• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

מה' ישנות / OSR רשומות [Shadowdark] Shadow over Mystara

מיני קמפיין חדש יצא לדרך, לא תאמינו, אבל הוא Old school בעולם המוכר והאהוב לזקנים מבינינו שנקרא "Mystara"!
הפעם אני משתתף בו כשחקן, את הרשומות הבאות כתב שחקן אחר בקבוצה ואני רק קצת שיפצתי והוספתי על מנת שכולם יוכלו להכיר ולהנות.

סשן 1
פגישה מה20/12/2023
תיעוד משחק
אנחנו בצפון מזרח קראמיקוס,יש מבצר שמגן על הדוכסות והר שבו מדברים על מעוז של דמויי אדם מפלצתיים.
1703150045859.png 1703150445148.png

יש סיכוי שעוד חודשיים הנהר יקפא ודמויי האדם יפלשו.

אנחנו מתקרבים לחורף. סתיו, אזור חודש ה11.

בקצה של דרך סוחרים עומד Castellan Stronghold. מבצר וקהילה קדמית ומבודדת הניצבת על גדוותיו של הנהר הנוושא את אותו השם. המקום הוא גם התחנה האחרונה של נתיבי השיירות לנהר שיורד מההרים Alten Taps והוא מקור לדגים וחיות נהר הנחשבות למעדן באזורים אחרים של קראמייקוס.
הקהילה מורכבת בעיקרה מבני אדם , הסוחרים וחיל המצב הם ממוצא תיאטי ומשפחותיהם, בעוד המתיישבים, בעלי המקצוע והחוואים הם טראלדרים.
במקום גם קהילה קטנה של ננסים וגמדים שעוסקים בכריית מחצבים ומספר חד ספרתי של גובלינים שהוגלו משבטיהם בהרים המשמשים כציידים שסוחרים עם הקהילה.
מעבר לנהר שוכנים הגבעות וההרים המובילים לאזורים ההרריים בין קראמייקוס לתיאטיס. אזור זה נתון לסיפורי אגדות עתיקות ואימה המשמשים לסיפורי לילה לילדים קונדסיים מענקים ודמוי אדם החיים בהרים ועד למורדות הדרומיות שמובילות ליער Dymark.
הנהר שרוחבו כקילומטר, מפריד בין הקהילה והמבצר לבין ההרים ובמיוחד, הר קטום ואפלולי בעל פסגות עטופות בערפל ויערות סבוכים המתנשאות ממזרח מעל הקהילה הקטנה. בימים בהירים, אפשר להבחין שהאזור מורכב בעיקר מצוקי סלע הבוקעים מתוך הגוש הגדול המרכיב אותו שמדי פעם מוסתר בסילונות קיטור הבוקעים ממקומות שונים בצלע ההר.
כבר עשרות שנים רווחות שמועות כי ההר המיסתורי משמש כמקלט לשבטי דמוי אדם אכזריים ורק מימיו הרחבים של הנהר מנעו מהן לתקו את המבצר המשמש כמגן למישורי הרפובליקה. קבוצות של הפרתקנים אמיצים וקשוחים חצו את הנהר במטרה לחקור את ההר עד פיסגתו אך איש לא חזר.
כעת, החורף מתקרב, ומרגישים את הסתיו במלוא הדרו, האוויר קריר בהרים, מרבית העלים כבר נשרו וזרם המים מתחיל להתחזק עם גשמי הסתיו. עוד חודשיים הנהר יקפא והחשש הווא שהשבטים ינסו לחצות את הנהר ולתקוף את המשלט.


המתקנים שיש במשלט: מלבד הבתים הרגילים יש חומת עץ מחודדת, שני מגדלים, אחד לכיוון הנהר ואחד לקהילה. כל יום יש פה שוק דגים, יש נפחיה, לנפח קוראים לאופולד. יש רוקחת, בת אדם בשם טירה והעוזרת שלה גמדה בשם ריגדה. לפונדק קוראים גוב האריות, לפונדקאי קוראים אוסטוולד. יש בית מעצר וספריה.

קהילה של 40-50 אנשים, חוטבי עצים ודייגים. יש הרבה דגי סלמון.

אנחנו בגובה 1500 מטר. קר.

מצד אחד של ההרים אדמה ירוקה, מצד המזרחי המדבריות של יאלרום.

אנחנו בפונדק גוב האריות.

החבורה:
קרוג סטונפיסט לוחם גמד מבית אבן.
[מקום לתמונה]

נייג׳יל קוסם אדם, ממזר של בארגל
1703149762317.png

טראבארן אראסאלור אלף מכוער עם סיפור טרגי. סייר
[מקום לתמונה]

מזאר פוגפול , מכשף (Witch) שלומד את אומנות הערפל, האשליות והרעל. אדם תיאטי. עורב מחמד (פמילייאר) בשם אובסידיאן.
1703149657309.png

מאפין, בת לגזע ההין. הייתה לה אי הבנה בבירה, אז ברחה רחוק.
1703149801012.png

אוזגרים גמד כהן שהיה מלח בים, נגלה אליו האל גרים, שמע קולות כדי להגיע לפה.
1703149687876.png

לפני חודשיים יצאה חבורת הרפתקנים, יצאה עם הדייג סיריון לצד השני של הנהר. הם טענו שיש חבורה של עוגים שהמטרה שלהם לסחור בעבדים עם ענקים שגרים בהרים. הם לא חזרו.
ויש סיפור על מכשפה שגרה על הגבעה, שהיא מחזיקה אוצרות, ומדברים על קנקן שיוצאים ממנו שדים.

ההרפתקנים – 3 בני אדם תיאטים, אחד מדארוקין ואחד אלף שתקן ולא נעים לבוש גלימות. דיברו שמהצד השני של ההר יש ריכוז של עוגים או ענקים.
יש שמועות על אלמתים שמחפשים חיים כדי לאכול.

