מתחילים חלק חדש, ואולי הכי אפי עד כה...
חלק 3- צילו של הדרקון
מבוא-
החבורה שבה לרסטוול עם העבדים ששרדו ועם פרדריק, והוא וטיאנה מודים להם מאוד. טיאנה משחררת את נאק ניק מהשבועה שלו, ואז נותנת לו נשיכה בצוואר, שלמרות תחנוניו שתהפוך אותו לאיש זאב, נותנת לו דווקא חיזיון, לא ברור אם מהעבר או מהעתיד, של קרב קסמים אדיר בשמיים, אי מעופף שממטיר אש וברקים, וספינות טובעות, מלחיהן זועקים באימה בשפה אנושית אקזוטית.
החיזיון מתפוגג כשנאק ניק חש עצמו טובע. אתה הוא הירח החסר, הוא שומע קול אישה מורעב בראשו, בטרם המציאות שבה אליו.
הגיבורים מבלים ברסטוול את שארית היום במנוחה, שדוג'ה מנצלת כדי להתחבר עם סינטיה, הבת המאומצת של הפונדקאי הגיבן. הגיבורים מקבלים מהכוהנים הגדולים אמצעי תחבורה- כלומר, אתונות זקנות ועייפות. למרות הסירחון, זה עדיין מהיר יותר מהליכה ברגל, והדרכים לפתח דרך עודן בטוחות.
בפתח דרך, הדמויות אוספות את החרב השחורה שחושלה עבורן, ואז מתאמתות שוב עם אנריקו, הסרן המושחת שקבע להן את הפגישה, ולאחר 'שכר טרחה נוסף' זוכות להיפגש עם דארון ברינג, שר הצבא של פתח דרך, אדם מבוגר ששירת גם את הרוזן הקודם, אדם גבוהה, משוריין, משופם וכסוף זקן.
הדמויות מספרות לו על הנבואה ועל המכתבים של סורת'ול, ולמרבה ההפתעה, דארון הוא קשוב על אף דרגתו ורצינותו, ומדבר גלויות עם הדמויות. הוא מסביר להן שהמצב הפוליטי השתנה במהירות- הגובלינים מיד פלדה חצו את הנהר, שהפך לפתע רגוע לחלוטין, כנראה כי גילו כוח קסום כלשהוא בסכר סוראס המסתורי והקדום, והנחילו תבוסה לכוח של גבעת פלדה שהגן על הנהר.
[אכן, הגובלינים תפסו עליו שליטה והחלו ללמוד את כוחותיו- פועל יוצא של בחירת הדמויות שלא להשתתף במשלחת של גבעת פלדה שהייתה אמורה להשיג עליו שליטה קודם].
כעת, גבעת פלדה אוספת כוחות להדוף את הגובלינים, ועם גבה לקיר קראה לפתח דרך לממש את הברית ביניהן ולצעוד לעזרתה. לא בטוח שפתח דרך מעוניינת בזה, אבל ייתכן גם שהרוזן מתכנן פשוט לתקוף את המנצח-ולכן הצבא מתחיל להאסף ליציאה דרומה, לכל מקרה.
בכל מקרה, דארון מסכם, הראיות שאתם מביאים על צבא לטאים שלכאורה שנאסף ממערב -לא מספיקות בכדי שישלח לשם את הצבא, בטח אם ייעדו הוא ברונות לורנדו, כפי שהדמויות חושדות, ולא פתח דרך.
הדמויות, שממכתביו של סורת'ול למדו שבדרכו מערבה, סורת'ול תיכנן לפגוש את כוחותיו של 'ביצה' אחר, ת'ארום, מציעות לדארון שיביאו לו את ראשו של הטרוגולדיט-או לחלופין, הוכחה על קיומו של הדרקון-כהוכחה.
דארון מסכים, ושולח איתן כוח של שמונה לוחמים. הדמויות, כאקט של נקמה, מבקשות שסרן אנריקו יהיה המפקד של הכוח, וזוכות במבוקשן.
חלק א- צעד לפניהם
הכוח הרכוב מגיע במהירות לנקודת המפגש, ומחכה שם זמן רב. לאחר יומיים, החיילים מעוניינים לעזוב, אך אטרים, שפונה לרגש הדתי שלהם אל צ'אטאר- מתפלל איתם ומשכנע אותם להשאר. למחרת האווירה נעשית עוד יותר מתוחה, בין היתר עקב הגזענות הגלויה של חלק מהחיילים כלפי הדמויות הלא אנושיות, ואחרי גלגול לא מוצלח וריב עם אנריקו, חצי מהחיילים עוזבים, ובראשם אנריקו. למחרת, למרבה השמחה, אכן מגיע כוח של קובולודים, וחונה במערה שהדמויות מצאו מראש והשקיפו עליה. נאק ניק מחסל שני קבולודים שיצאו לשוטט, ולאחר מכן, יחד עם היתר, הם מחסלים חולייה שיצאה לחפש אותם, בזמן שהחיילים אורבים לפתח המערה. כשכוח בראשותו של ת'ארום, טרוגלדיט צעיר, אלים ויהיר בהרבה מסורת'ול, יוצא ליער, הוא מופתע. ת'ארום נלחם בפראות, אבל הוא בנחיתות ברורה, וכשהוא מבין שסורת'ול[שידוע כ'קסדה המכונפת' בין הקובולודים] כבר הובס, הוא נאחז בפיק ברכיים ונהרג בידי אטרים ונאק ניק. שארית הקובולדים מחוסלים לאחר מכן בקלות על ידי הדמויות והחיילים.
גזע הטרוגולדיטים ספג אבדה נוספת, וכוח של מעל לעשרים קובולודים נוטרל.
הדמויות נמצאות עכשיו בצומת- מצד אחד הראיות ברשותם- מצד שני, המועד להתאספות המועצה של הביצים הוא ממש עוד ימים ספורים וכעת, הן יודעות גם את המיקום. הן מחליטות לשלוח את החיילים אל דארון עם ההוכחות, ויוצאות מערבה, אל המועצה.
במהלך היום הבא הדמויות, מובלות בידי חוש ההישרדות המשובח של רובנדייר, מצליחות לנווט בין סיירים קובולודיים, ולהגיע לנקודה שבמכתבים נקראת 'העמק הנטוש'- מעין בקע או עמק קטן, שסביבו חונות תשע קבוצות בגדלים משתנים. כשהלילה יורד והירח האדום עולה, הדמויות מתגנבות לעמק, ומצותתות באמצעות העורב.
הן מחליטות לשמור אותו במרחק בטוח למעלה, ולכן זוכות רק לחלקי שיחה-
מהמעט שהן מבינות, הן מבינות שהיה איזשהו מין ויכוח בין הביצים הגדולות- גם משהו בנוגע ל'קסדה המכונפת', וגם משהו בנוגע ל'אל שטרם ראינו'. לבסוף, דמות גבוהה מהאחרות קמה, ומזמנת דמות אחרת לגשת קדימה. הדמות השנייה מתקדמת, ואז, מבין העננים, מגיח צל עצום, שחור ומכונף.
הוא נוחת אל הארץ בשאגה שמרעידה אפילו את הדמויות מפחד, ואז, בנשיפה עצומה של אש, הופך את הדמות שצעדה קדימה לאפר ואפר.
הדמות הגבוהה מרימה את ידיה, וכל ראשי המועצה והקובולודים שסביב לעמק, כורעים ברך ביראה.
העורב, שנס בפחד, מספיק רק לשמוע לחישה רמה אחת בטרם היצור שב וממריא לשמים.
"יחי הדרקון ונביאו".
חלק ב- חורבנו של הכפר גדתון
לאחר שראו את הדרקון במו עיניהן, הדמויות מחליטות שבהינתן שדארון כבר יודע על המצב, הדבר הכי מועיל שיוכלו לעשות הוא להודיע לברון מלורנדו כדי שיוכל להתכונן להתקפה עליו. הם יורדים דרומה אל גבול הברונות, ושם, ליד הכפר גדתון, הן מתצפתות מרחוק על קבוצה גדולה, פראית וחמושה של קובולודים, בעלת ניסי מלחמה שמציגים אגרוף אדום, שמתפצלת לכמה קבוצות שמכתרות את הכפר, בעוד הכוח העיקרי מתקדם ממזרח.
