א
הם קבעו להיפגש היום בקפיטריה של בית האבות על שם סנט ג'וד.
הוא מצא את דונלד ברוס מסתכל בעיון בחדשות המוקרנות על רצועת הרצפה של הקפיטריה. לרגע ניתן היה לדמיין אינטלגנציה במבטו המרוכז של הכושי. היא התפוגגה כשדונלד ברוס הבחין שג'ון הגיע ובירך אותו לשלום. ג'ון חשד שדונלד ברוס היה מסכה כמו בריאן וייט – והסיבה לכך הייתה למצוא דרך אל לבה של ג'ניפר פיין. היו מקרים שהוא נראה לו כמעט... גאון. בכל מקרה הוא לא זכר מתי הוא הצטרף לחבורתם ולא הצליח להיזכר בזה כשניסה.
"איפה הארגונים לזכויות האזרח?" שאל דונלד ברוס אחרי שסיימו להחליף ברכות "בנסיבות כאלו היית מצפה מהם להאיץ ברשויות לחקור את המקרה, אחי."
אם היה משהו שהביטוי 'אחי' נשמע לא טבעי אצלו, היה זה דונלד ברוס.
"אנחנו לא יכולים לסמוך עליהם. אין להם את נקודת המבט שלנו על העולם. אין להם הבנה של העול והאחריות שמוטלים עלינו. הם נלחמים על זכויות האנשים בעולם ששכח מהם." הוסיף דונלד ברוס "למי אכפת מהאיש מולך כשגן האלפא התעורר משנתו?"
לג'ון לא הייתה תשובה לשאלתו. הוא אף פעם לא סמך על השמאלנים הללו. ועם זאת, הלהט של דונלד נראה לו אפל מדי ומוביל למקומות שאינם ראויים למישהו הגון. הוא הבחין לפתע בג'ניפר שניהלה ויכוח שוטף עם אחד מיושבי הקפיטריה האם צריך לערוך בחירות עכשיו כשארצות הברית התכווצה לשלוש מדינות ואיבדה את כל הטריטוריות החוץ-יבשתיות שלה.
עם הופעתו של בריאן, אותו יושב קפיטריה נמוג כלא היה. ג'ון שפשף את עיניו כלא מאמין. הוא היה משוכנע שקלט עווית של לעג ציני בזווית פיו של דונלד להשתאותו של ג'ון. לא משנה כמה פעמים ג'ניפר עוללה את זה, הוא עדיין חשב שלדבר לעצמך בשני קולות זה... משונה.
הארבעה התיישבו לאורך אותו שולחן. את המתח בין בריאן לג'ניפר אפשר היה לחתוך בקרן לייזר. הוא עדיין כעס עליה בגלל ששיקרה לו בנוגע למכשף השחור. אף אחד לא העז לשלוף נייד למרות שסיעור המוחות עדיין לא התחיל. לבסוף קרלי נכנסה לקפיטריה מהדלת הימנית. היום היא בחרה להופיע עם שיער שחור למרות שעורה היה לבן כשלג. היא עטתה צעיף, כפפות ומעיל לבנים מעל לחולצה כחולה שעליה היה הסמל של "פלא", איפה שהיא עבדה. גם מכנסיה הכחולים היו ארוכות והסתיימו במגפיים גבוהות, שחורות. ג'ון לא הבין את זה. למה מעניין אותו כל העסק של ההופעה החיצונית שלה. העובדה שהיא נראתה כמו אשתו היום עוררה בו רגשות שהוא לא היה בטוח לגביהם. על כל פנים, מניינם היה שלם עכשיו. ואפשר היה להתחיל בסיעור המוחות.
"כפי שכולכם יודעים, מונינו לחקור את חטיפת משפחות הדוביים." התחיל בריאן לסקור את המקרה שעמד לפניהם.
וכל הניידים שלהם הבהבו. הם לא חיכו לרשותו של בריאן כדי לקרוא את ההודעה שעלתה לאוויר מתוך כיסיהם. ההודעה על כך שעוד קרובי משפחה של דוביים נעלמו עם הערת שוליים שבה היה כתוב שאותו ריח מוכר עד אימה נמצא גם בביתם.
