• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

< רשומות קמפיין - עונת הציד >

זהו הקמפיין שאני מריץ לחוג המו"ד שלי. הקמפיין מתרחש בקלדאריה, בעיר היידרקרון, ועוסק בעיקר במסכת הסכסוך בין הקצבים האמידים והשמרנים ברובע הצבי לבין הרדיקלים הפרועים - סכסוך המנוצל בידי גורמים חסרי מעצורים, למטרותיהם האישיות.

הרקע:
הקמפיין נפתח, לאחר שז'אן דה-לורדו ומלוויו יצאו מז'ראל, עקב מינויה המוזר מאד של ריכילד לקונסולית מטעם הדוכס שהכתיר עצמו על מזרח ז'ראל; מה שנותר מהחבורה, לאחר הרפתקאה קודמת ולא מוצלחת במיצרים הדרומיים (שלא אדון בה כאן), מגיעה להיידרקרון, ומתחברת עם מספר הרפתקנים מקומיים, בעיקר הנרי וארינקאלד הצעיר, אחיינו הנעדר של הרוזן השולט ברובע הצבי, וליידי הנרייטה לוסטון, שעקרה לרובע הצבי לאחר גירושיה המכוערים מסר לייקבורו, וניתוקה ממשפחתה שבא בעקבות זאת.

תחילת הקמפיין
רובע הצבי נמצא על סף התפוצצות כאשר הדמויות נכנסות אליו; ראשית, כל הקצבים ושאר אנשי הרובע מרכלים על כך, כי בנו ויורשו של הרוזן וארינקאלד, ג'רמי הצעיר, ברח מהבית והצטרף לכנופיית רדיקלים מסוממים. פיליפ דה-הורנל הצעיר (או בכינוי החיבה שלו "פלוקי" כפי שמכנים אותו ידידיו הרדיקלים), מתכנן למעשה להשתלט על הרובע ולהפוך את חיי תושביו לגהינום. תחילה, חלק מהדמויות עדות לתרגיל משפטי מכוער שהוא עושה להנרייטה לוסטון;
שנה קודם לכן, לפני ההתפוצצות הסופית של נישואיה, ערכה הנרייטה קניות יקרות אצל מספר סוחרים של חפצי יוקרה, בסך של מעל 15,000 כתר הידרוסטי. בעלה, למרות שהקניות היו בהסכמתו, מסרב במפגיע לשלם את החוב, כדי לפגוע באשתו לשעבר. מה שעושה "פלוקי", הוא לרכוש את החוב מהסוחרים, ובעזרת עורך-דין ממולח וחסר-מצפון, הוא מנפח אותו בריביות עושק, ומגיע לחוב של מעל 32,000 כתר הידרוסטי. להנרייטה אין כל אמצעים לשלם סכום כזה, שמוסיף לתפוח, ופלוקי ועורך-הדין מאיימים עליה במאסר ובהחרמת חפצי הקסם שנותרו ברשותה, אלא אם תסכים למסור להם את בית האחוזה הקטן שלה ברובע הצבי, שפלוקי וחבריו מתכננים להפוך ל"בית מסיבות" בנוסח פונדק "צרעת השלום" המפוקפק, שימרר את חייהם של תושבי הסביבה.
בינתיים, בעוד הנרייטה מתלבטת בבעיה, וניתן לה שבוע אחד בלבד כאורכה, מוציא פלוקי אל הפועל (כך הדמויות חושדות), את החלק הגדול והמזוויע יותר של תוכניתו.
באותו יום, כמנהגם מדי מספר חודשים, מתארגנות משפחות הקצבים האמידים ברובע הצבי לבילוי האהוב עליהם - ציד השועלים המסורתי בהנהגת הרוזן הזקן. הרדיקלים מקדמים את פניהם בהפגנה המונית כנגד "רוצחי החיות האכזריים", עושים מהומת אלוהים, ונוקטים בפרובוקציות החביבות עליהם, כגון הטלת שקיקים של מים צבועים באדום (לסמל את דם השועלים שנשפך) על הקצבים ועל חומות הטירה.
הרוחות מתלהטות ומתחילות קטטות, מהן בנשק; משמר העיר מתקשה להפריד בין הניצים. הרדיקלים, ביניהם חברי פרלמנט, מוסיפים לחולל מהומה, וכדרך שהם נוהגים מדי פעם, הם מרכיבים נערה צעירה וצווחנית במיוחד על כתפיהם של המפגינים בחזית, בכדי שתוביל את קריאות הגנאי שלהם. פלוקי עומד מן הצד, נראה מאד מרוצה מהם; החבורה מטילה על הסיירת שלהם, ג'יין סילדנהוף, לשים עליו עין.
בינתיים, הרוזן הזקן, שמאבד את עשתונותיו, יורה באוויר בכידון המנטיקור שלו, ומנצל את יכולת הצליפה המדהימה שלו להעיף כמה מכובעיהם הגדולים והמקושקשים של הרדיקלים מעל ראשיהם. הם משיבים לו בצרחות "רוצח, רוצח!" ובשקיות מים אדומים שאחת מהן פוגעת בו ומטנפת אותו. הוא נשבע לטפל בשרץ שעשה זאת...
ואז, ג'יין רואה את פלוקי מתווה סימן בידו. באותו רגע, כשהרוזן יורה בכובע של בעל השקיות, הילדה שעל כתפי הרדיקלים צורחת ונופלת מתה, כאשר קליע של כידון מנטיקור נעוץ בליבה. כולם משערים, כי הרוזן עשה זאת (ככל הנראה, ניסה לירות בכובע או בקטפולטה של שקי המים, והחטיא באורח טראגי). רק ג'יין מצליחה לראות, לשבריר שניה, צלף רעול פנים בבגדי הסוואה, יורד במהירות מעץ סמוך עליו התחבא קודם, ונעלם.
לאחר מכן, מתחיל הדם להשפך כמים (תרתי משמע), כאשר המשמר לא מצליח לעצור את המהומה; הרדיקלים הזועמים מתנפלים על הקצבים, והדמויות עצמן מתערבות בקטטה העקובה מדם, ולוחמות כנגד כמה וכמה רדיקלים. לפחות עשרה אנשים נהרגו ממש בסיום הקרבות, ועוד שלושים לפחות נפצעו קשה, עד שתגבורת פרשים של משמר העיר מפזרת בכח את הניצים.

