• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

משחקי הכס - קורות בית דווין

פלדריק, ממה ששמעתי היית אכזרי ממני פי 4 ;)

הם בהחלט מקבלים בהבנה את המוות של הדמויות, ואירועים רעים. זה משהו שאני מאוד מכבד ואוהב בקבוצה הזאת. מצד אחד, הם לא מפחדים לערער ולומר לי מתי הם חושבים שאני טועה, ומצד שני הם לפעמים אפילו תומכים במכות שהבית מקבל, טוענים שיש לחזק את הנזק ומסתדרים עם זה. אי אפשר למצוא את זה בכל חבורה, וזה באמת מיוחד כאן. האומץ, ההירואיות והתובנה שלמתוח את המנחה ביום ההולדת שלו יוביל לBless לבית, אין ספק שהחבורה הזאת ייחודית :)
 
ארגנתי מתיחה על רוי בעקבות מתיחה שהוא עשה לי לפני בערך שבוע. בגלל סיבות חיצוניות לא שיחקנו בכלל כל השבוע, אז היום כל שחקן בנפרד שלח הודעה לרוי שהוא מבקש לקבל נק"נ מקסימלי (12) בגלל סיבות שונות ומגוחכות למדי.

למרבה ההפתעה, אף אחד לא נרצח בעקבות המתיחה
 
רוי, באמת?אני מוחמא :cool:
מה שמעת שעשיתי כל-כך נורא? טרם יצא לי להרוג דמות שחקן של ממש, רק הווירה מסביב לדמויות היא מאוד גרימית כרגע, מלא דמויות משנה מתו בדרכים מזעזעות, אבל הם עצמם היו מאויימים באמת די מעט, עד עכשיו :twisted: אני משתדל לשחק לפי הרעיון שאתה משלם על טעויות בריבית, אבל לא מיד.

כל הכבוד אם ככה, זה אומר שיש לכם דינמיקה מאוד מוצלחת.האמת שאני שוקל גם לפתוח משחק משחקי הכס חדש בקרוב אחרי שהקוצה הקודמת התפרקה רגע לפני שיצא להם להסתבך בריל שיט של מה שאמור היה לקרות ברקע. נראה אחרי הגיוס אם יהיה לי זמן למותרות כאלו.
 
אני חושב שגם חלק מזה בא מההגינות שיש בקמפיין (מבוסס על ביקורות :) )
אני מגלגל גלגולי בית גם לבתים אחרים (אלו שמשנים לסיפור), מנהל אינטריגות, קרבות ועוד כל מיני דברים מאחרי הקלעים ולא מחליט שרירותית. זה עוזר.

למשל, העניין עם בית פדלון קרה כי הלורד שלהם זכה בטורניר במקום השני. זה לא שקבעתי את זה, פשוט הרצתי את הטורניר עם darkmo10 והוא זכה במקום הזה (עודדנו אותו לראשון. כמעט...)
 
הפרק התשיעי כל כך רחב וגדול (כמו הפרקים בסדרה :) ) שהוא מחולק לחלקים. כתבתי את הדוקס על חלק א' בכדי שאני לא אשכח בו שום פרט. קרתה בו כל כך הרבה דרמה...

פרק תשיעי - בגידה, חלק א'

ואייגאר עולה על הספינה. קוברה יוצא אל ההרים. דוראן, ג'האריז וברייס ממשיכים בדרכם.
ניהול כלכלי נכון של הבית מביא לעליות חדשות. לופיניה מתעוררת לבוקר מפתיע, כששליח בשם יוסטון, המייצג את בית פדלון, מגיע אליה וטוען שווין שלח אותו בכדי לראות שבית דווין יעשה כמצוותו של מייס טיירל.

ואייגאר עולה על סיפון הספינה 'הפנטושי השיכור'. הוא מפליג איתם שבוע, אך בערב אחד של שתייה הדדית, הוא נבגד על ידי הצוות ונזרק לכרישים שבמים. בנס הוא שורד ומגיע לאי דרגונסטון, אך פציעותיו מחמירות. בנתיים, קוברה רוכב דרך ההרים עם חבורת אבירים וחושב על אביו. לבסוף הם מגיעים להתפצלות, וקוברה וסר וארדיס יוצאים לחפש אם הפראים מכינים להם הפתעה לא נעימה.

דוראן, ג'האריז וברייס מגיעים להארנול. ברייס מתעניין מאוד במבנה ומתחיל לחקור אותו, בזמן שדוראן נפגש עם ליידי שיילה וונט ומקבל ממנה מחסה ללילה. מתברר שמכתב הגיע מרודולפוס בתגובה אל מכתבו של דוראן, שאומר שהכל תקין ובסדר גמור.

החלק השני של המשפט של בורגארד מתחיל. הוא מוצא ממנו לאחר זמן קצר בפקודתה של לופיניה, באשמת התחצפות וביזוי. לאחר מכן, עולים שמונה עדים לדבר על בורגארד - קספר, ז'ורדן, רודולפוס, מארי, ריימונד, טרגאר, בן, רומפרט - ולופיניה מקבלת רושם נורא על בורגארד.
לאחר מכן, בעצתה של מארי, לופיניה מכריזה על משתה חגיגי הערב. מטרתו האמיתית היא לרכך את לבבות האנשים בטירה בשביל גזר הדין של בורגארד, שלא יכלול מוות.

מעט לפני הסעודה, לופיניה מחפשת את רודולפוס. נאמר לה שהוא יצא בשנית לכפר האור, לגבש דעה סופית על הפיתרון האפשרי, ושהוא יודיע שיחזור עד ארוחת הערב. לופיניה קוראת מעט, מנגנת, ויורדת לבסוף לארוחת הערב. רודולפוס לא שם, אך שאר הטירה כן. במהלך הארוחה, קספר נגרר על ידי מארי ויוסטון לדבר על עברו עם בית האן. לופיניה מגנה על קספר אך משתדלת לתקוף את האן, ויוסטון מתעצבן ומסיים את השיחה.

לפתע, לופיניה מתחילה להשתעל ומתרסקת דוממת על הרצפה. האנשים נבהלים, ומתברר שהיא הורעלה ובקושי חיה. מארי מאשימה את קספר, משכנעת את הטירה בצדקתה ויוצאת לשפוט אותו בחצר, למוות. קספר מתחנן וצועק שלא הוא עשה זאת אלא מארי, ורגע לפני גזר הדין, שורת חיילים שמאמינה לו מרדה וניסתה לחסל את הליידי מארי. בכאוס, קספר יוצא לניסיון בריחה. מארי נפצעת אך שורדת. לופיניה נכנסת לתרדמת.

דוראן וג'האריז קמים לבוקר צבאי, ומתברר שחיילים של בית לאניסטר מאיישים עתה את ההארנול, ויש צבא בדרך שנושא את הנס של בית טארגאריין. לפני שהם מסוגלים להגיב, ברייס קורא להם לרדת למטה. כשדוראן יורד, אין מופתע ממנו לראות את עוצרו וחברו רונדון, רכוב על סוס, ופצוע קשות מחץ ברגלו. הוא כמעט מתרסק בידיו, מודה לאלים שמצא אותו, ומספר לו הרבה.
רונדון מספר לו שהטארגריינים מורדים, ומייס טיירל מתכוון להמליך את וויסריז, בנו של המלך המשוגע. הוא מסביר לו שהגיע לפה לאחר שקרא לאחיו, בורגארד, לעזור. לורד אוטין ווילדמאר שלח לו מכתב שאי אפשר לסמוך על בורגארד וביקש ממנו להיפגש בדחיפות. בפגישה הסביר שהמרד עומד לפרוץ, ושעליו להחזיר את דוראן לאיים. ווילדמאר שלח אותו עם ספינה לדרגונסטון, שם הוא מצא את המלך רוברט ואחיו סטאניס מתכוננים לפלישת הטאראגיינים.

ווילדמאר והמלך רוברט נפגשו, ויחד עם סטאניס פענחו יחד את התעלומה - התגלה שואריז נאמן לבית טארגאריין, והשליחויות שהוא מארגן לכל הנאמנים לכתר נועדו בכדי להחליש את צבאו של רוברט, מה שעבד טוב מאוד - הצבא שלהם מדולדל וחסר באנשים נאמנים ומוכשרים.

לאחר מכן, רונדון פונה לספר לו על הכאוס בביתו - על החטיפה של בית האן, על המוות של קונר ושינה, ועל מכתב סודי שרודולפוס שלח לו שמתאר את שלטונו רב הצרות של בורגארד. בעוד הוא מאבד צבע וברייס נאבק על חייו, רונדון מתחנן בפני דוראן לנצח את הקרב על הארנול, ולחזור לאיים עם הכוח של בית פוסווי מאחוריו - המלך רוברט מינה אותו למושל בית האיים, הורה לו לקרוע לגזרים את בית האן ובית פדלון, אך לשמור את בית ווילדמאר הנאמן ללא פגע. בית פוסווי, שנאמן לו מנישואין, יסייע לו. רונדון פולט בחלישות שהאן מכשפים ושיש להשמיד אותם, ומת מפצעיו. דוראן יוצא לפקד על הצבא.

בנתיים, ואייגאר מנסה לשרוד על האי של דרגונסטון, אך האוכלוסייה שונאת-הפיראטים עויינת. לאחר מאבק קשה בפצעיו ובאיכרים אחרים, ואייגאר פוגש באישה טובה שמטפלת בו ומבטיחה לו תרופה. אחרי ניסיון חיסול אחרון שנמנע על ידי אותה אישה, מיריסיה שמה, הוא שותה את התרופה שלה - היא מתנצלת שרימתה אותו, שכן אין זו תרופה המרפאת, אלא אחת המפיגה כאב. ואייגאר מת מפצעיו, אך ללא כאב.

לעומתו, קוברה פוגש במנהיג עורבי האבן שאגא ובפראים אחרים ונלחם איתם לחיים ולמוות. לאחר שנפצע קשות, הוא מצליח לסגור עסקה עם שאגא - על דם, נשק וזונות שהבטיח לו - אך רק הוא יוצא משם בחיים. שאגא לא מוכן לתת ל"בן ארין", סר וארדיס איגן, לצאת משם בחיים. קוברה מתנצל בפניו, אך וארדיס מוכן לגורלו. לא עובר זמן רב עד שקוברה המתרחק שומע את קולות הקרב, שנגמרים במהרה. הוא חוזר לרנט, וולף והארי, השלושה שליוו אותו, ובלילה כמעט מת מפצעיו. הוא עושה חשבון נפש גדול עם עצמו, ומבין שהוא דומה לאביו אוברין.

בבוקר, רנט עומד עם החרב מעל צווארו ומסביר שהוא נטל ולא תועלת, ושחתולי הצל יריחו את דמו. קוברה רוצה להיאבק, אך מוותר, יודע שהפציעות יכריעו אותו במילא. הוא נאנק, חושב לרגע אחרון על האנשים היקרים בחייו, ואז החרב מפלחת את צווארו.
 
רק התחלנו! הנה חלק ב' של הפרק, בו מגלים שלא רק אצבעון וואריז הם masterminds. הפרק הבא נקרא "ההימור".

פרק תשיעי - בגידה, חלק ב'

בורגארד, שבנתיים בכלא, מקבל ארוחה ויין. הוא שומר את היין לאחר כך, שם את הכוס בתאו, ואוכל ברעבתנות. לא עובר זמן רב עד שהוא שומע את הצעקות ומגלה שלופיניה הורעלה. השומר שמוצב עליו נכנס לתאו ומחליט לחסל אותו, במחשבה שהוא הרוצח, ורק בנס נעצר על ידי חברו כשבורגארד נשבע להצטרף לשחורים אם ירחם עליו.

קספר מצליח לברוח, ומשיג את נקמתו באריאן, השומר שחנק אותו ורצה שימות. הוא יוצא לכפר האור ופוגש בהולך שסוחב משהו. לאחר שניות, הוא רואה שזה בן, המחזיק את רודולפוס בידו. בן מסביר שעשו ברודולפוס לינץ', ושהאיש הזקן לא שרד. נראה שבן עצוב. קספר ההמום שואל את בן מה לעשות, ומספר לו על המצב בבית. בן ממליץ לקספר ללכת ולבקש את עזרתו של לורד אוטין ווילדמאר, משום שהיה אדיב אל לורד דוראן בפגישת הלורדים של איי המגן שכינס באבן-ים. קספר מקשיב לעצתו, מאחל לו הצלחה, ושוכר דייג שישיט אותו אל עבר האי של בית ווילדמאר.

