לשאלת העדפה: קשה לדבר על זה בצורה מופשטת. יש לי קבוצה ביתית מקסימה והדינמיקה שלנו במפגש פנים אל פנים הרבה יותר נעימה, כיפית וחברית, והרבה פחות "נטו משחק". גם "דחיסות האירועים" במשחק פיזי היא גדולה בהרבה (פשוט כי במפגש פיזי יש יכולת לפצל קשב בצורה יותר טובה), וזה ממש קריטי לחבורה של זקנים שנפגשים לשעתיים ברוטו פעם בשבוע. שיחקנו כמעט שנה בזום וזה היה פחות טוב, אבל כאמור – עדיף על כלום.
קבוצת הילדים שאני מנחה פשוט לא נפגשה שנה, ועכשיו אנחנו שוב נפגשים וזה מאוד כיף. אני לא חושב שאצליח להנחות ילדים בזום, בטח לא קבוצה גדולה.
מעבר לזה, יוצא לי לשחק משחקי אונליין בזום, ולמרות החסרונות זה בהחלט דרך משחק שאפשר לעשות בה הרבה וההתגברות על המרחקים הגאוגרפיים חשובה לי מאוד (גר בנצרת עילית).
אוסיף עוד משהו: עוד לפני קורונה בכלל, שיחקתי שני קמפיינים מצוינים בצ'אט דיסקורד בהנחיית אביב אייסל מנוח. גם זאת דרך ממש אחלה לשחק, אם מקבלים בהבנה את מגבלות הפורמט (בעיקר תגובה אטית, "דחיסות אירועים" נמוכה במיוחד, אנשים שעסוקים לפעמים בדברים אחרים תוך כדי הסשן...).