הדמויות מבינות שהן כנראה אינן יכולות להתמודד עם כל הקבוצה או אפילו עם הכוח העיקרי, ומחליטה להשיג את הקובולודים ממערב, אגב קרב קטן ככל האפשר, בכדי להזהיר את אנשי הכפר. הם עוברים על פניהן של שני נשות לטאה משונות וכתמתמות שמתמקמות במעין מארב ליד הנהר. הדמויות עוקפות אותן ואת הכוח שאיתן, ומגיעות לכפר ממערב. הן מזהירות במהירות את דרי הכפר,שחלקם בורחים מערבה בעצתן של הדמויות, בעוד שחלק ניכר מהגברים נותרים להלחם. אלא שלדמויות לא נותר כמעט זמן, וההתקפה קשוחה בהרבה ממה שהדמויות חשבו- הכפר מתחיל לבעור ממזרח ומצפון, חלק מהנשים והילדים עוד כלואים בבתיהם הבוערים. אל הכפר מתפרצים עשרות קובולדים, אחד מהם, רכוב על לטאה ונושא נבוט ומגן צבוע אדום ענקי, מתפרע בראש חבורת פרשי לטאה ושורף את כל חלקו המזרחי של הכפר. "אני הוא גארוק אגרוף הדם", צועק המנהיג הקובולודי[הפעם הראשונה שהדמויות נתקלות באחד כזה], וקוצר בחוטבי העצים הקשוחים שמנסים להודפו.
דוג'ה מקבלת החלטה לנסות להציל כמה שיותר מתושבי הכפר, במיוחד את הילדים. אטרים ורובנדייר מתייצבים לבלום את התוקפים יחד עם הגברים שנותרו, בזמן שנאק ניק ודוג'ה מכים בהפתעה קבוצת קובולודים שניסתה לפגוע בבתים שטרם פונו. המכשפה והנוכל מחלצים חלק מהמשפחות, אלא שמסתבר שבתוך בית הבוער יש קבוצת ילדים נוספת. נאק ניק הפצוע מנהל קרב ירי עם נואש עם צלפים קובולודים שהשלטו עבר על כמה בתים בעודו מחפה על דוג'ה, שמשתמשת בקסמיה בכדי לחלץ חלק מהילדים, אלא שאז גרם המדרגות לקומה העליונה מתמוטט בשל האש, וילדים נותרים כלואים בקומה העליונה. דוג'ה מאלתרת פתרון בעזרת חבלים שהכינה מראש['ואתם צחקתם כשרציתי חבל משי'], והילדים מחולצים רגע לפני שהמבנה קורס.
הקבוצה מצליחה להציל כמעט מאה אחוזים מהמשפחות.
בינתיים, גארוק מתברר כיריב קשוח מאוד אבל יהיר, שלוקח סיכון אחרי סיכון, ולמרות הנזק שהוא גורם לדמויות, ההצטרפות של דוג'ה ונאק ניק מטה את הקרב, כשנאק ניק מחסל מיד במכתו הראשונה את אחד משומריו, וקסם של דוג'ה מרסק את תודעתו של גארוק, ומפיל אותו על הרצפה. אנשיו חשים אליו, ואחד מהם אף מקריב את חייו כדי להדוף סכין של נאק ניק, רגע לפני שסיים את העבודה. לדוג'ה נשאר עוד קסם אחרון להטיל עליו, אבל היא מקבלת החלטה קשה ומעדיפה לנצל את חלון ההזדמנויות כדי להימלט. הגברים שבאו עם הדמויות מתים כולם, אבל ההלם מנפילתו של גארוק מעקב את הקובולדים, והדמויות מספיקות להימלט אל העצים בזמן שהחושך כבר יורד. להבות הכפר העמומות רודפות אותן כל הילה, כמו גם הידיעה שגארוק עודנו חי וזועם, בעת ששיירת הניצולים מפלסת את דרכה מערבה, אל הכפר הבא…