• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות

מהדורה 5 קמפיין בוינדרל [מהדורה 5]

2MUCH

פונדקאי ותיק
שלום, וברוכים הבאים לקמפיין שלי! אנחנו משחקים כבר כמה מפגשים, אבל אני מתחיל לכתוב את הקמפיין רק עכשיו. הקמפיין מתרחש באזור המערכה שלי, וינדרל. הוא משוחק במהדורה חמש הניסיונית של מבוכים ודרקונים. זה הניסיון שלי בתחום כתיבת הקמפיינים.
עולם המערכה שלי מתמקד במאבק העל בין היצורים האנושיים (אין לי שם טוב לזה שלא תפוס כבר) למפלצות שחותרות תחת יסודות הציווליזציה ומנסות להרוס כל מה שנבנה.

וינדרל היא טריטוריה קרה, גבוהה ומיוערת. היא נחצית פחות או יותר לשניים על ידי רכס הרים. מהצד המערבי של ההרים בעבר שכנו בוינדרל היואן-טי, אנשי נחש שהקימו אימפריה גדולה ששלטה בכל וינדרל וגם בטריטוריות סמוכות. הם בנו הישגים אדירים של מיכון (לא ממש סטימפנק, אבל קרוב לשם) וקסם.
מצפון לוינדרל שוכנת רמת אוסגאר, רמה הררית שהייתה בעבר משכנם של ענקים וכיום בעיקר של שבטי בני אנוש.
ממזרח לוינדרל שוכנת נאשלאק, ממלכה גדולה ומסוגרת של עלפים שמופרדת בחומה ארוכה וגדולה.
ממערב לוינדרל נמצאת בירוניה, עם חוף ים מפורץ ויערות מחטניים גדולים, שמאכלסת בני מחצית, גמדים ובני אנוש.
מדרום לוינדרל נמצאת נזרדום, טריטוריה מיסתורית שמופרדת מוינדרל ביערות עבותים ומסוכנים, שמעטים בלבד חצו.
הגזעים בעולם הם לא לחלוטין שגרתיים: יש אורקים ולא לכל הגזעים משתמשים בפסקה הרגילה בקובץ. ההסבר שנתתי פה הוא על רגל אחת, אם מישהו רוצה אני יכול להסביר לו עוד. זה בדיוק מה שדרוש כדי לתת לכם הבנה בסיסית.
השחקנים שלי הם.
אני (מנחה)- כגהארוו הנודד, אורק פרא ברברי.
אחי- כג'רלד טרוינין, נוכל בן אנוש ממוצא אוסגראי.
גאלאן- כהרגלו בקודש לדמות שלו קוראים גאלאן. דרואיד, בן אנוש ממוצא בירוני.
אנחנו לא נפגשים באמת, אלא משחקים דרך שיחות צ'ט- אנחנו אמורים לשחק ברול 20, אבל בסוף יוצא שאנחנו בסקייפ בדרך כלל. חשוב לציין שאני ואח שלי משחקים מאותו מחשב, כי אין לנו מחשב אחר בינתיים שהכל עובד עליו. זה טיפה מפריע שלא כל השחקנים יכולים לשמוע זה את זה, אבל אנחנו מסתדרים. יש כשלי טכנולוגיה מציקים כל הזמן.

