• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות

מהדורה 5 רשומות הרפתקת ההיכרות של מה' 5 - מכרה פנדלבר האבוד

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
שלום לכולם! :)
לאחרונה שמעתי ביקורות טובות מאוד על הרפתקת הכניסה למהדורה חמש. עוד לא יצא לי לנסות אותה, אז הלכתי לקרוא את ההרפתקה ובהחלט התרשמתי לטובה. אז החלטתי להריץ אותה.
כמו כל שה"ם, גם אני מאלתר (אם כי ממש קצת) ומשנה פרטים שוליים ביותר. כל הערה חשובה שלי תיכתב בצבע הזה. אני מריץ את ההרפתקה בסקייפ. וכמובן, ספויילרים בהמשך.
למרות שחלק מהדמויות מבוססות או לקוחות מן הדמויות שניתנו, חלק מהשחקנים שינו אותן או יצרו דמויות חדשות לחלוטין.

אני מבקש מכל מי שמכיר את ההרפתקה לא לספיילר. אני יוצא מנקודת הנחה שאנשים אחרים רוצים לקרוא ולגלות את הסיפור תוך כדי, ושהשחקנים שלי נכנסים לעץ וקוראים כדי לראות אם אני כותב עליהם שקרים וסיפורי זוועה. אז בבקשה לא לומר מה קורה ומה עומד לקרות.

היסטוריה קצרה:
לפני שלושים שנה, התפרץ הר הגעש אש-תמיד והצליח למחוק איתו הרבה מאוד ערים. היו שלוש ערים מרכזיות שנהרסו: עץ-רעם, שפן-פירות-היער, וגבעת קורלין.
בעוד הר הגעש גרם הרס רב, נוורוינטר (אל-חורף) נשארה עומדת. סביבה התפתחו כמה יישובים, ולפני כמה שנים עיירת כורים קטנה נוסדה ליד מכרה משגשג. השם שלה הוא פאנדלין.
אליה פני ההרפתקנים מועדות. גמד בשם גונדראן רוקסיקר (מחפש-סלעים) ביקש מהחבורה ללוות עגלה מלאה באספקה בשביל המלך מנוורווינטר לפאנדלין. משימה קלה, למרות שכבר היו מקרים שהכביש לא היה שמור מספיק ושיירות נשדדו או נהרגו בו. הגמד הבטיח לכל דמות 10 מטבעות זהב, ובבירור התרגש מאוד מהנושא, מסרב לומר מהו אך רק זורק רמז שהוא ושני אחיו מצאו "משהו גדול". התלווה אליו בן אנוש בשם סילדאר היילווינטר, אשר אמר שהוא מגיע לפאנדלין "בכדי לטפל בעסק".

דמויות שחקן:

גארן טרין [העוג הברברי]: בן אנוש לוחם. אדם קשוח בשנות השישים לחייו. גס רוח, קשוח, בעל אישה בת חמישים ושבעה ילדים. אשתו ביקשה ממנו לקחת חופשה ובנו הבכור ביקש שיקח את מה ששלו - כל אזור החורבות של גבעת קורלין. למרות שלבנות אותה מחדש זה לא ריאלי.

לא לשחקנים:

הוא מקווה שהוא יוכל להפוך ללורד השולט בעיירה פאנדלין.

סו אוגמלקיר [גאלאן]: אלף אשר איבד את ביתו בהתפרצות הר הגעש. הוא גר בעץ-רעם לפני האסון, אך קיבל חזיון מאלת המזל שעליו לעזוב. בליל ההתפרצות, הוא ברח עם משפחתו. במשך כמה שבועות הם חיו בטבע, עד שיום אחד קבוצת גובלינים, בראשה דובלין גדול ושרירי העונה לשם גרול, הרגו את אישתו וילדיו. סו נשבע לנקום, רק יודע שהגרול הזה חי בטירה וקורא לעצמו מלך.
ארתור ריד [amitf0123]: נוכל הוביט שהתדרדר לחיי הפשע ועזר לחבורת הגלימות האדומות בפשעיהן, אך הופלל על ידי אחד מהם ונבגד. הוא נרדף כמעט למוות, וברח מהכפר. עכשיו הוא חזר בכוונה ברורה - לנקום במי שהעליל עליו עלילות ולחסל את ראש הנוכלים הזה, שקורא לעצמו 'מטה-זכוכית'. הוא דווקא די חברותי לאחרים, אך עדיין כועס על הבגידה.
סמואל תל-רעם [yariniac]: צעיר חולמני אשר הוריו ברחו כשהוא היה תינוק בעת ההתפרצות. בעוד עיירתו הקודמת עץ-רעם, נמחקה לחלוטין, חייו לא. הוא והוריו עבדו קשה - הם מצאו עבודה בכל אשר יכלו, ולא עבר זמן רב עד שסמואל גילה את אהבתו לים. לא מזמן התמרד כנגד רב חובל אכזרי שרדה בצוותו, וגילה שיש לו כישרוני מנהיגות... שהוא גיבור בליבו. ומאז, הוא חולם להחזיר את עץ-רעם לגדולתה ושיכירו בו כגיבור הגדול בעיר, ובשביל זה הוא חייב להבריח את הדרקון אשר התנחל שם וקבע שהעיר האבודה היא נחלתו.
אורסריק לודר [darkmo10] - גמד שעבד פעם כשכיר חרב, אך סירב פקודה כיוון שהייתי אכזרית מדי בעיניו. מאז הוא חסר עבודה, אך דודניו, האחים רוקסיקר, הציעו לו עבודה. אורסריק הצטרף בשמחה אל החבורה, משכיר את מגינו, אומצו, ואת כוחו הקדוש של מרת'מור דווין - אל הגמדים והנפחות. למרות זאת, אורסריק תוהה בסתר ליבו האם לאלים באמת אכפת מעניינם של בני תמותה. בנוסף, יש לו נטייה להפריז בערך הכבוד על פני חיי הסובבים אותו או חייו של עצמו.

דבש"ים:

חברים:

גונדראן רוקסיקר: הגמד שהשכיר אותם למשימה הזאת, מתלהב ממנה מאוד אך לא מוכן לגלות את מניעיו. יש לו שני אחים. דודנו של אורסריק.
סילדאר היילווינטר: בן אנוש מבוגר בשנות החמישים לחייו, שכיר חרב וחייל לשעבר. הלך לעיירה פאנדלין בכדי "לטפל בעסק".
טובלן - בעל הפונדק גבעת-אבן, אדם חברותי, חביב ונמוך קומה ובעל אהבה רבה ללחם. בעל אישה בשם טרילנה.
האחות גרייל - הכוהנת של טימורה, אלת המזל. אלפית יפה, צנועה, שקטה וצעירה.
האליה - בעלת משרד ההחלפות של הכורים של פנדלין, אישה עשירה מאוד.
רייודת' - דרואיד אשר נמצא בשטחי הפרא, וחבר של קייליין.
הארבין ווסטר - ראש העיר של פנדלין. טוען שהגלימות האדומות הם שכירי חרב שלא עושים בעיות.

אויבים:

העכביש השחור - לא ברור מי הוא או מה הוא, אבל הוא שולט בהרבה מאוד חוטים ואנשים וזה דבר רע.
איארנו "גלאסטאף (מטה-זכוכית)" אלברק - המנהיג המסתורי והמאיים של הגלימות האדומות, אוסף של פושעים, בריונים ונוולים שמאיים על פנדלין. במקור היה אשף מכובד והנציג של ברית הלורדים בפנדלין, אך כשהגיע לעיר החליט להפוך לראש כנופייה במקום למלא את תפקידו נאמנה, והקים את הגלימות-האדומות.
המלך גרול: המלך של הגובלינים, שנמצא בטירת לוע-צוק.

משניים:

ליין - המוכרת של "רוכלי מגני האריה", רשת סוחרים שבסיסה במזרח הרחוק. חביבה, ונותנת כינויים מחמיאים למי שהיא מחבבת.
קייליין אלדרליף - הוביטית חוואית בת ארבעים וחמש. יש לה בן בשם קארפ.
קארפ אלדרליף - הוביט בן עשר, נמרץ וחביב ורוצה להיות הרפתקן. ראה לא מזמן את דרך נסתרת למחבוא הסודי של הגלימות האדומות.
גריסטה - הברמנית של הענק הישן, פונדק מוזנח ועלוב שמשמש כמקום הבילוי של הגלימות האדומות.
הגובלין הממזר -האויב המושבע של החבורה בסשן וחצי הראשון.
קלארג ויירמיק: המנהיג והסגן (בסדר הזה) של הגובלינים במערת לוע צוק.

האגדה על ברית פנדלבר מערת רשת ההדים:

לפני בערך חמש מאות שנים, שבטים של גמדים וננסים ניסחו את 'ברית פנדלבר', שהייתה הסכם רשמי לחלוקה של משאבים במערה עשירה, מערת רשת ההדים. מעבר לעושר הכלכלי שהיה טמון במערה, נאמרו שהיא אצרה בתוכה קסם חזק.

כמה מטילי-לחשים אנושיים ניסחו עוד הסכם עם הגמדים שמאפשר להם להשתמש בכוח הקסום במערה בכדי להשיג מקום ליצירת חפצי קסם עוצמתיים במיוחד. המקום הזה נקראת "נפחיית הלחשים", והוא היה כל כך חשוב וחזק שהעיירה שהוקמה ליד המערה, פנדלין, שגשגה... והזמנים היו טובים, עד שהאורקים הגיעו...

הם הציפו את האזור לחלוטין, נלחמים את דרכם אל המערה בכדי להשיג שליטה עליה, על הזהב שלה ועל נפחיית הלחשים. הננסים, הגמדים ובני האנוש הקימו הגנה חזקה, אבל האורקים פשוט המשיכו לבוא... בסופו של דבר, הקרב העצום השמיד חלקים עצומים מהמערה. מעט השורדים מהקרב ברחו על חייהם, אך ללא מפה הם לא ידעו כיצד להגיע אל המערה. נפחיית הלחשים, אוצרות המערה וכל מה שטמון בה אבד לעד.

