• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות
  • בואו להנחות משחק בדרקוניקון - ההרפתקה עלינו!
    צוות המשחקים שלנו ישמח לסייע לכם להריץ הרפתקאה בכנס וגם לספק לכם הרפתקאות מוכנות ממגוון שיטות, פרטים בנושא.

סיפור [סיפור] [אתגר 46] קורבן הסקרנות

Gilthans The Quiet

פונדקאי ותיק
הגבר הופל אל ברכיו אל מול כס המלוכה, ידיו כבולות מאחורי גבו, כפי שהפרוטוקול דרש במקרה של אדם שחשוד בבגידה באומה. מזכירה ישבה בפינת ההיכל, מקלידה את ההתרחשויות באופן מדוקדק, כיאה למשפט קלוקיאני חוקי. בייס, השופט העליון של קלוק, התקדם מצידו של המלך, והקריא לנאשם את אישומו.
"ד"ר ניומן," הוא הכריז בקול צלול. "הנך מואשם בהסתרת קדמה מדעית מפני הכתר, כנדרש על פי חוק השיתוף המדעי של 1325. הקדמה המדוברת היא פריט פרוטוקול מספר 6948 מסדרה 13: רובוט תלת-גלגלי בעל יכולת תנועה עצמאית, ותודעה מלאה לסביבתו, הכוללת אינטליגנציה שמוערכת לזו של ילד בן 5."
פריט 6948 סובב את גלגליו מעט, מה שגרם לו לרצד במקומו באי-נוחות. השומרים שלצידו גרמו הניעו מעט את המוסקטים שלהם, מה שגרם לפריט 6948 להתיישר שוב.
בייס המשיך. "ד"ר ניומן, האם הנך מכחיש את הטענות שכנגדך?"
מבטו של ניומן היה מרוכז ברצפה. בייס כחכח בגרונו, ורגע לפני שחזר על שאלתו, ניומן נענע בראשו.
"אם כך, בהתאם לחוק השיתוף המדעי, אתה יכול לבחור בין ללמד את המלך את עקרונות הקדמה שלך באופן מספיק על מנת שיוכל לשחזר אותו בעצמו, או לעמוד בפני גזר דינו של המלך, שאינו מוגבל בחומרתו."
"חשוב לציין, לפני שתקבל החלטה," המלך אדיסון ציין מכסאו, ניצוץ סקרנות מסוכן בעיניו, "שאם תסרב לחלוק את המידע הדרוש, גזר הדין המדובר יהיה מוות באמצעות צלב חשמלי."
"התחייבותו של המלך נרשמה לפרוטוקול, ובתור השופט העליון, אין לי ברירה אלא לאשר אותה." הוא וידא במבטו שהמזכירה תיעדה את המילים, והיא הנהנה אליו.
ניומן התנשם ממקומו על הרצפה. "גם אם יכולתי לשחזר את ההצלחה של קיורי, לעולם לא הייתי מפקיד את הסוד בידי המלך האכזרי ביותר שקלוק ידעה מאודה," הוא אמר, מעז להרים את מבטו רק לרגע כדי להצליב מבט עם המלך, לפני שנאלץ להוריד את מבטו שוב. "שיירשם בפרוטוקול שאני מסרב להצעת המלך."
בייס הנהן, וסימן לשומרים לקחת את ניומן משם. "גזר הדין יבוצע עם רד החמה, בכיכר הדיודות, למען יראו וייראו." פריט 6948, אשר אותו ניומן כינה 'קיורי', פלט קול חריקה מכני מלא מצוקה כשניומן נלקח על ידי השומרים. "פריט 6948 תעבור לידי הכתר, לצורך פיצוח ומחקר."
"שימו אותה אצלי בחדר," המלך אמר, מחכך בידיו, מתעלם לחלוטין מהשריקות והחריקות חסרות האונים.
בייס חשב לעצמו שניומן כנראה צודק. זהו אכן המלך האכזרי ביותר שקלוק ידעה מאודה.


הדלת של חדרו של בייס הייתה פתוחה במקצת כשנכנס פנימה. הוא הניח את מנורת השמן שלו על השולחן - הוא עדיין התקשה לבזבז חשמל בשביל משהו פשוט כמו תאורה - ופנה אל ערימת הדפים מלאת המשוואות שלו. היה משהו מאוד מרתק בהסתברות, בעיניו: נקודת המפגש הזאת בין הבלתי צפוי לבין הניתן לחיזוי הייתה בעיניו המפתח לחיבור המתמטיקה התיאורטית אל העולם האמיתי.
בעודו בוחן את העמוד העליון בערימה, הוא היה מוכן להשבע שהיו חסרות בו מספר משוואות. הוא הסתכל מסביב, וראה את הדף החסר על הרצפה, כנראה קורבן של משב רוח. הוא קם מכסאו והתכופף להרים אותו, וכשקם הרגיש מתכת קרה על צווארו.
"יש לי חידה בשבילך," הוא שמע קול נשי מאחורי גבו. "למה המשפטן הנאמן בגד בעמו?"
בייס ידע לזהות את צורתו של קנה רובה בצווארו, אבל לא נתן לכך להשפיע על צלילותו. "מעולם לא בגדתי בעמי, אם זה מה שאת מנסה לרמוז."
"אה, כן? לשרת כשופט עליון ולתת לגיטימציה לגוש הברגים הזה בזמן שהוא מתעלל בבני עמו, זה לא נחשב בגידה בעיניך?"
בייס התנשם, והסתובב באיטיות, מביט היישר לתוך הקנה שכוון אל פניו. הוא יכל לראות גלגל שיניים מסתובב בעצלות לצד האקדח, מוכן להוציא את התרמיל ברגע שיילחץ ההדק. מאחוריו עמדה אישה גבוהה, ידיה מכוסות בכפפות עור, עינה מכוסה ברטיית זכוכית, שיערה הארוך מכוסה בכובעם של המדענים החופשיים. הוא לא זיהה אותה.
"בעיניי, לשופט העליון יש אחראיות לא רק העם שחי לצידו באותה העת," הוא אמר בסבלנות של אב שמסביר לבתו את חוק אוהם, "אלא לכל תושבי האומה בהווה ובעתיד. בעיניי, הנזק שייגרם לקלוק על ידי שופט עליון שיוביל הפיכה ללא לגיטימציה משפטית, עם התקדים שהוא יציב לכל השלטונות בעתיד, שופט כזה יגרום ליותר נזק משכל מלך חולף יכול."
גלגל השיניים השלים סיבוב שלם במקומו לפני שהמדענית הורידה את האקדח. היא התיישבה על כיסאו, והביטה על המסמכים שלו. לאיים על השופט העליון הייתה עבירה שהדין עליה יכל להיות מוות, אילו הוא בחר להעמיד אותה למשפט. הוא לא חשב שהיה בכך צורך.
"יש לי חידה נוספת בשבילך," המדענית אמרה, מדפדפת באיטיות בדפים שלו. "אם אדם מקריב את עצמו ואת חברו הטוב ביותר, בניגוד לעצותיהם של כל מכריהם. האם מגיע לו שתמלא את משאלתו האחרונה?"
"הייתי חושב," הוא אמר בזהירות, "שאם אותו אדם הקריב את עצמו, הרי שבקשתו האחרונה הייתה כל כך חשובה עבורו שהיה מוכן להקריב את חייו עבורה. הייתי חושב, שלא לעשות את כל הניתן כדי למלא את בקשתו זאת קטנוניות שגובלת ברשע."
המדענית עזבה את הדפים, והחזירה את האקדח לנדן שבחגורתה. היא קמה ללכת, ועצרה ליד הדלת לפני שהמשיכה.
"מסתבר שאתה שופט לא רע אחרי הכל, ד"ר בייס," היא אמרה בקול כבד, לפני שהסתובבה ונעלמה בנפנוף גלימה.
בייס הרהר בדבריה לזמן מה לפני שחזר אל ההסתברות שלו. אלא שכשהתחיל לבחון את הנוסחאות, הוא שם לב שהדף שהביט עליו הכיל משהו אחר לגמרי.


בייס נקש על הדלת בסבלנות שאותה לא חש, והמתין. אף קול לא בקע ממעבדתו של המלך. הוא נקש שוב, הפעם בכוח רב יותר.
"לא עכשיו!" הוא שמע את קולו של המלך מבפנים.
"אני חושש שזה לא יכול לחכות, הוד מעלתו."
"ובכן, זה יאלץ לחכות בכל מקרה!" הוא שמע רוגז בקולו של המלך.
בייס הסתובב אל אחד השומרים שלצידו, וסימן לו לעבר הדלת. השומר הכניס את זרוע הצבת שלו לתוך המנעול, ואז הרחיב אותה בכוח, גורם למנעול להתנפץ ולדלת להפתח בעצלתיים.
המלך אדיסון הרים את ראשו מתוך גלגלי השיניים החשופים של פריט 6948, נראה המום. "מה אתה חושב שאתה עושה?"
השופט העליון הרים את המסמך שבידו, החותמת המלכותית מנצנצת בתחתית. "דברו של המלך טיורינג, בנוגע לנושא של בינה מלאכותית," הוא אמר בטון רגוע. "'בינה מלאכותית שעוברת את מבחן הזיהוי העיוור הינה, לצורך כל דבר ועניין, בן אדם בגוף של מכונה.' אתה בעצמך ביקשת את מבחן הזיהוי העיוור, כדי להוכיח שהמכונה היא בינה מלאכותית."
המלך הביט במסמך באלם, מסובב את המברג שבידו באימה.
"ניסויים ללא הסכמה בבני אדם הם כנגד חוקי היסוד המדעיים של קלוק," בייס המשיך. "ודינם הוא פיצוי וקלון, אלא אם כן הניסוי הסתיים במותו של מטופל, והרי אז דינם הוא מוות." בייס גלגל את הדף בידו, והביט אל הנורות הכבויות ששימשו כעיניה של פריט 6948. "האם אתה מסוגל להחזיר את קיורי לבין החיים?"
אדיסון הסתובב אל גלגלי השיניים המבולגנים בגופה של קיורי, ואז הסתובב חזרה. "אם תתן לי מספיק זמן-"
"אני חושב ששנינו יודעים שאין לך מספיק זמן, הוד מעלתו." הוא בקושי סיים לומר את דברו, כשהשומרים התקדמו אל המלך בצעדים מאיימים, מתעלמים ממחאותיו והצעותיו לשוחד בעודם גוררים אותו החוצה.
בייס התקרב אל דלת התחזוקה בגבה של קיורי, ונאנח. הוא קיווה שתהליך הבחירה של המלך החדש יהיה ללא דמים, בהתחשב בכמות החיים שנדרשו עבור ההדחה של המלך הנוכחי.

ניצלתי הזדמנות שצצה כדי לכתוב, אחרי הרבה זמן שלא יצא לי.
אשמח כרגיל לביקורת.

קישור לקריאה נוחה יותר
 

Gilthans The Quiet

פונדקאי ותיק
תודה רבה על התגובות!
בקריאה שנייה אני חושב שהיו הרבה דברים שהייתי יכול להעביר יותר טוב בסיפור, בנוגע לחוקים של הממלכה, והסיפור של ניומן וכו', אבל אני חושב שזה עבר בסה"כ.
 

פלדריק

פונדקאי ותיק
היה סיפור מעורר מחשבה ומגניב, למרות שלא היה לי ברור אם המלך הוא רובוט ומדוע הוא הפך למלך.

בכל אופן סיפור מצוין, אהבתי במיוחד את השימוש בחוק טיורינג ואת היותו המלך הראשול
 
Top Bottom