הריח היה ריח של ביצים סרוחות. הסיבה שכל המקרה הזה זכה לאתראה של נבל על בכלל. לא שהיה נבל על רשום שלכוחות העל שלו היה ההשפעה הזו. הכימיקל המסריח פשוט הכיל בתוכו שיירים של מתכת-על שהעידה שהוא נוצר כחלק מכח על של פסיון ולא היה טבעי. הפרט, כמובן, לא הופץ לציבור הרחב אלא היה ידוע רק לבולשת וליחידות על כמו שלהם.
קרלי הרימה את ידו ובריאן אמר: "כן, קרלי, מה ברצונך לומר?"
"הייתה לי הארה בדרך לכאן. האם כל בני המשפחות הללו היו שם כשליגיון בוליבר השתולל ברחבי ארצות הברית? למה הם לא נהפכו לדוביים כמו בני משפחותיהם?" אמרה קרלי, חושקת את לשונה, כאילו היא יודעת יותר על הנושא.
"משום שבני משפחותיהם לא היו שם כשליגיון בוליבר השתולל ברחבי ארצות הברית." ענה בריאן "מה הנקודה שלך, קרלי?"
"אני מאמינה שיש לנו מישהו שמחפש גן אלפא פעיל. יש לו שני חלקים: הגן עצמו ואנזים. האנזים מספק לו את האנרגיה לפעול." הסבירה קרלי בחינניות "הם ניצלו משום שהאנזים נתן להם את האנרגיה לשוב אל עולמנו. וכשיתבגרו, הם יהפכו לפסיונים אבל נכון לרגע זה הם חסרי כוחות על."
"אז איך הם נמצאו?" שאל בריאן "עצרנו בזמנו את הכתבת שניסתה להדליף את הרשימה."
"השמות שלהם עדיין רשומים ברשומות שסגורות לציבור." הסבירה ג'ניפר בעוקצנות "מישהו עם מוטיבציה יכול לפרוץ לרשומות ולהשיג את המידע."
"ביואינפורמטיקה." אמר דונלד ברוס, מפתיע את ג'ון ביכולתו לומר את המילה המסובכת, "מי שעשה את זה ניסה לבנות פרופיל גנטי והבין שמצא משהו אחר שהוא יכול לנצל אותו."
"אז אנחנו מחפשים ביואינפורמטיקן." אמר בריאן, מחזיר לדונלד בקרב המילים המסובכות, "יש רק כמה אלפים בכל ארצות הברית. האם יש לך הצעות איך לצמצם את טווח החיפוש?"
דונלד ברוס החליט לשתוק לאחר שלא הצליח להעלות רעיון בחכתו. לבסוף, קרלי אמרה: "ראיינתי בזמנו את ויליאם הייר, ראש חטיבת מחקר ופיתוח של תאגיד ניקס. אם יש מישהו שיכול למצוא לנו שם מתאים, הוא האיש."
תאגיד ניקס היה בעל זכויות היוצרים על תהליך הייצור של מתכת-העל מחוץ לגוף האדם.
"אז תתקשרי אליו." אמר בריאן, נוקש באצבעותיו בעוד קרלי שולפת את הנייד שלה מכיסה.
ריח הביצים הסרוחות עלה מהנייד כשוויליאם הייר ענה: "כן. האם את הכתבת מ-'פלא'?"
"כן. אני עורכת תחקיר לגבי חטיפת משפחות הדוביים ועתה עלה לי שייתכן ומעורב בעניין ביואינפומרטיקן שמתמחה בגנטיקה של פסיונים. האם אני יכולה לבקש את העזרה שלך?" שאלה קרלי בנימוס כשלכולם ברור שאין צורך לשאול אותו. הוא עמד על רקע שהם זיהו: מה שנותר ממערב רייבנקראון אחרי הקרב עם ההוריקן האנושי, מכוסה בצמחים מעוותים.
"אולי תתקשרי אליי מאוחר יותר בנושא, גברת פרז." ענה ויליאם הייר באדיבות לשאלתה.