קנינו את הסירה של סיריון ב25 פז יחד עם הרשת דייגים בעוד פז.


לפייטנית החצי אלפית קוראים ג׳סמין.
שמעה סיפור שעל פסגת ההר הקדום יש מנזר ישן שהיה מקור לכל מרושעת. מעניין אותה לשיר שיר מסתורי על דתות ואלים נשכחים.

בספרייה יש אדם מבוגר ונמוך. נקרא קיידן.

עוד שמועה על צבא אורקי.

לסירה שקנינו קוראים לארה.

בשעת אחר הצהריים אנחנו מתקרבים לצד השני בעזרת הסירה.
1703150245586.png

הצד השני מכוסה ביערות סבוכים, חלק מהמקום לא נראה מתאים למעגן. אוזגרים מבחין בשתי גדות שנראות כמו מקום טוב לעגון. אחת כמו משטח שיורד ממנו נחל ואפשר לראות מפל. צפונית משם יש גדה שנייה, אזור שטוח ונמוך.

בחרנו לעגון בגדה עם המפל.
הגענו למשטח גדול שבקצהו המערבי יש מפל שגובהו חמישה מטרים. איפה שעגנו עם הסירה הקרקע מתחילה לטפס למעלה עד שמגיעה למצוק. מעבר לעצים, בין העצים יש שיחים קוצניים. כל האזור עם דשא ירוק ופרחים.

סדר ההליכה שלנו

קורג
טראבארן
מאפין
מאזר
נייג׳יל
אוזגרים
1703150372487.png

שביל החיות מתפצל לכיוון דרום וצפון. הגענו ממזרח.
בחרנו דרומה

הולכים בין שני מצוקים,
השעה ביום עכשיו בערך 14:45

ממשיכים דרומה
נייג׳יל סוחב את מאפין לעבור את הנחל. יצא לסאלבו 20 טבעי.
חצינו וממשיכים דרומה. רואים את גדות האגם ולא מצליחים להגיע לאגם. אפשר לראות מרחוק קרחת יער על גדות האגם.
מעל האגם רואים קבוצה של יצורים מעופפים שעפה וחודרת לתוך המים. נראה כמו חרקי ענק כמו עטלפים עם ארבע כנפיים ומקור עוקץ ארוך ומאיים.
ממשיכים דרומה.
הדרך יורדת למטה, עשר דקות ואז מתפתלת מערבה.
הגענו לקרחת יער, וכל האזור רווי בערפילים שמגיעים מהצד הדרומי. יש ריח של ביצות. בצד הדרומי של קרחת היער אי אפשר לפספס תקוע על גזע עץ אלון גדול, תל נמלים.

נלחמים בשתי נמלים בגודל עז.

1703150291435.png

מאזר הטיל קסם שמציק לנמלה בעין
קרוג הניף גרזן והעיף לנמלה חצי פרצוף
נייג׳יל הטיל קליע קסם ופגע.
נייג.יל חיסל את הנמלה הלוחמת שקרוג עשה לה המון נזק
אוזגרים עשה נזק וברח
טראבאראן עשה הרבה נזק לנמלה הפועלת החדשה
נסגנו טקטית אחרי שהרגנו שתי נמלים.
1703150341290.png
 
עריכה אחרונה:
מה אני עושה פה? נמלים ענקיות? מה חשבתי לעצמי??? נמלים ענקיות?

"סעי לצפון מליסה, תרוויחי את לחמך מליסה, תעשי אותנו גאים מליסה. .. ."

דוד בארני, אני מתחילה לחשוב שאתה יותר שונא מאוהב אותי.

טקס הגזיזה. .. .אלף עזאזלים! אנחנו הין! אנחנו לא טרלדרים! מה אלו השטויות האלה?

כדאי להתחיל מההתחלה לא?

פעם אחרונה שכתבתי, בדיוק עברתי לספקלוארום, לגור עם דוד בארני ודודה בלוסום. אבא חשב שזו תהיה התנסות טובה. לבחורה כמוני אין הרבה הזדמנויות בלולן, ואבא הבטיח ללורדית סאשה עזרה מול האורקים של הברון, טפוי, הלב השחור.

ספקלוארום הייתה בדיוק המקום עבורי, עיר! אנשים! מקום ללמוד, לראות דברים, תיאטרון, אוכל, והזדמנויות מעניינות לעבודה.

החניכה שלי הייתה להשיג מזכרת משפחתית של מישהו מהבית של מישהו אחר. . .. איך הייתי אמורה לדעת שהוא ראש המשמר? וזה לא שהרעלתי את הבן שלו. . .. רק עזרתי לו לישון קצת. .. .

"אני מאוכזב ממך מליסה".. . .זה הכי כאב לי, שדוד בארני בא לשחרר אותי מהכלא.

"לטרלדרים יש מנהג", הוא אמר לי, "כשבן משפחה מגיע לגיל שבו הוא הופך מילד לאדם, הוא יוצא לבלות זמן מחוץ לחיק המשפחה, להסתדר לבד בעולם, עד שיוכיח שהוא ראוי להיות חלק מהמשפחה. אבא שלך שלח אותך אליי, ואני נאלץ לשלוח אותך רחוק. את צריכה. .. . את חייבת, ללמוד להסתדר בלי שבן משפחה יוכל לחלץ אותך. במקום שבו אין לנו השפעה, שבו את לא מליסה לואיז קוויקפינגר. את לא באמת תוכלי להצטרף לממלכת הגנבים בלי שתעמדי בזכות עצמך".

זה המם אותי. הוא יודע! הוא יודע שניסיתי להצטרף לממלכת הגנבים. .. . איך הוא יודע???

אז נדדתי צפונה, רחוק, למקום קר ומנוכר.

