• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות
  • עדכון חשוב לגבי דרקוניקון והקורונה
    מסתבר שליקום יש שליט מבוך אכזר, שאוהב להניח מלכודות למארגני כנסים בארץ ובעולם - אחרי שב-2020 המלכודת הזו תפסה את דרקוניקון, השנה אנו נחושים לא ליפול במלכודות והכנס יתקיים השנה! כל הפרטים בנושא

רשומות The Spiral Depths of Madness [מו"ד מהדורה 5]

BadBug

פונדקאי ותיק
אז החלטתי לשתף כאן את הרשומות של המערה שלנו שרצה כבר יותר משנה: The Spiral Depths of Madness, מערכה מקורית שלי (חוץ מההתחלה שלה, שבה בחרתי להריץ את המכרות האבודים פנדלבר ולשלב אותה כחלק מהמערכה) שמתרחשת בממלכות הנשכחות (ערוכות כמובן).
מה שאני אשלח כאן בכל פעם זה סיכום סשן שבכל פעם שחקן אחר עושה לקראת המפגש הבא, מתנצל מראש על השינויים בסגנון הכתיבה, אני מדי פעם עובר ומתקן דברים אבל מבחינת כתיבה זה לא מושלם, מה שכן מגניב לדעתי (ולדעת השחקנים שלי) אלו ההתרחשויות והעלילה המתפתלת אט אט.

סשן 0 (תאום ציפיות וכו') הסתיים מוקדם מהצפוי ולכן הייתה לנו איזו שעה להתחיל ולכן יש לו רשומת משחק משלו.
חלק מהפירוט על חברי החבורה יופיע רק בסשן אחריו (סשן 1).

*************** שימו לב, ספויילרים למכרות האבודים של פנדלבר בהמשך *******************
 
עריכה אחרונה:

BadBug

פונדקאי ותיק
Session 0 - The Spiral Depths of Madness

הרגשתם פעם שמישהו צופה בכם? לא סתם צופה בכם מעבר לפינה או בסמטה חשוכה, אלא מביט ישר אל תוך נשמתכם, אל הפחדים הגדולים ביותר שלכם?
אולי זו רק הרגשה חולפת.
אולי לא.

מה שבטוח זה שמשהו השתנה. באוויר, בעולם, או אולי בכם.
אולי זה מה שגרם לכם לנסות את מזלכם ולהתחיל חיים חדשים במקום אחר..."

דוזין ואני (גרופייר) היינו בדרכנו ל- Neverwinter ודיברנו על מה אנחנו רוצים להשיג בשנים הבאות שיעברו. כאשר פתאום העולם הפך להיות שחור, הדבר הבא שאני זוכר היה שהתעוררתי בחדר שחור, וסביבי גופות נוספות, לא ידעתי האם הם חיים, האם אני חי, אך לאט לאט חזרתי לחושי מן הערפל שבמוחי, והתחלתי לשמוע את האחרים מסביבי מתעוררים, בינהם היה דוזין, וזוג שלא הכרתי, שני חצאי אלפים, אחד גדול מימדים והשני ממוצע.
שמענו טפטופי מים שמגיעים מעלינו, וצחוק מרושע.
הטלתי לחש אור וראינו שאנחנו בחדר עגול קטן, מעלינו פתח חסום, ובתחתית אשפה, לא יכולנו להבחין בהרבה מעבר לכך, אך שמענו צליל של אבן מתגלגלת, ולפתע החל לרדת זרם חזק של מים, מיהרתי לחפש בתוך האשפה שנמצאת בתחתית החדר, ומצאתי לום וסכין חלודה. בינתיים דוזין והחצי אלף גדול המימדים הרימו את חצי האלף השני לכיוון הפתח לנסות ולראות האם אפשר לפתוח אותו, העברתי לו את הלום והסכין. תוך מספר שניות, בעזרת הלום, הוא הצליח לפתוח את הפתח, ומיד ירד זרם מאסיבי של מים, שסחף אותנו לחדר נוסף. בניגוד לכל האחרים שהצליחו לאחז בקיר, אני נסחפתי למרכז החדר ונחבלתי בדרך.
הסתכלתי סביבי וראיתי המון נקודות מנצנצות מתחילות להתקרב אליי, ניסיתי לשחות לאחרים, אך ללא הועיל, הזרם היה חזק מדי, ניסיתי לפגוע ביצורים שמתקרבים אליי בעזרת קסם, אך זה לא נראה משפיע, ואז גיליתי שאלו היו פיראנות! דגים בעלי שיניים חדות שננעצו בי וגרמו למספר פציעות.
דוזין רץ לכיווני, תופס אותי ומושך לגדה השנייה שם היתה עליה אל מחוץ למים, תוך כדי ראיתי סמל מוזר על הקיר שממול.

כשדוזין ואני הגענו לגדה, רצו גם שני חצאי האלפים לכיוונינו. כשהגיעו הסתכלנו לכיוון האור שמעלינו, ופתאום השתלשל אלינו חבל. חצי האלף הקטן בדק האם החבל יציב, והחל לטפס, לאחר מספר שניות ראשו הופיע מעלינו, צועק לנו לטפס, כשכולנו הגענו לקרקע, ראינו שאנחנו בקרבת הים, וגמד שהציג את עצמו כגונדרן רוק-סיקר.

גונדרן סיפר לנו שיהיו פה אנשי דג מרושעים והוא הבריח אותם ומצא את הציוד שלנו. לקחנו את הציוד, ומייד ראינו שחסר לנו כספנו ומנות הקרב הארוזות שלנו.
גנדרן הציע ללוות אותנו לעיר לדאוג לנו לאוכל, כשלפתע הוא נרתע מאיתנו, מופתעים הסתכלנו אחד על השני, ואז ראינו אותם, קעקועים כחולים זוהרים. לכל אחד מאיתנו היה סמל כזה, ואז הרגשתי תחושה שמשהו מחובר אליי.
ידעתי שהכרתי את הסמל מהעבר, מהספריה הישנה בביתי, אך לא הצלחתי להיזכר איפה ראיתי אותו.
 

BadBug

פונדקאי ותיק
אוקיי, אז ככה :)
לכאורה קלישאתי אבל למה שקרה בסשן הזה יש קשר להתרחשויות עשרות סשנים קדימה.
אז אנחנו משחקים כבר יותר משנה התחלנו לקראת סוף 2019 והמפגשים היו פיזים עד לתחילת הקורונה שבה החלטנו לא לאבד הכל ולהמשיך ברול20 והאמת - שהולך מצויין.
אני אעלה לאט לאט סשנים נוספים.
 

Nextorl

The Crescent Archmage
צוות הפורום
קלישאתי בהחלט, אבל קלישאה זה לא דבר רע- זה דבר שעובד. ונראה שזה בהחלט עובד לך.
מאוד מעניין לשמוע שהשחקנים מסכמים את הסשן מנקודת המבט של הדמות שלהם כל שבוע, איך אתם מוצאים את הזמן?
 

BadBug

פונדקאי ותיק
אני חושב שכמו שאמר האיש הזקן - פגישה בפאב זה הכי קלישאתי שיש :) להתעורר כבולים במערה גם אבל פחות, אבל הכל היה מכוון ולהכל יש מטרה.
בסשן 0 חילקתי תפקידים לשחקנים כדי להקל עליי את עבוה שגם ככה רבה מאד בתור מנחה (עם משפחה ועבודה חחח) של קמפיין מקורי.
אחד מהדברים שהיה לי חשוב זה סיכום שבועי, גם כדי שיהיה קל לעשות Recap וגם כדי שתהיה מזכרת חביבה בסוף.
ברשומות אצלי יש גם תמונות אבל לא העלתי מפאת ענייני זכויות יוצרים וכו' - אם יהיו מקוריות אעלה (מפות בד"כ).
אז אנחנו משחקים רק אחת לשבועיים בקמפיין הזה ויש סבב של כתיבה כך שזה לא נופל רק על שחקן אחד ויוצא שמישהו כותב סיכום בערך פעם בחודשיים, כך שזה באמת לא נורא.
אל תשפטו הכל לפי רשומה ראשונה, זה הולך ומשתפר, מבטיח! :)
 

BadBug

פונדקאי ותיק
Session 1 - The Spiral Depths of Madness

לאחר שגונדרן רוקסיקר חילץ אותנו מהשבי של אנשי הדג שמנו פעמינו אל העיר נבר-ווינטר, שם בפונדק "הדרקון האדום" מצילנו אירח אותנו לערב של סעודה שמחה בא למדו להכיר זה את זה.

גרופייר - "אני קוסם דגול למרות גילי הצעיר, פגשתי את דוזין בדרך לאזור היער שסביב לנוורוינטר, מכוון ששמעתי שמועות על קבר של קוסם חזק, שאשמח לבדוק, אולי יש שם שאריות של קסם שאוכל לקחת אם במגילות, ספרים או רכיבים קסומים."

גנדיצו סטפן - "זה לא עניינכם" נראה שרק כסף מעניין את סטפן, האם יחשוף לשם מה הוא זקוק כל כך לממון רב?

איבנדור - אני פלדין בשירות האלה ואני מחפש למגר את הרשע בחלק הזה של העולם

גונדרן הציע לנו חוזה עבוד. תחילה החוזה נשמע פשוט למדי. היה עלינו להעביר עגלת סחורות (ציוד כרייה) לעיר הדרומית פאנדלין.
רוקסיקר ואדם נוסף בשם סילדאר הולווינטר (ככל הנראה שומר ראשו של רוקסיקר).

הם יצאו רכובים לדרך לפנינו כמה שעות לפנינו כדי לסגור כמה עניינים חשובים בעיר פאנדלין.
למחרת בבוקר יצאנו עם עגלת הסחורות (בעיקר ציוד כרייה ושיכר גמדים (בעיקר ציוד כרייה ושיכר גמדים ושני השוורים לכיוון העיר.
המסע התחיל שקט אך עד מהרה נקלענו למארב גובלינים בדרך.

טיפלנו בחברות הגובלינים במהירות וללא רחמים ולאחר קרב קצר גילינו את הסוסים המתים של גונדרן וסילדאר.

גילינו שהגובלינים השתמשו בחצים עם נוצות שחורות (אופייני לגובלינים רק לשבט מסוים של גובלינים)


החבאנו את העגלה כמה עשרות מטרים הרחק מהשביל וניסינו להסתירה כמיטב יכולתינו. את השוורים ניתקנו מהעגלה ולקחנו אותם איתנו.

יצאנו בעקבות העקבות שלהם במטרה לחלץ את מעסיקינו החדש מהשבי.

בדרך אל מעוז הגובלינים נתקלו בכמה מלכודות מסוכנות. הצלחנו לצאת מהם ללא פגע בעיקר כיוון שהיינו דרוכים.

