"זה לא העניין, דובלינית ים. ליצורים עם כוחות כשלנו יש השפעה רבה על המרקם של היקום. קרב ביני לבין אחי עלול לגרום להשמדתם של מדינות שלמות". עיניו הופכות לרגע ללבנות שוב, וחוזרות למצבן הרגיל. "אני לא צופה שגם אחי ישתתף בקרב. למרות הכול, אנוכיות או פחד הם לא הסיבות שלי. בכל מקרה", הוא מפשפש בכיסו, ומוציא שרשרת עור, בעלת פנינה שחורה טבועה באמצעה. "כאשר הזמן יגיע, אני אקרא לכם. תבואו, אל תבואו, זוהי כבר בחירה שלכם".
הוא מרים את השרשרת, ולרגע היא זוהרת באור סגלגל, שמזכיר במעט את האור של החרמש של קירה. לרגע, נדמה שהעיניים שלכם נמשכות לעבר האור הזה, שתופס את כל זווית הראייה שלכם. ולאחר מכן האור מפסיק. סוואלה נעלם. בכיסא שלו, שעון קתרוס מעץ אלון, גופו הממורק מעוטר בעיטורים ישרים, ללא צורה מוגדרת.