• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות

רשומות הדוכסות האבודה- פרק ד, הימורו של המצביא

הלדין

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
די נהניתי מהפרק. הדרך בה הם קיבלו את המשימה הייתה אפלה, ועם זאת, מעט מצחיקה. הגם שהורגש מהתנהלות הכוחות שלא באמת מדובר במשהו זדוני מהרגיל אלא סתם חבורת חוליגנים שהחליטה להתעלק על תושבי ראסטוול, ובפני עצמו, דוגמא מצוינת להתדרדרות הסדר באיזור. גם כת הזאב הייתה מעניינת מהמעט שהראית ממנה.

בקטע עם הסכר, אני חושב שהיה רצוי לכתוב שהחבורה פשוט החמיצה הזדמנות למעלל מהולל. ככלות הכל, הם בטח לא ההרפתקנים היחידים בעיר שאפשר לשכור למשימה הזו.
 

פלדריק

פונדקאי ותיק
הו, הם לא היחידים. אבל לא הייתי מתחלף עם המשלחת שכן יצאה לשם בסוף... ההשלכות היו... לא נעימות.

לגבי ריאקארדו, אין ספק שמדובר בסוחר עבדים חזק ומסוכן, אבל בהחלט לא בכוח אפל. סורת'ול לעומת זאת, כפי שנגלה בפרק הבא, הוא סיפור קצת יותר מסתורי...
 

The oldman

The Rainbow Archmage
צוות הפורום
פלדריק אמר/ה:
עליו החבורה כבר שמעה, אם כי הם לא עשו את הקישור בהתחלה ובמקום זה כעסו על המנחה שלכל האנשים בעולם קוראים ריקארדו
ענק :)
אהבתי את החיבור בין ריקרדו לטרוגולודיטים.

זה נשמע חיבור של כמה סשנים יחדיו, לא? מעניין שהם די בחרו לדלג מעל כל הקטעים הדיפלומטיים שהצבת בפניהם, אם אני מבין נכון. עד כמה תכננת שהם יגיעו לריקרדו, או שזה היה סטייל כלל שלושת הרמזים?
 

פלדריק

פונדקאי ותיק
אממ, לדעתי קטעתי את זה באופן עלילתי בחלק הזה, בפועל הקרב עם סורת'ול קרה מיד באותו המפגש. אבל כן, הפריצה לשם הייתה סשן אחד, והקרב בפנים היה סשן אחר.

לגבי הקטעים הדיפלומטיים, היו להם קטעים חכמים, אבל נראה שהם לא הבינו מספיק טוב ממה שהם קלטו את המתח בין הקובולודים לשכירי החרב.

אני לגמרי תכננתי שהם יפגשו בריקארדו מתישהו אבל האמת שבשלב יותר מאוחר- קיוויתי שהם קודם כל ילכו לטפל בסכר ליד גבעת פלדה, שכבר היה לי מוכן לחלוטין כמרוץ בינן לגובלינים, אבל הותרתי להם את האופציה גם לוותר עליו וללכת להתעסק בבעיות אחרות- לכן, בין היתר, המבוך הזה יצא ככה שיהיה מאוד קשה להם ברמתם הנוכחית להכריע בו את שני הבוסים הגדולים.

כמו כן, כפי שנראה בהמשל, גם להחלטה על הסכר היו השלכות...
 

פלדריק

פונדקאי ותיק
חלק ד- סורת'ול ואהובתו​

הדמויות שולחות את נאק ניק לאולם המרכזי, בתחפושת שינוי צורה. היות שנאק ניק לא יודע דרקונית, הן שולחות את העורב של דוג'ה מוסתר בחולצתו, שיחקה את המבטא של הסוהר, וימשוך את הכוח הקובולודי לרוץ אל תוך מנהרות הכרייה, כביכו בעקבו ההרפתקאנים. הדמויות מצליחות למרבה ההפתעה, וסורת'ול מסתער עם המוני הקובולודים אל המערות-היישר למלכודת מתוזמנת של הדמויות, כולל דקירה כואבת בגב שסורת'ול מקבל מנאק ניק המחופש, לפני שהוא מנחית עליו מכה שפוצעת אנושות את הנוכל. אלא שלמרות הפתיחה החזקה המוני הקובולדים מאיימים להכריע את הדמויות. בצעד נואש, אטרים מדרבן את העבדים להסתער לקרב, ונפתח מין שעון זמן שבמהלכו הקובולודים החפ"שים מועסקים, כשבכל תור מתים עבדים עד שהם ישובו ויצטרפו לקרב.
הדמויות מנצלות את מרחב הנשימה, ובזו אחר זו מתקיפות את סור'תול האדיר, 'הקסדה המכונפת'. למרות עוד מכה אדירה שלו כנגד אטרים, הן מספיקות לחסל אותו תוך שני סיבובים, רגע לפני שהכוהן שלו מצליח לרפא אותו. אך הכוח של סורת'ול הוא כנראה הכוח הקובולודי המאומן ביותר שבנמצא- ולמרבה ההפתעה, אחד הקצינים שלו מצליח הרבה מעל המצופה לאסוף את אנשיו להמשיך להלחם. הקצין[שזוכה לתואר 'המלך החדש' מפי השחקנים] משיב מלחמה שערה, פוגע קשה בדמויות, ומצליח לעמוד על הרגליים כמה סיבובים לפני שהוא והכוהן נופלים. אבל אז, שוב במפתיע, בשל בדיקת איום גרועה מאוד של דוג'ה, הקצין האחרון שנותר מצליח גם הוא לאסוף מחדש את אנשיו[ובכך לזכות בתואר המכובד 'המלך החדש ה-II'], לפני שהוא מחוסל גם הוא בידי אטרים, שעוד רגע כבר נופל, והקובלודים הנותרים מתפזרים בפחד או מחוסלים.

כעת הדמויות בדילמה- הן פצועות קשה, נאק ניק ודוג'ה במיוחד, והלחשים החזקים של דוג'ה בוזבזו על סורת'ול. הדרך החוצה פתוחה, ואנשיו של ריקארדו מבינים שמשהו קרה ויורדים למטה. הדמויות מבינות שהן לא יכולות לחסל את ריקארדו במצבן, אבל מעוניינות לבצע הימור רציני על האוצר שבמערה של סורת'ול.
הן שולחות לשם את אטרים ונאק ניק, אמנם מותשים אך יחסית שלמים, בזמן שדוג'ה ונאק ניק[כל אחד עם אחד נק"פ] נמלטים עם העבדים אל מחוץ למתחם.

אטרים ורובנדייר[עם שני הנמרים שלו] פורצים למערה המשונה, ושם מוצאים להפתעתם בור גדול, ובו לטאה משונה, שפניה מזכירים פני טרוגולדיט, שומרת על ביצים. הלטאה מעיפה את רובנדייר לבור, ומזנקת על אטרים, שמצליח להנחית עליה מכה כואבת לפני שהיא מרתקת אותו לרצפה. אטרים נאבק על חייו, בזמן שבבור רובנדייר מגלה שבאקט נואש האם גרמה לשלוש ביצים בבוקר לבקוע, ומהם יוצאים יצורים לטאיים מעוותים, ככל הנראה, שרצי טרוגולדיטים, שכמעט ומחסלים את רובנדייר הפצוע. למזלו, הנמרים מסתערים ומסייעים לו לחסל את היצורים המשונים, וברגע האחרון הוא מספיק לזנק על הלטאה יחד איתם בעודה עסוקה בלחסל את אטרים, וברצף של מכות לא מרשימות אך מוצלחות הם פוצעים אותה קשה ומעיפים אותה לאחור, רגע לפני שהיא נוגסת בצווארו של הפלדין.

