Ashardalon
פונדקאי ותיק
ארבע דמויות היו בחבורה: סיבו שורק [Sivo], הנזיר הננסי והחמקני; קאל שחף [Hawk], הסיירת האנושית ומהירת התגובה; ספארק [Spark], הלוחם האורקי הברברי האדיר; לאון אלוו [Elv], המג האלפי האדום.
המשחק יתנהל בקאראמקוס, יבשת גדולה בקאגי, שבגאוקאגון. היבשת נשלטת זה 720,000 שנים, אך זהו פרט שולי - ישנם אזורים שבהם יד השלטון אינה נוגעת או אינה מגעת. כזה הוא דרום מזרח האימפריה היבשתית - אזור מיוער ויפהפה, אך מיושב בדלילות ואינו נחשב לבעל חשיבות קוסמית כלשהי.
המפגשים הראשונים יתנהלו בעוצמה נמוכה, משום שכך מתחילה ההרפתקה.
דרגות בינוניות.
נתוני הקבוצה: סיבו - נזיר ברמ"ח אבריו; קאל - גששית/לוחמת; ספארק - לוחם; לאון - כוהן/מכשף, איבד את יציר הסוד שלו
[לטובת ואריאנט מלחמתי וקטלני ].
החבורה התקבצה לראשונה, בליל גשם קודר בעיירה "תלם כבשים", תחת שלט הפונדק 'המגף הקרוע', המתאר נווד מת שמגף שחור וגס מונח על צווארו. החבורה נפגשת באקראי כאשר יחידת הובגובלינים חמושה מסתערת לתוך הפונדק, וטובחת בסועדים - נראה כי יש למנהיג הדובליני מטרה כלשהי שלשמה הוא הגיע לשם. בין הפצועים [שימותו בהמשך] - אחיו הצעיר של ספארק, ג'ירו. הדמויות מחסלות בקלות את ההובגובלינים, מצילות מפיו של הדובלין המגודל והאיום משפט מוזר ["קאר קאש מאשט"], ואינן מצליחות לייצב את מצבם של הפצועים - תשעה מהם מתים עד חצות הלילה. לאון מעלה את הסברה כי המשפט המוזר פירושו 'דרך האבנים התלולות', אך הידע שלו בגובלינית אינו מספיק. ספארק הזועם עושה דבר טפשי שמתברר כגאוני - הוא יוצא מהפונדק, ומשוטט בעיירה. עד מהרה, הוא מוצא עוד כמה הובגובלינים, ומחסל אותם בכוחו הרב ["!!!You little crappy chunks of XP"]. אף אחד מהקורבנות לא נשאר בחיים אחרי התקפת הברברי הזועם. קאל מספיקה להגיע לאזור הגובלינים, ולמצוא כמה ממצאים - ראשית, משמעות המשפט המוזר שהדובלין אמר לפני מותו הייתה "האבדון התלול", וההובגובלינים חיכו למישהו, כדי למסור לו משהו. לאחר דיון קצר עם ראשי המשמר [במהלכו המשמר מביע עמדה פחדנית, וספארק כמעט והורג את המושל], הוחלט כי ישלחו שליחים לצבא העקרב [הצבא המחוזי], בזמן שיד הברזל תצא ליערות המקיפים את תלם כבשים ותחפש אחר המאורה של היצורים הצהבהבים [ ].