על הדמויות (לשחקנים אסור בתכלית האיסור לקרוא על דמות שלא שלו. לא שחקנים, דיבור על רקע הדמויות בספוילר בלבד. גרין גנדלף, אל תקרא את החלק הזה.):
שם: גהארוו הנודד
רקע: מורה דרך
גהארוו מגיע מחווה חסרת שם בספר הסקאדלאי. הוא גודל להיות לוחם על ערכים של כבוד ומשפחה. רוב הזמן, כשהשבט לא הזדקק לו כלוחם, הוא שימש כמורה דרך לשיירות, וכך צבר ניסיון בטבע. גהארוו עמיד באופן בלתי רגיל, אפילו יחסית לגזע ולנסיבות החיים שלו.
מבנה הגוף של גהארוו אינו אתלטי או מגודל, כפי ניתן לצפות ממשהו בעל חוסן או כוח פיזי כשלו, אלא גרום. עורו הירוק-חיוור של גהארוו ממש נמתח על העצמות. גם פניו של גהארוו אינם נעימים: אף גדול ושבור, עיניים צרות בצבע סגול כהה ועור פנים שנמתח על הגולגולת כמו עור התלוי ליבוש. הוא עטוף בטוניקת בד חומה וגלימת צמר ירוקה, בלויה ומוכתמת. הוא נעול בנעלי עור טובות אך שחוקות מאד. פרט הלבוש המעניין היחידי שלו הוא אצעדות עשוייות קליפת עץ, מורשת מאבותיו. על גבו תלויה אלה באורך מטר וחצי עשוייה ענף ישר של עץ לא מהוקצע, למעט בראש, שהוא מהוקצע ומכוסה חישוק ברזל. בנוסף, הוא חמוש בשני גרזיני יד וארבע חניתות הטלה.
שם: ג'רלד טרוינין
רקע: גנב
תוכנית: בנויה ידנית
ג'רלד גדל באזור עני מאוד בפאתי סקאלדה, וגדל כגנב ופרחח. הוא במהרה שעליו להיות דרוך תמיד להגן על מה ששלו, ולתפוס את ההזדמנות לקחת את מה שאינו. כשהגיע לבגרות הוא גורש מהבית ויצא לחפש את מזלו ברחבי וינדרל. הוא נדד למשך כמה שנים בגפו, גונב ועובד בעבודות מזדמנות. לאחר זמן מה הוא הצטרף לקבוצת אבטחה קטנה שמלווה שיירות, ושם עבר הכשרה צבאית בסיסית.במהלך מסע סיפר לו חבר על פוטנציאל ההתעשרות שטמון בחיי ההרפתקנות, והוא החליט לארוז את מטלטליו וחסכונותיו לצאת להצטרף לאגודת פסגת הפלדה בסקאלדה.
ג'רלד הוא איש צעיר נמוך ודק בעל שיער וזקן אדמוניים. עורו חיוור ועיניו ירוקות חיוורות מאוד, שכן הוא חלה בילדותו במחלה שגרמה לקוצר ראייה תמידי. יש לו מספר צלקות חרב על זרועותיו, וגם צלקות של שלשלאות מישיבה בכלא לאחר שנתפס בגניבה.
נדמה שאף אחד מהדברים שלובש ג'רלד לא מתאים למידתו. הוא לובש גלימה מרופטת אפורה ובעלת ברדס, טוניקה חומה-כהה שכיסים תפורים לבטנתה, מכנסי איכר מתאימים כמעט בדיוק וכובע פרווה גדול. לחגורתו תיק בלוי ופיגיון, לגבו תרמיל וקשת מוצלבת והוא אוחז מקל הליכה שרוט, שלא משמש להליכה בלבד.
זה לפחות מה שהוא מספר...

שם: דאנקן קלייד.
רקע: גנב
תוכנית: שודד
דאנקן קלייד היה אחד מהעבדים הרבים, חסרי הפנים שעובדים בפרך בחוות הפטריות של טרמדולוס, באפלה. יום אחד התמוטטה כניסה לחורבת יואן טי עתיקה אל תוך השדה בו הוא עבד, והוא ועבדים רבים נוספים ניצלו את ההזדמנות, הרגו את הנוגשים וברחו פנימה. נוגשים נוספים דלקו אחרי הבורחים, וכדי להבטיח את הישרדותם דאנקן וכמה משותפיו הפילו את היציאה מהמערה על כל הבורחים זולת עצמם, דנים אותם למוות או שעבוד. השורדים התגבשו לחבורת שודדים חסרת מעצורים שלא בוחלת בדבר כדי להתעשר, לשרוד, ולהישאר חופשיים. למרות שהחבורה ביצעה מספר מעשי שוד מוצלחים, חבריה נלכדו או מתו אחד אחד. דאנקן הבין שהוא לא ישרוד עוד זמן רב בדרך הזו, ונטש את שני חברי הקבוצה ששרדו. הוא אימץ לעצמו שם חדש, גידל זקן ויצא לחפש את מזלו בוינדרל. כשהוא שמע על פוטנציאל ההתעשרות שבהרפתקנות, הוא הלך לבקש את אגודת פסגת הפלדה בסקאלדה.

לדאנקן יש שיטה פילוסופית מגובשת היטב שבוחלת במוסר ומאמינה שכל האמצעים קשרים

כל דיבור על זהותו של ג'רלד- בספוילר לא לשחקנים!

שם: גאלאן.
רקע: כוהן
מסדר: מעגל הירח
...
...
===מפגש ראשון: התחלה===
[בהשראת הפרק ב"על כתפי גמדים" שדיבר על התחלות לא שגרתיות זנחנו את ההתחלה השגרתית. הקמפיין לא מתחיל מאיגוד הדמיויות, קטע משעמם לפליא שהיה תופס לנו עוד חצי סשן, התחלנו דווקא ממקום מעניין יותר- על העגלה כבר בדרך לשם.]
"ערב יורד על וינדרל. השמש האדומה כבר מתחילה להבלע באופק, וצובעת, ביחד עם אורה הדועך של השמש הצהובה הגדולה, את השמיים בגוון כתום מוזר ועמום. רוח קרה נושבת בחוזקה מכיוון מערב, מטיחה את הגשם הדק והמציק בפניכם. אתם באופן כמעט בלתי מודע מתכווצים בתוך הגלימות שלכם. באופק אתם כבר רואים את מנזר תוג-גטרין, ובשעות האור האחרונות אתם מתכוונים לנסוע בעגלה כמה שיותר קרוב לשם, כדי להפחית את סכנת השודדים, חיות הפרא והמפלצות וגם לסיים את המסע מהר יותר".