אטרים ורובנדייר מגלים ערימות של מטילי ברזל שנכרו במערות, וכמה וכמה שריונות שחושלו במומחיות מחשידה. הם נאלצים כמובן לוותר על כל אלו, ומרוקנים במהירות את החפצים האישיים של סורת'ול- לא מעט כסף, כמה מגילות, אוסף של מכתבים חשובים, ובורחים במהירות החוצה. ברדך הם נתקלים במעין נפח מעוות ומעונה שהיה שבוי שם, והם משחררים אותו וממשיכים בדרכם.
בינתיים בחוץ, דוג'ה, נאק ניק והעבדים מסתתרים מאחורי סלע גדול, כשחבורת שכירי חרב של ריקארדו, מובלת בידי לוחם עצום ומעוות, שרירי באופן קיצוני, יוצאת מהמערה לרדוף אחריהם. בטריק מחוכם של דוג'ה, היא מושכת אותם בעזרת העורב שלה הרחק מהם, וקונה לחבורה מספיק זמן בדיוק עד שאטרים ורובנדייר שבים. החבורה נמלטת אל תוך היער מהמערות, כשמאחוריהם שכירי החרב מחסלים את שרידי הקובולודים ומשתלטים על מה שנותר מהמתחם.
סורת'ול, המיני צבא הקובולודי המרשים שיצר, וככל הנראה גם תקוותו להשאיר מאחוריו שושלת, חוסלו ונגדעו באיבם.

מהמכתבים, הדמויות לומדות שגם סורת'ול, שנחשב למצביא גדול בין 'אחת עשר הביצים', כנראה ראשי השבטים באזור הדוכסות, קיבל את הנבואה שמזמינה אותו להתאספות הגדולה של מאמיני הדרקון, ושההסכם שלו עם ריקארדו היה שיחד יחצבו מתכת ויחמשו את הצבא שלו, ובתמורה ריקארדו יזכה במתחם כשיצאו למלחמה.
גזע הלטאים ספג מכה קשה.
אך ריקארדו לא אמר את המילה האחרונה...
 

הלדין

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
די נהניתי מהקטע. סורת'ול נשמע כמישהו שניסה לנצל את התוהו ובוהו במקום כדי להקים ממלכה לעצמו. מה שהגיוני ומתבקש במקום זה.
אני מניח שריקרדו, בלי קשר לתחום העיסוק שלו, חשב שאם הוא יכרות ברית עם סורת'ול, הוא יזכה ליחס מועדף כשזה יבצר את עמדת הכוח שלו. בכל מקרה, ההרפתקנים נשמעים כאילו שרדו את הקרב בשן ובעין וייקחו לעצמם תקופת התאוששות לפני שימשיכו הלאה.
 

פלדריק

פונדקאי ותיק
שמח שנהנית :) זה אחד הסשנים היותר זכורים לנו לטובה האמת.

סורת'ול בהחלט חשב בגדול על איך לנצל את הכאוס בדוכסות- אבל כפי שנרמז בסוף מהרמזים, הוא דמיין זאת כחלק מחזון יותר גדול ומפחיד...

לגבי ריקארדו, טוב, אולי חשב שכשמה-שהלטאים-לא-עושים-שם יסתיים יש סיכוי שהוא ירוויח מזה ידיד רב עוצמה- אבל סביר באותה מידה שמבחינתו, שסורת'ול התפגר, העיקר שהוא זכה במכרות שלו.
 

The oldman

The Rainbow Archmage
צוות הפורום
סוף מעניין לקובולדים, ונראה שהדמויות חובבות סיכונים - מעניין מתי זה יתפוצץ להם בפנים. זה לא פעם ראשונה ש התיאור נשמע שהם כמעט מתים כי הם מתעקשים להמשיך הלאה גם כשהם במצב רעוע.
 

הלדין

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
בנוגע לסורת'ול, לא נראה לי שזה סותר קרי שר צבא מקומי שמוצא הצדקה לשאפתנות שלו דרך נבואות וכדו' או לפחות זה הרושם שאני קיבלתי מהעובדה שהוא הוכרע בהיתקלות אחת (גם אם ההרפתקנים יצאו מזה בשן ובעין.) בכל מקרה, אני מניח שהדמויות "ימעדו" על אחד מעמיתיו של סורת'ול בהרפתקאות הבאות.
 

פלדריק

פונדקאי ותיק
The oldman אמר/ה:
סוף מעניין לקובולדים, ונראה שהדמויות חובבות סיכונים - מעניין מתי זה יתפוצץ להם בפנים. זה לא פעם ראשונה ש התיאור נשמע שהם כמעט מתים כי הם מתעקשים להמשיך הלאה גם כשהם במצב רעוע.

חח אתה צודק ממש, אם כי האמת שאני בכוונה בניתי את המבוך הספציפי הזה ככה שהוא יהיה קצת push your luck- כלומר, יש כמה מטרות, כולל שני בוסים, שהדמויות יכולות להחליט לוותר עליהן כדי לשמור על מה שהן כבר השיגו, או לנסות רק עוד קצת כדי להשיג גם אותן(ולסכן מה שהן כבר השיגו). סואו פאר אכן ההימורים שלהם הוכיחו את עצמם. צריך לומר שבמקרה הזה הם כן ניהלו ניהול סיכונים- שלחו את דוג'ה ונאק ניק עם האנשים שהיה צריך להציל, ויתרו על המטרות הקשות מידי(להכניע את ריקארדו) וחקרו אזור שהם כבר ידעו שהבוס הגדול שלו חוסל.

אז אני קצת מתקשה להאשים רק אותם חח, נראלי שזה כיף לשני הצדדים :)

לגבי סורת'ול הלדין, אכן אין ספק שגם כשלעצמו היו לו שאיפות לא קטנות. הדמויות בהחלט מועדות על חלק מחבריו בקמפיין ההמשך, ואלו מעידות מאוד לא נעימות...
 

פלדריק

פונדקאי ותיק
מתחילים חלק חדש, ואולי הכי אפי עד כה...

חלק 3- צילו של הדרקון

מבוא-

החבורה שבה לרסטוול עם העבדים ששרדו ועם פרדריק, והוא וטיאנה מודים להם מאוד. טיאנה משחררת את נאק ניק מהשבועה שלו, ואז נותנת לו נשיכה בצוואר, שלמרות תחנוניו שתהפוך אותו לאיש זאב, נותנת לו דווקא חיזיון, לא ברור אם מהעבר או מהעתיד, של קרב קסמים אדיר בשמיים, אי מעופף שממטיר אש וברקים, וספינות טובעות, מלחיהן זועקים באימה בשפה אנושית אקזוטית.
החיזיון מתפוגג כשנאק ניק חש עצמו טובע. אתה הוא הירח החסר, הוא שומע קול אישה מורעב בראשו, בטרם המציאות שבה אליו.