וכך, לאחר לילה סוער ואפל, החבורה יוצאת עם אור ראשון של שמש אל היערות החובקים. קאל מובילה את החבורה בדרכי היער הלא ידועות, עד להגעתם למחנה גובליני שנראה כי ננטש מזה כמה ימים. עקבות מובילים לעבר תלם כבשים ולעבר מעמקי היער. קאל חוששת - מרכז היער אינו מקום נעים. סיבו מחליט לצאת לשם לבדו, ועד מהרה כל החבורה רצה כדי להשיגו. שיטוט של כמה וכמה שעות מעלה כי העקבות נעלמו באופן מסתורי. קאל שמה לב לכך שיצורים גדולים כלשהם צעדו יחד עם ההובגובלינים. סיבו מבחין בצל מתחמק - ושלושה ינשודובים ענקיים מזנקים על הדמויות בצווחות שגם הינשוף החירש ביותר יוכל לשמוע ממרחק של כמה קילומטרים טובים. סיבו מכה ראשון, מזעזע למוות ינשודוב [פגיעה חמורה *3!], ולאחר שהשניים האחרים מספיקים לפצוע את ספארק, לאון קוצר בהם בעזרת הקרניים החורכות שלו בעוד הלוחם הזועם מסתער והורג אותם. קאל ירתה שלושה חצים והספיקה להרוג את האחרון. קאל מגלה סימנים של שלשלאות מתכת סביב צוואריהם של הינשודובים המתים, ומציעה כי הלילה ילונו במרחק בטוח מזירת הקרב. החבורה סוטה מהשביל, מתקדמת כמה מאות מטרים בהדרכתה של הגששית, ומקימה מחנה מאולתר בתוך שוחה שספארק חופר. לאון מפעיל כמה אבני אזעקה ונכנס לטראנס של שינה אלפית, בעוד השלושה האחרים שומרים בתורנויות. קאל נשארת ערה רוב הזמן. בערך בשעות הבוקר החשוכות, קאל שומעת רחשים ומצביעה לעבר זירת הקרב - אורות לפידים וצעקות גסות בשפה לא מובנת נשמעים מהכיוון ההוא. החבורה ישנה שעה נוספת, ויוצאת לדרך, עוקבת בשקט כמעט גמור [ספארק] אחרי הלפידים המהבהבים. קאל מאבחנת את סביבתה וקובעת כי הלפידים הוחזקו בידי מספר דובלינים גסים וכבדי צעד. החבורה מאתרת את המאורה של הדובלינים הפושטים - צביר אבנים המחוזק בבוץ ובקרשים. הפריצה למאורה הייתה בלתי נמנעת - אחד מהדובלינים, מכשף, כמעט וזיהה אותם במקרה. התוצאה הייתה מצויינת, והדובלינים נהרגו ברובם. רק שניים נשארו בחיים, אך ספארק הזועם קצץ את ראשו של הראשון. הדובלין נידב מידע לגבי האחרים - הם היו קבוצה של פושטים שמטרתם הייתה לטאטא מהשטח את כל הסקרנים והחטטנים באמצעים אלימים. הדובלינים מכחישים כל קשר לצבא קטן או פלוגות מסודרות, וטוענים כי הם נשלחו בידי האלים. ספארק אוכל את צווארו של הדובלין המעונה בכעס. לאון התשוש, שלא הספיק לנוח כמו שצריך, דורש מספר שעות שינה נוסף, והחבורה נאלצת להישאר בבית המסתור, לא לפני שמשמר דומם הוצב מסביבו ולאון אבטח את הסביבה. קאל המודאגת משפרת את הסוואתו של הבית - בחוכמה, שכן פלוגה לא קטנה של הובגובלינים שואגים מנסה לחפש אותו, בלא הצלחה. ברגע שהם עוזבים, ספארק מנסה להתפרץ החוצה ולהרוג אותם, אך הוא מושתק בידי סיבו, שמעודד אותו ["הנקמה תבוא עוד מעט, חכה קצת"]. קאל מיירטת הובגובלין שנפרד מפלוגתו - רץ שמטרתו הייתה להודיע למישהו על כך שבעקבות החטיבה השחורה שהוקמה ישנם כמה הרפתקנים חזקים ובעלי כוח רב. סיבו יוצא אל היער בשקט גמור, לאחר שהוסכם כי קאל חייבת לשמור על הבית במקרה של תקיפה או גילוי. הננס מסתתר בצמרת עץ מרוחקת, ומזנק מענף לענף כמו קוף [יש לו את הכישרון הזה]. הוא עובר כמה מאות מטרים ומוצא חור באדמה. בור עצום ועמוק נפער בתוכה של אדמת היער, ומדרגות צרות מובילות למעמקיו. סיבו חוזר אל הקבוצה, אך הוא מגלה כי הבית ננטש.