למצודה בגבול הצפוני של קראמיקוס, הכי רחוק מהבית, הכי רחוק מספקלוארום, הכי רחוק מעיר. קפוא פה. זה ממש חור.. . . על הרי אלטן-טיפס, בגבול בינם לבין האדמות המתורבתות בערך של הדוכסות, מעבר להרים בלגאן, ומעבר למעבר להרים – דארוקין! מקום מתורבת וכיפי. ...עם הרבה הזדמנויות למישהי כמוני.

בינתיים, צריך למצוא חדר ללילה, אוכל. . .. מישהו אמר לי שפונדק גוב האריות הוא הפונדק הטוב במשלט. . .. נראה לי שזה כי הוא גם הפונדק היחיד במשלט. שושן הלב השחור הוא בטוח לא.

מאפין, תתאפסי על עצמך ילדה! אה, לא כתבתי לך איך הגעתי למאפין נכון? זה ההתחלה של מליסה והאמצע של קוויקפינגר. גאוני לא? זה שם ההרפתקנות שלי. בעיר מתורבתת אני אהיה מליסה, בשטחי הספר, אני אהיה מאפין – בת הין אמיצה שיוצאת לכבוש את העולם!

אני אראה להם. אני יכולה להצליח, אני יכולה להצליח בגדול ואני יכולה להצליח בעצמי.

דבר ראשון אני צריכה למצוא אנשים שישמרו עליי.

אבל גם כאלה שידברו איתי. לא סתם בריונים יבשים... . שזה חשוב, אבל חשוב גם אנשי שיחה נחמדים.

אז אני שמחה שהצלחתי לפגוש את החבר'ה האלה,

נייג'יל עושה רושם של בחור נחמד, קוסם, שגם לו יש בעיות עם משפחה. אבא שלו היה קוסם שזרק אותו ואת אמא שלו כשהוא רק נולד. אבל נחמד לדבר איתו, והוא גם בחור די נאה.

מר סטונפיסט הוא הגמד הכי גמדי שיצא לי לפגוש. . . .כל כך סטריאוטיפי, אבל הוא נראה בחור שאפשר לסמוך עליו, אפילו שהוא לא הכי נחמד בעולם. קורג הוא אמר השם הפרטי שלו?

האלף המפלצתי מפחיד אותי. .. . טאראבארן, הוא סיפר שהוא הריח פרח והפרח עשה לו את זה? בגלל זה אני תמיד אמרתי שאני מעדיפה תכשיטים ושוקולד, לא פרחים.

מאייזר והעורב שלו מעניינים, נחמד לשמוע אותם מדברים ביניהם, כנראה בעורבית. בסופו של דבר, כל אחד שאוהב חיות צריך להיות בסדר, לא?

ותקלוט את זה יומן, יש פה גמד שהיה מלח בים! אוזגרים הוא אמר קוראים לו, השם המקורי אוז, גרים זה שם בן האלמוות שהוא מספר שהציל אותו מטביעה, ובגלל זה הוא הפך להיות כוהן שלו. זה סיפור מעניין (ומישהו לגמרי להיות מאחוריו כשהמצב מתחיל להיות קשה)

דודה בלוסום ספרה לי על ימי ההרפתקנות שלה.... צריך ללמוד להתחבר עם אנשים משונים, לפקוח עליהם עין, לשמור עליהם, לתת להם לשמור עליך, ולדאוג לחזור בחיים.

ואז.. . .שטנו לשטח, למקום קר, פרוע, בלי מיטות, בלי קירות, ועם נמלים ענקיות. נמלים ענקיות! שניסו לאכול אותנו!

אני רוצה הביתה!

אני רוצה את מוגי שלי! אני מתגעגעת לקמילה.

פרצוף אמיץ מאפין, לא להראות להם שאת מפחדת. הם במילא רואים אותך כילדה שלא לוקחים ברצינות. תמשיכי לספר בדיחות ולהראות שכלום לא משפיע עלייך. פרצוף אמיץ. את יכולה.
 
קצת קשה להבין הכל מהחלק הראשון. רשום יותר כ Bullet point, אבל מעביר את הסיפור.
בכיף, ואתה צודק זה באמת היה רשום כנקודות, לא הייתה לי פניות ליצור מזה סיפור, העברתי את מה שהשחקנים רשמו ורק שיפצתי מעט והוספתי את התמונות המתאימות.
 
תודה! כיף לחזור למקומות שעבור רבים מאתנו היו הקסם הראשוני שהכניס אותנו לתחביב!
למרות שכיף גדול, אני כנראה אשחק בקבוצה עד שאתחיל את הקמפיין הגדול הבא שאנחה.
 
תודה על הרשומה!

קצת קשה להבין הכל מהחלק הראשון. רשום יותר כ Bullet point, אבל מעביר את הסיפור.

DDN142- רשום יפה מאוד! אני כבר מחבב את מאפין! :D
תודה. החלק הראשון הוא באמת יותר נקודות. זה היה תיעוד בזמן אמת של ההתרחשויות כשצריך גם להתייחס למסביב וגם לתעד. היומאפין נכתב ברוגע בבית כשהילדים היו בגן ובבית הספר.

תודה! כיף לחזור למקומות שעבור רבים מאתנו היו הקסם הראשוני שהכניס אותנו לתחביב!
למרות שכיף גדול, אני כנראה אשחק בקבוצה עד שאתחיל את הקמפיין הגדול הבא שאנחה.
או שתשאר עד הסוף, כדי לקבל רעיונות, השראה וכיף ורק אז תנחה.
 
או שתשאר עד הסוף, כדי לקבל רעיונות, השראה וכיף ורק אז תנחה.
ובכן...
אני באמת נהנה מההנחיה והקמפיין, אבל לפני הכל אני מנחה.
לא הספקנו לשוחח אבל יש מאחוריי כמה עשורים טובים :) כך שהשראה ורעיונות תודה לאל יש.
מה שאין - זה זמן משחק, לכן אני בוחר את הניצול שלו בקפידה.
 