הגיבורים מבלים ברסטוול את שארית היום במנוחה, שדוג'ה מנצלת כדי להתחבר עם סינטיה, הבת המאומצת של הפונדקאי הגיבן. הגיבורים מקבלים מהכוהנים הגדולים אמצעי תחבורה- כלומר, אתונות זקנות ועייפות. למרות הסירחון, זה עדיין מהיר יותר מהליכה ברגל, והדרכים לפתח דרך עודן בטוחות.
בפתח דרך, הדמויות אוספות את החרב השחורה שחושלה עבורן, ואז מתאמתות שוב עם אנריקו, הסרן המושחת שקבע להן את הפגישה, ולאחר 'שכר טרחה נוסף' זוכות להיפגש עם דארון ברינג, שר הצבא של פתח דרך, אדם מבוגר ששירת גם את הרוזן הקודם, אדם גבוהה, משוריין, משופם וכסוף זקן.
הדמויות מספרות לו על הנבואה ועל המכתבים של סורת'ול, ולמרבה ההפתעה, דארון הוא קשוב על אף דרגתו ורצינותו, ומדבר גלויות עם הדמויות. הוא מסביר להן שהמצב הפוליטי השתנה במהירות- הגובלינים מיד פלדה חצו את הנהר, שהפך לפתע רגוע לחלוטין, כנראה כי גילו כוח קסום כלשהוא בסכר סוראס המסתורי והקדום, והנחילו תבוסה לכוח של גבעת פלדה שהגן על הנהר.
[אכן, הגובלינים תפסו עליו שליטה והחלו ללמוד את כוחותיו- פועל יוצא של בחירת הדמויות שלא להשתתף במשלחת של גבעת פלדה שהייתה אמורה להשיג עליו שליטה קודם].
כעת, גבעת פלדה אוספת כוחות להדוף את הגובלינים, ועם גבה לקיר קראה לפתח דרך לממש את הברית ביניהן ולצעוד לעזרתה. לא בטוח שפתח דרך מעוניינת בזה, אבל ייתכן גם שהרוזן מתכנן פשוט לתקוף את המנצח-ולכן הצבא מתחיל להאסף ליציאה דרומה, לכל מקרה.

בכל מקרה, דארון מסכם, הראיות שאתם מביאים על צבא לטאים שלכאורה שנאסף ממערב -לא מספיקות בכדי שישלח לשם את הצבא, בטח אם ייעדו הוא ברונות לורנדו, כפי שהדמויות חושדות, ולא פתח דרך.
הדמויות, שממכתביו של סורת'ול למדו שבדרכו מערבה, סורת'ול תיכנן לפגוש את כוחותיו של 'ביצה' אחר, ת'ארום, מציעות לדארון שיביאו לו את ראשו של הטרוגולדיט-או לחלופין, הוכחה על קיומו של הדרקון-כהוכחה.
דארון מסכים, ושולח איתן כוח של שמונה לוחמים. הדמויות, כאקט של נקמה, מבקשות שסרן אנריקו יהיה המפקד של הכוח, וזוכות במבוקשן.

חלק א- צעד לפניהם

הכוח הרכוב מגיע במהירות לנקודת המפגש, ומחכה שם זמן רב. לאחר יומיים, החיילים מעוניינים לעזוב, אך אטרים, שפונה לרגש הדתי שלהם אל צ'אטאר- מתפלל איתם ומשכנע אותם להשאר. למחרת האווירה נעשית עוד יותר מתוחה, בין היתר עקב הגזענות הגלויה של חלק מהחיילים כלפי הדמויות הלא אנושיות, ואחרי גלגול לא מוצלח וריב עם אנריקו, חצי מהחיילים עוזבים, ובראשם אנריקו. למחרת, למרבה השמחה, אכן מגיע כוח של קובולודים, וחונה במערה שהדמויות מצאו מראש והשקיפו עליה. נאק ניק מחסל שני קבולודים שיצאו לשוטט, ולאחר מכן, יחד עם היתר, הם מחסלים חולייה שיצאה לחפש אותם, בזמן שהחיילים אורבים לפתח המערה. כשכוח בראשותו של ת'ארום, טרוגלדיט צעיר, אלים ויהיר בהרבה מסורת'ול, יוצא ליער, הוא מופתע. ת'ארום נלחם בפראות, אבל הוא בנחיתות ברורה, וכשהוא מבין שסורת'ול[שידוע כ'קסדה המכונפת' בין הקובולודים] כבר הובס, הוא נאחז בפיק ברכיים ונהרג בידי אטרים ונאק ניק. שארית הקובולדים מחוסלים לאחר מכן בקלות על ידי הדמויות והחיילים.
גזע הטרוגולדיטים ספג אבדה נוספת, וכוח של מעל לעשרים קובולודים נוטרל.

הדמויות נמצאות עכשיו בצומת- מצד אחד הראיות ברשותם- מצד שני, המועד להתאספות המועצה של הביצים הוא ממש עוד ימים ספורים וכעת, הן יודעות גם את המיקום. הן מחליטות לשלוח את החיילים אל דארון עם ההוכחות, ויוצאות מערבה, אל המועצה.

במהלך היום הבא הדמויות, מובלות בידי חוש ההישרדות המשובח של רובנדייר, מצליחות לנווט בין סיירים קובולודיים, ולהגיע לנקודה שבמכתבים נקראת 'העמק הנטוש'- מעין בקע או עמק קטן, שסביבו חונות תשע קבוצות בגדלים משתנים. כשהלילה יורד והירח האדום עולה, הדמויות מתגנבות לעמק, ומצותתות באמצעות העורב.
הן מחליטות לשמור אותו במרחק בטוח למעלה, ולכן זוכות רק לחלקי שיחה-
מהמעט שהן מבינות, הן מבינות שהיה איזשהו מין ויכוח בין הביצים הגדולות- גם משהו בנוגע ל'קסדה המכונפת', וגם משהו בנוגע ל'אל שטרם ראינו'. לבסוף, דמות גבוהה מהאחרות קמה, ומזמנת דמות אחרת לגשת קדימה. הדמות השנייה מתקדמת, ואז, מבין העננים, מגיח צל עצום, שחור ומכונף.
הוא נוחת אל הארץ בשאגה שמרעידה אפילו את הדמויות מפחד, ואז, בנשיפה עצומה של אש, הופך את הדמות שצעדה קדימה לאפר ואפר.
הדמות הגבוהה מרימה את ידיה, וכל ראשי המועצה והקובולודים שסביב לעמק, כורעים ברך ביראה.
העורב, שנס בפחד, מספיק רק לשמוע לחישה רמה אחת בטרם היצור שב וממריא לשמים.
"יחי הדרקון ונביאו".