כעת, הדמויות נדחפות, עם הקצבים, לתוך שערי הטירה; עד מהרה, מגיעה משלחת של משמר העיר לחקור את הרוזן החשוד ברצח של נערה. בראשם עומד, הפלא ופלא, קצין צעיר שלא מסתיר את עמדותיו הרדיקליות, אבל "כמובן שלא נותן לזה להפריע לו לנהוג בהגינות". הרוזן רואה את הדברים באור שונה, והחקירה מתלהטת, והופכת לחילופי האשמות ואיומים. כאשר הקצין מודיע לרוזן שהוא אוסר אותו בשם המלך, הרוזן הזקן קורא לאנשיו החמושים ומורה להם לזרוק את אנשי משמר העיר החוצה. הקצין הצעיר מחייך, ואומר כי הוא עוזב... בינתיים, והוא מאשים כעת את הרוזן לא רק ברצח, אלא גם במרד, קרי, הוראה להרים נשק כנגד אנשיו החמושים של הוד-מלכותו.
הרוזן קורס לכסאו לאחר צאת אנשי המשמר, נראה כעומד על סף התקף-לב. הקצבים החמושים ששומעים את הסיפור, מתבצרים בטירה ביחד עם המשמר של וארינקאלד, ונשבעים להלחם כנגד כל מי שיעז לנסות לגעת ברוזן.
המזימה ברורה; הרדיקלים, שבנו על כך כי לרוזן הזקן יש בן אחד בלבד שהצטרף אליהם, בונים על כך שג'רמי הצעיר יהיה היורש, לאחר שהרוזן הזקן יאסר או יסולק, ואזי הרובע כולו יהיה בידיהם. ו"אוהבי המסורת הארורים", כפי שהם קוראים לכך, יספגו מכה אנושה.

הרוזן הזקן, שנראה אובד עצות, מורה לאחיינו ששב וחזר לרובע (לא לפני שהוא צורח עליו על העלמותו), לקחת את ההרפתקנים ולנסות להתגנב למעוז הרדיקלי בפונדק המופקר "צרעת השלום", בכדי לנסות ולגלות מה אויביו זוממים.