אחרי שעתיים ששכב בתא בכאב, הוא נגרר למשרד של העוצרת - עכשיו מארי - ומגלה שקספר נמלט מהטירה, ושהוא ובורגארד חשודים בהרעלה של לופיניה. מארי מצווה לחפש בתאו, ובורגארד מודיע שהם ימצאו שם יין. בזמן החיפוש, בורגארד ומארי מדברים, והראשון מנסה להתחבר אליה, עד שהיין מגיע. בורגארד מבקש טיפול רפואי, אך מארי מודיעה לו שרודולפוס מת בלינץ' אכזרי של התושבים הכועסים. לאחר מכן, היא מורה לו לשתות אותו, מה שבורגארד עושה - ולבסוף, מתברר שגם היין הזה מורעל ובורגארד קורס גם הוא לתרדמת, שורד בקושי את הרעל.

קספר מגיע אל האי של בית ווילדמאר, והדייג מוריד אותו בבית הבושת של לורד ווילדמאר, "המשכיב". קספר מסרב לזונות, מוותר על לגנוב סוסים וממשיך אל אבן ים. כשמגיע, הוא מתפלא לגלות שהשומרים אדיבים כלפיו, ושאוטין ציפה לו. קספר עולה לשוחח עם לורד אוטין, שמתגלה כאדם שאוהב שחדריו קרים. הוא שם לב שהלורד חזר ממש לאחרונה מהים, בגלל מעט הלכלוך על בגדיו שלא הספיק לנקות, ובגלל רטיבות בגדיו.

השניים מדברים, ולאחר שקספר מספר על המצב שבבית ועל חשדותיו שמארי היא המרעילה, אוטין אומר שהוא שמח שהגיע, ושיש לו תוכניות עבורו. אוטין מסביר שפלישה של בית גרייג'וי מתקרבת, והם יגיעו לאיי המגן, אחרי כל ההכנות, בעוד חודש לכל היותר.

התוכנית שלו היא כזאת: לשלוח את קספר לאי סולטקליף, לחתן אותו עם בת דודתו ובכדי לנקות את שמו, לתת לו להביס פלישה מזוייפת שהלורד אוטין יארגן כנגד האי. קספר מתנגד בתוקף ומסביר שאינו לוחם, ואוטין מבטיח לו שהחיילים יהיו ירוקים ולא מנוסים, ויהיה לו קל להביסם. הוא יצטייר כגיבור אמיץ, ישיב את שמו, ויאבטח את מקומו. קספר ממשיך להתנגד וטוען בתוקף שהאנשים לא יעקבו אחריו, ואוטין מסביר שבגלל מסורות אנשי הברזל, האצילים יוצאים לקרב ראשונים. כשכל הבנים יסורו מהאי סולטקליף, לקספר יהיה קל להשתלט עליו, ואוטין יארגן ליורשים שדה קרב מדמם במיוחד.

קספר שואל מה אוטין מרוויח מהעניין, והלורד נותן לו תשובה פשוטה - אין לו את הכוח הצבאי לבלום את בית גרייג'וי, והוא רוצה למנוע פלישה בכל מחיר. הוא מסביר לו שהכתר עומד מאחוריו, כמו גם בית ווילדמאר ובית דווין, ואומר שהוא לא יהיה חייב להישאר באיים לאחר מכן, ושרוברט באראתיאון יתגמל אותו באדמות ובכסף על נאמנותו. הכתר רק צריך שישלוט באי בכדי שהוא ישמש תחנת נחיתה לכוחות של בית באראתיאון לכבישה מחדש של איי המגן. קספר מסכים, אך דורש שמירה.



לורד אוטין מבטיח לו שמירה מאנשיו, שיתחזו למגוייסים חדשים בטירה - הרי בזמני מלחמה, אי אפשר להיות בררנים - ומצוות לו שומר ראש אישי: לות'ר, אשר לו הוא הבטיח שהמלך ינקום במייס האן על פשעיו ועל תמיכתו בבית טארגאריין. לות'ר נכנס ומדבר עם קספר, מנסה לשכנעו שהוא לא עושה זאת מאהבה אליו אלא מנאמנות לשינה ולבית לאנת'ורן. בהתחלה קספר מסרב, אך אוטין ולות'ר משכנעים אותו.

בשבוע שלאחר מכן, קספר מתאמן יחד עם לות'ר והלורד אוטין עובד עימו על סיפורו ומדריך אותו כיצד לשקר בצורה טובה יותר, ולגרום לקהל להאמין לו. קספר מגלה שבכל סוף יום, לות'ר הולך ל"משכיב". לבסוף, הוא נותן לו מתנה - חרב מפלדה ולריאנית. קספר מזהה שזה זיוף ואומר זאת ללורד, שמהנהן ומסביר שזהו זיוף איכותי. מכיוון שבאיי הברזל כל גבר חייב לקנות את דבריו 'במחיר הברזל', כלומר לשדוד אותו מהמתים שהרג, קספר יציג את עצמו כמי שהרג את ג'ון קונינגטון, וכאחד שנלחם בקרב על הארנהול.

קספר שואל באיזה קרב מדובר, ואוטין מסביר שקרב על ההארנהול מתנהל בעת הם מדברים, כוחות טיירל שתומכים בטארגאריינים ובוויסריז כנגד כוחות לאניסטר. קספר נדהם אך מעכל את החדשות, ומוכן לצאת לדרך. יום לפני התאריך המשוער, הוא יוצא להשתכר ול"משכיב" לחוויה אחרונה למקרה שימות.


מצבו של הבית קשה.
 
האמת שיש שני דברים שאני רוצה לציין שלא נכתבו, בתור השחקן של דוראן וקוברה.

מה שקרה בין פרק 8 ל-9-
לפני שהם יוצאים ממעלה המלך, דוראן משלם לואיגאר את הסוד שהוא הבטיח לו. הוא מספר לו על אשתו הראשונה, אליאנה פדלון (אחותו של ראש בית פדלון הנוכחי) ועל הנסיבות שהיא נרצחה- מתנקשים אותם דוראן לא גילה מעולם מי שלח (והוא עדיין כועס על עצמו על זה), והוא וקוברה רצחו את המתנקשים האלו יחדיו- מה שהביא לחברות ביניהם. זה היה עד עכשיו סוד בין דוראן לקוברה. בנוסף, הוא עורך גם חשבון נפש עם עצמו לעיני וואיגאר. מספר לו למה הוא נאמן כול כך, בשביל מה הוא נלחם. דוראן לא נלחם בשביל נקמה, הוא נלחם בשביל האנשים שלו, שעדיין זקוקים לו והוא עדיין צריך לעזור להם. הוא נולד כלורד, ולכן הוא רואה זאת כחובה שלו לקחת אחריות ולפעול בנאמנות, ולעשות את המעשים הנכונים.

ומשהו קטן בפרק הזה-
לפני שקוברה מת, הוא חושב על חייו בכללי, לא רק על אוברין. הוא חושב על זה שלהתהולל עם נשים הייתה הדרך שלו לברוח מהצרות שלו, שבעצם בעמקי ליבו הוא קינה בדוראן שיש לו משפחה ובית ולקוברה מעולם לא היה, והוא חשב על הנאמנות שלו לדוראן, אותו הוא ראה כאדם ׳תמים׳ שהרוע בעולם לא נגע בו ועדיין מאמין בטוב.
זה הרגע בקמפיין בו שתי הדמויות סוג של הראו את ״האישיות האמתית״ שלהן, וגם כשחקן אני הרגשתי באותו הרגע שהבנתי את מי אני משחק הרבה יותר טוב. אז כן, זה חשוב לציון לטעמי.
 
נוהל קרב אפי על ההארנהול. כל כך מדהים, שהוא דורש הודעה משלו. הקרב עדיין יופיע בסיכום, אבל הכנתי לו דוח מיוחד, בסגנון מלחמות אמיתיות מהספרים, בנוסף לסיכום בכתב למקרה שאתם רוצים להתעמק בפרטים. הקרב ארך כשלוש שעות בחיים האמיתיים, ובערך כשעה בווסטרוז. אתם מוזמנים להוריד אותו :)

את הצד המגן ניהלו העוג הברברי וyarinarc, ונתנו פייט מצויין! כל הכבוד להם! :clap:

לאלו שעם Dropbox.
לאלו שבלי Drobpox.

ולאלו שרק מעוניינים לראות שמות של מפקדים:

House Tyrell:

Commander: Randyll Tarly
Sub-commanders: Ser Baelor Hightower, Ser Garth Hightower Ser, Garth Oldflowers, Ser Hosman Nokros
Heroes: Garlan Tyrell, Loras Tyrell, Stannis "The Scream", Ser Arys Oakheart
Number of Units: 8
Scale: 500
========================================================
========================================================
========================================================
House Lannister:

Commander: Lord Doran Dwyn
Sub-Commabders: Ser Mandor Estern
Heroes : Jaharys Lombard
Number of Units: 8
Scale: 500
 
ניטפוק- בשמות של המפקדים צריך להזכיר גם את ברייס. שמת... אבל עדיין היה שם.

תכל'ס הקרב היה מעולה, יחסית לקרב המונים שני ששיחקנו בשיטה, בעליה של קנה מידה מאיזה 3 יחידות חלשות לבערך 20, שלא נדבר עוד על כול המפקדים, וכול יחידה שונה ועם מאפיינים שלה- זה זרם, בעיקר כי התכוננו טוב לפני הקרב. והיי, זה היה פייט מעולה, זה בהחלט אתגר אותי כשחקן, בעיקר שרוב הקרב היה אסטרטגיה אמתית- בכול תור שקלנו אפשרויות שונות לפעולה ומה לעשות, בתור השלישי אפילו התוכנית הזו עבדה וכמעט היה מהפך :)
 
בהחלט. כל דמות שמגיעה עם נקודות גורל מקבלת גם רישום בדף מעקב עצום שיש לי על המחשב (זה נחמד לפעמים, אבל גם יכול להיות מתיש). האבידות משמעותיות ורשמתי לעצמי מה נשאר והאם הרושם שיצא מהקרב הוא טוב יותר לכוחות המורדים או לכוחות הנאמנים (ולמרות המאבק, המורדים ניצחו את הקרב בסופו של דבר ואיבדו פחות אנשים).

יש לנו גם לוח שנה שעוזר לעקוב אחרי הדברים האלה. בדיוק נתתי לו עדכון נאה, ברגע שיהיה לי קישור לתת (כי עוג יצר את הלוח, אז אני לא יכול לחלק אליו קישור) אני אוסיף אותו להודעה הראשית.
 
פרק 10 - "ההימור", חלק א'

וואו, איזה פרק סיום עונה עמוס וארוך היה לנו. מרגש, דרמטי, מפתיע, ואפילו עם נגיעות קסם ומיסטיות. הוא כל כך ארוך, שאני הולך לחלק את הפרק למעשים של כל קבוצה ודמות.

הקבוצות הן בסדר הזה: דוראן 1, ג'האריז 1, דוראן+ג'האריז, דוראן 2, ג'האריז 2, לופיניה, קייל, בורגארד, בורגארד+לופיניה+קייל 1, קייל 2, לופיניה 2, בורגארד 2, לופיניה+קייל+בורגארד 2, קספר. אכן הרבה לכסות עליו. אני ממליץ לקרוא את הפרק בחלקים מרוב שהוא כל כך עמוס. אבל אני מבטיח לכם שהוא מאוד מעניין :)

בנוסף לכך, אני הולך לעדכן את ההודעה הראשית להכיל הרבה יותר פרקים, ולחשוף מעט מרשימת הדמויות, מצביהן ומיקומיהן (ובמקרה של דבש"ים חשובים, המיקומים האחרונים שנראו בהם, או המשוערים).
'
בכדי שההודעה תהיה בגודל קריא, אני אפרסם חצי עכשיו וחצי מאוחר יותר.

דוראן 1:

דוראן מתעורר בתא הכלא. הוא נלקח כמעט מיד לפגישה עם ראנדיל טארלי, ומגלה שהוא נחבש בזמן הזה כיאות. בפגישה, ראנדיל ודוראן מחמיאים בקרירות זה לזה על הלחימה האמיצה שניהלו, וראנדיל מאשים אותו בהתנגדות חסרת כל טעם ובמוות של שלושת אלפים איש. דוראן שואל אותו למה להתחיל מלחמה שוב, וראנדיל מסרב לומר לו את השיקולים של לורד טיירל.

לאחר מכן הוא מציע לו עסקה- דוראן יוחזר לאיי המגן בתמורה לכופר, ולא יוצא להורג כמו שהוא אמור לקבל כעונש. בתמורה לחייו, דוראן יגן על איי המגן מהפלישה של בית גרייג'וי. דוראן, שהיה נאמן כול חייו, מחליט שמשפחתו חשובה לו יותר ובוגד במלך בכך שהוא מסכים לעסקה- למרות שהוא הולך לבצע פעולות גם נגד המורדים, בשבילו זו נחשבת בגידה.

לאחר מכן, דוראן מדבר עם אנשים שונים במחנה, הוא מקבל גישה חופשית להסתובב שם. הוא רואה את גודל הצבא, הוא רואה מה קורה שם, הוא אפילו מדבר עם מספר אנשים ומשכנע אותם שג'האריז הוא אדם טוב- כי הוא מחליט שג'האריז לא אמור למות בגלל המעשים שלו.

מרגע שהלילה מגיע, דוראן מתחיל להיזכר באנשים מעברו שמתו. ורנר, ברייס, פודריק, אשתו המנוחה אליה דווין (מארי היא אשתו השנייה). הם רודפים אותו, כועסים עליו בגלל הבגידה שלו, מזכירים לו את כול מה שהוא לא עשה למענם- איך ורנר לא קיבל להיות אדם חופשי כמו שדוראן הבטיח לו, איך הוא לא מצא עוד את הרוצחים של אשתו, שהייתה אהבת חייו ועוד. מאז הם רודפים אותו.

ג'האריז 1:

לאחר ההפסד בהראנהול, ג'האריז הובל ביחד עם אחיו לנשק לשבי, תוצאה שג'האריז כבר הכיר. הפרצופים לידו הראו לו שרוב האנשים שאיתם הוא יבלה את השבי לא ידעו את הטעם המר של התבוסה.

במהלך השבי, ג'האריז חטף כמה חבלות ונחקר תחת עינויים, אשר היו קלים יחסית בגלל שהוא אכן שיתף פעולה. אם זאת, ג'האריז, בעקבות העיניים הסגולות שלו, קיבל יחס של אציל כשטיפלו בו. ג'האריז נשלח לראנדיל טארלי לאחר מכן, שהוציא ממנו הבטחה שג'האריז יגיע לוויסאריז, ישבע לו אמונים ויחזור לשדה הקרב. בחריקת שיניים קלה, ג'האריז הסכים, אך פיתח כבוד מסויים אל האיש.


לפני שהספיק להתאושש לחלוטין, נושא הכלים של גארת' הייטאוור ומאהב אפשרי שלו, הזמין את ג'האריז לדו קרב עד המוות עקב כך שג'האריז הרג את גארת'. ג'האריז נפצע באורח קל בזמן שהוא הותיר את נושא הכלים המסכן שבור אבל חי. ג'האריז ראה אותו מת כשניסו לטפל בו, ונושא הכלים קילל את ג'האריז עד למותו נטול הכבוד ואיחל לו לאבד את כל אשר אהב.

דוראן+ג'האריז:

הפרידה של דוראן וג'האריז לא הייתה קלה. הם עברו רבות ביחד, גם אם בזמן קצר, ואיש מהם לא רצה לעזוב את השני בזמנים מסוכנים כמו אלה. דוראן ביקש מג'האריז שאם יפגשו שוב בשדה הקרב, שיחסל אותו ובכך ישמור על משפחתו האישית ועל בנו ונכדו הצפויים. ג'האריז אומר לו שירצה להיפגש איתו בסוף כל זה לכוס שיכר, ושהם חברים מעתה ועד סוף ימיהם.ג 'האריז מעניק לדוראן ספל עם סימן של בית טארגריאן, זכר לימים בהם הוא עבד כמשרת שלהם, בכדי שיזכור אותו. דוראן מעניק לו סמל של בית דווין משריונו.

דוראן 2:

דוראן רוכב למיידנפול, לקבל את הספינה שאמורה להקיף את כול דרגונסטון, נחלות באראתיאון, מארטל ונחלות טיירל עד שתגיע לאיי המגן. זוהי ספינת פיראטים בשם "הפנטושי השיכור" שנמצאת ברשות קפטן בשם להראז'י, שלא שש לקבל את העבודה. הם יוצאים ממיידנפול במהירות.

דוראן מבלה את הנסיעה במאבק עם הזיכרונות שלו. לאחר פחות משבוע, הספינה נעצרת, מישהו שילם ללהארז'י בשביל לעצור את הספינה. דוראן שומע איש על הספינה ומתכונן לקרב כאשר האיש מחפש אותו. לבסוף והוא פוגש בדאבוס, אשר מציג את עצמו כמשרת של לורד סטאניס באראתיאון. הוא מסביר שהם נמצאים בדרגונסטון, המקום שכרגע גם המלך רוברט נמצא בו - ודוראן מחליט להתלוות לדאבוס למפגש עם סטאניס והמלך, וחושב לעצמו שהוא הולך למות על בגידתו. בדרך הוא מסביר לדאבוס את המצב המסובך שנתקל בו.

על האי הם רואים את האנשים של מליסנדרה, שדוראן מציין שמפחידים אותו. הוא רואה אותם כדבר העל טבעי הראשון שהוא באמת יכול לחזות בו. דאבוס ממליץ לדוראן להתרחק מהם, דוראן מפחד… ועם זאת רואה את העוצמה ששם.

הם מגיעים, ודוראן מדבר עם סטאניס בזמן שהמלך מתעסק עם זונה כלשהי בחדר ליד. סטאניס אומר לו שהוא ישלם על בגידתו, דוראן אומר שהוא יודע זאת והוא מקבל זאת, ומספק לו את כול המידע שהוא יכול על הצבא בהארנהול, לדרישתו של סטאניס. דאבוס עומד לידו לייעץ לו ומנסה לרכך את ליבו לשיפוטו של לורד דוראן, ומציין את בחירתו של סטאניס לתמוך ברוברט ולעמוד כנגד המלך האמיתי והחוקי באותה התקופה - אאיריז טארגאריין.

המלך רוברט מגיע ומצטרף, ודוראן מספר לו שהוא בגד. המלך לא מאמין לו, ואומר שזו לא בגידה לטעמו, ודוראן מציע תוכנית - שהיא הסיבה שהוא מבקש עדיין להישאר בחיים. הוא ייסע לאיי המגן, לכאורה בשירות טיירל. הוא ישנה מעט חוזה קיים עם ווילדמאר ויעביר לו את רוב הצבא שלו - כך שבית טיירל לא יוכל לקחת את האנשים אל המלחמה שלהם. דוראן יודע שווילדמאר לעולם לא יורשה להצטרף אל טיירל והמורדים בגלל הבגידה של הבית שלו בעבר. הצבא עדיין יגן, פשוט בשם בית ווילדמאר- על איי המגן.

דוראן בינתיים ישלח את לופיניה, מארי וריימונד למקום מסתור, בכדי שטיירל לא יוכל להשתמש בהם נגדו. הוא ואוטין ווילדמאר - בתור האנשים היחידים שנותרו עם צבא באיים ינסו להפעיל גם לחץ על פדלון והאן, שלדבריו כנראה ישלחו את אנשיהם אל המלחמה. לאחר שמשפחתו מחוץ לתמונה, אם דוראן יצליח להגן מבית גרייג'וי, הוא מתכנן לתקוף עם הצבא הנותר יעדים בטיירל שכנראה ישארו חשופים כי הצבא שבהם ילך להילחם באזורים הקרובים יותר לבאראתיאון, לאניסטר וטאלי.

המלך וסטאניס מסכימים לכך, אבל סטאניס מציב את התנאי - המשפחה תישלח לדרגונסטון. דוראן מוסיף שאחרי המלחמה הוא יבוא לקבל את גזר דינו מהמלך על הבגידה שלו, ושהוא תומך ברוברט כמלך.

לאחר מכן, דוראן ורוברט מדברים אחד עם השני. דוראן מספר לו על המשימות שואריז שלח כול אחד מהאנשים שלהם- ואיגאר, קוברה והוא גם מספר לו על ג'האריז ושהוא אדם טוב. דוראן מזכיר את העובדה שג'האריז רבע טארגריאני, מה שגורם למלך להיכנס להתקף זעם שמשתיק גם את סטאניס, ולרצות מיד להרוג אותו. דוראן מתווכח, אבל המלך נותר בשלו ומבטיח שיחסל אותו ואת כל השושלת שלהם.

לפני העזיבה שלו, דוראן הולך למליסנדרה. הוא מתחנן בפניה לעזור לו כנגד בית האן והמכשפים שלהם, ובתמורה מבטיח לעשות הכל. היא מציעה עסקה, חיזיון מאדון האור רה'אלור - אבל במחיר. דוראן מסכים, ומכניס את ידו אל המדורה. הוא רואה שם חזיונות של דברים שונים, אנשים שונים, ומקשר אותם לדמיונות האחרונים שלו.

לאחר שהוא מכניס את היד למדורה, דוראן מקבל חיזיון, המראה לו אירועים שונים שקרו בעולם- המוות של קוברה וואיגאר- שוואיגאר נרצח על ידי האנשים שמסיעים את דוראן כרגע, שריפת הגופות של שינה וקונר על ידי מייס האן. מייס טיירל וראנדיל טארלי עומדים ממול לווייסריז טארגאריין, שמבטיח שהבוגדים ישלמו בדם. דוראן מארטל, נסיך דורן, מבטיח לאחד מאנשיו שהגיע שעתם- וזה הזמן לנקום בלאניסטרים. אנשים שמספרים ללורד האן על הרס כפר האור, העובדה שבקרוב ווילדמאר ולופיניה ישבעו לבית פדלון- והוא רואה את הסוכנים של בית האן מתכננים התקפה על בית דווין.

דוראן מתעלף. הוא מרגיש זקן יותר - הוא שילם על זה, בעשר שנים מחייו.

ג'האריז 2:

לאחר שג'האריז החלים, הוא רוכב מההארנהול לכיוון הספינה העוגנת בנמל של מיידנפול, זאת שתיקח אותו לאסוס. הוא מופתע לראות שהעיר נחרבה לחלוטין, ושאנשיה נרצחו כולם ונזרקו לתוך הבריכה המפורסמת בעיר, שנמלאה בדם. הוא מזהה איש פיקודי של החבורה השולטת בעיר כרגע.

האיש מציג את עצמו כבן פלאם, סגן חבורת שכירי החרב "הבנים השניים". הוא אומר לו שעליו לדבר עם "הממזר של הטיטאן", אבל שהאיש עסוק בלשכב עם זונה בספינה. לאחר דיבור לא יעיל מעבר לדלת עם הממזר של הטיטאן, בן מסביר לו שהלורד נעל את עצמו בטירה ושבלי הכניעה שלו, הצוות לא יכול להתקדם והספינה לא תוכל להפליג.

ג'האריז שאל מה הלורד עשה, ובן מסביר לו שהוא שלח לבירה עורב שמתריע מפני הכוחות שעומדים לתקוף את ההארנהול, ובנתיים זייף שיתוף פעולה עם וויסריז. ג'האריז מסכים לעזור, אז השניים מתקדמים אל הטירה, ששערה נשמר על ידי שומר אחד. בן משכנע את השומר לנטוש את עמדתו ולברוח אל ההארנהול, וג'האריז נכנס כשליח של הבנים השניים. הוא נכנס לטירה, משכנע את המשרתים והשומרים שהוא הסיכוי היחיד שלהם לחיות, ונפרק מנשקו בכדי להיפגש עם לורד וויליאם מוטון, השליט של מיידנפול.

ג'רולד, ראש המשמר, ליווה את ג'האריז לפגישה עם לורד וויליאם. הלורד מכחיש ששלח עורב, אך ג'האריז רואה שהוא משקר. לאחר שהציע לו כניעה, הלורד מסרב ואומר שהם ישקרו ויהרגו אותו אם יפתח את השערים. שני בניו שעומדים משוריינים לידו מנסים לשכנע אותו אחרת, אך וויליאם נשאר בשלו. ג'רולד אומר שההחלטה הפחדנית שלו תחסל את כל הטירה, והלורד אומר שאם כך יקרה, אז הוא עדיין בוחר לעשות זאת.

ג'רולד הכועס אומר שההחלטה האנוכית שלו תהרוג את כל הטירה, ובשליפת חרב מהירה מחסל את הלורד לפני שבניו מסוגלים להגיב. הוא זורק אלה לג'האריז, והשניים נלחמים בבניו של הלורד: רד ודאסק. ג'רולד נהרג בלחימה, ורגע לפני שג'האריז מחוסל גם הוא, בן פלאם פורץ לחדר עם משמר של הבנים השניים ומחסל את שני האחים. כמה שניות אחר כך, בן מתחיל לתהות איפה הבת של לורד מוטון, והוא וג'האריז רואים אותה מיד לאחר מכן קופצת מהקומה העליונה של הטירה אל מותה. בן מביע צער על המוות, אך אומר לג'האריז שהוא הציל את חייהם של לפחות מאה אנשים, שיתגייסו עתה לכוחותיו של ראנדיל טארלי בהארנהול.

ג'האריז קיבל כסף מבן בתמורה לשירותיו וחזר לספינה, שנקראת "המלכה הנאווה". הקפטן, המפקד של הבנים השניים ששמו הוא מרו וכינויו הוא הממזר של הטיטאן, התפנה אליו והצטער שהוא לא היה שם לפקד על הסתערות שתחסל את כל הטירה. הוא דיבר עם ג'האריז בנוגע להנאות שביין ובזונות. ג'האריז עלה על הספינה, והודיע לו שהוא הולך להנות הרבה משני הדברים האלו.
 
פרק 10 - "ההימור", חלק ב'

מצטער על הדאבל פוסט, אבל נראה לי שזה הכרחי למדי בהתחשב באורך.
החזיון המלא שדוראן קיבל והסיפור שסופר לקספר על המלכה אן נמצאים בהודעה הראשית ובדוקס.

לופיניה 1:

הליידי מתעוררת בדיוק כשמירנדה האומנת מבקרת בחדרה. האומנת מעדכנת אותה כמעט באגביות על כך שמארי שרדה מרד קטן שהיה בה ולקחה את תפקיד העוצרת, ושקספר ומוהאבר ברחו, והגיוני להסיק מכך ששניהם היו המרעילים, אולי בשיתוף עם בורגארד שהורעל בעצמו. היא מספרת על מותו של רודולפוס בחיבה, מצטערת שהאיש מת אך מבטיחה שכעת יהיה להן יותר זמן לשיעורי רקמה.

לופיניה מזדעזעת ממותו של רודולפוס. המומה ובוכה היא צורחת על מירנדה לצאת מחדרה, וממררת בבכי זמן רב עד שאורח מגיע לחדרה.

קייל 1:

קייל, זמר נודד צעיר בן שבע עשרה, הגיע לאי של בית דווין בסירה קטנה בניסיון למלא הבטחה שנתן למורה ולאיש אשר גידל אותו והופיע לצידו במשך שנים - לטייל בכל המקומות בהם לא ביקרו, ולשאת את קולה של המוזיקה לשם.

בהליכתו למגדל המעמד, הוא פוגש באיכרים אותם הוא משעשע, וכשהוא מגיע לכפר האור הוא רואה גיליוטינה ועמודי תלייה, עם סלסילות ראשים מלאות. על הכל מפקחים חוליית פרשים, ומנהיג נמוך שלהם שהוא לא מזהה מרחוק. קייל נחרד ומתרחק משם במהירות המרבית.

כשהוא מגיע אל מגדל המעמד, הוא משכנע את השומרים להכניס אותו, ואחד מהם מסביר לו שהליידי הורעלה ונרדמה ושנגינה תנעים את זמנה. הוא שמח למשימה ומבטיח לחכות עד שתתעורר, בנתיים מדבר מעט עם השליח החברותי של בית פדלון, יוסטון, אך לא עברו יותר משתי דקות ומירנדה המשרתת גוררת אותו לפגישה עם לופיניה, אשר היא צועקת שהתעוררה. האומנת, שבבירור מעורערת בנפשה, אומרת לקייל להיות "הנסיך מהאגדות" שלה ושל לופיניה. הוא נגרר על ידה לחדר של לופיניה.

בורגארד 1:

בורגארד מתעורר. לוקח לו זמן להבין איפה הוא, אבל מכשהוא ער לחלוטין, מוחו מיד מתחיל לחשוב כיצד להתחמק משבועתו המחייבת למשמר הלילה. בהתחלה הוא שוקל בריחה באמצעות נפילה מהחלון, וכמעט מבצע זאת עד שהוא שומע צעדים מהירים עולים במדרגות. הוא מאזין ושומע משרתת ואיש אחר מדברים ביניהם על כך שלופיניה התעוררה. בטוח שהוא מסוגל לשכנע את האחיינית שלו לסלוח על העבר ביניהם ולשחרר אותו מהשבועה, הוא מתגנב וכשהשניים נכנסים לחדרה של לופיניה וסוגרים את הדלת אחריהם, מאזין להם בחשאי.

קייל+לופיניה+בורגארד 1:

מירנדה מציגה את קייל כזמר נודד, והוא מתחיל לשיר ולעודד את לופיניה. השניים מתחברים במהירות, על אף המצב הרגיש של לופיניה, וכשמירנדה המאושרת יוצאת, הדלת נפתחת ובורגארד נופל פנימה. האיש מזייף במהרה התעלפות, ומציג עצמו כאילו הנפילה העירה אותו, משתמש בפצעיו בכדי להקנות אמינות לתרמית. לאחר מכן, לופיניה גומרת בדעתה לצאת ולפייס סופית את כפר האור, לפני שעוד מקרה כמו הלינץ' ברודולפוס יחזור על עצמו. בורגארד חוזר למיטתו, אך לפני שהולך מצליח להוציא הבטחה מלופיניה ששבועתו למשמר הלילה מבוטלת. קייל מוזמן לפגישה מהירה עם ליידי מארי.

קייל 2:

קייל מגיע למשרדה של הליידי מארי, שמארחת אותו בנדיבות ומציעה לו יין ומשקה. היא שוטחת בפניו את המצב הקשה של הבית, ומבקשת ממנו עזרה - היא תשלם לו עשרה דרקונים אם ילך יחד עם לופיניה להישבע לווין פדלון, וינעים את זמנו בשירה על גדולתו של רוברט באראתיאון. קייל מתנגד בהתחלה ולא רוצה להתערב בעסקי האצילים, אך מארי משכנעת אותו במהירות.

בכדי להמתיק את העסקה, הוא מקבל חצי משכרו מיד, וכעבור שעתיים הוא מוצא זונה שהובאה מהאי של בית ווילדמאר ומבית הזונות המפורסם שלו, "המשכיב", בכדי להנעים את זמנו של קייל.

לופיניה 2:

לופיניה מתחילה לארגן משלחת לצאת לכפר האור. היא מורה להביא להם אספקה מתאימה, ומבקשת מבן, השומר הנאמן שלה, לעזור גם כן. בן מתנגד בחוזקה ואומר שלצאת אל הכפר שקול להתאבדות, בהתחשב בכך שמארי שלחה את הפרשים, מונהגים על ידי לוקאס הפרש הראשי, לשפוט את הרוצחים של רודולפוס. לוקאס ופרשיו כבר הוציאו להורג עשרים גברים, כמעט מחצית מאוכלוסיית הכפר.

לופיניה מתעלמת ממנו ואומרת לו לארגן עוד שני שומרים לצאת איתם, ופונה להרברט הסייס. גם הוא מתנגד בחוזקה לצאת לשם, ומתחנן ממנה לשקול מחדש את דעתה. לופיניה נשארת עיקשת ואומרת שבמקרה הכי גרוע, הם יברחו, ומצווה על הרברט לנהוג במרכבת המזון.

בן דואג להביא עוד שני שומרים, דוראן וסטיוארט, ולבקשת לופיניה גם נושא דגל - הנבחר למשימה הוא קייל, חברו הטוב של קונר, שעדיין מדוכא ממותו של הילד הקטן. יחד המשלחת יוצאת אל כפר האור.

כשהם מגיעים, נראה שהכפר כמעט נטוש, ורק הגברים הנתלים וסלסלת הראשים מברכים אותם. אט-אט יוצאים שלושים האיכרים הנותרים ממסתורם מאחורי הבתים, אוחזים בנשק. פאם, האיכר שמנהיג אותם ושלופיניה זוכרת ממפגשים קודמים, אומר לה שלא ימותו שוב לפרשים האכזריים ללא קרב. לופיניה מבקשת ממנו להירגע ומוכנה, לבקשתו, לבוא ולהסתכל בבאר.

בן מזהיר אותה שזאת מלכודת, אך לופיניה ממשיכה. כשהיא עומדת להסתכל אל הבאר, לופיניה מבינה שהיא במרכז הכפר ומוקפת בשלושים איכרים. בן מתחנן בפניה לברוח ואומר שהוא מוכן למות למענה, אך לופיניה מביטה אל הבאר. היא כמעט נדהמת מהתגלית - הראש של רודולפוס צף שם בדממה. פאם נאנח ומודה שהוא ועוד עשרה אנשים מהכפר עשו זאת מכעס, לאחר שהמלומד בא לבדוק אם יש סיכוי לטהר את מי הבאר, או לחפור חדשה. באנחה צער הוא מורה על התחלת התקיפה.

לפתע פורץ איש בשריון עור מהקהל, אשר על פי צעקות הקרב שמו הוא הארדול, והאיכרים פונים כנגד לופיניה ושני השומרים. פאם צועק שזה בשביל הילדה אשר הוא נאלץ לנטוש למוות. הרברט בורח במהרה משם, ולופיניה מנסה לקפוץ מעל הבאר, אך נופלת ונפצעת קשה. היא מקשיבה לקולות הקרב, שפוסקים במהרה - הארדול עומד בקצה הבאר וגורר את בן המעולף אל לופיניה. הוא מסביר לה שאם לא תצא מיד בעזרת הדלי להבאת המים, הוא יערוף את ראשו. לופיניה הלחוצה משיבה לו באיום, וראשו של בן נערף ונופל לבאר, יחד עם ראשו של רודולפוס המלומד. כשהארדול עומד להרוג את לופיניה, הפרשים בהנהגתו של לוקאס מגיעים ומונעים זאת ממנו.

הארדול לוחץ על פאם לדון איתם על תנאים - החזרת לופיניה תמורת אוכל - ולוקאס מסכים לתנאים, ומצווה על פאם לעמוד בעסקה. בזמן הזה, לופיניה מפצירה בפני האיכרים להתמרד כנגד הארדול, אך כשהם שוקלים לעשות זאת, האיש הורג את פאם וכורת את ראשו, זורק אותו לבאר. הפרשים בנתיים רכבו הרחק משם ומעבר לכל טווח שמיעה.

הארדול מצווה על אנשי הכפר לשוב לבתיהם ומסביר שהפרשים עשו בשבילו את העבודה - הם הרגו את עשרים הגברים שהיו בכפר והשאירו מעט מאוד לוחמים. לאחר שלופיניה לא מוכנה לצאת, הוא מצרף את ראשיהם של סטיוארט ודוראן השומרים אל הבאר, וגם את ראשו של קייל הילד. הארדול מסביר שהוא סוכן של בית האן, ושמאבק הירושה בין לופיניה ובורגארד היטיב מאוד עם הלורד ארצ'יבלד האן.

לופיניה מצליחה לירות בו חץ עם הקשת שנפלה איתה לבאר. מי הבאר מורעלים, מה שיצר את כל המשבר עם הכפר, ולכן הארדול נלחץ מעט ואומר ללופיניה שאם לא תצא הוא יחסל אותה.

בזמן הזה, לופיניה מאשימה את עצמה במותם של האנשים ומסכימה לבסוף לצאת. בכדי לעשות זאת, הארדול שופך אל הבאר גלונים של מים שאגר בחביות מהגשם האחרון. לופיניה עולה מעלה בזכות המים, ולאחר שהיא רואה שהאיש מוכן לכל סוג פעולה, רק פיתרון אחד עולה במוחה - היא קופצת שוב לבאר, הפעם לא נפצעת בשל גובה המים הגבוה, ומזייפת את התאבדותה במים המורעלים.

הארדול דורש מלופיניה לצאת, והיא מסרבת בתוקף. אט-אט, הוא נכנס אל כל בית והורג את המשפחות שם, עורף את ראשיהם וזורק אותם אל הבאר. הוא נפצע מעט בתהליך, אך לא מאוד. לאחר שהיא עוצרת את נשימתה למספיק זמן, הוא מקלל ומוותר, וכנקמה על שנכשל במשימתו לקחת אותה כבת ערובה, הוא מבעיר את בתי הכפר.

