמזון מרקיב מהר במישור הזה, בעזרת הצוות, ה"קראקן ג'ין" ביצעה עיגון קשה על החוף שמצריך תיקון של ה"קראקן ג'ין".
הצוות הבחין בשברים בפנים האי והחל להתקדם לעברו, השברים התבררו כספינה של הארי המנטור של סנדיר, בהמשך הסיור, נמצאה כנסיה לישות לא ידועה ושירה אלפית בקעה ממנו, בצריח נמצא אלף העונה לשם "Evindal Wyntrys", אלדרין זיהה אותו בתור אחד הבכירים שהעבירו חפץ מסויים לנוורויטר ממכרות פלנדוור לפני 500 שנה, נראה שהשנים המרובות בשאדופל עירערו את שפיותו וגופו של אווינדל, הוא נראה צנום, חיוור וחלש ממה שזכר אלדרין ודם קרוש היה מעוטר סביב פיו, בין השאר ציין "לאכול מהפטריות עם הפנים, אך לא מהמפהקות ובוודאי שלא מהממצמצות" ושלקח את המקדש מכנופיה המורכבת מ"שאדר קיי" שכל הנראה, הגיעה לכנסיה לצוד אותו.
סוף דו"ח.
נספח ש.נ.ה - 354 - 1:
רמת סיכון - גבוהה מאוד
תיאור - ש.נ.ה 354 הוא נחש ים באורך 100 מטר לפחות, עם קשקשים נוקשים וראש דמוי דרקון, ש.נ.ה יכול להגיע למהירות שחייה של 6 קשר (המהירות הגבוהה ה"קראקן ג'ין"), כשש.נ.ה 354 מזהה ספינה, הוא יחתור למגע וינסה להרוס אותה באמצעות כריכת גופו סביב הספינה ולמחוץ אותה.
בנוגע להתקפה, ש.נ.ה 354 יכול לתקוף שתי מטרות, אחת עם הנשיכה והשנייה עם הזנב, כמו כן, הוא יכול לבלוע את הקורבן שלו שלם.
המלצות - ניטרול
מעניין לשמוע על אחורי הקלעים של הרצת המסע - האם זה היתקלויות אקראיות לכל יום? האם זה תוכנן מראש?
ומה הדמויות עשו בזמן המת?
ומה הדמויות עשו בזמן המת?
היצור הימי הייתה התקלות מתוכננת (כי איך אפשר מסע ימי בלי קלאסיקה כזו?
) אבל לא תכננתי מראש מה יקרה במדוייק, סוג הסיכום הזה של השחקן עשה קצת עוול לתאור הקרב שהיה מאד סינמטי, המפלצת בלעה מלחים, התלפפה סביב הסיפון, צללה ושבה לתקוף מכיוון אחר וכו' חוץ מזה זרעתי קצת כאוס ואי וודאות בין הדמויות לבין המלחים לבין הקפטן שהביא את השחקנים לקצה מבחינת מתח ופראנויה
בזמן המת נתתי להם קצת RP עם עצמם, הקוסם ניסה לקרוא מחשבות של אנשי צוות בכירים בספינה ואת שאר הזמן המת - פשוט Fast Forward עד שמתרחש משהו מעניין.
Session 16 - The Spiral Depths of Madness
תוך כדי השיחה Evindal שולף את החרב שלו ומנקה אותה מדם קרוש - "אין הרבה זמן אתם יודעים, הם בדרך לכאן, אין פה הרבה ערך לתקווה אבל אני מקווה שאתם יודעים להלחם כדי להשאר עוד יום על האי המבאיש הזה"
"מי מגיע?" - "השאדאר-קאי".
קולות נשמעים מלמטה ומיד פוסקים.
גרופייר מגלה הילה קלושה של קסם שמתקרבת אליהם במעלה המדרגות, יתכן שזה קסם מעקב כלשהו או משהו אחר.
החבורה מחליטה לרדת קומה כדי לבדוק מה קורה - לפתע חשכה כבדה נוחתת על כולם, ראיית הלילה האלפית לא מצליחה לחדור את החשכה הלא טבעית הזו.
