OOC:
בקשה- הגיבו, בסוג של דאבל למען הנוחות- למי שמשתש בדפד שאני הכנתי- ההודעה הראשונה תהיה הדפד שאליו תפנו, וגם תערכו.
לחלק הודעות בין
IC
לmeta- החלק המכאני.
אם יש צורך תכתבו הערות/שאלות OOC, עדיף בספוילרים כדי לשמור את העץ "נקי" כמה שאפשר.
אם משהו נראה לכם יותר מדי, תכתבו לי בפרטי או בהערת OOC. אם יש לכם נושאים ספציפים שיגרמו לכם אי נעימות אמיתית מחוץ לדמות, אז שאדע להמנע מהם. זה אומנם משחק אימה, אבל המטרה היא הנאה בסופו של יום.
מוות או התמוטטות נפשית מוחלטת הן אפשרות, ואם הן יקרו תוכלו לשחק עם דמות אחרת ש"תירש" את הדמות הראשונה, עדיף עם קשר אליה.
בהודעת הפתיחה שלכם, השתדלו לתת תיאור לדמות וכמה מילים, אולי שורות כדי שנכיר אותה.
ג'ון אניראן-
יום שישי. 13 לספטמבר 1929
בוקר. 8:00.
אנחנו מוצאים את ג'ון אניראן בדירה שלו- (מוזמן לתאר אותה, במובן מסוים הדירה היא... חלק מהדמות)
באיזה מצב ג'ון אניראן בשעה כזאת בבוקר? ליד האסלה מקיא מהנגאובר?
עושה התעמלות בוקר? אוכל ארוחת בוקר? ישן במיטה? מה ג'ון אניראן עושה בעוד בוקר שגרתי?
הסתיו כבר מסתובב בפורט ארמגדו, שולח אצבעות רוח קפואות בין בתי הדירות בפטריק בלוק.
אנשים בחוץ מתרוצצים בדרכם לעבודה או לעניניהם, אוחזים היטב במעיליהם כנגד הרוח, או שולחים יד ביאוש לעבר ניירות חשובים שהרוח גזלה.
מה שזה לא יהיה שג'ון אניאראן עושה, הוא נקטע בחדות לקול צעקות בחוץ. "ילד! ילד! רד משם- זה מסוכן!"
ואז דמות נופלת וחולפת על פני חלונו של ג'ון אניראן מתרסקת בקול מבחיל של עצמות מתבקעות על המדרכה תחת חלונו.
קולות הפניקה בחוץ גוברים.
"דוקטור! דוקטור!"
בוקר. 8:00.
אנחנו מוצאים את ג'ון אניראן בדירה שלו- (מוזמן לתאר אותה, במובן מסוים הדירה היא... חלק מהדמות)
באיזה מצב ג'ון אניראן בשעה כזאת בבוקר? ליד האסלה מקיא מהנגאובר?
עושה התעמלות בוקר? אוכל ארוחת בוקר? ישן במיטה? מה ג'ון אניראן עושה בעוד בוקר שגרתי?
הסתיו כבר מסתובב בפורט ארמגדו, שולח אצבעות רוח קפואות בין בתי הדירות בפטריק בלוק.
אנשים בחוץ מתרוצצים בדרכם לעבודה או לעניניהם, אוחזים היטב במעיליהם כנגד הרוח, או שולחים יד ביאוש לעבר ניירות חשובים שהרוח גזלה.
מה שזה לא יהיה שג'ון אניאראן עושה, הוא נקטע בחדות לקול צעקות בחוץ. "ילד! ילד! רד משם- זה מסוכן!"
ואז דמות נופלת וחולפת על פני חלונו של ג'ון אניראן מתרסקת בקול מבחיל של עצמות מתבקעות על המדרכה תחת חלונו.
קולות הפניקה בחוץ גוברים.
"דוקטור! דוקטור!"
סקוט לאנג-
יום שישי. 13 לספטמבר 1929
בוקר. 8:00.
איפה סקוט לאנג בילה את הלילה? היכן מצא אותו הנער החיוור על האופניים לפני שעה, כשהעביר לו מברק דחוף עם הצעה עסקית שעליו להגיע לפגישה בהקדם, או שצייד אחר יושכר.
האם קורה הרבה שיש הזמנה דחופה כל כך?
