רק עכשיו שמתי לב שאף אחד לא המליץ על הקלאסיקות. (כלומר, הקלאסיקות האמיתיות - לא סתם דברים מאד פופולריים, אלא דברים שנכתבו בתקופה הקלאסית...)
האיליאדה והאודיסיאה. האיליאדה מאד טובה בתיאורי הקרבות ובתיאור אנשים עם רגשות חזקים מהם (חרון אף אכילס בן פלאוס, למשל, שלא לדבר על חרון אפם של שאר מאות היוונים שמוזכרים בשם ובייחוס). האודיסיאה טובה בגלל הסקאלה שלה - כמו קמפיין מאד ארוך עם סוף מאד מגניב. מה גם שהמילה הראשונה שלה (ביוונית) היא "גבר", ומכאן ניתן להסיק שהיא מתמקדת בגב-גבר(ים).
וכמובן, אם כבר הומרוס, אי אפשר לוותר על האינאיס של ורגיליוס. מבחינות רבות, זוהי הגרסה הרומית של הומרוס, אבל היא גם מאד שונה. יש שם סיפור אהבה אפי, אדם שמייסד אימפריה (רומא), וקרבות אינספור. מה גם שאינאס עצמו (גיבור השיר) הוא פליט של ממלכה שהושמדה (הוא נסיך טרויאני), שזה מאד סולארי, אחרי הכל.
המטמורפוזות מאת אובידיוס. יש שם המון תיאורי קרבות מוצלחים וגם, שוב, סיפורים על כוחו של הרגש על האדם. משהו מאד חשוב לנשגבים.
(ווואאעעע!!! מוות וחורבן! וואאאועעע!!!!)
