קצת קשה לתת עצה בלי לדעת פרטים על איפה ומתי הסיפור מתרחשים.
מליסנדרה היא בסך הכול וריאציה של דמות הגנדלף שהוא בעצמו יותר מקביל לדמויות הנביאים המוקדמים מהמקרא (לנביאים המאוחרים לא היו כוחות למרות שלגנדלף, בדומה ליחזקאל הנביא, לא הייתה בעיה מוסרית עם פעלולים.). בהקשר יהודי, אתה יכול להציב אותה מול נביאה אחרת ולהשאיר עד סוף הסיפור את השאלה מי מהן נביאת אמת ומי מהן נביאת שקר. יש לזה תקדים: כבר היו נביאות במקרא כמו דבורה הנביאה המפורסמת והנביאה חולדה שלא שרדה אף אחת מהנבואות שלה.
מליסנדרה היא בסך הכול וריאציה של דמות הגנדלף שהוא בעצמו יותר מקביל לדמויות הנביאים המוקדמים מהמקרא (לנביאים המאוחרים לא היו כוחות למרות שלגנדלף, בדומה ליחזקאל הנביא, לא הייתה בעיה מוסרית עם פעלולים.). בהקשר יהודי, אתה יכול להציב אותה מול נביאה אחרת ולהשאיר עד סוף הסיפור את השאלה מי מהן נביאת אמת ומי מהן נביאת שקר. יש לזה תקדים: כבר היו נביאות במקרא כמו דבורה הנביאה המפורסמת והנביאה חולדה שלא שרדה אף אחת מהנבואות שלה.
אני ממש לא מסכים, במיוחד בסדרת הטלוויזיה. גנדלף היה שורף אנשים ושר תוך כדי בשביל להביא ניצחון במלחמה? לא נראה לי. מליסנדרה עשתה את זה יותר מפעם אחת, כולל (בסדרה) את הבת של המלך שלה.
הלאה. מליסנדרה מפתה את המלך שלה כדי ללדת צל שירצח את אח שלו, שהוא בעיקרון גם היורש החוקי לכס. גנדלף היה עושה את זה? לא.
נקסט. מליסנדרה מפתה כל דבר שזז וחשוב לעלילה (לפחות בסדרה), כולל את גנדרי, ג'ון סנואו ועוד. גנדלף היה עושה את זה? לא.
אז איפה הדמיון לגנדלף, חוץ מהעובדה ששניהם מכשפי אש?
זה יכול להיות רעיון מעניין.
לא ברורה לי הכוונה "לא שרדה אף אחת מהנבואות שלה". דרך אגב, הנביאה חולדה מוזכרת גם בתנ"ך עצמו? הייתי בטוח שזה מדרשים וגמרא.
ולשאלה עצמה - כדאי שתפרט אם אתה מתכוון למליסנדרה בספרים או בסדרת הטלוויזיה. זה שתי דמויות קצת שונות.
דבר שני - איזה חלק במליסנדרה? העובדה שהיא דוחקת בסטאניס להקריב הכל כדי לנצח (ואז - בסדרה - נוטשת אותו להבין לבד שזה לא יקרה), העובדה שהיא נוראה ועם זאת צודקת תמיד, דגש אחר שלא חשבתי עליו?
והשאלה החשובה ביותר - אתה מתכוון להציג אותה כגיבורה של הסיפור שלך, או שאתה רוצה שהיא תהיה כל הזמן באזור הדמדומים בין גיבורה לנבל (לא נראה לי נכון להטות את התואר הזה לנקבה) או שהיא תהיה בבירור הנבל של הסיפור? היא מתאימה בעיקרון לכל אחד מהתפקידים.
אתקן רק טעות אחת: סטאניס הוא המבוגר מבין השניים. (טכנית, פרמיר נחשב לבן חסותו של גנדלף כך שאין ספק שלגנדלף היה נוח מאד שבורומיר מת.) גנדלף ומליסנדרה הם פשוט שתי גרסאות של דמות הנביא. ההבדל הוא שגנדלף מבוסס על המוסריות הקתולית של טולקין - לשרוף אנשים זה משהו שיאה למשרתי האויב, לא לקוסם - בעוד שאני חושב שחלק מההשראה למליסנדרה באה משילוב של הנביאים התנ"כיים עם הנוקשות המטורפת של כמה מהמטיפים האמריקאים וקמצוץ סקס אפיל. בואו רק נזכיר את התחרות שערך אליהו עם נביאי הבעל אשר הסתיימה בכך שהמפסידים נשרפו חיים.
כותבי הגמרא הם כותבי הפאנפיקים הראשונים בהיסטוריה. אם הם מתייחסים לנביאה הזו, ברור שהיא מופיעה במקרא. הם גם מחשיבים את חנה אמו של שמואל לאחת משבע הנביאות. למיטב ידיעתי, לא שרדו נבואות שלה.
חולדה הנביאה – ויקיפדיה
פרט לזה אני מצטרף לשאלותיו.
היורש החוקי לכס של סטאניס... אני מבין שלא היית ברור מספיק. מתנצל.
ובכך מסתכם הדמיון. אם גם אתה מסכים, נראה לי שהניסוח "מליסנדרה היא וריאציה של דמות הנביא" יותר מתאים מההשוואה לגנדלף.
לא אמרתי שנביאים לא עושים את זה, רק שגנדלף לא...
אבקש שתגלה קצת יותר כבוד כלפי אנשים שבמסורת היהודית שמור להם מקום של כבוד ביצירת הדת.
רק אומר שבגמרא כתוב שהיו נביאים ונביאות כפליים כיוצאי מצרים, שזה (לפי התנ"ך) 1,200,000 נביאים ונביאות.
עמדתי לתקן את זה ל-"פירשו והרחיבו את מה שנכתב לפניהם" (התנ"ך).
כפי שנאמר, "הגם אתה בנביאים?", על שאול. היו יותר מדי מהם גם בימי המקרא. מה שמוביל אותי לנקודה הבאה: הגרסה הישראלית של מליסנדרה, ככל הנראה, תהיה רקדנית עירום (אם הולכים על דמות המפתה). מה שמליסנדרה עושה נקרא קריאה בלהבות וזה מוגדר כעבודת אלילים על פי היהדות. הדרך היהודית הקלאסית היא דרך מחול ומוזיקה שהכניסו את תודעת הנביא לסנכרון עם המישורים הגבוהים אלא אם כן אתה משה, שלפי החז"ל, הייתה גישה ישירה בלי צורך בכל זה. הדרך הישראלית לא הוסיפה הרבה כבוד להמון בני הנביאים הללו, אאז"נ.
עריכה אחרונה:
תודה.
למעשה, נאמר "הגם שאול בנביאים?" ולא "הגם אתה בנביאים". אבל אני מסכים עם העיקרון.
סביר.
למעשה זה לא, זה מוגדר ככישוף שזו עבירה אחרת וגם חמורה פחות (היא תיכלל במצוות לא תעשה של "לא תנחשו" ותחטוף 39 מלקות במקום למות בסקילה כמו עבודת אלילים. כיף גדול).
יש למה שאתה אומר יסודות בתנ"ך, אבל גם כתוב בכמה מקומות שהנביאים קיבלו נבואות בחלום (או חלום בהקיץ). אז אתה צודק חלקית.
זה כתוב גם בתנ"ך עצמו (לא זוכר את הציטוט המדויק כרגע).
הנה ספר ששווה לקרוא " שדים מעל רחוב אגריפס".
