• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

מהדורה 3/3.5 רשומות הרפתקה - מהדורה 3.5 - בפארון

Gandalf

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
טוב, אלו הרשומות של ההרפתקה שלי , אשר בה משתתפים וורפורג'ד ידידי ועם עוד איזה אפס שלא רשום לפורום, וכמובן עבדכם הנאמן. אנחנו מתחילים את המערכה בפארון, למרות שכרגע זה לא ממש משפיע על ההרפתקה.
בכל מקרה, אני לקחתי את תפקיד השה''ם , והם רצו להתחיל מהבסיס , כדי להיזכר בחוקים ולהתחיל מקטן. הם התחילו בדרגה שלוש למרות שבטח עוד מפגש הם יעלו דרגה, ולמרבה ההפתעה האפס שלא רשום לפורום יותר רציני מוורפורג'ד מבחינת משחק תפקידים.

הדמויות הן:

וויל גריי, בן אנוש נינג'ה , טוב לב[רוב הזמן], זה שמנסה לגרום הכי הרבה נזק, ואיכשהו, ה'טנק' של הקבוצה, והאחד שמדבר יותר. משוחק בידי האפס שלא רשום לפורום.

לות'אן/לות'יאן, אלף כוהן, בסדר[רוב הזמן], וקצת לא סגור על עצמו. איכשהו, זה שעושה את רוב הדברים בקרב, למרות שהוא לא אמור ממש... הוא משוחק, דרך אגב, בידי וורפורג'ד.

