• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות
  • בואו להנחות משחק בדרקוניקון - ההרפתקה עלינו!
    צוות המשחקים שלנו ישמח לסייע לכם להריץ הרפתקאה בכנס וגם לספק לכם הרפתקאות מוכנות ממגוון שיטות, פרטים בנושא.

סיפור [סיפור][אתגר כתיבה 18] אש ביער

ת'ור

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
בחיי שגם אני מופתע מכמה מהר אני מפרסם סיפור לאתגר. אבל פתאום היה לי רעיון, וכתבתי אותו, והופה. אל תשאלו אותי איך זה קרה כי אני לא אדע לענות לכם.

אש ביער
פלוגת גמדים התקדמה דרך היער השקט.
כשהם הגיעו לתחילתו של מדרון קל, סגן קאדוק סימן לכולם לעצור וזימן את הנווט הפלוגתי. “מה מצבנו?” הוא לחש.
הנווט הרים את עדשת הגילוי שלו. זו הייתה דיסקית זכוכית קטנה, ובשוליה זרחו כמה נקודות קטנות. “יש כמה חוליות שלהם מלפנים, אבל רובן רחוקות,” הוא ענה בשקט. “היחידה שעלולה להדאיג אותנו היא כאן, מדרום. אני מאמין שנוכל לעבור אותם בלי להתגלות.”
“רות,” סגן קאדוק אמר וסימן לכולם להמשיך.
הם עלו את מחצית המדרון כשהנווט מיהר לסגן קאדוק. “הם זיהו אותנו,” הוא אמר בלחץ והרים את העדשה. אחת הנקודות גדלה והתקרבה למרכז.
“עמדות!” סגן קאדוק פקד בקצרה והפלוגה התפרשה במבנה לעבר האויב המתקרב. צלפנים לוחמי הפנים, עם הגרזן והמגן הותיקים, ומאחור הקלעים טענו את רובי הגחלת שלהם. סגן קאדוק עמד במרכז והפעיל את הליבה הבוערת שלו. השריון שלו התעורר לחיים, אש רושפת מהמחברים, ומילא כל תנועה שלו בכוח.
“עיניים פקוחות, נשימות עמוקות,” סגן קאדוק פקד. “הם מעטים יותר, מצוידים פחות, ושבירים כמו מקלות. אם תשמרו על ראש צלול, אין לנו שום סיבה לדאוג.”
זה היה טבח.
רגע לפני שהנקודה הזוהרת הגיעה למרכז העדשה היא התפצלה לתריסר נקודות קטנות יותר שהקיפו אותם מכל עבר. ראשונים הגיעו החיצים, מפילים עשרה ופוצעים כפליים. הקלעים התחילו לירות ולא פגעו בכלום. הגמדים עברו לתצורה מעגלית, אבל זה לא עזר להם. האלפים צנחו מלמעלה. הם שחטו את הקלעים וחצי מלוחמי המגע לפני שאלה הספיקו להסתובב, ואז זינקו מעלה ושוב נעלמו. מטח חיצים נוסף הפיל את רוב הנותרים. את האחרונים האלפים תקפו בזוגות, אחד מסיח את הדעת והשני משחיל סכין דקיקה לחרך העורף.
סגן קאדוק היה האחרון שנשאר. הוא נאבק להרחיק את האלפים מגמדיו, אבל הם פשוט ברחו ממנו ותקפו מישהו אחר. שניים מהם ניסו את מזלם מולו והוא רמס אותם ללא רחמים. אבל אז – אז הגיח מהסבך האלף השרירי ביותר שהוא ראה אי פעם, נושא חנית אכזרית למראה. הוא הסתער עליו, ולפני שסגן קאדוק הספיק להגיב האלף נתלה על השריון שלו. הוא נעץ את החנית בלוחית החזה, עקר אותה ממקומה וחשף את הליבה הבוערת. כשהאלף השרירי קפץ אחורה, אלף אחר שחרר את החץ שמתח בציפייה.
הליבה התפוצצה וסגן קאדוק הוטח באדמה, שריונו מבוקע וחסר תועלת. דרך חרכי הקסדה שלו הוא ראה את שארית אנשיו מחוסלת, ואז האלף השרירי, בבירור המנהיג, נעמד מולו.
“כאן נגמרת דרכך, גמד,” הוא אמר בבוז.
סגן קאדוק צחק, למרות הכאב. “שלי, כן. אבל אחרים יבואו.”
“וגם הם יזינו את היער בדמם.”
“הצבא שלנו מונה רבבות,” סגן קאדוק אמר בבוז. “אתם לא יכולים לנצח את כולו.”
“אם יש צדק בשמיים, האלים יהיו בעזרנו.”
זעם ניצת בסגן קאדוק. “אתם תקפתם אותנו ראשונים!”
האלף זעם. “אתם חטבתם את היער!
“רק בעמק הארוך,” סגן קאדוק סינן והשתעל. “אנחנו צריכים את העץ בשביל להפעיל את המכונות שלנו.”
“העץ הוא שלנו. העמק הארוך הוא שלנו!”
“אתם גרים רק בחצי מהיער שלכם וצריכים רק עשירית!” סגן קאדוק קרא בכעס. “אנחנו גרים בכוורות אבן, אבל כשאנחנו נוגעים בעץ אחד אתם זועקים כאילו רצחנו את בניכם.”
“האם העצים אשמים שאתם שוטים שגדלים בלי לחשוב? האם אנחנו אשמים?”
“אתם יכולים להתחשב, לעזאזל!”
“ואתם יכולים למות!” האלף צעק. “התקפה על היערות היא התקפה עלינו. אנחנו שומרים על מה ששלנו.”
“זה מצחיק. אם הייתם מוותרים מעט הייתם מאבדים רק את העמק הארוך, אבל עכשיו תאבדו את הכל,” סגן קאדוק גיחך. “אבל אני מניח שהומור מתבזבז עליכם.”
“אם הברירה היא בין אבדון בישיבת בטל ואבדון בדם, אנו בוחרים בדם,” האלף ירק.
“אבדון? רצינו רק את העצים בעמק הארוך!” סגן קאדוק קרא. “הצהרנו שוב ושוב שלא נחרוג ממנו אפילו בעץ אחד!”
“ואתה מאמין שלעולם לא תחרגו?” האלף הטיח בו. "אם היינו שותקים, היה בא היום והגמדים היו רוצחים עוד גבעה, ואז עוד עמק. רק פיסה בכל פעם, אבל גם מחלות איטיות הן מוות. או שהאמנת שהעניין יתמצה בעמק הארוך?”
לכך לא הייתה לסגן קאדוק תשובה.
“אנו נילחם כפי חובתנו,” האלף אמר בשנאה והרים את החנית שלו. “גם נגד שיטפון הפלדה, אנו לא ניסוג ולא נרחם.”
“במלחמה הזאת לא יהיו מנצחים,” סגן קאדוק אמר לעצמו. “רק אלפי קורבנות למוות וללהבה.”
והחנית שמה קץ לחייו.
הערות, הארות, כבשים מכל הגדלים וגם סתם תגובות "יו, מגניב!" יתקבלו בברכה.
 

