[ויקטוריה ליווינגת'ורן]
בזכרונותיה חזרה ויקטוריה אל הרגע בו התקבלה ההחלטה.
כל אנשי חזית כדור הארץ התכנסו בפורום מאובטח היטב על אחת הרשתות המעטות שנותרו ציבוריות בשנות החמישים. הם הופיעו כפי שהם נראו במציאות, בוטחים באחיהם ובאחיותיהם במאבק על כדור הארץ. וויקטוריה זכרה בעיקר את הדיון שנגע לעתידה ואת המילים "אולי כדאי שוויק תנסה להרוויח קצת כסף כתסריטאית, אחים?"
היא פכרה את ידיה. ברגעים אלו התנהל משפט מול בית דין של האינטרפול שבחן אתרעה אדומה שהוצבה כנגדה על ידי מחללי הארץ. היו בערבות ששולמה על ידי חזית כדור הארץ תנאים מאד ברורים שאסרו עליה לעסוק בכל סוג של פעילות... פוליטית.
"מה עם צרס?" שאלה ויקטוריה שלא ידעה איפה מצאה את האומץ לעמוד בפניהם.
המקום היה סגור לציבור מאז שנות השלושים וזאת אף על פי שהוא היה טריטוריה של האומות המאוחדות. כל מי שהגישו בקשה לשקיפות, מצאו את עצמם שוקעים בלבה היוקדת של הביורוקרטיה של האו"ם. מה הם מסתירים שם מהאנושות, הממזרים?
"האם זו לא עליית מדרגה מבחינתנו?" שאל אחד מהאחים ונענה בדפיקות אגרופים. למרות שהמאבק על כדור הארץ היה מקודש, כל אחד מהארגונים שלחם למען כדור הארץ ניסה למשוך אליו תשומת לב על מנת לקדם את המסרים שלו. ויקטוריה זכרה איך הצעתה לחקור את מה שהמערכת הסתירה מהם בפעלוליה מצא חן בעיניהם. לקח מעט זמן והם סידרו להם זהויות כדי שיוכלו להצטרף אל הרחפת הבאה אל הטריטוריה כעובדים נאמנים של הארגון. עכשיו נותר להם רק לחכות עד שהם יגיעו.
ואז צרס הפכה מטורים של מספרים ונתונים למציאות שהלכה וגדלה לנגד עיניה. כוכב לכת שנדמה כאילו הגיע ממחזור שער המוות שנהגה לקרוא בילדותה, צ'לסטרה. לובן אדמתו לא היה אחר מלבד קרח. והאטמוספירה עליו ניתנה לנשימה.
גם הנוסעים האחרים הביטו עליו בהשתאות. אף אחד מהם מעולם לא עלה על רחפת וירד ממנה כה רחוק. ושום דבר לא הכין אותך למפגש עם מלכת חגורת הכוכביות. הפסים האלקטרו-מגנטיים, שחיברו את מערכת השמש כרשת עכביש משונה, הפכו את מערכת השמש לקטנה ואת מסע בחלל למוסרי היות ולא היה מעורב במסע זיהום.
קול חרישי אמר: "עקב סערת ברקים, ייתכנו עיכובים מסוימים בהגעתנו לנמל החלל של פורט צרס. אנא התאזרו בסבלנות."
ועיניה של ויקטוריה התרחבו כשהיא ראתה את הקטבים של צרס זוהרים לקראתה.
"המפקדת," נגע אחד מהפעילים האחרים על שרוולה "בכל התדרוכים שעשו לנו, נראה לי שהיו טורחים להזכיר שלצרס יש משפחה."
ונשימתה של ויקטוריה נעתקה מזעם כשהבינה את הסוד שהסתירה טריטוריית צרס. עתה ראו עיניה הממאנות להאמין את הטבעת הקטנה שהקיפה את צרס. את הכוכביות שניצודו ממרחבי חגורת הכוכביות והובאו כדי שנופותיהן העדינות יחוללו.
[לייל ויילאנד]
המעלית טרטרה בחום כשנציב צרס ירד על מנת להצטרף אל המגוייסים החדשים. הוא בדיוק סיים שיחה עם ראשת מועצת הנאמנות שהזהירה אותו שיש פעילים של חזית כדור הארץ במשלחת. יש להם האקרים טובים אבל ההאקרים שלנו יותר טובים – הם חייבים להיות על מנת להגן על סודה של טריטוריית צרס מפני עיניים בולשניות. כשהוא הגיע לטריטוריית צרס אחרי גירושיו מאשתו השלישית, טבעת צרס לא הייתה אלא יותר מפס צר בשמיים. עתה היא בערך בעובי הזרוע שלו ובקרוב היא תיראה... אבל הם ינהלו את המשבר הזה כשהם יגיעו אליו. ואז כבר לא יהיה טעם לשמור על העובדה שהאומות המאוחדות כורות יותר מכל התאגידים האחרים בחגורת הכוכביות. האומות המאוחדות יטפלו במשבר יחסי הציבור הזה כשהוא יגיע אליהם.
המעלית לקחה אותו ממגוריו בבסיס מק'ארתור על מדרונות אהונה מונו אל קומת האקווריום של פורט צרס. איזה כאב ראש זה הסב לנציב הראשון של צרס כשהתגלו חיים ועוד חיים מורכבים כשאנשיו ירשו את המתקן שקראו לו עתה בסיס מק'ארתור – כפי שקורה לעיתים קרובות, אתה מוצא אותם דווקא כשאתה לא מחפש אחריהם. ככל הידוע לנציב, למרות כל השנים הרבות, מצאו רק מאובנים ונבגים במאדים... אבל לא חיים מורכבים כמו בצרס.
הוא למד את פרטיה של ויקטוריה ליווינגת'ורן, המנהיגה האיזורית של הארגון ההוא. הייתה עליה התרעה אדומה. היא הייתה יותר מדי פעמים הפנים של המאמצים לעמוד בין הכורים למשאבים שהם ביקשו לחלץ מאדמת כדור הארץ הסרבנית. ועתה, היא הגיעה לזרוע כאוס אצלו. ראש מועצת הנאמנות אמרה שמבחינה חוקית מותר לה להיות בצרס היות והיא טריטוריה של האו"ם. עליו לחכות עד שהם יעברו על... החוק.
טוב, הוא ישמור על זכויות האזרח המחורבנות שלהם.
והמעלית נפתחה לקומת האקווריום. עם צאתו, עיניו של לייל שזפו את כיפת הזכוכית החושבת ההפוכה של אפטניקס. היא הייתה שווה כל דולר שהושקע בבנייתה מתחת לפני השטח של צרס והייתה אחת ההוצאות הגדולות ביותר של הנציב שקדם לו. הוא עדיין לא הבין אחרי כל השנים הללו איך בדיוק היא עבדה פרט לכך שהיא הייתה... מחשב גדול מאד.
הכיפה יצרה את האשליה שהם הולכים בתוך קומה רגילה לחלוטין. היא הסתירה את העובדה שכמה מטרים מהם זרמו מים ובהם שחו חיים שלא התפתחו בארץ. רק לפי פקודה של מורשה, כמו נציב צרס, הכיפה חשפה נתח מהים התת-קרקעי של צרס, ים חשוך שהואר רק על ידי צורות החיים המקומיות ופרצי האור של הכיפה עצמה – מחזה שהוכח בשנים הראשונות לאחר התקנת הכיפה שיש לחשוף אנשים אליו לאט.
הנציב עשה את דרכו על פני רצפה כחולה כשאנשים מפנים לו דרך אינסטנקטיבית. לא היה לו צורך בשומרי ראש. הוא היה גבר בעל חזות מלכותית לפי מה שהוא שמע. איש גבוה ורזה בעל שיער שחור, שהוחלק על פני עצמות הלחיים הגבוהות של פניו, וניחן בעיניים תכולות יוקדות. הוא תמיד חש את האכזבה של הפער בין מראהו לבין המילים האפרוריות שיצאו מפיו אחרי שפתח בדיבור. עם זאת, לא שהוא פוליטיקאי.
הוא בא לצרס כדי לנהל, לא כדי למשול.
והנציב התייצב במרכז, נותן לאורות להאיר את דמותו. וההמונים הפסיקו מלנוע. הם הבינו שעליהם לסבול מעט ולשמוע אותו נואם לפני שישוחררו למגוריהם בבסיס. ולמחרת יתחילו בעבודתם כולל אותם פעילים של חזית כדור הארץ שהסתננו לתוכם. לא נעלם מהנציב שהיה חיוך בזווית פיו. הוא תהה איך עושי הצרות הללו יגיבו לזה שהם יצטרכו פעם אחת בחייהם לעבוד עבודה הגונה לשם שינוי ולא לעשות צרות. הוא לא אהב מתפרעים.
"שמי לייל ויילנד וזוהי טריטוריית צרס שמעבר לכוכבים של האו"ם, ביתכם החדש. כולכם נבחרתם על ידי האלגוריתם של ועדת האיתור של מחלקת משאבי האנוש של האומות המאוחדות. כולכם נמצאתם ראויים לשרת את האנושות במעוזה הרחוק ביותר. כפי שנוהגים האסטרונומים לקרוא לצבירי הכוכביות בחגורת הכוכביות, אנחנו משפחה."
וכולם מחאו לו כפיים מתוך נימוס, חלק באיפוק וחלק בהתלהבות, אבל כולם מחאו.
(ויקטוריה ליווינגת'ורן)
היא התעוררה שוב מהחלום בו היא נפרדה מאמהותיה חולות הקורונה. אפילו אחרי שלושים וחמש שנה, הפרידה הייתה כואבת כמו שהייתה כשהייתה ילדה בת שש. הנחירות ששמעה מסביבה הזכירו לה את הפער בין הדור שלה לבין הדור המפונק של היום. הפעילים התלוננו ולפעמים בצורה קולנית מדי על כך שזה כמו להסתובב בבית סוהר עם כל החללים הללו שהודפסו במכונת דפוס תאגידית ואף אחד לא טרח להרחיב. הם אף פעם לא היו בסגר שלא לדבר על בית סוהר אמתי שלא כמותה. ויקטוריה פגשה כבר בית סוהר אחד בחייה לפני שגילתה שכדור הארץ גוסס ומושחת. עתה המחלה התפשטה גם אל חגורת הכוכביות. היא לא יכלה לצפות יותר בשמיים. הטבעת, על הכוכביות הכלואות והמצולקות שבה, הכאיבה לנשמתה.
והם התעוררו, כאילו היו שזורים יחד איתה, אחד אחרי השני, והנחירות שלהם פסקו. היו להם שתי אפשרויות: האפשרות הראשונה, שהייתה עדיפה על ויקטוריה ושניים מהאחרים, לחכות עד שההצבה תסתיים ואז להפנות מכדור הארץ טלסקופ בעוצמה מתאימה כדי לחשוף את האמת. האפשרות השנייה, שהתקבל ברוב מכריע של קולות, הייתה לפרוץ לקומת האקווריום ולשדר את האמת מהשטח. אותם פעילים, שדחיית סיפוקים לא הייתה הצד החזק שלהם, ניסו להדליק את קוצב המוח שלהם כדי לתת להסתננות שלהם את הרקע המוסיקלי הנחוץ. ויקטוריה הציעה להם להשקיט אותם. גם אם ההאקרים עשו אותם בלתי נראים למערך התיעוד, היו עוד חיישנים שפעילותם הייתה חיונית. והם יכלו לקלוט את הלמותיהם של קוצבי המח ממרחק.
הבעיה לא הייתה לרדת לשם אלא להתחבר לכיפת הזכוכית ההפוכה מבלי להתגלות. הפעילים הללו הבטיחו לה, נשבעים בגאיה, שהדרך היחידה להעלות את האמת היא לשדרה ממעגל האם. בכל מקרה אחר, הם ייחסמו ויתגלו על ידי רשויות טריטוריית צרס. הואיל וכמה מהפעילים היו אותם האקרים שארגנו את בואם לכאן, הם היו מסודרים. עכשיו רק נותר למצוא את הזמן והמקום המתאימים לפרוץ אל המערכת.
