• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

פיסת היסטוריה, גבע פרי, מו"ד בחיתוליו בארץ

כדי שזה לא ילך לאיבוד במעמקי הרשת החברתית האחרת, כמה מילים מגבע פרי, שנחשב מהראשונים שהביאו ותרגמו את מו"ד בארץ, לא נגעתי/ערכתי:


בהמשך לשאלה של איתי חורב, מישהו מהדינוזאורים בקהל יודע את ההיסטוריה / מור''ק / Lore על ההוצאה לאור של הספרים הראשונים של מו''ד בעברית?
- אני זוכר את הקופסה האדומה ומוד''מ 2? קדם לזה משהו?
- מתי זה קרה?
- מי ניגש לחברת מיצוב עם הרעיון? ולמה הם זרמו עם זה? או שהם הוקמו סביב מו''ד?
- בעצם מיהו או מיהם הגארי גייגאקס הישראלי?
- מה בכלל היה גודל הקהילה בארץ?
- מי תרגם?
- זה השתלם בסופו של דבר?
סקרן כי בתור מו''ל קטן זה נראה לי ממש הרפתקני לתרגם משחק הזוי כזה לעברית לפני שמישהו פה בכלל שמע על משחקי תפקידים.

שלום, חברים. ראשית, תודה ל Yossi שהפנה את תשומת ליבי לדיון הזה. אתן היסטוריה קצרצרה בתקווה שמעניין. ב-1979 (הייתי בן תשע) משפחתי עברה לגור בארה״ב לכשנה. שם אחי הגדול, גיא, נחשף למו״ד מחברים ולימד אותי. כשחזרנו לארץ המשכתי להתעניין בתחום אבל לא היה לי עם מי לשחק עד שב-84 גיליתי בחור בבית ספרי שהכיר את המשחק (גם בארה״ב). יחד, אירגנו כמה קבוצות. ב-85 איכשהו שכנעתי את אבי שיש למשחק פוטנציאל בארץ. כתבנו ל-TSR ואז נסענו לבקר אותם בעיירה שנקראת לייק ג׳נבה, וויסקונסין. עכשיו לקטע ההזוי
😎
. אחרי כל מיני פגישות, אבי עזב והשאיר אותי שם לעוד שבוע (בן 15) שבו נפגשתי עם הרבה מהכותבים, הציירים ובעלי תפקידים שונים. מי שאירח אותי בביתו היה צרפתי בשם אנדרה מוליין, שניהל את כל הזכויות הבינלאומיות של החברה. מה שלא ידעתי הוא שביתו היה טירה (שפורקה ויובאה מאירופה!), שהוא גר בחציה האחד. ובחציה השני גר...גארי גייגקס.

וכך יצא לי להכיר ולהתחבר עם גרי ובנו, לוק. בסופו של דבר, קיבלנו את הזכויות לישראל. בהתחלה ייבאנו את הספרים באנגלית ובמקביל עבדתי על התרגום לעברית. נדמה לי שהגרסה העברית הראשונה (הקופסה האדומה) יצאה ב-87.

לגבי השאלה העסקית שעלתה פה: בסופו של דבר, זה לא היה רווחי במיוחד, אבל כן מימן משכורת יפה לי, לאחי ולעוד כשניים-שלושה אנשים במשך כמה שנים. עיקר ההכנסות היו בכלל מספרי רומח הדרקון (ואחר-כך, מקלפי magic the gathering) שלהם גם קיבלנו את הזכויות מ wizards of the coast

---------------------------
עוד מילים מאת אל בר יהלום שהגיב בנושא וצירף תמונה:

אני יכול לספר את ההיבט שלי. התחלתי לשחק ב-1984 בערך, לפי הספרים באנגלית. היינו קבוצה של חבר'ה שכולם שלטו באנגלית אך שיחקנו בעברית. השה"מ שלנו היה חברנו לספסל הלימודים בביה"ס הריאלי, גיורא תמיר. בין אנשי הקבוצה שלנו שניתן למצוא בכנסים כיום באופן קבוע - מאיה רוזנשיין וגל (אאדהר) דמבו.
השגנו חומרים, קוביות וכו' באמצעות חברים שחזרו מחו"ל.
בסביבות 1987-88 הופיע בסביבה גבע פרי ויצר איתנו קשר בדיוק כאשר חשבנו מיוזמתנו על ייסוד אגודה לשחקני תפקידים (תוך תהייה מה בדיוק אגודה כזו יכולה לתרום). דרכנו הוא (ואביו הבלתי-נראה) גישש וראה שיש מקום להשקיע ויש אנשים בתחום בארץ. החברה שלו נקראה במקור "סף-דור" (או סף-DOOR) ולבסוף הוציאה את מרכולתה תחת השם "מיצוב".
כך בסופו של דבר נוצר טד"י-1988, כנס משחקי התפקידים הראשון בארץ (מצ"ב תמונה להדגמה משם, אני השה"מ, בין השחקנים גם Tami Kis-Papo).
בכנס חולקו הרפתקאות בתרגום לעברית. בשלב מסויים גם הספרים שווקו בעברית.
כאן, כנראה, המקום לתייג את עמית יזהר, אבל זה לא מצליח לי משום מה.
נו, והיתר - היסטוריה.

1623923145888.png
 
עריכה אחרונה:
יש גם את אתר משחקי התפקידים העתיק ביותר בארץ שעדיין יושב על השרתים של הטכניון ושדיברנו עליו בפורום כאן:


ואת הכתבות הסרוקות האלה מתחילת שנות התשעים על ראשית ימי מו"ד בארץ:

מוד1.jpg
מוד2.jpg


מוד3.jpg
מוד4.jpg

מוד5.jpg

מוד6.jpg
 
עריכה אחרונה:
מגניב, אשמח להבין את ההקשר - כלומר איפה / מתי זה פורסם?
לא הייתי מפורש כדי לא לעשות כאן העברות טראפיק, אבל שאלות שנשאלו על ידי עמית משה באחת מקבוצות הפייסבוק.
אני עורך את הפוסט המקורי ומוסיף את השאלות.
 
אכן פיסת היסטוריה...

יש לי קצת תהיות לגבי השארת ילדך בין ה- 15 לבדו בארץ זרה עם צרפתי מוזר בטירה עתיקה, אבל הי אולי זה רק אני.

מה שעוד יותר תמוה בעיניי זה באמת סוגיית הרווחיות כי אני חשבתי בשעתו שהחברה הזאת היא ליטרלי goldshitter. מעניין.
 
הרווחיות של מיצוב או של TSR?
כדי להרוויח כסף גם צריך לדעת לנהל ולהשקיע. גם אם יש לך מוצר נהדר - כלל ידוע בעסקים שהרווח פחות חשוב מהתזרים. בכל מקרה לזכרוני מאותה תקופה בשנים הראשונות זה פרח ומכר היטב, ואז הם תתחילו להוציא פחות ופחות ספרים.
באותה תקופה הייתי הקניין של פריק לענייני משחקי תפקידים והייתי מבקר אצלם במשרדים כדי להביא סחורה - לדעתי הם לא היו ממוקדים.

אפשר לראות גם את ההאטה בקצב הוצאות המוצרים:
 
די להרוויח כסף גם צריך לדעת לנהל ולהשקיע
מיצוב בינלאומי הייתה חברת בת של מיצוב, חברה לייעוץ עסקי שהוקמה ע"י מיכאל פרי, שכנראה היה מספיק בקיא בניהול כדי לעסוק בזה כמה עשורים וללמד את זה באוניברסיטה.
אז אני לא בטוח שניהול רשלני היה הבעיה ובהחלט יכול לתאר לעצמי מצב שבו הרווחים הצנועים של "מיצוב בינלאומי" השתלמו בצורה כזו או אחרת מבחינת מיסוי וכיו"ב.
 
גבע פרי בעצמו מצוטט כאומר שזה לא היה ריווחי.
ייתכן שזה בגלל שלא היו ממוקדים על הרווח, ייתכן שהמודל לא עבד בארץ וייתכן שהם לא ניהלו/השקיעו כמו שצריך.
לאף אחד מאיתנו אין כנראה מספיק מידע כדי לדעת. אני כן יודע שנתוני המכירות שלהם היו פנומנליים, עשרות -אלפים עותקים לקופסאות, ובכל זאת הם לא הצליחו להחזיק מעמד יותר מ 3-4 שנים לפני שעברו לדעיכה והפסקת הוצאת מוצרים לאור.
בהחלט ייתכן שהם תפסו את הראש והבינו שהם מתעסקים בשוק נישתי שלא שווה את המאמץ.
צריך לזכור שכמו שגבע כתב, מעבר למבוכים ודרקונים עצמו היו להם גם את ספרי הקריאה ואת מג'יק ביד.
עם זאת, אם לא היה מעניין מבחינתם להחזיק חברה של 4-5 עובדים ככדאי אז זה גם יכול להיות שזה פשוט לא היה רווחי מספיק. עם כל הכבוד, להחזיק חברה של 10+ עובדים בשוק המשחקים זה אתגר לא-פשוט בעולם, ועל כמה וכמה בישראל.
 
גבע פרי בעצמו מצוטט כאומר שזה לא היה ריווחי.
לא רווחי לא אומר בהכרח לא כדאי.
למשל - עסק שמפסיד כסף ובכך מאפשר הטבות מס לבעליו שמחזיק גם בעסק גדול ומצליח יותר.
או מתן נסיון עסקי רב ערך לצעירי המשפחה.
 
מצד אחד נכון, מצד שני צריך לזכור שהייתה הפסקה של כעשור בתרגום לעברית. בתור מי שגדל בתקופה הזו, זה היה מבאס.

בנוגע לסיפא, אם היו מתרגמים את הערכה למתחיל של מבוכים ודרקונים חמש הייתי מסכים איתך. אבל הקופסה האדומה וחרבות וכשפים זה שני מוצרים שממש לא באותה קטגוריה: מוצר מקצועי מול מוצר חובבים, חברה עסקית עם הפצה כלל-ארצית לעומת חבר׳ה שעשו מימון המון ויגיעו לכנסים, תרגום המוצר המוביל בעולם לעומת תרגום של מוצר כמעט עלום-שם שמתבסס על נוסטלגיה.
 
הרווחיות של מיצוב או של TSR?
כדי להרוויח כסף גם צריך לדעת לנהל ולהשקיע. גם אם יש לך מוצר נהדר - כלל ידוע בעסקים שהרווח פחות חשוב מהתזרים. בכל מקרה לזכרוני מאותה תקופה בשנים הראשונות זה פרח ומכר היטב, ואז הם תתחילו להוציא פחות ופחות ספרים.
באותה תקופה הייתי הקניין של פריק לענייני משחקי תפקידים והייתי מבקר אצלם במשרדים כדי להביא סחורה - לדעתי הם לא היו ממוקדים.

אפשר לראות גם את ההאטה בקצב הוצאות המוצרים:

כן, התכוונתי למיצוב.
עצוב קצת לשמוע שהדעיכה התחילה כל כך מהר... בתור teenager אני זוכר שחשבתי לעצמי איזה כיף זה היה לשבת על ליין של מוצרים שאתה יכול להחליט מה לתרגם ומה לא, ויכול גם להוציא בעצמך הרפתקאות למכירה בכיף שלך כי הכל נמצא בתחילת הדרך ולך יש בלעדיות כמעט בעניין.
בעיניים שלי אז זה היה נראה כמו הגשמת החלום.
מה אני אגיד לכם business is a bitch.
 
מצד אחד נכון, מצד שני צריך לזכור שהייתה הפסקה של כעשור בתרגום לעברית. בתור מי שגדל בתקופה הזו, זה היה מבאס.

בנוגע לסיפא, אם היו מתרגמים את הערכה למתחיל של מבוכים ודרקונים חמש הייתי מסכים איתך. אבל הקופסה האדומה וחרבות וכשפים זה שני מוצרים שממש לא באותה קטגוריה: מוצר מקצועי מול מוצר חובבים, חברה עסקית עם הפצה כלל-ארצית לעומת חבר׳ה שעשו מימון המון ויגיעו לכנסים, תרגום המוצר המוביל בעולם לעומת תרגום של מוצר כמעט עלום-שם שמתבסס על נוסטלגיה.
אני מסכים עם מה שאתה אומר והלוואי שחברה רצינית ומקצועית הייתה מתרגמת ולוקחת את זה תחת חסותה, אבל לצערנו הרב כולנו יודעים שזה לא יקרה :(
וזה מבאס אותי מעבר לרמה האישית, ברמה חיצונית יותר - שילדים יפספסו כניסה לתחביב ואת הקסם (אני יוצא מנקודת הנחה שהשפה תהווה מכשול ראשוני בגילאים מסויימים).
מה שאני מנסה לומר הוא שבמצב הנתון, טוב שיש לפחות ניסיון להכניס מוצר שיאפשר כניסה לתחביב לילדים ואני מקווה שהוא ימכר בעתיד גם בחנויות וכנסים.
 
מצד אחד נכון, מצד שני צריך לזכור שהייתה הפסקה של כעשור בתרגום לעברית. בתור מי שגדל בתקופה הזו, זה היה מבאס.

בנוגע לסיפא, אם היו מתרגמים את הערכה למתחיל של מבוכים ודרקונים חמש הייתי מסכים איתך. אבל הקופסה האדומה וחרבות וכשפים זה שני מוצרים שממש לא באותה קטגוריה: מוצר מקצועי מול מוצר חובבים, חברה עסקית עם הפצה כלל-ארצית לעומת חבר׳ה שעשו מימון המון ויגיעו לכנסים, תרגום המוצר המוביל בעולם לעומת תרגום של מוצר כמעט עלום-שם שמתבסס על נוסטלגיה.

ההשוואה לא כל כך הוגנת, מו"ד קופסאות הרי לא מקצועי כמו מו"ד 5, וההשוואה לא צריכה להיות בין השוק הבינלאומי לשוק הישראלי אלא בין השוק הישראלי דאז להיום. ההבדל הוא שמו"ד קופסאות שווק על ידי באג והיה זמין יחסית, בניגוד לחרבות וכשפים שישווק כנראה מפה לאוזן.
 
מערך ההפצה של באג איפשר למו"ד בקופסאות להגיע לכל סניף של סטימצקי בכל חור. כנ"ל למגזין וויז, שהיה תיבת תהודה לפנטזייה, מד"ב ומשחקי תפקידים.

מיצוב ייבאו גם מוצרים באנגלית, אבל הללו פוזרו בין חנויות ספרים באופן מאוד אקלקטי. יכלת למצוא ערכה של עולם משחק מסויים בסניף של סטימצקי בחיפה, אבל את אסופת המפלצות שלו באילת.
 
מיצוב ייבאו גם מוצרים באנגלית, אבל הללו פוזרו בין חנויות ספרים באופן מאוד אקלקטי. יכלת למצוא ערכה של עולם משחק מסויים בסניף של סטימצקי בחיפה, אבל את אסופת המפלצות שלו באילת.
בהחלט יתכן שכל המוצרים הגיעו בצורה שווה פחות או יותר לסניפים, פשוט אנשים קנו את X בסטימצקי בחיפה ואת Y באילת.
אז לא היו מערכות מחשב שאפשר לשלוף את המלאי בכל חנויות הרשת, אז היה צריך להתקשר כדי לבדוק איפה יש עותקים...
היה גם את הסניף של סטימצקי ברחוב דיזינגוף עם שלוש הקומות שפעם היה אפשר למצוא בו המון מוצרי משחקים וספרי מד"ב/פנטזיה.
 
זה היה פיזור אקראי לגמרי.

היה מדף צדדי של מוצרי משחקי תפקידים באנגלית בכל חנות ספרים, שכנראה פשוט עשו אן-דן-דינו והזמינו משהו אקראי מהקטלוג של מיצוב. זה לא שהמוצרים נגמרו, כי הם גם לא ממש נמכרו אלא בעיקר שימשו לדפדוף של נערים חובבי מו"ד וחסרי כסף ותכולת המדף לא ממש השתנתה. יכלת למצוא למשל הרפתקה שנייה מתוך סדרה של שלוש (איפה שתי האחרות?), או את ההרחבה "ממלכות הגמדים" לרומח הדרקון בלי הערכה של העולם עצמו.
 
את הסניף בדיזינגוף אני זוכר טוב -
שעות רבות העברתי שם בקריאת הספר לשחקן של מוד״מ בימים שהיה לי רק את מו״ד קופסאות וזכור לי שממש שיננתי לחשים שלמים שאחר כך הייתי מעלה על הכתב ומוסיף אלינו למו״ד. עד היום יש לי את הגרסה שלי למגע ערפדים שהעתקתי ממודמ למו״ד, בכתב יד קטן ומוזר של ילד.

בהמשך היינו לוקחים לשם אוטובוס ומשחקים במשחקי ה- VR שאז עמדו בסנטר (איזו נוסטלגיה... כל כך אהבתי אז את המשחקים האלה), אני אהבתי במיוחד דווקא את משחק היריות של הרובוטים, אבל היה שם גם משחק קווסט פנטזיה שבאופן שיטתי הייתי נהרג שם תוך דקה וחצי בערך.. אפילו הייתה עליו כתבה בוויז לדעתי - והופתעתי לגלות כמה ארוך הקווסט הזה.
זו הייתה קצת סטיה מהנושא, סורי. אבל מישהו זוכר את המשחקים הללו בשנות ה- 90 בדיזינגוף סנטר?
 
עריכה אחרונה:
חזרה
Top