במקביל, קבוצה של הובגובלינים סורקת את היער בחיפושים אחרי הדובלינים הפושטים. קאל מזהה את האיום ובורחת כל עוד נפשה בה, יחד עם ספארק הנרגז ולאון המטושטש [שסופסוף הספיק להשלים את שעות השינה שלו]. החבורה עוצרת בשוחה שחפרו יום וחצי קודם לכן, וסיבו המודאג אינו מוצא אותם כלל וכלל. ספארק מבצר את השוחה עוד יותר. והשלושה מתבצרים בה בפחד [גם ספארק מתחיל לפחד. ההיגיון מחלחל לגולגלתו העבה].
סיבו סורק את היער בחיפוש אחרי החבורה, ורק לאחר שעתיים וחצי הוא מצליח לאתרם, בזמן שהוא מכה במצחו בשעשוע. "איזו טיפשות דרושה כדי לשכוח דבר שכזה?", הוא אומר.
סיבו מספר לחבורה על הממצאים. לאון מציע כי יחזרו לדווח לצבא, אך ספארק, בגילוי תבונה מרשים, מזכיר לו כי עד שיחזרו עלולים לגלות אותם או להרוג רבים מהאנשים בעיירה הקטנה והטיפשית. קאל עורכת הצבעה, ונקבע כי החברוה תחדור לבור השחור ותחסל את כולם. בינתיים, סיבו נרדם מעייפות.
קץ המפגש הראשון.
****
החבורה מתעוררת במהירות, לאחר שקאל התעוררה בשעה שהציבה לעצמה. ספארק, ששמר אחרון, יושב מחוץ לשוחה, ומשחק עם חלוק נחל קטן, בעצב. החבורה מרגיעה אותו וכולם ממשיכים לעבר הבור השחור. מתברר שמשמר רציני של הובגובלינים מצויידים בקשתות הוצב מסביב - כל אחד שנשאר בחיים מסוגל להזעיק עזרה. קאל מיירטת את כולם עד האחרון בזריזות מופלאה, וכולם בודקים את הגופות, ואת הבור. רוחבו הוא עצום - יותר מעשרים מטרים. עומקו אינו ידוע. החבורה יורדת במהירות במדרגות האבן שנחצבו כסליל בדפנותיו, ומגיעה למפלס ראשון של רצפת עץ, שם היא נלחמת באוטיוג ובגובלין הדרואידי שעמו. קאל נפצעת בכתפה מנשיכת האוטיוג, ויוצאת מכלל פעולה למשך כמה סיבובים, פצועה באופן לא נעים. לאון מניח את ידיו על הפצע ומרפא אותה במהירות, אך הוא מבזבז זמן יקר: יחידת דובלינים מגיעה למקום, וקרב קשה מתחולל שם. קאל מצליחה לטפס על הבור כלפי מעלה, ומוצאת כוך שממנו היא יכולה לצלוף באויבים. הדובלינים נהרגים לפני שהם מצליחים להתקרב ללאון הפגיע, והחבורה ממשיכה בדרכה למטה. המפלס השני, האחרון, הוא מפלס האבן המסותתת [3 ת'!] - החבורה מאתרת עקבות גובלינים ודובלינים ושאר יצורים רעים וקשוחים, וממשיכה אל בטן האדמה. סיבו משתמש במיומנויות הטבעיות שלו כדי לטפס על הקירות ולזנק מהם בשעת הצורך, בזמן שקאל מתחבאת בצללים ולאון נעשה נעלם מעין. ספארק מהלך בשקט לא אופייני, וגם הוא הופך לנעלם מעין לאחר שלאון מניח את ידיו עליו. החבורה מגיעה בצעדים שקטים לזוג דלתות מתכת, ופורצת אותם, על מנת להגיע למה שנמצא בפנים - אולם עצום, חסר מוצא, נתמך בעמודים