לואנור יש את זה ואנור: חוקי המשחק - עולם המבוך בעברית
אני גם לא מת על זה, אבל האמת שבעקבות כל השחקנים שלא מוכנים להרים את הכפפה ולהנחות לקבוצה - מגיע להם לשלם וביוקר על זה. שילמדו להנחות דרך הכיסים.
אחד הדברים שמבאסים אותי באופן אישי זה שעד עכשיו לא מצאתי שיטה שהיא יחסית יותר קראנצ'ית ואפשר לשחק בה בלי מפת מיניאטורות. כמובן שאפשר לעשות את זה בכל שיטה עם מפה אבל ברובן זה פשוט מרגיש לא נכון ובבירור המשחק רוצה שתמדוד מרחקים.
שחקנים (או מנחות) שבטוחים שהם מרכז המשחק ולעיתים בעקבות כך מתעלמים באופן ברור מתיאום הציפיות. זה ככל הנראה הדבר שהוא עליי. זה קצת מתקשר לבעיה שקצת דוברה פה של הנחיה בתשלום שמעלה בתשלום לעיתים יחשוב שהוא המרכז של המשחק.
עוד דבר שנראה לי באיזשהו אופן קצת מפריע לכל אחד שלא משחק רק מו"ד, העובדה שמו"ד נחשבת תמיד כברירת המחדל ולכן מאוד קשה למצוא אנשים שמוכנים לשחק משהו שהוא לא מהדורה של מו"ד או פאת'פיינדר.
אני גם רוצה לאמר שחלק מהבעיות פה בעיניי לא ממש רלוונטיות.
הפנטזיה של רוב השיטות שאני מכיר לא מזכירה את היצירות של טולקין, גם מו"ד שכיוויכול דומה היא בעיקר עם תפאורה של טולקין אבל בפועל היא מאוד שונה.
הרבה משיטות משחקי התפקידים לא דורשות קריאה ארוכה או דורשות אותה רק מהמנחה. למשל מו"ד 5 לגמרי מספיק פשוטה כדי שחקן ילמד אותה מהסבר של כמה דקות מהמנחה.
יש כמות סבירה של שיטות בעברית והן מאוד מגוונות. החל משיטות אפוקליפסה כמו ואנור ופלאים. שיטות קצרות לחד"פים כמו ליידי בלאקבירד ולייזרים ורגשות. שיטות יותר כבדות כמו הנשגבים (שעדיין זמינה בפריק ממה שאני יודע) ופאת'פיינדר. בנוסף לקוסמים קטנים, מיזם אספמיה וגם כמובן עולמות פראיים שהתרגום שלה בטח יהיה זמין בעוד קצת יותר מחצי שנה (סתם ניחוש). אני בטוח ששכחתי כמה שיטות ולא דיברתי בכלל על מו"ד ועל התחלות מהירות שאפשר לשחק בהן בכיף כמו גורל מואץ.
שחקנים (או מנחות) שבטוחים שהם מרכז המשחק ולעיתים בעקבות כך מתעלמים באופן ברור מתיאום הציפיות. זה ככל הנראה הדבר שהוא עליי. זה קצת מתקשר לבעיה שקצת דוברה פה של הנחיה בתשלום שמעלה בתשלום לעיתים יחשוב שהוא המרכז של המשחק.
עוד דבר שנראה לי באיזשהו אופן קצת מפריע לכל אחד שלא משחק רק מו"ד, העובדה שמו"ד נחשבת תמיד כברירת המחדל ולכן מאוד קשה למצוא אנשים שמוכנים לשחק משהו שהוא לא מהדורה של מו"ד או פאת'פיינדר.
אני גם רוצה לאמר שחלק מהבעיות פה בעיניי לא ממש רלוונטיות.
הפנטזיה של רוב השיטות שאני מכיר לא מזכירה את היצירות של טולקין, גם מו"ד שכיוויכול דומה היא בעיקר עם תפאורה של טולקין אבל בפועל היא מאוד שונה.
הרבה משיטות משחקי התפקידים לא דורשות קריאה ארוכה או דורשות אותה רק מהמנחה. למשל מו"ד 5 לגמרי מספיק פשוטה כדי שחקן ילמד אותה מהסבר של כמה דקות מהמנחה.
יש כמות סבירה של שיטות בעברית והן מאוד מגוונות. החל משיטות אפוקליפסה כמו ואנור ופלאים. שיטות קצרות לחד"פים כמו ליידי בלאקבירד ולייזרים ורגשות. שיטות יותר כבדות כמו הנשגבים (שעדיין זמינה בפריק ממה שאני יודע) ופאת'פיינדר. בנוסף לקוסמים קטנים, מיזם אספמיה וגם כמובן עולמות פראיים שהתרגום שלה בטח יהיה זמין בעוד קצת יותר מחצי שנה (סתם ניחוש). אני בטוח ששכחתי כמה שיטות ולא דיברתי בכלל על מו"ד ועל התחלות מהירות שאפשר לשחק בהן בכיף כמו גורל מואץ.
הממ, מה בנוגע לעידן ה13? מעין שלב ביניים בין מה' 3 ו-4 של מו"ד, והקרב מתרחש עם מרחקים מופשטים.
תלונה: שאנשים יותר מדי תקועים על הרעיון ש''מ''ת? לא כותבים מו''ד?", ובכללי שמו''ד הוא שם כללי להכול. ג'נסיס לדוגמה - זה מו''ד בשביל המון אנשים, כשלמען האמת אין ביניהן דימיון בשום צורה חוץ מ... אה, נכון! מ''ת!
וואו, יש פה יותר תגובות ממה שציפיתי שיהיו 
הנה כמה שאלות שעלו לי תוך כדי קריאת התגובות:
מה זה קורות קצעולם?
למה הכוונה במשחקי ניהול?
על איזה משחקים באנגלית שמעתם והייתם רוצים לראות אותם בעברית?
אני גם אעיר שנושאות הלפיד היא שיטה מאוד קראנצ'ית ומשוחקת בלי מפה ומיניאטורות.
הנה כמה שאלות שעלו לי תוך כדי קריאת התגובות:
מה זה קורות קצעולם?
למה הכוונה במשחקי ניהול?
על איזה משחקים באנגלית שמעתם והייתם רוצים לראות אותם בעברית?
אני גם אעיר שנושאות הלפיד היא שיטה מאוד קראנצ'ית ומשוחקת בלי מפה ומיניאטורות.
קורות קצעולם היא סדרת פנטזיה נפלאה שנכתבה בידי פול סטיוארט בשנות האלפיים המוקדמות. העולם של הסדרה מאוד מעניין, בעיקר בגלל כמה שהוא שונה מהעולם שלנו. הארץ התיכונה היא העולם שלנו בערך, אבל עם קסם, מפלצות וגזעי פנטזיה. הקצה הוא עולם שרובו מכוסה ביער אינסופי, שהעצים בו צפים כשהם עולים באש, שאין בו אף חיה "רגילה", שמזג האוויר בו משפיע על התנהגות של בני אדם, שכל התחבורה בו מבוססת על סלעים מרחפים, ושיש לו קצה שאפשר פשוט ליפול ממנו. אני מאוד אוהב את הסדרה, הרבה בגלל הציורים המופלאים של כריס רידל. מומלץ.
ולנושא. הדבר שהכי מעצבן אותי במשחקי תפקידים הוא שאין לי היכולת לשחק אותם הרבה כמו שהייתי רוצה.
יש את זה בעברית?
בעיקרון, משחק ניהול הוא משחק שבו השחקן מנהל משהו (ממלכה, אימפריה כוכבית, כנופיית גנבים קטנה, קבוצת ספורט וכל דבר ביניהם), ומבוסס בעיקרו על משחק ניהול משאבים ומערב לרוב פוליטיקה.
משחק ניהול שהוא משחק תפקידים הוא משחק שבו השחקן משחק דמות משמעותית כלשהי (לרוב בעלת הכוח המוחלט) בקבוצה כלשהי (ממלכה, אימפריה כוכבית, כנופיית גנבים קטנה, קבוצת ספורט וכל דבר ביניהם) ומנהל אותה, והמשחק כולל לרוב ניהול משאבים ומערב פוליטיקה כמעט תמיד.
או בשתי מילים, משחקי הכס.
משחקי הכס, מו"ד 5, משחקי בן רובינס לסוגיהם ולמיניהם למשפחותם בארצות מושבותם (שמעתי את אלעד מדב עליהם בלי סוף בפודקאסט, והם נשמעים מגניבים ביותר), ערפילאים, קריאתו של קת'ולהו, ועוד ועוד (אני לא כל כך זוכר עכשיו, כי כל שיטה שאני שומע עליה שהיא באנגלית אני מתייג אותה אוטומטית כ"אי אפשר לשחק" ואני שוכח אותו).
ספר הבסיס של המהדורה השניה תורגם לעברית לפני מעל עשור ולמיטב ידיעתי יש עוד כמה עותקים בודדים שלו בפריק.
תודה.
עריכה: חיפוש מהיר באתר של פריק לא העלה כל תוצאה למילה "הנשגבים".
תודה, אבל נראה שלא השיטה הזו ולא ואנור מתאימות לי (הנשגבים מתמקדת יותר מדי בגיבורי על, ולואנור אין קראנץ' אמיתי).
הזכרת לי, אני רוצה להתלונן על אנשים שפוסלים שיטות מבלי להכיר אותן. יש כול כך הרבה שיטות נהדרות! כול אחד יוצרת עלילות ייחודיות ושונות! אני שונא שקמפיין מגניב עם שיטה ייחודית לא קורה כי אנשים לא רוצים להחליף את מה שהם מכירים.
אצלי הבעיה הזו לא קיימת: אני לא ממש מדבר עם השחקנים שלי על שיטות, כי עד עכשיו הם לא הבינו על מה אני מקשקש ואמרו ''מה שיהיה יהיה, רק שיהיה כיף.'' (עכשיו גיליתי כמה פעמים אפשר לכתוב ''יהיה'' במשפט). לאחרונה הגדול מביניהם התחיל להבין והבינוניים מתלהבים שהם מכירים את השמות (אבל לא ממש מבינים מה זה משנה עדיין). הקטן - יש לו עוד זמן, אבל לא יותר מדי, כי הוא קולט מהר מאוד מאוד מאוד (זה ילד בכיתה ב' שיודע ליצור לעצמו דמות אם רק אחיו הגדול יושב לידו ומתרגם לו, וזה במו''ד 5).
אני מכיר שתי שיטות קראנצ'יות יחסית בלי מרחקים:
בטבעת האחת מדידת המרחק היחידה היא ימי הליכה. בקרבות אין חשיבות למרחק ולמיקום המדויק אלא רק ל-"עמדה", שזה מופשט.
ברוב שיטות 2ק20 של מודיפיוס אין ממדידת מרחקים מדויקת אלא מרחקים מופשטים - קרוב, בינוני, רחוק וכו'.
סלבריטאי משחקים/כנסים - אנשים מעצבנים ולא מעניינים שבגלל שכמה ילדים התלהבו מהם בכנסים לפני כמה שנים חושבים שהם סוג של קובעי טעם או שדעתם נחשבת יותר משל כל שחקן תפקידים רנדומלי אחר באינטרנטים.
טיפוח קטינות - מנחים מבוגרים שמתעסקים עם שחקניות קטינות תוך שהם משתמשים בטריק הערסים הישן של "את נורא מיוחדת וראויה לתשומת הלב של אדם בוגר עם מכונית כמוני!". יש הטוענים שזה היה נפוץ בעבר בכנסים, בזמנו עיתונאית די מוצלחת אחת התייחסה לזה.
תרגומים גרועים - מילא שאין מספיק שיטות בעברית, אבל כמה וכמה ספרי כללים נפלו קורבן לתרגומים מזעזעים למדי. כן, אני מסתכל עליך "חולשחור".
פייק נוסטלגיה - אנשים שמתלוננים על איך המשחק נהרס וכמה שהוא היה טוב יותר בשנות התשעים. טוויסט בעלילה - הם לא שיחקו מעולם במוצרים משנות התשעים וחלקם אפילו לא היו קיימים בשנות התשעים. בתכלס, בשנות התשעים בכלל התלוננו על זה שלוריין ויליאמס המכשפה הרסה את המשחק ושבשנות השבעים הוא היה יותר טוב.
טיפוח קטינות - מנחים מבוגרים שמתעסקים עם שחקניות קטינות תוך שהם משתמשים בטריק הערסים הישן של "את נורא מיוחדת וראויה לתשומת הלב של אדם בוגר עם מכונית כמוני!". יש הטוענים שזה היה נפוץ בעבר בכנסים, בזמנו עיתונאית די מוצלחת אחת התייחסה לזה.
תרגומים גרועים - מילא שאין מספיק שיטות בעברית, אבל כמה וכמה ספרי כללים נפלו קורבן לתרגומים מזעזעים למדי. כן, אני מסתכל עליך "חולשחור".
פייק נוסטלגיה - אנשים שמתלוננים על איך המשחק נהרס וכמה שהוא היה טוב יותר בשנות התשעים. טוויסט בעלילה - הם לא שיחקו מעולם במוצרים משנות התשעים וחלקם אפילו לא היו קיימים בשנות התשעים. בתכלס, בשנות התשעים בכלל התלוננו על זה שלוריין ויליאמס המכשפה הרסה את המשחק ושבשנות השבעים הוא היה יותר טוב.
שיש אנשים שכל הזמן מנסים להחדיר את העמדות הפרוגרסיביות שלהם במו"ד, ואם מעירים להם הם נמלאים חימה וזעם עד לב השמים ומוציאים את הדברים מכל פרופורציה, ואחר כך אומרים שמי שרוצה להיות אפילו קצת שמרן הוא מינימום בכיין מעצבן שצריך לזרוק אותו מכל המדרגות (עשיתי את זה עדין).
מי שמחדיר עמדות פרוגרסיביות למו"ד הם היוצרים של מו"ד, כמדומני.
ונראה לי שגם בשנות השבעים היו מי שהתלוננו שפעם היה יותר טוב - פעם אנשים שיחזרו קרבות נפוליאוניים רציניים עם מיניאטורות והיום הם מדמיינים שהם כל מיני אבירים ומכשפים בלי מיניאטורות בכלל! למעשה, המונח GROGNARD (אנשים שמתלוננים על חידושים במשחקי תפקידים וכמה שהרסו אותם כיום בהשוואה לעבר הנפלא והטהור) מקורו ב"משמר הוותיק" הנפוליאוני ובעידן משחקי המלחמה במיניאטורות - אז הוא תיאר אנשים שהתלוננו על אי דיוקים היסטוריים בקרבות.
ונראה לי שגם בשנות השבעים היו מי שהתלוננו שפעם היה יותר טוב - פעם אנשים שיחזרו קרבות נפוליאוניים רציניים עם מיניאטורות והיום הם מדמיינים שהם כל מיני אבירים ומכשפים בלי מיניאטורות בכלל! למעשה, המונח GROGNARD (אנשים שמתלוננים על חידושים במשחקי תפקידים וכמה שהרסו אותם כיום בהשוואה לעבר הנפלא והטהור) מקורו ב"משמר הוותיק" הנפוליאוני ובעידן משחקי המלחמה במיניאטורות - אז הוא תיאר אנשים שהתלוננו על אי דיוקים היסטוריים בקרבות.
אתה צודק בשני הדברים.
בקשר לשני, לא אמרתי שפעם היה טוב יותר (אין לי מושג מה היה פעם) אמרתי שעכשיו הם מחדירים עמדות פרוגרסיביות, ללא התייחסות לעבר.
אני מבקש לעשות הבחנה חדה בין שני הדברים.
אפרופו משחקי מלחמה של מינאטורות, עדיין קיימים כאלה מלבד שחמט (על ואריציותיו) וריסק (על ואריציותיו)?