ויקטוריה הובילה אותם אל חדר המדרגות. כל מה שנותר היה לתת להאקרים להוריד אותם מהמידע שתועד דרך החיישנים של חדר המדרגות. אחד הפעילים, אחד מאלה שהצביעו עבור הפעילות הפזיזה הזו, העיר שהם מטומטמים בכך שהם מתקינים דלתות אנאלוגיות שכל אחד יכול לפרוץ. ויקטוריה הצליחה להימנע מלהעיר שהם צריכים להודות על כך שהתקינו אמצעי זהירות אם תקרה אחת מהפסקות החשמל שפקדו את הטריטוריה הזו אחת לפרק זמן מסוים. הסיבה לכך הייתה מטומטמת כשהיא שמעה עליה ונשארה מטומטמת עכשיו שהיא חשבה עליה. היא סקרה את החללים והמסדרונות מאחורי גבה. והיא סגרה את הדלת.
כשהם ירדו במדרגות, הפעילים דיברו על היחסים בין עוזרתו של קול סטרול בסדרה "מינוס" לבין המיליארדר שתכלית חייו הייתה לגרום שלכולם יהיה מינוס בחשבון. אחד הפעילים טען שאפשר היה לסמוך על קול סטרול שישמור על יחסים מקצועיים עם עוזרתו. אחר טען שכיום עם קוצבי המוח, אי אפשר שהעוזרת תהיה לסבית. קוצבי המח יכולים לנגן מספיק על המיתרים שלה כדי שתימשך לקול סטרול. לא. הבחירה של הכותבים להפוך אותה לארומנטית הייתה הבחירה הנכונה. בשם גאיה, מצמצה ויקטוריה בעיניה, האם הם רציניים? הם מדברים על הזבל הזה בעת מבצע!
"ויק," פנה אליה אחד ההאקרים, לאחר שעצר לנשום על אחד מהמעקים הפלסטיים, "אני חושב שיש משהו מוזר בארכיטקטורת התיכנות – "
ויקטוריה הרימה את ידה ושאלה: "האם הם עדיין רואים את מה שאנחנו רוצים, זאק?"
ההאקר בצבע הברונז גירד את גבתו השחורה ואמר: "כן אבל אני... משהו במשתנים הסיבוביים... אני חושב שההאקרים שלהם, בכל זאת, יותר טובים משלנו, ויק. וטריטורית צרס יודעת שאנחנו כאן."
"זה חסר הגיון." אמרה ויקטוריה בקול כמעט צווחני על רקע הוויכוחים של עמיתיה בנוגע למעלליו האחרונים של קול סטרול "למה הם לא עצרו אותנו כשהם יכולים?"
"הם משתמשים בנו ככובע לבן." אמר זאק "כלומר תודי שיש כוכביות גדולות יותר בחגורת הכוכביות מחזית כדור הארץ. אם הם לא מסוגלים לנטר את פעילותנו, הטריטוריה לא תצליח לנטר מסתננים רציניים יותר."
"אתה יודע שאתה נשמע כמו אחד ממאמיני הארץ השטוחה." העירה ויקטוריה "הדבר הזה מנוגד לכל דבר שאני מאמינה בו. האם הם עשו פעם דבר כזה, לידיעתך?"
זאק גירד את מצחו החום ושאל: "מה יש לפעילי איכות הסביבה לחפש בחגורת הכוכביות? תפקידנו הוא לשמור על כדור הארץ, ויק. אני הצבעתי נגד הפעולה הזאת."
לקח לוויקטוריה להבין שהוא מתכוון שתמיד ייתכנו גם דברים חדשים גם אם הוא מעולם לא שמע על מעשה כזה. היא גם חשבה שמן הראוי שירחיב את נקודת המבט שלו. לא הכל במערכת השמש נקודות ופסיקים. אם הכורים ימשיכו לכרות את הכוכביות מעל פורט צרס, לא תישאר חגורה. ובכן, ויקטוריה קיוותה שזאק טועה ומטעה גם אותה. הבעיה שהוא מצא בארכיטקטורת התוכנה לא קשורה אליהם.
לא חיכו להם חיילים כחולי כומתות בדלת הכניסה לקומת האקווריום. אחת מההאקרים , פיזזה במגפיה הצהובים, "אנחנו עומדים כל כך להחדיר את מעגל האב לתוך מעגל האם עד שזה יהיה כואב לו בחריצים."
"אמירה," אמר זאק, מחווה לעמיתתו, "לא היית אוהבת לשמוע אותי מדבר ככה, נכון?"
" – אבל זה נכון!" קראה אמירה " – אנחנו – "
וככל שהדלת נפתחה לאיטה, לא היה מולם אלא אפילה בלבד כשפיסות אור משייטות בתוכה. מוחה של ויקטוריה אמר לגופה שמה שהיא רואה זה את הים התת-קרקעי של צרס. גופה לא האמין למוחה והסתובב אחורה ביחד עם הפעילים האחרים, מצווחים.
(לייל ויילנד)
הדבר המוזר ביותר שחווה בצרס הייתה לראות הר געש מתפרץ ומתוכו יוצא בוץ מלוח ולא נהרות של לבה כפי שזכר מנעוריו בעיר מולדתו. הוא היה אישית עם כחולי הכומתות שניקו את הבוץ מעל בסיס מק'ארתור שהוצב על מדרונות אהונה מונו רק משום שהמנכ"ל של התאגיד שבנה אותו רצה שמקום משכנו יצפה על כל הכוכבית. עתה כל הסיפור עם פעילי כדור הארץ התחרה על התאר. אף אחד מהילדים שלו בכדור הארץ לא יאמין לו שייתכנו בני אדם כל כך תמימים שחושבים שהם יכולים להחליק לתוך מקום מסוים – ולחשוב שהם לא יתגלו באלף דרכים. התוכנות שהוא ומומחיו התייעצו בהם כדי ליצור מקום עבודה יותר טוב התריעו עליהם. העניין הוא שהם היו צריכים לעבור עבירה כדי שהם יוכלו לעצור אותם מבחינה חוקית. למזלו, ההחלטה על גורלם לא הייתה בידיו. הוא חיכה להחלטת מועצת הנאמנות לגביהם.
הוא סיים את ההכנות על מנת לעמוד בפני המסכדור. להבדיל מבפעם הקודמות, מועצת הנאמנות לא עמדה להכשיר את טריטוריית צרס לעמוד בזכות עצמה. לא פעם עברה במחשבתו של לייל ויילנד שייתכן שהוא עריץ ולא נציב מטעם מועצת הנאמנות. הוא הזכיר לעצמו שהוא עומד לעזוב בעוד חמש שנים. אם הוא היה עריץ, זה לא היה.. נכון. אם הוא היה עריץ, פעילי חזית כדור הארץ היו נעצרים ברגע שירדו מהרחפת. לא. הוא נתן לשלטון החוק את הכבוד הראוי לו וחיכה שהם יעברו על החוק בעולמו.
והמסכדור הודלק כדי שתושבי הטריטוריה יוכלו לשרות עמו ברוחם.
"משפחה יקרה," התחיל לייל ויילנד "עצרנו עכשיו פעילים של חזית כדור הארץ שהסתננו לתוכנו ברחפת האחרונה מכדור הארץ. הם ניסו לפרוץ אל קומת האקווריום ולסכן את בטחון הטריטוריה. מועצת הנאמנות התכנסה כדי לדון בדינם. האם למישהו במשפחתנו החמה והמלוכדת יש הערות?"
הוא לא היה עריץ. עריץ לא היה פותח ערוץ לדיון עם האוכלוסיה שהוא שלט עליה.
"האם מנשקי האדמה הללו יכולים להיות עקביים פעם?" שאל אחד מתושבי הטריטוריה "שמעתי שהם מדברים על כך שאנחנו מחללים את אדמת הכוכביות." לייל ויילנד חייך בכאב. הוא זכר שפעם לא היו ארגוני איכות סביבה שהתנגדו לעניין. היו אפילו שתמכו בזה.
"בכל אשמים התאגידים, אחים." התבטא תושב אחר של טריטוריית צרס "הם וכותבי הצללים שלהם כתבו רק שקרים עלינו אחרי שהפסידו במלחמה על נשמתנו."
לייל ויילנד לא הופתע מכך שפעילי חזית כדור הארץ לא אהודים במיוחד על האוכלוסיה. ככלות הכל, הם איימו על פרנסתם. פשרת צרס השנייה שהסדירה את זכויותיהם של הכורים תחת ממשלת קודמו הייתה אכן משהו שיכל לעבוד גם כנגדם.
"אסור לנו לחכות עד שמועצת הנאמנות תחליט. הם צריכים למות." הצהיר האחרון.
והאדמה רעדה קלות מתחת לרגליו. פינה במסכדור הראתה את אחת מצורות החיים התמנוניות של צרס מצמידה את זרועותיה לעבר קומת האקווריום ומטנפת אותה. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שאחת מצורות החיים המקומיות התבלבלה בינה לבין בן זוג אפשרי. ברגע הבא, המסכדור התחיל לרצד כשהגיפופים התחילו לשבש את הזרימה בתוך קומת האקווריום עד שהוא כבה. היה להם גיבוי למקרה מעין זה. הוא יספיק עד שהדבר המרגיז הזה יוריד את הזרועות שלו מקומת האקווריום. ברגעים אלו כחולי הכומתות יצאו לנקות ולהחזיר את קומת האקווריום למצב פעיל.
וזה לא היה הדבר הכי מגעיל ומוזר שהוא נתקל בו בצרס.
(ויקטוריה ליווינגת'ורן)
לצפות בכחולי כומתות משחקים בכדור בלי ידיים מחוץ לתא כלאם יכל להוציא מדעתו כל אדם. הם הלמו בהם קודם לכן בעודם רצים במעלה המדרגות עם קוצבי הקרב שלהם שעתה שימשו אותם למשחק הכדור הבלתי מזיק לכאורה הזה. הפעילים הסתכלו במשחק הזה בתערובת של קנאה שהטכנולוגיה הזו ברשותם ובחילה על כך שהם משתמשים בה למטרות אלימות. כשהיכתה בהם הפסקת החשמל, ויקטוריה הבינה למה הם נכלאו מאחורי סורגים שנפתחו ונסגרו ידנית. לא שזה שינה בהרבה. הקוצבים של סוהריהם מצצו את העוצמה הדרושה להפעלתם מהחום של צרס. הקוצבים של הפעילים שלה היו לפחות מופעלים בסוללות ירוקות.
היא בירכה על כך שהם במעמקי בסיס מק'ארתור. הייתה לה הרגשה שהם היו בעיר, המונים חשוכים היו מכלים בהם את זעמם הצודק. לא היה טעם לשאול למה החשמל נכבה. מפעם לפעם אחד המקומיים היה מחבק כמעט למוות את קומת האקווריום. מסיבות מובנות, הם לא בחרו את הזמן הזה להיכנס לשם.
"למה לא הזהרת אותנו שהם בעקבותינו?" התפרצה אמירה על זאק שישב בדממה. הפעילים האחרים, שהיו צריכים מישהו להאשים, התלבטו בינו לבין ויקטוריה. היא הייתה צריכה להבין ששלטונות הטריטוריה עלו עליהם עוד מקודם. היא הייתה כזו... בטוחה בעצמה שהם יודעים הכל והאחרים לא מבינים כלום. מה היה הארגון שלה? אוסף של מתנדבים לעומת האומות המאוחדות שיכלה לשכור האקרים טובים מהם.
ואז לייל ירד אליהם. הנציב נראה מרוצה מעצמו כשכחולי הכומתות הפסיקו ממשחק הכדור בלי הידיים והצדיעו. הוא אמר: "למרות משאבינו המוגבלים כעת, התקבלה... ההחלטה ממועצת הנאמנות. אתם עולים ברחפת הבאה לכדור הארץ ונשפטים שם."
" – אבל –" צעקו כמעט כל הפעילים כאיש אחד "אין לכם סמכות לשפוט אותנו."
הנציב הביט בכל אחד ואחד מהפעילים במבט חם, כמעט אבהי, ואמר: "הכוונה היא להעביר אותכם לבתי משפט שיכולים לשפוט אותכם. האם חשבתם שלא תישפטו?"
"הסוד המלוכלך שלכם יתגלה." סיננה ויקטוריה "הכוכביות המסכנות והמעונות – " ובמחשבתה עלתה אותה הטבעת שהשתדלה לא לצפות בה בשמיים כל ימיה כאן, אותה טבעת שייצגה את כל מה שתיעבה בכדור הארץ. את הזלזול וחוסר ההתחשבות. את השנאה לאדמה.
"סלחו לי, שכחתי את החדשות הטובות." אמר הנציב בחיוך רחב "היות ועורכי הדין שלכם דנים על מעמדך בפני בית המשפט הבינלאומי בהאג, את חופשיה, ויקטוריה."
הפעילים, כאיש אחד, הסתכלו עליה במבט אפל. לא הייתה בהם האלימות למממשו.
בזכרונותיה חזרה ויקטוריה אל הרגע בו התקבלה ההחלטה.
כל אנשי חזית כדור הארץ התכנסו בפורום מאובטח היטב על אחת הרשתות המעטות שנותרו ציבוריות בשנות החמישים. הם הופיעו כפי שהם נראו במציאות, בוטחים באחיהם ובאחיותיהם במאבק על כדור הארץ. וויקטוריה זכרה בעיקר את הדיון שנגע לעתידה ואת המילים "אולי כדאי שוויק תנסה להרוויח קצת כסף כתסריטאית, אחים?"
היא פכרה את ידיה. ברגעים אלו התנהל משפט מול בית דין של האינטרפול שבחן אתרעה אדומה שהוצבה כנגדה על ידי מחללי הארץ. היו בערבות ששולמה על ידי חזית כדור הארץ תנאים מאד ברורים שאסרו עליה לעסוק בכל סוג של פעילות... פוליטית.
"מה עם צרס?" שאלה ויקטוריה שלא ידעה איפה מצאה את האומץ לעמוד בפניהם.
המקום היה סגור לציבור מאז שנות השלושים וזאת אף על פי שהוא היה טריטוריה של האומות המאוחדות. כל מי שהגישו בקשה לשקיפות, מצאו את עצמם שוקעים בלבה היוקדת של הביורוקרטיה של האו"ם. מה הם מסתירים שם מהאנושות, הממזרים?
"האם זו לא עליית מדרגה מבחינתנו?" שאל אחד מהאחים ונענה בדפיקות אגרופים. למרות שהמאבק על כדור הארץ היה מקודש, כל אחד מהארגונים שלחם למען כדור הארץ ניסה למשוך אליו תשומת לב על מנת לקדם את המסרים שלו. ויקטוריה זכרה איך הצעתה לחקור את מה שהמערכת הסתירה מהם בפעלוליה מצא חן בעיניהם. לקח מעט זמן והם סידרו להם זהויות כדי שיוכלו להצטרף אל הרחפת הבאה אל הטריטוריה כעובדים נאמנים של הארגון. עכשיו נותר להם רק לחכות עד שהם יגיעו.
ואז צרס הפכה מטורים של מספרים ונתונים למציאות שהלכה וגדלה לנגד עיניה. כוכב לכת שנדמה כאילו הגיע ממחזור שער המוות שנהגה לקרוא בילדותה, צ'לסטרה. לובן אדמתו לא היה אחר מלבד קרח. והאטמוספירה עליו ניתנה לנשימה.
גם הנוסעים האחרים הביטו עליו בהשתאות. אף אחד מהם מעולם לא עלה על רחפת וירד ממנה כה רחוק. ושום דבר לא הכין אותך למפגש עם מלכת חגורת הכוכביות. הפסים האלקטרו-מגנטיים, שחיברו את מערכת השמש כרשת עכביש משונה, הפכו את מערכת השמש לקטנה ואת מסע בחלל למוסרי היות ולא היה מעורב במסע זיהום.
קול חרישי אמר: "עקב סערת ברקים, ייתכנו עיכובים מסוימים בהגעתנו לנמל החלל של פורט צרס. אנא התאזרו בסבלנות."
ועיניה של ויקטוריה התרחבו כשהיא ראתה את הקטבים של צרס זוהרים לקראתה.
"המפקדת," נגע אחד מהפעילים האחרים על שרוולה "בכל התדרוכים שעשו לנו, נראה לי שהיו טורחים להזכיר שלצרס יש משפחה."
ונשימתה של ויקטוריה נעתקה מזעם כשהבינה את הסוד שהסתירה טריטוריית צרס. עתה ראו עיניה הממאנות להאמין את הטבעת הקטנה שהקיפה את צרס. את הכוכביות שניצודו ממרחבי חגורת הכוכביות והובאו כדי שנופותיהן העדינות יחוללו.
[לייל ויילאנד]
המעלית טרטרה בחום כשנציב צרס ירד על מנת להצטרף אל המגוייסים החדשים. הוא בדיוק סיים שיחה עם ראשת מועצת הנאמנות שהזהירה אותו שיש פעילים של חזית כדור הארץ במשלחת. יש להם האקרים טובים אבל ההאקרים שלנו יותר טובים – הם חייבים להיות על מנת להגן על סודה של טריטוריית צרס מפני עיניים בולשניות. כשהוא הגיע לטריטוריית צרס אחרי גירושיו מאשתו השלישית, טבעת צרס לא הייתה אלא יותר מפס צר בשמיים. עתה היא בערך בעובי הזרוע שלו ובקרוב היא תיראה... אבל הם ינהלו את המשבר הזה כשהם יגיעו אליו. ואז כבר לא יהיה טעם לשמור על העובדה שהאומות המאוחדות כורות יותר מכל התאגידים האחרים בחגורת הכוכביות. האומות המאוחדות יטפלו במשבר יחסי הציבור הזה כשהוא יגיע אליהם.
המעלית לקחה אותו ממגוריו בבסיס מק'ארתור על מדרונות אהונה מונו אל קומת האקווריום של פורט צרס. איזה כאב ראש זה הסב לנציב הראשון של צרס כשהתגלו חיים ועוד חיים מורכבים כשאנשיו ירשו את המתקן שקראו לו עתה בסיס מק'ארתור – כפי שקורה לעיתים קרובות, אתה מוצא אותם דווקא כשאתה לא מחפש אחריהם. ככל הידוע לנציב, למרות כל השנים הרבות, מצאו רק מאובנים ונבגים במאדים... אבל לא חיים מורכבים כמו בצרס.
הוא למד את פרטיה של ויקטוריה ליווינגת'ורן, המנהיגה האיזורית של הארגון ההוא. הייתה עליה התרעה אדומה. היא הייתה יותר מדי פעמים הפנים של המאמצים לעמוד בין הכורים למשאבים שהם ביקשו לחלץ מאדמת כדור הארץ הסרבנית. ועתה, היא הגיעה לזרוע כאוס אצלו. ראש מועצת הנאמנות אמרה שמבחינה חוקית מותר לה להיות בצרס היות והיא טריטוריה של האו"ם. עליו לחכות עד שהם יעברו על... החוק.
טוב, הוא ישמור על זכויות האזרח המחורבנות שלהם.