חלק ב- חורבנו של הכפר גדתון

לאחר שראו את הדרקון במו עיניהן, הדמויות מחליטות שבהינתן שדארון כבר יודע על המצב, הדבר הכי מועיל שיוכלו לעשות הוא להודיע לברון מלורנדו כדי שיוכל להתכונן להתקפה עליו. הם יורדים דרומה אל גבול הברונות, ושם, ליד הכפר גדתון, הן מתצפתות מרחוק על קבוצה גדולה, פראית וחמושה של קובולודים, בעלת ניסי מלחמה שמציגים אגרוף אדום, שמתפצלת לכמה קבוצות שמכתרות את הכפר, בעוד הכוח העיקרי מתקדם ממזרח.
הדמויות מבינות שהן כנראה אינן יכולות להתמודד עם כל הקבוצה או אפילו עם הכוח העיקרי, ומחליטה להשיג את הקובולודים ממערב, אגב קרב קטן ככל האפשר, בכדי להזהיר את אנשי הכפר. הם עוברים על פניהן של שני נשות לטאה משונות וכתמתמות שמתמקמות במעין מארב ליד הנהר. הדמויות עוקפות אותן ואת הכוח שאיתן, ומגיעות לכפר ממערב. הן מזהירות במהירות את דרי הכפר,שחלקם בורחים מערבה בעצתן של הדמויות, בעוד שחלק ניכר מהגברים נותרים להלחם. אלא שלדמויות לא נותר כמעט זמן, וההתקפה קשוחה בהרבה ממה שהדמויות חשבו- הכפר מתחיל לבעור ממזרח ומצפון, חלק מהנשים והילדים עוד כלואים בבתיהם הבוערים. אל הכפר מתפרצים עשרות קובולדים, אחד מהם, רכוב על לטאה ונושא נבוט ומגן צבוע אדום ענקי, מתפרע בראש חבורת פרשי לטאה ושורף את כל חלקו המזרחי של הכפר. "אני הוא גארוק אגרוף הדם", צועק המנהיג הקובולודי[הפעם הראשונה שהדמויות נתקלות באחד כזה], וקוצר בחוטבי העצים הקשוחים שמנסים להודפו.
דוג'ה מקבלת החלטה לנסות להציל כמה שיותר מתושבי הכפר, במיוחד את הילדים. אטרים ורובנדייר מתייצבים לבלום את התוקפים יחד עם הגברים שנותרו, בזמן שנאק ניק ודוג'ה מכים בהפתעה קבוצת קובולודים שניסתה לפגוע בבתים שטרם פונו. המכשפה והנוכל מחלצים חלק מהמשפחות, אלא שמסתבר שבתוך בית הבוער יש קבוצת ילדים נוספת. נאק ניק הפצוע מנהל קרב ירי עם נואש עם צלפים קובולודים שהשלטו עבר על כמה בתים בעודו מחפה על דוג'ה, שמשתמשת בקסמיה בכדי לחלץ חלק מהילדים, אלא שאז גרם המדרגות לקומה העליונה מתמוטט בשל האש, וילדים נותרים כלואים בקומה העליונה. דוג'ה מאלתרת פתרון בעזרת חבלים שהכינה מראש['ואתם צחקתם כשרציתי חבל משי'], והילדים מחולצים רגע לפני שהמבנה קורס.
הקבוצה מצליחה להציל כמעט מאה אחוזים מהמשפחות.

בינתיים, גארוק מתברר כיריב קשוח מאוד אבל יהיר, שלוקח סיכון אחרי סיכון, ולמרות הנזק שהוא גורם לדמויות, ההצטרפות של דוג'ה ונאק ניק מטה את הקרב, כשנאק ניק מחסל מיד במכתו הראשונה את אחד משומריו, וקסם של דוג'ה מרסק את תודעתו של גארוק, ומפיל אותו על הרצפה. אנשיו חשים אליו, ואחד מהם אף מקריב את חייו כדי להדוף סכין של נאק ניק, רגע לפני שסיים את העבודה. לדוג'ה נשאר עוד קסם אחרון להטיל עליו, אבל היא מקבלת החלטה קשה ומעדיפה לנצל את חלון ההזדמנויות כדי להימלט. הגברים שבאו עם הדמויות מתים כולם, אבל ההלם מנפילתו של גארוק מעקב את הקובולדים, והדמויות מספיקות להימלט אל העצים בזמן שהחושך כבר יורד. להבות הכפר העמומות רודפות אותן כל הילה, כמו גם הידיעה שגארוק עודנו חי וזועם, בעת ששיירת הניצולים מפלסת את דרכה מערבה, אל הכפר הבא…
 

הלדין

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
עדכון טוב. כל העניין עם אנריקו היה מבדר. אני מניח שהדמויות יכולות לומר תודה שהוא לפחות מכבד מתנות מתחת לשולחן. ובסופו של דבר, הנקמה התפוצצה להם בפרצוף והשאירה אותן עם חצי מהכוח החמוש ששלחו איתם. האם קיים קשר כלשהו בין הטרוגלודיטים לבין הקובולדים פרט לכך, שאאז"נ, לפחות במו"ד שניהם פיגולי-דרקונים או שזה סתם צירוף מקרים?
 

פלדריק

פונדקאי ותיק
הלדין- האמת שלא ציפית שלשם זה ילך, וממש לא התכוונתי להעניש אותם על זה שהם דפקו אותו בצורה מצחיקה שכזו, אבל זה נראה מתבקש באיזשהו שלב.
לגבי הטרוגולדיטים והקובולודים, הטרוגולדיטים הם גזע עתיק ואדיר מהם בהרבה, אבל שנשארו ממנו רק שרידים בודדים ומבודדים יחסית[ונרמז שזה כנראה קשור לצורת ההתרבות המוזרה שלהם, שאולי לא פירטתי עליה מספיק, אבל היו ראיות אצל סורת'ול שהיא לא רגילה בכלל]. הקובולודים הם גזע הרבה פחות מוצלח אבל שסוגד ומעריך את הטרוגודליטים כבניהם של הדרקונים. כמעט כל הקובולודים שנתקלנו בהם סואו פאר הונהגו בידי 'אלים' מגזע הטרוגולדיטים, כשגארוק הוא חריג בכך שהצליח להנהיג בעצמו שבט די גדול ומרשים של קובולדים למרות שהוא עצמו קובולוד, מכאן גם כנראה הצורך העז שלו להוכיח את עצמו.

ואני שמח שהתפתחות העלילה מעניינת [: כתלות במה יחשפו הדמויות, יש עוד עיקולים לא מעטים בעלילה [:
 

פלדריק

פונדקאי ותיק
חלק ג'- מבשרי האסון

הדמויות הפצועות והפליטים מין הקרב צועדים לילה ארוך מערבה. מתוך הבנה שגארוק כנראה לא מתכוון לחכות לשאר הקובולודים, ולהוט להשמיד את הברונות לבדו, הדמויות מצעידות אותם אל ערש-יער ,הכפר השני שמצפון לנהר, בכוונה להציל גם את הכפר הזה ולחצות דרומה אל לב הברונות הקטנה.
בכפר הזה כמסתבר יש כמה וכמה מנהיגים יהירים מטעם עצמם, שבזה אחר זה מעלים התנגדויות לדמויות. הדמויות מצליחות לשכנע את חלקם[הצלחות בכמה מבחני דיפלומטיה וכשלונות באחרים] להצטרף לבריחה איתם דרומה; אחרים משוכנעים שהברונות אבודה, ומעוניינים לברוח צפונה דרך יער השבועה המכושף- הדמויות מתלבטות עם לשנות כיוון לשם, ומחליטות שלא- ואחת הקבוצות אכן יוצאת לדרכה ביער המסוכן.

הדמויות, שבשל העיכוב הקובולודים נושפים בעורפן, חוצות את הנהר במהירות, חומקות מסיור קובולודי, ועושות עם הפליטים את הדרך המסוכנת מתחת להרים. הדרך, שגם בשגרה היא חזית למאבק בין הקובולדים שיוצאים מהעיר הגמדית האבודה דוראגר, מאלצת אותם ללכת לפני השיירה ולפנות לה דרך.

רובנדייר מוכיח את כישורי הגששות שלו פעם נוספת, והם חומקים עם השיירה כולה על פני אחד הסיורים, ואז מזהים בטרם עת ועד סיור, הפעם גדול, שלפי העקבות כנראה מתמקם על גבעה שמשקיפה על הדרך לכפר לורנדו עצמו.
הדמויות, אומנם עייפות ופצועות עדיין אבל במצב טוב יותר, מחליטות להסתער על הגבעה ולטהר אותה.

הקרב מתחיל טוב- נאק ניק נעזר בנשקי הטווח של החבורה ומחסל כמה מהזקיפים למרגלות הגבעה, קובולדים קטנים יותר מאלו של גארוק, אך בעלי מלבושים מוזרים ושרשאות מניבים. הוא מנסה להמשיך ולהעפיל לראש הגבעה, תוך כדי שאטרים ורובנדייר מאחוריו מושכים ומחסלים את הקובולודים שירדו להדוף אותם, אלא שאז, כשהוא רחוק מכל היתר, הוא נתקל בהפתעה לא נעימה-דינוזאור ענק שמסתער מראש הגבעה, נוגס בו ומעיף אותו לכל הרוחות. אטרים ורובנדייר מסתערים למעלה, רק כדי לגלות גם הם את היצור המסוכן, בזמן שדוג'ה מרחוק מחסלת חלק מהצלפים.
מרחוק, קרנות מלחמה רועמות-עוד קרב מתרחש בקרבת מקום, והדמויות דואגות לגורלם של הפליטים, שנותרו למטה זמן רב מהמתוכנן.
הדינוזאור עושה בדמויות שמות, והקובולודים מראש הגבעה ממשיכים לפגוע בדמויות, תוך כדי שהם יורים גם על מטרות נוספות.
באין ברירה, רובנדייר מנסה את כוחו בקסם מסוכן חדש שלמד, ומטיח בדינוזאור מעין כדור ברקים.
הכדור כמעט ומחסל את אטרים בטעות, אבל מכה נוספת מכריעה את היצור צמא הדם, של דבר מכריע אותו, והדמויות מפלסות את דרכן לראש הגבעה, ומחסלות את הקשתים הקובולודים שנותר.

אז, קרנות המלחמה מהדהדות שוב, וכוח קטן של ארבע פרשים, שריונתיהם מעוקמים, עולה לגבעה.
אחד מהם מוריד את קסדתו המרוסקת, חושף פנים נאות מאוד, אך פצועות, ואז מחייך חיוך שחציו לבן מאוד וחציו אדום לחלוטין.
"אני מבין שהיה פה עוד כוח קובולודי שארב לנו. גם כך בקושי הרגתי את הדינוזאור שארב לנו" הוא אומר, מסתכל על דוג'ה, ואז על אטרים שצולע לשם "אני הוא הברון לורנדו, ונראה שאני חב לכם חוב גדול."
הלילה הנורא הסתיים, הדרך לכפר לורנדו פתוחה.
"אבל קודם, נותר דבר אחד לטפל בו" הוא אומר, מבטו פוגש את חצי האורק הפצוע.
"אתם חייבים לספר לי איך הרגתם אותו. וואו, זה בטח היה קרב מגניב בטירוף!".

חלק ד'- עמידתו של הברון הצעיר

כשהן מלוות על ידי הברון הצעיר והנאה, שמסביר להם בהתלהבות ששמו הרננדו אלפונסו חיימנז אל-מגניפיקו דה-לורדנו, הן נכנסות לבקושי- עיירה לורנדו, מרכז הברונות הקטנה. הברון, ששומע מהם בצימאון את החדשות, מודה להן בחום על שהצילו את אנשיו, דואג לפליטים למחסה ומזמין את הדמויות ל'סעודה מפנקת" שאומנם יש בה אווירה טובה והרבה יין, אבל לא הרבה יותר.
כטוב ליבו ביין, הברון מספר להם שהוא כבר חשד בסכנה כשראו מרחוק את להבות הקרב הראשון, ושלח שליחים לאסוף את "טובי לוחמיה של הברונות". אכן, נראה שהברון אסף ואימן מבעוד מועד כוח מיליציה יחסית מרשים בחימושו[שאפילו כולל חוליית 'אבירים', כלומר, פרשים שמאוד משתדלים] ביחס לברונות הפצפונת שלו, על אף שגם הכוח הזה אינו מונה יותר מ40 איש כרגע.

למחרת היום, הרננדו אוסף אותם ל'חדר המלחמה' שלו, ושם מעדכן אותם שהכוח הגדול והמאומן של גארוק מתכונן לחצות את הנהר עוד באותו היום, מבלי לחכות לשאר הכוח של המועצה[נראה שגארוק, אולי בגלל היותו קובולוד ולא טרוגולדיט, נחוש מאוד להוכיח את ערכו ואת כוחו לברית הלטאים]. על אף שחלק מיועציו מייעצים לו לסגת, הרננדו, בעידוד הדמויות, מתכנן מתקפת נגד 'סוערת', שתימחץ את הכוח החוצה, תחסל את גארוק, תרתיע את המועצה מלחצות את הנהר, ותאפשר לברונות לאסוף ולאמן איכרים גם מהכפרים המרוחקים יותר.

הדמויות תומכות בהצעה-גם מכיון שיש להן חשבון לא סגור עם גארוק, וגם מפני שהן חוששות שהברון הנמהר עלול למצוא את מותו אחרת.
הכוח הקטן של הברונות מתפזר לשלושה גושים, כשבמרכזי ניצבים דוג'ה והברון, במורד הנהר נאק ניק ורובנדייר, ובמעלהו אטרים.