סאנדיר שלף את לייט ברינגר, האלה הקסומה והצליחה לגרש מעט מהאפלה באמצעותה.
החבורה פורצת להיכל הראשי של הכנסיה, שם מתרחש קרב עקוב מדם, שלושה לוחמי עילית של השאדאר- קאי, מחזיקים בשרשראות קוצניות, מונהגים על ידי מטיל לחשים מאותו שיוך, שמחזיק בחנית גדולה ומאיימת.
השאדאר קאי נראו חיוורים וצנומים, כמו גופות מהלכות של אלפים, ללוחמים עיניים שחורות ולמנהיג אדומות אך לכולם עיניים ללא אישונים…
השאדאר קאי השתמשו בשרשראות כדי ללכוד, להפיל לרצפה ולהעלם ממקום למקום באמצעות הshadow jump שלהם.
איוונדל נפגע קשות והטיל לחש ששיתק לכמה שניות את אחד מלוחמי השאדאר קאי.
המנהיג ניסה לבודד את החבורה באמצעות יצירת קיר צללים שגורם נזק מנטלי, לפחות עד שהריכוז שלו נשבר ואז ניסה להטיל לחש שיבלבל את החבורה.
גרופייר הטיל כדור אש שלכד שלושה מהשאדאר קאי אבל נחרד לגלות שהאש והאור אינם חזקים מספיק במישור הצללים.
אלדרין החל לטווח את השאדאר קאי באמצעות הקשת הארוכה שלו.
איוונדאל פורק מנשקו על ידי מהלך זריז של השאדאר קאי אך הוא התעשת ומיד להב צללים הופיע בידו כדי להמשיך בקרב.
איקרה סימנה את המנהיג להריגה באמצעות קללה.
הנשקים של השאדאר קאי לא רק שהיו מסוכנים בפני עצמם אלא שגם אנרגיה נקרוטית בקעה מהם וצרבה את נשמותיהם של הנפגעים.
סאנדיר צנח ללא הכרה, אך מהר מאד הוא חזר לקום בעזרת שיקוי מרפא.
לבסוף, החבורה הצליחה לגרום לשאדאר קאי לסגת אחרי מכת חרב אדירה של איוונדור במנהיג.
אחד מהשאדאר קאי הצליח לברוח ואחד נלכד על ידי החבורה.
איוונדאל התנפל על גופות השאדאר ושתה את דמם, כנראה עקב דלות המזון באיזור.
למנהיג הייתה quill of necromancy עטופה בשקיק מהודר של קטיפה שחורה.
Scroll of protection from undead, Wall of gloom, Potion of Greater Healing, על כל לוחם שאדאר יש 40 מטבעות זהב מקומיים לשאדופל, למנהיג 90 מטבעות זהב ואבן חן שחורה jet בשווי 250 פ"ז.
החבורה ניסתה לדלות מידע מאיונדל - הוא ליווה את החפץ בדרך ל NW, משם היה אמור להיות מועבר למועצת האלפים העתיקה. החפץ נועד היה להיות טוב וככל הנראה נגנב למטרות אפלות.
מחקר מסוים והכוונת קוסמי המועצה הובילה את איוונדל וצוותו לאי בחיפוש אחר החפץ, כולם נהרגו או נעלמו חוץ מאיוונדל שהחל להיות עסוק יותר בלשרוד והתייאש מחיפוש אחר החפץ.
לפני היציאה נשמעו קולות מקפיאי דם, שככל הנראה שייכים ל Koymiarrir the black one שמשוטט באי והפעם לכיוון הספינה של ג'ראלד… איונדל מסמן לחבורה לעצור, לא לנוע ולא להשמיע רעשים.
היצור Koymiarrir נראה כמו דרקון מזוויע שגופו עשוי מצל, כולם חיכו עד שיחלוף והציצו מהחלון למבט חטוף.
ההרפתקנים החליטו שלא להתעכב במקום מחשש לחולית שאדאר קאי נוספת בדרך ומיד יצאו לכיוון היער גם מפני שקצת לפני הקרב, סאנדיר מצא קרע ככל הנראה מיומנו של הארי המאסטר שלו ובו כתוב:
"יש לי השערה לגבי הזמן במקום הזה, במשך הזמן שאנו קוראים לו יום, אני חש עצבות ודכאון ואילו במשך הזמן שאנו קוראים לו לילה אני חש חרדה ופרנויה… כך אני מחלק את היום שלי".