והמעלית נפתחה לקומת האקווריום. עם צאתו, עיניו של לייל שזפו את כיפת הזכוכית החושבת ההפוכה של אפטניקס. היא הייתה שווה כל דולר שהושקע בבנייתה מתחת לפני השטח של צרס והייתה אחת ההוצאות הגדולות ביותר של הנציב שקדם לו. הוא עדיין לא הבין אחרי כל השנים הללו איך בדיוק היא עבדה פרט לכך שהיא הייתה... מחשב גדול מאד.
הכיפה יצרה את האשליה שהם הולכים בתוך קומה רגילה לחלוטין. היא הסתירה את העובדה שכמה מטרים מהם זרמו מים ובהם שחו חיים שלא התפתחו בארץ. רק לפי פקודה של מורשה, כמו נציב צרס, הכיפה חשפה נתח מהים התת-קרקעי של צרס, ים חשוך שהואר רק על ידי צורות החיים המקומיות ופרצי האור של הכיפה עצמה – מחזה שהוכח בשנים הראשונות לאחר התקנת הכיפה שיש לחשוף אנשים אליו לאט.
הנציב עשה את דרכו על פני רצפה כחולה כשאנשים מפנים לו דרך אינסטנקטיבית. לא היה לו צורך בשומרי ראש. הוא היה גבר בעל חזות מלכותית לפי מה שהוא שמע. איש גבוה ורזה בעל שיער שחור, שהוחלק על פני עצמות הלחיים הגבוהות של פניו, וניחן בעיניים תכולות יוקדות. הוא תמיד חש את האכזבה של הפער בין מראהו לבין המילים האפרוריות שיצאו מפיו אחרי שפתח בדיבור. עם זאת, לא שהוא פוליטיקאי.
הוא בא לצרס כדי לנהל, לא כדי למשול.
והנציב התייצב במרכז, נותן לאורות להאיר את דמותו. וההמונים הפסיקו מלנוע. הם הבינו שעליהם לסבול מעט ולשמוע אותו נואם לפני שישוחררו למגוריהם בבסיס. ולמחרת יתחילו בעבודתם כולל אותם פעילים של חזית כדור הארץ שהסתננו לתוכם. לא נעלם מהנציב שהיה חיוך בזווית פיו. הוא תהה איך עושי הצרות הללו יגיבו לזה שהם יצטרכו פעם אחת בחייהם לעבוד עבודה הגונה לשם שינוי ולא לעשות צרות. הוא לא אהב מתפרעים.
"שמי לייל ויילנד וזוהי טריטוריית צרס שמעבר לכוכבים של האו"ם, ביתכם החדש. כולכם נבחרתם על ידי האלגוריתם של ועדת האיתור של מחלקת משאבי האנוש של האומות המאוחדות. כולכם נמצאתם ראויים לשרת את האנושות במעוזה הרחוק ביותר. כפי שנוהגים האסטרונומים לקרוא לצבירי הכוכביות בחגורת הכוכביות, אנחנו משפחה."
וכולם מחאו לו כפיים מתוך נימוס, חלק באיפוק וחלק בהתלהבות, אבל כולם מחאו.
(ויקטוריה ליווינגת'ורן)
היא התעוררה שוב מהחלום בו היא נפרדה מאמהותיה חולות הקורונה. אפילו אחרי שלושים וחמש שנה, הפרידה הייתה כואבת כמו שהייתה כשהייתה ילדה בת שש. הנחירות ששמעה מסביבה הזכירו לה את הפער בין הדור שלה לבין הדור המפונק של היום. הפעילים התלוננו ולפעמים בצורה קולנית מדי על כך שזה כמו להסתובב בבית סוהר עם כל החללים הללו שהודפסו במכונת דפוס תאגידית ואף אחד לא טרח להרחיב. הם אף פעם לא היו בסגר שלא לדבר על בית סוהר אמתי שלא כמותה. ויקטוריה פגשה כבר בית סוהר אחד בחייה לפני שגילתה שכדור הארץ גוסס ומושחת. עתה המחלה התפשטה גם אל חגורת הכוכביות. היא לא יכלה לצפות יותר בשמיים. הטבעת, על הכוכביות הכלואות והמצולקות שבה, הכאיבה לנשמתה.
והם התעוררו, כאילו היו שזורים יחד איתה, אחד אחרי השני, והנחירות שלהם פסקו. היו להם שתי אפשרויות: האפשרות הראשונה, שהייתה עדיפה על ויקטוריה ושניים מהאחרים, לחכות עד שההצבה תסתיים ואז להפנות מכדור הארץ טלסקופ בעוצמה מתאימה כדי לחשוף את האמת. האפשרות השנייה, שהתקבל ברוב מכריע של קולות, הייתה לפרוץ לקומת האקווריום ולשדר את האמת מהשטח. אותם פעילים, שדחיית סיפוקים לא הייתה הצד החזק שלהם, ניסו להדליק את קוצב המוח שלהם כדי לתת להסתננות שלהם את הרקע המוסיקלי הנחוץ. ויקטוריה הציעה להם להשקיט אותם. גם אם ההאקרים עשו אותם בלתי נראים למערך התיעוד, היו עוד חיישנים שפעילותם הייתה חיונית. והם יכלו לקלוט את הלמותיהם של קוצבי המח ממרחק.
הבעיה לא הייתה לרדת לשם אלא להתחבר לכיפת הזכוכית ההפוכה מבלי להתגלות. הפעילים הללו הבטיחו לה, נשבעים בגאיה, שהדרך היחידה להעלות את האמת היא לשדרה ממעגל האם. בכל מקרה אחר, הם ייחסמו ויתגלו על ידי רשויות טריטוריית צרס. הואיל וכמה מהפעילים היו אותם האקרים שארגנו את בואם לכאן, הם היו מסודרים. עכשיו רק נותר למצוא את הזמן והמקום המתאימים לפרוץ אל המערכת.
ויקטוריה הובילה אותם אל חדר המדרגות. כל מה שנותר היה לתת להאקרים להוריד אותם מהמידע שתועד דרך החיישנים של חדר המדרגות. אחד הפעילים, אחד מאלה שהצביעו עבור הפעילות הפזיזה הזו, העיר שהם מטומטמים בכך שהם מתקינים דלתות אנאלוגיות שכל אחד יכול לפרוץ. ויקטוריה הצליחה להימנע מלהעיר שהם צריכים להודות על כך שהתקינו אמצעי זהירות אם תקרה אחת מהפסקות החשמל שפקדו את הטריטוריה הזו אחת לפרק זמן מסוים. הסיבה לכך הייתה מטומטמת כשהיא שמעה עליה ונשארה מטומטמת עכשיו שהיא חשבה עליה. היא סקרה את החללים והמסדרונות מאחורי גבה. והיא סגרה את הדלת.
כשהם ירדו במדרגות, הפעילים דיברו על היחסים בין עוזרתו של קול סטרול בסדרה "מינוס" לבין המיליארדר שתכלית חייו הייתה לגרום שלכולם יהיה מינוס בחשבון. אחד הפעילים טען שאפשר היה לסמוך על קול סטרול שישמור על יחסים מקצועיים עם עוזרתו. אחר טען שכיום עם קוצבי המוח, אי אפשר שהעוזרת תהיה לסבית. קוצבי המח יכולים לנגן מספיק על המיתרים שלה כדי שתימשך לקול סטרול. לא. הבחירה של הכותבים להפוך אותה לארומנטית הייתה הבחירה הנכונה. בשם גאיה, מצמצה ויקטוריה בעיניה, האם הם רציניים? הם מדברים על הזבל הזה בעת מבצע!
"ויק," פנה אליה אחד ההאקרים, לאחר שעצר לנשום על אחד מהמעקים הפלסטיים, "אני חושב שיש משהו מוזר בארכיטקטורת התיכנות – "
ויקטוריה הרימה את ידה ושאלה: "האם הם עדיין רואים את מה שאנחנו רוצים, זאק?"
ההאקר בצבע הברונז גירד את גבתו השחורה ואמר: "כן אבל אני... משהו במשתנים הסיבוביים... אני חושב שההאקרים שלהם, בכל זאת, יותר טובים משלנו, ויק. וטריטורית צרס יודעת שאנחנו כאן."
"זה חסר הגיון." אמרה ויקטוריה בקול כמעט צווחני על רקע הוויכוחים של עמיתיה בנוגע למעלליו האחרונים של קול סטרול "למה הם לא עצרו אותנו כשהם יכולים?"
"הם משתמשים בנו ככובע לבן." אמר זאק "כלומר תודי שיש כוכביות גדולות יותר בחגורת הכוכביות מחזית כדור הארץ. אם הם לא מסוגלים לנטר את פעילותנו, הטריטוריה לא תצליח לנטר מסתננים רציניים יותר."
"אתה יודע שאתה נשמע כמו אחד ממאמיני הארץ השטוחה." העירה ויקטוריה "הדבר הזה מנוגד לכל דבר שאני מאמינה בו. האם הם עשו פעם דבר כזה, לידיעתך?"
זאק גירד את מצחו החום ושאל: "מה יש לפעילי איכות הסביבה לחפש בחגורת הכוכביות? תפקידנו הוא לשמור על כדור הארץ, ויק. אני הצבעתי נגד הפעולה הזאת."
לקח לוויקטוריה להבין שהוא מתכוון שתמיד ייתכנו גם דברים חדשים גם אם הוא מעולם לא שמע על מעשה כזה. היא גם חשבה שמן הראוי שירחיב את נקודת המבט שלו. לא הכל במערכת השמש נקודות ופסיקים. אם הכורים ימשיכו לכרות את הכוכביות מעל פורט צרס, לא תישאר חגורה. ובכן, ויקטוריה קיוותה שזאק טועה ומטעה גם אותה. הבעיה שהוא מצא בארכיטקטורת התוכנה לא קשורה אליהם.
לא חיכו להם חיילים כחולי כומתות בדלת הכניסה לקומת האקווריום. אחת מההאקרים , פיזזה במגפיה הצהובים, "אנחנו עומדים כל כך להחדיר את מעגל האב לתוך מעגל האם עד שזה יהיה כואב לו בחריצים."
"אמירה," אמר זאק, מחווה לעמיתתו, "לא היית אוהבת לשמוע אותי מדבר ככה, נכון?"
" – אבל זה נכון!" קראה אמירה " – אנחנו – "
וככל שהדלת נפתחה לאיטה, לא היה מולם אלא אפילה בלבד כשפיסות אור משייטות בתוכה. מוחה של ויקטוריה אמר לגופה שמה שהיא רואה זה את הים התת-קרקעי של צרס. גופה לא האמין למוחה והסתובב אחורה ביחד עם הפעילים האחרים, מצווחים.
(לייל ויילנד)
הדבר המוזר ביותר שחווה בצרס הייתה לראות הר געש מתפרץ ומתוכו יוצא בוץ מלוח ולא נהרות של לבה כפי שזכר מנעוריו בעיר מולדתו. הוא היה אישית עם כחולי הכומתות שניקו את הבוץ מעל בסיס מק'ארתור שהוצב על מדרונות אהונה מונו רק משום שהמנכ"ל של התאגיד שבנה אותו רצה שמקום משכנו יצפה על כל הכוכבית. עתה כל הסיפור עם פעילי כדור הארץ התחרה על התאר. אף אחד מהילדים שלו בכדור הארץ לא יאמין לו שייתכנו בני אדם כל כך תמימים שחושבים שהם יכולים להחליק לתוך מקום מסוים – ולחשוב שהם לא יתגלו באלף דרכים. התוכנות שהוא ומומחיו התייעצו בהם כדי ליצור מקום עבודה יותר טוב התריעו עליהם. העניין הוא שהם היו צריכים לעבור עבירה כדי שהם יוכלו לעצור אותם מבחינה חוקית. למזלו, ההחלטה על גורלם לא הייתה בידיו. הוא חיכה להחלטת מועצת הנאמנות לגביהם.
הוא סיים את ההכנות על מנת לעמוד בפני המסכדור. להבדיל מבפעם הקודמות, מועצת הנאמנות לא עמדה להכשיר את טריטוריית צרס לעמוד בזכות עצמה. לא פעם עברה במחשבתו של לייל ויילנד שייתכן שהוא עריץ ולא נציב מטעם מועצת הנאמנות. הוא הזכיר לעצמו שהוא עומד לעזוב בעוד חמש שנים. אם הוא היה עריץ, זה לא היה.. נכון. אם הוא היה עריץ, פעילי חזית כדור הארץ היו נעצרים ברגע שירדו מהרחפת. לא. הוא נתן לשלטון החוק את הכבוד הראוי לו וחיכה שהם יעברו על החוק בעולמו.
והמסכדור הודלק כדי שתושבי הטריטוריה יוכלו לשרות עמו ברוחם.
"משפחה יקרה," התחיל לייל ויילנד "עצרנו עכשיו פעילים של חזית כדור הארץ שהסתננו לתוכנו ברחפת האחרונה מכדור הארץ. הם ניסו לפרוץ אל קומת האקווריום ולסכן את בטחון הטריטוריה. מועצת הנאמנות התכנסה כדי לדון בדינם. האם למישהו במשפחתנו החמה והמלוכדת יש הערות?"
הוא לא היה עריץ. עריץ לא היה פותח ערוץ לדיון עם האוכלוסיה שהוא שלט עליה.
"האם מנשקי האדמה הללו יכולים להיות עקביים פעם?" שאל אחד מתושבי הטריטוריה "שמעתי שהם מדברים על כך שאנחנו מחללים את אדמת הכוכביות." לייל ויילנד חייך בכאב. הוא זכר שפעם לא היו ארגוני איכות סביבה שהתנגדו לעניין. היו אפילו שתמכו בזה.
"בכל אשמים התאגידים, אחים." התבטא תושב אחר של טריטוריית צרס "הם וכותבי הצללים שלהם כתבו רק שקרים עלינו אחרי שהפסידו במלחמה על נשמתנו."
לייל ויילנד לא הופתע מכך שפעילי חזית כדור הארץ לא אהודים במיוחד על האוכלוסיה. ככלות הכל, הם איימו על פרנסתם. פשרת צרס השנייה שהסדירה את זכויותיהם של הכורים תחת ממשלת קודמו הייתה אכן משהו שיכל לעבוד גם כנגדם.
"אסור לנו לחכות עד שמועצת הנאמנות תחליט. הם צריכים למות." הצהיר האחרון.
והאדמה רעדה קלות מתחת לרגליו. פינה במסכדור הראתה את אחת מצורות החיים התמנוניות של צרס מצמידה את זרועותיה לעבר קומת האקווריום ומטנפת אותה. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שאחת מצורות החיים המקומיות התבלבלה בינה לבין בן זוג אפשרי. ברגע הבא, המסכדור התחיל לרצד כשהגיפופים התחילו לשבש את הזרימה בתוך קומת האקווריום עד שהוא כבה. היה להם גיבוי למקרה מעין זה. הוא יספיק עד שהדבר המרגיז הזה יוריד את הזרועות שלו מקומת האקווריום. ברגעים אלו כחולי הכומתות יצאו לנקות ולהחזיר את קומת האקווריום למצב פעיל.
וזה לא היה הדבר הכי מגעיל ומוזר שהוא נתקל בו בצרס.
(ויקטוריה ליווינגת'ורן)
לצפות בכחולי כומתות משחקים בכדור בלי ידיים מחוץ לתא כלאם יכל להוציא מדעתו כל אדם. הם הלמו בהם קודם לכן בעודם רצים במעלה המדרגות עם קוצבי הקרב שלהם שעתה שימשו אותם למשחק הכדור הבלתי מזיק לכאורה הזה. הפעילים הסתכלו במשחק הזה בתערובת של קנאה שהטכנולוגיה הזו ברשותם ובחילה על כך שהם משתמשים בה למטרות אלימות. כשהיכתה בהם הפסקת החשמל, ויקטוריה הבינה למה הם נכלאו מאחורי סורגים שנפתחו ונסגרו ידנית. לא שזה שינה בהרבה. הקוצבים של סוהריהם מצצו את העוצמה הדרושה להפעלתם מהחום של צרס. הקוצבים של הפעילים שלה היו לפחות מופעלים בסוללות ירוקות.
היא בירכה על כך שהם במעמקי בסיס מק'ארתור. הייתה לה הרגשה שהם היו בעיר, המונים חשוכים היו מכלים בהם את זעמם הצודק. לא היה טעם לשאול למה החשמל נכבה. מפעם לפעם אחד המקומיים היה מחבק כמעט למוות את קומת האקווריום. מסיבות מובנות, הם לא בחרו את הזמן הזה להיכנס לשם.
"למה לא הזהרת אותנו שהם בעקבותינו?" התפרצה אמירה על זאק שישב בדממה. הפעילים האחרים, שהיו צריכים מישהו להאשים, התלבטו בינו לבין ויקטוריה. היא הייתה צריכה להבין ששלטונות הטריטוריה עלו עליהם עוד מקודם. היא הייתה כזו... בטוחה בעצמה שהם יודעים הכל והאחרים לא מבינים כלום. מה היה הארגון שלה? אוסף של מתנדבים לעומת האומות המאוחדות שיכלה לשכור האקרים טובים מהם.
ואז לייל ירד אליהם. הנציב נראה מרוצה מעצמו כשכחולי הכומתות הפסיקו ממשחק הכדור בלי הידיים והצדיעו. הוא אמר: "למרות משאבינו המוגבלים כעת, התקבלה... ההחלטה ממועצת הנאמנות. אתם עולים ברחפת הבאה לכדור הארץ ונשפטים שם."
" – אבל –" צעקו כמעט כל הפעילים כאיש אחד "אין לכם סמכות לשפוט אותנו."
הנציב הביט בכל אחד ואחד מהפעילים במבט חם, כמעט אבהי, ואמר: "הכוונה היא להעביר אותכם לבתי משפט שיכולים לשפוט אותכם. האם חשבתם שלא תישפטו?"
"הסוד המלוכלך שלכם יתגלה." סיננה ויקטוריה "הכוכביות המסכנות והמעונות – " ובמחשבתה עלתה אותה הטבעת שהשתדלה לא לצפות בה בשמיים כל ימיה כאן, אותה טבעת שייצגה את כל מה שתיעבה בכדור הארץ. את הזלזול וחוסר ההתחשבות. את השנאה לאדמה.
"סלחו לי, שכחתי את החדשות הטובות." אמר הנציב בחיוך רחב "היות ועורכי הדין שלכם דנים על מעמדך בפני בית המשפט הבינלאומי בהאג, את חופשיה, ויקטוריה."
הפעילים, כאיש אחד, הסתכלו עליה במבט אפל. לא הייתה בהם האלימות למממשו.
עריכה אחרונה:
