• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות
  • בואו להנחות משחק בדרקוניקון - ההרפתקה עלינו!
    צוות המשחקים שלנו ישמח לסייע לכם להריץ הרפתקאה בכנס וגם לספק לכם הרפתקאות מוכנות ממגוון שיטות, פרטים בנושא.

סיפור [סיפור] [אתגר 51] ההשתוות

הלדין

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
טעם הים היה עדיין לח בפי המתלמד כשהתעורר בפעם השנייה. בפעם הראשונה, כשנפקחה עינו השלישית החדשה, המתלמד פטר את זה כנדודי שינה, תוצאת לוואי של התרגשותו מהעובדה שהתקבל סוף סוף אל השענים. השענים היו ספקי הטובין של היבשת. אם היית צריך משהו, הם היו מביאים אותו מזמן שהיה בשפע לזמן שהיה במחסור. הים התנפץ על שוברי הגלים של ורקה מחוץ למגוריו. הים אשר את מימיו שתה בעת משתה ההשתוות ולא הבין עדיין למה. בפעם השנייה כשהתעורר משנתו, הוא הבין שהמלווה שלו בגד בו.

המלווים המסתוריים נתנו לשענים את כוחם. המורה שלו הזהיר אותו שמלווה בוגדני יכול לנעול אותו במעגל זמן – מקור תזונתו. המורה שלו עמד על כך, לעיני כמה תלמידים חלשי אופי, ששען מיומן משתמש בגרגרנות המלווה לצורכי המסדר. כמובן ששען שלא יכול לרכוש את כבוד המלווה שלו לא היה ראוי להיות בכלל במסדר וראוי היה לסבול מגרגרנותו של המלווה. המתלמד ידע שהוא לבד שם, כשהתעורר בפעם השלישית.

במשתה ההשתוות הוא דיבר כאיש העולם הגדול על המלחמה באזאר. אחד מהעבדים, שאבות אבותיו היו אדוניהם של אבות אבותיו כשהשמשות היו קרובות, הגיש לו גביע מלא במי ים. שדות הכח המתעקלים ששימשו עבור העבד כבגדים היו תזכורת מרגיזה לקשר שלו לבין שארי בשרו העקשנים מאזאר – החולמים שסירבו להבין שיחלפו מאות בשנים עד שהשמשות יטענו אותם... וישיבו אותם למעמדם כפי שהיה לפני פחות ממאתיים שנה. וטעם המים. המים. המורה שלו אמר משהו על מי הים בזמנו.

לזמן לא הייתה אותה המשמעות למלווים כמו לבני האדם. הוא חש את גופו הקר של המלווה גוהר מעליו כשהתעורר בפעם הרביעית. הוא שמע פוער מלתעות רבות ניבים שקרעו את הזמן מעל המעגל הקטן שבתוכו לכד אותו, את המתלמד. ומבעד לחלונו הוא שמע את מי הים מתנפצים על שוברי הגלים. הוא בכלל לא היה אמור להיות פה. הוא לא היה אחד מאלה שדיברו למלווים. הוא היה אמור להיות פרח כהונה במקדש הבינה הנשגבת בבינארה. הם מכרו אותו בתמורה לחוב שחבו לשענים הגם שטענו שהבינה הנשגבת חקרה את סיכוייו וטענה שיהיה שען יותר טוב מאשר כהנה. המתלמד טעם את זיעתו. והרגיש את המלווה נרתע קמעה.

מלח.

המלח פורר את שומן הזמן הקפוא של המלווים. הוא לא ידע למה הם נתנו לשענים לדעת את חולשתם זו אבל מחשבותיו התמקדו בגביע ששתה. גביע של מי ים. הוא לטש מבט לשם בעינו השלישית, חש את גופו משתחרר. ואת המים נוגעים במלווה עד שהזמן התחיל לחלוף שוב והמלווה צורח בעונג. טיפות המים שחדרו לתוך מעגל הזמן שלהם התאדו. הוא היה עתה שלהם ולא רק של המלווה וכלא לו.. מלח הים היה רחוק מלהיות חולשה אמתית. המתלמד קלט עתה שעבר את טכס ההשתוות. והוא יכול לראות בעצמו שען.

הוא רכש את כבודו של המלווה שלו.
 

Gilthans The Quiet

פונדקאי ותיק
בהחלט קונספט נחמד, אהבתי את הקונספט של השענים והמלווים, וגם את התחלפות תפקידי האדונים/עבדים שמתרחשת בגלל תנודת השמשות.
היו הרבה מונחים מהעולם, אני מרגיש שהסיפור היה מרוויח יותר אם היית מתמקד באחד מהם ומרחיב עליו יותר, עם יותר אירועים בסיפור או סתם אקספוזיציה.
 

הלדין

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
תודה על התגובה. :D

רציתי הפעם משהו קצר יותר ויותר פשוט לעיכול - זה אמור להיות אפקט "החור במנעול" - קרי לראות משהו ולדעת שיש עוד מעבר. בעיקר התחושה שאנשים לא מסתדרים עם הסיפורים יותר מורכבים שלי.
 
Top Bottom