הם לא אמורים לשלוט באסטרטגיה של הצבא
ודייק.
טקטיקה. מקסימום אופרטיבה. אסטרטגיה זה משהו אחר.
בדרך כלל כשהרצתי קרבות גדולים, התחלתי קודם כל מהנחת היסוד הבאה - הדמוית
לא רואות את שדה הקרב כולו במבט-על. זה לא משחק מלחמה במיניאטורות ולא משחק מחשב. הן תופסות את הלחימה דרך החושים שלהן, רק מה שמתרחש בטווח הראייה והשמיעה, או לכל היותר מקבלות דיווחים משליחים/רצים או איתותים כמו דגלים, חצוצרות ותופים והדיווחים האלה יכולים להיות לא ברורים או אפילו שגויים. גם היכולת של הדמויות לשלוט בכוחות מוגבלת בהתאם - אתה לא יכול לומר "אני שולח את הפרשים לאגף מימין בזמן שהקשתים יורים על הסתערות האויב" והיחידות פשוט יעשו את זה מיד, צריך ממש להעביר להם את הפקודה בהתאם למגבלות הפו"ש של עולם דמוי ימי הביניים שאין בו מכשירי רדיו וגם קסמים אין לכל חייל או מפקד.
ככה שכשהרצתי קרבות גדולים, בדרך כלל הלחימה התרחשה מסביב והמשחק התמקד בפעולות והלחימה של הדמויות. לפעמים הן עשו משהו משמעותי שהשפיע על תוצאות הקרב ואפילו המערכה ולפעמים הן פשוט ניסו לא להיהרג. אם הן פיקדו על כוחות, זה היה מאוד מצומצם.
משהו עם היקף רחב יותר, כבר יותר מידי מזכיר לי תרגיל מפקדות. ואחרי שהייתי מפקד מכלול ביותר מידי תרגילים כאלה, ממש אין לי חשק לעשות את זה בזמן הפנוי שלי.