רקע על ברית הלורדים:

ברית הלורדים זה ארגון של הרבה מאוד לורדים, שליטים וראשי ערים (בעיקר בצפון) שמסכימים שבכדי לשגשג, יש להגן כנגד הרשע. הם התאחדו יחד כלכלית וצבאית כנגד הרשע, ולמרות שהם לא פועלים כממלכה אחת, יש ביניהם שיתוף פעולה מכובד. השליטים של נוורווינטר ושל ווטרדיפ הם השולטים העיקריים בברית. הסוכנים שלהם מאומנים להגן כנגד הרשע ולנסות לעזור לציוויליזציה.

עם זאת, לברית הלורדים יש את הגבולות שלה. כל שליט דואג לעצמו ולטריטוריה שלו בראש ובראשונה, ולמרות שיתוף הפעולה כבר נודעו מקרים של שחיתות, ריגול ואפילו מקרה מפורסם אחד של ניסיון התנקשות. כל לורד דואג ראשונה לנאמנות של האיש אותו הוא מגייס, ולאחר מכן דואג להכשיר אותו קרבית.


המכתב של העכביש השחור לאיארנו "גלאסטאף" אלברק:

לורד אלברק,
המרגלים שלי בנוורווינטר אומרים לי שזרים עומדים להגיע לפנדלין. אפשרי שהם עובדים בשביל הגמדים. תלכוד אותם אם תוכל, תהרוג אותם אם אתה מוכרח, אבל אל תרשה להם לחבל בתוכניות שלנו.
תדאג לכך שאם יש להם מפות גמדיות כלשהן, הן ישלחו אלי במהרה.
אני סומך עליך, איארנו. אל תאכזב אותי.
Black Spider Symbol.png


למסמך הדוקס הרשמי של הקמפיין, שנוצר על ידי העוג הברברי.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
סשן ראשון - תנו לחיות לחיות

החבורה מתחילה את היום האחרון במסע שלה אל עבר פאנדלין. עד כה הדרך הייתה בטוחה, והם מדברים. במרכבה, אותה מושכים שני שוורים, נוהגים סמואל וגארן. סו נשאר מאחור בכדי לוודא שלא עוקבים אחריהם, ומפספס חלק מהדברים.
הם מדברים ברוגע יחסי על בגידות בנשים, מסעות, העבר שלהם ואפילו מעט על גונדראן עד שבמקרה גארן בועט באחד השוורים בכדי שיזוז מהר יותר. אורסיק מתעצבן עליו, מעיר לו שאין צורך לבעוט בשור, וויכוח מר מתפתח בין השניים, במהלכו גארן קורא לאורסיק "גמדה" על חוסר האומץ שלו, ואורסיק מזמין את גארן לדו קרב של כבוד - אך גארן מסרב. אורסיק קורא לו פחדן ומוג לב, והשניים זועפים בשתיקה. כשהחבורה ממשיכה, הם שמים לב לריח מוזר באוויר... ריח רע. ריח של גופות.

על הדרך מוטלים שני סוסים מתים. הם מתקרבים אליהם ומגלים חצים נעוצים בסוסים המסכנים, וסמואל מבין שלפחות יום או יומיים עברו מאז המוות. כשהחבורה מתחילה לדבר ולחשוב מה קרה, ארבעה גובלינים פורצים מבין העצים מסביב! שניים מקדימה תוקפים את גארן, שניים מאחורה יורים חצים על סמואל. חץ אחד פוגע בסמואל וחרב אחת פוגעת בגארן, אך שלושה גובלינים מתים והאחרון נכנע ובוכה לרחמים. החבורה מתחקרת אותו ומגלה שהוא בא משבט לוע-צוק, ושהצ'יפטן שלו, קלארק, מפקד עליהם לבזוז את השיירות העוברות בדרכים. קלארק הוא המפקד של המערה הלא רחוקה, 'מערת האכילה', והמלך האחד והיחיד של כל הגובלינים הוא גרול. בנוסף, הם מגלים ששליח הגיע אל קלארק מהמלך גרול, אומר לו שמישהו בשם "העכביש השחור" רוצה את הגמד גונדראן חטוף ושישלחו אותו אל טירת לוע-צוק. הם שואלים היכן הטירה, אך הגובלין לא יודע. הוא אומר להם שבן אנוש אחד שהם שבו נמצא במערת האכילה, וויכוח פורץ האם להשאיר את הגובלין בחיים. לבסוף מוסכם שהגובלין יוביל אותם דרך המלכודות אל מערת האכילה, אחרת הוא ימות. אורסיק קושר את הגובלין אליו בחבל ובעצם מתקין עליו רצועה.

כעבור הליכה של שעה, החבורה מגיעה ללא מלכודות אל המערה - נהר קטן זורם מתוך המערה, אך חוץ מזה לא שומעים כלום. החבורה מנסה להתגנב אל המערה, אך אורסיק נע במגושמות וחושף אותם - שני גובלינים מנסים לחסל את החבורה, אך נתקלים בגרזן של גארן... ולמרות שאחד מהם מנסה לתקוף עם מהלך מלוכלך אל עבר האזור הרגיש של הלוחם הזקן, הוא נכשל ומת בבושה.
החבורה עוד לא נכנסת אל המערה. סו מגיע ומציג את עצמו, מצטער על שהתעקב. הם מעדכנים אותו בפרטים, ומוחלט שארתור ינסה להתגנב אל המערה. הוא מורח בוץ על פרצופו, לובש שריון של גובלין ומנסה להתגנב ושלא יבחינו שהוא הוביט, אך המערה חשוכה מדי עבורו והוא נסוג אחורה. הוביטים, לעומת גובלינים, לא רואים בחושך. הוא מבקש מסו לקשור סביבו רצועה בכדי שהגובלינים יאמינו שהוא אחד משלהם וכך הוא יוכל להפתיע אותם. החבורה נכנסת כולה אל המערה, ומתווכחים האם להדליק לפיד, האם להתגנב והאם לפנות ימינה או שמאלה. גארן ואורסיק מתווכחים שוב, ואורסיק מנסה להכריח את הגובלין לתקוף את גארן, גם אם הוא לא יעשה נזק. הגובלין ממרר בבכי, צורח ובוכה, קופץ במקום ומתחנן שיעזבו אותו. בקריאות "פלאד!
פלאד!" בעוד גארן מאיים עליו שהוא במילא ימות, וממשיך להתגרות באורסיק. אחרי כמה שניות נשמע קול אנקה של עץ, ומים שוצפים וקוצפים עושים את דרכם אל החבורה, ממלאים את המערה! הגובלין היה מוכן לזה, וחומק הצידה בזמן. כל בני החבורה נשטפים אחורה, סופגים נזק, ואורסיק מאבד את אחיזתו בגובלין הערמומי (זה היה רגע נורא מצחיק... כל החבורה נכשלה בהצלה, ולא הייתה הטלה שעברה את ה3 הטבעי... מסקנה? מים הם האויב של הרפתקנים במה' חמש).
אורסיק מקלל, לא נח לרגע, ודוחק בחבורה להסתער קדימה אל המערה. הוא מסתער קדימה בכל מקרה, ללא קשר האם מלווים אותו או לא. סמואל רוצה להיכנס יחד איתו ולנקום בגובלין הארור, בזמן שסו צועק כנגד המהלך. אורסיק וסמואל ממשיכים לרוץ, בעוד גארן מסדיר את נשימתו לרגע. גם סמואל מסדיר את נשימתו, אך זה לא עוצר בו מלהמשיך להתקדם. כל הקבוצה רוצה לחסל את הגובלין הארור, אך הוא התחבא עמוק יותר במערה. עם זאת, סו רואה משהו במערה... שלוש דמויות מסתערות אל עבר היציאה. לוקח לו רגע לזהות אותן - זאבים! והם מסתערים הישר אל הגמד ובן האנוש. הוא קורא קריאת אזהרה, וסמואל גם הוא מבכין בהם. שלושה קליעי קסם משוגרים, אחד לכל זאב, אך הם סופגים את הנזק וממשיכים. קרב מתחיל!

*הערה - דברים כמו "חוזר אחורה בלי שהתגלה" או "ללא מלכודות" נכתבים רק מהנקודה של הדמויות. ולכן, זה לא בהכרח מה שקרה. זה פשוט מה שקרה מבחינת הדמויות (למרות שבהחלט אפשרי שזה יהיה נכון).
האם עוד חיות ימותו? האם ההרפתקנים יכנסו למערה בשנית? האם יגיע עוד נחשול מים ויעשה TPK? האם מישהו יעשה משהו לגובלין שהצליח להערים על 5 אנשים שרצחו לרצוח אותו? (מודה שאני שוקל לתת לגובלין שם וXP כאות על גבורתו והישרדותו).
 