איוונדל טען שמישהו שעונה לתיאור של הארי - הלך בכיוון היער לפני זמן לא ברור.
ההליכה הייתה איטית וקשה יער אפל שכל הזמן מתגשם וסוגר על ההרפתקנים מכל הכיוונים מדי פעם נשלחים ענפים לתפוס את הדמויות, לפעמים נדמה שרואים פנים על העצים, הכל שחור ומאיים.
גם הרעב התחיל כבר להציק…
החבורה עצרה למנוחה בבקתה קסומה שיצר גרופייר.
גרופייר בשיתוף פעולה עם הקבוצה ניסה לחדור למוחו של לוסיאן - השאדאר קאי השבוי ולחקור אותו.
החלק החשוב בחקירה העלה שהמון פטיסדל נמצא במקדש של דגון במרכז האי.
ושהרייבן קויין כנראה רוצה להגן על החפץ כדי להשיג משהו מדגון או להעלות את מעמדה בעיניו (בהנחה שמישהו באמת יכול לדעת את האינטרסים של הישויות הללו).
לוסיאן שוחרר ומיד נעלם אל תוך היער בכיוון הכללי של הכנסיה.
איוונדור לפתע נזכר שהוא מכיר לחש שיכול לסייע להם לטהר את המזון המקולקל שבידהם.
אחר שאיוונדור סיים להטיל את הברכה על המזון הרקוב שחזר להיות באופן שמימי לאכיל. הוא חילק את המנות בחזרה לחברי הקבוצה. כשהגיע תורה של איקרה לקבל את המזון שלה הוא מיישיר אליה מבט ושואל בחביבות "אז איקרה היה נראה שאת יודעת המון על החפץ הזה שאנחנו ככל הנראה מחפשים" פודיום ירח זה נקרא?"
איקרה חופנת את המזון שלה ומשיבה "יש לחפץ הזה כמה שמות, המקור הכי מהימן אמר שזה נקרא המון פדיסטל, לפי הבעת הפנים של לוסיאן, נראה שזה שמו האמיתי"
מעניין... למה הוא חשוב? את יודעת מה הוא עושה?
"יש לאליינס מושג מסוים מה הוא יכול לעשות"
מה לגבי המלכה היה נשמע שגם היא מוכרת לך…
"אני יכולה לראות לאן זה מוביל, אתם צריכים להבין שאם זה יצא לציבור, זה עלול לגרום לפאניקה המונית, בנוסף אני לא בדיוק יכולה לספר פרטים חסויים על משימות של האליינס...
אז יש רק פתרון אחד"
היא קמה, "תביא לי את טאלון לרגע ותכרע על ברך אחת".
איוונדור שולף את טאלון הקסומה כורע ברך אל מולה.
ומגיש בשני ידיו את החרב הקסומה לאיקרה באמונה שהוא הולך לקבל תואר רשמי מהלורדס אליינס דרכה.
גרופייר מסנן "אוף אתם מפריעים לי לישון, לפחות תספרי כבר משהו מעניין" מסתובב וחזר לישון.
איקרה סותמת לגרופייר את הפה עם מייג' הנד
"אוונדור בן גרלד, האם אתה נשבע לחזור לשרת את הצדק והסדר?" *איוונדור נשבע*
"קום אוונדור מהלורדס אליינס" נותנת emblem מהדקת לדש השריון ונותנת שם אגרוף.
"כמובן שיהיה לך טקס רשמי בחזרה הביתה, אבל אתה נחשב אחד מאיתנו" היא מושיטה לך דו"ח, "אני אעשה סיבוב קצר כדי לא לראות אותך מפר את השבועה שלך לכאורה..."