לבסוף הצלחנו למצוא את מקום המחבוא של הגובלינים. מערה חשוכה בגבעות.

בכניסה נתקלנו בשני שומרים גובלינים ישנים. חיסלנו את אחד הגובלינים במהירות ואת השני לכדנו. קשרנו את השוורים מחוץ למערה ותשאלנו את הגובלין לגבי מידע רלוונטי.


מידע מהגובלין:
- בערך 15 גובלינים חיים במערה
- המנהיג שלהם הוא "בגבר" בשם קלארג. הכפוף למלך "גרול" צ'יף לשבט קראגמאו
המתגורר במבצר קראגמאו
- קלארג קיבל שליח מהמלך גרול לפני כמה ימים. השליח אמר לו שמישהו בשם העכביש השחור משלם לשבט קראגמאו לחפש את הגמד גונדרן רוקסייקר ללכוד אותו ולשלוח אותו עם כל דבר שהוא נושא איתו בחזר למלך גרול.
- קלארג מילא את פקודותיו. גונדרן נפל למארב נלכד ונלקח ביחד עם חפציו מפה בין השאר.
- הגמד והמפה נשלחו למלך גרול אבל האדם "סילדאר" שליווה אותו - מוחזק בשווי בתוך המערה.
 

BadBug

פונדקאי ותיק
Session 2 - The Spiral Depths of Madness

לאחר שקיבלנו את המידע שרצינו מהגובלין, הגיעה השעה להחליט לגבי גורלו, הם יצורים טיפשים אבל היה לו מספיק שכל להבין לאן זה הולך, הוא החל להלחץ אז חסמתי לו את הפה עם ממחטה כי הברבורים שלו עלו לי על העצבים, מאחר ואף אחד לא רצה לסיים את העבודה, החלטתי לקשור אותו לעץ הסמוך, היי, אולי הוא יהיה מועיל?
התקדמנו לכיוון המערה אך היה דבר נוסף ששכחתי לשאול את הגובלין, אז חזרתי רק בשביל לגלות שהתפגר בנסיבות מחשידות, בטח גרופייר, שני נערי הצופים האחרים ישרים מידי בשביל מעשה שכזה.


"מישהו צריך לסייר בפנים" סינן גרופייר, "סטפן?"
השאר הנהנו בהסכמה, כמובן שנידבו אותי…
קשרתי פעמון לחוט והוריתי לצוות לבוא כשאמשוך בו, בתוך המערה הייתה עלטה מוחלטת, לנווט בה היה אתגר גם עבור ראיית הלילה שלי, מעניין איך אוונדור יסתדר? הרי לבן אנוש פשוט שכמותו אין ראיית לילה.

הנהר מבחוץ המשיך פנימה, ושצף המים מיסך את שעלי, מימין הייתה כניסה אל חדר והחלטתי לפנות לתוכו, רק בשביל להתקל בשלושה זאבים מורעבים ופראיים, ריר נזל מפיהם כשהביטו בי, בארוחה הבאה
שלהם.. "לא היום" חשבתי, זרקתי אליהם שלוש מנות קרב
ומשכתי בחוט, למרבה המזל הם היו קשורים לזקיף
סלע עם שרשראות חלודות, אז הם לא הלכו לשום מקום.

משנכשלנו לאלף הזאבים, ומנות הקרב נטרפו במהרה, הצוות ואני דנו חיש מן מהר והחלטנו לתקוף!
אוונדור עם הג'וולין, גרופייר עם הלחשים, דוזין ופטיש הקרב, ועבדכם הנאמן עם הרפייר והפיגיון, בסוף הקרב הזאבים שכבו מתים על הרצפה, אחד משופד עם ג'וולין לקיר, ואנחנו המנצחים, למעלה.

מאחורי הזאבים הייתה עלייה תלולה, "נראה שהם שמרו על משהו חשוב" אמר דוזין, "סטפן למה שלא תעלה לראות?", נאנחתי, זה עומד להפוך להרגל קבוע הא?...

בעזרת הפיטון המהימן שלי, עליתי בזריזות ולמעלה הופתעתי לגלות את קלארג! מלווה בזאב מטופח ושני גובלינים, למרבה המזל שני זקיפי סלע הסתירו אותי.

שלשלתי למטה חבל, ושותפי עלו אחד אחד, "זה טוב" חשבתי, "אנחנו רעננים ויש לנו יתרון הפתעה", בהחלט ניצלנו אותו, גרופייר היה ראשון עם קסם אימתני שפצע קשות את קלארג והגובלינים, לפני שסיים את הראשון, גרופייר כישף אותם שוב, ובעקבותיו אוונדור ודוזין שהנחיתו עליו מהלומות "אל תהרגו אותו!" צעק גרופייר, אך בנפשי הדהדה אזהרה, כאילו הגיעה מעולם אחר "קלארג יכול להרוג במכה אחת אפילו אותך אוונדור"
ועם זאת, גמרתי אומר לחסל את קלארג, הוא מסוכן מידי, ניתרתי מאחוריו והנחתתי את המכה הניצחת, קלארג הדגול נחת כמו שק תפו"א, מת לרגלינו, הזאב הצטרף במהרה לבעליו בעולם הבא.

כעת כשהאיום חלף, לא בזבזנו זמן וסרקנו הגופות והחדר, על קלארג מצאנו מפתח נחושת, בחדר היו ארגזים עם ציור של אריה כחול ובתוכם שלל מוצרים יקרי ערך, הארגזים הסתירו תיבה עם מנעול, בתוך התיבה מצאנו 600 מטבעות נחושת, 110 מטבעות כסף, 2 בקבוקים שנראים כמו בקבוקי ריפוי, ופסלון נוי בצורת צפרדע עם אבנים יקרות בתור עיניים, ולבסוף, ערפנו את ראשו של קלארג.


החלטנו לנוח מעט לאחר הקרב, והתנדבתי לשמור, לא עבר הרבה זמן וארבעה גובלינים עברו סמוך, הזהרתי את הצוות, שהחל להתקדם לכיווני, למרבה הצער, השותפים שלי עם השיריון המשקשק שלהם הסגירו את מיקומם לגובלינים, שהסתערו בתגובה, בחשיבה מהירה, דוזין השתמש בלחש שהרעים את קולו שבעתיים, והפגין את ראשו הערוף של קלארג בפני הגובלינים!
שזרקו את נשקם ורעדו באופן בולט לעין, אני, אוונדור וגרופייר המשכנו לקצור אותם אחד אחד, הגובלין האחרון אחוז אמוק, ניתר לכיוון המים הרדודים והתעלף כשהתרסק בכוח רב, אוונדור קפץ אחריו כדי למשות אותו משם, מעניין איזה מידע נוכל להוציא ממנו.
 

BadBug

פונדקאי ותיק
Session 3 - The Spiral Depths of Madness

לאחר שאוונדור משה את הגובלין המעולף מהמים בחזרה אל אדמה יבשה, התחלתי לאסוף את הפגיונות והג'וולינים שאני ואוונדור הטלנו (וגם פריטים בעלי ערך שיכולים למצוא את דרכם לכיס שלי..), והבחנתי בזוג מגפיים מבצבצות מעבר לזקיף, "נראה שפספסנו אחד" חשבתי לעצמי ושלפתי את הפגיון, אבל אבחון נוסף העלה שזוג המגפיים היו מחוברות לאלף כפות בחבל, נאנחתי, החזרתי את הפיגיון לנדן ומשכתי את האלף הכפות למרכז החדר תוך קריאה "תראו מה אני מצאתי!".

החבורה הפנתה מבטה אל האלף המרופט שהנחתי על הרצפה, התחלנו לתחקר אותו, הוא אמר שקוראים לו.. אה.. סנדין? סנדיר? פיילור ישמור למי אכפת, סנדי לא זכר הרבה ולא מסר הרבה מידע (או שלא רצה למסור הרבה מידע), רק שהוא התעורר במערה עם הגובלינים שפירקו לו את הצורה וגנבו לו את הציוד, ושהוא יכול להלחם לצידנו כנגד הגובלינים, חלק מאיתנו לא בטח בו לגמרי, אבל היי, הוא לא גובלין, אז זה מספיק טוב בשבילי, אז התרנו את סנו-בול ועברנו אל הגובלין שהחל להתעורר.

"אם תדבר אני אביא לך את השרשרת הזו" אמר גרופייר לגובלין עם חיוך זדוני, הגובלין בתגובה החל לצרוח, אז כיוונתי אליו את הרייפיר שלי ואיימתי עליו שאקבור לו את זה בעין אם יוצא עוד הגה, הגובלין בחוכמתו הרבה, סתם את פיו, "מתי תבין שהם מבינים רק כוח גרופייר" הרהרתי לעצמי, הזבל הקטן לא נידב הרבה מידע, לא ידע אפילו איפה הציוד של סנודן, אבל הוא כן סיפר שיש עוד שמוק קשוח במערה בשם יימיק שאמור להיות סוג של הסגן של קלארג.

בסיום החקירה החלטנו להתקדם הלאה, היו שתי יציאות מהחדר, אחת מובילה למטה מצד ימין והשנייה מצד שמאל, החבורה החליטה שיש לשלוח מישהו לסייר קדימה ונידבו (הפתעה!) אותי, פניתי לכיוון שמאל והאזנתי בפתח המערה, שמעתי *קראק* כאילו מישהו דרך על זרד, חזרתי לחבורה ושיתפתי אותם במה ששמעתי, גמרנו אומר לפנות שמאלה לכיוון הקול, בפתח היציאה מישהו שאל "מה עם הגובלין?", דוזין ואוונדור הסתכלו עליי ולפני שעניתי, סנדלר הלך בחזרה פנימה, הייתה דממה שקול ניפוץ רך הפר אותה, וסנדל חזר עם נעל מגואלת בדם וחלקי מוח נוטפים ממנה.

הפתח הוביל לגשר שהתטלטל מעל הנחל שזרם לכיוון היציאה מהמערה, המשכנו בזהירות כשדוזין מקדימה, אוונדור מאחוריו, אני באמצע, סניידר מאחוריי וגרופייר האחרון, המסדרון המשיך ובפנייה שמאלה יכולנו לראות אור דולק, דוזין הציץ מעבר לפינה ומסר לנו שהוא רואה מדורה ומספר מיטות, ללא זכר לגובלינים, אז התקדמנו, ולאחר מספר צעדים חמישה גובלינים קפצו ממתחת למיטות, היישר לעבר דוזין, שניים מהם שרטו אותו, אבל זה עצבן אותו יותר משזה פצע אותו, בתמורה, דוזין הנחית על הכי קרוב את הפטיש שלו היישר על ראשו, גולגלתו אינה עמדה בעוצמת הפטיש, שרוצץ את ראשו, סנודור בזריזות חסרת רסן עם הסמיטר שיסע גובלין ראשון, שני ופצע את השלישי עוד לפני שהשניים האחרים הספיקו ליפול מתים לקרקע.

"עצרו!", נשמעה צעקה מחורחרת, במעלה המדרגות עמד יימיק, אוחז ביד אחת את סילדר, אפילו מרחוק היינו יכולים לראות שסילדר במצב בכי רע, כאילו משב רוח קל יכול לגמור אותו, הפנתי מבט לאוונדור, הבעת פניו היו קודרות, וודאי לא היה לו קל לראות חבר מהמסדר שלו חבול בצורה כזו.
"באא! בני אנוש מטונפים! צאו לי מהמערה מיד אחרת אני אחסל את את החבר שלכם פה!" צווח יימיק וטלטל את סילדר, "בני אנוש? אתה עיוור? יש פה רק בן אנוש אחד" גיחך גרופייר והצביע לכיוון אוונדור, בחרש חרש הופיעו שני גובלינים מכניסה שלא שמנו לב אליה עם שתי חביות גדולות, ההתחכמות לא מצאה חן בעיניי יימיק, "אתם יודעים למה התכוונתי! תעזבו או ש-", "לנו יש הצעה בשבילך!" קטע אותו דוזין "תשחרר את סילדר אחרת נדאג שהמוות שלך יהיה רווי בסבל!".

המשא ומתן לא נשא פרי, יימיק זעק צרחת מלחמה, השליך את סילדר מהמדרגות ושני הגובלינים דרדרו את החביות לעברנו, שנשברו ושיחררו עשרות חולדות מטונפות שהשתוללו ללא שליטה!
המשכנו להלחם, פוצעים ונפצעים, החולדות עטו עלינו, אוונדור מוחץ כמה עם המגן, ואני מחסל כמה עם שמן בוער, בשלב מסוים יימיק נכנס פנימה לפתח ונעלם, אוונדור שבדיוק סיים לייצב את סילדר הכריז "אני רץ אחרי יימיק!" וזינק בעקבותיו, גובלינים אמנם מהירים אבל אוונדור היה זריז יותר! והצליח להשיג את יימיק, שתכנן לאגף אותנו מאחורה, דוזין הוריד גובלין נוסף והצטרך לאוונדור להביס את יימיק, בזמן שאני, גרופייר וסנפיר ניגבנו את הרצפה עם האויבים שנותרו, יימיק הבין שנוצח השליך את נשקו ונכנע.

יימיק הוא לא גובלין פשוט, היה לו יותר מידע על מיקומו של גונדראן, מסתבר שהוא נמצא בטירת קראגמאו מקום מגוריו של המלך גרול והסיבה שחטפו אותו הייתה כי לגונדראן יש מפה שמובילה למקום יקר ערך, "סיפרתי לכם כל מה שאני יודע, אני יכול ללכת?" ביקש יימיק, "אני הבטחתי לך משהו, זוכר?" סינן דוזין וריסק את הברך של יימיק עם הפטיש "שקרנים! הבטחתם ש-" ודוזין ריסק את הברך השנייה, לפת אותו בצוואר והשליך אותו כמו שיימיק השליך את סילדר כמה דקות מקודם, יימיק נחת על זקיף חד ונפח את נשמתו.

סילדר הודה לנו והבטיח שיתגמל אותנו עם 50 מטבעות זהב ברגע שיוכל על שהצלנו אותו וביקש שנלווה אותו לפנדלין, דחינו את היציאה למחר בבוקר ולנו במערה, לרוע המזל סילדר הבחין בשלל עם סמל האריה הכחול במערה ועמד על שנחזיר אותו לבעליו בפנדלין, לרגע הצטערתי על שלא הלך לעולמו כשיימיק זרק אותו כמו סמרטוט, אבל אולי עדיף שיתגמלו אותנו על השבת האבדה במקום להסתבך עם למכור אותה...

העמסנו את השלל על העגלה והמשכנו ללא עיכוב ליעדנו, פנדלין אינו נראה כמו כפר מרשים במיוחד, חלק מהיסודות אינם משופצים ונוצר רושם שהיה פעם משגשג יותר, סילדר נפרד מאיתנו לעיסוקיו והמשכנו ל Barthen's Provisions לקבל את שכרנו על המשלוח, פטפטנו עם בעל הבית Elmar Barthen, הוא הרחיב על ההיסטוריה של האזור, שלפני 500 שנים היה באזור מכרה עשיר במינרלים עם יכולות קסומות בשם wave echo cave, ועקבותיו נעלמו לאחר שנחרב על ידי אורקים שלחמו נגד ברית של ננסים גמדים ובני אדם, כמו כן, אחיו של גונדארן נמצאים בסביבה - Nundro and Tharden -ואמורים לחזור כל יום לפנדלין. הפאב המקומי סטון היל אין נשמע מזמין ומקום טוב לנוח בו ולשאול שאלות. סילדר יצא ככל הנראה לחפש את חברו של Iarno Albrek -מכשף ממסדר הלורדס אליינס, ושכדאי שנזהר משום שיש כנופיה בשם הפרחחים האדומים - THe Redbrands Gang, שמטילה אימה על התושבים המקומיים.

Elmar Barthen סיים את דבריו ושילם לנו, יחד עם המטבעות במערה, כל אחד מאיתנו הרוויח 18 מטבעות זהב ו-4 מטבעות כסף (בנוסף ל-3 שיני זהב שעקרנו מיימיק, ופסלון נוי שמוערך ב-40 מטבעות זהב).
 

BadBug

פונדקאי ותיק
כתיבה משעשעת שהולכת ומשתפרת מפרק לפרק - כנראה השחקן התחיל לקלוט מה לעשות ;)
אף אחד מהשחקנים לא הכיר קודם לכם את מכרות פנדלוור?

אני מזכיר שהכותב הוא שחקן אחר בכל פעם - בסבב, וכן זה נוטה לשעשע לפעמים :)
אף אחד מהם לא הכיר את פנדלבר לפני (בעצם היה שחקן אחד שכן הכיר אבל מסיבות אחרות נמצא לא מתאים לקבוצה ונפרדנו ממנו).
 

BadBug

פונדקאי ותיק
Session 4 - The Spiral Depths of Madness

ברגע שיצאנו מ – Barthen's provisions, חשבנו איך עכשיו כדאי להתקדם? כמובן שהדרך הכי טובה לחשוב היא על קיבה מלאה בשיכר ואוכל טוב!
שמנו פעמינו אל ה"סטון היל אין", מסבאה מקומית התיישבנו על הבר, והתחלנו לפטפט עם הברמן שהציג את עצמו כטובלאן סטונהיל, שבמקרה, הוא גם הבעלים של הפאב.
משיחה איתו, הבנו שהרד בנדס מתעלקים על העיירה הזאת, גובים פרוטקשיין כמו מאפיונרים מבתי עסקים ושולטים בעיר ללא הפרעה וללא התערבות של ראש העיר - הרבין ווסטר.
לאחר שסיימנו לשוחח עם טובלאן, התפצלנו והתחלנו לשוחח עם כל מי שרק רצה למסור מידע על העיירה הזאת. אם אנחנו רוצים להציל את גונדראן, ולהבין איפה המכרה המדובר אנחנו צריכים כמה שיותר מידע.

לאחר שסיימנו לדבר עם האנשים התחלנו לשתף אחד את השני במידע...

· כל בתי העסקים סובלים מה – Redbrands פרט ל – Phandalin Miner Exchange

· ישנו פרדס בעיירה ושומר הפרדס הוא דארן אדרמט' שנראה כהרפתקן לשעבר

· שם מנהיג ה – Redbrands הוא Glasstaff.

· האחות גרסל היא המשגיחה על המקדש של אלת המזל.

· ראש העיר Harbin Wester לא עושה כלום נגד ה- redbrands לא ידוע אם זה בגלל שהוא משתף פעולה איתם או רק מפחד.

בזמן שהיינו בפאב, סילדאר נכנס והחליט לדרבן אותנו בהצלת גונדראן והציע שאם נציל אותו נקבל 500 מטבעות זהב! ועל הדרך הוא גם שילם לנו את הכסף שהיה חייב לנו על הצלתו. (איזה אנשים מקסימים אנחנו).

לאחר שיצאנו מהפאב, שמנו פעמינו אל עבר Lionshield Coster, הגיע הזמן שאחרי כמה פעולות גבוליות אשר גרמו לנו למצפון קטן וחיכוכים בין החבורה, שנעשה איזה מעשה טוב קטן, ומי יודע, אולי גם אפילו נקבל איזה בונוס על הדרך…

בצאתנו מה – Lionshield Coster עם כיסים מנופחים בשל 50 מטבעות זהב בונוס שקיבלנו חיכתה לנו הפתעה נעימה!
חבורת ה – Redbrands החליטה לעשות לנו קבלת פנים... ניסינו לדבר איתם, באמת שניסינו, אבל כנראה שלהם היה רעיון אחר בראש. (וחבל).
לא עבר הרבה זמן וגרופייר הרדים שניים מהם, כולל מי שנראה כמו המפקד של החוליה הזאת, בזמן שדוזין פירק אחד נוסף באופן אישי, אוונדיר, סטפנו וגרופייר טיפלו בשניים שנשארו לעמוד. במהלך כל המהומה, סטפנו שם לב שעוד מישהו מה – Redbrands ראה אותנו וברח מהר כדי לספר לשאר הכנופיה.
החלטנו לקשור את מפקד החוליה ולקחת אותו איתנו למקום מסתור מסוים כדי שנוכל לתחקר אותו.
לאחר שיחה "מאוד נעימה" שכוללת שבירת שן בינה שלו ע"י אוונדיר, הובהר לנו ע"י האיש "המקסים" הזה שגלאסטאף הינו קוסם אשר מנהיג את חבורת ה – Redbrands ושקוראים לו כך בגלל המטה מזכוכית שהוא מחזיק. החדר שלו נמצא בחלק המערבי של האחוזה.

· ישנם שבויים באחוזה המוחזקים בתאים ליד הקריפטות ואף אחד לא רוצה להתקרב לשם כי המקום שמור ע"י אל-מתים.

· הקומה התחתונה של האחוזה שמורה ע"י ייצור חד עין מפחיד.

· דמות מיסתורית בשם ה – Black Spider סחר את ה – redbrands בשביל להפחיד הרפתקנים ולאיים על המקומיים, הוא לא נתן הסבר למה.

הוא שלח כתגבורת כמה bugbears בשביל לחזק את ה – redbrands ולתת עוד קצת כוח
לאחר השיחה הנעימה, שחררנו אותו לחופשי, לא לפני שסטפנו החליט לזרוע בו עוד קצת חרטות, כדי שלא יחזור למקום הזה שוב, ע"י ציורים מוזרים על קירות.
עוד לא הספקנו לעכל את כל המידע החדש שצברנו, פתאום קלטנו חבורה ענקית של Redbrands (משהו בסביבות ה – 20 איש) מתקרבים לכיוונינו. לא הייתה אפשרות אחרת פרט לבריחה, נכון, אנחנו לא אוהבים את זה, אבל במקרה הזה – לא הייתה ברירה!

בזמן המנוסה שלנו, אנשים טובים של העיירה הפנו אותנו לעבר החווה של Qelline Alderleaf,
הם אמרו שהיא תוכל לעזור לנו. הגענו אל החווה שלה בריצה, הגברת הנחמדה אירחה אותנו ברצון ואמרה, כל אויב של ה – Redbrands הוא חבר שלי. בזמן שהתחלנו להסתתר אצלה בחווה, נכנס הבן שלה, זוטון קטן וחמוד ואמר שהוא מכיר כניסה סודית אל האחוזה, ביקשנו ממנו שיראה לנו אותה על המפה והוא בשמחה עזר.

בליבנו גמלה ההחלטה, למרות שעוד לא אמרנו זאת באופן מוחלט, אבל אנו ננוח קצת ונאגור כוחות, בזמן הזה סטאפנו ייצא למשימת ריגול קטנה, לאחר מכן (בחסות החשכה) ניקח את סנדיר מה – inn (מקווים שהוא כבר סיים את המדיטציה) ומשם נצא אל האחוזה – חייבים לפתור את נושא ה – Redbrands האלה ולהבין מה לעזאזל קורה פה.
בזמן שאוונדיר, גרופייר ודוזין נחו באסם, סטאפנו היה חייב לגלות אם ראש העיר משתף פעולה עם ה – Redbrands או שהוא רק פחדן ואינו מסוגל להתמודד איתם.
סטאפנו חמק בין הצללים עד שהגיע ללשכתו של Harbin Wester
כשהוא מחופש לאחד מה – Redbrands, לאחר שניסה לדבר איתו כאחד מהם, הוא הבין שראש העיר הוא רק פחדן. לאחר שסטאפנו גילה לו מי הוא באמת, סטאפנו וראש העיר הגיעו להסכמה שתמורת סכום כסף נחמד, אנו ננקה את העיר מה – Redbrands ומהאורקים.
 

BadBug

פונדקאי ותיק
Session 5 - The Spiral Depths of Madness

סטפן חזר אלינו, והלך לנוח לקראת הערב.
התעוררנו והשמש כבר היתה מתחת לאופק, החלטנו ללכת להביא את סנדיר, ולבדוק מה יודעת הלייה ת'ורנהיל במיינר אקסטנייג'.
כאשר הגענו לפונדק היה כבר מאוחר ולא ראינו אף אחד, עלינו למעלה במהירות והבאנו את מחודד האוזניים, אני לא מאמין שהוא פשוט עשה מדיטציה כל הזמן הזה , אףףף.
יצאנו לכיוון המיינר אקסטנייג' והגענו במהירות, הדרך היתה שקטה ולא ראינו אף אחד בדרך.
חשבתי שיהיה חכם, אם סטפאנו יכנס לבד לראות האם ואיך היא מגיבה לגלימה האדומה שלבש, אך כשהתחבאנו סטפנו פשט את הגלימה, מה יהיה עם הגנב הזה?!? בסוף נמצא אותו עם חץ בגולגולת, אמרתי לעצמי, תוך שאוונדר סנדיר ודוזיין יצאו מהמחבוא, אני מעדיף להישאר מאחור ולהציל את חברות האיטיים הזו עוד פעם.
סטפאנו דפק על דלת הבניין, אך איש אינו ענה, ואוונדר החליט לדפוק חזק הרבה יותר, בזמן שסטפאנו הלך לחלון הקרוב להציץ פנימה.
מרחוק ראיתי את סטאפנו עומד כאשר ישנו רובה קשת עם חץ מכוון לראשו, נו אולי החץ בגולגולת יגיע מוקדם מהצפוי.
בחלון הייתה אישה חמורת סבר, הדומה לתיאור שקיבלנו על הלייה, נראה שהיא מאוד לא שמחה לראות את סטאפנו, הלייה שאלה: "מי אתם ולמה אתם דופקים על הדלת שלי בשעה הזו", סטאפנו ענה: "אנחנו קבוצה של הרפתקנים שבאה לעזור לעיירה להיפטר מהרד באנד, נוכל להיכנס ולדבר ?", הלייה הסכימה, נכנסנו לחנות במבנה עץ עם ציוד חפירות, וכאשר שאלנו את הלייה לתפקידה בעיר - היא הסבירה שהיא מוכרת את עפרות, ומאז שגלאס- סטאף הגיע הרד באנד עושים הרבה בעיות, אך למרות זאת היא בעיקר מאשימה את גלאס- סטף ולא את הרד באנד.
המשכנו לדבר ולנסות להציא ממנה מידע, אך לא היה לה הרבה מה לתרום פרט לכך שיכול להיות שיש גובלין בשם דרופ שיכול לעזור לנו אם נשחרר אותו באחוזה, וגם הפרט הזה נאמר לנו רק כאשר הסכמנו להביא לה את המסמכים שיש לגלאס- סטף ולהרוג אותו.
הודינו להלייה וחזרנו לזוטנית על מנת שאוכל לזמן את עכביש המחמד שלי זרובבל, בדרך אוונדר סיפר לנו שיש לו תחושה שהלייה מסתירה מאיתנו משהו.
לאחר כשעה שהטלתי את הקסם, יצאנו לדרך, קרוב לאמצע הלילה, כאשר העכביש מוביל את הדרך כ-10 מטרים לפנינו, מצאנו את הדרך לפתח הסודי בקלות בעזרת ההכוונה של קארפ.
נכנסנו למנהרה שמתחת לאחוזה, היה קר מעט בכניסה, ולאט לאט הקור התחזק כאשר נכנסנו. פתח המנהרה נהיה גדול יותר, פתאום סנדיר וסטפאנו אומרים לנו שהם שומעים לחישות על בשר, שהמשיכו עד שהבנו שאלו לא לחישות אמיתיות אלא רק קולות במוחם.

שלחתי את העכביש לראות במעט את האזור וראיתי בצד שמאל של המנהרה פתח שמוביל למדרגות, בדקתי את הגשר שהיה בנוי בצורה גרועה מאוד והיה ברור שלא יחזיק אף אחד. מכוון שתחושת הקור היתה חזקה מאוד וחלק מאיתנו שמעו קולות, החלטתי ואמרתי לחבורה, שאני עוצר על מנת להטיל כישוף של גילוי קסם, וזה יקח כ-10 דקות, אך בזמן שהתחלתי להטיל את הקסם אוונדר המשיך לחקור את המנהרה, כאשר יצור מוזר בעל עין אחת קפץ אליו ופגע בו בעזרת טפריו.

רצתי לעזרתו של אוונדר שנראה פצוע, ויצרתי קשר ביני ובין היצור, אשר חשמל אותו, ולמרות שחשבתי שגרמתי לו נזק, היה ניכר שהוא יכול להמשיך להילחם בקלות, ולכן סטפאנו רץ אל מאחורי היצור, ותקף אותו, הצליח לפגוע, ונראה שגם הפגיעה הזו לא גרמה ליצור החזק לפחד, שאר החבורה הצטרפה ותקפה את היצור, ולא משנה כמה תקפנו היה נראה שהיצור לא נרתע, ואף ניסה לתקוף את סטפאנו באמצעות מבטו המרושע - הוא תיאר אותה כנסיון להרקיב את עצמותיו.
לאחר מספר רב של פגיעות הצלחנו להרוג אותו, ודמו ניתז לכל עבר.

חזרתי להטיל את הקסם, בזמן שאוונדר וסטאפנו שלא למדו כלום, המשיכו לחפש במנהרה וירדו למעמקי הבקע, שם בחיפוש זריז מצאו תיבה, גופה שנשמרה טוב מידי, ועליה סימני אכילה, וחרב יפה שחרוט עליה את השם טלון ויש לה נדן בצורה של כנפים פרוסות, שזכרתי מלימודי, שהיתה שייכת לאביר בשם אלדיך "בלאק הוק" טרנסדר, שניסה להגן על האזור מתקיפות של אורקים.

בתוך התיבה היו 160 פיסות כסף, 120 פיסות זהב, שני שיקויי ריפוי ומגילת קסם.
סיימתי את הטלת הקסם, ויכולתי לחוש בקסמים סביבנו, הגופה היתה בסביבה קסומה, והחרב שמצאנו היתה קסומה.
החלטנו להמשיך לחפש את גלאס-סטף, אז שלחתי את העכביש לחדר שמשמאל, הוא עבר דרך חרך קטן, בתוך החדר היו 3 בירבאג, שהתעללו בגובלין מסכן, החלטנו לא להילחם בהם כרגע אלא ללכת לדלת השניה ולבדוק שם, העכביש עבר את הדלת וראיתי 4 חברי רנדבנד, משחקים בקלפים ומהמרים. בצד השני של החדר היה דלת נוספת, שלחתי את העכביש מעבר לשם, וראינו מסדרון שכנראה הוביל למנהרה שלנו, ודלת נוספת, מעבר לדלת העכביש ראה את מה שחשבתי כחדר העבודה של גלאס-סטף, עם הרבה מרכיבי קסם ושיקויים, חלקם נראו שמתבשלים ברגע זה. זיהיתי שמדובר בפיתוח שיקוי העלמות שלא הצליח.
החלטנו להתקדם עד לגשר השני שראינו על מנת לשלוח את העכביש להמשיך לחפש, אך סטפאנו רצה לקשור את הדלתות של הבאגברים ושל הרד באנד, כאשר התקרב לדלת שמע שהם מדברים על בני אנוש, והבין שעלו עליו, ולכן נכנס בהפגנתיות לחדר ואמר להם שגלאס-סטף רוצה שהגובלין ינקה את חדר העבודה, לאחר ויכוח קצר הסכימו הבאגברים ושחררו את הגובלין.

היינו מאוד מופתעים כאשר סטאפנו חזר עם דרופ הגובלין בידיים ,שהתעלף כאשר ראה אותנו.
קשרנו אותו והורדנו לבקע.
התקדמנו לכיוון הגשר השני, וחזרתי לעכביש.
מצד ימין היה דלת נוספת, שלחתי את העכביש מתחת לדלת, וזיהיתי את חדר השינה של גלאס-סטף, ושם הוא היה, אדם הדומה לתיאור של אירנו, חבר של סילדר, עם שרביט הזכוכית. לצערי הוא זיהה את העכביש שלי כקסם, ושלח חזיז קסום שיפגע בו.

סיפרתי לקבוצה את מה שאני יודע, ובזמן שאנחנו דנים איך להיכנס לחדר בלי להיפגע אנחנו רואים עכבר קטן רץ אלינו עדיין חשתי בקסם סביבי וידעתי שזה אותו קסם שלי, גלאס סטף ידע שאנחנו כאן וראה אותנו. דוזיין הרג את העכבר, שנעלם בערפל קסום, ורץ לחסום את הדלת שהרדבנד היו בתוכה, בעוד סנדיר וסטאפנו רצו לתוך חדר העבודה ואני הייתי בינם לבין אוונדר שהחליט לשמור מאחור לראות שאין דלתות סתרים שאירנו יברח דרכם.
לאחר מספר שניות נכנסתי לחדר העבודה ועמדתי בפינה הכי רחוק מדלת חדר השינה, וראיתי את סנדיר וסטאפנו נכנסים לחדר השינה אך מוצאים אותו ריק.
אוונדר החליט להישאר בחוץ, על מנת לוודע שאירנו לא יוכל לברוח דרך דלת סתרים, ולא היה מופתע בכלל כאשר שמע צעדי ריצה, מהאזור האחורי של חדר השינה, לכיוון הצד השני של האחוזה, ומיד פתח בריצה אחרי הרעש, מכוון שהבין שאירנו בלתי נראה.

סנדיר ראה מכתב על ריצפת החדר אותו כנראה המכשף הפיל תוך כדי מנוסתו,
1614371063965.png
סנדיר תפס את המכתב, ורץ לקיר למצוא את דלת הסתרים שממנה ברח אירנו, בחיפוש קל מצא אותה, והחל לרוץ אחרי אירנו, רק על מנת לגלות עוד מסדרון חסר דלתות, ושוב בחיפוש זריז מצא את דלת הסתרים, וחזר לרוץ לכיוון אירנו ואוונדר שנראה רץ עם חרב שלופה.
סטאפנו רץ אחרי סנדיר, ואני אמרתי לדוזיין מה קרה ורצתי אחריהם, דוזיין היה צריך להתחמק מכל כדורי המתכת שסטאפנו שפך לפני בין הדלתות, ולאחר שעבר את הגשר החוצץ את הבקע, לרוץ איתי אחרי סטאפנו.
אוונדר רץ אחרי אירנו לחדר שנראה היה ככניסה לתוך האחוזה, בחדר היה אגן מים ומספר כניסות ויציאות.

אוונדר עצר להקשיב לראות האם הוא מזהה את צלילי הריצה של אירנו לא שמע דבר פרט לפכפוך המים, ולכן התחיל להתיז מים לכל עבר לראות האם הם פוגעים בגופו של אירנו, בזמן שסנדיר ולאחריו סטאפנו נכנסו לחדר וראו את אוונדר מתיז מים, ושביל של טיפות שמתחיל לצאת מן האגן של המים לכיוון דלת היציאה מן האחוזה.
 

BadBug

פונדקאי ותיק
Session 6 - The Spiral Depths of Madness

עדיין מתנשף מהמרדף, הגעתי למה שנראה כחדר הכניסה של המרתף הזה. בקצה החדר יש בריכת מים וניסיתי להשתמש במים כדי לחשוף את המכשף הנסתר. מיד אחריי נכנסו סנדיר וסטפן. התפרשנו בחדר בנסיון לחסום את כל נתיבי הבריחה האפשריים. שקט, איפה בשם Helm נמצא הנבל?
מהדלת המערבית בחדר פרצו שלושה רדברנס שכנראה שמעו את המהומה. סטפן רץ לחסום את הדלת המזרחית, לפתע הדלת נפרצה! סטפן שחסם את הדלת עף קדימה. וטאלאס פרץ פנימה בכח מסתבר שהוא עבר לצד של אירנו ועכשיו גם הוא רוצה לחסל אותנו!
עליתי בגרם המדרגות הדרומיות אחרי איפה שחשבתי שנמצא אירנו. אני חייב להוציא אותו מצב הבלתי נראות שלו לפני שהוא יברח בחסות הקרב. נופפתי בחרבי במה שנראה כאוויר אבל חשתי שפגעתי במשהו. אירנו נפגע והופיע לפני, דוזין וגרופייר נכנסו לחדר וקרב התחיל מול טאלאס.
גלאס סטאף התחיל להטיל לחש לכיווני והרגשתי מוזר מבולבל לא בטוח לגביו,אויב? חבר? ואז זיכרון צלול חזר אלי, הצלחתי להתנגד לכישוף! אני חייב לנטרל אותו לפני שינסה עוד קסמים כאלו. אירנו שתה שיקוי ריפוי, סטפן בינתיים התנפל על טאלאס ודקר אותו קשה, דוזין הבחין בכך ושילח קסם מהצד השני של החדר לעבר טאלאס, שמעד מעבר המעקה ונחת למותו, משהבין שהוא עומד להפסיד, אירנו עצר את הקרב וניסה להתמקח איתנו, אבל זה לא היה בא בחשבון, סטפן הימם אותו עם מהלומה לראשו של אירנו שהתעלף ואפשר לנו להתפנות לקרב מול שאר האוייבים. פתאום, נשמעה תרועה רמה! אחד הרד ברנדס תקע בקרן לקריאה לתגבורת. לעזאזל! הבגברים בדרך ויגיעו כל רגע. רצתי למטה לעזור בקרב התחתון, זרקתי עוד כידון ששיפד את אחד מהם לחבית, בזמן ששאר החבורה גומרת את העניין עם שני הרדברנדס הנותרים, אני, כך החלטתי, הולך לחסום את הכניסה מהדלת הסודית. אסור לאפשר להם להכנס לחדר בשום אופן.
הכנתי כידון נוסף לזריקה ברגע שאראה תזוזה במסדרון, ואז זה קרה שלושת הבגברים הגיעו בריצת אמוק, זה לא מראה מלבב לראות שלושה בגברים, יצורים גדולים ומפחידים, רצים לכיוונך עם רצח בעיניים. לרגע חשבתי לסגת או לנסות לסגור את הדלת אבל לא היו זמן למחשבות. הראשון קיבל את הג'בלין בכתף אבל זה לא האט אותם. הראשון הגיע אלי והנחית עלי את האלה האימתנית שלו הוא פגע. זו הייתה פגיעה רצינית, הרגשתי משהו נסדק אבל המשכנו להלחם והכי חשוב לא לתת להם להכנס ולהתפרש. שאר החבורה מאחורי התחילו להטיל לחשים ולזרוק חצים פגיונות וכל דבר אפשרי כדי לחסל את הבגברים מסדרון. ואחרי כמה דקות של לחימה קשה וצפופה, הבגברים שכבו בערמה עיסתית מדממת במסדרון. יחד, הצלחנו להביס אותם.
החבורה התפנתה לחיפוש בחדר על הגופות וריפוי הפצעים.

לאחר מכן החלטנו להמשיך את החקירה שלנו במרתפי האחוזה ויצאנו מהחדר מהדלת הצפונית. התחלנו ללכת במסדרון צר שנגמר בדלתות כפולות.
הקרב האחרון כנראה גרם לנו להיות יהירים כי הלכנו בביטחון קדימה כשלפתע הרצפה נשמטה מתחת לרגלינו
כמעט כולנו נפלנו לבור עמוק, מלכודת! וכל מי שנפל למלכודת נפצע מהנפילה חבלות קלות.
אבל אירנו שנשאתי על גבי היה פצוע ופגוע עוד מהקרב האחרון ונפגע באופן קשה מהנפילה ונדרש לריפוי מהיר שלי. לאחר שאירנו התעורר גילינו שאנחנו לא לבד בבור. מתחת לחול הסתתרו שני נחשים גדולים. הצפיפות בבור הקשתה על הקרב אבל לאחר זמן קצר חיסלנו גם את הנחשים ויצאנו מהבור. בקצה המסדרון היו דלתות כפולות גדולות. כשהתקרבנו אליהן זיהנו שהן מעוטרות בריקוע של מלאך בוכה. לפי גרופייר זה היה הסימון של משפחת האצולה הזאת לחדר קבורה. בעוד אנחנו בוחנים את הדלת ושומעים את ההסטוריה על הציור הרגשתי צמרמורת מבשרת רעות מתוך החדר. הייתה לי הרגשה שיש משהו תמה בצד השני של הדלתות הכפולות ובבדיקה נוספת גילית שיש רוע אל מת בצד השני. החלטנו לסגת וללכת למצוא את שאר הרדברנדס הנותרים. לאחרונה שראינו אותם הם שיחקו בקלפים בחדר ליד החדר עבודה של אירנו.
הלכנו לשם יחד אספנו את דרופ, הגובלין הפחדן בדרך התפצלנו לשני קבוצות קטנות ופרצנו יחד לחדר שלהם. הם היו מופתעים מאוד וחיסלנו אותם במהירות. משם המשכנו לחלק הצפוני של המרתף. דרופ גילה לנו על מעבר סודי נוסף. מצאנו מחסן נשקים ועוד גלימות. אירנו בשלב הזה גילה לנו על האל מתים בחדר קבורה השומרים על האסירים שהרדברנס שבו. למדנו שהגלימות האדומות מנטרלות את השלדים מלתקוף ולאחר שחילצנו את האסירים. אם ושני ילדיה. החלטנו לא להשאיר את האל מתים המקוללים במישור שלנו ושלחנו אותם למנוחה הסופית שלהם. משם החלטנו לחזור לפדנלין עם דרופ ואירנו כאסיר שלנו, הסכמנו בינינו שבבוקר נסגיר אותו לסילדר.

לפני הסגרתו של אירנו גרופייר תיחקר אותו לגבי הסימנים המסתוריים שהופיעו על הזרועות של כולנו לאחר החטיפה שלנו. אירנו מגרד בזקנו (הקצוץ מדי כעת) והמוכתם בדם יבש.
"אני מכיר לא מעט סמלים וכתות, אין ספק שהסמל הזה קשור לאל או שד ימי, מאד נדיר במחוזות היבשה... מוזר"
"מכובדיי היקרים... למה שלא תשחררו אותי ואולי נחקור יחד את העניין" אירנו מחייך בחיוך ערמומי.
"אני בטוח שאנשים אמיצים וחכמים כמוכם לא יסגירו אותי תמורת כמה מטבעות שחוקים נכון?" אומר ובוחן אתכם בתקווה שמישהו יסכים להצעתו המפוקפקת

סילדאר התקרב אל איבנדור ולחש באוזנו - "אני יודע מי אתה! בעקבות המעשה שלכם היום, אני מוכן לסלוח ודע לך ששורותיה של הלורדס אליינס פתוחות עבורך אם תרצה בכך"
אל שאר החבורה הוא אומר: "אני מפציר בכם, אל תבזבזו זמן, אתם הסיכוי היחיד שיש לגונדראן ואולי ליציבות של האזור כולו! צאו כמה שיותר מהר לחפש אותו, בבקשה!".