The oldman

The Rainbow Archmage
צוות הפורום
אני קראתי את ההרפתקה, ובסוף החלטתי לוותר עליה, בעיקר בגלל שההתחלה היא קצת יותר מדי מכוונת לדעתי למתחילים, ובגלל שבאמצע יש איזה כפר מעצבן, Thunder משהו, שנראה לי די מיותר.
אבל בסך הכל אצלך נשמע שזה מגניב :)
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
נס החנוכה הגיע ועומס הלימודים ירד, ועכשיו אני יכול לכתוב את כל מה שעבר על החבורה שלנו!
=========================================================================================================
סשן שני - אויב מושבע חדש

החבורה מצליחה לחסל את הזאבים ללא מאמץ, מתחמקת מההתקפות שלהם. גארן וסמואל מנצלים את כוח הלוחמים שלהם ונחים במהירות, בזמן שהשאר נאלצים להמשיך ללא מנוחה הם ממשיכים במערה ומגיעים לפניה שמאלה. לאחר התלבטות קצרה, הם לא פונים וממשיכים ישר, הישר אל גשר עץ גדול שעובר מעליהם. סמואל שם לב לגובלין שמתגנב מהגשר אל עבר החשיכה, ובצליפה מוצלחת הורג אותו. אך כשהם ממשיכים, הם מגלים שהגובלין הממזר (שהערים עליהם פעם אחת) עושה זאת שוב - הוא מצליח לפרק את הסכר השני, ועוד נחשול מציף את המערה ופוגע בחבורה! הפעם גארן וארתור מצליחים להישאר במקומם בזמן שהשאר נשטפים חזרה לקצה המערה. עדיין חיים, ארתור וגארן מתמודדים מול נחשול של גובלינים שבא לתקוף אותם - אך לחימה גב אל גב מתגלה כיעילה כשהם הורגים את הגובלינים כמעט ללא מאמץ. הם מבינים שאיבדו את הגובלין הממזר, שברח, אז הם ממשיכים הלאה ומגלים שזהו היה הסכר האחרון ושאין יותר נחשולים. ארתור מתגנב קדימה ומגלה שקלארג, עליו הם שמעו כבר, מנסה לארגן להם אמבוש עם הזאב שלו. הוא חוזר לחבורה והם פורצים מוכנים לקרב. הם מדברים קצרות איתו ומגלים שהוא לא שפוי לחלוטין, מתייחס לעצמו בגוף שלישי, כשהוא מאיים עליהם כל הזמן והם מאיימים עליו כל הזמן. לבסוף פורץ הקרב - אורסריק מקבל 20 טבעי בלחש שלו (ויש קריט על לחשים במה' 5) וכמעט הורג את קלארג עם פרץ להבה חזק במיוחד, כשארתור משלים את העבודה. הזאב שלו נלחם וגם נהרג על ידי סמואל, אך זוג גובלינים שהתחבא בצללים מצליח להפתיע את החבורה ולהפיל חסר הכרה את ארתור ואת אורסריק לפני שהם מגיבים בכלל. סמואל וגארן נלחמים קשות, ומצליחים להרוג את הגובלינים.

הם עוזרים לחבריהם לקום ומגלים את האוצר של קלארג - אספקה, הרוב אוכל אכול למחצה או רקוב, אך יש גם קופסה עם מעט זהב ושני שיקויי ריפוי שהוא שמר למקרה חרום. ארתור לוקח את ראשו של קלארג בכדי להפחיד את הגובלינים שנשארו. החבורה מחלקת את השיקויים וממשיכה אל הגשר. הם שמים לב לגובלין הממזר ורודפים אחריו, אך הוא הערים עליהם שוב! הגשר מתרסק תחת רגליהם, והיחיד שלא נפגע הוא סואלקיר, האלף האשף, אשר לא רץ אחרי הגובלין. החבורה שורדת עם נזק מינימלי מהגשר, אך הכבוד פגוע והלב כואב דואב.

הם ממשיכים בפנייה שמאלה שלא פנו בה לראשונה, ומגיעים אל העמדה האחרונה של הגובלינים - מנהיגם, יירמיק, צועק לגובלינים שלו להתקיף - הגובלין הממזר בנתיים מתחבא מאחורי בן אנוש אותו הם מזהים כסילדאר הלווינטר, אותו בן אנוש שיצא עם גונדראן הגמד אל עבר פנדלין. הוא פצוע וכמעט חסר הכרה, והגובלין משתמש בו כמגן אנושי. לבסוף סמואל מצליח לפגוע ירייה טובה בגובלין הממזר ולהרוג אותו סוף סוף, אך לפני שלחבורה יש זמן לחגוג הגובלינים ויירמיק בראשם מסתערים קדימה! אחרי קרב קשה בו גארן נופל חסר הכרה וכל החבורה פצועה מאוד, הם מצליחים לחסל שני גובלינים. יירמיק עוצר, נסוג לסילדאר ומציג להם דרישה - הפסקת אש, או שהוא זורק את בן האנוש אל האדמה מתחת, מרחק נפילה קטלני. הם מנסים משא ומתן, ויירמיק דורש כסף רב ואת ראשו של קלארג. ארתור זורק לו אותו במהירות, ויירמיק המופתע רץ לתפוס בו ונופל בעצמו את הנפילה, שהורגת אותו. הגובלינים האחרים מנסים לברוח, ואחד מהם נהרג בדרך, אך אחד ברח... והוא עלול להודיע למלך גרול, מלך הגובלינים (שם שההרפתקנים שלנו שמעו גם), על המעשים שלהם.

הם משחררים את סילדאר והוא מודה להם רבות על המאמצים שלהם. הוא חושף בפניהם שהגובלינים לקחו את גונדראן ואת המפה שהוא החזיק, כנראה למלך גרול, בפקודתו של מישהו בשם "העכביש השחור". כשהם שואלים אותו של מה המפה, הוא שוקל מעט ועונה להם. הם מגלים את הסוד הגדול של גונדראן - הוא מצא את מערת רשת ההדים האבודה (רקע בספויילר בהודעה הראשית). לאחר עוד קצת שאלות, סילדאר מסביר להם שהוא סוכן של ברית הלורדים (רקע בספויילר בהודעה הראשית) ושהוא פונה לעיירה פנדלין בכדי למצוא את הקוסם המכובד איארנו, אשר היה אמור לשמש כסוכן של הארגון בפנדלין, אך הוא לא עונה כבר שלושה חודשים. סילדאר החליט לחקור את הנושא, בתקווה שהוא ימצא את האשף בריא ושלם. סילדאר לוקח חרב של אחד מהגובלינים המתים והחבורה יוצאת לדרך אל העיירה.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
סשן שלישי - אל תפצל את החבורה

החבורה הגיעה לעיירה השלווה של פנדלין. הם החליטו לדחות את החובה שלהם להביא את העגלה המלאה בדברים של גונדרן אל החנות של ברת'ן (זה ימשיך ככה עד סוף הסשן) ולנוח בפונדק המקומי, פונדק גבעת-אבן. הם נכנסים לפונדק ומגלים שהברמן, איש חביב, חברותי ונמוך בשם טובלן, כבר שמר מקום לסילדאר ששלח לו מכתב מראש. הלוחם הזקן מבקש את סליחתם של החבורה כיוון שהוא חייב לנוח אחרי מה שעבר. גם החבורה קונה חדרים והולכת לישון בכדי לנוח. התפלאתי לראות שהחבורה הסכימה איתו, וכולם הלכו לישון שנת צהריים. רגע לפני זה, סמואל מזמין אוכל ומתפלא לגלות שהמקום עשיר בלחם - טובלן מציע לו כל מנה עם לחם, החל מלחם פשוט ועד תפוחי אדמה ומרק בתוספת לחם. הוא מדבר איתו מעט ומגלה שטובלן בכלל הגיע לכאן בכדי להיות כורה, אך גילה שהוא טוב יותר בלנהל עסקים ופתח את הפונדק על שם משפחתו - גבעת-אבן. רגע לפני שהם נחים, טובלן מספר להם על הגלימות האדומות הארורים - נוולים, פושעים ובריונים שהתקבצו יחד תחת מנהיג מסתורי וחשאי בשם "גלאסטאף" (מטה זכוכית) ומשרים טרור על העיר. ישנם גם אורקים שהתנחלו לא רחוק מהעיר ומהווים איום. הוא מקלל אותם, ואף רומז שהוא והעיר ישמחו אם מישהו יפטר מהם, אך החבורה לא נראית מעוניינת באותו זמן.

הם קמים בסביבות שש בערב, והחבורה מתפצלת לה לדרכיה. אני אתאר בספויילרים מה קרה, על פי סדר כרונולוגי. אם יש שאלות וקשה לעקוב, אני אשמח לענות.

אורסריק -

הגמד מתעורר ויורד למטה, רואה את סילדאר הלווינטר שותה לבד. הוא מתיישב לידו והם מתחילים לדבר, כשסילדאר מזמין אוכל ושתייה לשניהם ואומר שזה המעט שהוא יכול לעשות. סילדאר חושף שהוא לקח הלוואה בכדי לשלם לגיבורים שלנו ולקנות לעצמו ציוד בסיסי (הציוד שלו נלקח על ידי הגובלינים) ונותן לו שק עם חמישים מטבעות זהב. אורסריק שמח ומתחיל לחשוב על בניית מזבח צנוע בעיר למרת'מור דווין, אלם ופטרונם של הגמדים. שניהם מדברים מעט על איום הגלימות האדומות ומסכימים יחד שיש לנקוט בצעדים כנגדם.

הדבר הראשון הוא לברר איפה הבסיס שלהם, או איפה הם משתכנים. זה החלק הקל - ברגע אחד, יושבי הפונדק האחרים אומרים להם שהגלימות האדומות משתכנים בפונדק רעוע ומוזנח בשם "הענק הישן". סילדאר ואורסריק מסכימים שיש ללכת לשם וללמד את הנוולים שיעור, ובעוד סילדאר הולך לארגן את הדברים שלו ולחבוש את פצעיתו מחדש, אורסריק הלך לנסות ולברר עוד מידע על הגלימות האדומות ושאר הבעיות בעיר. הוא מגלה (ואני מקצר בהרבה, כי הסצנה הייתה יותר מעניינת וארוכה) את הדברים הבאים:

- יש גמדה בשם גריסטה, והיא הברמנית של הפונדק "הענק הישן". על פי כורה מקומי, היא גסת רוח, חמדנית ומגישה משקאות גרועים.
- האחות גרייל, הכוהנת הראשית של מזבח המזל, יצאה לפני כמה ימים מן העיר וחזרה פצועה ועייפה. ישנה סברה שהיא נאנסה על ידי הגלימות האדומות, ואולי הם אפילו עושים כך לגריסטה הגמדה המסכנה.
- אנשי העיר ניסו לשכנע את דארן אדרמת' להכניס צדק בבריונים שהשתלטו על הענק הישן. דארן הוא הרפתקן לשעבר, אך ימי הזוהר כבר מאחוריו והוא כבר זקן, ולכן סירב. הוא בעל משפחה וילדים, ועלול לאבד אותם.