רבים ומאוכלס בידי פלוגה של הובגובלינים. הקרב שמתחולל נעשה קשה יותר ויותר, כאשר לאון נחשף, ספארק נעשה המום וקאל מחטיאה שוב ושוב את מטרותיה, אך תושיה לא צפויה באה לקרב בדמות סיבו, שהצליח לשבור כמה עמודים [אלתור מגניב, שהצליח בגלל פרצה בתוכנית שלי - הטחת קורנסים בעמודים שוברת אותם, במיוחד כאשר אתה מסוגל לטפס עליהם כמו על עצים ולייצב את עצמך בכל רגע נתון], וצעק לחבורה לנעול את דלתות המתכת בזמן שהוא מפוצץ את המקום. החבורה ההוממה עושה כדבריו - אך לאחר שנשמע פיצוץ כבד, היא נזכרת כי אין דרכי מוצא מהאולם, ומנסה לפתוח את הדלתות, ללא כל הצלחה. להפתעתם ולשמחתם, סיבו מופיע מאחוריהם כאשר הוא שורק. מתברר כי יש יציאה מן האולם, אך היא הייתה יציאת אוורור. החבורה מזדחלת ביציאה שסיבו מצא, רק כדי לגלות אולם חרב ורמזים בנוגע ל'חטיבה השחורה' שהוזכרה קודם לכן. ספארק האדיר שואג ומבטיח לנקום. בינתיים, החבורה יוצאת החוצה כדי לגלות את 'צבא העקרב' מסביב לבור: הדמויות מקבלות עיטורי גבורה, ויוצאות אל קראמקה [עיר הבירה של האימפריה], במסע ארוך מאוד, כדי לקבל רמזים נוספים בנוגע לחטיבה השחורה.
וכך, יד הברזל של החבורה ממשיכה לעבר קראמקה, ואליה מצטרף הרפתקן חדש: ג'ק עטוף הגלימות.
קץ המפגש השני.
****
ג'ק עטוף הגלימות הוא ואריאנט נינג'ה [שאציג בפורום מתישהו] אלפי לחלוטין, שהצטרף לחבורה כשומר ראש להשכיר שברח מתפקידו [הבוס שלו היה רוצח המונים, וג'ק הרג אותו].
המשחק יתנהל בקאראמקוס, יבשת גדולה בקאגי, שבגאוקאגון. היבשת נשלטת זה 720,000 שנים, אך זהו פרט שולי - ישנם אזורים שבהם יד השלטון אינה נוגעת או אינה מגעת. כזה הוא דרום מזרח האימפריה היבשתית - אזור מיוער ויפהפה, אך מיושב בדלילות ואינו נחשב לבעל חשיבות קוסמית כלשהי.
המפגשים הראשונים יתנהלו בעוצמה נמוכה, משום שכך מתחילה ההרפתקה.
דרגות בינוניות.
נתוני הקבוצה: סיבו - נזיר ברמ"ח אבריו; קאל - גששית/לוחמת; ספארק - לוחם; לאון - כוהן/מכשף, איבד את יציר הסוד שלו
[לטובת ואריאנט מלחמתי וקטלני ].החבורה התקבצה לראשונה, בליל גשם קודר בעיירה "תלם כבשים", תחת שלט הפונדק 'המגף הקרוע', המתאר נווד מת שמגף שחור וגס מונח על צווארו. החבורה נפגשת באקראי כאשר יחידת הובגובלינים חמושה מסתערת לתוך הפונדק, וטובחת בסועדים - נראה כי יש למנהיג הדובליני מטרה כלשהי שלשמה הוא הגיע לשם. בין הפצועים [שימותו בהמשך] - אחיו הצעיר של ספארק, ג'ירו. הדמויות מחסלות בקלות את ההובגובלינים, מצילות מפיו של הדובלין המגודל והאיום משפט מוזר ["קאר קאש מאשט"], ואינן מצליחות לייצב את מצבם