בכל מקרה,התחלנו. שתי הדמויות, כל אחת בדרכה, הגיעה אל העיירה מים-רועמים , ושניהם נכנסו אל הפונדק הגרב והנעל באמצע לילה לארוחה ולמשקה. וויל ולו[לות'יאן], שניהם התיישבו על הבר, בגלל שכל שאר המקומות היו תפוסים. איאן, בעל הפונדק, סקר אותם, ולאחר מבט מהיר על שניהם ביקש את עזרתם, מהנחה שהם או הרפתקנים או שכירי חרב, לפי לבושם. הוא מסביר לדמויות שמשפחה של אבא ,אמא וילדה קטנה הלכו לקבור אביו של האב במוזוליאום העתיק שליד העיר ונעדרו כבר שבוע.
ראש המשמר של העיר, מיה[אלפית], ניגשת אל הבר ומדברת עם הדמויות ועם איאן. היא מודיעה להם שאתמול שלחה שניים מהשומרים היותר מוכשרים שלה,דורנאל [גמד] וזירה [אלפית], לראות מה קרה במוזוליאום והם עדיין נעדרים. איאן מציע חמישים מטבעות זהב אם הדמויות יחזירו את המשפחה, או יודיעו מה קרה לה. וויל נענה למשימה באומץ, ולא דורש כל תשלום פרט לארוחה טובה כאשר הוא יחזור. לות'אן יותר בררן ומעוניין קצת יותר בכסף.
איאן מקווה שהדמויות יצאו במהרה לכיוון המוזוליאום ולבית הקברות שמסביבו, ומיה מובילה אותם החוצה. מחוץ לפונדק, מיה מסבירה לדמויות שהיא חושדת שמישהו או משהו הרג את המשפחה ואת שני שומריה, אך אף אחד לא העז להתקרב אל בית הקברות מאז היעלמות המשפחה. היא מציעה לשלם את מחירו של איאן, 50 מטבעות זהב, חמש פעמים אם הם יביאו את מי שהרג את המשפחה ושומריה של מיה מת.
הם יצאו רכובים אל בית הקברות, וירדו מסוסיהם. מיה לא מוכנה להמשיך איתם אל עבר בית הקברות, מאחלת להם הצלחה וחוזרת על עקבותיה. בית הקברות הוא גבעה גדולה מחוץ לעיר אשר בה קבורים כל תושבי העיר לשעבר, ותושבי העיר היותר מכובדים נקברו במוזוליאום, אשר ניצב במרכז בית הקברות. ישנה גדר מתכת ושער גדול מסביב לבית הקברות, וכמה קברים ומצבות בודדות ניצבות מסביב למוזוליאום. וויל מבחין בעקבותיהם של שני השומרים הנעדרים על הגבעה, הגמד והאלפית. הוא עוקב אחרי העקבות[משחק מילים מרתק] עד אשר הוא רואה את הגופות המדממות של האלפית והגמד למרגלות המוזוליאום. משהו רטש אותם ונגס בהם כהוגן. לות'יאן מבחין בשני זאבים שאורבים לוויל משני צדדי המוזוליאום, ומזהיר אותו. וויל ולו מתחילים להילחם בזאבים, לו מזמן כלב שמימי , וויל נעלם בכוחות הנינג'ה שלו, מה שמתברר כחסר תועלת, ולבסוף [4 סיבובים] הקרב נגמר. וויל, לאחר שהפגין טוב לב אצל הפונדק , מגלה קצת פחות התחשבות כאשר חיפש על הגופות כסף בסוף הקרב. טענתו הייתה 'הם לא זקוקים לו יותר, זה לא שאני מוריד לו את הבגדים או משהו'. בכל מקרה, הדלתות אל המוזוליאום היו סגורות, ולות'יאן ניסה לפתוח אותן ונכשל. וויל, באקט של כוח[פיסי, הוא די חלש בכל הקטע הזה של החשיבה], פתח את הדלתות בבעיטה. האבק של החדר שנפרש לפניהם התעופף החוצה לאחר שפתחו את הדלתות, והם נכנסו פנימה. זהו חדר שבו מכינים את המתים להיקבר, ויש בו כמה וכמה שולחנות אבן שעליהן מונחות גופות. מולם, במרחק של פחות ממטר, עומדת אישה מתה על הריצפה, עם גב שבור. על שני שולחנות אבן שונים, שוכבים שני גברים מתים, זקן ועוד אחד צעיר יותר. בצד הרחוק של החדר ישנה פנייה חדה שמאלה, ושם הם רואים כמה קברים אשר חלקם בתוך האדמה וחלקם מחוצה לה.
וויל מתקרב, מנסה לזהות מיהם הגופות. הוא מנחש שהאישה על הרצפה היא האמא, האיש על השולחן הוא האב והזקן יותר בשולחן השני הוא אביו. ברגע אשר וויל מתקרב למרחק נגיעה מהאיש הזקן, היד המתה של הגופה תופסת בוויל והיד השנייה מנסה להוריד את ראשו מכתפיו. וויל מתחמק בקושי והגופה השנייה גם קמה ממקומה. שלושה שלדים מגלים את עצמם מעבר לפנייה, והקרב מתחיל. במהלך הקרב וורפורג'ד פותח את הספר, וקורא על גירוש. כשמגיע תורו , הוא מגלגל שמונה עשרה , הורס את השלדים ומבריח את הזומבים בתור אחד. אוף.
לאחר שהשלדים הושמדו והזומבים ברחו, השניים שומעים רעשי דפיקה ונקישה מהמשך החדר. בדיקת שמיעה וזיהוי פשוטה מגלה להם שמישהו או משהו מהקברים מנסה לצאת החוצה. הם שומעים קול דק וגבוה אשר מתחנן לעזרה, ווויל פותח את המנעול של הקבר בצ'יק. הוא מוציא את הקבר , ומתוכו שולף ילדה קטנה ובוכה. היא מודה להם ורוצה לצאת מהמקום. השניים מבחינים שהכו אותה, מספר פעמים. הילדה בורחת החוצה, אך וויל תופס אותה ומנסה לשאול אותה מה קרה. היא אומרת שהיא הלכה עם אמה ואביה לקבור את סבה, כאשר מספר דמויות לקחו את הוריה וכלאו אותה בתוך הקבר רק עם חור אחד של אוויר. היא לא ממש יודעת דבר מעבר לזה, ולא ניתן ממש להבחין בדיבור מעבר ליללות. וויל מורה לה ללכת אל פונדק הגרב והנעל אל איאן הפונדקאי ומיה ראש המשמר.

וזהו, הפגישה הראשונה נגמרה...
 
למען האמת, רועי(להלן, האפס שלא רשום לפורום) לא ממש טוב במשחק תפקידים. הוא עושה את הכל כדי לקבל נק"ן, וחפר על הרקע שלו בכל הזדמנות מזורגגת בשביל 100 נק"ן עלובים. את הגירוש תכננתי הרבה לפני הקרב, עוד בבחירה של המקצועות.
 
נשמע סבבה,
אהבתי את הטוויסט בסוף עם הילדה, עד אז זה נשמע די שגרתי ... אבל זה בהחלט מכניס משהו אחר לעלילה (אני חושב).

איך זה לשחק רק עם שני שחקנים?
 
לשחק רק עם שני שחקנים? מוזר. זאת אומרת, אני מביא להם מפלצות בדרגות ארבע שאותן הם קוטלים במהירות רבה מדי. אני לא חושב שזה הכי טוב, אבל אין מה לעשות, זה מה שיש...



לאחר אירועי הפגישה הקודמת, השניים חוזרים למוזוליאום ועוברים את החדר שבו 'נלחמו' בזומבים ובשלדים. בסוף החדר הם פותחים את הדלת שמובילה לחדר הבא. החדר הוא צר וארוך. משני צדדיהם של השניים יש פסל של קוסם ובצד השני של קוסמת. במרחק שני מטרים מהם ישנה דלת אבן גדולה, ובמרחק עשרה מטרים ישנה עוד דלת. בהמשך ישנם עוד קברים כמו בחדר הקודם.
שניהם הולכים אל הדלת הראשונה, שעליה כתוב ורדוון וגולה מיקולוס. הם פותחים אותה, ונפתח לפניהם חדר קטן שבתוכו ישנם שני קברים. וויל מבצע חיפוש על הקברים, ורואה שעל אחד מהם כתוב ורדוון ועל השני גולה. ברגע שהוא נוגע באחד הקברים לות'יאן שומע קולות מתכתיים מאחורי גבו ונפגע בגבו. שניהם נלחמו כנגד ארבע clockworks, שנראו פחות או יותר ככה:
88268_620_19.jpg

לארבעתם היה 18 דרג''ש ו5 נק''פ, וההיתקלות הייתה דיי צולעת, השחקנים פספסו וגם המכונות פספסו. עד שמישהו מהם הרג אחד מהם במכה, עברו כבר 5 סיבובים מלאים בפספוסים.

עכשיו, לוורפורג'ד יצא 1 בגלגול התקפה שלו, וקרה משהו מאוד הזוי בהמשך. החלטתי שאם כבר אז עד הסוף, ואמרתי לו לגלגל התקפה רגילה נגד וויל.
יצא לו 20.
ואז יצא לו 19.
ואז הוא הוריד לו בסביבות ה20 נק''פ, והשחקן של וויל היה כבר דיי מעוצבן, ובפעם הבאה שיצא לו אחד הוא גם גלגל עליו גלגול התקפה.
בסוף הם הצליחו להתגבר עליהם, והחליטו לישון לפני שהם ממשיכים לחדר הבא. בבוקר הבא[למרות שזה בעצם פשוט מתי שהם התעוררו], הם המשיכו , ודילגו על הדלת השנייה ובזזו את הקברים. לאחר מכן הם חזרו לדלת ופתחו אותה.
מעבר מדרגות צר המוביל 10 מטרים מטה גילה בסופו דלת אבן אשר עליה כתובים הדברים הבאים:

בשביל לעבור לחדר הבא , את ארבעת חידותיי תצטרכו לפתור, שניים קלות, אחת מאתגרת , השלישית ארוכה אך מתוחכמת.

לאחר שהם קראו את מה שכתוב בקול הדלת נפתחה וגילתה לשניים חדר קטן, שבו שלושה קירות אבן , ועל האחת אשר מצויה לפניהם הייתה כתובה החידה הראשונה.

לך, גס רוח לעולם לא אהיה ,
למרות שלכולם את לשוני אני מראה.

להפתעתי, למרות שזו הייתה החידה הכי קלה, לקח להם כמה וכמה דקות לפתור אותה. לבסוף השחקן של וויל צעק ''אה, כלב!'' וקיר האבן שעליו החידה הייתה כתובה התרסק , וחשף עוד קיר, שעליו כתובה החידה השנייה.

תמיד מרוח בשעווה, אבל מצטמצם תמידית:

כאן כבר השחקן של וויל הבין את הקטע, וצעק ''נר!''. בכל מקרה, זאת החידה המלאה:

תמיד מרוח בשעווה, אבל מצטמצם תמידית: אני נמס , נכנע ללהבה.
מאיר את החשכה , אך במהרה אהפוך לגוש חסר צורה.

גם כאן הקיר התרסק ברגע שוויל צעק את התשובה, וגילה עוד קיר נוסף. את החידה הזאת לקח להם יותר זמן להבין את התשובה, בגלל שהיא לא כל כך מובנת.

אני לא נושם, אבל רץ וקופץ.
אני לא אוכל, אבל שוחה ונמתח.
אני לא שותה, אבל אני עומד ונח.
אני לא חושב, אבל אני גדל.
אני לא רואה, אבל אתה רואה אותי כל יום.

לבסוף, כעבר 5 דקות בערך, הם הבינו את התשובה, ושוב השחקן של וויל צעק ''רגל!''. למרות שהתשובה המקורית הייתה ''הרגל שלך'' זרמתי איתם.
הקיר שוב התרסק וחשף עוד קיר, שעליו הייתה כתובה החידה האחרונה, והיא הייתה ארוכה במיוחד.

אני חלק מציפור,
שלא בשמיים,
שיכול לטבוע באוקיינוס,
ועדיין להישאר יבש.
הזכר האחרון של האדם,
אשר מסרב למות.
בבוקר אני זרוק,
לרגליך שוכב.
אני מתחיל את עבודתי מוקדם,
זולל את מרפקיך וירכיך,
ועובד את דרכי למעלה,
אוכל את רגליך עד למותניך.
למרות שאחר הצהריים אני רדוף,
אני חוזר במהרה,
כדי להתענג על הזרוע שלטעמי.
כאשר ערב נופל אני נכנס לריאותיך,
מתפתל מטה,
עובר את הפה והלשון.
אני סועד על גופך,
אך כאשר האפלה נופלת אתה תגלה,
שהרחק אלך, הקלה לכמה:
לפחות עד מחר, כאשר השחר בא.

לקח להם כמה זמן עד ששוב השחקן של וויל אמר את התשובה: צל. התשובה האמיתית הייתה הצל שלך, אבל שוב זרמתי איתם.
ברגע שהוא אמר את התשובה גם הקיר הזה התפורר, וחשף חדר קטן, אשר במרכזו חור שבו סולם המוביל למטה. כאן התחיל וויכוח האם להטיל אור על אבן ולזרוק אותה מטה או לא, אבל בסוף וורפורג'ד סירב , ופשוט ירד למטה ראשון.
שניהם ירדו לחדר קטנטן של 2 מטר על 2 מטר, בקצהו הרחוק[קרוב] ישנן מדרגות המובילות מטה, וכעבור כמה מטרים הן פונות ימינה. הם מתחילים לצעוד וכעבור כמה מטרים מבחינים בשני זאבים שלדיים אשר מנסים לתקוף אותם. לצערי הרב, וורפורג'ד גירש את שניהם. ושוב הם סוג של גברו על ההיתקלות שלי. *אנחה מתוסכלת*
בכל מקרה, בהמשך, לאורך עוד מעבר צר, הם היו אמורים להיתקל בעוג שלדי. אותו הוא לא הצליח לגרש לי, למזלי(וגם בגלל שנמאס לי שהוא מגרש לי דברים). הם גברו עליו בקלות מסויימת, למרות שהוא היה אמור להוות אתגר מסויים לדמויות.
בכל מקרה, בשלב הזה הדמויות כבר בדרגה 4, ואני נותן להם זמן להעלות דרגה ובזמן הזה אני מתכנן את ההיתקלות הבאה. לאחר שעברו את החדר , הם מגיעים לתהום. גשר חבלים אשר נראה די יציב גישר בין צד אחד של התהום לצידו השני. השניים מתחילים ללכת , עד שמשהו נוזלי ומגעיל נוגע ברגלו של וויל. מסתבר לדמויות שהתהום לא כל כך עמוקה , מה שמסביר את קוביית הג'לטין שתקפה אותם. במהירות גדולה מדיי הדמויות הצליחו לגבור עליה.
בשלב הזה כבר לא היה לי זמן לתכנן עוד היתקלות , אז פשוט נתתי להם להילחם בעוד עוג, מה שנגמר בקרב שטותי במיוחד, והם קיבלו רבע נק''ן עליו.

נגמרה הפגישה השנייה.
 
הפגישה הזאת הייתה מלאה בקרבות ופחות בדברים אחרים, חשובים יותר...

לפני תחילת הפגישה, השחקן של וויל החליט פתאום שהוא רוצה להיות נזיר. אז הוא נזיר.

לאחר מאורעות הפגישה הקודמת, הדמויות דילגו על גופת העוג המת, ונתקלו בדלת. הם פתחו את הדלת ונכנסו דרכה, וראו שם מערה טבעית קטנה, מכוסה בסלעים קטנים , ובתקרת המערה ישנו חור גדול, שדרכו מאיר אור ירח. וויל מתקרב אל החור, ולפני שעלה קול קטן ולחשני[קולות בביצועי] שאל אותו אם יש לו אוכל. אחרי וויכוח קצר בינו ובין וורפורג'ד הוא אומר לקול שיגלה את עצמו ואז הוא אולי ייתן לו אוכל. לאור הירח נגלה להם חונק רעב, אשר מבקש מהם אוכל. וויל זורק לו מנת קרב, והוא בולע אותה ברעבתנות[פנטומימה בביצועי]. הדו שיח עם היצור הלא-ממש-תבוני הזה לא מוביל לשום דבר חוץ מזה שהחונק מבקש עוד אוכל. הוא חושף לשניים[לאחר שקיבל אוכל] שהוא שומר על המקום הזה בשביל האדון שלו. לאחר מכן הוא נסוג למקום המחבוא שלו בין הסלעים ומסיים את מנות הקרב שוויל זרק לו. השניים מחליטים לעלות לחור אל פני האדמה וכך עושים.
הם מסתכלים סביבם. הם עלו לקרחת יער ,ישנם עצים סביבם, והם רואים את אורות מים-רועשים, העיירה שממנה הרפתקתם החלה, מעבר למעבה העצים. במרחק 5 מטרים מהם בערך ישנו פסל אבן ענק בגובה 15 מטרים של מלך עם חרב הפונה מזרחה.
רגעים לאחר מכן הם מותקפים בידי כלב מקועקע , אשר נראה חזק מן הרגיל. קצת לפני סוף הקרב, החונק מזנק מן המנהרה ומסייע לדמויות בכך שהוא מתקיף את הכלב. לות'יאן מנסה להבין מה מקורו של הכלב , ומבין שהוא כלב אשר מזומן בידי קסם מאגי.
לאחר שהכלב מת, ולאחר שהשניים מבטיחים לו עוד אוכל, החונק מסכים להראות לדמויות את המשך הדרך. הוא יורד בחור למנהרה, עובר בדלת וממשיך במסדרון לדלת נוספת. הוא פותח אותה , מגלה חדר קטן שבסופו יש עוד דלת. וויל מנסה לפתוח את הדלת בלי להקים רעש[הוא גלגל 1] אבל הקים הרבה רעש תוך כדי. שני אורקים וגובלינית אשר שמעו את הרעשים תוקפים את השניים, שנעזרו בחונק בקרב. לאורך כל הקרב וויל ניסה לתקוף בעזרת סערת חבטות, מה שנגמר בפספוס בגלל גלגולים צולעים, עד שהוא ערף את ראשה של הגובלינית בהתקפה אחת, ושני סיבובים לאחר מכן הוא גלגל 20 טהור להתקפה הראשונה שלו ועוד 20 טהור להתקפה השנייה. ואז הוא הוריד 35 נזק מתוך 37 נקודות הפגיעה שנשארו לאורק, במהלך סופר-דופר-מגה-מאאגניב שאותו לא אתאר פה בגלל שאני צנוע.
לאחר שגמרו לטבוח בגופותיהם של האורקים ושל הגובלינית-כרותת-הראש, הם בזזו את מה שנשאר וקיבלו שלל סביר.
בסוף החדר הזה הייתה דלת אשר אליה החונק הוביל אותם בקפיצות. הם פתחו את הדלת, וראו דבר מה מוזר. הם עמדו על רמה עשויה אבן אשר מתחתיה הייתה בריכת מים עד לדלת בסוף הדלת. אין שום דרך לעבור, ואין על שום דבר לעמוד בצד השני. לפני שהספיקו להתקרב, המים התגבשו ליצור עשוי מים[יסודן מים, כאילו דאא] אשר הזהיר אותם לא לעבור או שיילחם בהם. אחרי שיחה קצרצרה היסודן הסכים שיעברו, לאחר שהבין שהם רודפים אחר אלו אשר הביסו אותו בעבר. שנייה לאחר שהיסודן הסכים שהם יעברו, וויל כבר קפץ למים. מתחתיו הופיע גשר אבן,אשר גישר בין איפה שעמדו לדלת בקצה החדר, ווויל נפל עליו[בדרך שנזירים נופלים]. לפני שהם פתחו את הדלת...הפגישה נגמרה.

סוף הפגישה השלישית.
 
חזרה
Top