מעט אחרי התיאור הזה הציר שמחזיק את גלגלי העגלה האחוריים נשבר. אחרי שג'רלד תיחקר מעט את העגלון, שהתברך באישיות מרגיזה, התברר שהעגלון מעולם לא תיחזק את הצירים ולא לקח איתו ציר חלופי, כדי לחסוך עלויות. גאלאן כבר חושד במזימה שעומדת מאחורי זה, ומחפש רמזים, שלא נמצאים. גהארוו, ג'רלד, העגלון וגאלאן מחליטים בסוף לחנות לערב במחנה שהם מקימים ליד העגלה, ביער. גאלאן מתעקש שיעמידו משמרות. בזמן המשמרת שלו, גאלאן מטיל לחש ידידות עם חיות על ינשוף, ושולח אותו להזעיק עזרה מהנזירים.
אחרי ארוחת הבוקר למחרת ג'רלד הולך לעיירה הקרובה [הוא יודע איפה היא בגלל שלגהארוו יש את הtrait של מורה-דרך שמאפשר לו להכיר את כל תוואי השטח באיזור]. כשהוא מגיע, מתבר שהעיירה היא למעשה חווה קטנה ושאין בה אף אחד שמסוגל למכור ציר בהתראה כה קצרה. בנתיים, הינשוף עף למנזר, והצליח, אחרי הצקות ושיכנועים מרובים, להזעיק שני נזירים חניכים שיבואו לחפש אותם.
בצהריים למחרת מגיעה עגלה אחרת לאיזור ונותנת להם ציר חלופי [הדמויות למעשה נכשלו בהתקלות, ולא מקבלות עליה נק"ן]. ג'רלד בנתיים חזר, וכולם יוצאים לדרך. עוד באותו ערב הדמויות פוגשות את החניכים שבאו לקראתם, ממש לקראת סיום לחש הידידות של גאלאן. הדמויות מחליטות להעמיד פנים שהינשוף לא קשור אליהן בכלל.
למחרת שני החניכים, החבורה והעגלון מגיעים לקבוצת המבנים הקטנה שנמצאת ליד המנזר, יורדים מהעגלה והולכים לכיוון מדרגות האבן הגדולות של המנזר. בדרך הזו מצטרפים אליהם שלושה עולי רגל: נרקלה, אורקית כוהנת מתים שעולה למנזר בעקבות חיזיון, קנר, גמד מבוגר שעולה לרגל כדי להתפלל על חייה של אשתו, ונראה עצוב ומודאג, ונמיס, גמד צעיר שמשרת את קנר.

===מפגש שני: קרב אגו===
ג'רלד, חשדן, כהרגלו בקודש, מתחיל לדבר עם נמיס. מנסיונו לדבר עם משרתים מלמד רבות על האדונים שלהם. נמיס ואדונו הם טרמדולוסיים ויצאו למנזר מעיר זו. נמיס עושה רושם טיפש, אבל ג'רלד משוכנע שהטיפשות שלו מסתירה משהו. למעשה, ג'רלד מנחש שהוא יותר מסתם משרת, אולי מאבטח או משהו בדומה, וחולק את החשדות שלו עם גאלאן. גאלאן (גם הוא חשדן) אומר שזה הגיוני, אך הם לא עושים דבר.