של הפצועים - תשעה מהם מתים עד חצות הלילה. לאון מעלה את הסברה כי המשפט המוזר פירושו 'דרך האבנים התלולות', אך הידע שלו בגובלינית אינו מספיק. ספארק הזועם עושה דבר טפשי שמתברר כגאוני - הוא יוצא מהפונדק, ומשוטט בעיירה. עד מהרה, הוא מוצא עוד כמה הובגובלינים, ומחסל אותם בכוחו הרב ["!!!You little crappy chunks of XP"]. אף אחד מהקורבנות לא נשאר בחיים אחרי התקפת הברברי הזועם. קאל מספיקה להגיע לאזור הגובלינים, ולמצוא כמה ממצאים - ראשית, משמעות המשפט המוזר שהדובלין אמר לפני מותו הייתה "האבדון התלול", וההובגובלינים חיכו למישהו, כדי למסור לו משהו. לאחר דיון קצר עם ראשי המשמר [במהלכו המשמר מביע עמדה פחדנית, וספארק כמעט והורג את המושל], הוחלט כי ישלחו שליחים לצבא העקרב [הצבא המחוזי], בזמן שיד הברזל תצא ליערות המקיפים את תלם כבשים ותחפש אחר המאורה של היצורים הצהבהבים [
].וכך, לאחר לילה סוער ואפל, החבורה יוצאת עם אור ראשון של שמש אל היערות החובקים. קאל מובילה את החבורה בדרכי היער הלא ידועות, עד להגעתם למחנה גובליני שנראה כי ננטש מזה כמה ימים. עקבות מובילים לעבר תלם כבשים ולעבר מעמקי היער. קאל חוששת - מרכז היער אינו מקום נעים. סיבו מחליט לצאת לשם לבדו, ועד מהרה כל החבורה רצה כדי להשיגו. שיטוט של כמה וכמה שעות מעלה כי העקבות נעלמו באופן מסתורי. קאל שמה לב לכך שיצורים גדולים כלשהם צעדו יחד עם ההובגובלינים. סיבו מבחין בצל מתחמק - ושלושה ינשודובים ענקיים מזנקים על הדמויות בצווחות שגם הינשוף החירש ביותר יוכל לשמוע ממרחק של כמה קילומטרים טובים. סיבו מכה ראשון, מזעזע למוות ינשודוב [פגיעה חמורה *3!], ולאחר שהשניים האחרים מספיקים לפצוע את ספארק, לאון קוצר בהם בעזרת הקרניים החורכות שלו בעוד הלוחם הזועם מסתער והורג אותם. קאל ירתה שלושה חצים והספיקה להרוג את האחרון. קאל מגלה סימנים של שלשלאות מתכת סביב צוואריהם של הינשודובים המתים, ומציעה כי הלילה ילונו במרחק בטוח מזירת הקרב. החבורה סוטה מהשביל, מתקדמת כמה מאות מטרים בהדרכתה של הגששית, ומקימה מחנה מאולתר בתוך שוחה שספארק חופר. לאון מפעיל כמה אבני אזעקה ונכנס לטראנס של שינה אלפית, בעוד השלושה האחרים שומרים בתורנויות. קאל נשארת ערה רוב הזמן. בערך בשעות הבוקר החשוכות, קאל שומעת רחשים ומצביעה לעבר זירת הקרב - אורות לפידים וצעקות גסות בשפה לא מובנת נשמעים מהכיוון ההוא. החבורה ישנה שעה נוספת, ויוצאת לדרך, עוקבת בשקט כמעט גמור [ספארק] אחרי הלפידים המהבהבים. קאל מאבחנת את סביבתה וקובעת כי הלפידים הוחזקו בידי מספר דובלינים גסים וכבדי