אלדרין מחייך אליכם בזמן ההשבעה, בטון אצילי (וטיפה מתנשא אחרי הכל, הוא אציל) ואומר לאוונדור:
"גאה בך ומאחל לך בהצלחה, מי יתן ותשרת נאמנה את מטרתך"
איקרה שולפת מסמך (שנראה שנשמר בצורה מעולה) עם החותם של הלורד אלייאנס -
---------------------------------------
בעדיפות עליונה
המשימה: מציאת דרך אל השאדופל.
המטרה: השמדתו המוחלטת של החפץ הידוע לנו בשם The moon pedestal.
הסיבה: מניעה של ניסיון השתלטות של הרייבן קויין על מישור החומר הראשוני.
-----------------------------------
גרופייר: "אני לא חושב שצריך להרוס מקור ידע כזה חשוב ועתיק".
אלדרין: "בעבר, לא ביקשו מאיתנו להרוס אותו אלא להעביר אותו למועצת האלפים העתיקה, אולי נעביר אותו אליהם במקום והם לא יהרסו אותו כמו שהלורדס מתכננים).
גרופייר: "אפשר לחקור את זה ולהחליט, אם זה באמת מסוכן אז נעביר את זה, אם לא, אז אולי אפשר לעשות עם זה משהו."
אלדרין: "מבין את התשוקה שלך לידע, אבל בעברי קיבלתי משימה ונפלה בחלקי ההזדמנות להשלים אותה".
גרופייר: "כמובן, אני אעזור לך להשלים את המשימה, אבל מה מונע מאיתנו לחקור את החפץ הזה תוך כדי?"
אלדרין עם קריצה וחיוך: "שום דבר לא מונע, אני אפילו חושב שזה יכול לעזור".
איוונדור: גרופייר למה אתה מתכוון בדיוק בלחקור? לחש זיהוי קסם יספק אותך לפני השמדת הארטיפקט?
או שאתה מדבר על מחקר שידרוש זמן רב שבו הפדיסטל יהיה תחת ידך?
אלדרין לא בעד השמדת הארטיפקט, הוא מאמין שעליו להשלים את המשימה.
גרופייר: "אני אשמח להתחיל בלחש זיהוי, אני לא יודע כלום על החפץ, יכול להיות שלא אצטרך הרבה זמן, אבל בכל מקרה לא חושב שראוי להרוס פריט כזה".
אלדרין מגבה את גרופייר וטוען. שהמשימה המקורית הייתה להביא את החפץ למועצת הקוסמים.
איקרה חוזרת מהסיבוב ולוקחת בחזרה את הדוח.
לאחר הלילה, יאוש כבד החל לאחזו בכולם ובמיוחד בסנדיר שהחל להיות מגושם יחסית להרגלו, איוונדור שהחל להיות פראנואיד ואלדרין שדעתו החלה להיות מוסחת מדברים שוליים…
החבורה ממשיכה ללכת במעבה היער תוך כדי טעיה בלתי נמנעת, סנדיר מחליט לנסות ולנווט.
כעבור זמן, החבורה מגיעה למקום שנראה כמו קרחת יער, נראה שהמון עיניים רעבות מביטות בהם, אלדרין וסאנדיר הבחינו לשבריר שניה שהספיק להם לראות את אחד מהיצורים - זאב עצום בגודלו בעל שש רגליים.
המצב נראה מסוכן מאד.
באותו רגע בדיוק ההרפתקנים מבחינים בבקתה (בית עץ) שנמצאת על עץ ענק.
איקרה ללא השתהות מיותרת מטילה טיפוס עכבישי באמצעות המטה שלה ומטפסת בקלילות לעבר הבקתה.
במעלה העץ היא נתקלת בסימני חריטה שנראים כמו שריטה, אבל שריטה גדולה מספיק כדי פיזית להכנס אליה…
תוך כדי השיחה Evindal שולף את החרב שלו ומנקה אותה מדם קרוש - "אין הרבה זמן אתם יודעים, הם בדרך לכאן, אין פה הרבה ערך לתקווה אבל אני מקווה שאתם יודעים להלחם כדי להשאר עוד יום על האי המבאיש הזה"
"מי מגיע?" - "השאדאר-קאי".
קולות נשמעים מלמטה ומיד פוסקים.
גרופייר מגלה הילה קלושה של קסם שמתקרבת אליהם במעלה המדרגות, יתכן שזה קסם מעקב כלשהו או משהו אחר.
החבורה מחליטה לרדת קומה כדי לבדוק מה קורה - לפתע חשכה כבדה נוחתת על כולם, ראיית הלילה האלפית לא מצליחה לחדור את החשכה הלא טבעית הזו.
סאנדיר שלף את לייט ברינגר, האלה הקסומה והצליחה לגרש מעט מהאפלה באמצעותה.
החבורה פורצת להיכל הראשי של הכנסיה, שם מתרחש קרב עקוב מדם, שלושה לוחמי עילית של השאדאר- קאי, מחזיקים בשרשראות קוצניות, מונהגים על ידי מטיל לחשים מאותו שיוך, שמחזיק בחנית גדולה ומאיימת.
השאדאר קאי נראו חיוורים וצנומים, כמו גופות מהלכות של אלפים, ללוחמים עיניים שחורות ולמנהיג אדומות אך לכולם עיניים ללא אישונים…
השאדאר קאי השתמשו בשרשראות כדי ללכוד, להפיל לרצפה ולהעלם ממקום למקום באמצעות הshadow jump שלהם.
איוונדל נפגע קשות והטיל לחש ששיתק לכמה שניות את אחד מלוחמי השאדאר קאי.
המנהיג ניסה לבודד את החבורה באמצעות יצירת קיר צללים שגורם נזק מנטלי, לפחות עד שהריכוז שלו נשבר ואז ניסה להטיל לחש שיבלבל את החבורה.
גרופייר הטיל כדור אש שלכד שלושה מהשאדאר קאי אבל נחרד לגלות שהאש והאור אינם חזקים מספיק במישור הצללים.
אלדרין החל לטווח את השאדאר קאי באמצעות הקשת הארוכה שלו.
איוונדאל פורק מנשקו על ידי מהלך זריז של השאדאר קאי אך הוא התעשת ומיד להב צללים הופיע בידו כדי להמשיך בקרב.
איקרה סימנה את המנהיג להריגה באמצעות קללה.
הנשקים של השאדאר קאי לא רק שהיו מסוכנים בפני עצמם אלא שגם אנרגיה נקרוטית בקעה מהם וצרבה את נשמותיהם של הנפגעים.
סאנדיר צנח ללא הכרה, אך מהר מאד הוא חזר לקום בעזרת שיקוי מרפא.
לבסוף, החבורה הצליחה לגרום לשאדאר קאי לסגת אחרי מכת חרב אדירה של איוונדור במנהיג.
אחד מהשאדאר קאי הצליח לברוח ואחד נלכד על ידי החבורה.
איוונדאל התנפל על גופות השאדאר ושתה את דמם, כנראה עקב דלות המזון באיזור.
למנהיג הייתה quill of necromancy עטופה בשקיק מהודר של קטיפה שחורה.
Scroll of protection from undead, Wall of gloom, Potion of Greater Healing, על כל לוחם שאדאר יש 40 מטבעות זהב מקומיים לשאדופל, למנהיג 90 מטבעות זהב ואבן חן שחורה jet בשווי 250 פ"ז.
החבורה ניסתה לדלות מידע מאיונדל - הוא ליווה את החפץ בדרך ל NW, משם היה אמור להיות מועבר למועצת האלפים העתיקה. החפץ נועד היה להיות טוב וככל הנראה נגנב למטרות אפלות.
מחקר מסוים והכוונת קוסמי המועצה הובילה את איוונדל וצוותו לאי בחיפוש אחר החפץ, כולם נהרגו או נעלמו חוץ מאיוונדל שהחל להיות עסוק יותר בלשרוד והתייאש מחיפוש אחר החפץ.
לפני היציאה נשמעו קולות מקפיאי דם, שככל הנראה שייכים ל Koymiarrir the black one שמשוטט באי והפעם לכיוון הספינה של ג'ראלד… איונדל מסמן לחבורה לעצור, לא לנוע ולא להשמיע רעשים.
היצור Koymiarrir נראה כמו דרקון מזוויע שגופו עשוי מצל, כולם חיכו עד שיחלוף והציצו מהחלון למבט חטוף.
ההרפתקנים החליטו שלא להתעכב במקום מחשש לחולית שאדאר קאי נוספת בדרך ומיד יצאו לכיוון היער גם מפני שקצת לפני הקרב, סאנדיר מצא קרע ככל הנראה מיומנו של הארי המאסטר שלו ובו כתוב:
"יש לי השערה לגבי הזמן במקום הזה, במשך הזמן שאנו קוראים לו יום, אני חש עצבות ודכאון ואילו במשך הזמן שאנו קוראים לו לילה אני חש חרדה ופרנויה… כך אני מחלק את היום שלי".
איוונדל טען שמישהו שעונה לתיאור של הארי - הלך בכיוון היער לפני זמן לא ברור.
ההליכה הייתה איטית וקשה יער אפל שכל הזמן מתגשם וסוגר על ההרפתקנים מכל הכיוונים מדי פעם נשלחים ענפים לתפוס את הדמויות, לפעמים נדמה שרואים פנים על העצים, הכל שחור ומאיים.
גם הרעב התחיל כבר להציק…
החבורה עצרה למנוחה בבקתה קסומה שיצר גרופייר.
גרופייר בשיתוף פעולה עם הקבוצה ניסה לחדור למוחו של לוסיאן - השאדאר קאי השבוי ולחקור אותו.
החלק החשוב בחקירה העלה שהמון פטיסדל נמצא במקדש של דגון במרכז האי.
ושהרייבן קויין כנראה רוצה להגן על החפץ כדי להשיג משהו מדגון או להעלות את מעמדה בעיניו (בהנחה שמישהו באמת יכול לדעת את האינטרסים של הישויות הללו).
לוסיאן שוחרר ומיד נעלם אל תוך היער בכיוון הכללי של הכנסיה.
איוונדור לפתע נזכר שהוא מכיר לחש שיכול לסייע להם לטהר את המזון המקולקל שבידהם.
אחר שאיוונדור סיים להטיל את הברכה על המזון הרקוב שחזר להיות באופן שמימי לאכיל. הוא חילק את המנות בחזרה לחברי הקבוצה. כשהגיע תורה של איקרה לקבל את המזון שלה הוא מיישיר אליה מבט ושואל בחביבות "אז איקרה היה נראה שאת יודעת המון על החפץ הזה שאנחנו ככל הנראה מחפשים" פודיום ירח זה נקרא?"
איקרה חופנת את המזון שלה ומשיבה "יש לחפץ הזה כמה שמות, המקור הכי מהימן אמר שזה נקרא המון פדיסטל, לפי הבעת הפנים של לוסיאן, נראה שזה שמו האמיתי"
מעניין... למה הוא חשוב? את יודעת מה הוא עושה?
"יש לאליינס מושג מסוים מה הוא יכול לעשות"
מה לגבי המלכה היה נשמע שגם היא מוכרת לך…
"אני יכולה לראות לאן זה מוביל, אתם צריכים להבין שאם זה יצא לציבור, זה עלול לגרום לפאניקה המונית, בנוסף אני לא בדיוק יכולה לספר פרטים חסויים על משימות של האליינס...
אז יש רק פתרון אחד"
היא קמה, "תביא לי את טאלון לרגע ותכרע על ברך אחת".
איוונדור שולף את טאלון הקסומה כורע ברך אל מולה.
ומגיש בשני ידיו את החרב הקסומה לאיקרה באמונה שהוא הולך לקבל תואר רשמי מהלורדס אליינס דרכה.
גרופייר מסנן "אוף אתם מפריעים לי לישון, לפחות תספרי כבר משהו מעניין" מסתובב וחזר לישון.
איקרה סותמת לגרופייר את הפה עם מייג' הנד
"אוונדור בן גרלד, האם אתה נשבע לחזור לשרת את הצדק והסדר?" *איוונדור נשבע*
"קום אוונדור מהלורדס אליינס" נותנת emblem מהדקת לדש השריון ונותנת שם אגרוף.