המעשייה הנוראית ביותר סופרה על ידי אשתו של טובלן (הברמן), הישר לאוזנו של אורסריק. אשתו, טרילנה, מאמינה שאורסריק גיבור והיה לה הכבוד לספר לו מה שהיא יודעת, מיד לאחר שהביאה לו אוכל ומשקאות על חשבון הבית:

- ת'ל דנדראר, נגר הכפר, עמד כנגד הגלימות האדומות והגן על אשתו כשהם הטרידו אותה. הם הרגו אותו וחטפו את אשתו, הילדה שלהם והילד שלהם, ומאז המשפחה לא נראתה יותר.

אורסריק סיפר את הדברים לסילדאר, ושניהם יצאו אל הענק הישן בכדי ללמד את הבריונים לקח.

ארתור וסמואל -

זוג החברים יצאו יחד מן הפונדק בכדי לנסות וללקט מידע על הגלימות האדומות הללו. בדרך הם מסרבים לעזור לכוהנת הכפר האלפית הפצועה לסחוב שיקויים (הם אומרים לה שאין להם זמן בשביל זה), ולמרות שהיא נעלבה הם ממשיכים לחפש מידע. ובשביל זה, יש ללכת אל המומחים ביותר - אל איש הקשר הנאמן ביותר של ארתור... האחיין שלו, קארפ. קארפ הוא הוביט בן עשר, והם תפסו אותו רודף אחרי ארנבת בניסיון להיות זריז וחזק, כמו הרפתקן אמיתי.

הוא חיבק את דודו באושר והיה חברותי אל סמואל ולאחר הפגישה המרגשת והשבועה שלו לארתור לא לספר לדודה של ארתור (אמא של קארפ) שהוא חזר, הוא סיפר להם מה שהוא יודע - לפני כמה ימים הוא שיחק ליד האחוזה הנטושה בכפר כשהוא ראה זוג בריונים מכוערים יוצא ממנהרה סודית ונפגש עם זוג גלימות-אדומות. הוא הצליח לברוח בזמן לפני שראו אותו, אך הוא חושד שיש שם מנהרה שמובילה לבסיס של הגלימות-האדומות. הוא מוביל את ארתור וסמואל למקום הזה, וכשהם מגיעים לשם השניים מסכימים שזהו אכן הבסיס שלהם. לאחר מכן הם מתחרים חזרה (ונותנים לקארפ לנצח אותם), מגיעים בדיוק בזמן לחיפושים של אמו המודאגת אחריו.

ארתור נפרד ממנו לשלום, מודה לו, ומתפצל מסמואל. ההוביט הולך לנגרייה הנטושה, בן האנוש הולך לפונדק.

ארתור -

בנגרייה, שנטושה ושקטה באופן מפחיד, ארתור מגלה הודעה פשוטה נעוצה על הדלת.
"כל מי שמתעסק עם הגלימות האדומות, הגרון שלו יהיה אדום במהרה".

ארתור נכנס בשקט לנגרייה הלא נעולה ומתחיל לעבוד על שני דברים - על פסל של אלת המזל, בכדי לפייס את הכוהנת, ועל מסכת עץ לפנים שלו, בשביל שהגלימות האדומות לא יזהו שהוא חזר לעיר. זה לוקח לו שעת עבודה, והוא לא עושה שום דבר אחר עד הודעה חדשה.

גארן -

גארן, כמו כל איש זקן טוב, הלך לישון. הוא קם לאכול ולשתות מעט, מדבר קצת עם סמואל שהגיע לפונדק ואומר לו שאין לו כוח לצאת ולרדוף אחרי הגלימות האדומות היום, ומדבר מעט עם טובלן הברמן על השולט בעיר - ראש העיר נבחר פעם בשנה על ידי כל האזרחים. ראש העיר כיום הוא הארבן, שלדבריו של טובלן הוא איש נחמד ובעל צדק פשוט וטוב. הארבן מתלונן לאחרונה שיש בעיות בעיר, וטובלן מציע לגארן לבדוק אצלו אם ירצה לעזור לעיר או אם הוא מחפש עבודה. גארן דוחה בנימוס את ההצעה ועולה למעלה להמשיך לישון עד הודעה חדשה.

סואלקיר -

סואלקיר קם לאחר שישן והכין את לחשיו מחדש. הוא מדבר מעט עם טובלן ומגלה על צרותיה של האחות גרייל. הוא מוודא עם הברמן אם זה בסדר שידבר איתה, וכשטובלן אומר שהיא אישה טובה ובטח תשמח לחברה (בעיקר של עוד אלף, שדי נדירים כאן בכפר) סואלקיר יוצא לדבר איתה. הוא מוצא אותה ליד מקדש המזל של האלה טימורה (אלת המזל והגורל הטוב), מתפללת בדממה. הוא מחכה עד שהיא תסיים ושואל אותה אם תוכל לעזור לו. היא מזמינה אותו לביתה הצנוע, ומגישה לשניהם מעט יין, לחם ועוגה. השניים מדברים רבות - גם על אמונה באלת המזל, גם על ידיים נקיות ומהו רצח אמיתי וגם על צרותיה של האחות גרייל. סואלקיר אף לומד פתגם-תפילה של מאמיניה של טימורה - "תני לנו משפע מזלך מעט, ואנו נסתדר עם מים ולחם פת". השניים אפילו מדברים ביניהם על ההיסטוריה של איש רעהו, וישנו תהליך אמיתי של חברות (ואולי אפילו מעט אינטימיות, ברמה כלשהי) בין שניהם.

גרייל, שכבר בוטחת בו, מספרת לו שהיא חלק מארגון בשם ההארפרס - אשר מטרתם היא למנוע עריצות ושימוש בכוח לא מוסרי של שליטים ורשעים כנגד האנשים הטובים והתמימים. לפי דעתה, הגלימות האדומות, ובראשם גלאסטאף, מייצגים בדיוק את העריצים המרושעים, והאורקים שהתיישבו לא רחוק הם פראים אכזריים. לאחר שהאחראי על גרייל בהראפרס ביקש ממנה לעשות זאת, היא ניסתה לדבר עם רוח באנשי עתיקה בשם אגת'ה, אשר נהרגה בקרב על מכרה פנדלבר לפני שנים רבות. כוח קסום, אולי אפילו מהמערה עצמה, עדיין קושר אותה לעולם הזה, ומתוך סקרנות היא החלה לדעת על כל דבר בעמק. היא יכולה לדעת איפה מושא חיפושיה של גרייל - ספר לחשים עתיק של האשף האלפי הדגול בווג'נטל, שבדומה מאוד לסואלקיר איבד את משפחתו. בווגנ'טל לחם במכרות פנדלבר באורקים עד הסוף המר, נחוש לנקום בכמה שיותר על מה שלקחו ממנו. היא ניסתה לדבר עם אגת'ה, אך הרוח לא נגלתה בפניה, אז היא ניסתה לחזור חזרה לביתה. בדרך כמעט הרג אותה ינשודוב, והיא ברחה פצועה בעור שיניה. היא יודעת שאם תצא שוב, כנראה תהרג. ולמרות זאת, היא לא מוכנה לוותר סופית. למרות שנכשלה, היא הכינה תליון מיוחד עשוי כסף נדיר שהובא ממכרה פנדלבר כשהוא עוד עמד על תילו - היא מאמינה שהמתנה תרגש את אגת'ה ותגרום לה להתגלות ולדבר. סואלקיר מציע באדיבות לדאוג לצרותיה של גרייל, והיא מודה לו באושר ואוחזת בידו בשמחה והתרגשות, מציעה לו עוד עוגה.

פונדק הענק הישן -

שעת חצות. אורסריק וסילדאר מגיעים אל הענק הישן. סילדאר נשאר בחוץ לראות שאף אחד לא מגיע, ואורסריק נכנס פנימה. בפנים, הוא מגלה פונדק עם גג דולף ועלוב, ריח מסריח ושולחנות קטנים ומלוכלכים. ארבעה בריונים לבושים גלימות-אדומות מסתכלים עליו, יחד עם הברמנית הגמדה שעומדת מאחורי הדלפק. הוא מתיישב בביטחון, דורש בירה. אחד מהבריונים צוחק עליו עם האחרים, ולאחר שאורסריק לא נסוג מהפונדק הם מתירים לו ברירה - לתת להם את כל דבריו וכספם ולברוח כל עוד חייו בו, או למות. אורסריק קם, מוכן לקרב, וקורא לסילדאר להצטרף. גריסטה הגמדה מתחבאת מאחורי הדלפק בפחד.

הקרב קשה, ובמהלכו סילדאר ואורסריק נפצעים מאוד, אך הם לא נשארים חייבים - אורסריק הרג את אחד מהבריונים, האחד שהמטיר עליו קללות והעלבות, וסילדאר פצע את האחר. בנתיים, אנשי העיירה נכנסים לפאניקה, קוראים ברחבי העיר שיש מכות, דם והרג בענק הישן - כל הגיבורים שומעים את הצרחות ורצים לשם במהירות. הם מגיעים בזמן בכדי לעזור, אם כי ארתור עושה זאת בעוד הוא נסתר מהקהל, נחוש שאם יש סוכנים של הגלימות האדומות הם לא יראו אותו מסתובב בעיר. התוצאה הסופית - שלושה בריונים מתים, סילדאר, אורסריק וגארן פצועים מאוד, ובריון אחד מעולף.