הלדין

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
סיפור טוב. רק חסר פה האלמנט של לוחמת הגרילה. נכון שקיים קו גבול דק מאד בין לוחמת גרילה ללוחמה רגילה - ארגוני טרור יכולים להתפתח לארגונים צבאיים אמתיים - אבל הרושם שקיבלתי מהסיפור הוא עימות רגיל בין שתי יחידות לוחמות. אין פה את האלמנט של
'ההטרדה' שאופייני ללוחמת גרילה.
 

ת'ור

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
תודה על התגובה.

זה באמת מעורפל, אבל תכננתי את זה שהגמדים הם הצבא החזק, גדול ומצויד יותר. הם לא באמת רוצים להילחם באלפים, אבל האלפים ממשיכים להציק להם ולמפעל הכריתה שלהם. לאלפים אין את הכוח לעצור אותם, אבל הגמדים לא יכולים להתעלם מהם. הבעיה היא כשהם מנסים לשלוח יחידות סיור לתוך היער, והיחידות לא חוזרות.
למרות שגם אם זה קרוב יותר למלחמה פתוחה מללוחמת גרילה, טוב, מה לעשות.
 

dragons

פונדקאי ותיק
סיפור טוב, למרות שהויכוח האלפי-גמדי על יערות הוא רעיון ישן, הוא הועבר בצורה טובה. אבל איכשהו הכל הרגיש לי קצר/מהיר מדי- ברור לי שזו הייתה המטרה של הקרב, אבל הדיאלוג המהיר שלהם גרם לי לתחושה שהסיפור רץ ונגמר יותר מהר משהוא אמור להיות.

אה, ולמרות שהקרב היה אמור להיות מהיר הייתי רוצה בכל זאת קצת יותר לחימה. את כל הפעולות של האלפים יכולתי לדמיין כסצינת פתיחה של סרט אקשן, שאורכת שתי דקות ומדגימה את המצב בשטח (שוב, אני לא כל כך יודע להסביר את זה, אבל אני מרגיש שהכל מהיר מדי). אמרת שיש לו ליבה בוערת, או רובי גחלת. שיקרה משהו- פתאום כמה מהאלפים נוטשים את הקרב ומנסים למנוע מהעצים להישרף מהקליעים התועים, או שהגמד יפעיל את ליבת האיירון מן שלו ונראה קצת יותר איך הגמדים מצוידים יותר טוב לפני שהם מתים.
 

