זהו הקמפיין שאני מריץ לחוג המו"ד שלי. הקמפיין מתרחש בקלדאריה, בעיר היידרקרון, ועוסק בעיקר במסכת הסכסוך בין הקצבים האמידים והשמרנים ברובע הצבי לבין הרדיקלים הפרועים - סכסוך המנוצל בידי גורמים חסרי מעצורים, למטרותיהם האישיות.
הרקע:
הקמפיין נפתח, לאחר שז'אן דה-לורדו ומלוויו יצאו מז'ראל, עקב מינויה המוזר מאד של ריכילד לקונסולית מטעם הדוכס שהכתיר עצמו על מזרח ז'ראל; מה שנותר מהחבורה, לאחר הרפתקאה קודמת ולא מוצלחת במיצרים הדרומיים (שלא אדון בה כאן), מגיעה להיידרקרון, ומתחברת עם מספר הרפתקנים מקומיים, בעיקר הנרי וארינקאלד הצעיר, אחיינו הנעדר של הרוזן השולט ברובע הצבי, וליידי הנרייטה לוסטון, שעקרה לרובע הצבי לאחר גירושיה המכוערים מסר לייקבורו, וניתוקה ממשפחתה שבא בעקבות זאת.
תחילת הקמפיין
רובע הצבי נמצא על סף התפוצצות כאשר הדמויות נכנסות אליו; ראשית, כל הקצבים ושאר אנשי הרובע מרכלים על כך, כי בנו ויורשו של הרוזן וארינקאלד, ג'רמי הצעיר, ברח מהבית והצטרף לכנופיית רדיקלים מסוממים. פיליפ דה-הורנל הצעיר (או בכינוי החיבה שלו "פלוקי" כפי שמכנים אותו ידידיו הרדיקלים), מתכנן למעשה להשתלט על הרובע ולהפוך את חיי תושביו לגהינום. תחילה, חלק מהדמויות עדות לתרגיל משפטי מכוער שהוא עושה להנרייטה לוסטון;
שנה קודם לכן, לפני ההתפוצצות הסופית של נישואיה, ערכה הנרייטה קניות יקרות אצל מספר סוחרים של חפצי יוקרה, בסך של מעל 15,000 כתר הידרוסטי. בעלה, למרות שהקניות היו בהסכמתו, מסרב במפגיע לשלם את החוב, כדי לפגוע באשתו לשעבר. מה שעושה "פלוקי", הוא לרכוש את החוב מהסוחרים, ובעזרת עורך-דין ממולח וחסר-מצפון, הוא מנפח אותו בריביות עושק, ומגיע לחוב של מעל 32,000 כתר הידרוסטי. להנרייטה אין כל אמצעים לשלם סכום כזה, שמוסיף לתפוח, ופלוקי ועורך-הדין מאיימים עליה במאסר ובהחרמת חפצי הקסם שנותרו ברשותה, אלא אם תסכים למסור להם את בית האחוזה הקטן שלה ברובע הצבי, שפלוקי וחבריו מתכננים להפוך ל"בית מסיבות" בנוסח פונדק "צרעת השלום" המפוקפק, שימרר את חייהם של תושבי הסביבה.
בינתיים, בעוד הנרייטה מתלבטת בבעיה, וניתן לה שבוע אחד בלבד כאורכה, מוציא פלוקי אל הפועל (כך הדמויות חושדות), את החלק הגדול והמזוויע יותר של תוכניתו.
באותו יום, כמנהגם מדי מספר חודשים, מתארגנות משפחות הקצבים האמידים ברובע הצבי לבילוי האהוב עליהם - ציד השועלים המסורתי בהנהגת הרוזן הזקן. הרדיקלים מקדמים את פניהם בהפגנה המונית כנגד "רוצחי החיות האכזריים", עושים מהומת אלוהים, ונוקטים בפרובוקציות החביבות עליהם, כגון הטלת שקיקים של מים צבועים באדום (לסמל את דם השועלים שנשפך) על הקצבים ועל חומות הטירה.
הרוחות מתלהטות ומתחילות קטטות, מהן בנשק; משמר העיר מתקשה להפריד בין הניצים. הרדיקלים, ביניהם חברי פרלמנט, מוסיפים לחולל מהומה, וכדרך שהם נוהגים מדי פעם, הם מרכיבים נערה צעירה וצווחנית במיוחד על כתפיהם של המפגינים בחזית, בכדי שתוביל את קריאות הגנאי שלהם. פלוקי עומד מן הצד, נראה מאד מרוצה מהם; החבורה מטילה על הסיירת שלהם, ג'יין סילדנהוף, לשים עליו עין.
בינתיים, הרוזן הזקן, שמאבד את עשתונותיו, יורה באוויר בכידון המנטיקור שלו, ומנצל את יכולת הצליפה המדהימה שלו להעיף כמה מכובעיהם הגדולים והמקושקשים של הרדיקלים מעל ראשיהם. הם משיבים לו בצרחות "רוצח, רוצח!" ובשקיות מים אדומים שאחת מהן פוגעת בו ומטנפת אותו. הוא נשבע לטפל בשרץ שעשה זאת...
ואז, ג'יין רואה את פלוקי מתווה סימן בידו. באותו רגע, כשהרוזן יורה בכובע של בעל השקיות, הילדה שעל כתפי הרדיקלים צורחת ונופלת מתה, כאשר קליע של כידון מנטיקור נעוץ בליבה. כולם משערים, כי הרוזן עשה זאת (ככל הנראה, ניסה לירות בכובע או בקטפולטה של שקי המים, והחטיא באורח טראגי). רק ג'יין מצליחה לראות, לשבריר שניה, צלף רעול פנים בבגדי הסוואה, יורד במהירות מעץ סמוך עליו התחבא קודם, ונעלם.
לאחר מכן, מתחיל הדם להשפך כמים (תרתי משמע), כאשר המשמר לא מצליח לעצור את המהומה; הרדיקלים הזועמים מתנפלים על הקצבים, והדמויות עצמן מתערבות בקטטה העקובה מדם, ולוחמות כנגד כמה וכמה רדיקלים. לפחות עשרה אנשים נהרגו ממש בסיום הקרבות, ועוד שלושים לפחות נפצעו קשה, עד שתגבורת פרשים של משמר העיר מפזרת בכח את הניצים.
כעת, הדמויות נדחפות, עם הקצבים, לתוך שערי הטירה; עד מהרה, מגיעה משלחת של משמר העיר לחקור את הרוזן החשוד ברצח של נערה. בראשם עומד, הפלא ופלא, קצין צעיר שלא מסתיר את עמדותיו הרדיקליות, אבל "כמובן שלא נותן לזה להפריע לו לנהוג בהגינות". הרוזן רואה את הדברים באור שונה, והחקירה מתלהטת, והופכת לחילופי האשמות ואיומים. כאשר הקצין מודיע לרוזן שהוא אוסר אותו בשם המלך, הרוזן הזקן קורא לאנשיו החמושים ומורה להם לזרוק את אנשי משמר העיר החוצה. הקצין הצעיר מחייך, ואומר כי הוא עוזב... בינתיים, והוא מאשים כעת את הרוזן לא רק ברצח, אלא גם במרד, קרי, הוראה להרים נשק כנגד אנשיו החמושים של הוד-מלכותו.
הרוזן קורס לכסאו לאחר צאת אנשי המשמר, נראה כעומד על סף התקף-לב. הקצבים החמושים ששומעים את הסיפור, מתבצרים בטירה ביחד עם המשמר של וארינקאלד, ונשבעים להלחם כנגד כל מי שיעז לנסות לגעת ברוזן.
המזימה ברורה; הרדיקלים, שבנו על כך כי לרוזן הזקן יש בן אחד בלבד שהצטרף אליהם, בונים על כך שג'רמי הצעיר יהיה היורש, לאחר שהרוזן הזקן יאסר או יסולק, ואזי הרובע כולו יהיה בידיהם. ו"אוהבי המסורת הארורים", כפי שהם קוראים לכך, יספגו מכה אנושה.
הרוזן הזקן, שנראה אובד עצות, מורה לאחיינו ששב וחזר לרובע (לא לפני שהוא צורח עליו על העלמותו), לקחת את ההרפתקנים ולנסות להתגנב למעוז הרדיקלי בפונדק המופקר "צרעת השלום", בכדי לנסות ולגלות מה אויביו זוממים.
המשך (פגישה שניה):
החבורה מתחלקת; הנרייטה לוסטון מנצלת את הקסמים הכחולים שברשותה בכדי להתגנב לפונדק כשהיא מתערבבת עם קהל של בליינים ושיכורי-סמים צעירים המדשדשים פנימה. יתר הדמויות עוקפות את הקומפלקס של צרעת השלום בכדי לנסות לבדוק "מתחם שוק" רדיקלי באיזור, ולראות האם ניתן למצוא שם משהו מעניין, ואולי חיבור תת-קרקעי עם "הצרעה".
הנרייטה רואה, שבתוך הפונדק אין הפעם מסיבה גדולה, אלא המקום נראה על-סף מלחמה; ראשי הרדיקלים נואמים נאומים מתלהמים וקוראים לנקמה על הרצח של הילדה "בידי הרוזן", והקהל כולו משולהב. לאחר מכן, הנרייטה מתחמקת דרך המפלס התחתון של "הצרעה", תוך מספר סצנות משעשעות של התקלות בסוטים ושאר טיפוסים ירודים השורצים שם.
בינתיים, הדמויות האחרות עושות טעות, כשהן מתקדמות ברחוב הראשי כמעט בלא הסוואה, ונתקלות הישר בפטרול חזק; הרדיקלים מתוגברים באנשי סיעה דרואידית, ששותפה איתם בשנאה לציד השועלים. מילים חריפות משני הכיוונים, הצעות מגונות של כמה מן הרדיקלים ותגובה אלימה של אליזבת אסטפורד מדרדרים לקרב קטלני, במהלכו נופלים מרבית המשתתפים משני הצדדים מרגליהם; בסופו של דבר, נותרים עומדים רק שני אנשים מכל צד; ז'אן לורדו והסיירת ג'יין סילדנהוף מצד אחד, והלוחמת-דרואידית הקטלנית סטאפי רידן מצד שני, ביחד עם סיירת מאגית מאנשיה.
במצב הזה, של "תיקו" עקוב מדם, ז'אן לורדו וסטאפי רידן נושאים ונותנים ביניהם על הפסקת הקרב, והוא מנסה לשכנע אותה בפשעיו של פלוקי; סטאפי רידן, שממילא היא לא ממש רדיקלית ומתעבת את דה-הורנל הצעיר מסיבות אישיות שלה, מקשיבה, ולמרות שהיא לא מאמינה לכל הסיפור, היא מוכנה לתת לז'אן ולאנשיו, בפיקוחה, לערוך חקירה קצרה בשוק הרדיקלי. היא מספרת לו על אומנית מופרעת בשם לייזה ווטארס, שיש לה חנות לכדים בעלי עיצוב פסיכודאלי, ופלוקי נמצא וקונה שם הרבה. היא מתירה לו לנסות ולערוך, בנוכחותה, תחקור קצר של ווטארס.
[ תאור פגישה שלישית יצורף בהמשך ]
הרקע:
הקמפיין נפתח, לאחר שז'אן דה-לורדו ומלוויו יצאו מז'ראל, עקב מינויה המוזר מאד של ריכילד לקונסולית מטעם הדוכס שהכתיר עצמו על מזרח ז'ראל; מה שנותר מהחבורה, לאחר הרפתקאה קודמת ולא מוצלחת במיצרים הדרומיים (שלא אדון בה כאן), מגיעה להיידרקרון, ומתחברת עם מספר הרפתקנים מקומיים, בעיקר הנרי וארינקאלד הצעיר, אחיינו הנעדר של הרוזן השולט ברובע הצבי, וליידי הנרייטה לוסטון, שעקרה לרובע הצבי לאחר גירושיה המכוערים מסר לייקבורו, וניתוקה ממשפחתה שבא בעקבות זאת.
תחילת הקמפיין
רובע הצבי נמצא על סף התפוצצות כאשר הדמויות נכנסות אליו; ראשית, כל הקצבים ושאר אנשי הרובע מרכלים על כך, כי בנו ויורשו של הרוזן וארינקאלד, ג'רמי הצעיר, ברח מהבית והצטרף לכנופיית רדיקלים מסוממים. פיליפ דה-הורנל הצעיר (או בכינוי החיבה שלו "פלוקי" כפי שמכנים אותו ידידיו הרדיקלים), מתכנן למעשה להשתלט על הרובע ולהפוך את חיי תושביו לגהינום. תחילה, חלק מהדמויות עדות לתרגיל משפטי מכוער שהוא עושה להנרייטה לוסטון;
שנה קודם לכן, לפני ההתפוצצות הסופית של נישואיה, ערכה הנרייטה קניות יקרות אצל מספר סוחרים של חפצי יוקרה, בסך של מעל 15,000 כתר הידרוסטי. בעלה, למרות שהקניות היו בהסכמתו, מסרב במפגיע לשלם את החוב, כדי לפגוע באשתו לשעבר. מה שעושה "פלוקי", הוא לרכוש את החוב מהסוחרים, ובעזרת עורך-דין ממולח וחסר-מצפון, הוא מנפח אותו בריביות עושק, ומגיע לחוב של מעל 32,000 כתר הידרוסטי. להנרייטה אין כל אמצעים לשלם סכום כזה, שמוסיף לתפוח, ופלוקי ועורך-הדין מאיימים עליה במאסר ובהחרמת חפצי הקסם שנותרו ברשותה, אלא אם תסכים למסור להם את בית האחוזה הקטן שלה ברובע הצבי, שפלוקי וחבריו מתכננים להפוך ל"בית מסיבות" בנוסח פונדק "צרעת השלום" המפוקפק, שימרר את חייהם של תושבי הסביבה.
