• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות

מסתורי מי-מצולות - עץ הרשמה [מו"ד 5] (0\4-5)

The Traveler

פונדקאי ותיק
[mention]dragonitzan[/mention]
זה נוגע גם לעוג הברברי - אין לי בעיה לשלב קרסי הרפתקה מהרקעים שלכם בתוך ההרפתקה המוכנה. עם זאת, אני מעדיפה שאלו יהיו דברים יחסית מינוריים, שלא יהיו המיקוד של רקע הדמות או המטרה העיקרית של הדמות בחיים, ושיוכלו לקרות בתוך העיר. דוגמא טובה, כמו שהעוג הברברי הציע, היא חוב משפחתי לשוק השחור.

[mention]liorgonen3[/mention]
לפי הספרים, אנחנו נמצאים בהווה של וואטרדיפ, בערך שנת 1492 DR. הבלאקסטאף הנוכחית היא
https://forgottenrealms.fandom.com/wiki/Vajra_Safahr

[mention]העוג הברברי[/mention]
אכן, מתחילים ברמה 1
1. אפשר ואף רצוי, הסייר בספר החוקים די מעאפן
2. בטח - כל עוד אתה לא מקבל יתרון מכאני, אתה מוזמן להוסיף לרקע מה שבא לך
3. מה שתרצה, לי זה לא משנה כל כך
4 - 5. כמו שכתבתי לדרגוניצן
6. רוב ראשי הגילדות מקבלים כיום את שלטון הלורדים, אבל קיימים עוד כמה נצרים לראשי הגילדה הישנים שחושקים בשליטה בעיר.
7. כן
8. לא נורא במיוחד, זו עיר פנטזיה גדולה בסופו של יום ומסתובבים שם הרבה אנשים עם חיות כאלו ואחרות. כמובן שזאב גדול יגרום לכך שפחות אנשים יאמרו לך שלום ברחוב, אבל אף אחד לא יתקיף אותך

[mention]הח׳אן הטטרי[/mention]
כן, פנטזיה ימי הבינימיית-רנסנסית. בגלל שזה אזור צפוני, וחיים בסביבה שבטים ברבריים, יכול להיות שדמות סטייל ויקינג תהיה מתאימה יותר.

[mention]גרגויל[/mention]
אפשר, אין בעיה
 

The Traveler

פונדקאי ותיק
פחות או יותר - עוד לא עברתי על כל פרט בהרפתקה, אבל זאת מערכה מוכנה כך שאינה אמורה להכיל תכנים לגילאי 18+.
לחבר'ה מתחת גיל 15, אשקול להכניס אתכם אבל זה על הקשקש, כמובן לא אישי. נראה מה יהיה בהתחשב בכמות השחקנים האחרים שירשמו ובדמויות שלכם
 

הח׳אן הטטרי

פונדקאי ותיק
רעיון כללי לדמות:
ברברי צעיר מהביצות, שיצא בגיל 16 לשרת כשכיר חרב אצל סוחרים כדי להגן מפיראטים ומפלצות שאורבות בים, על מנת להשיג כבוד ותהילה ויום אחד לחזור כגיבור לביצות. כרגע הוא סיים עוד מסע, והוא פנוי ומזומן לכל אחד שיציע לו הזדמנות לכבוד ותהילה.
הרעיון הכללי בסדר?
 