**הסגרתו של אירנו**
שעת בוקר, שמש בהירה בשמים, להקת סנוניות קטנה עוצרת לנוח על מגדל הפעמון אחרי שסיים לצלצל לאיטו שמונה פעמים.
אין הרבה אנשים בפנדלין, אבל אלו שהיו בסביבה לא רצו להחמיץ את ההצגה הכי טובה בעיר.
"איך העזת בכלל אירנו אלברק ?!, לבגוד בלורדס אליינס, לבגוד בי, לעשוק ולהרוג אנשים חפים מפשע, אתה נחות יותר מעכברושי הביבים בעיר התחתית!" סינן סילדאר הולווינטר תוך כדי ששני לוחמים (שלא ראיתם קודם בסביבה) מובילים את אירנו לכיוון הכלא הקטן במגדל העיריה, הרבין ווסטר, ראש העיר הנוכחי נראה ספק המום ספק שמח.
"תמיד היית מקובע מדי סילדר! הלורדס כבר מזמן לא הכוח שהיו בעבר" אמר אירנו. סילדר צמצם את גבותיו וירה את התגובה.
"שקט! בוגד ופחדן עלוב, שימו לו מחסום, הפה הזה דיבר מספיק שטויות, אתה יוצא איתנו ממש בקרוב לתת את הדין מול המועצה בNeverWinter וחיי חרבי הם לא הולכים לרחם על פרעוש כמוך!" סילדאר אמר את המילים בנחישות אך עיניו נצצו, בכל זאת בגידה של חבר טוב לא הייתה קלה או מובנת לו בשום צורה.
סילדאר הסתובב - "ואתם הרפתקנים אמיצים, תודה בשם כל פנדלין על לכידת הבוגד ושחרורה של העיר מפני חבורת פורעי החוק הללו! אני בטוח שיוקל היום לא רק לאנשי פנדלין, אלה גם לסוחרים בסביבה! זהו יום של תקווה לכולנו ואנו מודים לכם מקרב לב איונדור, גרופייר, סטפן, דוזין וסנדיר"
תרועות ומחיאות כפיים נשמעות מכל עבר - תוך כדי שהאסיר, הלוחמים וסילדאר נבלעים בתוך בנין העיריה.

המלך Grol, שמע שחבורת הרפתקנים חיסלה כמעט את כל הגובלינים במסתור ליד שביל הטרי-בור והוא ממש ממש לא אוהב את זה! וגרוע מכך - העכביש השחור ממש לא אוהב את זה…

באגברים הם יצורים מרושעים מטבעם. ותחת הנהגתו של גרול אנשים רבים נפגעו ועוד יפגעו בהמשך. איבנדור חש שהוא צריך לעשות משהו כדי להטות את משקל המאזניים לצד השני ולהגן על תושבי האזור. וכמובן כעס אישי על שלקח את חברינו גונדראן.
לגרופייר לא אכפת מגרול בכלל, הוא רק אבן בדרך להשגת כוח ועוצמה, אך משום מה בניגוד לעבר הוא
מרגיש שיהיה קצת עצוב אם משהו יקרה לחבריו לקבוצה.
סנדיר טרוד מכך שהוא נחטף על ידי הגובלינים בהוראתו של Groll וחושב שיש אפשרות שהארי גם נלקח על ידי Groll.
דוזין רוצה לנקום ב Groll בשם סנדיר ומה שGroll עולל לו.
בשביל סטפן, 500 מטבעות זהב הם סיבה לא רעה להרוג מישהו.

***

תוך כדי שאתם מתכוננים להמשך המסע, לפתע ללא התראה מוקדמת קעקועי החותם הכחולים שלכם מתחילים שוב לזהור יחד באותו זמן, אתם מרגישים אימה שקשה להסביר במילים - רוע עתיק שפולש אל המוח שלכם!
אתם שומעים שריקה חדה ומצמררת וכולכם מדמיינים את אותו הדבר - יצור עצום מימדים דמוי דג מפלצתי, לא הכל ברור לגמרי ואפילו מאד מעורפל, המוח שלכם משדר תחושה של טביעה במעמקים של אוקיאנוס אינסופי.
אותו היצור או הישות מסתכלת עליכם אחד אחד במבט קצר וחודר תודעה עד שהיא מגיעה לסנדיר, פולטת שריקה מצמררת נוספת ונעלמת אל המעמקים, התודעה שלכם חוזרת אליכם - אתם מביטים אחד על השני ומבינים שראיתם בדיוק את אותו הדבר.
הקעקועים ממשיכים לזהור בכחול, רק שהפעם גם לסנדיר יש אחד!
 

BadBug

פונדקאי ותיק
Session 7 - The Spiral Depths of Madness


היינו בדרכנו אל העבודה הגדולה, אל טירת קראגמר להציל את גונדראן ולחסל את המוצץ גרול, כבר יכולתי להרגיש את מטבעות הזהב בכיס שלי, בזמן שפינטזתי על חידוש החווה של הוריי, להקה של סטירג'ים מגעילים הקיפה אותנו.
בהינד עפעף, שלפתי את הקשת האופקית החדשה שלי ויריתי באחד, גרופייר הטיל לחש שחיסל שני, הלהקה עטה עלינו מכל הכיוונים אך כשלו בלפגוע בנו, מלבד אחד שנצמד אל הזרוע של סנדיר, לאחר מהלומות נוספות , גופות הלהקה היו מפוזרות מסביבנו והמשכנו ללא עיכוב נוסף אל הטירה.

כשהגענו ליעדנו, גילינו לפנינו טירה הרוסה ומתפוררת, עם שבעה שלדים של מגדלים כשבכל אחד מהם יש חרכי ירי עבור קשתים, אפילו מבחוץ יכולנו לראות שהקומות העליונות נחרבו מזמן ורק התחתונה שרדה, לרוע המזל, מהיכן שעמדנו, לא ראינו כניסה, החלטתי להתגנב ולטפס על החומה בעזרת החבל עם הוו, בשביל לקבל נקודת תצפית טובה, אולם לאחד מספר מטרים האחיזה שלי נחלשה והתרסקתי חזק על הרצפה, החלטתי לא לנסות שוב ושבנו לנסות למצוא כניסה אחרת.

לא היינו צריכים לחפש זמן רב, בצד הצפוני של הטירה הייתה כניסה אחורית עם מדרגות שמובילות אליה, אני וסנדיר החלטנו להתגנב בזמן שהאחרים חיכו מאחור דרוכים להסתער אם משהו יקרה, כחמישה מטרים מהדלת, סנדיר הצביע על הקרקע ואמר "שים לב! מלכודות!", הפנתי את מבטי וראיתי אותם, 3 מלכודות דובים חלודות, ודאי היה כואב לדרוך עליהם, פירקתי אותם בקלות ואספתי שתיים, "אולי יהיה להם שימוש" הרהרתי, המשכנו לעבר הדלת, יכולנו כבר לשמוע את הגובלינים מפטפטים בשפה הדוחה שלהם, דלת הכניסה הייתה נעולה אך זו לא בעיה עבור מישהו עם יכולות כמו שלי, המנעול לא היווה מכשול, ולפני שיכולתי להגיד "המלך גרול מוצץ זרגים של ננסים", כבר היינו בפנים, חזרתי בשביל לקרוא לחבורה ומבצע ההדברה החל באופן רשמי.
הכניסה הובילה למסדרון עם וילון מקדימה, ודלתות מימין ומשמאל - מהיכן שהגיעו הקולות - סנדיר הציע להמשיך שמאלה, אבל מה הוא מבין הוא סך הכל ארכיאולוג , החלטתי להציב את המלכודות לפני הדלת השמאלית, לתת להם קצת מהתבשיל שלהם, ופנינו ימינה, אולי היינו צריכים להקשיב לסנדיר, משום שארבעה הובגובלינים חיכו לנו בפנים הם לבשו שריון כבד והחזיקו מגנים, אחד מהם היה גדול במיוחד, בטח המוצץ המשנה של קלארג, אוונדור מיד הסתער והלם במוצץ המשנה עם מכה קדושה שהסבה נזק רציני אך לא רציני מספיק בשביל להוריד אותו, באותה נשימה, פניתי להוב משמאלי, ובמכה משולבת, עיוורתי אותו עם הרייפיר ודקרתי אותו בגרון עם הסכין ביד השנייה, המשנה ציווה על אחד ההובים בשפה שלא הכרנו, אך כן הבנו את אחת המילים - "גרול", וההוב זינק שמאלה ונעלם מאחורי וילון.

הקרב המשיך, המשנה הנחית סנוקרת רצינית על אוונדור, שכמעט מעד בגללה, דוזין, וסנדיר נכנסו גם הם לחדר הצפוף והכו בהובים, לרוע המזל, השריון של ההובים הדפו את רוב המהלומות, אבל לא את כולן, ובסופו של דבר, המהלומות הכריעו את אויבינו, בחדר מצאנו שריון, מגן וחרב ארוכה, עם עיטור של הלורדס אליינס, סילדר ישמח לשמוע שמצאנו את הציוד שלו בחזרה - ואולי יוסיף עוד כמה מטבעות כהכרת תודה -

היינו צריכים להזדרז, לפני שגרול יאסף את כוחותיו, מימין, הייתה דלת נעולה עם קרש עבה, אולי גונדראן נמצא שם! אוונדור פתח את הדלת, ובמקום גמד סוחר, מצאנו יצור אימתני עם גוף של דוב ופנים של ינשוף!

"מהר בואו נצא מהדלת שנכנסנו!", עוד לפני שסיימתי את המשפט, החבורה כבר הייתה מחוץ לדלת, והיצור שעט קדימה, מתעלם מאיתנו לחלוטין, ונעלם מאחורי הוילון שההוב עבר דרכו.

לאחר התייעצות קלה, גמרנו אומר לחקור את הצד המזרחי של הטירה, הרחק מהצד המערבי עם היצור המוזר, אוונדור בעט בדלת בחוזקה, החדר היה חשוך וריק מאדם ורהיט, זה היה נראה כבית תפילה שהוחרב, פתאום אני, דוזין וסנדיר קלטנו ריר נוזל מהתקרה, הבטנו מעלה וראינו תולעת ענקית ומפחידה!

התולעת תקפה אותנו בתורה, למרות המראה המאיים שלה, היא לא הייתה קשוחה מדי וחיסלנו אותה זריז.
בית התפילה הוביל לדלת נוספת ולשני וילונות, פנינו לחקור את הוילונות קודם, דוזין מצד אחד ואוונדור מהוילון השני, אוונדור הסיט את הוילון מעט הצידה, בפנים היו חמישה גובלינים בבגדים טקסיים, ובאמצע היה מזבח, עם כל הרעש שעשינו, הם היו נראים מוכנים, אך גם אנחנו היינו דרוכים, שילחתי חץ היישר אל הגובלין הראשון שראיתי, בתגובה, הם הטילו קסם עם להבות בחזרה היישר לעבר גרופייר, שהופתע להיפצע לראשונה מתחילת מסענו, בתחילת דרכנו בנוורוינטר גובלינים היו מעט חזקים יותר בהשוואה אלינו, אך לאחר שהשתפשפנו, הם כבר לא מהווים איום רציני, גם החמישה האלו היו אבן נגף מזערית, ופחות מדקה, שלחנו אותם בחזרה אל האל שהם התפללו אליו.
בחדר מצאנו קטורת, גביע ופסל של ה sun elf, כולם עשויים זהב טהור.