"כמובן שיהיה לך טקס רשמי בחזרה הביתה, אבל אתה נחשב אחד מאיתנו" היא מושיטה לך דו"ח, "אני אעשה סיבוב קצר כדי לא לראות אותך מפר את השבועה שלך לכאורה..."
אלדרין מחייך אליכם בזמן ההשבעה, בטון אצילי (וטיפה מתנשא אחרי הכל, הוא אציל) ואומר לאוונדור:
"גאה בך ומאחל לך בהצלחה, מי יתן ותשרת נאמנה את מטרתך"
איקרה שולפת מסמך (שנראה שנשמר בצורה מעולה) עם החותם של הלורד אלייאנס -
---------------------------------------
בעדיפות עליונה
המשימה: מציאת דרך אל השאדופל.
המטרה: השמדתו המוחלטת של החפץ הידוע לנו בשם The moon pedestal.
הסיבה: מניעה של ניסיון השתלטות של הרייבן קויין על מישור החומר הראשוני.
-----------------------------------
גרופייר: "אני לא חושב שצריך להרוס מקור ידע כזה חשוב ועתיק".
אלדרין: "בעבר, לא ביקשו מאיתנו להרוס אותו אלא להעביר אותו למועצת האלפים העתיקה, אולי נעביר אותו אליהם במקום והם לא יהרסו אותו כמו שהלורדס מתכננים).
גרופייר: "אפשר לחקור את זה ולהחליט, אם זה באמת מסוכן אז נעביר את זה, אם לא, אז אולי אפשר לעשות עם זה משהו."
אלדרין: "מבין את התשוקה שלך לידע, אבל בעברי קיבלתי משימה ונפלה בחלקי ההזדמנות להשלים אותה".
גרופייר: "כמובן, אני אעזור לך להשלים את המשימה, אבל מה מונע מאיתנו לחקור את החפץ הזה תוך כדי?"
אלדרין עם קריצה וחיוך: "שום דבר לא מונע, אני אפילו חושב שזה יכול לעזור".
איוונדור: גרופייר למה אתה מתכוון בדיוק בלחקור? לחש זיהוי קסם יספק אותך לפני השמדת הארטיפקט?
או שאתה מדבר על מחקר שידרוש זמן רב שבו הפדיסטל יהיה תחת ידך?
אלדרין לא בעד השמדת הארטיפקט, הוא מאמין שעליו להשלים את המשימה.
גרופייר: "אני אשמח להתחיל בלחש זיהוי, אני לא יודע כלום על החפץ, יכול להיות שלא אצטרך הרבה זמן, אבל בכל מקרה לא חושב שראוי להרוס פריט כזה".
אלדרין מגבה את גרופייר וטוען. שהמשימה המקורית הייתה להביא את החפץ למועצת הקוסמים.
איקרה חוזרת מהסיבוב ולוקחת בחזרה את הדוח.
לאחר הלילה, יאוש כבד החל לאחזו בכולם ובמיוחד בסנדיר שהחל להיות מגושם יחסית להרגלו, איוונדור שהחל להיות פראנואיד ואלדרין שדעתו החלה להיות מוסחת מדברים שוליים…
החבורה ממשיכה ללכת במעבה היער תוך כדי טעיה בלתי נמנעת, סנדיר מחליט לנסות ולנווט.
כעבור זמן, החבורה מגיעה למקום שנראה כמו קרחת יער, נראה שהמון עיניים רעבות מביטות בהם, אלדרין וסאנדיר הבחינו לשבריר שניה שהספיק להם לראות את אחד מהיצורים - זאב עצום בגודלו בעל שש רגליים.
המצב נראה מסוכן מאד.
באותו רגע בדיוק ההרפתקנים מבחינים בבקתה (בית עץ) שנמצאת על עץ ענק.
איקרה ללא השתהות מיותרת מטילה טיפוס עכבישי באמצעות המטה שלה ומטפסת בקלילות לעבר הבקתה.
במעלה העץ היא נתקלת בסימני חריטה שנראים כמו שריטה, אבל שריטה גדולה מספיק כדי פיזית להכנס אליה…
אחלה סצנה של השבעה ללורד אליינס.
אהבתי את הפרק
אהבתי את הפרק