גרגויל

פונדקאי ותיק
רקע לדמות
רקע- וירדו סמית'סון
בגיל 6, וירדו נזרק לרחוב. הוא לא זוכר שום דבר מהוריו, רק את הזוועות בתחילת חיי הרחוב. בסמת שבה התחבא בשביל לישון, בתוך פח האשפה מצא סכין קטנה, סכין שהצילה את חייו של וירדו כמה פעמים- כי כל בריון שניסה לגנוב את פיסת האוכל יצא עם דם על פניו וגיד אכילס חצי קרוע.
בשלוש שנות חייו הבאות של וירדו הוא ליקט מזון והתחיל לפתח שרירים חזקים עד כדי שרוב ילדי הרחוב פחדו ממנו. ואז, קרה הנס הראשון-וירדו הצליח להגיע אל חבורת "המטבע השחור".
גילדת הסכין השחור היא איגוד פשע גדול ונרחב מאוד ברובע העני של מי-מצולות- גנבים, מתנקשים וסוחרי סמים. חבורת המטבע השחור היא חלק מהגילדה שמגייס ילדי רחוב לפשעים קטנים (פריצה לחנויות קטנות וכייסות) במטרה להביא עוד נאמנים לגילדת הסכין השחור.
אבל אצל וירדו, שמבנה גופו התאים לשכיר חרב ולא למתנקש, קרה בדיוק ההפך מנאמנות לגילדה. כי כשהגילדה נתנה לו מספיק אוכל אז אינסטינקט ההישרדות נחלש ו-וירדו החל לחשוב על מוסר וצדק.
הוא הבין שזה לא נכון לגנוב ולהרוג בשביל אוכל, והחליט לעזוב את המטבע השחור. ואחרי שש שנים של אימונים מרושעים בפריצה וכיוס. קרה הנס השני- הוא מצא כרזה לגיוס למשמר העירוני, וברח מהחבורת המטבע השחור.אחרי שהגיע לתחנת המשמר נאלץ לעבור מבחן על שימוש בנשק וקרבות דמה שוירדו עבר בקלות, הוא התקבל למשמר.
בחמש השנים הבאות וירדו הכיר את הרובעים העשירים יותר של העיר, שבהם התרבות והחוק שולטים, ולא הכוח. הוא פגש אנשים מכל המעמדות, עד שהגיע יום גורלי אחד: המשמר העירוני החליט לפשוט על גילדת הסכין השחור. למרות ההתנגדות הפעילה של וירדו לפעול כנגד האנשים שהצילה את חייו, הוא ידע שאין לו בררה והוא חייב לעשות זאת. אבל כאן האירוניה לא הפסיקה ללעוג לו- הוא היה בקבוצה שמטרתה לפשוט על המטבע השחור. הוא פרץ פנימה עם עוד שני שומרים שלא הכיר, חרבותיו בשתי ידיו. הוא נזהר מתוך רחמים לא להרוג אף ילד, עילף את מי שראה עם הצד השטוח של החרב, ואז, ראה את המנהיג של המטבע השחור: ארתור שתום העין, שני הפגיונות שלו מתנופפים כנגד שני שומרים. וירדו ניגש אליו באיטיות ואמר "אני מצטער ארתור, אני חייב." ותקעתי את החרבות שלי בתוך חזהו והוא נפל מת. אבל אז, מתוך כיסו של ארתור התגלגל מכתב קלף מוזר שתוכנו היה כך
שלומות אדון המטבעות
אני שמח לבשר לך שהמוטרף הסכים לברית שלנו בהתקפה על העיר, אנחנו נפיל את העיר מבפנים ונזכה בגמול. אבל יש לו דרישה נוספת, אנחנו צריכים להעביר 50 ילדים בשביל טקס שהוא רוצה לבצע, אז תעביר כמה יתומים אל הבסיס שלנו, אנחנו נדאג להעביר אותם למטורף
בברכה לורד הסכינים
אני העברתי את המכתב אל קצין מהכוח האפור, אחרי חודש הוא חזר אליו "בזכות הידע שלך על הסכין השחור, אני רוצה לגייס אותך לכוח האפור. אבל עם משימת קבלה- אני רוצה שתמצא את אדון הסכינים הזה ותהרוג אותו, אם תצליח אז תראה את עצמך כחבר בכוח האפור" ועזב. משאיר את וירדו לחשוב למי נאמנותו שייכת.
מראה
וירדו הוא אדם צנום עם שער שחור קצר, עיניים שחורות ועור אפרפר, גובהו כ-1.70 סנטרו מחודד ויש לו זקן קצר. הוא לבוש השריון שרשראות של משמר העיר, הוא לבוש בגלימה שחורה עם ברדס ושתי חרבותיו תלויות בהצלחה על גבו.
אופי
וירדו הוא טיפוס אמיץ יחסית, הוא לא מפחד לקחת סיכונים אבל מעדיף לבחור בדרך הבטוחה יותר בדרך כלל. יש לו נטייה לפרנויה ולקושי לבטוח באנשים חדשים, אבל כשהוא בוטח במישהו הוא יכול להפקיד בידיו את חייו. הוא טיפוס טוב ושומר חוק אבל הוא יכול להיות מאוד אכזרי למען מטרתו- שיוויון מלא: זה שמעמד הוא סיכוי להצלחה בשאר החיים זו חוסר הוגנות מלאה. כל אדם צריך להתחיל מנק' שווה ומשם לקבוע את מעמדו בזכותו, לא בזכות הוריו וסביו.
 