קרנות המלחמה סוערות, והכוח הקובולודי הגדול יותר מסתער, כשגארוק מוביל הסתערות של פרשי לטאה במרכז, ובמורד הנהר נאק ניק ורבונדייר מסכלים רק ברגע האחרון התקפת פתע מתוך המים של שני יצורי הלטאה הכתומים והזריזים. אבל הקרב, שהיה בקלות עלול להפוך למרחץ דמים רצחני שבו מרבית צבא הברונות מושמד, מקבל תפנית מפתיעה בעקבות רעיון מבריק ברגע האחרון של דוג'ה- שעוצרת את הברון ואנשיו מלהיסתער אל גארוק, ובמקום זה פוערת בור מתחתיהם. לא רק שהנפילה לבור שוברת את המתקפה של כוח המחץ של גארוק, היא גם משנה דרמטית את שדה הקרב-המים שזרמו בנהר מתנקזים אל הבור, וכל הצד של נאק ניק ורובנדייר מתייבש- והדרך פתוחה בפני הקובולודים!
אלא שהדמויות מתנהלות בחוכמה, ולמרות שהכוח הגדול של הקובולודים כמעט ומכריע את האיכרים במורד הנהר, ואף מפיל את מנהיגתם, ברטה, הדמויות מצליחות לשמור את הקובולודים בקו הנהר.
בינתיים, במרכז החזית, הקובלודים מנסים נואשות לחלץ את גארוק מהבור, אולם דוג'ה מטיחה בו מהלומות פסיוניות בזו אחר זו. הקשתים הגובלינים משקיעים את כל כוחם בלהפיל אותה וגארוק מצליח להציב בחזרה את כף רגלו מחוץ לבור, שעוד רגע יעלם-אולם הזעם האדיר שהיא צברה כלפי גארוק כשראתה את ילדי הכפר נשרפים באש מתועל לגל פסיוני רצחני, שמחסל סוף סוף את המנהיג הקובולודי, ולנגד עיני אנשיו המשתאות, מוחו מתפוצץ, והוא נמשך מטה בזרם, שמתחדש בבת אחת.

בינתיים, המצב של נאק ניק ורובנדייר נהיה נואש, כשהגובלינים זורקים על האגף היבש של הנהר את הכוחות מהמרכז, אולם ההתעקשות שלהם להחזיק את הגובלינים בקו המים משתלמת, כשאדמת הבור שבה ומתרוממת, ושולחת גל אדיר של מים, שמעיף את הכוח הקובולודי לכל הרוחות!

הקובולודים נמצאים בכאוס בשלב הזה, והברון ואנשיו מסתערים, ומכים בהם, אולם במעלה הנהר כל הזמן הזה, אטרים אוחז בעמדה שלו כמעט לבדו, הודף גל אחרי גל של קובולודים. לבסוף, כאשר כמעט כל אנשיו נפלו מהרגליים, הקובולודים כמעט סוגרים עליו- אלא שבדיוק באותו הרגע אטרים מוחא כף, ושולח גל של ריפוי שמקים על רגליהם חלק מהאיכרים שנפצעו- ואלו מסתערים בכוחות מחודשים, הודפים התקפה נוספת, ומאפשרים לברון ולשאר לשרוד את הדקות הקריטיות שדרושות בכדי שהקרב יתהפך.
ואז, כשלטאה ענקית ורוכבה מסתערים על אטרים הפצוע, מוקף הגופות של אנשיו, מרסקים את רגלו ומפילים אותו לאדמה, המראה האחרון שהוא רואה הוא דגליו המתנפפים של הברון ואביריו.

הקרב נגמר, הקובולודים מתפזרים ונסוגים בפחד, רובם נטבחים במנוסתם, וצבא הברון אומנם ספג אבדות רבות, אך עודו שלם ומתפקד. הדמויות, שמצילות את אטרים מסיפו של המוות, חוזרות כמנצחות למשתה ניצחון, רק קצת מפואר יותר מהקודם, בעיירה דה לורנדו.
אנשי הברונות הקטנה מריעים לברון הצעיר ולדמויות הגיבורות, שהצילו אותם מחורבן בידו של גארוק והמיטו חורבן על שבט האגרוף האדום.
אבל מעבר לנהר, עשרות מדורות חדשות בוערות בחשיכה.
ואי שם מעליהן, כל אדם בעיירה כמעט בטוח שראה לרגע,
את צילו של הדרקון.
 
עריכה אחרונה:

הלדין

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
פרק טוב. אני מקווה שזה לא יתגלה כניצחון פירוס. האם היה קרס עלילה מתוכנן כלשהו עם יער השבועה כמו במקרה של סכר אסוראס?

מה הקשר של שבט האגרוף האדום לקובולדים של גארוק?

ואיזה בדיוק דינוזאור היה מדובר? אני קיבלתי תחושה שמדובר באחד מההולכים על ארבע לפי ממדיו אבל לפי צמאון הדם הנרמז, זה היה, מן הסתם, תרופוד.

הבארון של לורנדו נשמע כמו טיפוס חביב. טוב, צריך טונות של אופטימיות כדי להיות המבוגר האחראי בכל התוהו ובוהו הזה.
 

The oldman

The Rainbow Archmage
צוות הפורום
נשמע כמו קרב מגניב בהחלט - נראה שהצלחת להעביר את התחושה של קרב-רב בצורה טובה.

מה שכן, אם זה כזה אזור מסוכן, נשמע מוזר שללורנדו אין צבא רציני יותר. הייתי מצפה שיהיה לברון הגנה יותר קבועה אם יש איום מתמיד של מפלצות.
 

פלדריק

פונדקאי ותיק
תודה רבה על התגובות, אני גם חושב שזה היה קרב מוצלח, הרבה בזכות השחקנים. לגבי הברון, יש לו כוח מרשים במספרים ובאימון ביחס לאוכלוסייה וההון שלו, אבל הוא גם פרוס בעוד מקומות, במיוחד אל מול האיום המסורתי יותר מדרום בדוראגר, וגם טרם סיים להיאסף כשהברון יצא ל'מתקפת המחץ' שלו. האזור נהיה מסוכן מאז ההתרסקות- כמו כל הדוכסות וכנראה גם הממלכה...ולברון אין על מי לסמוך מלבד על עצמו[ולפעמים על 'הרצון הטוב' של גבעת פלדה ופתח דרך].

בכל מקרה, עם סיום הקרב הזה, אנחנו מגיעים לפרק הרביעי והאחרון ל'עונה הראשונה' של החבורה![אל דאגה, עונה שנייה כבר החלה!], הימורו של המצביא!

פרק 4- הימורו של המצביא

מבוא-

הדמויות חוזרות פעם נוספת כמנצחות לעיירה לורנדו, והברון הצעיר משקיע עוד יותר בארוחה כיד המלך, בעוד שחיילים קשוחים נוספים מגיעים טיפין טיפין מכפרי הברונות להצטרף לכוח שלו.
אלא שלאחר ליל חגיגות אחד, כבר ברור שהמצב הרבה פחות ורוד משנראה- הדמויות אמנם שברו לחלוטין את גארוק והשבט החזק שלו, שחשב שיוכל להפיל לבדו את הברונות, אבל עיקר השבטים שמרכיבים את המועצה של הדרקון מתקרבים לחצות את הנהר, בעוד שבני בריתם שבמעבה העיר התת קרקעית דוארגר מרתקים חלק חשוב של כוחות הברונות.

כל הדברים האלו כמובן לא יכולים לייאש לחלוטין את הברון, שמתכנן בשיא המרץ תוכניות לקרב הירואי נוסף, אולם כשמחנה האויב הענק סוף סוף נפרש מעברו השני של הנהר והערב יורד, הדרקון השחור העצום משייט מעל הנהר, נושף אש אדומה ויוקדת על מימיו.
או אז, שליח קובולודי לובש שחורים תחת דגל הפסקה האש מוסר מגילה שמבהירה- לא יהיו עוד קרבות מטופשים. על הברונות להיכנע תוך שלושה יממות, ואם לא, ה'אל השחור' ואנשיו ישרפו את הכפרים וישמידו כל זכר לברונות לורדנו.