ואז ניתק. בריאן גלגל את עיניו ולא היה צריך לומר יותר מזה. הם מצאו את החוטף שלהם.
ג'ון גלגל את ראשו במחשבה על אשתו. היא העדיפה שהוא לא יטנף איפה שהם התגוררו.
ב
מצב המערב מעולם לא נראה יותר שחור מאשר עכשיו. פעם ג'ון ראה תוכנית דרך הנייד שלו שתלתה את האשמה ביחידת הנחתים שהסיטה את ההוריקן האנושי לקרב אימתני בעירו. יוצרי התוכנית דיברו על כך שיחידת הנחתים רצתה לנצל את פני השטח המפותלים ובעיקר את הבניינים שהתרוקנו לאחר שהמונים נטשו אותם לטובת עבודה טובה ברואנוק. עתה המקום נראה כמו בסדרות האלו של העולם אחרי שהאנושות הושמדה בלי ניצול אחד.
הטבע המעוות כבר שיטח מזמן את הבניינים הרעועים של מערב העיר עם המטפסים שלו שעדיין נכרכו מסביב למה שהיו רוחות הרפאים של אותם בניינים. היו למטפסים ולכל שאר הצמחים פה איברים משושים משונים על גופם הירוק שרק הבוטניקאים ידעו מה הם עושים. אותם איברים התיזו ריר מגעיל, שלדעת ג'ון, היה רעיל אף על פי שכרגע רק גלגלי האופניים של בריאן נגעו בהם. כלביים גבשושיים למראה הזדחלו מבעד לאחד מהפערים בין הצמחים. הכלביים המעוותים הללו ידעו כמה בני האדם אכזריים מספיק כדי להניח להם לנפשם עתה. מה שאמר לג'ון שעוד נותרו אנשים במערב שדאגו להזכיר לכלבים את מורא ידו של האדם.
לבסוף לא היה צורך להתאמץ כל כך למצוא אותם. ריח הביצים הסרוחות הנחה את החבורה.
עד מהרה הם מצאו אותם בכיכר שנוצרה בין סבכי השיחים המעוותים. ריח הביצים הסרוחות בא מהבריכות השמנוניות שבעבעו ומתוכם נשקפו בני משפחותיהם של הדוביים. העובדה שהם לא הפכו לדוביים העידה כאלף עדים על פעולתו של אותו אנזים מסתורי ששמע עליו. ג'ון לא ראה מעולם משהו כזה בעבר למרות שהבין את המנגנון שעמד בבסיס התופעה המרתיעה הזו למראה. קארלי השתמשה בכוחות הקרח שלה באותו האופן. יצא המקרה והם הגיעו בעת המריבה. כדי לא לקחת כל סיכון, ג'ניפר הסוותה אותם.
"בפעם הבאה שמישהו שאתה לא מזהה מתקשר, פשוט אל תענה." אמר הפסיון לגבר לבן בחליפת טוויד אפורה עם עניבה כחולה ומכנסיים שחורות. שיערו שחור כמו שיערו ועורו של הפסיון. תנועות ידיו חשפו קעקועי מתכת על שהעידו על חברותו של הפסיון הכושי בכנופיה אף על פי שג'ון לא זיהה את הכנופיה.
ג'ניפר הניחה את ידה על כיס במעילה האפור ונגעה בנייד השמור באחד מכיסיו העליונים. ואז היא חיפשה את תמונתו במאגר ולבסוף אמרה: "שמו פרנק רוטה. הוא אמור להיות... במאסר עולם."
"על מה?" שאל בריאן בעדינות.
"עבירות קטנות מצטברות. הוא הורשע שלוש פעמים. לא משהו רציני." אמרה ג'ניפר בחוסר אמון שהרי לעבריין הקטן והמסריח הזה הייתה מעורבות במה שהוביל לאתראת נבל על. לאחר שסיימה עם הנייד שלה, היא הסירה את ידה וחזרה להתמקד בהסוואה שעל החבורה.