dragonitzan

פונדקאי ותיק
שאלה
כמה קשה להקים גילדה, אם זה בכלל אפשרי?
בנוסף, כמה מהר נעבור על הדרגות 1-3? אני יכול לתאר דברים בסיפור הרקע שלי כאילו אני בדרגה גבוהה יותר מ-1?
 

The Traveler

פונדקאי ותיק
[mention]הח׳אן הטטרי[/mention]
בתור רעיון כללי, זה בסדר.

[mention]גרגויל[/mention]
הקונספט הכללי נחמד, אבל חסרים לי כמה דברים:
1. מהרקע ששלחת, אני לא יכולה להבין מי הוא וירדו. מה האישיות שלו? מה הרצונות שלו? חוץ מהעובדה שהוא שומר חוק ובן אדם טוב, איך הוא מתנהג? מה המטרות שלו בחיים, רק להביס פושעים? איך החיים ברחוב השפיעו על האופי שלו?
2. אפשר לקבל תיאור של וירדו מבחינה חיצונית?
3. Force grey הם לא הימ"מ, הם בדר"כ לא נלחמים בכנופיות רחוב. הם מגייסים הרפתקנים כדי להלחם באיומים גדולים יותר על העיר. תצטרך לספק סיבה טובה לכך שהם גייסו את וירדו להלחם בפושעים, או אולי לשקול להעביר אותו לקבוצה אחרת כמו הנבלנים או מסדר הכפפה.

[mention]dragonitzan[/mention]
כמובן שזה קשה מאוד להקים גילדה חדשה מאפס - אתה צריך למצוא מקצוע שאין לו גילדה קיימת בעיר, למצוא אנשים שיצטרפו לגילדה, להתעסק עם כל העניינים החוקיים, וכמובן שתצטרך הרבה, הרבה כסף. הדמות שלך ברמה 1 כנראה לא מסוגלת גם להיות ראשית גילדה שהקימה וגם להיות הרפתקנית, אבל אתה יכול להיות מאחת המשפחות של ראשי הגילדאות.
אני מניחה שאתה מתייחס ליכולת שלך להטיל לחשים שתקבל רק ברמה 3? אתה יכול להתייחס לזה ברקע, ונמצא סיבה נראטיבית הגיונית ללמה לא תשתמש בהם עד רמה 3.
 

הח׳אן הטטרי

פונדקאי ותיק
דפ״ד:
שם הדמות: רדארד ארנארסון - Redard Arnarson

רקע: הביצה הגדולה, חבל ארץ נרחב המשתרע בחופי היבשת הצפונית, במקום בו נשפכים שלושת הנהרות הימה. ארץ קשה ובוגדנית הסובלת בקיץ מקדחת ויתושים, ובחורף מכפור וקרח. ארץ שבה הגופות אינן מרקיבות לעולם ופוקחות אליך עיניים מתוך המים העכורים. ארץ שבה אורות ירוקים זרחניים מאירים כמו גחליליות בלילות. ארץ שבה אינך יודע לעולם אם בצעד הבא שלך תדרך על קרקע מוצקה או תשקע עד מותניך במים עכורים ובבוץ. ארץ שבה רק הקשוחים, הסתגלתנים והנחושים ביותר שורדים.