Gilthans The Quiet

פונדקאי ותיק
אני דווקא חשבתי שאלמנט הגרילה היה מצוין. גם מלחמת ויאטנאם הייתה כביכול מלחמה מלאה, אבל הויאטקונג השתמשו בטקטיקות גרילה כנגד הצבא האמריקאי, ורק הודות לכך הצליחו לנצח. מה שקרה כאן היה יכול להיות דומה.
מה שהפריע זה שהקרב עצמו לא הרגיש כמו גרילה. העלפים לא צדו אותם אחד אחד, גרמו להם נזק וברחו, אלא פשוט השתמשו בטקטיקת קרב מהירת תנועה שהייתה מוצלחת במיוחד כנגד הגמדים. כלומר, אפילו שהמספר שלהם היה קטן יותר, הם היו לוחמים טובים יותר.
הקונפליקט הוצג טוב, למרות שאני מסכים עם דרגונס - הסיפור היה קצר, והיה אפשר להעריך אותו, ולהראות קצת יותר את היתרון הטכנולוגי הצבאי של הגמדים. בכלל, קרבות לדעתי עובדים יותר טוב כשיש איזה תפנית באמצע. כלומר, העלפים מתקיפים, עושים המון נזק, הגמדים שולפים איזה קלף מהשרוול, עושים הרבה נזק לעלפים, לרגע נראה שהם ינצחו, אבל אז העלפים מנטרלים את האיום ומנצחים.
הדיאלוג בסוף היה קצת ארוך, ואולי היה אפשר לעשות Show במקום Tell, ולהציג איכשהוא את הקרב על מחטבות העצים.
סה"כ אבל סיפור טוב כרגיל, נהניתי לקרוא :)
 

ת'ור

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
דרגונס: הבעיה היא שאני לא יכול לעשות הרבה באורך מוגבל כזה, ולא רציתי להאריך יותר. אני מניח שאם כבר הייתי מוסיף לקרב, מבסס יותר את הטכנולוגיה של הגמדים, מוסיף כמה פגיעות לאלפים.

גילת'אנס: הקרב עצמו באמת לא מאוד "גרילתי", אבל הוא רק עימות קטנטן במלחמה גדולה בהרבה. האלפים מציקים לצבא הגדול ובורחים, אבל לא מצליחים לעשות הרבה. אבל כשהגמדים שולחים חוליות קטנות ומגושמות לתוך היער, הם נפתרים מהם במהירות ובאכזריות.
תפנית בקרבות עובדת כשהקרב הוא המרכז, אבל זה לא המקרה כאן. זה לא באמת קרב, זה טבח, וזה כל מה שזה אמור להיות. להראות כמה נחותים הגמדים מול האלפים במגרש הביתי שלהם.

אני מאמין ב"הראה, אל תספר", אבל אני לא חושב שזה היה עובד במקרה הזה. לפנות לקנה המידה הגדול היה מאבד את המיקוד במקרה הפרטי הזה.
בכלל, "הראה, אל תספר" נועד למנוע מכותבים לנסות לעשות קיצורי דרך בבניית דמויות\עולם ע"י קביעת עובדות במקום הדגמת עובדות (להגיד "האימפריה מרושעת" בלי להראות אותם עושים דברים מרושעים). במקרה הזה העובדה שאני רוצה להעביר היא שהגמדים והאלפים נלחמים אחד בשני וששניהם חושבים שהם צודקים. מה להראות את העמק הארוך היה משיג?
 

Gilthans The Quiet

פונדקאי ותיק
אני חושב שיש ל'הראה, אל תספר' ערך מוסף גדול בתחושת האמינות. לשמוע סיפורים יד שנייה מהדמויות פשוט לא משאיר את הרושם של 'לראות' את האירועים.
יש לי תחושה שכבר היה לנו הויכוח הזה :)
 

ת'ור

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
כן, למרות שאני לא זוכר איפה. אני עדיין חושב שאתה יותר מדי ליברלי עם העצה הזאת, אבל אני חושב שאני מבין את הנקודה שלך (תורמת יותר ל-immersion מלאמינות, הייתי אומר, אבל וואטאבר).
 

dragons

פונדקאי ותיק
אני מסכים שהקרב יותר חשוב, כי ויכוח כזה בין אלפים לגמדים הוא יחסית פשוט וגם קונספט יחסית ידוע. אם תבחר לערוך, הייתי מוסיף יותר לקרב (למרות שאמרת שהקרב היה טבח, והפוקוס היה הויכוח, אז אני לא יודע...).
 
Top Bottom