ההזמנה היא לבית משפחת מייהאם
משפחה נכבדת מאוד בעיר עם שליטה גדולה בנדל"ן. האנשים בהוליהיל מתנהלים בעצלתיים כמי שהזמן והשטח שלהם- מה שאכן נכון. כמה גבות מורמות כלפי הזר שלא ממש מתאים לערוגות הגזומות בקפידה שלהם, לאוטומובילים החדישים והנקיים.. אבל אין התיחסות מיוחדת. רובם כנראה עוד מתארגנים לבוקר ואולי אף מכורבלים בנוחות במיטה, בעוד סקוט עומד בחוץ חשוף לרוחות הסתיו שמחפשות כל נקודה חשופה בגופו על מנת לקררה.
האם ישר יגש לבית? יחקור מסביב?
בוקר. 8:00.
איפה סקוט לאנג בילה את הלילה? היכן מצא אותו הנער החיוור על האופניים לפני שעה, כשהעביר לו מברק דחוף עם הצעה עסקית שעליו להגיע לפגישה בהקדם, או שצייד אחר יושכר.
האם קורה הרבה שיש הזמנה דחופה כל כך?
ההזמנה היא לבית משפחת מייהאם
משפחה נכבדת מאוד בעיר עם שליטה גדולה בנדל"ן. האנשים בהוליהיל מתנהלים בעצלתיים כמי שהזמן והשטח שלהם- מה שאכן נכון. כמה גבות מורמות כלפי הזר שלא ממש מתאים לערוגות הגזומות בקפידה שלהם, לאוטומובילים החדישים והנקיים.. אבל אין התיחסות מיוחדת. רובם כנראה עוד מתארגנים לבוקר ואולי אף מכורבלים בנוחות במיטה, בעוד סקוט עומד בחוץ חשוף לרוחות הסתיו שמחפשות כל נקודה חשופה בגופו על מנת לקררה.
האם ישר יגש לבית? יחקור מסביב?
ליה ליינהרת-
יום שישי. 13 לספטמבר 1929
בוקר. 7:30
לפני זמן קצר, פרופסור רופרס ניגש אליה לחדרה להעיר אותה. באופן מסוים, דומה לה- מהוסס, נבוך אך נחוש.
"סלחי לי יקירתי, על השעה ואופן הגישה. אך השעה דוחקת. אני חושב שמצאתי הזדמנות נהדרת בשבילך. היכוני בזריזות ובואי למשרדי בתוך 10 דקות, אהיה מוכן עם ספל קפה" מבטיח.
איך נראה חדרה של ליה? האם אכן היא מצליחה להתארגן ב10 דקות?
במשרדו, המלא מזכרות ועתקים מתרבויות וכתות שונות וגם משונות.
מחוץ לחלון הרוח מיללת ונוקשת בחלון העתיק.
קפה ולצידו קערת פרעצעל- המאפה הגרמני החביב עליו כל כך ממתינים בחיבה מבוישת.
"אני שוב מתנצל. אך לפני חצי שעה הגיע אליי מברק בהול שעליו להיענות בחצי שעה הקרובה. התלבטתי רבות לגביו." הוא מעביר אצבעות עצבניות בזקנו ושולח יד קמוטה אל אחד הפרעצעלאך.
"אני רוצה שתצליחי לישון בשלווה. אני רוצה שתצליחי לגרש את הדמיונות הטורדנים על פארא-נורמאליקה. בגלל ההתמחות שלי, אישיות מאוד נכבדת מעונינת בחוות דעתי הבהולה. כסף רב וגם סקרנות מסוימת מעורבים בעניין... אך זה נראה כמו מקרה קלאסי של טרגדיה שנופחה באמונות טפלות. והיתה לי מחשבה..."
הוא מהסס.
"שאולי. אולי אם את תתיצבי מול זה, תצליחי לשכנע את נפשך הסוערת להירגע."
החלון רוטט מעוצמת הרוח הסתווית.
"מ-מה דעתך יקירתי?"
בוקר. 7:30
לפני זמן קצר, פרופסור רופרס ניגש אליה לחדרה להעיר אותה. באופן מסוים, דומה לה- מהוסס, נבוך אך נחוש.
"סלחי לי יקירתי, על השעה ואופן הגישה. אך השעה דוחקת. אני חושב שמצאתי הזדמנות נהדרת בשבילך. היכוני בזריזות ובואי למשרדי בתוך 10 דקות, אהיה מוכן עם ספל קפה" מבטיח.
איך נראה חדרה של ליה? האם אכן היא מצליחה להתארגן ב10 דקות?
במשרדו, המלא מזכרות ועתקים מתרבויות וכתות שונות וגם משונות.
מחוץ לחלון הרוח מיללת ונוקשת בחלון העתיק.
קפה ולצידו קערת פרעצעל- המאפה הגרמני החביב עליו כל כך ממתינים בחיבה מבוישת.
"אני שוב מתנצל. אך לפני חצי שעה הגיע אליי מברק בהול שעליו להיענות בחצי שעה הקרובה. התלבטתי רבות לגביו." הוא מעביר אצבעות עצבניות בזקנו ושולח יד קמוטה אל אחד הפרעצעלאך.
"אני רוצה שתצליחי לישון בשלווה. אני רוצה שתצליחי לגרש את הדמיונות הטורדנים על פארא-נורמאליקה. בגלל ההתמחות שלי, אישיות מאוד נכבדת מעונינת בחוות דעתי הבהולה. כסף רב וגם סקרנות מסוימת מעורבים בעניין... אך זה נראה כמו מקרה קלאסי של טרגדיה שנופחה באמונות טפלות. והיתה לי מחשבה..."
הוא מהסס.
"שאולי. אולי אם את תתיצבי מול זה, תצליחי לשכנע את נפשך הסוערת להירגע."
החלון רוטט מעוצמת הרוח הסתווית.
"מ-מה דעתך יקירתי?"
סאמי (סאמואל סטון)-
יום שישי. 13 לספטמבר 1929
בוקר 8:10.
איפה סאמי נמצא? באיזה שלב הוא בניהול המטע? איך ביתו נראה?
ג'ון סמית'-
"הי. בוס. בוס!" הוא קורא אליך בחיוך רחב של שיניים צחות בעוד הרוח מנסה לקטוף את כובעו, אבל בזריזות של טורף הוא תופס בכובע.
"שמע, יש דיבור חזק בעיר. המעבדה של האיש שלנו קטנה, הוא תמיד מתבכיין על זה נכון?" שואל וממשיך.
"אז שמע. שמע. יש מצב שנוכל לקנות בית אחוזה במחיר רצפה! נשכן את הרוקח שמה, ויהיה לו מקום לבנות לונה פארק אם הוא צריך!"
הוא מסביר את הרעיון בהתלהבות.
"הבית הזה בבעלות של משפחת מייהאם, חבורת נפוחים שחושבים שהשמש זורחת להם מהת-" הוא מנער את ראשו להתרכז בעוד הרוח שואגת באוזניו והרעיונות משתוללים בראש.
"הדיירים שם, עשו לעצמם דברים. האבא שמה התחרפן, האישה והילדים הגיעו לבית חולים כולם מלאים בנשיכות, והאבא שם נעלם. ברח." מסביר
"גם ככה יש שמועות שהבית הזה רדוף ורק אנשים הכי נואשים מוכנים לשכור את הדירה- בגלל שאנשים מלאים באמונות תפלות, זה למה." מסביר.
"אני אומר, שנבדוק מה קורה שם, ונקנה את הבית ממייהאם. מה אתה אומר?"
בוקר 8:10.
איפה סאמי נמצא? באיזה שלב הוא בניהול המטע? איך ביתו נראה?
ג'ון סמית'-
"הי. בוס. בוס!" הוא קורא אליך בחיוך רחב של שיניים צחות בעוד הרוח מנסה לקטוף את כובעו, אבל בזריזות של טורף הוא תופס בכובע.
"שמע, יש דיבור חזק בעיר. המעבדה של האיש שלנו קטנה, הוא תמיד מתבכיין על זה נכון?" שואל וממשיך.
"אז שמע. שמע. יש מצב שנוכל לקנות בית אחוזה במחיר רצפה! נשכן את הרוקח שמה, ויהיה לו מקום לבנות לונה פארק אם הוא צריך!"
הוא מסביר את הרעיון בהתלהבות.
"הבית הזה בבעלות של משפחת מייהאם, חבורת נפוחים שחושבים שהשמש זורחת להם מהת-" הוא מנער את ראשו להתרכז בעוד הרוח שואגת באוזניו והרעיונות משתוללים בראש.