הביצה מיושבת בשבטי ברברים בהירים, ילידי הביצה מאז שהעולם זוכר את עצמו. את מעט האדמה המוצקה הם מנצלים לחקלאות וכרייה, ואילו בתיהם שוכנים במרום הענפים, מוגנים מחיית טרף ומיתושים. את פרנסתם הם מוציאים מעדרי המריותריום שלהם (בהמה פרהיסטורית בגודל חזיר בערך, המזכירה חזיר, פיל, היפופוטם וטפיר), ציד חיות הפרא של הביצה, דיג, ליקוט צמחים וצפרדעי מאכל, וחקלאות דלה להפליא. לזרים אין להם הרבה מה להציע - ברזל הביצות, שנהב מריותריום מועט, כבול ופרוות. החיים הקשים והמלחמה הבלתי פוסקת על מקורות מחייה הפכו את הברברים ללוחמניים, והם מעריכים אומץ, תהילה וכבוד.

למציאות קשה זו נולד רדארד, לפני 22 שנים בערך. משפחתו התפרנסה ממרעה מריותריום, ומגיל צעיר רעה רדארד את העדרים, תחילה עם אביו ארנאר ואחר כך עם אחיו ובני דודיו. השבט היה משפחתי מאוד וכולם הכירו בו את כולם ועזרו זה לזה, ובפועל הוא היה למעשה משפחה מורחבת. בשעות הפנאי רדארד היה מתאבק, מתאגרף, משחק ושט בסירות עם חבריו, או עוזר לגברים האחרים בכריית כבול, דיג וליקוט צפרדעים.

רדארד היה ילד בריא וחזק, והוא שרד את הקדחת והקור, שחישלו אותו. אביו העניק לו חינוך שסיסמתו ״חושך שבטו שונא בנו״, והוא ציפה ממנו לאומץ, כבוד ונחישות, והוא הכה אותו כששיקר, השתפן או עשה שטויות. עם זאת, הוא הכה אותו במידה ובהוגנות, בניגוד לאביו, סבא בראנדולף, שהיה מביא לרדארד סטירות על כל מילה שנייה. מילדותו, סיפרו לו סיפורים על גבורתם של אבותיו, שקטלו דרקוני ביצות, ניצחו פלישות סאהוגינים ואנשי קרפדה שאיימו על הכפר, ונלחמו בשבטים אויבים. מגיל צעיר רדארד היה עד לפשיטות ולמלחמות שבטיות. המלחמה הבלתי פוסקת והחיים הקשים בביצה גרמו לו לפתח עור עבה לכאב, והוא מקבל מוות כדבר מצער אך צפוי, שייתכן מאוד ויקפוץ עליך מחר או מחרתיים, במיוחד אם אתה לוחם, או ילד. הוא חונך להיות לוחם, חונך ערכים של כבוד, אומץ, כוח, הוגנות ותהילה. מגיל 14, הרשה לו אביו להצטרף לפשיטות כנגד שבטים שכנים. בפשיטה הראשונה רדארד פחד מאוד והתרגש מאוד, אך האומץ היה חזק יותר.

בגיל 16 הגיע לבגרות לפי חוקי השבט, וקיבל כמתנה מאביו גרזן. רדארד הצעיר היה להוט להפוך ללוחם אמיתי, וכששמע שסוחר ממי-מצולות עוגן בחופי הביצה, הוא לא היסס לרגע, לקח שריון עור ומגן עץ (את שניהם הביאו לו דודיו), זינק לסירת קאנו ושט במהירות לעבר הספינה. הסוחר הופתע מאוד כשגילה נער ברברי חמוש עומד על סיפונו ומציע לו את שירותיו כשכיר חרב!