הם ממשיכים לדבר עם הדמויות האחרות בשיירה ולא מוצאים קצה חוט של משהו. בסופו של דבר מגיעים כולם למנזר. נזיר צעיר מחכה לחבורה בכניסה: "אתם ההרפתקנים. אני טועה"? "לא אלו אנחנו" משיב גאלאן. ג'רלד מוסיף: "אנחנו ולא אחרים" וגהארוו: "אלו אנחנו". "מצויין. מחכים לכם. בואו אחרי" אומר הנזיר, וכולם ממשיכים. הם הולכים זמן מה ואז הם פוגשים נזיר מבוגר יותר, בן אנוש ששמו דגרלאינו.
דגרלאינו שוטח לפניהם את המשימה: לכו לזית'-רוד', והביאו משם את העותק המואר של "ספר בעל הצל". זהו ספר אפל בן שנים רבות שבו נכתב איך יכול משרת לשחרר צללים מכבילתם לעצמים מוחשיים ולהשתמש בהם כשליחים זדוניים.
הוא מציע לכל חבר בקבוצה מאה מטבעות זהב עבור השלמת המשימה. ג'רלד שואל האם הם בטוחים שהספר אכן שם ,ומבקש מקדמה של 50 מטבעות כדי לוודא שלא יצאו קירחים מכאן ומכאן. גאלאן מתחיל להתווכח על המחיר, שלדעתו לא שווה שיסכנו חיים עבורו: "מאה מז לאדם! זה כלום! סבתא שלי תרצה מאה מ"ז לאדם!" ומייד מתחיל ויכוח סוער שמתחיל בעניין מקצועי ונגמר באיומים עם סמכות דתית וגולש למחוזות הקסנופוביה ושקרים הזויים [חלק גדול מהויכוח מתנהל נגדי מחוץ לדמות]. קטע קצר שמבהיר במה מדובר:
גאלאן: אתם כאן בשממה שמעתם על הדרואידים ממעגל הדוב?
דגרלאינו: לכו עכשיו, ואני אשכח לדווח עליכם לגילדה! למה לי להכיר? אני אמור להכיר את הדת הקטנה שלך? העממית, יש להוסיף?
{ג'רלד מנסה להתערב ונכשל}
גאלאן: אז בוא אני אספר לך סיפור קטן: אנשי מעגל הירח ידועים בדבר אחד: היותם פראיים יכולתם להשתנות כמו הירח עצמו. לאחר שלמדו את תורתם, הם יכולים לשנות את צורתם- לא לזאב או לציפור אלא לדוב.
{ג'רלד מנסה לקטוע את דבריו ונכשל שנית}
גאלאן: ... ולדובים יש מאפיין נחמד כזה שהופך אותם למפחידים כל כך. הם יביסו עשרים לוחמים חמושים בעת זעמם, והו, הם זועמים!
[בסוף יורד המסך על הסצנה האומללה הזו, כי גאלאן צריך ללכת.]
---
אני לא התכוונתי שזה יצא כל כך בסמיכות לקמפיין מהד' 4 החדש הזה.
החלטתי, כדי לא להלאות אתכם יותר מדי (יש עוד שני מפגשים שכבר שיחקנו) להעלות לכאן פרק אחד כל כמה ימים. אם מישהו רוצה הסבר שלא על רגל אחת על וינדרל אני אפרט ברצון.
חוץ מזה אני אשמח לעצות, נאצות וכבשים מכל הסוגים.
 

Nextorl

The Crescent Archmage
צוות הפורום
נשמע נחמד. היית יכול לבקש מגאלאן לא לפרסם את שלנו עדיין :)
לא מצחיק שבחצי מהרשומות הוא משתתף?

בינתיים נשמע מעניין מאוד, היה נחמד אם היית נותן מין "פסי צד" על המכאניקה.
 

גאלאן

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
הייתי אומר שאני פשוט נורא פופולרי וכולם רוצים לשחק איתי, אבל אני חושב שהבעיה היא שונה- יש קבוצה די מצומצמת של אנשים שמשחקים מו"ד בצורה מקוונת, ונוצר מצב שהמון שחקנים "מתמחזרים"- אם תסתכלו על משחקי המו"ד 4 שרצים פה (אני מכיר גם עוד כמה בסקייפ), אותם האנשים משחקים אחד עם השני, ביחד עם שניים-שלושה אנשים "מתחלפים". במקרה הטוב.
בגלל שיש לי זמן פנוי, ובגלל שאני משחק כמה מהדורות של מו"ד ולא רק אחת, אני שחקן ש"מתמחזר" די הרבה. אם אתם רוצים לראות עוד שחקנים מתמחזרים, לכו לפורום משחקים מקוונים- מלבד משחקים ששוברים את הנורמה (כמו מצוד הגיבורים במובן מסויים אבל לא לגמרי, או מסתורין בתחנה המרכזית, שיש בו רוב מוחץ של שחקנים לא מתמחזרים), בהרבה משחקים (לרוב כאלו שלא רצים במקביל) יש פחות או יותר אותם אנשים. אתה מנחה לי ואני מנחה לך.
..או שאני מסתכל יותר מידי על משחקים בפורום ומוצא קשר שלא נמצא שם. לגמרי אפשרות


וon topic:
הדרואיד ממש חזק מחוץ לקרב. אני לא יכול להעיד בתוך הקרב כי יש מליון משתנים, אבל הוא מזכיר לי קצת את הדרואיד של 3.5, כי הוא יכול להכין כל יום מספיק אוכל לכל החבורה, וישאר מספיק בשביל לרפא אחרי קרבות (גרגרי מרפא, לחש שבור בידיים הלא נכונות. יאמר לזכותי שלא היה לי מושג שהוא יהיה חזק כשבחרתי אותו), הוא יכול ליצור סיירים\אזעקה\שטויות בעזרת "ידידות עם חיות"- השתמשתי בלחש הזה פעמיים כבר בסשן הראשון, ואני עדיין בשלב של שימושיים באנאליים. מספיק זמן ונסיון, ויהיה לי מה לעשות עם חיות שמשרתות אותי. לשלוח עכברוש בשביל להפעיל מלכודות, לדוגמה.
..ואם זה לא מספיק, הקאנטריפס שלו די שימושיים. ליצור הסחה זה קלי קלות, לעשות את החיים של הדמויות לנוחים זה גם לא בעיה. וזה לא כולל דברים כיפיים כמו בקגראונד and stuff. ללא ספק צריך לתקן כמה לחשים (לדוגמה, שגרגרי המרפא הישנים נעלמים אם מטילים את הלחש שוב. או שהם נרקבים תוך 24 שעות או משהו. דרואיד שלא משתמש בלחשים דרג 1 במשך שבוע יכול ליצור אאז"נ 112 גרגרי מרפא, שזה *המון*. וזה רק מהלחשים שלקחתי)
 

גאלאן

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
הו, מוצלח מאוד. גם סגנון המשחק מביא לי נוסטלגיה לחבורה הישנה שלי, וגם יש חלקים מוצלחים. יש מידי פעם חלק שדורש שיוף, אבל בסה"כ אני נהנה.
 

גאלאן

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
אתה גורם לזה להשמע ממש שונה ממה שזה היה באמת. כל חמש דקות בערך בדקתי אם כולם בסדר עם הוויכוח הזה ושאני לא סתם מעצבן אתכם. קרב האגו היה שם כי לא אהבתי את הכהן הסנוב, אבל ווידאתי שוב ושוב שב- ooc כולם מרוצים.
 

2MUCH

פונדקאי ותיק
אמרתי שאתה התנהגת מעצבן? טוב, אם כן, אני מתנצל. גאלאן באמת התווכח כי הוא היה סנוב. וכי הוא רצה עוד כסף :D . והוא גם בדק לראות אם זה בסדר מבחינתינו.
 

2MUCH

פונדקאי ותיק
עכשיו כשקורים דברים מעניינים יותר ויש על מה לכתוב, אני אנסה לחזור לעדכן.
אלא אם אני אומר אחרת, לשחקנים מותר לקרוא את הקמפיין. ההצגה הזו של האירועים שופכת עליהם אור, בעיקר על דברים שאתם כבר יודעים אבל מעולם לא הקדשתם להם תשומת לב.
נקסטורל ורוי, אתם יותר ממוזמנים להציג כאן את הדמויות שלכם. אסור לשחקנים בקמפיין לקרוא את הרקעים (תרשמו שזה הרקע של הדמות ואסור לשחקנים לקרוא, כן?).

===קיצור תולדות השחקנות או מה קרה בין הדבר האחרון שכתבתי לדילוג הזמן===
אחרי שהדמויות מועילות בטובן לקבל את המשימה (עם מקדמה) הן הולכות לזית'-רוד'. הן הדמויות נוהגות בשקט מופתי ומנטרלות את הזקיף. הם מוצאים עליו מכתב עם מפה, שבה יש עץ ביער שמסומן בפגיון. גאלאן נשלח למצוא אותו, מצליח, ולוקח את כל הכסף שהוחבא שם לעצמו. הדמויות מפשלות עם הזקיף שבא במשמרת הבאה ונכנסים לקרב ענק, שבו הם הורגים את כל חבורת השודדים ששומרת על הפתח. ג'רלד כמובן מצליח לקבל את "הפציעה האולטימטיבית" שהופכת את זה למסוכן מידי להלחם אבל לא גורמת לו נזק רציני. הם רודפים אחרי השודדים האחרונים, כדי שלא יזעיקו את ה"אחרים" (שכמובן לא היו קיימים). הדמויות נכנסות לחורבה התת-קרקעית ומצליחות לעקוף קבוצה נוספת של שודדים במשא ומתן. אחרי זה הן מגיעות למקום בו שני פורעי חוק שומרים על היציאה מאזור מלא בנדלים עצומים ומגעילים. הם מנסים להתגנב על פניהם ונכשלים, אך מצליחים לרמות אותם ולהגיע למבנה מבוצר שבו אמור להתחבא המכשף המנהיג (שנקרא זקסיוס). הם נכנסים, כמובן, דרך החלון. אחרי שהם מביסים אותו הם מוצאים שרטוטים מוזרים על השולחן שלו, ביחד עם האוצר והספר. הדמויות יוצאות החוצה (תוך נפנוף לשלום לפורעי החוק שאיתם יש להם הסכם מעבר) ומתחילות לחזור לעיר סקלדה, שם האגודה שלהם מבוססת.

בדרך דרקונית לבנה מתחילה לרדוף אחריהם. כולם בורחים, חוץ מגאלאן, שרצה לרכוש את אמונה של הדרקונית בחנופה. הדרקונית מתעקשת שהאינטרס שלה הוא להרוג אותם, ובסוף היא מפילה את כולם, כולל גאלאן לנקיק. הדמויות מתעוררות בנקיק, וגאלאן שומע לחישות שקוראות לו לבוא לסלע גדול בנקיק. הוא מוצא שם צלחת זהב-גמדים (מתכת שגמדים משתמשים בה במקום פלדה, בצבע זהוב) על שרשרת. הוא מיד חושב שזה ישות מרושעת כלשהי [ממש הופתעתי כאן, אני מודה]. הוא עורך דיון פילוסופי קצר עם הקמע, שבו מתברר שהתודעה הגדולה, כוח הקסם בעולם שהוא תבוני, מתעניין בהם ושלח להם את הקמיע הזה. אחרי ויכוח קצר נוסף גאלאן משתכנע, ונותן לקמע להוביל אותו ומרים מכוש שתקוע באבן. הוא שובר את האבן ומתגלה שם פתח. הם עוקבים אחרי ההוראות של הקמע ויוצאים לחלל פתוח לשמיים, שבו מקננות כמה הרפיות. הדמויות עוקפות אותן בהתגנבות בהצלחה, וממשיכות. הן מגיעות לעוד חלל רחב, שבו יש מכונה מוזרה, בצורת מנסרה מרובת-פאות. מוצמד אליה פתק, מאת אדם בשם דרלוטון. בפתק נאמר שהמכונה היא מעלית-נסיקה, המצאה של היואן-טי שרותמת את הרוחות החזקות בנקיקים כדי להרים אנשים. הדמויות מפעילות את המכונה ע"פ הוראות שבפתק. באמצע המכונה מתחילה לצאת מאיזון והדמויות נאבקות, אך לבסוף מצליחות, לנסוק לשפת המצוק.

===דילוג זמן===
בשלב זה גאלאן הצליח למצוא לנו שני שחקנים חדשים: רוי ונקסטורל [ח"ח גאלאן], וצירפו שתי דמויות חדשות, שיוצגו אחר כך בהרחבה. זה נתן לי הזדמנות רק לשה"ם ולא להיות שחקן, ולכן גהארוו פרש מהקבוצה. החלטתי לעשות את הכל בצורה הגיונית ואלגנטית של להעביר זמן. הדמויות הועלו כולן לדרגה 2, והן כבר סיימו את המסע הביתה והחזירו את הספר. המשחק נפתח ב"אוהלי האמיצים", מטה האגודה בסקלדה. הדמויות נשלחות לספר החדש של האגודה: בקעת הרוח. זה מקום מסוכן, שהיה נשכח מלב אלפי שנים, עד שלאחרונה התגלו שם מלח. הדמויות עולות על עגלה ונוסעות לשם.

===בקיע הרוחות===
במהלך המסע בן היומיים לבקיע, סר קריאם וג'רלד קושרים שיחה עם שכירי החרב וגאלאן נדרס ע"י עגלה ושובר רגל [לא זוכר מה בדיוק, זה פשוט תירוץ כי הוא לא יכל להגיע בכמה סשנים האלו]. הדמויות מגיעות לעיירת פתח-הרוחות, העיירה שנמצאת בבקיע. הם מתחילים לשמוע את העיירה: קול הרוח החזקה ומידי פעם התדרדרויות של אבנים שמשמיעות רעם מרוחק. סר קריאם מקשיב ומנסה למצוא תבנית בהתדרדרויות, שתעיד שהן מעשה ידי אדם, אך הוא לא מוצא אף תבנית. הדמויות יורדות מהעגלה ליד בניין העירייה הקטן. הבניין, ככל המבנים האחרים בעיירה, הוא מבנה שחצוב באבן בצורה לא מהוקצעת, עם הרבה זוויות חדות. במסדרון הכניסה תלויות מודעות מבוקשים. המבוקשים הם להלן:
לאונה "העליזה", ניאוף ורצח, 120 יח' מלח חיה, 60 יח' מלח מתה.
טנדרון קורונדיל, קסמים אפלים ובגידה בהוד מלכותו, 500 יח' מלח.
דנקן קלייד, המלטות מעבדות, שוד, רצח ובגידה בהוד מלכותו, 600 יח' מלח.
כלב-ענף-שעיר, הסתננות, מרדנות וסחר בחפצים אסורים, 300 יח' מלח.
ג'רלד אומר שהוא שמע על כמה מהם, וחשב שכבר תפסו את כלב-ענף. כשהוא נשאל מאיפה הוא שמע עליהם הוא אמר שהוא שמע עליהם במסבאות ומקומות כאלו. הדמויות ממשיכות אל תוך המבנה ומתקבלות בחום ע"י גמד גוץ, ששולח אותן לגלות מה גורם להיעלמות של כורים בלילות באזור המכרה המערבי.

===הסבר קצר על הבקיע===
הבקיע נמתח ממזרח למערב. העיירה יושבת בפתח המזרחי, שהוא די קרוב לסקלדה ולדרך הקיסרית הישנה, הדרך הראשית בוינדרל. די קרוב לשם יש את המכרות המזרחיים, מכרות גבישי מלח שבהם עובדים הכורים מהמעמד הגבוה יותר. במזרח העיירה יש גם את בניין העירייה, תחנות של עגלות ופריקת עגלות, את פונדק המלח הצווח (מלח כמו של שולחן), הפונדק הטוב ביותר. לכיוון מערב יותר יש את מגורי הכורים והפועלים, בתי מרזח ואת המכרה המערבי, מכרה מי מלח שמאודים בעזרת שריפת תערובת באושה (שנקראת "משחת תחת"). מעבר לצד המערבי של העיירה הנקיק נמשך קילומטרים על קילומטרים, עם הסתעפויות שיוצאות ממנו.

===קיש, קיש, עכביש===
הדמויות מסתובבות קצת באזור המערבי. אחרי תשאול בזק של הכורים מסתבר שחלק גדול מהכורים שנחטפו הלכו באותו זמן בערך באופן קבוע לבית מרזח קטן וחסר שם בחלק הזה של העיירה. הדמויות נכנסות אליו, ומתקבלות בסר פנים רעות אצל פונדק מזדקן וזועף. הוא עונה על השאלות שלהם, ומסביר להם שההעלמויות [אמרתי "חטיפות" בטעות, וזה גרם להרבה הרמות גבה וירטואליות] לא קשורות אליו, כי כל הכורים באזור הולכים אליו. הדמויות מתרצות, ויוצאות אל העיירה, שבה כבר ירד לילה. [כשלון שלי שחשבתי מראש על הקטע הזה] הם שומעים צעקה. הם רצים עד למקום ממנו היא מגיע (לא קשה לנחש, הרי יש רק רחוב אחד) ומגלות שאין אף אחד, אבל הרצפה דביקה מעט, ויש עקבות של הרבה רגליים קטנות, חסרות כף רגל. בסופו של דבר הדמויות מגיעות לסוף העקבות, שבו העקבות מגיעות לסלע ונעלמות. בשלב הזה הדמויות כבר חושדות בזה שזה עכביש. הן מנסות להכנס בקיר, כי הן חושבות שאולי הוא אשליה, אבל הוא מוצק. הדמויות שומעות צעקה ורצות לכיוון מערב. הדמויות מוצאות איש שיושב על סלע גובה וצועק לעזרה, ואז מתחיל לרדת בזריזות מהסלע. הוא מזרז אותן לברוח, ואז הן שומעות רעש התדרדרות גדול מכיוון מערב. כשהן מסתכלות לשם, האיש משתנה לצורה של עכביש ענקי עם דבשת (ארנאה) ותוקף אותם. אחרי קרב לא ארוך במיוחד הדמויות מנצחות, בזכות גילגולי נזק טובים ופגיעה קריטית.

===מל===
הדמויות חוזרות מנצחות לעיירה עם ראשו של העכביש. בבניין העירייה מקבלת את פניהם אבג'יניה דוניה, אישה ג'ינג'ית שאחראית על הפעילות של האגודה בעיר.
היא משלמת להם ולוקחת את ראשו של העכביש. טובי שואל אותה אם מישהו בשם מל (דמות מהרקע שלו) חיפש אותו. היא עונה בהפתעה שכן, איש בשם מל בדיוק הגיע וחיפש אותו [זה שהוא שאל הפתיע גם אותי, כי בדיוק תיכננתי שמל יבוא לפגוש אותו]. טובי יוצא ללא דיחוי לחפש את מל, וג'רלד עוקב אחריו, מתוך סקרנות. מל וטובי נפגשים במהרה, וג'רלד מצותת להם. מל הוא גמד בעל שן אחת רקובה. הוא נשמע מאד לחוץ ומבקש מטובי לפגוש אותו בחדר 34 של פונדק המלח הצווח בערב. בנתיים סר קריאם אוסף רכילות וגאלאן מחלים בחדרו.
שמועות:
-המלח של העיירה נקלע לקשיים כלכליים בגלל מלח לבן ודק גרגירים לא חוקי. אנשים מאד מתפלאים איך אפשר לעשות מלח כזה איכותי בכמויות באופן לא חוקי.
-הדרכים לא בטוחות.
-חושדים שעלף מסויים בעיירה בשם טחב-הר-נמוך הוא מסתנן ממעבר לחומה העלפית.
-כורה בשם קורג' טבע במכרה המערבי. אנשים טוענים שהם רואים בלילות את אור העששית שלו במים, ושומעים את הנתזים שעושה הגופה המשומרת במלח שלו.
-כורים מהמכרה המערבי טוענים שכמות מי המלח במכרה שלהם יורדת באופן משמעותי בלי סיבה נראית לעין.

בערב סר קריאם עדיין בטרקלין, אבל מל וטובי בחדר 34 וג'רלד מאזין להם. מל אומר לטובי שחבר של דודתו נתקע עם חפץ משפחתי מביך, שהוא צריך שיעבירו לידיו. הוא קודם מבקש ממל להשבע שהוא לא יסתכל על החפץ, ולא יתן לאף אחד להסתכל על החפץ. הוא אומר שמסוכן מידי ללכת למקום ההוא לבד והוא צריך לקחת חברים שאפשר לסמוך עליהם ולהשביע אותם. טובי יוצא החוצה, לא מבחין בג'רלד ויורד לטרקלין. הוא קורא לסר קריאם לבוא איתו לחדר 34 כדי להשביע אותו. ג'רלד מאזין להם. סר קריאם מיד חושד שמצותתים להם, והוא פותח את הדלת ומגלה את ג'רלד. מל וקריאם, שאמונם נפגע, כועסים על ג'רלד מאוד ומגרשים אותו. קריאם לא בוטח במל, והוא לוחץ עליו לגלות מה זה החפץ הזה. מל אומר בבושה שזה פסלון סגידה של "האלמונית"*, שהוא צריך להעביר למקום מסתור כדי להציל את כבוד המשפחה שלו. סר קריאם נשבע לא לתת לאף אחד לראות את החפץ. הם יוצאים החוצה להתעמת עם ג'רלד. יש שם חילופי מהלומות מילולות (טובי מקלל ממש חזק יחסית לצדקן) וכמעט מהלומות פיזיות [שני השחקנים שחקו את הדמויות שלהם כמעט עד הסוף הבלתי נמנע- ח"ח]. בסוף ג'רלד טובי וקריאם מחליטים לא להלחם וללכת להעיר ולהשביע את ג'רלד וגאלאן. הם מעירים את גאלאן ומשביעים אותו ואת ג'רלד, ויוצאים.
------------
*הערת שוליים: "האלמונית" היא אלה וגיבורה של סיפורי עם רבים.סוגדים לה ננסים וגם גנבים. הגמדים בזים לננסים ושונאים את האלמונית, לכן אחזקה של חפץ כזה אצל גמד מכובד היא עניין מביך.
 

2MUCH

פונדקאי ותיק
הסשן הנוכחי:
===הסשן הנוכחי===
מל, בין השאר, נתן לדמויות הוראות לאן הן צריכות להגיע: ללכת כמה מאות מטרים לכיוון מערב, עד שרואים התפצלות לכיוון מערב, לפנות בהתפצלות, להמשיך עוד קצת ולהכנס למערה שבצד המערבי של ההתפצלות. משם להמשיך למטה עד שמגיעים לאיש.
הדמויות התחילו ללכת. הכנסתי אותן למצב חקירה, מערכת החוקים החדשה והמבריקה של מה' 5. כל תור נמשך 5 דקות. הדמויות מהר מאד ראו שלד של בקר כלשהו. הם מיד חשבו שזו מפלצת שהרגה אותו, ובדקו את השלד. הבקר נראה כאילו נהרג מנפילה. ג'רלד בודק עם העצמות הוזזו (סימן לזה שחיית טרף אכלה מהגוויה). השלד שלם. הדמויות ממשיכות להתקדם ומגיעות למערה. הן נכנסות, ויורדות במערה עד שיש פיצול דרכים. האפשרויות הן או לכיוון מערב, הפתח הוא בגובה שני מטר מעל הרצפה, או לירידה נוספת לכיוון מזרח. בקיר שמתחת לפתח המערבי נעוץ סכין, שנראה כאילו הוא ננעץ מלמטה. הדמויות בוחרות בפתח המערבי. ג'רלד מנסה לקפוץ ולהאחז ראשון, אבל נכשל מאד, נופל, וחוטף נזק של 1 נק"פ. אחריו סר קריאם, גאלאן וטובי עולים, ומצליחים לעלות. ג'רלד מנסה שוב אותו דבר, וברצף של מזל ביש נופל שוב וחוטף עוד נזק. בשלב זה הוא מוחל על כבודו ומבקש עזרה לעלות. אחרי שכולם עולים, הם ממשיכים עוד בירידה שיוצאת מהפתח המערבי. בסופו של דבר הדמויות מגיעות לאגם, שעליו יש סירה עם גמד. הגמד שואל- "מי שלח אתכם?" והדמויות עונות "מל". מל מטפס על הסירה והגמד נותן לא שק ואומר לו שלא יתן לאף אחד להסתכל על מה שבתוכו. סר קריאם דורש להחזיק בשם, ומל נותן לו את השק בחוסר רצון. סר קריאם רוצה לברר מה יש בשק ע"י מישוש- וכך לא להפר את שבועתו. קריאם מרגיש מייד שמה שבתוך השק הוא תיבה. הגמד נראה לחוץ מכל עניין החיטוט הזה, וטובי מסביר שהפסלון כנראה בתוך התיבה. סר קריאם רוצה לפתוח את התיבה בלי להוציא אותה מהשק. הגמד כועס ומזכיר להם שהם לא אמורים לעשות את זה. קריאם פותח את התיבה כשהיא עוד בתוך השק, ומכניס אצבע. הוא מרגיש משהו קריר, חלק וקשה.
הסשן נגמר לפני שסר קריאם מתקדם מעבר לזה.
 
Top Bottom