לאחר שהלך, לופיניה חוזרת מדדה אל מגדל המעמד, פגועה נפשית קשות. הזמן עם הראשים בבאר היה טראומתי בשבילה, והיא מאשימה את עצמה במותו של כפר האור. כשהעשן ברקע, היא מסוגלת לחשוב רק על כך שלא היה עליה להישאר בחיים, אלא למות עם אנשי הכפר, ועם משמר ביתה אותו גם דנה לאבדון.

בורגארד 2:

בזמן שלופיניה יצאה לכפר, בורגארד מנצל את ההזדמנות בכדי לקום ולהבין מה קרה בטירה בזמן שהוא היה חסר הכרה כתוצאה מהרעל. לא עובר זמן רב ולוקאס מזמן אותו לחדרה האישי של מארי, לפקודתה. בורגארד מגיע לשם כשהליידי בדיוק מסיימת להתלבש. הוא לומד ממנה על המצב העדין ועל השבועה שעליהם להישבע מחר לבית פדלון, אך שוטח בפניה את דעתו כי צריך להביא את לופיניה למקום בטוח. היא מסכימה איתו, ומציינת שהחומה היא מקום בטוח.

בורגארד דורש לצאת עם לופיניה, קייל וריימונד עוד הערב, אך מארי הכועסת אומרת לו שהם יצאו רק אחרי ההשבעה, מכיוון שלופיניה היא אחיינית של לורד ווין ושקשר המשפחה הזה יועיל להם בהשבעה. היא מסבירה שאין לה בעיה שיצאו יחד עם קייל, אך ריימונד הוא בן דוד של הלורד ויורש פוטנציאלי, ולכן הוא ישאר כאן. מארי מצווה על בורגארד ללוות אותה ואת קייל להשבעה, בכדי להוות סמכות מבוגרת, ולכך הוא מסכים.

בורגארד עומד לצאת ממשרדה כשלוקאס גורר אותו פנימה שוב. מארי מסבירה לו שהוא לא עוצר כעת, ועליו לבקש רשות מהלורד ומהליידי בכדי לצאת מהחדר. בורגארד בולע את גאוותו ועושה כך, ויוצא מהחדר.

מרוצה מכך ששיקר למארי בהצלחה, בורגארד מתכנן עוד לצאת הלילה. הוא יוצא מהמגדל והולך אל עבר אזור הדיג המזרחי, ומגיע אל דייג שמוכן להסיע אותו לאן שיחפוץ. הוא מבקש ממנו לחפש את ריימונד. כעבור שעה הם מוצאים את ריימונד עסוק בדיג, ובורגארד מנסה לשכנע אותו לבוא איתם להפלגה. ריימונד לא רוצה לעשות כך ומעדיף להישאר ולדוג, אז בורגארד משקר לו ומסביר שזה יהיה "מסע דיג משפחתי". ריימונד מתרצה ומסכים לבוא איתם בלילה.

בורגארד חוזר לחוף ומסביר הדייג שיהיה כאן בעוד שלוש שעות, ברדת הלילה, בכדי להפליג איתם. הדייג מסביר לו שהוא בעל שני בנים ולא יזנח אותם, ובשל כך לא מוכן להפליג איתו רחוק יותר מאולדטאון. בורגארד מסביר לו שהיעד חסוי לעכשיו, ומסביר לו שיהיה כאן בעוד שלוש שעות, ואם לא ירצה להסיע אותם, הוא יקבל את בחירתו. הוא משלם לדייג וחוזר למגדל, רק בכדי לגלות שלופיניה פצועה וכפר האור נהרס.

קייל+לופיניה+בורגארד 2:

לופיניה חוזרת למגדל ודורשת טיפול רפואי. קייל, לוקאס ומארי מתחקרים אותה באשר מה קרה, והיא מסבירה להם הכל, ומדגישה שסוכן של בית האן בשם הארדול אחראי לאסונות. בזמן שמארי יוצאת לטפל בעניינים ומזכירה את ההשבעה שצפוייה מחר, לוקאס מסיים לחבוש את לופיניה ויוצא מהחדר לנסות יחד עם יחידת הפרשים שלו לתפוס את הארדול לפני שיעלה על ספינה לאי של בית האן. קייל מנסה להרגיע את לופיניה ולהסביר לה שזו לא אשמתה. היא אינה מקבלת זאת ולאחר סיום החבישה, יוצאת בבכי לישון בחדרה. קייל נאנח והולך לישון בחדרו, כשבורגארד חוזר לטירה ומתעדכן.

כעבור שעתיים וחצי, כשהלילה מגיע, בורגארד מקים את לופיניה ומצווה עליה להיות מוכנה לעזיבה. לופיניה מתנגדת ואומרת שהיא לא תעזוב כשמחר ההשבעה, אז בורגארד שוטח בפניה את תוכניתו - הם יעזבו יחד עם קייל וריימונד, יפליגו בספינת דיג לאי של בית פדלון, ישבעו לו אמונים בחסות הלילה ולאחר מכן יעזבו ויתחילו הפלגה ארוכה עם הדייג אל עבר אסוס. הוא מציין בפניה שאין שומרים על חדרה, למרות הזמנים המסוכנים שעובר הבית, ושיש להסיק מכך שמארי תנסה להתנקש בה הלילה. לופיניה משתכנעת שזהו הדבר הנכון לעשות ומתחילה להתארגן ליציאה.

בורגארד מעיר את קייל ונותן לו הוראות דומות, אך חוסך ממנו את ההסבר. קייל לא מבין למה מדובר ברעיון טוב וכשבורגארד יורד למטה לזרז את ריימונד להתארגן, קייל מדבר עם לופיניה. שניהם מתווכחים וצועקים על מהו הדבר הנכון לעשות - קייל אומר שלורד פדלון לא יקבל אותם בלילה. לדבריו ההשבעה היא גם עניין של חיזוק מעמדו, ולורד ווין רוצה להראות לשאר הבתים שבית דווין כופפו את הברך. בנוסף, בלילה השליח יוסטון לא יגיע ובלעדיו סיכוייהם להיכנס אפסיים. לופיניה משתכנעת בצדקת דבריו ומתחילה לבטל את ההתארגנויות שלה.

בורגארד מגיע, והוא וקייל מנסים לשכנע את לופיניה לבחור בדרכם. לאחר וויכוח צורם במיוחד, קייל משכנע אותה ואת בורגארד סופית להישאר וללכת להישבע בפני ווין פדלון. השלושה הולכים לישון.

בבוקר, השלושה קמים ומתארגנים. יוסטון הנמרץ מזרז אותם לצאת אל הספינה, ומארי מזכירה לכל אחד את תפקידו. כשהם הולכים אל המזח המזרחי, הדייג רואה אותם ושואל את בורגארד מדוע לא הגיע בלילה. יוסטון מביט בו בציפייה לתשובה. בורגארד זורק לו מטבע ומורה לו לשתוק, והחבורה עולה לספינה. בורגארד הולך לישון, קייל מתחיל לנגן, ויוסטון ולופיניה מדברים מעט, ושאר ההפלגה עוברת בשקט.

לאחר שעת הפלגה, הם מגיעים לאי של בית פדלון. ספינתו של אוטין ווילדמאר כבר עוגנת במזח. כשהם יורדים הם מגיעים במהרה אל כפר. אנשי הכפר שמחים לראות את יוסטון ומביאים לו סוס שלורד ווין שלח לו. לורד ווין לא שלח סוסים למלוויו של יוסטון, העלבה שברורה לכל, אז הם נאלצים ללכת בשעה שיוסטון רכוב.

החבורה מגיעה למשמר-גבוה, המגדל של לורד ווין פדלון. חומות גבוהות מקיפות את המגדל שמתרומם לגובה מרשים מאוד, והחצר כולה מלאה במשמר אישי ובחיילים המתאמנים. יוסטון מגיע ומתקבל בברכה, והשלושה מתקבלים בקרירות. סר נילטון, אומן הלחימה, מורה לשומרים להסיר אותם מנשקים בפקודה של לורד ווין. קייל מוותר על נשקיו בקלות, אך ווין לא סומך על בית דווין והשומרים מחפשים בתיקה של לופיניה ומוצאים שם את הגרזן שלה, ששכחה שנמצא שם. ברגע שהשומרים מוצאים את הגרזן, החצר כולה נעה לחסום את דרכם מלצאת ומלהיכנס. סר נילטון מורה לבורגארד ולקייל להתפשט בכדי לחפש עליהם נשקים.

קייל מתנגד, אך לאחר וויכוח קל הוא מתפשט בפני החצר ומראה שאין עליו נשקים. בורגארד, שמסתיר סכין במגפו, נע אל היציאה. סר נילטון חוסם את דרכו והחצר שולפת נשקים. הוא מרים את ידיו ומתפשט, זורק את מכנסיו בכדי להסתיר את מגפיו. אך יוסטון מכיר אותו ומורה לשומרים לחפש בכיסי מכנסיו ובמגפיו. מרגע שנמצאה הסכין, השומרים מחזיקים בחוזקה בקייל ובבורגארד. לופיניה ובורגארד מנסים לברוח, אך המשמר תופס אותם. קייל מנסה להרגיע אותם ללא הועיל, בשעה שיוסטון מורה להצעיד אותם אל חדר הלורד.

החבורה מוכנסת על ידי יוסטון והמשמר לחדר הכס. לורד ווין יושב על כס האבן שלו ומדבר עם לורד אוטין, שכבר סיים להישבע לפני שהחבורה נכנסה. לורד ארצ'יבלד האן לא בנמצא. אוטין קם ובאישורו של ווין תופס את מקומו בכיסא לידו, ומצווה להישאר בשקט. ליד ווין עומד המגיסטר ורנר, שופט שבית פדלון מעסיק בכדי לדאוג לאיכרים.

לורד ווין שמח לראות את בית דווין במצב מביש שכזה. יוסטון צועד קדימה ומגיש בפניו רשימה גדולה, המכילה את כל הפגמים שמצא בבית דווין. ווין קורא את הכל ומציין שיוסטון כתב מספר דברים יותר מפעם אחת, ויוסטון משיב שההפרות חזרו על עצמן בבירור שכזה שהוא כתב אותן שוב. ווין מהנהן ואומר ליוסטון שהוא עשה עבודה מצויינת. הוא מתחיל בפנייה אל קייל הזמר.

קייל מסביר שהוא נגרר לכאן רק כזמר מלווה ושהוא לא קשור לבית דווין, ולורד ווין מתעניין בכך. הוא מרשה לקייל להתלבש ומורה לו לנגן משהו, בכדי לראות אם הוא טוב. קייל מבין שמארי טעתה וששיר שמהלל את רוברט לא יועיל כאן - במקום זאת, הוא שר שירי קלון ולעג על רוברט השמן והשתיין, ולורד ווין מתרצה. הוא מסביר לו שירצה להעסיק אותו כזמר בשביל בנו הקטן ובשביל פשוטי העם, ומזמין אותו לצידו.

בורגארד מנסה להתחיל לדבר, אך מושתק על ידי ווין. לופיניה משתיקה אותו גם כן, מקללת אותו ומציינת שלצערה דם דווין הבוגד זורם בעורקיה, אך למרות זאת היא בת פדלון נאמנה שרוצה לחזור למשפחתה האמיתית, זאת בניסיון לזכות באהדתו של ווין.

לאחר מכן, ווין פונה לדבר עם לופיניה. הפנים המחייכות שקייל הביא משתנות מיד לכעס חסר גבולות. הוא קורא ללופיניה "זרע טמא" וההוכחה שדוראן הבוגד חילל את אחותו. לופיניה מתחננת בפניו שישלח אותה לגלות, ולורד ווין מאשר - אם תחתום על מסמך שמעביר את אדמות בית דווין אליו. לופיניה חותמת על המסמך, אך דואגת לפזר יותר מדי דיו, מה שיהרוס אותו אחר כך. לעכשיו, ווין מתרצה, ומציג שני מסמכים זהים - האחד מלורד מייס טיירל, והשני מהמלך וויסריז השלישי. שניהם קורעים את אדמות בית דווין משליטתם ונותנים אותן לבית פדלון, יחד עם התואר "מושל איי המגן".

לאחר מכן, ווין שואל את קייל אם ירצה להצטרף ללופיניה בגלות. קייל חושב על כך, ולבסוף מהנהן. ווין בבירור כועס ואומר לו שההחלטה שלו מטומטמת. הוא מצווה על שניהם לצאת לפני שישנה את דעתו, ובכך מגרש אותו ואת לופיניה.

לאחר שהם יוצאים, ווין מתפנה לבורגארד. הוא מקריא בפניו את פשעיו, ולאחר אישורו של ורנר שהכל חוקי, גוזר עליו מוות. בורגארד מנסה להתגונן, אך יוסטון מכיר את שקריו וחושף אותם אחד אחד, בתור אדם שהיה בבית דווין שבוע ימים. הוא גם חושף את ניסיון הבריחה שלו מהאי - בעזרת כך ששמע את הצעקות שלהם בלילה ויצא לחקור ולשחד את הדייג, שגם מוכן להעיד שבורגארד ניסה לברוח מהאי. ווין שואל את בורגארד אם ירצה להיות מוצא להורג או שהוא דורש משפט בקרב. בלב כבד, בורגארד דורש משפט בקרב. ווין שואל את החצר מי רוצה להתנדב, וסר נילטון לוקח עליו את המשימה. הקרב מהיר וקטלני, ובורגארד נפצע ושורד בקושי. ווין מתכנן להרוג אותו, כשרעיון אכזרי יותר עולה בדעתו.

לופיניה וקייל עולים לספינה מהצי של בית דווין, המאויישת על ידי אנשי בית פדלון. הם מדברים ביניהם על החלטו של קייל שלא לנטוש את לופיניה, השרוייה במצוקה. לופיניה מבקשת מהצוות שבעצירות באולדטאון היא תממן למלח אחד כסף לקניית הרבה דיו והרבה קלפים, והקפטן מאשר זאת, ומסביר שהם מפליגים לבראאבוס.

בלילה, כשהשניים עסוקים בדיבור, הם שמים לב לפתע למגדל שהתחיל לבעור באש כתומה, עומד כלפיד - לוקח להם שנייה לזהות שזהו מגדל המעמד, ובצללית האש לראות צי ספינות לידו. הם מסיקים שבית האן תקף את מגדל המעמד, כיוון שאש אינה מסוגלת לשרוף אבן… לא ללא כישוף.

קספר:

קספר מתעורר לבוקר אימונים אחרון, ולאחר מכן הוא ולות'ר מתארגנים והולכים יחד עם לורד אוטין ווילדמאר. הם נפרדים כשאוטין יוצא להישבע ללורד ווין, בעוד קספר ולות'ר עולים לספינה שתיקח אותם לאיי הברזל. אוטין מוסר לקספר לזכור מי נתן לו את ההזדמנות הזאת, וקספר מבטיח לעשות כך.

קספר מתוודע אל הצוות ואל הקפטן - איש בשת אדוארד בעל הכינוי ת'אץ', אשר קורא לספינתו "נקמתה של המלכה אן". קספר שואל למשמעות השם, ולות'ר שואל היכן הם יכולים להתאמן בזמן ההפלגה. אדוארד מסביר שהם יכולים להתאמן בחדריהם ועל הסיפון, אם אין להם מחלת ים, ומבטיח לקספר שיספר לו את הסיפור על המלכה אן בלילה, כפי שהמסורת מכתיבה. קספר ולות'ר שניהם אינם בוטחים בקפטן או בצוות השקט להחריד שלו, אך נאלצים להישאר על הסיפון.

בלילה, קספר, לות'ר, אדוארד ושאר הצוות יושב למשתה תחילת הפלגה, ואדוארד מספר את סיפורו. בשעה שקספר מתוודע לסיפורה הטראגי של המלכה אן, שקשור בנקמה, באהבה, ברודנות, במוות ובכשפים, הוא שם לב לפתע למגדל שהתחיל לבעור באש כתומה, עומד כלפיד - לוקח לו רגע לזהות שזהו מגדל המעמד, ובצללית האש לראות צי ספינות לידו. הוא ולות'ר מסיקים שבית האן תקף את מגדל המעמד, כיוון שאש אינה מסוגלת לשרוף אבן… לא ללא כישוף.

הבית:

בשעה זאת, הבית במצב הכי קשה שהיה מאז הקמתו, וחשש אמיתי קיים לעתידו. ההתקפה של בית האן ריסקה אותו לרסיסים, ויחד עם המכה הפוליטית הכבדה שספגו מבית פדלון, הם לא נחשבים לאצילים יותר.
 
קוראים יקרים, הוספתי שלושה קרבות שקרו במהלך החודש וחצי שעברו בין סוף פרק עשר לבין תחילת פרק אחד עשרה. הם נמצאים בDropbox ואני עדכנתי את הפוסט הראשי לקישורי הורדה שלא תלויי Dropbox, בנתיים הנה הקישור לתיקייה בדרופבוקס.

אולדמן, מכיוון שאתה הקורא הבולט של הרשומות מלבד השחקנים (ואולי היחיד, אלא אם האחרים שקטים) הייתי רוצה לשאול אותך מה נוח לך - כשאני מפזר את הפסקאות של הדמויות סביב הפרק בכדי לשנות מדי פעם, או כשהם ממוקדים כמו בפרק האחרון של העונה הראשונה. בנוסף, מה אתה מעדיף - רשומות ארוכות וכבדות יותר (כמו הפרק הקודם והנוכחי) או משהו בסגנון הפרק הראשון-שני-שלישי, שהוא יותר תמציתי וקצר?

כמו כן, תודה רבה על ההמלצה בפייסבוק. אין לי פייסבוק אבל שלחו לי תמונת מסך וזה עשה לי את היום :)

פרק אחד עשר, פותח עונה שנייה - מקומות חדשים

(הערה - עבר חודש וחצי בערך מאז סוף הפרק האחרון, לכל הדמויות)

דוראן מתעורר בחדר חשוך וקר. לוקחות לו מספר שניות להתרגל לקור העז, אך כשהוא עושה זאת, הוא מביט על גופו ומגלה שהוא שוכב במיטה, שמיכת פרווה מכסה אותו, ושהוא לבוש בשחורים. הוא יוצא, מבוהל, ומגלה שהוא בטירת שחור, בחומה של משמר הלילה.

בורגארד מתעורר בחדר חשוך וקר. עורב מברך אותו ברעש, מבהיל אותו לחלוטין, והוא מתפלא למצוא את עצמו בחיים. הזיכרון האחרון שלו היה החרב המפלחת את רגל ימינו. גם הוא לבוש בשמיכת פרווה, ומגלה שהוא לבוש שחורים, אך איש זקן ורחב נכנס אל החדר, המציג עצמו כלא אחר מלבד לורד ג'אור מורמונט. בורגארד מבין שהוא בחומה, ולאחר שיחה מבוהלת עם מורמונט, המסביר לו שלורד ווין אמר להם על שבועתו לחומה, בורגארד כועס. עם זאת, ברגע שמורמונט מודיע לו שגם אחיו דוראן הגיע לחומה, הוא יוצא מיד לחפש אותו.

דוראן לא הספיק לצאת כשילד שמן ראה אותו ורץ לדווח במהירות, מבקש ממנו להישאר במקומו. הוא חיכה, עדיין המום, כשאיש זקן מאוד - לפחות בן מאה שנה, עיוור וחסר שיער - הגיע וביקש לבדוק אותו. ממנו דוראן התעדכן, גם על הגעתו כשצוות ספינה נושא אותו ומבטיח שהוא נשבע לשחורים, מציג מכתב מלורד ראנדיל טארלי כהוכחה, וגם על הגעתו של אחיו. דוראן מסרב להירגע, ויוצא לפגוש את בורגארד.

ג'האריז מגיע לעיר החופשית פנטוס עם צוות הספינה לאחר חודש הפלגה. בדרך הכיר לעומק יותר את מרו, מפקד חבורת שכירי החרב 'הבנים השניים', אשר כינוייו הוא 'הממזר של הטיטאן'. הוא נרגע במהלך הזמן הזה ואפילו חלק זונה ושיכר עם מרו, אך במחשבה לאחור נגעל ונזכר במשפחתו, ובמחוייבות שלו אליהם. כשהוא יורד, מרו מתווכח עם שליח של בית טארגאריין, באשר לכמות הכסף המגיעה לו על הבאתו של ג'האריז. בכעסו, מרו מטביע את השליח, וג'האריז לא מתנגד, ונשלח על ידי מרו לדאוג לכסף שהבטיחו לו.

ג'האריז מגיע למגיסטר אילירו מופאתיס, אך לפני כן אביר בשם פודריק מביא לו את סוסו כמתנה, ומבקש ממנו להגיד מילה טובה בשבילו לאיליריו. ג'האריז לוקח את הסוס בחוסר רצון מסויים, ומגלה חיילים רבים של בית טיירל בפנטוס, ושומע שנסיך פנטוס הודח מכיסאו וכעת איליריו מופאתיס שולט בעיר.


כשג'האריז מגיע לאילריו, הוא מקבל קבלת פנים חמימה מהשומרים שלו שפורקים אותו מנשקו, ואז נפגש עם האיש השמן, מלא התכשיטים. למרות חוסר חיבתו של ג'האריז לעושר המופרז של איליריו, הוא לא מעיר לו על כך. השניים מדברים, ואיליריו מבטיח לג'האריז שמשפחתו תהיה בטוחה. הוא שואל מעט לסיבות חבירתו לדוראן דווין, ומסביר לו שאומנם ההחלטה הייתה מוטעית, אך סקרנותו של וויסריז טארגאריין גברה על זעמו, ולכן הוא מוכן להיפגש איתו. עם זאת, הוא מציין שלורד מייס כועס מאוד. ג'האריז מופתע לשמוע שמייס נמצא כאן. בנוסף, לאחר שג'האריז נבהל ודואג שרוברט יחסל את משפחתו כשהוא יחזור למעלה המלך, איליריו מסביר שואריז שולט כעת בעיר, בתמיכת שכירי חרב אחרים, ודואג שאיש מאנשי העיר לא יפגע בעת חילופי השלטון, כולל משפחתו. ג'האריז ממשיך עם איליריו לחדר הפגישה עם וויסריז.

דוראן ובורגארד נפגשים, ובעוד האח הצעיר שמח לראות את אחיו הבוגר ומספר לו - בצורה חד צדדית לחלוטין - את קורותיו בבית, דוראן מורה לו לשתוק וצועק עליו שהוא מודע לאמת מרונדון. הם רבים זה עם זה, כשדוראן מאשים את בורגארד במות משפחתו, ובורגארד מבקש מדוראן שינסה להבין את המצב הקשה שהיה בו ואת הטעויות שעשה מפאת הלחץ. דוראן מכה את בורגארד באפו, צועק עליו שישתוק, ומסתובב בכעס. בורגארד מתחיל לבכות ומסתיר את דמעותיו, בורח במהירות. דוראן מסתובב וקורא לו לחזור, אך הוא לא שועה למילותיו. דוראן מקלל והולך משם.

בורגארד עולה לאחר מכן לחומה בשתיקה, לא מגיב לשאלות האחים השחורים על מוצאו. בזעף, הם פונים ממנו, וכשהוא ניצב אל מול קצה החומה, אדמות הצפון מולו, רוח קרה בעורפו ובפניו, הוא מניח את הפרח שלו על הקרקע, ונותן לעצמו ליפול. המחשבה האחרונה שלו היא חרטה על כך שקפץ.

במהרה, האחים השחורים מודיעים למורמונט ולדוראן על קפיצתו של בורגארד מהחומה. דוראן המום ומאשים את עצמו חלקית, ועצוב מכך שלא יכלו להשלים ביניהם לפני שבורגארד מת. הוא כמעט מקיא כשמסתכל על גופתו המחוצה, ונותן למורמונט לשרוף אותה. למרות שמורמונט אומר לו שיבין אם יצטרך להישבע בזמן מאוחר יותר, כעבור שבוע בערך, דוראן אומר לו שישבע כעת. הוא הולך אל הספט, לתת את שבועתו בפני השבעה.

ג'האריז נפגש עם וויסריז. הוא רואה את הנער רכון מעל שולחן האוכל של איליריו, אשר עוצב בכדי להיראות כמו ווסטרוז - המלך הצעיר מדמה את עצמו לאאיגון הכובש, אך מועצת המלחמה שלו עלובה למדי. איש שמן בעל מבט מטומטם עומד לידו, מקשיב בשקיקה לנער, וג'האריז מזהה אותו מיד על פי תיאוריו של דוראן, זהו לורד מייס טיירל. אישה זקנה עומדת לידו, משתיקה את המלך מלדבר שוב ושוב. על פי לשונה החדה, מבין ג'האריז שזו ליידי אולנה, אמו של מייס, הידועה בשם 'מלכת הקוצים' על לשונה החריפה.

ג'האריז מבקש את סליחתו של וויסריז וכורע ברך בפניו, והנער מקבל אותה ומכתיר אותו לאביר ואלופו הצבאי של בית טארגאריין, למרות התנגדותו של מייס טיירל, אשר מכנה את ג'האריז בוגד, אך מושתק על ידי אולנה שמרצה לו על צביעותו, ומסבירה לו שגם הוא בוגד ברוברט בעוד הם מדברים. מייס שותק בכעס. וויסריז מסביר לו שהמטרה הבאה שלהם היא מירין, עיר מלאה בעבדים, אשר קשורה בהדיקות אל המסורות שלה. הוא אומר שיהיה על ג'האריז להתחזות לעבד ולנצח במשחקי הזירה שלהם עד אשר יוכתר לאלוף, ויזכה בחופשו. כשיעשה זאת, רבים מהאצילים ירצו אותו כשומר ראש. עליו להפוך לשומר הראש של אדם בשם היזדהאר זו לוראק, אשר מנהיג את האצולה. לאחר שיעשה זאת, הוא יהרוג אותו ויציג את ראשו בפני האצולה. הכאוס שישרור במותו יהיה גדול וארוך מספיק בכדי שכוחות בית טארגאריין, שיארבו מחוץ למירין, יוכלו לתקוף את העיר ולכבוש אותה במהירות. ג'האריז מקבל עליו את התוכנית, אף על פי שמבטה של ליידי אולנה מבהיר של מי היה הרעיון המקורי באמת. הוא מוכתר על ידי וויסריז לאביר, נמשך בשבעת השמנים, ויוצא לחפש ספינה.

בחוץ, מרו ממתין לו ושואל אותו היכן הכסף שלו. ג'האריז משקר ומורה לו ללכת לשומר על הארמון של איליריו ולומר לו שהוא מרו, והם יתנו לו את כספו. לאחר מכן שואל אם הוא מפליג למירין, אך מרו מקלל את ג'האריז על הזמן שגרם לו לחכות, אוסר עליו לעלות על ספינתו ואומר לו ללכת לעזאזל, ושהוא לא שווה את הטרחה והצרות. משם הוא ממשיך אל הארמון. ג'האריז מוקל מהמחשבה שלא ישוט איתו, ומחפש בנמל של פנטוס ספינה.

הוא מוצא אחת במהרה - זוהר הלבנה, אשר הקפטן שלה הוא איש מאיי הקיץ שנקרא דוולג'ראס, ואומר בחביבות לג'האריז לקרוא לו דוואל בקצרה. הוא מתרגש מהאפשרות להסיע טארגארייני בחינם, ולמרות שג'האריז חושד בו שמא זה תכסיס, הוא נותן לו את חמת הספק ומפליג איתו למסע של שבוע - מירין.

דוראן נשבע את שבועתו וחוזר למורמונט בכדי להיות מגוייס למסר המשק. מורמונט מסביר לו שפלישה של המלך מעבר לחומה, עורב לשעבר בשם מאנס ריידר, עומדת להגיע והמשמר לא קרוב ללהיות מוכן - אלף האנשים על החומה לא יחסמו את העדר העצום של מאנס, המכיל מאה אלף אנשים, ענקים וממותות. דוראן מתפלא, אך מורמונט מסביר לו שכל מה ששמע נכון, והיצורים הללו באמת קיימים. לאחר מכן, הוא אומר לדוראן שהוא שולח אותו למשימה ליישב מבצר עתיק של משמר הלילה בשם דלת-אבן. הפרצה בינו לבין המבצר השכן שלו, הנקרא משמר-אפור, מאפשר לפראים לטפס על החומה ולשלוח לשם סיורים. המטרה שלו היא פשוטה - להחזיק את המבצר כמה שיותר זמן, ולמנוע סיורים וטיפוסים של הפראים.

דוראן מבין, ונאמר שצוות של שלושים איש מגוייס אליו. מורמונט מורה לו ללכת למשרד של אאימון ולקחת ממנו את הציוד הדרוש. דוראן עושה זאת, אך לא לפני שהוא מבקש ממורמונט ללכת איתו לחדרו, שם הוא מתוודה בפניו על סוד כואב - הוא רואה אנשים מתים, מאשמה או משיגעון, או מקסם שהתעסק איתו בדרגונסטון. הוא אומר לו את כל הסיפור, לא חוסך בשום פרט, ומסביר לו שיבין אם ירצה שלא יפקד. מורמונט מעודד אותו מעט, ומסביר לו שהוא מאמין לו ומאמין בקסם. לאחר מכן, מציע לו לקחת תרופה מאאימון שתעזור לו לישון בלילה.

דוראן עושה זאת, הולך אל המשרד של המלומד הזקן ומבקש ממנו תרופה. הוא מספר לו את מצבו כמו שסיפר למורמונט, ושואל אותו אם הוא יודע על כך משהו. אאימון בתמורה מספר לו את סיפורו האישי - שהוא משושלת טארגאריין, ושגם הוא מרגיש אשמה כבדה שלא יצא לעזור למשפחתו או לאחוז בכס, כפי שביקשו ממנו כבר פעמיים, אלא נשאר בחומה. הוא אומר שכולם מבצעים את הבחירות שלהם, ושאין מה לעשות בנידון. לאחר מכן נותן לדוראן מפות ושיקוי קטן, המספיק לשבוע, שיעזור לו לישון בלילות. דוראן מודה לו ויוצא לפגוש את החבורה שהוא יוצא איתה - הוא רואה אותם במהירות, שלושים איש חסרי מצב רוח, מתוכם אחד בשם צ'ד, אשר לו כלב צייד, והילד השמן העונה לשם סאם טארלי. דוראן נאנח כשהוא מבין שעם אלו הוא צריך להסתדר, אך הוא יוצא בכל מקרה, והקבוצה מתחילה מסע רגלי קשה של שלושה ימים אל עבר המבצר ההרוס דלת-אבן.

קספר שט במשך חודש ולמד לתעב את קפטן אדוארד, שהתבדח על חשבונו ודאג למתוח אותו ולהציק לו, כנראה מתוך הנאה ולא רשעות, בכל הזדמנות. כשהם התקרבו אל היבשה בעת לילה, אורות החלו לנצנץ על החוף, ואדוארד התפלא שהבית מפעיל מגדלור או אנשים אחרים שמדריכים את הספנים להגיע בביטחה לאי. מספר רגעים אחרי שהוא אומר זאת, הספינה עולה על שרטון ומתפרקת בן רגע - לות'ר נשאר על הסיפון, מחזיק במעקה, אך קספר, קפטן אדוארד ועוד רבים מהמלחים מושלכים לכל עבר.

קספר ניסה לשחות למעלה, אך הזרם נשא אותו בחוזקה כנגד האבנים והוא נפצע. לאחר שהצליח, הרגיש בתנועה לידו, וכמעט מיד פרץ כריש לידו, נושך אותו בחוזקה ופוצע אותו חמורות. קספר ניסה לשחות הרחק ממנו, אך הכריש המשיך וכמעט קרע את יד ימינו ממקומה. במזל, קספר מצליח להכות באפו ולשחות במהרה, והכריש פנה אל מלחים אחרים שהיוו טרף קל יותר. לאחר שחייה ממושכת של חצי שעה, קספר מגיע אל החוף ומתרסק חסר כוחות עליו.

לופיניה וקייל מגיעים אחרי חודש וחצי של הפלגה לבראאבוס. הצוות מוריד את לופיניה שם, אך כשעובד נמלים מבקש מהם מס עגינה, מתפתח וויכוח בין הצדדים באשר למשלם את המס. הצוות דורש מלופיניה לשלם אותם, ולופיניה מנצלת את הוויכוח בכדי לשקר לעובד הנמלים ולומר שהאנשים הללו חטפו אותה ואנסו אותה. הצוות משלם בכעס, צועק וחושף את שקריה של לופיניה, יורק עליה וזורק עליה חצץ, ולאחר מכן שט משם.

לופיניה וקייל מסכימים שעליהם לאמץ זהויות בדויות ולהרוויח כסף בכדי לחיות בעיר, ומבקשים מעובד הנמל הכוונה לנמל - הוא מספר להם על 'המפרש הסגול', פונדק מלחים מפורסם בעיר. בדרך לשם הם רואים חיילים רבים של בית טארגאריין, הולכים כאן רגועים כאילו העיר בשליטתם. לופיניה מופתעת ומבוהלת מאוד שבית טארגאריין הגיע לבראאבוס. הם מגיעים לפונדק ושמים לב לשני דברים - הראשון, כייסו אותם. השני, שני ווסטרוזים שיושבים ושותים בשולחן בודד. מסוקרנים, הם פותחים בשיחה איתם, ולאחר זמן קצר הם מבינים שהשניים הללו הם קצת יותר מווסטרוזים רגילים, וחושדים בהם כסוכנים של בית לאניסטר שנועדו לבצע הפיכה בעיר. השניים נפרדים מהם ומוסרים להם שאם ימצאו דרך לבצע הפיכה, שידברו איתם.

בנוסף לכך, הווסטרוזים הסבירו להם מה קרה בעיר - שר הים, המושל של העיר, חולה כבר זמן רב, והעוזר שלו, לניו וויירו, שוחד על ידי הטארגאריינים בכדי לפתוח את שערי העיר ולעזור להם לכבוש את העיר בקלות. לאחר חודש של התייחסות מכובדת של החיילים אל האזרחים, העיר כבר חזרה לשגרה ובסדר עם כך שנכבשה. למזלם של כל הצדדים, השיחה לא משכה את תשומת הלב של החיילים הטארגאריינים שנמצאים בפונדק. לאחר מכן הם שוכרים חדר, ויושבים לתכנן את הצעדים הבאים שלהם.


קספר קם בקושי, ורואה את לות'ר יושב ליד חלק מההריסות של הספינה, מקיא את נשמתו בחולשה. הוא מציג סימן נשיכה דומה מהכריש, ולפני שהם מתאוששים שני חיילים של בית סולטקליף מתקרבים אליהם. קספר מנסה לטעון שהוא הלורד שלהם ומגיע בכדי להגן מפלישה של לורד ווילדמאר, אך הם תוקפים אותו כמעט מיד, אומרים בחיוך שאיש בשם קרסטמיר ישלם הרבה בשביל ראשו של קספר. אחד האנשים זורק לקספר חרב, בכדי שיגן על עצמו כיאות.

קספר מגן על עצמו, בשעה שלות'ר רץ בחולשה אל הספינה, שולף מההריסות את גרזנו. לאחר קרב קשה, בו נפצעים קספר ולות'ר, הם מביסים את שני האנשים והורגים אותם. לות'ר שואל את קספר מיהו קרסטמיר, וקספר מזהה את השם - מנהל החשבונות של אביו במשך שנים רבות, עוד משהיה ילד. הדרישה של קרסטמיר להביא את ראשו של קספר מוזרה, מכיוון שהשניים הסתדרו, גם אם לא היו חברים בנפש. לות'ר שואל את קספר לאן לפנות - האם למגדל של בית סולטקליף, הנקרא "האפרורי", או לטירה הגדולה, "לוע הנחש". קספר זוכר שמשרדו של קרסטמיר המתבודד נמצא באפרורי, ובוחר לצעוד אל לוע הנחש, מרחק הליכה של יום.

לופיניה וקייל מחליטים להזדהות מעכשיו כאחים ממזרים, וששמה של לופיניה מעכשיו יהיה אליאנה. לופיניה רוצה לקנות בית עם הכסף שהגניבה בתיקה, מאה ושמונים דרקונים. קייל מתנגד, אך היא עקשנית ולאחר ששאלו את המלצרית בפונדק איך עושים זאת, היא מסבירה שכיום כל הקניות עוברות דרך עוזרו של שר העיר, לניו וויירו. הם הולכים לארמונו של שר הים, שם משרדו, ומגלים שאף על פי קשיי השפה האנשים מסביב נחמדים והשומרים מנומסים. לעומת ווסטרוז, כאן השומרים לא לבושים בשריון מלא אלא בשריון עור קליל. הם נכנסים ומתיישבים מחוץ למשרדו של לניו, אשר שלט גדול תלוי עליו, וקייל מפענח את המילה היחידה שרשומה בו - "בפגישה".

לאחר מספר דקות, איש זקן ולבוש בבגדים מכובדים יוצא מהמשרד, ואיש זקן וצולע קם אחריו, טופח על שכמו ומוסר שהיו לו נעים להיפגש. הוא מזמין את השניים להיכנס ומתיישב בכיסאו. בבראאבוסית קלוקלת, קייל מדבר אל לניו, וכשעליו להתייעץ בסודיות עם לופיניה או לתרגם, הוא מדבר אליה בשפה הווסטרוזית, בתקווה שלניו לא יבין. לא נראה שהאיש מבין ווסטרוזית, אך כשהשניים מציינים את שמם - קייל ואליאנה פרח, שני אחים - קייל שם לב שלניו מהנהן ורושם על דפו "קייל פרח ולופיניה דווין". הם מעמתים אותו עם המידע, אך לניו מכחיש שרשם לופיניה וטוען בתוקף שרשם אליאנה. לופיניה רושמת אליאנה בבראאבוסית ומראה לו בכעס שהשמות לא זהים, אך לניו נשאר בשלו ומתעקש על כך.

קייל מציע בווסטרוזית להניח לנושא והם ממשיכים לדבר על מחירים. לאחר שסגרו ביחד על מקום ומחיר - בית קטן במרכז העיר המחובר לאמת המים של בראאבוס, שיעלה מאה מטבעות זהב - לופיניה דורשת מלניו חוזה. קייל מתלבט אם לתרגם, ובסוף מעדן את בקשתה, ולניו פורץ בצחוק. הוא מסביר לה שאין דבר כזה 'חוזה', ואם לא תהיה מרוצה מהבית תוכל לקבל את כספה בחזרה. השניים מתווכחים ולאחר שלניו אומר להם לקנות או להפסיק לבזבז את זמנו, לופיניה קמה בכעס, מקללת את לניו ואת עסקיו, ויוצאת מהחדר. קייל המתנצל יוצא, והם רואים אורח טירושי נכנס לחדרו של לניו, והשניים שמחים לראות זה את זה.


קייל כועס על לופיניה ועל הדרך בה התנהלה אל מול לניו, ומדגיש שהוא איש חשוב ושאי אפשר לזלזל בו, במיוחד שהוא יודע את שמה האמיתי מסיבה לא ברורה. לופיניה פוטרת את דאגותיו ומסבירה לו שהכל יהיה בסדר, ושעליהם ללכת לבנק הברזל שם תוכל לחפש עבודה כפקידה. הם מתקרבים ומזהים שהשומרים של בנק הברזל נראים כמו מקביליהם הווסטרוזים - לבושים בשריון מלא ורציניים. משרד קטן הוקם מחוץ לבנק, ובו יש כיסא אחד - לפקיד - ומספר דפים. קייל מבין במהירות שהפקיד מחליט אם האיש שמולו ראוי להיכנס לבנק הברזל, ובנוסף מבין שלעמוד בתור הענק, המכיל יותר משלוש מאות אנשים, יקח לפחות שלוש שעות. לופיניה מבקשת ממנו לעמוד כאן, בזמן שהיא תלך לספט הגדול של בראאבוס, וקייל מסכים לעשות זאת.

לופיניה ממשיכה ומטיילת בעיר, חווה את פלאותיה ונהנית מצבעיה הססגוניים, ומתקדמת באיטיות. היא מגיעה לספט הגדול, והרגשה של מועקה מתחילה להתבשל בליבה. כשהיא פוגשת בספטה זקנה ונעימה, היא שוטחת בפניה את סיפורה, כמעט ומתמוטטת מדמעות, ומבקש מחילה ועזרה מהאלים. הספטה עוזרת לו ואומרת לה שכדאי לה למצוא מזור בטיהור גופה. לופיניה מסכימה, והאישה לוקחת אותה לבריכה קטנה אחורית של המקדש העצום, אשר בה ישנן כמה נשים שמתרחצות, אך שום גבר.

לופיניה מתביישת אך עושה זאת, וכשהיא נכנסת למים הקרים, היא עוצמת עיניה ומהרהרת על המאורעות האחרונים. לאחר כמעט דקה שלמה במים, במהלכה מצאה את הכוח הנפשי להמשיך, היא פורצת החוצה, מרגישה מחודשת ומחוזקת. הספטה לוקחת אותה ומנגבת אותה, ולופיניה מודה לה רבות. היא שואלת לשמה, והספטה עונה ששמה הוא טיריה. לופיניה מודה לה בשנית ומתחילה לחזור אל קייל.

קייל, בנתיים, עמד בתור כמעט שלוש שעות. אנשים מולו נדחפו, צעקו, קיללו, ולאחר שוויתר לאדם אחד שנדחף בתור לפניו ואיים עליו, אנשים החלו לעקוף את קייל באופן חופשי, זורקים אותו מהתור לבסוף. קייל לא רצה לריב איתם, אך לאחר שלוש שעות שבהן עמד בחום, הוא מבין שלא התקדם סנטימטר. כשלופיניה חוזרת, הוא מבקש ממנה בכעס זמן למתוח את רגליו, והיא מאפשרת לו.

כשהם מקימים מחנה בלילה, קספר ולות'ר מדברים על קסם. לות'ר מודה במרמור שהוא פוחד ולא יודע מה לחשוב על קוסמים, ושעד לא מזמן בכלל לא האמין בו. קספר מסביר שהוא גם מאמין בקסם, ונותן לו מספר חוקים ששמע כילד על הדרך בה קסמים עובדים, ומורה ללות'ר לא להיות תינוק ולא לפחד מכך. לות'ר משיב כמעט מיד שהוא לא תינוק, אלא רק אדם הגיוני, והשניים פורשים לישון. בלילה, פצעיו של לות'ר מחמירים, ופצעיו של קספר נרפאים מעט באופן טבעי. בבוקר הם ממשיכים, ובצהריים המאוחרים השניים מגיעים אל לוע הנחש.

קספר מנסה שוב לשכנע את השומרים בכך שהוא היורש הראוי, אך הם לא משתכנעים ותוקפים אותו. קרב שני מתחיל, ולות'ר וקספר נפצעים קשה, עד שכוהן של האל הטבוע עוצר אותם, מחזיק את ידו של קספר בחוזקה מאחורי גבו. קספר מזהה את הקול, אך לא מאמין למראה עיניו - זהו אביו, ראלף סולטקליף. הוא נהג לתפוס את ידו באותה הצורה כשהיה ילד, בכדי שיתחשל. האנשים בורחים במהירות מראלף, ממלמלים שקספר התחיל את הקרב, וראלף מורה ללות'ר לא לזוז לפני שישבור את ידו של קספר. הוא דורש לדעת מה בנו עושה כאן, וכשקספר משיב בחמיצות שהוא מגיע בכדי להגן על האי מפלישה של לורד ווילדמאר, ראלף מתרצה ומשחרר אותו, ואומר לו לפגוש עם העוצר, קרסטמיר.

בדרך אל קרסטמיר, שואל קספר מה השתנה בזמן שגורש. לות'ר נשאר זועף בשתיקה, מנסה לטפל בפציעותיו הרבות שכבר מתחילות להכריע אותו. ראלף מסביר שבזמן הזה האל נגלה אליו, ושהעביר את תואר הלורד אל אחיו הצעיר דונור. קספר מקלל בליבו על ההחלטה של אביו. כשהם מגיעים למשרדו של קרסטמיר, ראלף פותח את הדלת. בפנים, האיש המבוגר בעל השיער האפור נגלה, יחד עם אחותו הבכורה של קספר, טאנדה. הם דנים על שרשרת כלשהי, וכשקרסטמיר רואה את החבורה הוא מזרז לפנות את טאנדה, שלא מתייחסת כמעט לאחיה. ראלף דוחף את קספר לחדר של קרסטמיר, ושומר את לות'ר בחוץ.

קייל מסתובב בעיר ונהנה מהגיוון שלה. הוא עוזר לגמד מטייל שלא בטוח כיצד משיגים למיטתו מלכת לילה, ואומר לו שמלכות הלילה בוחרות בעצמן עם מי לשכב. לאחר מכן, הוא פוגש בסוחר תבלינים טירושי וקונה ממנו בזול שני שקיקים המכילים תבלין פיקנטי, הטעם האהוב על קייל. הוא ממשיך לטייל משם, ונכנס אל 'הפנינה', בית תענוגות. הוא מתמקח עם הגברת האחראית ומסכים שתמורת שבועיים שינגן שש שעות בערב בפנינה, היא תיתן לו את הפעם הזאת בחינם.

לאחר שהוצבה בפניו בחירה בין שלוש בנות - האחת כהה וצעירה מאיי הקיץ, השנייה דומה ללופיניה רק עם שיער ג'ינג'י, והשלישית מבוגרת ומלאה, אך בטוחה בעצמה, הוא בוחר בנערה הדומה ללופיניה.

לאחר שיצא משם, הוא נכנס לפונדק בשם "העין הכחולה". הברמן עסוק בוויכוח עם חייל טארגארייני, ומתברר שהפונדק מלא בהם. קייל ממשיך ושואל את הברמן למה התווכח עם החייל, והאיש מסביר שהחייל הציל את חייו ומנצל יותר מדי את הזכות למשקה בחינם כל יום, מבקש לימים הבאים. קייל מהנהן וצוחק מעט עם הברמן, ושם לב שהוא ווסטרוזי. כאשר הוא שואל כיצד הגיע לכאן, האיש מסביר שגייסו אותו בכוח מההארנהול בכדי לבוא ולנהל עסק שיעזור לחיילים הטארגאריינים לשתות בלילות, אך לא אכפת לו מכיוון שהוא מקבל משכורת. לאחר עוד קצת דיון, קייל מסכים עם האיש שינגן בפונדק בבקרים ארבע שעות בתמורה למשכורות ולטיפים שיקבל מהלקוחות. מרוצה, הוא חוזר לבנק הברזל.

בנתיים, לופיניה ניסתה להידחף בתור ללא הצלחה, וכשזה נכשל היא שיחדה את כל שלוש מאות האנשים העומדים - כוכב נחושת לכל אחד. הדבר פוער חור קטן בארנקה, אך היא ממשיכה ומדברת עם הפקיד, שמתרשם מהשוחד המהיר שלה. כשהיא מבקשת להתקבל לעבודה בבנק הברזל, הוא מסביר שהם לא מחפשים עובדים. היא מודה לו על שחסך מזמנה, מאחלת לו הצלחה בעסקיו ויוצאת משם, אך לפני שהולכת לחלוטין אדם אחד יוצא במהירות מהתור, נותן לה פתק וחוזר לתור לאחר וויכוח עם האחד שתפס את מקומו. בפתק יש הוראות לבית מסחר שמחפש עובדים.

לופיניה מאושרת והולכת לקנות בגדי פקידה על פי הלבוש הבראאבוסי המסורתי, ומקבלת הנחה נדיבה מהמוכר הזקן החביב. היא אומרת לו שתקנה את הבגדים מחר, מכיוון שאינה סוחבת איתה מספיק כסף, אמצעי הגנה מאז שכוייסה.

לאחר שעתיים שחיפשו זה את זו, קייל ולופיניה נפגשים שוב בפונדק 'המפרש הסגול', קונים חדרים לשניהם ואוכלים ארוחת ערב דשנה עם התבלין החדש של קייל, שגם לופיניה אוהבת.

קספר מדבר עם קרסטמיר על המצב, ומאשים אותו בכך שניסה לחסל אותו. קרסטמיר מוחה בתוקף על ההאשמות, מסביר שאפילו לא ידע שקספר יגיע. קספר מסכים לעבור מן הנושא ומשקר לו על הפלישה של ווילדמאר. נראה שקרסטמיר מאמין לשקר, ומסביר לקספר שהוא יאלץ לחשוב על דברים רבים עד הבוקר. הוא מורה למשרתים למצוא לקספר וללות'ר חדר ולדאוג לפצעיהם, ושולח את ראלף משם, מודה לו על עזרתו. לאחר מכן, הוא שולח משרת אחד לקרוא לטאנדה חזרה למשרדו.

כשלות'ר וקספר עומדים בפני החדרים, שואל אותו לות'ר אם הוא בוטח בקרסטמיר. קספר מסביר שאין לו ברירה ושנראה לו שהאיש לא יבגוד בהם, ושהוא עוד יכול להיות בעל בריתם החשוב ביותר, מלבד אחותו האמצעית של קספר - סטפארה, אשר אהבה אותו והתנגדה לגירושו. לות'ר מהנהן ומייעץ לקספר לישון עם עין אחת פתוחה, אומר שהם במקום מסוכן יותר מאשר ים עם כרישים.
 
חזרה
Top