יומאפין:

"כשעומד מולך דמוי אדם ירוק, גדול ורעב – תברחי" – דודה מרמלדה.

ואני חשבתי שהנמלים היו גרועות.... למה הכנסתי את עצמי?

אחרי שהצלחנו לעקוף ולברוח מהנמלים הגדולות, המשכנו בשביל, התעקלנו עם הדרך, כשקרוג מוביל אותנו. מה לגמד להוביל אותנו בשטח? אני לא יודעת, אבל לפחות הוא קשוח ועמיד.

הגענו לגדה של נחל, שמוביל אל אגם. היה לנו גשר עץ צר שמוביל לצד השני, ובצד השני, יישוב! אוהלים, מדורות, שוחות, נראה כמעט תרבותי......אבל הם ירוקים, גדולים, מכוערים...

בזמן שאנחנו ניסינו לחשוב מה לעשות, הם ראו אותנו ונראה היה שפניהם לא לשיחות נחמדות.

אבויה! ואנחנו עוד מותשים מהנמלים. הם החלו להערך עם קשתות וחרבות. ... אני לא אישה של עימותים, בטח לא מול דמויי אדם שגדולים ממני, חזקים ממני ושאני נראית להם כמו חטיף. ...

אבל אחד מהם ירה עלינו בקשת, ונאלצנו לסגת טקטית, שוב. אני לא זוכרת אם בשלב הזה ירו והפילו את מייז, או שזה היה אח"כ. .. .אבל הקוסם הזה די פריך. הוא צריך ללמוד להיזהר כמוני, אני צריכה לתפוס איתו שיחה על זה.

ניסינו לחשוב מה אפשר לעשות, הם יותר, הם מבוצרים, ורק אני וטאראבאראן יכולים לירות חזרה לרחוק. קרוג התעקש לנסות להצית להם את האוהל המרוחק. אני חייבת לציין, שלמרות שהוא גמד עקשן ולא נחמד, הוא אמיץ ונראה שניגש לעניינים, לא סחור סחור. הוא לא הגמד הכי נחמד להיות לידו, אבל אתה יודע איפה אתה עומד איתו, שזה חשוב.

החלטנו לנסות לפתות אותם לבוא אלינו, ואז לנסות לטווח אותם בגשר אחד אחד, טאראבארן ואני מצאנו מקומות מסתור, ואוזגרים הכין מדורה, לידה ישב.

הם התחילו לנוע לכיוון שלנו, כמו חיות רעבות, ונראה שזה מה שהיו! הם עוברים את הגשר, ועוברים ועוברים, הקליעים שלי לא פוגעים בהם, טראבאראן יורה עם הקשת שלו, וגם מצליח בקושי. נראה לי נגסנו בחתיכה גדולה ממה שאנחנו יכולים ללעוס. לא זוכרת אם זה היה נייג'יל או מייזאר שיצר לנו אלמת לצידנו, כדי להפחיד אותם, אבל זה לא ממש הפחיד אותם.

אנחנו אבודים!

אבל אחד מאיתנו לא ויתר, לא נואש והפך את קערת הקרב על פיה. קרוג כנראה הבין שאם הם ימשיכו לבוא אלינו, אנחנו נפסיד, בתמרון מהיר ולא אופייני לגמד, הוא השתחל בין ההובגובלינים שעמדו עליו ועל אוזגרים, חצה את הגשר, פגש את המנהיג שלהם פנים אל פנים, ובאבחת גרזן אדירה פילח את גולגלתו. הידד!

מכאן, הקרב היה אחרת. הם היו הססניים יותר, ואנחנו קיבלנו זריקה מחודשת של מרץ.

אפילו אני הצלחתי להשחיל פגיעה מוצלחת, בהובגובלין שחלף על פניי, הביט בי, נחר, כנראה לא ראה בי איום וברח. הבסתי אותו כשיריתי בו בגבו!

אספנו את הגופות למחנה שלהם, ניסינו לתחקר את השבוי, אך נראה שהוא לא מבין תיאטית. איזה בור! איך הוא ציפה להצליח בחיים? המחנה המצחין שלהם שימש אותנו כמחנה ללילה, וזה טוב שהגענו לפה. השבוי המסכן, בלילה הותקף על ידי עטלף ענק שלקח לו את היד ושתה לו את הדם. פחד. ...

בבוקר, אנחנו רעננים, אני מרגישה שגם מעודדים מהנצחון הקטן שלנו, ומוכנים לצאת לדרך לכבוש את העולם, או לפחות את הגבעה הזו.

וזה התמלול היבש של המפגש:
פגישת משחק ה3.1.2024



ממשיכים לכיוון מערב

השביל נוטה לכיוון צפון

סבך צפוף של עצים

ממשיכים במעלה הרכס עוד ארבע מאות מטר ומגיעים לנקודה שנפתחת

לאגם גדול, מזהים שפני השטח מעט שונים, יש בצד המערבי קרחת יער

האגם מתארך לכיוון צפון, יש מצוק מצד ימין ושמאל שיוצר את אגן ההתהוות בין המצוקים.

נראה שפעם הייתה פה אולי מחצבה.

מולנו יש חלק קטן של האגם, מעין לשון אגם שמעליה יש גשר עץ, לחלק יותר רחב של הגדה,

רוב הגדה היא אזור שהתייבש, בוצית. יש ריח לא טוב.

בצד השני יש אוהלים, מחסות וביצורים. מתקן של עורות לייבוש,

רואים מדורה ושם הובגובלינים.

מאייזר שולח את אובסידיאן לבדוק מה קורה שם

מי נגד מי ולמה



התחיל קרב

קשת שלהם פגע במייזאר והפיל אותו, אוזגרים ריפא

אותו

נסוגנו עם הזנב בין הרגליים.



חזרנו, ניסינו לתקוף אותם כשהם מפותים לבוא אלינו

טאראבאראן הרג אחד

מאייזר הקים אלמת להפחיד אותם



קרוג פרץ מהשורות וריסק למנהיג ההובגובלינים את הגולגולת



מצאנו 3 חניתות עץ

7 פז

2 מנות מזון

בקבוקי יין

21 פז

3 פכ

נאד יין



ננסה לדבר עם השבוי. לא הצלחנו, הוא לא דובר

תיאטית



בלילה עטלף ענק הרג את השבוי וחטף לו יד

הגיעה הזריחה.



קיבלנו 2 לאק טוקן

אחד אצל מאפין ואחד אצל מייזאר



בחלק המזרחי מהמחנה מתעקל מאה חמישים מטר

במעלה הצוק.
 
סשן 3

חבורת ההרפתקנים החליטה בבוקר להמשיך צפון מזרח, בפתח המצוק גילו מערת נטיפים שהיתה מלאה בצואת עטלפים.
Krog הוביל את החבורה בחושך והם יצאו מפתח מזרחי של המערה למדף סלע צר, 20 מטר מעל לקרחת יער.
בקרחת היער ניתן היה לראות פסל אבן גבוה (3 מטרים) מניף את ידיו מעלה. ללא יכולת פשוטה לרדת, החבורה פנתה צפונה לאורך מדף הסלע שהוביל בין מצוק גבוה למשמאלם ונפילה קשה לימינם לצוק שהשקיף על אזורים בגבעה. הנוף היה מרהיב. ממזרח מדרונות מיוערים, קריאות להקות עורבים והרים מושלגים Alten מרחוק.
ממזרח ולמטה מישור מיוער עם אגם צר וארוך ושאון מפלים. דרך פתלתלה ומסוכנת ירדה במורד הצוק (כמו הירידות של הג'ילבון ברמת הגולן) בין צמחיה סבוכה לגדה מדושאת ופרחונית ליד האגם. בקצה אחד של האגם היה מפל ושביל נוסף שירד לכיוון מזרח, בצד הדרומי של האגם היה שביל שפנה מערבה, לכיון ההר הקטום.

ההליכה בחורש הטבעי היתה לא קלה אך היתה מישורית. החורש סבוך ושיחים קוצניים איימו לסחוב חפצים ולקרוע ביגוד.
לבסוף, החבורה הגיעה במעלה מדרון נוסף לפסגתו של ההר הקטום, קרחת יער חרבה, יבשה עם אדמת טרשים אפיינה את האזור.
האזור נראה כלאחר קללה, עצים מעוותים, השיחים דוקרניים יותר, כל צעד ושעל העלו פלומת אבק מחניק.

בקצה קרחת היער היה בית קברות, השער החלוד וחומת האבנים ההרוסה סבלו מפגעי הזמן, הגשם והצמחיה שהשתלטה על האזור.
סריקה קצרה גילתה שהכיתוב על הקברים נמחק מזמן, ולפני שהחבורה חשבה על לבדוק את חורבותיו של מאוזילאום שקרס, 3 שלדים פרצו מקברים ותקפו את החבורה.
טורף גופות נוסף שהיה חבוי מאחורי עץ התגנב מאחור. הקרב היה מאתגר. אוזגרים ניסה לגרש, וטראברן ומאפין שיגרו קליעים וחיצים. לבסוף, החבורה ניצחה ונמלטה מהאזור המקולל חזרה לקרחת היער השוממה רק כדי לגלות גרם מדרגות שנחצב באבן ומכוסה בשיחים שעולה לאזור גבוה יותר בפסגת ההר הקטום...
גרם המדרגות הבלויות הגיעה לפתח בחומה הרוסה, שערי העץ נרקבו מזמן ... נראה כמו מקדש או מנזר מוקף חומה הרוסה בחלקה שצמחיית ההר השתלטה עליה לפני שנים רבות.
מספר מבנים , עצים גבוהים ובריכת אגירה עם מי גשם מעופשים ניגלו לשחקנים, ליד המבנה הקרוב נמצאו גללי צואה ומרחוק נשמעו קריאות קופים .. המבנה היה לא יותר משטח כינוס עם ריהוט רקוב ...

1706081117588.png 1706081134307.png
1706081166804.png 1706081207407.png
 
סשן 4
החבורה יצאה לחצר המקדש הגדולה. ענני סערה נאספו מדרום, כיאה לסופות החורף האימתניות שמגיעות מים האימה Sea of Dread שממטירות גשם רב במישורי קראמייקוס ושלגים ב Altan Tepes mountains והגבעות מדרום. נקב הקיטור שנמצא בפינההדרום מערבית שיגר גייזר אדי מים רותחים והחבורה החליטה לא להסתכן.
בריכת מי האגירה התגלתה כשילוב של בריכת גשם עם בריכת אגירה של מי תהום חמים, כנראה מנקב קיטור נוסף גיאותרמי שנובע בתחתית הבריכה. גובה המים כגובה ברך אדם אך הריח גופריתי והחבורה החליטה לא לטבול בה.
מרחוק קולות הקופים התעצמו, כנראה גם הם יחליטו לחזור לאזור מפני הסערה המתקרבת.
החבורה פנתה לכיוון מבנה גדול שבנוי מאבנים גדולות שכנראה נחצבו מההר עצמו, על דלתות האבן הגדולות גולפו פניו של יצור, שגם זקנות הכפר אינן מעלות יצור כמוהו בסיפורים לפני השינה לילדים שובבים. גופו הגרוטסקי והמעוות, ביטנו הגדולה ופיו מלא השיניים החדות מזכירות שד ממעמקי השאול ... מי היו אותם האנשים שסגדו לו ביראה ובכבוד ?!
קרוג ואוזגרים פתחו את הדלתות הכבדות ושכבה של אבק צנחה מהמשקוף העליון והצטרפה לשכבת אבק עבה שעל הרצפה. מולם, לאור שעות הצהריים הסגריריות , באולם בינוני ניצב פסל אבן בגובה 4 מטר מתחת לכיפה שחורה של אותו יצור מבחיל. בעיניו 2 אבני חן צהובות.
בחינה של המקום השקט גילתה 8 דלתות שנפתחו בפתאומיות כשאוזגרים נגע בפסל, 8 שלדים ללא שריון ונשק של בני אדם וגמדים יצאו מהתאים (שהכילו שלשלאות, אבק, צלחות נחושת מחלידות) ותקפו את החבורה. הקרב היה קשה אבל החבורה יצאה כשידה על העליונה אך עם פציעות מרובות. החבורה החליטה לנוח במזוליאום הגדול לאור עששית. חיפוש בתאים גילה גומחה מוסתרת בה הוסלק פגיון קסום עם להב מעוקל וידית עם אבן אדומה. בנוסף, טראברן טיפס על הפסל עם יתדות וחבלים ושלף 2 אבני חן צהובות מעיניו של פסל האבן.