הסוחר, שבדיוק היה במסעו ממי מצולות צפונה, בדרכו למכור את היין, התבלינים, כלי הנשק והתכשיטים שבאמתחתו תמורת פרוות רכות ושנהב ממותות, ידע ששודדי ים ומפלצות רבות אורבים בדרכו, והוא קיבל את הצעת הנער המוזר, מצרף אותו ללוחמים ששמרו על ספינתו. כמה מהם היו ברברים, ורדארד התיידד עמם במהרה, ועם זאת הוא התחבר גם עם בני מי-מצולות ולמד מהר את שפת העיר - אך למרבה הצער מוריו היו מלחים, ולכן הוא דובר אותה שוטף, אך במשלב נמוך להפליא.

רדארד המשיך לשמש כשכיר חרב, מעניק את שירותו לסוחרים שונים מהעיר. הוא צבר ניסיון, כבוד ותהילה, אך הוא לא מסתפק במה שיש לו - הוא רוצה עוד. הוא אוהב את האדרנלין והסכנה, גאה בצלקותיו, מחכה בקוצר רוח ליום בו יחזור לביצה כגיבור אגדי ויתקבל אצל משפחתו ושבטו כמנהיג, אולי אף כמלך הביצה…

זה עתה, סיים רדארד מסע נוסף בשירותו של אחד הסוחרים, והלך להתרענן עם ספל מי-דבש בפאב. הוא לא יודע מה מצפה לו..

אופי: רדארד חונך לערכי הלוחם - כבוד, נחישות, הסתמכות עצמית, כנות, צניעות, הוגנות ואומץ. הוא לא אוהב לפגוע בחלשים כי אין בכך תהילה, והוא סולד מאכזריות מיותרת. עם זאת הוא לא אחד שיקריב את עצמו למען החלש, ורחמים, אהבה, איפוק או אלטרואיזם לא נכללים בסט הערכים שלו. החיים הקשים בביצה, ואחריהם חיים כלוחם בספינה, הפכו אותו לקשוח ומסתפק במועט.

מראה: כמו רוב הברברים, רדארד גבה קומה (1.80), ועורו בהיר ומאדים בשמש. שערו בלונדיני כהה, מתולתל על גבול הצמרירי, וארוך מספיק כדי להזדקר סביבו ראשו בצורה ברברית בהחלט. זקן קצר וזיפי מעט מעטר את פניו. כשהוא לא לבוש בבגדי קרב הוא עוטה חולצת בד לבנה ומכופתרת, ומכנסיים וז׳קט חסר שרוולים מעור. בימים שמשיים או גשומים הוא חובש גם כובע רחב שוליים מעור. בביצות ובקרב המלחים נהוג להסתובב יחפים בעונת הקיץ, וההרגל נשאר איתו.

ציוד: רדארד היה נלחם כשכיר ימי, ולכן הוא התרגל ללבוש שריון קל בלבד - שריון העור שהביא עמו מהבית. היות וראשו חשוב לו, הוא קנה בהקדם האפשרי קסדה ברברית (קסדה נורדית) המגינה על ראשו, אפו ועיניו. נוסף לאלו יש לו מגן שהביא מהבית, ועליו מצויירים סמלים דתיים מהביצה - הפטיש של אל הרעם, הצלב של אל השמש וראש העורב של אלת המוות. הוא חמוש בגרזן שקיבל ליום הולדתו ה-16, שאומנם הוא גרזן פשוט מתוצרת פרימיטיבית, אך הוא בורך בידי הכוהנים והשאמאנים של השבט והוא מכוסה רונות וסימנים דתיים, המחזקים את כוחו*.

*קראנצ׳ית זה פשוט עם נזק של Battleaxe במקום handaxe, ואני מניח שזה בסדר כי פשוט הנזק הממוצע עולה ב-2 נקודות והמחיר עולה ל-10 מ״ז.