צעד. החבורה מאתרת את המאורה של הדובלינים הפושטים - צביר אבנים המחוזק בבוץ ובקרשים. הפריצה למאורה הייתה בלתי נמנעת - אחד מהדובלינים, מכשף, כמעט וזיהה אותם במקרה. התוצאה הייתה מצויינת, והדובלינים נהרגו ברובם. רק שניים נשארו בחיים, אך ספארק הזועם קצץ את ראשו של הראשון. הדובלין נידב מידע לגבי האחרים - הם היו קבוצה של פושטים שמטרתם הייתה לטאטא מהשטח את כל הסקרנים והחטטנים באמצעים אלימים. הדובלינים מכחישים כל קשר לצבא קטן או פלוגות מסודרות, וטוענים כי הם נשלחו בידי האלים. ספארק אוכל את צווארו של הדובלין המעונה בכעס. לאון התשוש, שלא הספיק לנוח כמו שצריך, דורש מספר שעות שינה נוסף, והחבורה נאלצת להישאר בבית המסתור, לא לפני שמשמר דומם הוצב מסביבו ולאון אבטח את הסביבה. קאל המודאגת משפרת את הסוואתו של הבית - בחוכמה, שכן פלוגה לא קטנה של הובגובלינים שואגים מנסה לחפש אותו, בלא הצלחה. ברגע שהם עוזבים, ספארק מנסה להתפרץ החוצה ולהרוג אותם, אך הוא מושתק בידי סיבו, שמעודד אותו ["הנקמה תבוא עוד מעט, חכה קצת"]. קאל מיירטת הובגובלין שנפרד מפלוגתו - רץ שמטרתו הייתה להודיע למישהו על כך שבעקבות החטיבה השחורה שהוקמה ישנם כמה הרפתקנים חזקים ובעלי כוח רב. סיבו יוצא אל היער בשקט גמור, לאחר שהוסכם כי קאל חייבת לשמור על הבית במקרה של תקיפה או גילוי. הננס מסתתר בצמרת עץ מרוחקת, ומזנק מענף לענף כמו קוף [יש לו את הכישרון הזה]. הוא עובר כמה מאות מטרים ומוצא חור באדמה. בור עצום ועמוק נפער בתוכה של אדמת היער, ומדרגות צרות מובילות למעמקיו. סיבו חוזר אל הקבוצה, אך הוא מגלה כי הבית ננטש.
במקביל, קבוצה של הובגובלינים סורקת את היער בחיפושים אחרי הדובלינים הפושטים. קאל מזהה את האיום ובורחת כל עוד נפשה בה, יחד עם ספארק הנרגז ולאון המטושטש [שסופסוף הספיק להשלים את שעות השינה שלו]. החבורה עוצרת בשוחה שחפרו יום וחצי קודם לכן, וסיבו המודאג אינו מוצא אותם כלל וכלל. ספארק מבצר את השוחה עוד יותר. והשלושה מתבצרים בה בפחד [גם ספארק מתחיל לפחד. ההיגיון מחלחל לגולגלתו העבה].
סיבו סורק את היער בחיפוש אחרי החבורה, ורק לאחר שעתיים וחצי הוא מצליח לאתרם, בזמן שהוא מכה במצחו בשעשוע. "איזו טיפשות דרושה כדי לשכוח דבר שכזה?", הוא אומר.
סיבו מספר לחבורה על הממצאים. לאון מציע כי יחזרו לדווח לצבא, אך ספארק, בגילוי תבונה מרשים, מזכיר לו כי עד שיחזרו עלולים לגלות אותם או להרוג רבים מהאנשים בעיירה הקטנה והטיפשית. קאל עורכת הצבעה, ונקבע כי החברוה תחדור לבור השחור ותחסל את כולם. בינתיים, סיבו נרדם מעייפות.
קץ המפגש הראשון.
