המפקד האלמוני
פונדקאי ותיק
העונה הראשונה הייתה חדשנית ומגניבה וגם די פורצת דרך מבחינת איכות ההפקה והנראות של הסדרה.
העונה השנייה, שהסתיימה עכשיו, הייתה די מגניבה בסך הכל, אבל התחושה של החדשנות קצת נשחקה באופן טבעי.
הטוב: העונה השנייה הייתה בשיתוף עם אפלTV ובהחלט מרגישים את הכסף הגדול. אם העונה הראשונה צולמה בכל מיני צ'כונות פח באתונה אז עכשיו יש תקציב לוילות יוקרה שאמורות לדמות את צפון-טהרן (גם באיראן צפון העיר יותר יוקרתי ונחשב..), למכוניות מפוארות ולשחקנית בליגה של גלן קלוז שנותנת הופעה טובה. גם יש טוויסטים עלילתיים יפים למיניהם אבל לא ברמה של העונה הראשונה.
הרע: הדמויות עדיין די שטוחות ואנחנו לא מקבלים עליהן מספיק רקע ומידע. חלק מהמניעים של הדמויות לא ברורים מספיק ומילאד מאבד הרבה מהכריזמה שהייתה לו בעונה הראשונה והופך לדב"ש מעצבן. העונה קצרה יחסית (8 פרקים) שזה נוח, אבל הרבה דברים פשוט קורים מהר ונראים די מאולצים. תמר רביניאן היא עדיין הסוכנת הכושלת ביותר שנראתה על מסך טלויזיה או קולנוע כלשהו.
המכוער: הסידרה הרבה יותר בינלאומית ופחות מרגישים את ההקשר הישראלי-איראני שלה. באותה מידה זה היה יכול להתרחש בכל מקום ובין כל מדינות אחרות. כמו כן, יחסית לזה שיש שם הרבה מאוד דמויות איראניות, יש המון קטעים בהם השיחות מתנהלות באנגלית גם כאשר מדובר בדמויות שכולן אמורות להיות דוברות פרסית כשפת אם.
גם חלק מהתלבושות מכוערות להפליא (למשל ערס איראני שלובש חליפת טרנינג לבנה עם הדפסי טיגריסים) אבל זה כנראה לא באג אלא פיצ'ר שאמור להראות את האופנה הקלוקלת של האגאזאדה (בני העשירים של העילית האיראנית).
העונה השנייה, שהסתיימה עכשיו, הייתה די מגניבה בסך הכל, אבל התחושה של החדשנות קצת נשחקה באופן טבעי.
הטוב: העונה השנייה הייתה בשיתוף עם אפלTV ובהחלט מרגישים את הכסף הגדול. אם העונה הראשונה צולמה בכל מיני צ'כונות פח באתונה אז עכשיו יש תקציב לוילות יוקרה שאמורות לדמות את צפון-טהרן (גם באיראן צפון העיר יותר יוקרתי ונחשב..), למכוניות מפוארות ולשחקנית בליגה של גלן קלוז שנותנת הופעה טובה. גם יש טוויסטים עלילתיים יפים למיניהם אבל לא ברמה של העונה הראשונה.
הרע: הדמויות עדיין די שטוחות ואנחנו לא מקבלים עליהן מספיק רקע ומידע. חלק מהמניעים של הדמויות לא ברורים מספיק ומילאד מאבד הרבה מהכריזמה שהייתה לו בעונה הראשונה והופך לדב"ש מעצבן. העונה קצרה יחסית (8 פרקים) שזה נוח, אבל הרבה דברים פשוט קורים מהר ונראים די מאולצים. תמר רביניאן היא עדיין הסוכנת הכושלת ביותר שנראתה על מסך טלויזיה או קולנוע כלשהו.
המכוער: הסידרה הרבה יותר בינלאומית ופחות מרגישים את ההקשר הישראלי-איראני שלה. באותה מידה זה היה יכול להתרחש בכל מקום ובין כל מדינות אחרות. כמו כן, יחסית לזה שיש שם הרבה מאוד דמויות איראניות, יש המון קטעים בהם השיחות מתנהלות באנגלית גם כאשר מדובר בדמויות שכולן אמורות להיות דוברות פרסית כשפת אם.
גם חלק מהתלבושות מכוערות להפליא (למשל ערס איראני שלובש חליפת טרנינג לבנה עם הדפסי טיגריסים) אבל זה כנראה לא באג אלא פיצ'ר שאמור להראות את האופנה הקלוקלת של האגאזאדה (בני העשירים של העילית האיראנית).