לאחר מספר שעות, ירד הלילה, הסופה הגיעה, קריאות של קופי אדם נשמעו כבר בבירור כשחיות המקום גם הם חיפשו מחסה בחורבה, קרוג אפילו שמע שפה גובלינית מרחוק. לאחר המנוחה, כשהלילה ירד (סביבות 22:00) יצאה החבורה לאחר מנוחה מהמוזילאום ותחת גשם שוטף, ברקים מבליחים ורעמים מהדהדים פנתה לדלתות המקדש.
על דלתות העץ הגדולות נחרטה דמותו של אותו היצור הנוראי שנראה כעוקב אחרי החבורה לכל מקום , מאחורי הדלתות היה אולם אבן קריר וריק שנתמך על ידי 5 עמודים שנחצבו בדמותו של השד הנורא. בפינת החדר, מזאר מצא את תוי פניו של קיר חבוי שמסתובב על צירו, הקיר נפתח למסדרון צר מלא בדלתות. אל אחת הדלתות הובילו עקבות בוץ, אור לפידים בקע מאחורי דלת שהיתה מעט פתוחה.

מזאר הטיל קסם ובדמיונו אותו שד נוראי נכנס לחדר בפוזה מאיימת, אנדרלמוסיה וצעקות בגובלינית נשמעו במסדרון בעוד הדלת נפתחה לרווחה וחשפה חדר גדול עם מזרוני שינה מרופטים, שולחנות עץ וחביות שתייה. הובגובלין גבוה, 2 גובלינים והובגובלין נוסף שלפו נשקים להתמודד עם אשליית היצור, 2 הובגובלינים ו2 גובלינים נוספים מתעוררים בבהלה משינה טרופה ומבט אימה על פניהם.


1706341144013.png 1706341160543.png 1706341176059.png 1706341192584.png
1706341215693.png 1706341235323.png
1706341267661.png
 
מאיזה משחק ילדים (מנחש) נלקח תוואי השטח 🧐?
נכון :) קירות המבוך נלקחו ממגדל הג'אנגה, אבל במהלך הקמפיין יש תוואי שטח רבים שיוצרים מעץ המנחה ואביו, יוצאים דברים מדהימים!
כמובן שאני מחזק במיניאטורות כשצריך.
 
סשן 5
בחדר עם קירות מתקלפים ושאריות ריהוט ישנות, ניצב שולחן עם ארגזי בקבוקי זכוכית, מספר הובגובלינים וגובלינים השתלטו על המקום והפכו אותו לחדר מצב. הריח בחדר היה נוראי אך נסבל. הובגובלין גבוה וחמוש ניסה לנהל את הקרב ללא הצלחה יתרה, הגובלינים אינם מסודרים וממושמעים כמו ההובגובלינים, אך הם מהצד השני נפלו לקסמי האשליות, הפחד והפציעות שהנחיתו עליהם החבורה. גם החבורה לא צאה בזול וספגה פציעות רבות אך למזלם, טראברן האלף בכמה צליפות חיצים מפליאות וגרזנו של קרוג סיימו את העבודה. על אצבעו של המפקד הגבוה היתה טבעת קסומה שמעניקה הגנה קסומה.

השלל היה מועט והפציעות רבות והחבורה החליטה לנסות את מזלה בדלת הסודית מאשר להישאר לנוח בחדר הקרב.
החדר הסודי הוביל לגן מקורה, אך כיפת הזכוכית שפעם עיטרה את המקום נהרסה לפני שנים רבות ורק שלד העץ של הכיפה נותר לכסות את צמרות עצי הליבנה הגדולים. דשא ופרחים, צלילי פחפוח המים ממזרקה מעוצבת כדגים ובריכה עשויה משיש לבן עם מים צלולים שהשרו אווירה מרגיעה ונינוחה על החבורה. כל אחד נזכר בזיכרון טוב אחר ושלו. החבורה הרוותה את צמאונה מהבריכה שמימיה התבררו כקסומים. חלקם הרגישו זריקת מרץ ואנרגיה חדשים, רק Mezar עם עברו האפל חטף אירוע לבבי קל.

החדר הבא היה חדר הרוס, עם ערמת ספרים, מסמכים ומגילות הרוסה במרכז החדר. ארונות ומדפי העץ שהחזיקו כנראה בעבר ספרייה מרשימה לא עמדו בפגעי הזמן. מים נטפו מהתקרה וריח דפי עבשים עמד באוויר. בין ספרי שירה הרוסים וצהובים מצא נייג'ל שפופרת שהכילה מגילות עם לחשים קדושים שפגעי הזמן דילגו עליהם. טראברן מצא ספר הרוס עם כריכה כפולה שהוחבא בה מגילת קוסם.

בחדר הבא מצאה החבורה מספר שולחנות וספסלים ששימשו כחדר אוכל. שלוליות מים מהתקרה הפגומה כיסו את הרצפה, עץ הריהוט התנפח וכוסה בשכבה של אזוב, טחב ועובש ירוק צהבהב. דלת צדדית הובילה לחדר שהזכיר מטבח, תנור לבנים הרוס, מדפי עץ מרקיבים שפעם החזיקו צלחות שכעת נחות מנותצות על הרצפה וווים שכנרא החזיקו סירים וכלי מטבח נוספים. ערמת אשפה גדולה בצד החדר, שהסתירה מעבר צר מהחומה החוצה הסריחה בפינת החדר. 2 עכברושים כודל נברו בה ברגע שהחבורה נכנסה.

1709108218902.png 1709108244922.png



סשן 6

"שששש..." אני לא רוצה להתעסק עם עכברושי הענק האלו אם ממש לא צריך. לחש טראברן לחבריו שנשארו בחדר האוכל הרעוע שמאחוריו. מזאר, הציץ מאחורי גבו בחשש לעבר השולחן מכוסה העובש הצהבהב, נמנע מלגעת בו "הי, מה זה הריח הזה? ... ואיפה נייג'ל ? - משהו באוכל מCastellan ממש הופך את הבטן."
"פסס, טראברן, הצילו ... הצילו! ". רגע לפני סגירת הדלת, טראברן מבחין במאפין (שחיפשה את החבורה, טיפסה לקומה השנייה ונפלה על המזווה מלמעלה). אבל גם העכברושים הבחינו בה ואחד מהם נוגס בה בפראות, מה שגורם לה לגלגל עיניים מהר ולהתעלף. החבורה בועטת בדלת ומתחילה קרב עם עכברושי ענק נוטפי ריר חולני מבעבע. הקרב היה קצר והסתיים כשקרוג ניפץ את עמוד השדרה של העכברוש האחרון. מאפין ניצלה ובערימת האשפה של העכברושים אוזגרים מצא אבן חן צהובה מכוסה בבוץ בגודל חצי אגרוף של גמד.
החבורה המשיכה במסעה לחיפוש אחר אוצרות, יציאה מהירה החוצה לבדיקה של חדר נוסף, גילה גשם שוטף, הרבה בוץ, צרחות ושאגות של קופי אדם, שמהם נמלטה מאפין, וחדר שינה שלא שרד את פגעי הזמן. ריח טחב ועץ רטוב מילאו את החדר, תקרתו נראתה כנוטה ליפול ושלוליות מים כיסו את רצפת החדר. החבורה החליטה לחזור פנימה. עברה דרך הספריה ההרוסה, בגן השלו מאפין שתתה מהמים שצרבו בגרונה, היא פלטה אותם ביריקה, הם שרפו לה את הסנטר וסימן צריבה קשוח עם פצעים מוגלתיים פגעו בפניה העדינים (ירדה כאריזמה בנקודה).
קרוג הוביל פנימה, מחדר המשמר פונו גופות הגובלינים וההובגובלינים. כל שנותר הוא הרס ושובלי דם שהובילו במעלה המסדרון ולאולם הפסלים. קרוג בחר נתיב אחר, ל-3 דלתות שאליהן שובלי הדם לא הובילו. חדר אחד היה מכוסה אבק ונטוש מלבד חרקים ולטאות שברחו מפני האור, חדר נוסף היה מאוכלס בפסל מזוויע של אותו יצור, פניו מגולפים בדיוק המקנה לו מבט כמעט חי, הפסל רכן מעל נישה שקועה בגודל אדם, אוזגרים הבין שזה מזבח להקרבת קורבנות והדם שנאסף בה כנראה שימש לטקסים מחרידים שעדיף שיישארו כאירועי עבר.
החדר האחרון, שנפתח עם מפתח שנלקח מההובוגובלין המפקד גילה מחסן אספקה מאובזר באוכל יבש, יין זול וכלי נשק. מגינים נתלו על הקירות, על כל מגן ציור מזוויע אחר שנמרח בדם, חרבות, חניתות וארגזי שריונות. נראה כי ההובגובלינים ציידו את עצמם.

משם קרוג הוביל את החבורה למסדרון שהוביל צפונה, המסדרון עם שובל הדם, נראה כי גופה נמשכה לאוך המסדרון שהסתיים בשתי דלתות. מאחורי הדלתות נשמע שירה בשפה לא ידועה אך גוון הקול היה כבד וגס ולא נעים לאוזן אנושית ואלפית. החבורה הציבה מלכודת חבל, דוקרנים ושמן ומאפין פרצה את המנעול. המחזה היה תיאטרלי, עוגית נבזית, לבושה בצמר ופרוות דובים, מאופרת, רקדה ושרה מול גופת ההובגולין המפקד, בידו של המת היו פרחים שנקטפו מהגבעה וכוס נחושת, בהחלט מחזה לא רגיל. החדר היה מאובזר במיטת עץ, מדפים עם חפצי נוי ודלת סורגים שכנראה הובילה לכלא קטן. צליפה מרשימה של מאפין וקליע חדר עמוק לגב התחתון, אזור הכליות של העוגית ששאגה בכאב וחטפה מפינת הקיר, שורש עץ ליבנה מאסיבי ששימש לה כנבוט. הקרב היה קשה, אוזגרים כבר ראה את אור הפטריות הסגלגל ממעמקיי ממלכתו התת קרקעית של האל גרים בו נאספות הנשמות המתות. העוגית הובלה אל צבר המלכודות (חבל, שמן וקאלטרופס שהוסוו על ידי אשלייה של מזאר), מספר נוסף של מכות והעוגית הוכנעה. אוזגרים הובל לחדר לטיפול, והונח לריפוי ליד גופת ההבוגובלין המאופרת שנפלה עליו. מהחדר ליד נשמעו תחינות לעזרה - נייג'ל !! ועוד אדם ישיש מהארצות המיושבות שכנראה נפס לפני שנים. נייג'ל נראה בסדר, ריח צואה על בגדיו, חור גדול במכנסיו, אוי ואבוי לו לשובב.