גארן זועם, צועק על סילדאר ואורסריק שהם מפגרים ושאי אפשר להרוג אנשים באמצע העיר, גם אם הם רוצחים. סילדאר צועק עליו בחזרה שלא התכוון להרוג אלא לעלף, וכששמע על המעשים הנוראיים של הגלימות האדומות ידע שמישהו חייב לעצור אותם. הם ממשיכים להתווכח על הזכות התיאורטית של סילדאר להיות החוק (הוא טוען שכיוון שהוא נציג של ברית הלורדים הוא החוק בעיר ויכול לטפל בבריונים הללו ולכלוא אותם, גארן טוען שהוא אידיוט) ולבסוף ארתור משתיק את הוויכוח, וגארן מחפש מרפא לבריון הפצוע. האחות גרייל יוצאת מבין הקהל, מבוהלת אך מוכנה לעזור. סילדאר נזכר ונותן לכל אחד מהחבורה פרס בעבור כך שהצילו אותו (מלבד אורסריק הגמד, שכבר קיבל את שלו). בעוד סילדאר, אורסריק וסואלקיר (שאגב לא השתתף בקרב) מחכים לשומרי העיר, גארן, סמואל וארתור בורחים בין ההמן. ארתור אפילו מכייס מעט מאנשי העיר בזמן שדעת כולם מוסחת.

החבורה של ארתור -

השלושה מחליטים שאם הם התעסקו עם הגלימות האדומות, פונדק גבעת-אבן הוא כבר לא מקום בטוח. עליהם למצוא מכסה אחר הלילה, והם קבעו להיפגש בנפחייה לאחר שימצאו לעצמם אחד.

סמואל -

סמואל הולך לאחד האנשים שתמכו בהרג הגלימות האדומות ומבקש ממנו הנחיות לבית המחסה הקרוב ביותר. בהתחלה האיש המבולבל ממליץ על גבעת-אבן, אך אחרי שסמואל ספציפי יותר הוא מציע את ביתו של ההרפתקן לשעבר, דארן. הוא נאמן וטוב לב ואולי יסכים לעזור לחבורה בשעת צרה. סמואל מודה לו ומתחיל ללכת אל ביתו של דארן.

ארתור 2 -

ארתור יודע על עוד תקווה אחת שיש לו - בת ברית מפוקפקת למדי בשם האליה. האליה מנהלת את המכרות של פנדלין, ובעלת השפעה רבה בעיר. היא לא בת ברית, אלא יותר... האויב של האויב שלי. הוא יודע מהמקורות האחרים שלו (לא קארפ) שהיא רוצה את הגלימות האדומות מחוץ לתמונה, ולכן הולך לביתה. האישה עסוקה והוא תפס אותה באמצע עבודה, ולאחר שיחה קטנה היא מזמינה אותו לביתה. היא מסדרת במהירות את המסמכים שעל שולחן העבודה ודואגת לנעול אותם במגירה, ומזמינה את ארתור ללכת איתה למטבח ולבחור לו מה לאכול. ארתור בוחר עגבניה דשנה והשניים מתיישבים ומדברים.

ארתור מציע שהוא יהרוג את גלאסטאף ויוציא את הגלימות האדומות מחוץ לתמונה, בתמורה לעזרתה של האליה. הסוחרת לא בטוחה אם כדאי לה לעזור לו - הגלימות האדומות עד עתה פחדו מלהתעסק איתה ונמנעו מלאיים עליה, אך אם ארתור יכשל וגלאסטאף יגלה שהיא עזרה לו, הוא עלול לשקול מחדש את החלטתו. לבסוף, ארתור מצליח לשכנע אותה, אך האליה מציבה לו תנאי אחד - עליו להביא את המסמכים שעל שולחנו של גלאסטאף אליה. היא מוכרחה לדעת אם מישהו מהכפר שיתף פעולה עם הפושעים. השניים מסכימים על פרטי העסקה - ארתור יחסל את הגלימות האדומות, האליה תשלם לו. כשהם נפרדו, היא הציעה לו לתפוס מחסה אל דארן, ההרפתקן לשעבר בעיר - "הוא אדם שאוהב לעזור לאנשים" אמרה לארתור במעט זלזול, וארתור הודה לה והשניים לחצו ידיים, אומרים אחד לשני שהם ישמרו את מילתם בעסקה.

========================================================================================================
עוד פרק מדהים של משחקי הכ- סליחה, מכרה פנדלבר האבוד, נגמר! מה יקרה הלאה? האם גיבורינו יתמודדו עם שומרי העיר העתידים לבוא? האם גארן יתפוס עוד תנומה ויכעס כשמעירים אותו ממנה? האם נראה עוד קרב של זקנים? גלו זאת ועוד, בעדכון הבא שיבוא עלינו לטובה.

חג שמח לכולם!
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
תודה רבה :)
אני משתדל לא לכתוב יבש אלא גם סיפורית בכדי שיהיה נעים לקרוא. לצערי לא עדכנתי כבר הרבה זמן (חוסר זמן שלי וגם שלא קרה הרבה בשבוע אחרי העדכון הראשון, אז לא רציתי לכתוב פרק עם שלושה משפטים של 'הם נלחמו בקרב הזה והזה'. לכן פרק 3 יצא די עצום, אבל אני חושב שהוא מעניין וזה מפצה על כך. גם לא חייבים לקרוא הכל במכה :)
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
תודה. אני חושב שהבסיס להרפתקה טוב מאוד, אבל הוא זקוק ליותר עומק. ברגע שאני מקנה לו את זה, ההרפתקה עושה את השאר :)
 

The oldman

The Rainbow Archmage
צוות הפורום
הי רוי,
כתוב מעולה - אני אישית כתוב בסגנון שונה, יותר מתאר מה קורה בהרפתקה, ולא כסיפור. אני גם לא מתמקד בכל דמות נפרד אלא מערבב את הכל ביחד :) אבל אני אוהב את מה שאתה עשית יותר.
בנוגע להרפתקה, היא אכן בסיס טוב, ואם משקיעים בה היא יכולה להיות מצוינת. מה אתה מתכוון לעשות עם החלק הבא של ההרפתקה ("השיטוט" במרחבים)?
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
שקלתי להעתיק מ3.5, אבל אז בדקתי בסל"ש של 5 ולא מצאתי. אם זה לא במהדורה, אני לא אוסיף ואביא מחסרים לשחקן :)
 

SandChicken

פונדקאי ותיק
אני חושב שהם הפסיקו עם המרדף אחרי סימולצית-המציאות-כביכול: התכונות שלך זה מה שיש לך, אם אתה זקן אתה עשוי להיות בעל נסיון (+חכמה), אבל באותה מידה מקובע ועקשן (-חכמה). חוץ מזה, ערכי התכונה לא משתנים הרבה במו"ד 5.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
The oldman אמר/ה:
אז מה ההבדל בין לשחק דמות בגיל 20 , לדמות בגיל 60 במשחק?

כרגע אין. כיוון שזאת הרפתקת היכרות, אני לא רוצה לסטות מהחוקים של 5. אם אני אריץ קמפיין ב5, אני ארגיש יותר חופשי לשקול את הטבלה מ3.5.
 

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
The oldman אמר/ה:
אז מה ההבדל בין לשחק דמות בגיל 20 , לדמות בגיל 60 במשחק?
שזה כיף? :)
הרעיון של אדם מבוגר קשור לחלוטין לרעיון שהיה לי שחשבתי על הדמות, לוחם מבוגר ועקשן כזה שקורא לכולם בכינויים במקום בשמות אמתיים. אישית הייתי די מתרגז אם הייתי מקבל מינוסים מזה- כי אני לא משחק בשביל המינוסים, הוא מבוגר בשביל הכיף שלי במשחק שלו. אם היו מינוסים, כנראה לא הייתי משחק את גארן כמו שהוא עכשיו.

rui אמר/ה:
סשן שני - אויב מושבע חדש
הגובלין הממזר בנתיים מתחבא מאחורי בן אנוש אותו הם מזהים כסילדאר הלווינטר
השם מתאים לחלוטין לסשן, הסילדאר הזה הוא האויב המושבע שלי, גם אם כנראה התייחסת למלך גרול. כי העיירה הזו קטנה מידי בשביל שני זקנים. וקצת יותר ברצינות, זה דב"ש מעצבן. עושה דברים על דעת עצמו, מסבך את כול החבורה, ואחרי זה צועק עליי שאני שואל אותו מה לעזאזל הוא עושה. דב"ש כזה נוראי.

rui אמר/ה:
(הוא טוען שכיוון שהוא נציג של ברית הלורדים הוא החוק בעיר ויכול לטפל בבריונים הללו ולכלוא אותם, גארן טוען שהוא אידיוט)
:D

rui אמר/ה:
סשן שלישי - אל תפצל את החבורה
התפלאתי לראות שהחבורה הסכימה איתו, וכולם הלכו לישון שנת צהריים.
רגע... אתה אומר לי שזה היה צהריים? חשבתי שהיה ערב והלכנו לישון ללילה...
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
נמשיך מאיפה שעצרנו. יש עדכון גדול מאוד :)

פרק שלישי - מוכנים לדרך

סמואל -

סמואל מגיע אל הבית של דארן אדרמת. זה בית די צנוע אך בעל קומה שנייה, עשוי עץ ונראה מטופח וחביב. סביבו יש פרדס גדול מאוד של תפוחים אדומים, וסמואל מתקרב עם חרב, פרנואיד מעט ומוכן לבגידה מצד דארן. הגלימות האדומות נמצאים בכל מקום. הוא דופק על הדלת, עצבני מעט, מסתכל בחלונות ורואה אור חלוש של נרות. לבסוף פותח לו חצי אלף בעל שיער כסוף, בשנות המאה אולי, אשר מברך אותו ושואל מי הוא ומה הוא עושה כאן. כשסמואל מסביר לו על ענייניו עם הגלימות ומבקש מכסה, דארן מזמין אותו להיכנס.


בפנים, הוא רואה דיוקן של דארן עם משפחתו - אשתו ושתי בנותיו, כולן בנות אנוש. הוא מסביר שהוא שלח אותן לנוורווינטר אחרי שרצחו את ת'ל, הנגר. הוא לא היה מוכן להסתכן שמשהו דומה יקרה למשפחתו. עוד דיוקן מציג את דארן כצעיר בעל שיער שחור ופנים קשוחות, אות לחייו הקודמים של ההרפתקן. הוא מביא לו ולסמואל אוכל וקערת תפוחים משובחת ושואל לשלומו. סמואל מסביר בהרחבה את הסיפור ומדגיש את רצונו להרוס את הגלימות האדומות. דארן שוקל את הבקשה, מסביר שזה יסכן אותו והוא בעל משפחה. סמואל מגלגל דיפלומטיה ומצליח. לבסוף דארן משתכנע לתת לו ולחבריו לישון שם, אך בשני תנאים: האחד, עליו לחסל את הגלימות האדומות, והשני הוא קצת יותר מורכב.

לאחרונה, דארן שמע מ... חברים, אם אפשר לנסח את זה ככה, על צרות בבאר הינשוף הישן. זהו מגדל שמירה של אימפריה עתיקה וקסומה בשם נת'ריל, ולא מזמן קמו שם אל מתים. דארן מפחד שגם אם יטפלו בגלימות האדומות, העיירה תהרס על ידי זומבים ושלדים. לכן, הוא מבקש ממנו ללכת ולבדוק מי או מה שולט בהם, ולמנוע מהאל מתים להרוס את פנדלין. סמואל מסכים ברצון, והשניים ממשיכים לאכול ולדבר.


אורסיק וסואלקיר -

אורסיק, סואלקיר וסילדאר עומדים אל מול השומרים המתחילים להתאסף. ביניהם בולט אדם שמן, זקן, אשר רץ במהירות וזועק באימה כשהוא רואה את המצב. "הם יהרגו אותי" הוא ממלמל לעצמו, מספיק בכדי שהחבורה תשמע. הוא דורש לדעת מי הם ולמה עשו זאת, ולאחר שענו לו, הם שמים לב שהרוב המוחלט של אנשי העיר תומך בהם. ראש העיר מציג את עצמו - הארבין ווסטר. הוא רואה שאינו יכול להעניש את החבורה כשהעיר תומכת בהם, אז הוא מסתפק באזהרה חריפה לא לעשות יותר צרות.

לאחר מכן, סילדאר אומר שיש לכלוא את הבריון האחרון שנשאר. הארבין מסרב בתוקף, והחבורה תומכת בו. סילדאר נדהם ואחרי וויכוח צורם נכנע והולך משם בזעם. הארבין משבח את החבורה על שתמכו בו, והולך גם הוא. סואלקיר ממשיך במהרה אחרי סילדאר ומדבר איתו על כך שהכל הייתה הצגה בכדי להיראות טוב מול ראש העיר. סילדאר, בניגוד למצופה, הבין זאת. הוא אומר שהוא לא מודאג לגביהם אלא לגבי גארן, שאכן הגן על הפושע. הוא שיתף פעולה באופן טוב. לבסוף, השלושה מתאספים ומסכימים שיש למצוא מכסה ושגבעת-אבן כבר לא בטוחה יותר. הם נפרדים לדרכם.


אורסיק -

אורסיק מדבר עם האחות גרייל ושואל איפה הפצוע ישתכן, והיא עונה לו שהוא ינוח בחדר בענק הישן, בהוראותיו של ראש העיר. הוא מחכה עד שההמון יתפזר והולך אל גריסטה, הברמנית. היא מקללת אותו, קוראת לו "נבלה בן עושה עוולות" והמומה מכך שמקודם רצתה "ללטף לו ת'זקן". אורסיק מנסה להרגיע אותה ולבסוף מצליח, מוכן לשלם פי ארבע על החדר (המיקוח הלך ככה: הוא מציע כפול, היא אומרת פי שלוש, הוא מסכים לפי ארבע) והולך לישון שם.

סואלקיר -

האלף נפרד מהחבורה והולך את ביתה של האחות גרייל. הוא חושש שהגלימות האדומות יארבו לו לבדו והוא יודע שאינו יכול להתגבר על הרבה מהם יחיד, אז הוא מקווה שאצלה יהיה בטוח. הוא מגיע לביתה שנשאר לא נעול ומחכה שם. כשהוא יושב שם בדממה בעוד האחות גרייל לא שבה מטיפולה בפצוע, הוא שם לב שעל שולחן העבודה שלה יש שני מכתבים, אחד לא גמור. הוא נלחם למשך קצת זמן, אך הסקרנות מכריעה אותו הוא קורא במהירות. במכתב הראשון, שנכתב על ידי גרייל, מסופר על כישלונה לבצע את המשימה עם אגת'ה. נראה שהיא לוקחת על עצמה את הכישלון ברמה אישית קשה.

המכתב השני יותר מעניין - הוא כנראה הגיע מהאחראי של גרייל, והוא תשובה למכתב אחר ששלחה אליו לפני כן. האחראי עליה, אדם מנוורווינטר בשם דלבין, אמר לו שהם סומכים עליה שתביא את ספר הלחשים של בווג'נטל ושזה קריטי בכדי לשמור על העמק בטוח. בנוסף, הוא חקר את הדיווח שלה על האליה, אחראית המכרות בפנדלין. אפשרי שהיא בוגדת ולכן אין לבטוח בה. בנוסף הוא מודיע לה שיגיע לעיר קוסם מכובד בשם איארנו אלברק, סוכן של ברית הלורדים. הוא מפציר בה לנסות ולכרות עימו ברית בכדי לגלות את הספר. אחרי הכל, הוא אשף, ואשפים עלולים להתעניין בכך. הוא מזהיר אותה שבמידה ותחבור איתו יהיה עליה לגנוב ממנו את הספר ולשלוח אותו אליהם - אסור שברית הלורדים תחזיק בכל כך הרבה עוצמה. אחרי הכל, איארנו הוא סוכן של מושל נוורווינטר, ואם הוא יחזיק בספר הלחשים, זה רק עניין של זמן עד שהוא יהפוך לעריץ עליהם.

סואלקיר מתבייש בכך שקרא את המכתבים, וחוזר במהירות למקומו. הוא רואה את המגירה של גרייל פתוחה עם שק כסף שם, אך לא גונב את הכסף. לבסוף, כשגרייל נכנסת, היא מופתעת לראות אותו. היא חיפשה אותו בחוץ במשך הזמן הזה, ושמחה לראות שהוא לא נפגע. הוא מבקש ממנה להישאר לישון אצלה כיוון שהוא חושש מהגלימות האדומות, והיא מסכימה. הוא ישן על הכורסה, כמובן - אין זה יאה שאלף ואלפית לא מאורסים ישנו במיטה אחת. הוא מודה לה והולך לישון.

גארן -

גארן, שנשאר ליד הנפחייה, שוקל לאן ילך. הוא מנסה ללכת ולמצוא את חבריו, אך הדבר הכי קרוב שהוא מוצא זה את סילדאר, עומד ליד גבעת-אבן ומחפש את החבורה. הם מברכים זה את זה בזעף ומסכימים שיש ללכת ולמצוא מחסה. סילדאר אומר ששאל קצת מקומיים והם המליצו לו לנסות ולדבר עם דארן, הרפתקן נועז לשעבר. הם הולכים אליו ומגיעים לביתו, ומופתעים לראות שם את סמואל יושב ומדבר איתו. הם מצטרפים לשניהם, אוכלים גם הם וחולקים מעט סיפורים. גארן אף מבקש מהחצי-אלף לספר לו סיפור אהוב במיוחד על ימיו כהרפתקן. דארן מספר על המצוד אחרי חיית הקריסטל - חיה נוראית אשר התחבאה ביערות נוורווינטר וארבה לסוחרים (הסיפור המלא בהודעה הראשית).
לאחר הסיפור המרתק, החבורה עייפה, השעה כבר ארבע בבוקר. דארן מסביר שיש שתי מיטות פנויות, של הבנות שלו, אבל אחד יאלץ לישון על הספה. סילדאר אומר שהוא ישן על הספה, והשניים מודים לו ועולים למעלה.

ארתור -

ארתור משתהה לאחר מכן בנפחייה ומשפר את העבודות שלו יותר. הוא גם מבלה קרוב לשעתיים המתנה לאחרים בנפחייה, כפי שקבעו. קרוב לארבע בבוקר הוא יוצא אל דארן, ומגיע אליו. הוא פותח את הדלת בדיוק בכדי לראות את סילדאר מתכסה על הספה, ואת סמואל עוזר לגארן לעלות במדרגות. גארן שואל למה לקח לו כל כך הרבה זמן, וארתור משיב שהם היו אמורים להיפגש בנפחייה לאחר מכן. דארן מברך בעייפות את ארתור ואומר לו שיש מקום פנוי על הכורסה השנייה, וארתור הולך ויושב שם, לוקח עוד שמיכה לעצמו ומתכסה. החבורה כולה הולכת לישון.

כל החבורה מתעוררת בסביבות תשע בבוקר. גם סואלקיר ישן יותר משהיה צריך, בכדי לחזור על לחשיו ולהכין חדשים.

גארן, ארתור וסמואל -

השלושה מתעוררים אחרי שנת לילה טובה. ארתור מתעורר על כורסתו, רואה את סילדאר ודארן מדברים, ובדיוק את דארן צוחק בקול רם. הוא מתנצל אם העיר אותו ומציע לו אוכל. ארתור קם, מתמתח וניגש לאכול. גארן וסמואל יורדים למטה ומצטרפים גם הם לארוחת הבוקר, אשר אפילו מכילה עוגת שוקולד קטנה אך טעימה. הם מדברים על המצב בעיר, ודארן חולק איתם את ההשערה שהמקום היחיד בעיר שיאכלס חבורה גדולה כל כך כמו הגלימות האדומות זה האחוזה הנטושה. הם מודים לו והולכים. ארתור הולך לתת את הפסל שהכין לאחות גרייל במתנה, סמואל וגארן הולכים לכיוון בית ראש העיר.

אוסריק -

אוסריק מתעורר בסביבות תשע ורבע ושומע נחירות גדולות בחדר הסמוך אליו. נראה שהגלימה-האדומה שרד את הפצעים שלו ובריא יחסית. הוא הולך במהירות אל מזבח המזל ואל האחות גרייל לשאול מה מצבו.

סמואל וגארן -

השניים מדברים בדרך וצועדים לאט. לפני שהם מגיעים למשרדו של הארבין, הם עוצרים בכדי ללכת ל"סחורות של ברת'ן", אליו היו אמורים להגיע אתמול. בחנות המדפים די מרוקנים וגבר בערך בן חמישים מתקרב אליהם ושואל איך הוא יוכל לעזור. יש שני נערים משועממים בחדר האחורי שמשחקים בקלפים. הם מסבירים לו שהם האנשים שגונדרן שלח עם האספקה. ברת'ן שמח ומוציא את הכסף, סולח להם על האיחור כיוון שהוא שמע על הצרות בענק הישן. הוא שואל מה שלום גונדרן, וכששומע שהוא נחטף הוא עצוב. הוא מסביר שהוא וגונדרן חברים, ומספר להם על האחים שלו - נורדו ות'רדן - שגם יצאו איתו, וחונים איפשהו בחוצות, אולי אפילו ליד המערה. הם מודים לו על המידע והסבלנות ויוצאים, הפעם באמת לכיוון משרד ראש העיר.

כשהם מגיעים לשם, הם מופתעים לראות את סילדאר והארבין מדברים במשרדו. הם בדיוק סגרו הסכם - סילדאר ישתמש במשרד הסמוך שנבנה בשביל לאכלס את הנציג הקודם של ברית הלורדים, האשף איארנו. בנוסף, סילדאר יקבל כמה סמכויות של חוק וצדק בעיר. כשסילדאר עוזב בכדי לסדר את משרדו הוא אומר להם שלום. הם מדברים מעט עם הארבין, שבנתיים שמע על פעולותיו של גארן ומברך אותו על ההחלטה המצויינת שלא להרוג את הגלימה-האדומה האחרון. הוא אומר שהם רק "שכירי חרב שלא עושים צרות, באמת". גארן נדהם מבורותו של הארבין אך שותק. כשהם שואלים אם יוכלו לעזור לעיר, הארבין מהנהן בשמחה. הוא מבקש מהם שני דברים - הראשון, לטפל בשבט אורקים שהתיישב לא רחוק מהעיר והופך את הדרכים לאפילו פחות בטוחות. והשנייה, אולי המורכבת יותר - לרצות את "אדון" סילדאר, אשר מתרגז מכל דבר ובלתי נסבל. הם מסכימים לשתי המשימות, והולכים אל המשרד של סילדאר.

הם נכנסים, ונראה שהרגשות הדדיים - למרות שהמשרד מפואר ויש בו דגל עם הסמל של ברית הלורדים ומפה גדולה של העמק התלויה על הקיר, סילדאר לא מחבב את הארבין, בלשון המעטה, קורא לו "טיפש שמן וזקן". הוא מסביר להם שיש לו המון עבודה ושהוא לא יוכל לבוא ולעזור להם, אבל הוא ישמח אם הם יעזרו לו - בתמורה למימון אישי מברית הלורדים. הוא מבקש שני דברים - הראשון, לסיים את השליטה של "המלך גרול" על הדרכים. למצוא ולחסל אותו, איפה שהוא לא יהיה. השנייה היא למצוא מה קרה לאיארנו - הוא שמע ממקומיים שהאשף הגיע לפני חודשיים ונעלם כשחקר את האחוזה הישנה. אם הוא מת, שיביאו לו גופה. לאחר שהסכימו, הוא מודה להם ומפנה אותם ממשרדו כיוון שיש לו הרבה עבודה. השניים הולכים אל עבר מקדש המזל, בתקווה למצוא את חבריהם ולאגד אותם לצאת.

סואלקיר -

האלף מתעורר ואוכל עם גרייל ארוחת בוקר. הם מדברים מעט, והיא יוצאת להתפלל בעוד הוא נשאר וממשיך לאכול.

כולם מגיעים למקדש המזל לבסוף. האחות גרייל נמצאת שם, מתפללת, וארתור מדבר איתה ומביא לה את הפסל שלו. נראה שהיא סלחה לו במעט על חוצפתו מאתמול ומציבה אותו על המזבח, משוכנעת שהגלימות האדומות לא יגנבו את זה. סואלקיר שם לב מחלונה שהם מדברים איתה ויוצא במהירות אליהם. הוא מדבר עם ארתור, בהחלט לא ברוגע, ושואל אותה כמה שאלות כמו מה הוא עושה פה. לבסוף, הוא הולך באי נוחות משם. אורסיק מגיע ושואל את האחות גרייל מה שלום הפצוע, והיא אומרת לו שעוד לא הספיקה לבדוק. השניים הולכים יחד לענק הישן. בזמן הזה, גארן וסמואל מגיעים ומדברים עם ארתור.

אורסיק -

גרייל ואורסיק מדברים מעט בנימוס ומגיעים אל הפצוע. הכוהנת בודקת אם הוא חי, מחדשת את התחבושות שלו ובדרך מעירה אותו בכדי לראות אם הוא מזהה אותה ואת המקום. נראה שהכל בסדר - ולאחר הבטחה של אורסיק שהוא רק ידבר עם הפצוע ולא יפגע בו, היא הולכת משם. הגמד מזמין בירה לו ולחבר החדש שלו, וכעבור סצנת חקירה נחמדה ארוכה (שאני לא אתאר פה כי היא באמת ארוכה) הוא מגלה את הדברים הבאים:

- ת'ל, הנגר שנרצח, הגן על אשתו מההטרדות של בחור בשם ראלף שהיה עם חברים שלו. ראלף לא יודע לקבל סירוב ולאחר שת'ל עצבן אותו הוא חתך את הגרון שלו וחטף את המשפחה והגופה. את הגופה של ת'ל הם זרקו למערה של "מפלצת עין דוחה" שנמצאת בבסיס שלהם, אשר באחוזה הישנה.

- גלאסטאף הוא איש חכם. הוא סגר עסקה עם המפלצת הזאת, שבתמורה לבשר היא תעזוב אותם.

- בנוסף להיותו חכם, גלאסטאף הוא איש מנומס. הוא תמיד הולך אל הבריונים שלו בתארים כגון "אישי הטובים" או "רבותיי", ואף פעם לא מתייחס לרצח וגניבות בשמם, תמיד קורא להן "הבעיה ששם" או "המקרה המצער שהיה אתמול". עם זאת, הוא חסר רחמים ולא היה לו אכפת שהם הרגו את הנגר, רק אמר לו "לטפל בבעיה בשקט".

- מישהו שעובד עם גלאסטאף נתן להם תגבורת דובלינים, שתהווה שרירים נוספים ותעזור להם לשלוט עוד יותר בעיר.

לאחר החקירה, הוא מודה לבחור, ששמו ארנסין, ויוצא משם אל עבר המזבח.

החבורה התאחדה ליד מקדש המזל ויוצאת אל הנגרייה לחקור מה קרה שם. הם נכנסים אל מבנה שקט, נטוש ומפחיד, וסמואל אף שולף את החרב שלו בעצבנות. הם רואים את מה שארתור לא ראה בלילה - דם יבש על קרשי העץ. כשאורסיק מעיף מבט נוסף בפתק שתלוי שם (מהפסקה של ארתור מהסשן הקודם), הוא מגלה שהפגיון שמחזיק אותו ננעץ כל כך עמוק שבקושי ראו את הניצב. כנראה שהבחור ממש כעס על הנגר. הוא שולף אותו ומגלה את הפגיון מגואל בדם... זהו הפגיון שאיתו התבצע הרצח. נגעל אך נחוש, הוא שומר אותו למקרה שיזדקק לו.

הם מגיעים לנפחייה לאחר מכן, ומגלים גם שם פתק - "עזבתי". הם בודקים את הנפחייה, שגם היא לא נעולה, ומגלים שהכל כבר קר שם, לא משומש - אבל אורסיק מזהה את הדיוקן של הגמד שתלוי על הקיר. זהו גאווין, נפח מנוורווינטר שאמר לו לפני שנתיים שהוא עוזב לפנדלין בתקווה שיוכל לעזור להם. בצידי החדר הם מגלים פתק די מוחבא, שמקלל בשם מרת'מור דווין את הגלימות האדומות. זאת כנראה המחאה האחרונה של הגמד. בחוץ, איכר שם לב שהם חוקרים את הנפחייה ומציע להם מעט מידע - גאווין היה אדם טוב אבל עזב לפני חצי חודש בערך. היו שמועות שהוא נסחט על ידי הגלימות-האדומות לשלם "דמי הגנה" ושהם גנבו ממנו כמה פעמים, והוא סירב לעשות זאת, אמר שהוא חוזר לווינטרפל. הוא מכר את כל מה שיכל במחירי חיסול, ואת המתכת של הנשקים שלא מכר עיבד מחדש למכושים. הוא עבד עם ליין, המוכרת מ"רוכלי מגני האריה", חנות לכלי נשק ושריון, אז אולי היא תדע יותר על מה שקרה לו. החבורה מפנה את צעדיה לשם.

בחנות, ליין מתגלה כאישה נחמדה, עם שיער חום וקצר, בת שלושים וחמש בערך. סמואל מזהה את הסמל ונזכר שמדובר בחבורת סוחרים נודעת וטובה אשר מנסה גם לפתח יישובים קטנים, ואף נזכר בסמל מעוד מקום - במאורתו של קלארג הם ראו ארגזים לא פתוחים שנשאו אותו סמל. כשסמואל אומר זאת לליין, היא שמחה מאוד על כך - המשלוח עבד לה לפני חודש בגלל הגנבים האלה, והיא נאלצה לעבוד עם הנפח בכדי לחדש את סחורתה. אף על פי שגאווין היה אדם הוגן וטוב, הוא היה הוצאה לא צפוייה. היא אומרת להם שלא קיבלה ממנו שום מכתב ומקווה שהוא בסדר, ונותנת להם אפילו חמישים מטבעות זהב על כך שאמרו לה על הארגזים. היא מבטיחה שהיא תשלח כמה נערים לאסוף אותם.

החבורה אפילו קונה אצלה כמה דברים - סמואל קונה ציוד חקלאי להורים שלו, גארן קונה כמה שמלות שעוד נשארו לה מחגיגות הקיץ לבנות שלו, וכמה חרבות עץ לבנים שלו. הוא קונה אפילו חרב ארוכה משובחת לבן הבכור שלו, שמשרת בחיל המשמר בנוורווינטר. ארתור קונה תחמושת נוספת, ושניים מהחבורה אפילו מקבלים כינויים - סמואל מקבל את הכינוי "חומד", וגארן מקבל את הכינוי "אבא". גארן יוצא עם חיוך על פניו מהחנות (אני חושב שהעוג הברברי נקשר מאוד לדמות הזאת, ועלול לבגוד בה עם אשתו :)). אחר כך, החבורה מתפצלת - אורסיק וגארן יוצאים אל הבית של חוואית חביבה, הוביטית בשם קייליין, בכדי לבדוק אם תוכל לעזור להם. סמואל וירין הולכים למשרד ההחלפה של תושבי פנדלין, בתקווה שהאליה, המנהלת שלו, תוכל לעזור להם. סואלקיר נשאר במזבח לחכות לכולם.

סמואל וירין -

הם מגיעים למשרד בכדי למצוא את האליה, אישה רצינית, מתווכחת עם כורה זקנה. השניים גם שמים לב למחסן של האליה - דלת ברזל בעלת שלושה מנעולים הזוהרת במעט סגול, כנראה מקסם שמירה שהוטל עליה. הן מתווכחות על המחיר של הברזל שהכורה השיגה - הכורה טוענת שסיכנה את חייה במשך שלושה ימים רצופים בכדי להביא את המתכת וכמעט נהרגה מפטרול אורקים שהיה באזור. האליה אומרת לה בשלווה קרה שאין זה משנה כמה סיכנה את חייה, המחיר הוא אותו מחיר. היא אף מזמינה אותה לשמור את הברזל לעצמה, אם תחפוץ בכך. הכורה מתייאשת ולוקחת את התשלום הזעום. היא שואלת את האליה למה היא שומרת כסף בכיסיה ולא רק בתוך המחסן, והאליה עונה בזלזול שהיא לא תלך כל שעה בכדי להוציא מעט כסף מהדלת השמורה. הכורה הזקנה יוצאת בזעם מן החנות, אפילו דוחפת את סמואל כשהוא עומד בדרכה.

ארתור מגיע לדלפק הקופה, אשר מלא במאזניים ושני ספרים גדולים - אחד בעל כריכה חומה ואחד בעל כריכה שחורה. האליה כותבת ברוגע משהו בספר החום וניגשת אליהם. ההוביט מבקש ממנה לעזור להם ומסביר לה שהוא יחסל את האורקים בקרוב. האליה לא מרוצה - היא אומרת שהגלימות האדומות הם איום להרבה מאוד אנשים בעיר, וכולם סומכים עליהם לחסל אותם. נראה שהיא מכוונת את דבריה במיוחד אל ארתור. ההוביט מוחה, אך האליה מסבירה שוב שהם הרבה יותר מסוכנים, ושיהיו אנשים לא מרוצים משבירת עסקה שכזאת, בין החבורה לעיר. שוב נראה שהיא מכוונת את דבריה אל ארתור, שנכנע לבסוף. בתמורה להבטחה שיטפלו בגלימות האדומות ראשונים, האליה מספרת להם מעט על גלאסטאף - הוא בחור חכם, ויודע מתי לברוח. עליהם לתכנן טוב את צעדיהם או שיברח מהם, כיוון שלא רק שהוא יהיה מוכן לקראתם, כנראה שתהיה לו תוכנית מגירה למקרה שמשהו משתבש. היא גם מספרת לו שאתמול בלילה הגלימות האדומות כמעט הרגו את טובלן גבעת-אבן. ארתור מודה לה והשניים יוצאים מהחנות אל המקדש.

גארן ואורסיק -

השניים מגיעים בכדי לראות הוביטית בת ארבעים וחמש, עם ניצני שער אפור שגארן מזהה טוב מדי, עובדת קשה בגינה. היא שותלת זרעים בערוגות שלה, וגארן ניגש לעזור לה. היא מחייכת ומודה לו, מציגה את עצמה. השם שלה הוא קייליין אדרליף. ומביאה כמה כדי מים ששמרה מהגשם של אתמול בכדי להשקות את הזרעים. כעבור עבודה מאומצת של רבע שעה, היא מודה לו ומזמינה אותם להיכנס. הם יושבים בכורסאות והיא מביאה להם אוכל פשוט, עם תפנית חביבה - סיידר תפוחים. "אלו אמנם לא התפוחים של דארן, אך הם טובים לא פחות". תוך כדי שהם אוכלים, גארן שואל אם תוכל להסביר להם מעט יותר על הסכסוך בין העיר לגלימות האדומות.

היא מסבירה להם שהם חבורת רוצחים וגנבים שעושה רק רע וטרור בעיר, ואף משתפת אותם בסוד משפחתי - לא מזמן, קארפ, הבן שלה, ראה את הבסיס הסודי שלהם כששיחק ליד האחוזה. היא כעסה עליו מאוד שבכלל התקרב למקום המקולל ההוא, אבל הוא נשבע לה שהוא לא ידע שהם שם. העיקר שהוא בטוח עכשיו, כפי שהם שומעים מצעקות המשחק שלו ("בואי הנה, ארנבת!") בחוץ. בנוסף, היא שואלת אותם אם הם ינסו לפתור בעיות אחרות של העיר - אורסיק משיב שכן, והיא מסבירה להם שאם יזדקקו לעזרה, הם יוכלו לפנות אל חברה משכבר הימים, דרואיד חביב בשם רייודת', כיוון "שאין אינץ' בשטחי הפרא שהוא לא מכיר". הם מודים לה על עזרתה ועומדים לעזוב. היא מספרת להם דבר אחרון - שלמרות שהיא לא בטוחה אם ההרפתקנים יוכלו להתמודד עם הכל, כיוון שאחרי הכל לא הוכיחו את עצמם, היא מקווה לכך. בנוסף, היא מספרת להם שטובלן גבעת-אבן כמעט נהרג אתמול על ידי הגלימות האדומות. בדיוק אז נכנס קארפ, מלוכלכך מבוץ ועלים, כשהוא אוחז בידיו בעדינות ארנבת מבוהלת. הוא מאושר שתפס אותה, כיוון שעכשיו הוא מהיר כמו הרפתקן אמיתי. ועתה הגיע העת להיות רחום כמו הרפתקן אמיתי - הוא משחרר את הארנבת לחופשי בלי פגע. "קארפ דית' אלדרליף!" היא כועסת עליו ודורשת ממנו לנקות את הלכלוך שעשה. יש עוד בחוץ. הוא נאנח והולך לנקות את הבלגן שעשה, בזמן שהם עוזבים במהירות.

לבסוף, כל החבורה מתאספת ליד מקדש המזל. לאחר דיון, כולם מלבד סואלקיר רצו ללכת לטפל בבעיית הגלימות האדומות. סואלקיר עצמו רצה לטפל בעניין עם אגת'ה הבאנשי. סואלקיר מסכים, והם סוף סוף מוכנים ללכת לאחוזת טרזנדאר הנטושה ולהתמודד עם הגלימות האדומות!
======================================================================================================
מה יקרה בפרק הבא? האם גלאסטאף ימלט? האם ההרפתקנים שלנו יחיו? האם הרומן של האחות גרייל וסואלקיר ילבלב, והאם למישהו יהיה אכפת מהגורל של טובלן?
 

The oldman

The Rainbow Archmage
צוות הפורום
בגלל ששחקנים עלולים לקרוא
מצד אחד זה מגניב שהשחקנים מתעניינים בעיר ובגלימות האדומות, אבל בסופו של דבר הן לא במרכז ההרפתקה - או ששינית אותה מאוד? הרי במבוך הבא הם יחסלו את הגלימות האדומות...
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
הם כבר במבוך, עוד לא הספקתי לכתוב. אני לא רואה סיבה שכל עוד הם נשארים בעיר, הם מתמקדים בגלימות האדומות. סך הכל, הקווסט הזה חשוב יותר מכל הקווסטים האחרים, כיוון שהוא גם מוביל להמשך העלילה. אני חושב שהדמויות כבר רואות בגלימות אויב, למרות שהנות'יק כמעט עשה TPK כשהם החליטו להילחם בו.

הדבר היחיד ששיניתי זה את התגובה של הגלימות. במקום שהם ישארו צפונים ולא יצאו, הם ניסו לחפש אותם בגבעת-אבן, וכשלא מצאו כמעט הרגו את הברמן שם, טובלן. אם הדמויות יסגו כעת מהמבוך בגלל שהן פצועות, זה עלול לעלות בחיים של חלק מאנשי העיירה.
 
Top Bottom