המשך (פגישה שניה):
החבורה מתחלקת; הנרייטה לוסטון מנצלת את הקסמים הכחולים שברשותה בכדי להתגנב לפונדק כשהיא מתערבבת עם קהל של בליינים ושיכורי-סמים צעירים המדשדשים פנימה. יתר הדמויות עוקפות את הקומפלקס של צרעת השלום בכדי לנסות לבדוק "מתחם שוק" רדיקלי באיזור, ולראות האם ניתן למצוא שם משהו מעניין, ואולי חיבור תת-קרקעי עם "הצרעה".
הנרייטה רואה, שבתוך הפונדק אין הפעם מסיבה גדולה, אלא המקום נראה על-סף מלחמה; ראשי הרדיקלים נואמים נאומים מתלהמים וקוראים לנקמה על הרצח של הילדה "בידי הרוזן", והקהל כולו משולהב. לאחר מכן, הנרייטה מתחמקת דרך המפלס התחתון של "הצרעה", תוך מספר סצנות משעשעות של התקלות בסוטים ושאר טיפוסים ירודים השורצים שם.
בינתיים, הדמויות האחרות עושות טעות, כשהן מתקדמות ברחוב הראשי כמעט בלא הסוואה, ונתקלות הישר בפטרול חזק; הרדיקלים מתוגברים באנשי סיעה דרואידית, ששותפה איתם בשנאה לציד השועלים. מילים חריפות משני הכיוונים, הצעות מגונות של כמה מן הרדיקלים ותגובה אלימה של אליזבת אסטפורד מדרדרים לקרב קטלני, במהלכו נופלים מרבית המשתתפים משני הצדדים מרגליהם; בסופו של דבר, נותרים עומדים רק שני אנשים מכל צד; ז'אן לורדו והסיירת ג'יין סילדנהוף מצד אחד, והלוחמת-דרואידית הקטלנית סטאפי רידן מצד שני, ביחד עם סיירת מאגית מאנשיה.
במצב הזה, של "תיקו" עקוב מדם, ז'אן לורדו וסטאפי רידן נושאים ונותנים ביניהם על הפסקת הקרב, והוא מנסה לשכנע אותה בפשעיו של פלוקי; סטאפי רידן, שממילא היא לא ממש רדיקלית ומתעבת את דה-הורנל הצעיר מסיבות אישיות שלה, מקשיבה, ולמרות שהיא לא מאמינה לכל הסיפור, היא מוכנה לתת לז'אן ולאנשיו, בפיקוחה, לערוך חקירה קצרה בשוק הרדיקלי. היא מספרת לו על אומנית מופרעת בשם לייזה ווטארס, שיש לה חנות לכדים בעלי עיצוב פסיכודאלי, ופלוקי נמצא וקונה שם הרבה. היא מתירה לו לנסות ולערוך, בנוכחותה, תחקור קצר של ווטארס.

[ תאור פגישה שלישית יצורף בהמשך ]
 
פגישה שלישית:

סטאפי רידן מוליכה את הדמויות אל מתחם השוק, שהוא כמעט נטוש בשעות האלו - בעיקר מתוך מחשבה, כי אין לדמויות שום דבר אמיתי למצוא שם, והן יבינו זאת לבד.
מתחם השוק הוא ריבוע גדול ומזוהם עם מזרקה שבורה באמצע, כאשר משלושה צדדים מקיפים אותו בניינים של חנויות של רדיקלים, וכמה מועדנים, סדנאות ומסבאות מוזנחות.
הדמויות מנסות להמנע מפונדק עלוב ומצחין, שורץ חרקים הנפער לידם, עם השם "עינוגי החגב" (כנראה חיקוי עלוב לפונדק המפורסם מקאנדבריש), ומסתבכות עם חבורת נוודים אלימה שרובצת בחצר הגדולה.
הנוודים מאיימים ומטרידים את הבנות בחבורה וגם את סטאפי, ואחד מהם, שמן גועלי בחולצת משבצות שלא כובסה כבר עשרים שנה לערך (מפיץ הילה מחליאה, כמעט כאילו היה טרוגולדיט), מצחצח חרבות עם ז'אן לורדו, במעין "דו קרב על ליבן של הבנות".
הדבר מסתבך, משום שסטאפי רידן מגלה שהיא די נמשכת לז'אן לורדו, ובינתיים היא מבטאת זאת על-ידי העובדה שהיא מקניטה אותו על נישואיו לריכילד (עליה ועל מעלליה בראכנהורף, בתור תלמידה של הדרואידית גרינהיים, היא יודעת היטב), ומספרת על זו האחרונה בדיחות ארסיות.

הסדנה של לייזה ווטרס נמצאת במגדל אבן המתנוסס מעל אחד הבניינים הגבוהים; סטאפי מספרת לחבורה שלידידה שלה יש מפחתות לסדנה, והיא מוליכה אותם אל "המקום הפרטי" של הידידה, במרתף גדול מתחת לאחד הבניינים.
כאשר הדמויות מתקרבות לדלת של הידידה (שסטאפי מספרת להם ששמה המלא הוא סילמריין, אבל היא מכונה בקיצור סיל), הם שומעים רעש איימים - אביה העשיר של סיל קנה לה, כמסתבר "קריסטל רעש קסום" מקאנדבריש (חפץ קסם יקר, שפועל כמו טייפ מוגבל באיכות גרועה מאד).
כאשר הדמויות מתקרבות לדלת, שנמצאת בקצה מסדרון תת-קרקעי חשוך, הן מותקפות בהפתעה בידי יצורים שנראים כמו גרגולים פסיכודאליים, בעקבותיהם בא גם איש-חיפושית קטלני, המפוצץ סביבו טבעות ברקים.
הרעש של הקריסטל הוא כל-כך חזק, שסיל לא שומעת דבר מהקרב שמתחולל ליד דלתה, והיא פותחת את הדלת רק בדיעבד, כאשר סטפאי הרותחת מזעם כמעט מפילה את הדלת עם ברק.

כאן מתחוללת סצנה משעשעת: סיל היא בחורה אתלטית ויפה, ולוחמת מצויינת (היא היתה בדיוק באמצע אימון כושר), אבל מצד שני, היא טפשה כמו נעל, ולוקח זמן להסביר לה שלא מדובר ב"מסיבה עם חתיכים", והיא מבקשת להביא את המפתחות. כמו כן, היא מבינה את עקיצותיה של סטאפי על ריכילד (אותה היא מכנה בלעג "גוויה מהלכת") באופן מאד מילולי, דבר שגורם לה כמעט להאמין שז'אן לורדו נשוי לאל-מת.
("וואו, אפילו בצרעה הם לא כ-א-ל-ו סוטים...).
בסופו של דבר, היא משתכנעת להתלבש ולבוא עם הדמויות, כשהיא לוקחת איתה את המפתחות לסדנה. הדמויות נכנסות מתוך פנים הבניין, אל קומה ראשונה שנראית מוזנחת ומאובקת, כאילו לא היתה בשימוש מספר ימים.
כאן, ציפה לחבורה מארב אכזרי, שהניחה כת "הפסלים" - חבורה רצחנית ודיאבולית הנמצאת בשולי-השוליים של הרדיקלים. הם מאמינים כי ריטואליים שטניים ובמיוחד רצח אנשים הם אומנות חופשית ומחאה כנגד הממסד (הם קוראים לזה "לפסל" - קרי, הם הופכים את האדם לפסל ומותירים אותו "בתנוחה אומנותית").
הפסלים, ביניהם קוסם אחד, אורבים מעל דלת מלכודת בתקרה המוליכה לקומה השניה (קומת המגורים של ווטארס), ומחכים שהדמויות וסיל יתחילו לעלות בסולם הברזל. הקוסם מתכנן להטיל ברק קטלני שיפגע בכל מי שעל הסולם, יחשמל את הסולם עצמו, יפגע ברצפה למטה ויחזור שוב למעלה (דבר שיכול להסתכם בקלות במעל 200 נקודות נזק - שום דמות לא תשרוד את זה).

אלא, שהדמויות חשדו במארב, והנרייטה לוסטון מטילה לחש אשליה, שיראה כמו דמות בשיריון שמנסה לטפס בסולם. הפסלים ממטירים מלמעלה חיצים והמכשף יורה את הברק הקטלני - ואז הסיירת המאגית, ג'יין סילדנהוף, יורה לחש חץ תופת אל תוך החור.
האפקט הוא קטלני: רצפת הקורות קורסת למטה; הקוסם ועוד אחד מהפסלים נופלים על הסולם המחושמל, סופגים את הברק שהוא חוזר למעלה, ומתפחמים לחלוטין. שניים אחרים נופלים על הרצפה וסופגים נזק כבד, אולם מאחר והכוחות האפלים בתוכם מקנה להם כוחות ואומץ אל-אנושיים, הם מתרוממים, וכופים על הדמויות עוד קרב קצר, לפני שהחבורה מצליחה לכתר אותם ולחסל אותם. פסל חמישי הצליח להתחמק, ונשאר בקומה למעלה, וככל הנראה ברח להזהיר את יתרת החברים שלו (החבורה לא יודעת היכן לייזה ווטרס, וכמה פסלים נוספים עוד שורצים באיזור).

עד כאן בינתיים. אני אעדכן את הפתיל לאחר פגישת החוג הבאה ביום א' אחה"צ.
 
סה"כ, היו 4 קרבות גדולים שהדמויות היו מעורבות בהם במהלך שלוש הפגישות:

הקרב בכיכר, בעת המהומה,
הקרב מול הסיור של סטאפי רידן, שהסתיים במשא ומתן.
הקרב מול הגרגוילים ויצור החיפושית
והקרב מול הפסלים (שהיה יותר טבח מאשר קרב).

מה גם, שמינון הקרבות תלוי גם ביכולת התכנון של השחקנים ובנטייתם לרול-פליי.
 
גדעון שוב תודה על הקישור :p
מכיוון וחלק זה מוגש לחוג שלך אז רציתי להודיע לך שה-D&D בשבוע הבא יהיה כנראה אצלי.
(אודיע לך בטלפון אם מיקום המפגש או שעה משתנה, גם אם לא ישתנה אודיע לך)

לצל-אש אני ממליץ לך להיות בחוג של גדעון, אם בכלל הוא יפתח קבוצה שלישית.
אני לא יודע אם זו תהיה בכלל קבוצה שלישית זו יכולה להיות קבוצה שניה, בגלל שאני לא יודע מה קורה אם הקבוצה של בני 17 של אחי ממשיכה או לא(אני בקבוצה של ה-13.).
 
פגישה רביעית:

הפגישה הרביעית החלה כהמשך ישיר של השלישית - קרי, המשך ההתמודדות מול "הפסלים"
בסדנה של ווטארס.
לאחר המכה שספגו הפסלים מחץ התופת של ג'יין, יתרתם עולים לקומה העליונה של הסדנה, המעוצבת כמו מגדל אבן, ומתבצרים שם. אל הקומה העליונה יש שתי דרכי גישה בלבד: גרם מדרגות אבן רחבות יחסית בתוך המגדל, ומדרגות צרות המטפסות עליו מבחוץ ונכנסות למרפסת אבן קטנה בחלקו העליון (סכנת נפילה מוחשית מאד); בהתחלה, הדמויות סופגות לא מעט נזק כשהן מנסות להסתער עליהן.
חלק מהדמויות, שמנסות לטפס במדרגות מבפנים, נתקלות בלחשיו של לוחם-אדום (Chaos Warrior), ששולט בין השאר בקסם Flamerunner: פס להבות המסוגל לזחול במהירות על קרקע קשה, ומסוגל לתנועות מעגליות ולהקפת פינות.
דמויות אחרות, כולל סיל, שמנסים לטפס דרך המדרגות בחוץ, סופגות הפתעה לא נעימה, כאשר הפסלים שופכים שמן על המדרגות ומציתים אותו. הדבר כמעט עולה לשתיים מהדמויות בחייהן, ורק התערבות מהירה של ז'אן לורדו מצילה את סיל מ"להתעופף" מגובה ארבע קומות.

המהפך בקרב מתחיל כאשר ג'יין מפעילה לחש של "חץ נחשול" קרי, חץ מאגי שהופך לגל חזק של מיים. המיים הניתזים דוחפים את השמן הבוער במהירות רבה כלפי מעלה, אל הפסלים העומדים בראש המדרגות, גורם לאחד מהם ליפול בוער מן המגדל, ופוגע קשה בשני, שנאלץ לברוח אל פנים המגדל. דבר זה, ביחד עם העובדה כי השמן הבוער נוקה מן המדרגות, מאפשר לדמויות להתקדם.
באותו זמן, הנרייטה לוסטון משתמשת בלחשי הרוח שלה בכדי להתגנב במעלה המדרגות תוך ניצול העובדה כי תשומת ליבם של הלוחם-קוסם וחבריו מופנית למקום אחר, והטלת לחשי הגנה למזער את הנזק של הלהבות.
בסופו של דבר, היא מצליחה, במחיר של פגיעה קלה יחסית, להגיע למעלה, ולכפות על הלוחם-קוסם ועל חבריו קרב פנים אל פנים. בשלב הזה, הדמויות מגלות את "איש הגבס" - רוצח שמן ונתעב ש"הורג בתור מחאה אומנותית". בסופו של דבר, הפסלים שנותרו מותקפים משני כיוונים ומחוסלים בזה אחר זה. היחיד שיצא מהקרב הזה בחיים הוא הלוחם-קוסם עצמו, שאוחז בתליון העתקה שמחלץ אותו ברגע האחרון מן הגורל שלו... אותו ברנש, כפי שהדמויות שמות לב, מתברר כמישהו שלא נראה כאחד מן הפסלים - פנקיסט מוזר עם מעיל עור שחור, עגילים בצורת סוס ערפדי וקעקועים דומים, שמזהים אותו ככל הנראה כאחד מלהקת "סוסי התאווה" - להקה מחתרתית אלימה ששרה על מוות ריטואלי, על שדים וכיוצא באלו, ומסתתרת ככל הנראה בחסות האורקים ברובע סנאגא.

רק לאחר שהפסלים מחוסלים, הדמויות מתפנות לראות את הזוועה שהשאירו: לייזה ווטארס חנוקה במיטתה "בפוזה אומנותית", לאחר שהתעללו בה בצורה נוראה, ובסדנה שלה יש מהפכה שלמה. בדיקה מהירה מגלה, שברור שמישהו עסק בהשמדת ראיות. הדמויות מצליחות להוציא מהאש שאריות של מסמכים וחשבונות, שמעידים על שורה של מהלכים מוזרים שהתרחשו בסדנה ובחנות הזו.
המסמכים מעידים על קניית חומרים, כמו "נצנצים" בכמויות עצומות, שהיו ממלאות חצי מארמון המלך, ומכילים תמיהות נוספות. עברו כאן סכומי כסף שאין סיכוי שיעברו בחנות קטנה של כדרית.
שנית, רבים מהמסמכים נושאים חותם של ספק אחד, חברת מחצבים בשל אנדלי אנד סארל.

בחלק השני של הפגישה, הדמויות חומקות מתגבורת גדולה של רדיקלים חמושים שמגיעה למקום, ויוצאות בכדי לנסות ו"לרחרח" במפעל, הממוקם ברובע הארובות שבצפון היידרקרון. בדרך, הן נאלצות להתמודד עם חבורות שומרים משוחדים ממשמר העיר, שנשכרו לעצור את החבורה (קרי, להתחמק מהן בלא להגיע לקרב), דבר שהן עושות בהצלחה.
בסופו של דבר, כאשר הדמויות מגיעות לאיזור המפעל (מקום מאסיבי שמוגן בלילה כמעט כמו מבצר, כולל שימוש בכלבים מוטאנטים מבעיתים), הן מחמיצות ברגעים מספר את מרכבתו של "פלוקי", שבדיוק יוצא משם. הדמויות מבינות שהיה "ריב רומנטי" בין פלוקי לבין מיס אנדלי, מנהלת המפעל. כמסתבר, היה ביניהם רומאן (למרות שהיא מבוגרת מפלוקי ב-25 שנים לערך), ופלוקי החליט לקטוע אותו, תוך שהוא משפיל אותה לפני משרתיה, וקורא לה "זקנה קטנה, נמאס לי לעשות לך טובות" ובעוד כינויים.
הדמויות מנסות למצוא דרך לחדור למפעל, ומוצאות צינור של שפכי בוצה היוצא מהצד האחורי, אבל נתקלות בסורגים עבים ובמלכודת שמפעילה צמחים גועליים שיורקים גאז, ומנטרלים חלק מהדמויות. החבורה מחליטה, בשלב זה, שהיא מותשת מדי מכדי לנסות ולפרוץ כעת, ומחליטה לתפוס מנוחה. סיל מציעה להם לבוא אל הבית של אביה.
 
פגישה חמישית:

חלקה הראשון של הפגישה היה סצנת רול-פליי משעשעת הקשורה למפגש של החבורה עם ביתה ומשפחתה של סיל - החל מסוכנת הבית השחצנית והמאוסה, מיס קתלין אקבורן, שלא אהבה את הרעיון שסיל "שוב מביאה נוודים מטונפים הביתה", אביה הפרופסור, הרכון על ספריו, ונהנה לחקור את ז'אן לורדו על ביטויים עתיקים בעגה המונפורליאנית (ומצד שני, מסוגל לספר לדמויות לא מעט על הנפשות הפועלות, בעיקר על מיס אנדלי, ולתת מספר עצות מועילות); לאחר מכן, הדמויות נתקלות גם באחיה של סיל, נורברט הרגזן, העסוק בחדרו בכתיבת הערות שוליים משמימות לחיבור זה או אחר, ומאד לא אוהב את העובדה כי אחותו שוב הביאה אורחים מרעישים.
כמו כן, לחבורה יש הזדמנות להיכרות עם חדרה של סיל עצמה, עם הרומאנים הזולים שהיא קוראת על "קלורינד הנסיכה הלוחמת" (מודל החיקוי שלה), משקה השוקולד שהיא אוהבת לשתות, ועוד כהנה וכהנה.
מהפרופסור, הם לומדים כי מיס אנדלי היתה ידועה כאשת עסקים ממולחת הקרובה לבריאנס, איל המכרות. לפני מספר שנים, היא זועזעה נפשית מטרגדיה משפחתית, והדבר הביא לכך שהכניסה את פלוקי (פיליפ דה-הורנל הצעיר) אל תוך חייה.

מאוחר יותר, בשעת ערב, הדמויות מגיעות שוב למפעל. ז'אן לורדו וסיל (שכמו סטאפי לפניה, גם היא הצהירה כי היא מעוניינת לשחרר את ז'אן מהמטרד המיותר ששמו ריכילד), מתחזים לזוג שבא בכדי לקנות תכשיטים, ובזמן שסיל מבלבלת את מוחן של המוכרות, ז'אן מפתה את מנהל החנות לדבר.
הלה, אדם פשוט ומבוגר, לא מאחר להתחיל "לשפוך" את מה שעל ליבו - הדרך בה פלוקי השתלט על גברת אנדלי, עושה בכספים שלה מה שהוא רוצה, משקיע כאן, משקיע שם, מתייחס באופן מגעיל אל הצוות, מביא חשב משלו בשם מיסטר בארקלי, שמנהל החנות חושד שהוא נוכל מקצועי, ועוד.
ועכשיו, הוא מתלונן, פלוקי הארור זרק את הגברת לכלבים, והודיע שהוא מפרק את השותפות.

לאחר זמן נוסף, כשהחשיכה יורדת, הדמויות מנסות את מזלן פעם נוספת בפשיטה על המפעל.
(ooc: החל מהפגישה הזו, הצטרף אל השחקנים jozan, שמשחק את מית'רינג סילדייל).
הפעם, החבורה מכירה את מלכודת הצמחים, ומית'רינג מפעיל נגד השער והצמחים לחש מחושי אוארד; המחושים מכופפים את השער, וקורעים את גבעולי הצמחים, והחבורה יכולה לעבור.
אלא שדי מהר, מפתיעים אותה מחושים אחרים:
בתוך הביוב מתחת למפעל רובץ מוטאנט מגעיל - משהו שנראה כמו הכלאה בין פר, תמנון וחשופית. מתחולל קרב די קשה בין הצדדים, וכמה מהדמויות משותקות בנשיפת הרעל שלו, אבל בסופו של דבר, שלושה מהלוחמים של הקבוצה מצליחים להקיף את היצור ולתקוף אותו ממספר עברים, באופן שמביא בסופו של דבר לחיסולו.
הדמויות מוצאות מעבר המוליך מן הביוב אל המחסנים, ולמזלן הרע, הוא עובר מתחת לשירותים של המפעל, מה שגורם לג'יין לספוג מנה גדולה של שלשול על קסדתה.

כאשר הדמויות מתחילות להתגנב פנימה, הן מגלות שהקומות התחתונות כמעט ריקות, בעוד בקומות העליונות ישנה מהומת אלוהים... מסתבר, שמיס אנדלי התאבדה בתליה; משרתות בוכות, שומרים מתרוצצים לכאן ולכאן, ועוד.
הדמויות מצליחות להרדים את השומרים המעטים ששומרים על פתח הביוב, ולהתגנב פנימה, תוך חמיקה מפטרול משמר נוסף. בסופו של דבר, החבורה משיגה את מטרתה: היא תופסת את החשב בארקלי, בדיוק כשהוא מנסה להסתתר ולקחת איתו את ספרי החשבונות.
(בין השאר, משוחק כאן קטע משעשע ביותר, על החשב המיבב המסתתר בתוך תיבת בגדים גדולה). כשהדמויות נוטלות את הספרים ומתחילים לחקור את החשב, מתפרצת פנימה חבורה גדולה ממשמר העיר, מונהגים בידי אותו קצין צעיר ותומך רדיקלים, שניסה לאסור את הרוזן וארינקאלד בתחילת הקמפיין.
השומרים טוענים שהם "באו לאסוף ראיות על ההתאבדות", ודורשים את ספרי החשבונות, תוך שהם מאיימים לעצור את החבורה באשמת הסגת גבול, התחצפות לפגישי הוד-מלכותו, שיבוש הליכי משפט ועוד. לאחר חילופי דברים קשים, מתפתח קרב.
בנקודה זו, למרות שחבורת האויב היתה חזקה מאד, תכנון נכון של החבורה שניטרל את הקוסם של היריב בשלב מוקדם, ביחד עם הרבה מזל, הופך את הקרב הזה מקרב לטבח.

בפעם זו, הדמויות מבינות שרצוי להן מאד (חרף התנהגותן הרגילה, שמקבילה לנטייה לטוב) לחסל את השומרים שלא נהרגו בקרב עצמו, ולאחר שחקירה עולה בתוהו, הם הורגים את הקצין הצעיר ומשיטים את הגופה שלו בביוב, הזורם לכיוון "ארץ הצואנים", כשהם מקווים שטורפי הביוב יעשו את היתר.
החבורה נמלטת במהירות מהמפעל באותה דרך בה הגיעה, כשספרי החשבונות בידיה... ורק במאוחר הדמויות נזכרות ש"שחכו" את החשב בארקלי, שהסתתר היכנשהו עם תחילת הקרב מול השומרים.
כך או כך, ספרי החשבונות מאמתים את כל החשדות - מסתבר, שהחשב בארקלי (שמעל בכספים באופן סדרתי), יצר רישום מדוייק למדי של העברות הכספים של פלוקי ומיס אנדלי, אולי בכדי לדאוג ל"תעודת ביטוח" לעצמו. העברות הכספים הן מגוונות - החל מכת דרואידית אלימה ורצחנית שמסתתרת בבית אחוזה נטוש ליד העיר, ומנסה לחקות את דרכיו של "הצייד יו" (קרי, שד הטבע שצד את הציידים), המשך בעסקים מפוקפקים במזקקות ההוגאש של רובע סנאגא, מחסנים ברובע הנמל המשמשים כנראה לאחסון סמים, ועוד.

לאחר התייעצות, החבורה בוחרת ללכת בעקבות הרמזים על מזקקות ההוגאש של רובע האורקים סאנגא, שמלבד היותן המקור להברחת ההוגאש הלא חוקית לצי, יש בספרים רמזים חזקים מאד לכך שהן מהוות בסיס לפעילות לא חוקית חמורה הרבה יותר.
החבורה מחליטה ללכת עם הספרים אל יריבם הגדול של מבריחי ההוגאש: אדמיראל סטילראו הזקן מבסיס הצי ברובע רמילטון, בתקווה שהוא ישמח לקבל את המידע ויתן לחבורה עזרה בהתקפה העתידית על המזקקות. הדמויות חושדות, כי ישנה דרך סודית מהמזקקות אל לב הרובע, ומקווים לתפוס בדרך זו מספר "דגים שמנים" - אולי מהיכל רוגושו.
 
חזרה
Top