1709108295466.png 1709108326421.png
1709108382754.png
 
"הסיוטים המפחידים ביותר הם לא מה שאת לא יכולה לדמיין, אלא מה שאת יכולה, אבל בצורה שונה"

-מספר סיפורים היני זקן.



אני חושבת שהסיוט התחיל כשהלכתי לעשות דבר תמים כמו לבדוק שיח של אוכמניות שראיתי, הוא היה נראה נחמד, ופתאום שמתי לב שהתרחקתי מהחבורה. "נייג'יל? מייזאר? אתם פה? קרוג?" הם לא עונים. אני שומעת קול מרחוק. זה לא הם, זה מתקרב, זה הרבה. .. .. קופים. קופים? קופים! עדר של קופים, ונראה שהם רעבים, ואני קטנה וחלשה. .. . לברוח!

מצאתי איזה חריץ קל בקירות האבן ונכנסתי דרכו כדי לחכות שיעברו הקופים, הזמן נמשך ונמשך, כנראה נרדמתי, ואז קמתי, רציתי לצאת, ופתאום הרצפה נפלה, קרסתי דרך חור קטן שרק מישהי כמוני תחליק דרכו, והגעתי לחדר עם עכברושים ענקיים. אוי ויי! קפצתי על שידה, למזלי הם עוד לא שמו לב אליי. רגע. .. . אני שומעת את אוזגרים. . . "אוזגרים!" אני קוראת, "מאייזר!" הם נכנסים לחדר, לא שומעים אותי. ..עומדים לצאת "טראבארן!". הנה הם שמעו. .. .אוי ויי, גם העכברושים שמעו! קרב.. .. .אני לא טעימה, מה הם רוצים ממני???

מסתבר שהם הלכו בדרך ההפוכה והפסידו את הקופים האלה.. . .אני לא אפרד מהם שוב, אני מקווה....

הם הספיקו להסתובב לא מעט במקום הזה, אפילו הגיעו לחדר מהמם ומרגיע, עם מזרקה. ...נראה שהם אהבו את המים, שנראים כל כך מרעננים. . .. מאייזר ממליץ נגד, אבל טראבארן ואוזגרים בעד.. .. .נשתה. .. .

אוי ויי! שומה שעירה ומגעילה צמחה לי על הפנים. . .. הפנים המושלמות והעדינות שלי.. . .אני נראית עכשיו כמו מכשפה. . ..

אבל הסיוט עוד לא מאחורינו. .. ..באחד החדרים אליהם הגענו, היה יצור גדול, מכוער, אולי עוג ואולי עוגרית. . . .נראה שהוא מאוד ניסה להיות נשי, אבל נלחם בצורה לא נשית בכלל. תכננו מלכודת נגדו/ה, עם דוקרנים על הרצפה, שמן להחלקה ובערה וחבל להפלה, אני הייתי הפתיון, ולא סתם שהצלחתי להגיע עד אליו/ה, פגעתי עם רובה הקשת שלי ויריתי קליע ישר בפנים שלה. פה-פאו! לברוח מאפין!

היא הייתה קשוחה, אבל כרגיל קרוג סיים את העבודה. יום אחד הגרזן שלו יהפוך את עצמו לחפץ קסום מרוב הדברים שהוא הרג. אני לא יודעת אם זה יכול להיות, אבל זה נשמע הגיוני. ...גרזן הנשמות המעונות של קרוג.

היה לה אוצר, הרבה, וגם שני שבויים בחדר כלא. . .. נייג'יל! איך הגעת לשם? אוי, מסכן, נראה שיש לו חור במכנסיים. . .. בטח טיפס על עץ ואפרוחים חיפש. .. . והיה שם עוד זקן, הסביר לנו בתיאטית רצוצה שהיה רועה כבשים והעוגרית חטפה אותו.

אני מתחילה להרגיש בנוח במבוך הזה, זה קל ונחמד כשקרוג מגן עליך ואוזגרים מרפא אותך. כל עוד ששני הגמדים האלה בריאים, שלמים ואני ביניהם, נראה לי שהכל יהיה בסדר. לא ממעיטה חלילה בטראבארן והקשת המדוייקת שלו, ובשני הקוסמים נייג'יל ומאייזר שהם גם אנשים נחמדים. אני חושבת שהם קוסמים מסוג שונה. . .. מאייזר אומר לנו שהוא מכשף.

חזרנו לחדר של המזרקה המגעילה, ניסינו לתת לזקן המסכן לשתות ממנה, וזה היה יותר מדי בשבילו, הוא נפל, נחבל בראשו ומת.

המשכנו לטייל בחדרים. מצאנו מחסן עם נשקים וצידה, מצאנו אפילו מזבח לדת טובה (אני חושבת), שהיה סגור כדי שלא להפריע למרושעים שפה. .. .

הצצנו החוצה, וראינו שלושה קופים טורפים שרצו להפוך אותנו לארוחה. זה מזל שלא הצליחו, השתחרר לי המיתר מרובה הקשת, לטראבראן התנתק המיתר מהקשת, קרוג ואוזגרים החליקו בבוץ מול הקופים. .. . .אנדרולומוסיה! אבל שרדנו, כי אנחנו קשוחים וטובים.

ירדנו קומה, קרוב יותר לשאול כמו שדוד לוצי היה אומר, והגענו לחדר שינה שהיה נעול (אני פרצתי!) שבו ישנו שלושה יצורים. .. . שנראים כמו משהו בין הובגובלין לדוב. זה היה קרב קשוח, אבל ניצחנו, ומצאנו עוד הרבה אוצר. אני אוהבת אוצר. מה קרה למאזר? במקום בו מאזר עמד, יש עיגול מלח ולטאה באמצע. ... מה קורה פה?
 
עריכה אחרונה:
חזרה
Top