כדי לחסוך את כל זה, הדרקון השחור מכוון ישירות לאופיו של הברון- הוא מציע לו שאם גאוותו לא מאפשרת לו להיכנע, שיגיע מולו לקרב אחד על אחד.

הדמויות והברון יושבות בדממה לא נעימה בחדר המלחמה הקטנה של הברון. יהיר ככל שיהיה, גם לברון ברור שאינו יכול להביס את הדרקון. גם הדמויות מבינות שחיה עצומה שכזו היא הרבה מעבר לכוחם ללא עזרה. אולם אם הברון לא יכנע, ימיה של הברונות ספורים. לדמויות עומדת פה ברירה כואבת- האם לנטוש את הברון ולרכב לצבא פתח דרך, שעוד נערך למערכה על גבעת פלדה, ולבקש עזרה? או לצאת עם הברון לקרב מסוכן ונואש נגד הדרקון ומאמיניו?

בצר להן, הדמויות בוחרות באופציה הראשונה. הברון, פניו שלרוב מחייכות קודרות ורציניות, מבטיח להן שיחכה שלושה ימים ואז יצא לפגוש את הדרקון, במטרה לקנות זמן נוסף להביא תגבורת שתושיע את הברונות.

הדמויות נותרות עם הברון עוד לילה אחד, במהלכו הוא מנסח את הנאום האחרון שיתן לאנשיו, ואז, הן עוזרות לו לעטות את שריון הקרב המפואר אך מהוה שלו, ובחיבה רבה נפרדות ממנו, בעודו עולה לנאום אל מול אנשיו.
"אני, הברון סר הרננדו אלפונסו אל-מגניפיקו ה-3 דה לורנדו, נפרד מכם היום אנשיי האהובים, ביודעי שזוהי הדרך היחידה להגן עליכם, מגורל גרוע ממוות. יתכן מאוד שלא אחזור, אך אני מעדיף את מותי שלי, ממותם של רבים מכם..."

ובעוד הכפריים מזילים דמעות אמיתיות של פרידה מהמגן האהוב שלהם, הדמויות מעמיסות את השקים האחרונים, עולות על הסוסים, נותנות מבט אחרון, ודוהרות.

"...וגם ללורה, מלינדה ובליסה, ובניהן היקרים, שאחד מהם לפחות, כך אני סבור והנחיתי את אסטבן, יתברר לאחר בדיקה כבן חוקי ויורש ראוי לברונות…"

וכך מהדהדות מילותיו האחרונות של הברון, כשהדמויות עם שחר מהרחק מהברונות…

חלק ראשון- רוזנים ודרקונים
הדמויות רוכבות בשעטה וללא עצירה על סוסיו הטובים ביותר של הברון. הן רוכבות כמה שעות טובות כשהן נתקלות לפתע בחבורה של רוכבים רעננים שרודפים אחריהן, ובראשן דמות גדולה ומעוותת. הדמויות עושות אחד ועוד אחד- הן קרובות לאחוזה של ריקארדו, ואחד מהפטרולים כנראה הבחין בהן. הסוסים של הדמויות מותשים, הדמויות אינן רוכבות מנוסות והפרשים הכועסים זועקים בעקבותיהן. ניסיון התחמקות של רובנדייר דרך דרך צדדית לא עוזר והפער מצטמצם, כשדוג'ה לוקחת הימור מסוכן- היא מאטה ומאפשרת לרוכבים להתקרב אלי, וכשהם דוהרים לכיוונה, היא פוערת לפתע בור ברצה- שמצליח ללכוד את כולם! הסוסים נופלים ומרסקים את רגליהם, הרוכבים שוברים ידיים או מתים, ואלו שלא מתפזרים בבלבול. הדמויות ממהרות להמשיך בדרכן, אך מרחוק יכולות לראות שהדמות המעוותת שברש השיירה מטפסת החוצה מהבור, ומביטה בהן מתרחקות…

כמה שעות לאחר מכן הדמויות כבר במחנה הצבא שפתח דרך הקימה מצפון לרסטוול. מרחוק, הצבאות הגובליניים מקימים מצור על גבעת פלדה. הדמויות נפגשות עם דארון, שבדיוק דן באסטרטגיה עם הרוזן המפונק של פתח דרך בכבודו ובעצמו, ומספרות לו על הקרב על לורנדו ועל הדרקון. הן מפצירות בו לשלוח את הצבא שלו להדוף את הקובולודים, אבל הרוזן הצעיר והנאה, שמקשיב בעניין תוך כדי שהוא אוכל אשכול ענבים, מצקצק בלשונו.
"מה פתאום, שאשלח את צבאי דווקא כשגבעת פלדה עלולה ליפול לידי כפרי בשל? ההם הפסידו לגובלינים! השמועות אומרות שהרודן עצמו ברח, ובניו מנהלים את העיר ומכחישים את העלמו. דארון, תהיה זו טיפשות מצידי! אני לא טיפש גס כמוהו. אנו נחכה עד שהברון יקריב את עצמו. אם יחסל את הדרקון, נשמח לבוא לעזרתו אם לא, נשלח כמה מלוחמי הטובים ביותר. אמור להם שמי מהם שיביס את הדרקון יזכה בנחלתו ובזכות להיות ברון שלי. את הצבא השאר כאן, וכאשר נסיים כשגבעת פלדה שלנו, נתפנה מערבה לתבוע לי גם את פיסת האדמה הזו". דומייה נופלת על הדמויות. ניכר שדארון לא מרוצה מהמצב, אבל במובנים צבאיים מבין את האתגר. הן עשו את כל זה עבור ברונות לורנדו, ועכשיו נראה שקצרה ידן מלהושיע.
הן שוקלות לנסות לשוב ולהציל את הברונות, אבל אז לדארון יש עבורן בקשה.
הגובלינים הביסו את גבעת פלדה תודות לשליטה שרכשו על הנהר, מחורבותיו הקדומות של סכר סוראס. דארון חושד שהסכר מסוגל לעשות עוד הרבה יותר מרק לחליש את הזרימה בנהר- עד וכולל להציף את גבעת פלדה ולהשמיד את הגנותיה. אסור שהגובלינים ישלטו יותר לעומק בסכר הזה, כל יום שעובר עלול לקרב אותם לנשק שיטה את המאזן באופן מסוכן. הוא מארגן כוח עילית שיתקיף את הסכר- והדמויות יכולות להיות בו רבות חשיבות, ולגזול מהמנהיג הגובליני את קלף הנצחון שלו.
הדמויות מתלבטות מאוד האם לחבור להימור של דארון או לשוב ללורנדו.
בערב ההתלבטות הזה, נאק ניק יורד לרסטוול לבקר את פרדריק וטיאנה, ומבקש מהם חזיון. כשטיאנה נושכת אותו, הוא רואה השקפות של ירח במים, שנהפכת לדרקון.
"כדי להרוג את הירח, עליך להרוג את הירח" הוא שומע קול.
ואז החזיון מתחלף, הוא הופך לעורב, וממעוף הציפור, הוא רואה ארבע אנשים לבושי שחורים רוכבים במהירות מערבה מגבעת פלדה.
"ארבע רוכבים ברחו מהעיר אל הארץ שבין ההרים.
אחד יחיה, אחד ימות.
אחד ירמה בבושה.
ואחד, יהרוג דרקון."