"הדיירים שם, עשו לעצמם דברים. האבא שמה התחרפן, האישה והילדים הגיעו לבית חולים כולם מלאים בנשיכות, והאבא שם נעלם. ברח." מסביר
"גם ככה יש שמועות שהבית הזה רדוף ורק אנשים הכי נואשים מוכנים לשכור את הדירה- בגלל שאנשים מלאים באמונות תפלות, זה למה." מסביר.
"אני אומר, שנבדוק מה קורה שם, ונקנה את הבית ממייהאם. מה אתה אומר?"
פורט ארמאגידו (Fort Armegeddo)
העיירה נמצאת בניו אינגלנד, כלפי חוץ עיירה מנומנמת ושמרנית, אך מתחת לחזות סודות אלימים ואפלים מבעבעים.
אכלוסיה:
הרוב לבנים פרוטסנטים, מקהילות שונות,
בערך רבע אירים/קתולים
ומיעוט קטן יותר שחורים. (דרך אגב, מאז ומתמיד היתה כמות משמעותית של שחורים חופשיים בניו אינגלנד. הם במעמד כלכלי וחברתי נמוך יותר יחסית, אבל האווירה הכללית רחוקה מאוד מג'ים קרו)
(באותה תקופה היה מקובל לקרןא להם "ניגרו", גם הם קראו ככה לעצמם. היום יש לשם הזה קונטקסט אחר, אז אשתמש ב"שחור')
מבחר מהמקומות ראויים לציון:
המצודה: אחד המבנים העתיקים בפורט ארמאיגדו, שעבר גלגולים רבים. באחד מהם שרפו מכשפות בחצר המצודה.
היווה תחנת משטרה עד לפני מספר שנים, היום זה מוזיאון בהתהוות.
הוליהיל(Hollyhill) אחת השכונות העתיקות והיוקרתיות, של אחוזות שנבנו בידי "בעלי מוצא אנגלי אציל' עד היום, חלק משמעותי מאליטת פורט ארמגדו גרה בהוליהיל. בבעלות חלקם מטעים.
פטריק בלוק- שכונה חדשה יחסית, בת עשרות שנים מרוכזת סביב מפעל השימורים פיגרייס.(Peagrace)
מנזר/פנימית סנט ברידג'יט- פנימית בנות קתולית שמחוברת למנזר נשים שמעורבות בהרבה פעיליות צדקה.
אוניברסטאת ג"וסיא (Jusaia- יאשיהו) בעבר אוניברסיטה מרכזית, ירדה מגדולתה, מחזיקה מעמד רק בזכות עקשנות של כמה אקדמאים זקנים ומספר אנשי עירייה. ידועים גם בספרית איקבוד.
תאטרון הראינוע איישיין(Eyeshine)-
באותה תקופה ראינוע/קולנוע נחשב לבידור המוני וזול. לא מעט אנשי אליטה מתנגדים למקום,כמו גם אנשי דת.
תאטרון אוזימנדס- מוסד הבידור/תרבות 'הרציני'.
ג'ים ג'אם בר- בר בבעלות של אנשים שחורים. התקופה היא ה'רנסנס של הארלם", ובמקומות כאלה התפתח הג'אז, והרבה אנשים לבנים סקרנים בילו שם מביאים אלמנטים מהתרבות השחורה למיינסטרים. תרבות קצת מחתרתית מתרחשת שם.
שוק
מרכז קניות קוואליטי מרצ'
מרכז קניות "שחור" סאניטופ- ניו אינגלנד לא היתה גזענית כמו המדינות הדרומיות יותר.. אבל זה בכל זאת תחילת המאה העשרים, ושחורים לא הרגישו בנוח במקומות "כלליים" ושיכלו הקימו עסקים ומקומות משלהם.
יש שלושה עיתונים מקומיים מתחרים כאן-
"פורט ארמאגידו טיימס"- העיתון המיינסטרימי.
"ארמאגידו ניוז" עיתון שיותר מזוהה עם האופוזיציה/קתולים בעיר
"סאני ארמרגידו"-העיתון של השחורים.
היסטוריה מקוצררת.
(מהסוג שכנראה כל תושב יכיר)
הוקמה במאה ה17 בידי המתיישבים הפרוסטנטים, בידי קבוצות דתיות שונות ומשונות אך באופן כללי פוריטאנים. היה להם חזון אפוקליפטי, והבריטים הקימו שם מוצב כנגד האינדיאנים באיזור.
שבט משאנטוקה בעיקר סבל תחתיהם, כיום הם חיים בשמורה לא רחוקה מפורט ארמגדו.
העיר גדלה בתעשיה בסוף המאה ה19, אבל מזה 10 שנים שהעיר מדרדרת כלכלית.
העיירה נמצאת בניו אינגלנד, כלפי חוץ עיירה מנומנמת ושמרנית, אך מתחת לחזות סודות אלימים ואפלים מבעבעים.
אכלוסיה:
הרוב לבנים פרוטסנטים, מקהילות שונות,
בערך רבע אירים/קתולים
ומיעוט קטן יותר שחורים. (דרך אגב, מאז ומתמיד היתה כמות משמעותית של שחורים חופשיים בניו אינגלנד. הם במעמד כלכלי וחברתי נמוך יותר יחסית, אבל האווירה הכללית רחוקה מאוד מג'ים קרו)
(באותה תקופה היה מקובל לקרןא להם "ניגרו", גם הם קראו ככה לעצמם. היום יש לשם הזה קונטקסט אחר, אז אשתמש ב"שחור')
מבחר מהמקומות ראויים לציון:
המצודה: אחד המבנים העתיקים בפורט ארמאיגדו, שעבר גלגולים רבים. באחד מהם שרפו מכשפות בחצר המצודה.
היווה תחנת משטרה עד לפני מספר שנים, היום זה מוזיאון בהתהוות.
הוליהיל(Hollyhill) אחת השכונות העתיקות והיוקרתיות, של אחוזות שנבנו בידי "בעלי מוצא אנגלי אציל' עד היום, חלק משמעותי מאליטת פורט ארמגדו גרה בהוליהיל. בבעלות חלקם מטעים.
פטריק בלוק- שכונה חדשה יחסית, בת עשרות שנים מרוכזת סביב מפעל השימורים פיגרייס.(Peagrace)
מנזר/פנימית סנט ברידג'יט- פנימית בנות קתולית שמחוברת למנזר נשים שמעורבות בהרבה פעיליות צדקה.
אוניברסטאת ג"וסיא (Jusaia- יאשיהו) בעבר אוניברסיטה מרכזית, ירדה מגדולתה, מחזיקה מעמד רק בזכות עקשנות של כמה אקדמאים זקנים ומספר אנשי עירייה. ידועים גם בספרית איקבוד.
תאטרון הראינוע איישיין(Eyeshine)-
באותה תקופה ראינוע/קולנוע נחשב לבידור המוני וזול. לא מעט אנשי אליטה מתנגדים למקום,כמו גם אנשי דת.
תאטרון אוזימנדס- מוסד הבידור/תרבות 'הרציני'.
ג'ים ג'אם בר- בר בבעלות של אנשים שחורים. התקופה היא ה'רנסנס של הארלם", ובמקומות כאלה התפתח הג'אז, והרבה אנשים לבנים סקרנים בילו שם מביאים אלמנטים מהתרבות השחורה למיינסטרים. תרבות קצת מחתרתית מתרחשת שם.
שוק
מרכז קניות קוואליטי מרצ'
מרכז קניות "שחור" סאניטופ- ניו אינגלנד לא היתה גזענית כמו המדינות הדרומיות יותר.. אבל זה בכל זאת תחילת המאה העשרים, ושחורים לא הרגישו בנוח במקומות "כלליים" ושיכלו הקימו עסקים ומקומות משלהם.
יש שלושה עיתונים מקומיים מתחרים כאן-
"פורט ארמאגידו טיימס"- העיתון המיינסטרימי.
"ארמאגידו ניוז" עיתון שיותר מזוהה עם האופוזיציה/קתולים בעיר
"סאני ארמרגידו"-העיתון של השחורים.
היסטוריה מקוצררת.
(מהסוג שכנראה כל תושב יכיר)
הוקמה במאה ה17 בידי המתיישבים הפרוסטנטים, בידי קבוצות דתיות שונות ומשונות אך באופן כללי פוריטאנים. היה להם חזון אפוקליפטי, והבריטים הקימו שם מוצב כנגד האינדיאנים באיזור.
שבט משאנטוקה בעיקר סבל תחתיהם, כיום הם חיים בשמורה לא רחוקה מפורט ארמגדו.
העיר גדלה בתעשיה בסוף המאה ה19, אבל מזה 10 שנים שהעיר מדרדרת כלכלית.
עריכה אחרונה:
