אתה נותן ללילה לעטוף אותך, לשינה הטובה לקחת אותך. אתה מרגיש את ראשך נודד למקום אחר, וחלום ממלא את שנתך.
אך משהו לא בסדר. אתה יודע שאתה חולם.
אתה מרגיש אש חמימה של אח. אתה מביט בספרייה הביתית של אחוזת זודונה, אך היא נראית פחות כמו זיכרון, יותר כמו תמונה, איור על קנווס שאומן צייר מהדמיון שלו.
על ספת עור מרשימה יושב אדם שלא מוכר לך, עטוף בגלימות בצבע בורדו. עורו בצבע מוקה, שיערו הארוך בצבע פחם וזקנו ושפמו הקצרים מטופחים. הוא יושב בדממה, מביט בארונות הספרים. לפתע נכנסת אישה נוספת לתמונה, צועדת בשקט מאחוריו. "הלורד זודונה. רצית לראות אותי?" היא שואלת. היא אלפית - שיער לבן שופע, עיניים כחולות ועור בהיר ברמה לא טבעית, כמעט לבקני. "באמת חשבת שלא אזהה אחת מסוגי, נאראיס?" אומר האדם מבלי להסתובב אל האלפית. "כמה זמן חשבת שתוכלי להמשיך לעבוד עלי ככה?" האלפית מחייכת חיוך אכזרי. "אתה כנראה לא נבון כמו שחשבת, הלורד. לקח לך מספיק זמן להגיע למסקנה הזאת." האדם נוחר בבוז. "ואת, בוודאי את מאמינה שאת חכמה יותר מבני מינך, הלא כך? זה לא משנה. את לא תתערבי בעסקים שלי יותר - אני אוודא שהציידים בקול טיראס ידעו עליך, וברגע שתראי את פניך בשטחי האימפריום את תחוסלי, כמו כל השאר." לא נראה שלאיומים של האדם יש השפעה רבה על האלפית. "אתה יכול לעשות מה שתרצה, זודונה, זה לא משנה. השגתי מה שרציתי ממך. אני בהריון." ידיו של האדם מתהדקות על דופנות הספה, אך הוא לא מסתובב. "הדם שלך מעורבב כעת בשלי. יורשי העצר שלי יהיו חזקים יותר בשל כך, והם ישיגו את השליטה בבית הזה ממך. אני רק צריכה להאזר בסבלנות, ולצפות איך כל מה שבנית מתפרק סביבך." היא מחייכת באכזריות בעוד דופנות הספה כמעט מתפרקות מאחיזתו של האדם. "להתראות, זודונה. נתראה בקרוב." האלפית יוצאת מהחדר, משאירה אותך לבד עם האדם. במשך דקה, הוא שותק, ורק קולות בולי העץ המתפצחים באח ממלאים את חלל האוויר.
לפתע, הוא מדבר אליך. "עכשיו אתה יודע את האמת. הדם שלה מזהם את המשפחה שלנו. מאיים להשמיד את כל מה שניסיתי לבנות. את כל מה שמשפחת זודונה עבדה עליו כל כך קשה." הוא משתתק לרגע, ואז מביט בך ישירות בעיניים, עיניו בוערות כמו הגחלים באח. "אחותך היא יורשת העצר היחידה שלה. אם אתה רוצה את השליטה בבית זודונה יום אחד, תמצא אותה." האש מהאח בוערת בחוזקה, נתפסת במדפי הספרים ומתחילה לשרוף את הספרייה סביבכם. "הדם שלי זורם בעורקיך. השתמש בו. חסל כל מי שיעז להתנגד לעוצמתו של בית זודונה... הפוך אותם לאפר." הספרייה מסביבך עולה באש, מאיימת לשרוף אפילו אותך...
ואז אתה מתעורר בבהלה, מוצא את עצמך מזיע וחסר נשימה במאורתו של טולדנריר, אור הבוקר חודר בקושי דרך פתח המאורה.