חלק שני- אצבע בסכר

לאור הגילויי של נאק ניק, הדמויות מחליטות בלב כבד לסמוך על הנבואה, ולהשאיר את הדרקון לרוכב המסתורי, ולצאת ולהציל את גבעת פלדה מהאויב. הדמויות מתחמשות ונפגשות במרכז המחנה עם שאר המשלחת. המשלחת מורכבת מהדמויות, כמה חיילים רגילים, לוחם ותיק ולבן שפם בשם ארנסטו, ומומחה חבלה נמוך קומה, צעיר ונוטה לצחקוקים מוזרים בשם ריקארדיניו[בנקודה הזו השחקנים לועגים למנחה על כך שלכל הדמויות קוראים ריקארדו ואין לו רעיונות מקוריים לשמות].
את המשלחת מוביל מאנדיוס, דודו של הרוזן, והמכשף המנוסה ביותר בפתח דרך, אולי בדוכסות כולה. מאנדיוס הוא גבר שדוף אבל מרשים בשלהי גיל העמידה, יש לו קרח במרכז הראש אבל שיערו עוד שחור למשעי, לובש גלימה סגולה ומעל בגדי עור נאים ושחורים, וכל ההתנהלות שלו משדרת תקיפות ויעילות. דוג'ה בתחילה להוטה לקשור איתו שיחה על קסם, אבל הוא מבטל אותה ומזלזל ביכולות הקסם של המכשפת ובמקום זאת שואל את כולם האם הם מוכנים. כשהם עונים שכן, הוא מכה במטה שלו על הקרקע, ומעגל זוהר מופיע מסביב לדמויות- ואז הן מופיעות פתאום בגבעה עשרות קילומטרים משם, משקיפות על הסכר.

הדמויות מבינות שיש להן שני אופני פעולה- האחת להתקיף התקפה ישירה את הסכר, והשנייה לחפש דרך עוקפת. הדמויות מחפשות ומוצאות מערה שמובילה אותן לכיוון הסכר. אלא שבעוד המשלחת מתפתלת במערה הצרה, שמסתבר שמשמשת כמערת הצרכים של הגובלינים, היא מותקפת לפתע על ידי אוטיוג ענק, שהורג את אחד מהחיילים ומנסה לגרור את ריקארדיניו איתו למעמקי הצואה! הדמויות מתקיפות את האוטיוג, אלא שעוד לפני שהן מחסלות אותו אוטיוג נוסף מתקיף אותן מהעורף,ומחסל חייל נוסף! בעזרה[מועטה ואדישה למדי] של מאנדיוס ובאמצעות ההתקפות היעילות של ריקארדיניו[שכמעט ולא פוגעות…] הדמויות מתגברות על האוטיוגים. הן מוצאות כניסה לסכר, ומוצאות עצמן בחדר עתיק ומכוסה באזוב, שם הן מותקפות על ידי יצורי דג מגעילים, שמסתבר שהשתכנו באזור הזה של המבוך. לאחר שהן הודפות אותם, הן מתלבטות עם לרדת למטה יותר, למקום ממנו הגיעו אנשי הדג, או לבדוק דלתות גדולות למרכז המבוך.
הן פותחות את הדלתות הגדולות למרכז המבוך שבמזרח, ושם רואות אולם ארוך, שהרצפה במרכזו נשברה או קרסה מטה, ובצידו השני של השבר ארבע גובלינים עם קשתות כבדות.
הגובלינים, שהיו בטוחים שהם יחסלו את המדויות בטרם הן יגיעו אליהם, מחוסלים כהרף עין כשדוג'ה פותחת בור, שמפיל אותם מטה, לקומה שממתחת, והדמויות חוזרות על עקבותיהם לפני שתגיע תגבורת, ויודעות כעת שהחלק המזרחי של המבוך כבר מוחזק היטב בידי הגובלינים.

כעת הדמויות יורדות למפלס שלמטה, שם המים כבר מכסים את הרצפה, ומותקפות על ידי אנשי דג נוספים, והפעם גם המלך המגודל שלהם, שמתשתמש היטב בקלשון, מכשפה מוזרה וסרטנים ענקיים שעוזרים להם. מאנדיוס מרתק את המכשפה לקרב כשפים, אבל בינתיים חייל נוסף נהרג, ואיתו גם ארנסטו, שמלך אנשי הדג מחסל במו ידיו לפני אטרים מפיל אותו. הסרטן הענק אוחז ברובנדייר ומרים אותו, אבל רגע לפני שהוא משסע אותו, רובנדייר מפעיל את כל כוחו...ומצליח להשתלט עליו!
כעת הקרב מתחיל ליטות לטובת הדמויות, אלא שהמכשפה מזמנת באקט נואש נחיל של עוברי דג מגעלים מתוך הביצים לתקוף את הדמויות… אבל הדמויות מפילות את אנשי הדג, וירייה מכוונת היטב של ריקארדיניו מחסלת את המכשפה. נאק ניק פצוע קשה, וריקארדיניו מציע לו מרקחת קסומה שמרפאת אותו. "קצת מתעסק לפעמים באלכימיה, היהי" הוא אומר.

הדמויות חוקרות קצת את החדר, ומלבד שרשרת מסתורית על המכשפה, הן מגלות שם מעין מיני מקדש לישות מוזרה, דמוית מערבולת, שאנשי הדג הכינו- וגם תמונות של טקסים, שמרמזים שאנשי הדג האלו, היו פעם אנושיים…
גרוע מכך, מפלס המים, שכרגע עומד בגובה כף הרגל, עולה בהדרגה; ויללות עצומות מעולם הרוחות מכות ברובנדייר- אין ספק, משהו במעמקי הסכר הוא אדיר ורב כח- והמשהו הזה, הולך ומתכונן לקסם נורא...
 
עריכה אחרונה:

הלדין

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
פרק טוב. הקטע עם הברון היה עשוי טוב בצורה קומית. לגבי הרוזן, הוא היה נחמד מספיק להשאיל את המכשף הכי חזק שלו...

נראה שהחבורה שוב שרדה בקושי את ההיתקלות.
 

The oldman

The Rainbow Archmage
צוות הפורום
סיום מגניב, יהיה מעניין לגלות עד כמה הגובלינים מכירים או לא מכירים את אנשי הדג שבמעמקי הסכר. כשחקן זה היה מפתה אותי לנסות לכרות ברית עם אחד הצדדים כנגד האחר.
בנוגע לברון, נשמע מאוד אצילי ביחס לאחד כשזה. הנבואה מסקרנת, אני הייתי בטוח שזה מתייחס לדמויות עצמן, אבל אני מבין שהשחקנים לא חשבו כך.

נ.ב. מי זה דארון? אני משער שהזכרת אותו מתישהו, אבל שווה לפחות לכתוב את התואר שלו.
 
Top Bottom