פנינו אל היציאה השנייה מהחדר, אוונדור - עם פטיש הבעיטות שלו - שוב רקע בדלת עם רגלו שנפרצה בכוח, נהרנו פנימה מוכנים להרוג את כל מה שמולנו, רק בשביל לגלות מסדרון ריק, ממולנו הייתה הכניסה הראשית לטירה עם דלתות שנעקרו ממקומן, משמאל ומימין היו חדרים נוספים, הפעם הקשבנו לעצה של סנדיר, ופנינו שמאלה, מול הדלת, אוונדור הרים את רגלו, אולם התחרט כשראה את הבעת פנינו, ופתח בשקט הפעם את הדלת, מזל שעשה זאת, משום שבפנים היו שלושה גובלינים ישנים, יש אומרים שזה חטא להרוג יצור כשהוא ישן, אבל האנשים האלה יכולים ללכת להזדיין, סנדיר ואני הרגנו אותם בשקט עם הסכין והמטה, באותו זמן, דוזין ואוונדור נכנסו לחדרון שני וגילו שני גובלינים, הם שיפדו אותם עוד לפני שהספיקו להוציא הגה.

פתאום שמענו זעקת כאב, מהחדר היה שביל מעט נסתר שהוביל אל חדר האוכל שלהם, משם הגיעו הקולות ששמענו בהתחלה, הצצנו פנימה וראינו ששתי המלכודות הופעלו! כששני גובלינים תקועים וארבעה אחרים מנסים לחלץ אותם, "נטפל בהם בסוף" אמר גרופייר, "בואו נמשיך לצד השני של המסדרון", וכך עשינו, "מעניין מה נקבל הפעם?" שאלתי את עצמי בזמן שאוונדור פתח את הדלת, או תראו, עוד הובגולינים, עם עוד מוצץ משנה, הרגנו גם את אלו, בלי הרבה בעיות באופן מפתיע, נכון שאוונדור היה צריך למות כבר פעמיים והשריון החדש שלו נראה יותר כמו גבינה שוויצרית עם כל הדקירות שקיבל, אבל בלי הרבה בעיות יחסית.
על המוצץ מצאנו 10 מטבעות זהב, ובחדר הייתה חבית ברנדי… נאנחתי באכזבה, אנחנו לא מוצאים הרבה שלל במקום הזה בינתיים.

בזמן שערפתי את ראשו של המוצץ, שמענו נהירה של צעדים, הבטנו למסדרון וראינו כנופיה של גובלינים שרצה החוצה, לא ברור אם מפחד או מרצון למצוא אותנו הפולשים, גרול לא היה ביניהם, סימן שהוא עדיין פה
היה רק עוד חדר אחד שלא סרקנו, החדר בצד המערבי עם היצור,אז צעדנו לכיוונו, מתכוננים לקרב האחרון, הייתה הרגשה שהצוות החזיק את עצמו מלהשתמש בכל יכולותיו, כעת, נפגין בפני גרול את הפוטנציאל האמיתי שלנו, כשהסטנו את הוילון שהיצור שעט דרכו, ראינו סימני ציפורניים על כל הקירות והרצפה, וגם דלת מרוסקת שנראה שנמלט דרכה, מזל שלא נלחמנו בו, הוא סך הכל היה אסיר שרצה להמלט.

סנדיר מלמל משהו ופתאום הצמיח שתי צלליות של ידיים ענקיות מתוך הגוף שלו, "אה כן" אמר בגאווה, "זו היכולת החדשה שגיליתי", הבטתי בו בתדהמה, פיילור ישמור, למה אין לו יכולות נורמליות כמו השריון הקסום של גרופייר?
"איך אתם מעיזים לפרוץ לטירה שלי" נהם גרול כשנכנסנו לחדר האחרון, אך בקושי שמענו אותו, משום שתשומת ליבנו הייתה מופנית לעבר גונדרן שצחק, שתה יין עם הרגליים שלו על השולחן, "אהה… אתם חברים שלי! באתם לקחת אותי נכון? בואו נלך מכאן מהר!" אמר גונדרן, דוזין לכסן את עיניו וסינן "לאיפה נעלם המבטא הגמדי שלו?" ואז המשיך "חבר'ה, משהו לא בסדר עם גונדרן", "מה זה? כישוף charm?" שאל גרופייר.

"היי גונדרן איך נפגשנו בפעם הראשונה?" שאלתי, אך החקיין לא ענה לי, בתגובה לשתיקתו, זרקתי את הראש הערוף של מוצץ המשנה על השולחן, שהעיף את הדברים שהיו שם, "כל החברים שלך מתים גרול ואתה הבא בתור, אני בטוח שתגיע לגן עדן שבו תמצוץ זרגי ננסים כאוות נפשך, שמעתי שאתה אוהב את זה"
גרול זעם והקרב הסופי החל, בחנו היטב את החדר, שני הוב, אחד מהם זה שברח, גרול, זאב מחמד, והחקיין, החדר הזה היה שונה מהאחרים, עם שטיחים מפרווה, מיטה מפוארת ושולחן איכותי, כמה חבל
שהכל יתמלא בדם של אויבינו.

"אל תשכחו לא להרוג את "גונדרן"" אמר סנדיר תוך כדי שנכנס פנימה ולפת את החקיין עם יד אחת, והכניס לו אגרוף עם היד הקסומה השנייה, יתכן וזו הייתה טעות, משום שההובים וגרול כיתרו אותו מכל הכיוונים, גרופייר עם חיוך מטורף מלמל מילים קסומות וזימן כדור אש שאיכל את גרול וההוב לידו "חיכיתי לקרב הזה רק כדי להשתמש בזה!" אמר ידידי הפירומן בזמן שחייך מאוזן לאוזן.

דוזין המשיך עם לחשים משלו, שפצעו קשה את ההוב השני, ואוונדור סיים אותו עם מהלומה ששיסעה את ההוב, הקרב היה עקוב מדם, אך ידינו הייתה העליונה, המצב לא היה נראה טוב עבור גרול, שהיה פצוע קשה, הוא טיפס על השולחן במטרה לפגוע בסנדיר שקרס מפצעיו בשלב זה, באותו הרגע זיהיתי הזדמנות לסיים את זה, ניתרתי עם רגל שמאל על הכתף של דוזין, עם יד שמאל נשענתי על כתף ימין של אוונדור, ותוך כדי סיבוב באוויר, פינצ'רתי את גרול אנושות עם דקירה מדוייקת, שנפל דומם, המשכנו לנגב את הרצפה עם ההוב והזאב, ורק "גונדרן" נותר לבדו, "זה נגמר "גונדרן" רד על ברכיך והכנע" אמרתי, הוא היסס אז דפקתי לו מכה עם הקת של הרייפיר, כשהוא נפל מחוסר הכרה, "גונדרן" שינה צורתו ליצור מבחיל וחיזרי.
קשרנו את החקיין, וסרקנו את החדר, לגרול היה 160 מטבעות אלקטרו, 220 מטבעות כסף והמפה למכרות הקסומות!
אה וגם מצאנו את גונדרן קשור בחדר השני.

* גונדראן מתעורר *

"בשם מוראדין, איפה אני?!" גונדראן פוקח את עיניו ומעיף שאריות חול ודם מזקנו המדובלל.
"אני נזכר עכשיו, המארב בטרי-בור, החיצים, היצור השעיר!!! תנו לי את הגרזן שלי" הוא מתחיל להשתולל, אתם תופסים אותו לפני שהוא נופל - בכל זאת הוא קצת חלש מהשבי והעינוי.
גונדראן עוצר רק כשהוא רואה את גופתו של גרול (בתנוחה מאד בעייתית יש לומר) רכונה על גופות ההובגובלינים האחרים.
"חיי זקני, תודה רבה לכם! איפה סילדאר?! חייבים לחזור לפנדלין ולצאת למכרה!, אני רוצה לחפש את האחים שלי נונדרו ות'ארדין."
גונדראן לפתע תופס את הכיסים שלו.
"המפה הארורה! הוא לקח את המפה הארורה! אני לא זז מפה בלי המפה - האם היא אצלכם ? ומה עם עגלת הציוד שלי".

"מחודדי אזנים אמיצים - אני צריך שוב את עזרתכם, לוו אותי בבקשה לפנדלין ובואו נצא ללא דיחוי אל המכרה האבוד, אחי היו בדרך לשמור על הכניסה למכר ולא שמעתי מהם זמן מה..."
גונדרן קימט את מצחו בדאגה, "העכביש השחור, הוא עומד מאחורי החטיפה שלי ושל סילדאר וככל הנראה גם רוצה להפטר מכם, אני לא יודע מה הוא מתכנן ולמה אבל צריך לעצור אותו. אשלם לכם 50 מטבעות זהב לכל אחד כדי שתלוו אותי לעיר ושתמשיכו לפתוח את המכרה, בנוסף, ברגע שהמכרה יחזור לפעילות אני מבטיח לכם 10% מהרווחים, איך זה נשמע לכם ? רגע המפה הארורה, איפה המפה הארורה בשם מורדין!!!"
 
עריכה אחרונה:

BadBug

פונדקאי ותיק
Session 8 - The Spiral Depths of Madness

החיזיון:
כל אחד מאתנו חווה חיזיון פרטי שבו הצליח לשמוע משהו מעט שונה -
אתה פתאום נזכר!, הכל התרחש בחלום! דמות נשית לבנה מעורפלת מאד ניסתה לומר לך משהו! אבל ברגע שהתחילה לדבר הישות הימית המזוויעה שחדרה לראשך בפעם הקודמת פרצה לתוך התודעה שלך וערפלה עוד יותר את המילים שהדמות הנשית הלבנה ניסתה לומר:
"אסור לך לחלוק את דבריי עם אף בן אנוש, אפילו לא עם חבריך הקרובים ביותר, אלא אם המצב יחייב זאת - אתה תדע מהו הרגע הנכון, אחרת הנבואה עלולה להפגע!"
היצור הימי הדמוני התחיל להשתולל ולסלק את החלום או המסר ממנה בעוצמה רבה יותר והמשפט האחרון שהצלחת להבין ממנה קטוע מעט:

"...כאשר @@@@ מלא..."
"...אלפיים מייל מערבית @@@@..."
"[email protected]@@@ זקוקה לקפטן הטוב ביותר!..."
"...אתה חייב להיות נאמן ל@@@@..."
"[email protected]@@@ אחר הערפל השחור!..."

גונדראן סרב לעזוב את הטירה ללא המפה שלו - המפה למכרה האבוד של פנדלבר, הידוע גם בכינויו מערת גלי ההד. הוא הציע לחבורה סכום נאה עבור השבתו לפנדלין ואף נתח ברווחי המכרה כשיתחיל לפעול.
אחרי שכנועים יוצאים מן הכלל הוא אף הגדיל את סכום הרווחים, כל זאת בתנאי שהחבורה גם תסייע בפתיחת המכרה וניקויו מפולשים אם קיימים.
בינתיים סטפן התגנב לחדר האספקה והצית כל מה שאפשר, לא לקח זמן רב עד שעשן עלה באפם של כולם.
החבורה יחד עם גונדראן והחקיין החליטה להמלט מהטירה למקרה שכוח גובלינואידי גדל עשוי לחזור למקום.
זה לא היה פשוט עם גרירת החקיין וצליעתו של גונדראן...
החקיין לא היה מוכן למסור שום מידע, לא שזה הפריע לגרופייר שהחל לחדור אל תודעתו של היצור ולדלות מידע על למה הוא שם, מי שלח אותו ועוד… אין ספק שכל התשובות הובילו לעכביש השחור, אלף אפל, ככל הנראה מכשף שגם מעוניין להגיע למכרה ולנצל אותו למטרותיו האפלות.
סטפן תקע פיגיון בתנועה מהירה והרג את לובש הצורה לפני שלמישהו הייתה הזדמנות לחשוב מה לעשות איתו.
הכיוון היה פנדלין וקצת אחרי שהשמש החלה לשקוע - סטפן סייר קדימה לפני החבורה כשלפתע! יצור גדול דמוי דב/ינשוף זינק על סטפן בקול שרקני מחריש אוזניים!
היצור תקף באכזריות ובפראות מכה בטפריו ומקורו בסטפן ללא רחמים, סטפן צנח מחוסר הכרה לאדמה.
החבורה מהירה לכיוון הקרב, איוונדור מנסה בכל כוחו להדוף את היצור הפראי, תוך כדי שדוזין וגרופייר מנסים לפגוע בו בעזרת קסמים.

סנדיר דחף שיקוי ריפוי לפיו של סטפן שחזר להכרה בבעתה אל מול היצור שעדיין השתולל ותקף.
אחרי קרב עקוב מדם דב הינשוף צנח ארצה בכבדות לאחר סדרת אגרופים, ובעיטות של הנזיר סנדיר.
החבורה התרחקה מעט משדה הקרב ונחה מנוחה מלאה, תוך כדי מחשבות על הקרבות בטירה ומחוצה לו, על הטקטיקות ועל החוויות אותן צברה.

ההגעה לפנדלין נעשתה במהירות האפשרית, סילדאר שמח לראות את גונדראן בחיים ולקבל מהחבורה את חרבו ושיריונו שנגנבו על ידי גרול ומשרתיו, הוא הספיק גם לספק לחבורה את הפרס שהבטיח - 500 מטבעות זהב ובנוסף 50 מטבעות לכל אחד על ליוויו של גונדראן לפנדלין ויציאה אל המכרה .
היה מוסכם על כולם שללא היסוס, צריך לצאת אל המכרה האבוד!
גונדראן וסילדאר החליטו להצטרף, לפחות עד לפתח המכרה…
לאחר צעידה של כ-15 מייל (איזור שבו סוסים לא יכלו לעבור) החבורה הגיעה אל המכרה האבוד של פנדלבר!
מערת גלי ההד!

הכניסה הייתה גדולה אבל מוסתרת מאד על ידי סלע ענק בחזית וצמחיה סבוכה שכיסתה את מה שעוד כן היה ניתן לראות.
גונדראן וסילדאר חנו בחוץ, לאבטח את הפתח.
החבורה נכנסה למערה - משב רוח קריר הורגש ולחות מהמערה…
חושך, טפטוף מדי פעם של מים מהנטיפים הרבים שכיסו את התקרה הגבוהה והמוזר מכל - רעידות שפשטו בכל המערה בקול רעם חלש כל שתי דקות בערך ובנוסף, צפצוף שנשמע כמו קיטור טבעי כל חמש דקות.

אחרי צעידה קצרה, התגלו שלושה שקי שינה ומאחורי זקיף בצבצו רגליים במגפיים מהודרות.
החבורה מיהרה לראות במי מדובר - הסימנים לא השאירו הרבה מקום לספק, חוץ מציוד הכריה שסומן בסמל המשפחתי של רוקסיקר, הגמד המת ענת צמיד זרוע שנשא את ראשי התיבות TR - ת'ארדן רוקסיקר!

מסביב היה מפוזר ציוד כרייה, מזון ושמן לעששיות.
האזור עליו עמדה החבורה היה מעין מדף סלע עצום בגודלו שנישא מעל תהום בעומק 20 פיט, תהום שכנראה נפערה מהתמוטטות אבנים במערה.
קשור לאחד הזקיפים השתלשל חבל מטה, החבל נראה יציב והחבורה החליטה לרדת למפלס התחתון.
שם התגלו שתי מחילות קצרות, אחת לכיוון מזרח ואחת לצפון מערב.
לסנדיר לא היה ספק שהכיוון אליו כדי להמשיך הוא שמאל - כלומר צפון מערב במקרה זה.

ערנותו של סנדרי חשפה ג'לי צהוב שניסה לארוב מהתקרה לאחד מבני החבורה!
אחרי קרב קצר היצור הושמד וכל מה שנותר ממנו הייתה שלולית רפש צהובה.
החבורה המשיכה להתקדם באזור שקט וחשוך שנראה כמו מבוך שבחלק מפינותיו נמצאו ערימות של אבנים שהתמוטטו.

החבורה נכנסה לאזור בו היה אגם שחור שנראה לכאורה שקט יחסית, המים היו עכורים מכדי לראות משהו.
שפת האגם הכילה אדמה חולית, צדפות מרוסקות ומאובנים של יצורים ימיים קטנים.

דוזין הרגיש משהו מתחת לרגליו, משהו שהרגיש אחרת יחסית לאדמה החולית של החלק הזה במערה…
החבורה רכנה לנקות את החול ולאחר מספר דקות נחשף גלגל אבן גדול בקוטר 10 פיט שהכיל חריטות עתיקות שהזמן שחק…
לאט לאט החבורה ניסתה לפענח את פשר החריטות, מה שהתחבר לחיזיון האישי שלהם ויצר מעין מפה או הוראות מסויימות מסיבה לא ברורה.

למי שסקרן לדעת קצת פרטים טכנים לגבי גלגל האבן: "גלגל האבן" - אביזר מוחשי למשחק שהכנתי - The Stone Wheel

2fAjLbVG9JHTa8ZufL18PWgTeSn8NoQqFTLyUcv-L-nUtRn1rWuCn7nLZAlECMgJVkFMdpn9r5C9WZ9pxUj7aee1cfWbnrUlRQtpwIO9Y7f5IzOYMWNYC8eVTK2pTui3ekzRBWc-

ספינה - שככל הנראה דרשה את הקפטן הטוב ביותר.
לב - פעולה שדרשה נאמנות ללב
עקבות רגלים - כנראה לעקוב או ללכת בעקבות ערפל שחור כלשהו
מחזור ירח - מקום שכנראה צריך להיות בו כשהירח מלא
סמלה של נוורווינטר - המקום נמצא כאלפים מייל מערבית לעיר

איוונדר משה מהמים שלד אנושי שננעצו בו חיצים אורקים ישנים מאד, השלד החזיק בדיד קסמים וענד שתי טבעות פלטינום.
כמו כן החבורה גילתה זרימה מחוץ לאיזור בגובה הברכים (של רובם לפחות) והחליטה לצעוד בה ולא במדרגות הבנויות ממזרח.
 
עריכה אחרונה:

The oldman

The Rainbow Archmage
צוות הפורום
זוכר שפרסמת את הנושא על החידה לפני כמה חודשים - אהבתי לקרוא את התיאור של החידה בפועל.
גם כיף להיזכר כמה מכרות פנדלבר היא הרפתקה מצוינת, אולי הטובה יותר של מהדורה חמש.

נ.ב. אני אשמח אם תאט טיפה את קצב הפרסום 😉
 

BadBug

פונדקאי ותיק
זוכר שפרסמת את הנושא על החידה לפני כמה חודשים - אהבתי לקרוא את התיאור של החידה בפועל.
גם כיף להיזכר כמה מכרות פנדלבר היא הרפתקה מצוינת, אולי הטובה יותר של מהדורה חמש.

נ.ב. אני אשמח אם תאט טיפה את קצב הפרסום 😉
מסתבר שפנדלבר היא קונצנזוס בקטע הזה - הרפתקה מעולה בהרבה אספקטים, השחקנים שלי נהנו וגם אני נהנתי להנחות אותה :)

החידה - נכון מאד! תודה! אני אוסיף לינק בגוף הרשומה.

אין בעיה, מקווה שלא הצפתי, אני אשחרר את הרשומות לאט יותר (y)
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
קורא שקט מרוצה ביותר :)

הרצתי את ההרפתקה בעבר וגם אנחנו נהנינו מאוד. עלילה קלאסית שמחזיקה, חופש לשחקנים בחקירת משימות משנה, בוסים מגניבים... כל החלקים משתלבים היטב (מלבד תל-רעם עם הדרקון, שמרגיש תלוש וקשה במידה קיצונית).
 

BadBug

פונדקאי ותיק
קורא שקט מרוצה ביותר :)

הרצתי את ההרפתקה בעבר וגם אנחנו נהנינו מאוד. עלילה קלאסית שמחזיקה, חופש לשחקנים בחקירת משימות משנה, בוסים מגניבים... כל החלקים משתלבים היטב (מלבד תל-רעם עם הדרקון, שמרגיש תלוש וקשה במידה קיצונית).
קודם כל שמח שיש קוראים לרשומות :) יש גם רגעים קטנים בהרפתקה - כמו (ואני מרשה לעצמי ספויילרים כי הזהרתי מראש) סילדאר כבן ערובה והשחקנים מזיעים במחשבה מה לעשות חחח
מצחיק שאתה אומר את זה כי אני ויתרתי על ההתקלות עם הדרקון מכמה סיבות: 1. כי היא תלושה וקשה כמו שאמרת. 2. נודע לי שספוילר הגיע לאוזניהם וברגע ששמעתי את זה מיד עשיתי שינויים בהרפתקה.
עשיתי שם גם טעות בקרב עם העכביש השחור שהיה קל מדי וגם לא הקפדתי לתת לו קצת יותר "חיים" במשחק, אבל למדתי המון גם כמנחה בהרפתקה הזו.
 
Top Bottom