בינתיים, בעוד הנרייטה מתלבטת בבעיה, וניתן לה שבוע אחד בלבד כאורכה, מוציא פלוקי אל הפועל (כך הדמויות חושדות), את החלק הגדול והמזוויע יותר של תוכניתו.
באותו יום, כמנהגם מדי מספר חודשים, מתארגנות משפחות הקצבים האמידים ברובע הצבי לבילוי האהוב עליהם - ציד השועלים המסורתי בהנהגת הרוזן הזקן. הרדיקלים מקדמים את פניהם בהפגנה המונית כנגד "רוצחי החיות האכזריים", עושים מהומת אלוהים, ונוקטים בפרובוקציות החביבות עליהם, כגון הטלת שקיקים של מים צבועים באדום (לסמל את דם השועלים שנשפך) על הקצבים ועל חומות הטירה.
הרוחות מתלהטות ומתחילות קטטות, מהן בנשק; משמר העיר מתקשה להפריד בין הניצים. הרדיקלים, ביניהם חברי פרלמנט, מוסיפים לחולל מהומה, וכדרך שהם נוהגים מדי פעם, הם מרכיבים נערה צעירה וצווחנית במיוחד על כתפיהם של המפגינים בחזית, בכדי שתוביל את קריאות הגנאי שלהם. פלוקי עומד מן הצד, נראה מאד מרוצה מהם; החבורה מטילה על הסיירת שלהם, ג'יין סילדנהוף, לשים עליו עין.
בינתיים, הרוזן הזקן, שמאבד את עשתונותיו, יורה באוויר בכידון המנטיקור שלו, ומנצל את יכולת הצליפה המדהימה שלו להעיף כמה מכובעיהם הגדולים והמקושקשים של הרדיקלים מעל ראשיהם. הם משיבים לו בצרחות "רוצח, רוצח!" ובשקיות מים אדומים שאחת מהן פוגעת בו ומטנפת אותו. הוא נשבע לטפל בשרץ שעשה זאת...
ואז, ג'יין רואה את פלוקי מתווה סימן בידו. באותו רגע, כשהרוזן יורה בכובע של בעל השקיות, הילדה שעל כתפי הרדיקלים צורחת ונופלת מתה, כאשר קליע של כידון מנטיקור נעוץ בליבה. כולם משערים, כי הרוזן עשה זאת (ככל הנראה, ניסה לירות בכובע או בקטפולטה של שקי המים, והחטיא באורח טראגי). רק ג'יין מצליחה לראות, לשבריר שניה, צלף רעול פנים בבגדי הסוואה, יורד במהירות מעץ סמוך עליו התחבא קודם, ונעלם.
לאחר מכן, מתחיל הדם להשפך כמים (תרתי משמע), כאשר המשמר לא מצליח לעצור את המהומה; הרדיקלים הזועמים מתנפלים על הקצבים, והדמויות עצמן מתערבות בקטטה העקובה מדם, ולוחמות כנגד כמה וכמה רדיקלים. לפחות עשרה אנשים נהרגו ממש בסיום הקרבות, ועוד שלושים לפחות נפצעו קשה, עד שתגבורת פרשים של משמר העיר מפזרת בכח את הניצים.
כעת, הדמויות נדחפות, עם הקצבים, לתוך שערי הטירה; עד מהרה, מגיעה משלחת של משמר העיר לחקור את הרוזן החשוד ברצח של נערה. בראשם עומד, הפלא ופלא, קצין צעיר שלא מסתיר את עמדותיו הרדיקליות, אבל "כמובן שלא נותן לזה להפריע לו לנהוג בהגינות". הרוזן רואה את הדברים באור שונה, והחקירה מתלהטת, והופכת לחילופי האשמות ואיומים. כאשר הקצין מודיע לרוזן שהוא אוסר אותו בשם המלך, הרוזן הזקן קורא לאנשיו החמושים ומורה להם לזרוק את אנשי משמר העיר החוצה. הקצין הצעיר מחייך, ואומר כי הוא עוזב... בינתיים, והוא מאשים כעת את הרוזן לא רק ברצח, אלא גם במרד, קרי, הוראה להרים נשק כנגד אנשיו החמושים של הוד-מלכותו.