המדען הלבן היה בלי שמץ של ספק ויליאם הייר בכבודו ובעצמו. הוא השיב, באלגנטיות, "העברת גן האלפא בצורתו הפעילה היא עניין מורכב. עדיין לא סיימתי את כל החישובים."
"כן. הבנתי שצריך קצת יותר מלאכול את הלב." התיז פרנק רוק על האדמה הפעורה לרווחה.
"אני צריך עוד זמן להריץ את החישובים. טעות בגן תביא לאסון." הסביר המדען בנוקשות.
"תקשיב לי, חתיכת טעות. לא אכפת לי שהאבא'לה שלך הוא פיליפ מורגן בכבודו ובעצמו. האח הדגול לא יסבול תירוצים." אמר פרנק "וראה את זה ככבוד שהאח הדגול רוצה שתקבל אותם בעצמך. אני עדיין לא מבין איך לפיליפ מורגן ואשתו יצא בן כל כך לבן כמוך."
"למה שלא ננטרל את שניהם?" הציע דונלד. ג'ון הודה שמחשבה דומה עברה גם בראשו. השניים היו עסוקים במזימות המרושעות שלהם. בריאן אמר: "נחכה עד העברת הכח, ג'ון. אני סקרן לגבי התוצאות. אם זה יעבוד, נוכל להקפיא את שניהם ולשלוח אותם אל הכלא."
ויליאם סימן לרובוט רפואי שעמד בקירבת מקום ושאל, בעודו מסמן לרובוט לעלות דרך קשתות הפלסמה שלו למעלה, "האם אתה מבין מה בדיוק אתה דורש, אורומאנסר?"
"אני לא אוהב את הכינוי הזה. ולא משנה לי כל כך." נהם פראנק רוטה, מקמט את מצחו. ג'ון הבין לאחר רגע שמה שהם הריחו היו שלוליות של שתן. הוא היה מספיק פעמים בבית חולים כדי להבין שאורולוגיה הייתה קשורה לשתן ולא לזהב. הכושי היה רוצה ליצור זהב!
"ביסודו, גן האלפא הוא מתג. הוא מפעיל גנים אחרים – " התחיל ויליאם להסביר בעודו מתעלם מהתנגדותו של פראנק " – גן האלפא שלקחתי פעיל אבל צריך לחבר אותו מחדש."
"לא יכולת פשוט לצלם את אתר החיבור שלו לפני שהוצאת מ... מה שמו?" שאל פראנק.
"אתה מקשיב." אמר ויליאם, מסמן לרובוט לעבר פניו "על מנת לצלם פתיל גנטי, צריך... המממ... להקפיא אותו. כל ניסיון להקפיא פתיל גנטי עם גן אלפא פעיל הסתיים בכישלון."
"אני מניח עכשיו שאתה הולך להסביר לי בסגנון המדען המטורף איך אתה הולך לעשות את זה בלי להתעניין אם אני בכלל רוצה לדעת את זה." העיר פראנק רוטה במצוקה אמתית. ויליאם חייך בעצב ואמר: "זה די פשוט. אני הולך להרוג את אחד מתאי המוח של עכשיו."
"זה הכל?"
ג'ון לא היה בטוח מאיפה זה בא. מהעובדה שאף אחד מצמד הרשעים לא הסתובב לעברם, זה רמז שייתכן שזה נפלט מפיו של פראנק רוטה אף על פי שמחשבה דומה עברה בראשו. והרובוט הדביק את אחת מזרועותיו על לחיו של ויליאם.
"תאים הם יצורים שמרניים מאד, פראנק. יש להם מנגנונים מפוארים מאד לתיקון טעויות. עם זאת, מגיע היום הנורא בו תא עצב עומד לפגוש את בוראו, יש לו שתי אפשרויות: הראשונה היא לעשות עסקה עם גן האלפא והשנייה היא, נו טוב, למות." הסביר ויליאם. ג'ניפר החניקה פיהוק לידו כאילו שמעה את זה פעם. פראנק עמד לשאול מה יקרה אם... ואפילו ג'ון הבין שהוא הבין שאין סיכוי שתא עצב מסוגל לבחור. הוא תא חסר מודעות. מדובר במנגנון אחר שדמיונם של המדענים כשל מלהבין אותו. ג'ון לא קרא את מחשבותיו. ג'ון ידע שזה מה שהוא היה חושב. אז ייתכן שפרנק לא כזה טיפש כפי שוויליאם ראה אותו.