****
החבורה מתעוררת במהירות, לאחר שקאל התעוררה בשעה שהציבה לעצמה. ספארק, ששמר אחרון, יושב מחוץ לשוחה, ומשחק עם חלוק נחל קטן, בעצב. החבורה מרגיעה אותו וכולם ממשיכים לעבר הבור השחור. מתברר שמשמר רציני של הובגובלינים מצויידים בקשתות הוצב מסביב - כל אחד שנשאר בחיים מסוגל להזעיק עזרה. קאל מיירטת את כולם עד האחרון בזריזות מופלאה, וכולם בודקים את הגופות, ואת הבור. רוחבו הוא עצום - יותר מעשרים מטרים. עומקו אינו ידוע. החבורה יורדת במהירות במדרגות האבן שנחצבו כסליל בדפנותיו, ומגיעה למפלס ראשון של רצפת עץ, שם היא נלחמת באוטיוג ובגובלין הדרואידי שעמו. קאל נפצעת בכתפה מנשיכת האוטיוג, ויוצאת מכלל פעולה למשך כמה סיבובים, פצועה באופן לא נעים. לאון מניח את ידיו על הפצע ומרפא אותה במהירות, אך הוא מבזבז זמן יקר: יחידת דובלינים מגיעה למקום, וקרב קשה מתחולל שם. קאל מצליחה לטפס על הבור כלפי מעלה, ומוצאת כוך שממנו היא יכולה לצלוף באויבים. הדובלינים נהרגים לפני שהם מצליחים להתקרב ללאון הפגיע, והחבורה ממשיכה בדרכה למטה. המפלס השני, האחרון, הוא מפלס האבן המסותתת [3 ת'!] - החבורה מאתרת עקבות גובלינים ודובלינים ושאר יצורים רעים וקשוחים, וממשיכה אל בטן האדמה. סיבו משתמש במיומנויות הטבעיות שלו כדי לטפס על הקירות ולזנק מהם בשעת הצורך, בזמן שקאל מתחבאת בצללים ולאון נעשה נעלם מעין. ספארק מהלך בשקט לא אופייני, וגם הוא הופך לנעלם מעין לאחר שלאון מניח את ידיו עליו. החבורה מגיעה בצעדים שקטים לזוג דלתות מתכת, ופורצת אותם, על מנת להגיע למה שנמצא בפנים - אולם עצום, חסר מוצא, נתמך בעמודים רבים ומאוכלס בידי פלוגה של הובגובלינים. הקרב שמתחולל נעשה קשה יותר ויותר, כאשר לאון נחשף, ספארק נעשה המום וקאל מחטיאה שוב ושוב את מטרותיה, אך תושיה לא צפויה באה לקרב בדמות סיבו, שהצליח לשבור כמה עמודים [אלתור מגניב, שהצליח בגלל פרצה בתוכנית שלי - הטחת קורנסים בעמודים שוברת אותם, במיוחד כאשר אתה מסוגל לטפס עליהם כמו על עצים ולייצב את עצמך בכל רגע נתון], וצעק לחבורה לנעול את דלתות המתכת בזמן שהוא מפוצץ את המקום. החבורה ההוממה עושה כדבריו - אך לאחר שנשמע פיצוץ כבד, היא נזכרת כי אין דרכי מוצא מהאולם, ומנסה לפתוח את הדלתות, ללא כל הצלחה. להפתעתם ולשמחתם, סיבו מופיע מאחוריהם כאשר הוא שורק. מתברר כי יש יציאה מן האולם, אך היא הייתה יציאת אוורור. החבורה מזדחלת ביציאה שסיבו מצא, רק כדי לגלות אולם חרב ורמזים בנוגע ל'חטיבה השחורה' שהוזכרה קודם לכן. ספארק האדיר שואג ומבטיח לנקום. בינתיים, החבורה יוצאת החוצה כדי לגלות את 'צבא העקרב' מסביב לבור: הדמויות מקבלות עיטורי גבורה, ויוצאות אל קראמקה [עיר הבירה של האימפריה], במסע ארוך מאוד, כדי לקבל רמזים נוספים בנוגע לחטיבה השחורה.
וכך, יד הברזל של החבורה ממשיכה לעבר קראמקה, ואליה מצטרף הרפתקן חדש: ג'ק עטוף הגלימות.
קץ המפגש השני.
****
ג'ק עטוף הגלימות הוא ואריאנט נינג'ה [שאציג בפורום מתישהו] אלפי לחלוטין, שהצטרף לחבורה כשומר ראש להשכיר שברח מתפקידו [הבוס שלו היה רוצח המונים, וג'ק הרג אותו].