תמונות:
מריתריום:
Moeritherium.jpg

Moeritherium_NT_small.jpg

הגרזן:
a49d4a1599b1b65441d2a95ae989afb6.jpg

הקסדה (כמובן לא חלודה):
only-existing-viking-age-helmet-norway.jpg
 

The Traveler

פונדקאי ותיק
[mention]הח׳אן הטטרי[/mention]
יופי של רקע, אין לי הערות בנתיים.
לגבי החלק הקראנצ'י, לא כל כך הבנתי למה אתה מתכוון. אתה רוצה גרזן יד עם נזק של גרזן קרב? הרעיון בגרזן יד הוא שהוא נשק פשוט שרוב הקלאסים יכולים להשתמש בו (ולזרוק אותו), בעוד גרזן קרב הוא נשק קרבי שאי אפשר לזרוק. בנוסף, אתה בטוח שאתה רוצה להיות לוחם? נשמע לי שברברי מתאים יותר עבור הקונספט הזה
 

הח׳אן הטטרי

פונדקאי ותיק
The Traveler
תודה.

בעיקרון אני מדמיין את זה כגרזן כזה, אבל עם הלהב המגניב שכבר שלחתי:
merovingian-axe-7509-p.jpg
אני לא בטוח לאיזה קטגוריה זה נכנס. אם זה battleaxe אז אין צורך בקסם והרונות יהיו סתם למגניבות, אם זה handaxe אז נשאיר את זה, ומבחינתי המחיר שינוכה לי מהכסף ההתחלתי יהיה שווה למחיר של גרזן הקרב. בכל מקרה אני ממש לא מתכנן להשליך את הנשק שלי...

הממ... ברברי מתחבר לי יותר ל''לוחם פראי שמשתמש בכוחות שהעניקו לו הרוחות בשביל להיכנס לטראנס הרג בו הוא לא מרגיש כאב'', בעוד שרדארד הוא די לוחם הרפתקן קלאסי - בחור שמחפש כסף ותהילה וששירת כמה שנים כחייל (שכיר אמנם). עם זאת אני מסוגל לדמיין אותו גם כברברי. מה את ממליצה (אני לא בקיא במכאניקה עד כדי כך, ולא בטוח פלאפית מה מתאים יותר)?
 

The Traveler

פונדקאי ותיק
[mention]liorgonen3[/mention]
אחלה של רקע, אהבתי. מזכירה שזאת גרסה פתוחה של ממלכות, אז הזמנים והאירועים כאן לא משנים ויכלו לקרות בכל שלב.
אשמח אם תרחיב טיפה על האישיות של סאנקה, כדי שאוכל לדב"ש אותה כראוי
[mention]גרגויל[/mention]
כרגע הכל סבבה. אשמח אם תעביר את הדפ"ד לpdf, אם נוח מבחינתך. יש כמה גרסאות שאתה יכול למלא באינטרנט.
[mention]הח׳אן הטטרי[/mention]
זה פשוט יהיה battleaxe, הרונות פלאפיות ולא תהיה להן השפעה (בנתיים)
לוחם מסתמך על שנים של אימונים במגוון של כלי נשק, על אסטרטגיות קרב, ועל היגיון צבאי, הברברי מסתמך על הזעם שלו, אמוציות חזקות שהוא מפעיל בקרב כדי לזרוק את עצמו להתקפות חסרות רחמים, ועל כוח טהור יותר מאשר התקפות מדויקות. בחירה שלך
[mention]tales quit wind[/mention]
כרגע אני מחכה שכל מי שהביע התעניינות יגיש רקע. אתה מוזמן גם להגיש בשמחה. בגלל שאני רואה שיש יותר אנשים שרוצים לשחק מאשר כמות האנשים המותאמת לקמפיין, אני אבחר בין ארבעה לחמישה שחקנים אחרי שכולם יגישו.
 
Top Bottom