הרוזן קורס לכסאו לאחר צאת אנשי המשמר, נראה כעומד על סף התקף-לב. הקצבים החמושים ששומעים את הסיפור, מתבצרים בטירה ביחד עם המשמר של וארינקאלד, ונשבעים להלחם כנגד כל מי שיעז לנסות לגעת ברוזן.
המזימה ברורה; הרדיקלים, שבנו על כך כי לרוזן הזקן יש בן אחד בלבד שהצטרף אליהם, בונים על כך שג'רמי הצעיר יהיה היורש, לאחר שהרוזן הזקן יאסר או יסולק, ואזי הרובע כולו יהיה בידיהם. ו"אוהבי המסורת הארורים", כפי שהם קוראים לכך, יספגו מכה אנושה.
הרוזן הזקן, שנראה אובד עצות, מורה לאחיינו ששב וחזר לרובע (לא לפני שהוא צורח עליו על העלמותו), לקחת את ההרפתקנים ולנסות להתגנב למעוז הרדיקלי בפונדק המופקר "צרעת השלום", בכדי לנסות ולגלות מה אויביו זוממים.
המשך (פגישה שניה):
החבורה מתחלקת; הנרייטה לוסטון מנצלת את הקסמים הכחולים שברשותה בכדי להתגנב לפונדק כשהיא מתערבבת עם קהל של בליינים ושיכורי-סמים צעירים המדשדשים פנימה. יתר הדמויות עוקפות את הקומפלקס של צרעת השלום בכדי לנסות לבדוק "מתחם שוק" רדיקלי באיזור, ולראות האם ניתן למצוא שם משהו מעניין, ואולי חיבור תת-קרקעי עם "הצרעה".
הנרייטה רואה, שבתוך הפונדק אין הפעם מסיבה גדולה, אלא המקום נראה על-סף מלחמה; ראשי הרדיקלים נואמים נאומים מתלהמים וקוראים לנקמה על הרצח של הילדה "בידי הרוזן", והקהל כולו משולהב. לאחר מכן, הנרייטה מתחמקת דרך המפלס התחתון של "הצרעה", תוך מספר סצנות משעשעות של התקלות בסוטים ושאר טיפוסים ירודים השורצים שם.
בינתיים, הדמויות האחרות עושות טעות, כשהן מתקדמות ברחוב הראשי כמעט בלא הסוואה, ונתקלות הישר בפטרול חזק; הרדיקלים מתוגברים באנשי סיעה דרואידית, ששותפה איתם בשנאה לציד השועלים. מילים חריפות משני הכיוונים, הצעות מגונות של כמה מן הרדיקלים ותגובה אלימה של אליזבת אסטפורד מדרדרים לקרב קטלני, במהלכו נופלים מרבית המשתתפים משני הצדדים מרגליהם; בסופו של דבר, נותרים עומדים רק שני אנשים מכל צד; ז'אן לורדו והסיירת ג'יין סילדנהוף מצד אחד, והלוחמת-דרואידית הקטלנית סטאפי רידן מצד שני, ביחד עם סיירת מאגית מאנשיה.
במצב הזה, של "תיקו" עקוב מדם, ז'אן לורדו וסטאפי רידן נושאים ונותנים ביניהם על הפסקת הקרב, והוא מנסה לשכנע אותה בפשעיו של פלוקי; סטאפי רידן, שממילא היא לא ממש רדיקלית ומתעבת את דה-הורנל הצעיר מסיבות אישיות שלה, מקשיבה, ולמרות שהיא לא מאמינה לכל הסיפור, היא מוכנה לתת לז'אן ולאנשיו, בפיקוחה, לערוך חקירה קצרה בשוק הרדיקלי. היא מספרת לו על אומנית מופרעת בשם לייזה ווטארס, שיש לה חנות לכדים בעלי עיצוב פסיכודאלי, ופלוקי נמצא וקונה שם הרבה. היא מתירה לו לנסות ולערוך, בנוכחותה, תחקור קצר של ווטארס.
[ תאור פגישה שלישית יצורף בהמשך ]