ושום דבר לא השתנה בוויליאם. אפילו פרנק הרים גבה שחורה, מקורזלת, ושאל: "ובכן, התהליך החל או לא?"
ויליאם נשך את שפתיו ואמר: "אני אנסה עוד פעמיים. אמרתי לך שיש סיכוי שלא יקרה... כלום."
"בינתיים, אם תא עצב אחד משתנה, איך זה מתפתח?" שאל פראנק כאילו ניסה לנחם אותו.
"תאי העצב מתקשרים. ברגע שהם רואים שגן האלפא לא כל כך נורא, הם מחקים אותו." אמר ויליאם בעוד הרובוט מזריק לו יחידה נוספת של גן אלפא. כיצד תאים חסרי מודעות... מחקים? ג'ון החליט שלהג המדען המטורף של ויליאם טיפה מעל לרמתו. וגם בפעם הזאת, השינוי המיוחל לא התחולל.
"אם זה היה כל כך פשוט, היינו רואים שפעול של גן אלפא אצל קורבנות של פגיעה מוחית, פראנק. אני אנסה עוד פעם אחת." התחיל לומר ויליאם כשבריאן החליט לתת הוראה לתקוף.
קרלי זינקה מהשיח ונגעה בפרנק לפני שהספיק להבין מה קורה סביבו. והנבל הפך לקרחון. ג'ון ודונלד רצו מהשיחים והקיפו את ויליאם העומד. הרובוט הזריק לתוכו בעודם סוגרים עליו. דונלד איגרף את ידיו כאילו הוא עומד להכות אותו כפי שהיכה את המכשף מקודם. ג'ון ניסה לחשוב על איך הוא מנטרל אותו. ויליאם שילב את זרועותיו ואמר: "אתם תיכשלו."
ובפעם השלישית, משהו קרה בתוככי מוחו של ויליאם. ג'ון הריח את מתכת העל מבעבעת. לא ייתכן. האיש היה צעיר מדי. והוא בעצמו אמר שיש סיכוי של אחד למיליון שיקרה משהו. עיניו של ויליאם התרחבו בבעתה כשהבין שהוא הצליח. וברגע הלא נכון, הוא כיבה הכל. והוקפא במקום ביחד עם חברו. הרובוט הרפואי הרגיש התפוצץ תחת מעטה הקרח. ג'ון חטף את קרלי במהירות לפני שנתזי רעל העצבים שבו ויליאם השתמש יפגעו בו או בה.
האגמים השמנוניים התחילו להיעלם מרגע שכח רצונו של האורומאנסר לא תמך בהם ואנשים התחילו עולים מן האדמה, מטושטשים לחלוטין.
"קדימה," נבח בריאן ועלה על קדמת אופניו "בדרך נפקיד את שניהם במקום בו לא יזיקו."
וג'ון עלה אל התא הנגרר לפני דונלד. ג'ניפר הסירה עתה את המסווה, גונחת כאילו הסירה מעליה משקולת במשקל רייבנקראון. אחרי שרעל העצבים נספג באדמה, בריאן התקרב באופניו. פסלי הקרח התחילו להתנועע. כח מחשבתו של בריאן התחיל להזיז אותם. קרלי הקפיאה דברים. האורומנסר, וג'ון הרגיש את ביציו מתכווצות בחלחלה, יכל להניע שתן... כלומר האנשים הללו טבעו בתוך השתן שלהם. הוא חשב על הילד ההוא בחליפת הטוויד. העולם הזה מגעיל.
ובפעם הראשונה מאז שזכר את עצמו, ג'ון רעד. דונלד הבחין בו רועד ואמר: "קורה לכולנו, ג'ון. הדברים שראיתי כסמוי בניו יורק עדיין רודפים אותי בסיוטים. זה נורמלי לפחד, ג'ון."
עריכה אחרונה:
