העליתי נושא דומה בפורום אחר (Giant in The Playground, בעבר הייתי פעיל יותר שם), אך לאחרונה חזרו מחשבות בנושא. אשמח לחלוק אותן, לשמוע דעות, ולפתוח דיון.
אדגיש ואומר כי אלו רק מחשבותיי ודעותיי, ואינן "נכון/ לא נכון".
ראשית כל, קצת הסטורייה (שתהיה רלוונטית לאחר מכן):
---------------
מקצוע הפלדין עבר גלגולים מרובים במהדורות. במהדורה הראשונה (הקופסאות), הוא היה למיטב זכרוני אפשרות התפתחות של הלוחם, מדרגה 15 ומעלה (אז היו 36 דרגות, ולאחר מכן מעבר לאלמוות). לוחם סדר הפך לפלדין, לוחם ניטרלי לאביר, ולוחם תוהו לנוקם (אנטי-פלדין).
ב AD&D, הפלדין כבר היה מקצוע בסיס. ושם היה בוודאות "לוחם הקודש, סדר-טוב" העומד כדמות האייקונית של פלדין במהדורות היותר ישנות. אך למקצועות אז היו דרישות בסיס, ולפלדין היו הקשות מכולן, ביניהן דרישה לכריזמה 17. בשיטה שבה גלגלת לרב 3ק6 ל 6 תכונות, ואז הצבת בתכונות שרציתב בשילוב שהמשחק היה בעיקר Old School, עם מיעוט יחסי של אינטראקציה חברתית, והמון לחימה והשרדות, זה היה מס משמעותי, ומנע פעמים רבות יצירת פלדין. זה היה מקצוע חזק, אך מטבע הדרישות אליו, נדיר ביותר... אני זוכר שכבר אז תהיתי- "למה דווקא כריזמה?", אך אגיע לדילמה זו בהמשך.
במהדורה 3.5, בתחילה עדיין היה הפלדין אביר הקודש סדר-טוב. יותר מאוחר יצאו פלדינים ל3 הנטיות הקיצוניות האחרות ("פלדין חופש" תוהו טוב, "פלדין רודן" לסדר רע, ו"פלדין טבח" לתוהו רע). במהדורה זו גם הופיע כחלק מהבסיס מקצוע
ה Sorcerer- מטיל הלחשים הספונטני.
כדי להבדילו מה Wizard, רצו לתת לו תכונה ראשית אחרת להטלת קסם, אך חוכמה הייתה תפוסה אצל הכהן, אז... כריזמה! עד אז כריזמה הייתה בעיקר יכולת השפעה חברתית, אך בשל הפיכתה ליכולת הטלת לחשים כעת, החלו לשלב בה הסברים של "עוצמת נפש/ נוכחות/ עוצמת נשמה/ כח פנימי" שהיו עד עתה מנת חלקה של... תכונת החוכמה בעיקר.
והפלדין, במהדורה זו, צריך גם כריזמה וגם חוכמה בשביל הטלת הלחשים שלו. בכלל, הפלדין במהדורה זו נדרש להרבב מאוד תכונות, אך בשל שימוש נרחב בשיטת "קניית נקודות/ Point buy", היה מאוד קשה לייצר פלדין אפקטיבי, והוא נחשב לאחד המקצועות החלשים ביותר, והכושלים ביותר.
בפתפיינדר (מבחינתי המשך/ שדרוג של 3.5) הוא עדיין "אביר הקודש/ סדר-טוב", אך מבוסס כריזמה וכח בלבד באופן מובהק, ועם מכניקה מאוד משופרת של smite evil, דבר שהפך אותו למקצוע חזק, כיפי, ומאוד תואם את הקונספט.
אינני זוכר מספיק את מהדורה 4 (שיחקתי בה רק מעט). במהדורה 5 הפלדין משנה לא מעט את הקונספט- לא עוד בהכרח "אביר הקודש סדר-טוב" אלא אביר של שבועה ואמונה, כשיש שונות ומרובות (וזה ממש מגניב לדעתי! הוקסמתי מ Oath if the ancients!) ושוב, מבוסס בעיקר יכולת קרבית ו... כריזמה. עדיין קישור חזק לאמונה ולעתים דת.
עד כאן הפתיחה. כעת למחשבותיי בנושא, שחלקן מתבססות על תפיסתי את הפלדין, הבנתי את התהליכים והגלגולים שלו:
------‐--‐---------------------------
1- למה כריזמה? למה לא חוכמה?
הפלדין, במהות הכי בסיסית ועמוקה שלו, נתפס מבחינתי כאיש הלוחם נגד כוחות ויצורי קיצון בעולם (בין אם אלו כוחות רשע, דרקונים, שדים, זוועות מעולמות חיצוניים, אלים ושליחיהם, וכו'), ובנוסף איש עם מערכת אמונה וערכים יחסית קיצוניים ו"מתעלים" על מרבית שאר האוכלוסייה. (גם במהדורה 5, תלוי השבועה). ב"מתעלים" אני מתכוון שהם בדרך כלל יותר מוקצנים מערכי אמונות מקבילות באותה נטייה/ מערכת אמונה/ דת.
הפלדין הוא דמות שבבסיסה היא קיצונית- מניעים, אמונה, ותפיסה קיצונית, המובילים לחיים מסוכנים, קיצוניים, מול התנגדות קשה. אין זה ה"הרפתקן המקרי" שבמקרה נקלע לכך, או מחפש התהילה/ אוצר. גם אם אין בכך כל רווח, הפלדין היה מטבעו הופך לסוג של הרפתקן, ומחפש את ה Extreme ככה"נ. למרות השימוש המקובל במילה "קיצוני" עם קונוטצייה שלילית ("פנאטי" וכדומה), אין בכוונתי לרמוז כי זה מרכיב שלילי. כמו המדען שמאוד מתמקד בתחום ספציפי ומקריב הרבה בשביל כך, כמו אסטרונאוטים שמקדישים המון מחייהם כדי לצאת להרפתקאה מטורפת וסופר מסוכנת, הקיצוניות אינה בהכרח שלילית, אך היא קיצונית- נמצאת בקצוות החווייה האנושחץית, בהשוואה לשאר האוכלוסייה. הפלאדין חי בקצוות, לא בנורמה או במרכז, מעצם אמונתו ופועלו.
האם אדם כזה, שתפיסת החיים שלו עומדת תמיד במבחנים קשים, גם מול אוייביו, אך גם מול תפיסות בני בריתו, האוכלוסייה בה הוא חי, ושהוא לרב נתפס כיוצא דופן, קיצוני, ולעתים אף מעט לא- אנושי/ על-אנושי, נדרש יותר לכריזמה? או לחוכמה?
אני רואה את הפלדין כאדם שעבר התלבטויות מוסריות (לטוב ולרע), דילמות מוסר ואמונה, והעמקה מאוד משמעותית ערכית, ודרך חיים, מול המון גורמים, ושיצא מכך מחוזק ומלא אמונה דרך שמאוד זרה, ולעתים מפחידה, למרבית האוכלוסייה, כולל חבריו ובני בריתו. (הי, זה מעורר רתיעה גם בלא מעט שחקנים לשחק עם פלדין! ויש על כך לא מעט סיפורים רעים לצערי...). הפלדין נתפס בעיניי כלוחם החכם, ולאו דווקא הלוחם הנחמד, החברתי, המקובל והמשפיע.
Good Doesn't have to be nice... ככלות הכל.
בנוסף- במרבית המקרים, לפלדין יש קשר הדוק לדת, אמונה, לעתים אלים ומקדשים. אפילו הפלדינים שאינם שייכם לדת מוסדרת או מאמינים באלים ספציפיים, לרב בעלי מערכת אמונה וקוד בעלי מאפיינים ונופח דתי. ודת, במבוכים ודרקונים, מקושרת יותר לחוכמה, בעוד כריזמה בעיקר (למרות הפרשנות הנוספת שניתנה במהדורה 3.5 בשביל הצדקת ה Sorcerer), עדיין בעיקר לשכנוע, השפעה חברתית, מניפולציה.
אז מדוע הקישור לכריזמה נטמע? לדעתי ממספר טעמים:
- חלק מהתדמית של "אביר קודש" מקושרת לסיפורי אגדות מהמיתוס הארתוריאני, מסעות הצלב, וכדומה, ששם לגיבור ניתנו גם תכונות של יופי, השפעה, משיכה ועוד.
- ב AD&D, הדרישה לכריזמה גבוהה נוצרה כחסם ומס, על מנת להצדיק את נדירות המקצוע בעולם, ובקבוצות השחקן. לגרום לו להיות "מיוחד ונדיר".
- במהדורה 3.5 ההצדקה ל Sorcerer גרמה למעבר של יותר ויותר מקצועות להיות מבוססי כריזמה.
הדבר נבע בשל המעבר של מבוכים ודרקונים ממשחק חקירה, השרדות והרפתקאה, להפוך למשחק תפקידין יותר מבוסס משחק דמות, אינטראקציה לא אלימה ויצירת סיפורים ועלילות.
כריזמה נהפכה להיות חשובה, והיה צורך לאפשר יותר מקצועות שבהם כריזמה משמעותית. משם והלאה יש יותר ויותר מקצועות מבוססי כריזמה.
- במקביל, התשרש בצורה כלשהיא שהפלדין הוא מעין "מנהיג טבעי". בשילוב עם התפיסה הבסיסית שהמסירות שלו ל"סדר טוב" (לפחות במהדורות מוקדמות מ5), היא יותר מאשר של השאר, שהפלדין הוא מעין "סופר טוב/ טוב אקסטרא/ Holier than though", נוצרה מעין "גושפנקא" לכך שהפלדיו הוא סופר טוב, ושכולם אוהבים אותו (כי הוא כריזמתי!) ולכן הוא אמור להיות מנהיג.
אך בפועל, בקבוצות משחק מרובות? זה גרם לאנטגוניזם קשב למקצוע הפלדין. מדוע? כי הפלדין מגיע עם שתי "הצדקות" ישר מהקופסה, לכך שהוא "צריך להנהיג"- הוא טוב יותר מכם, וכריזמתי יותר מכם. מזכיר משהוא? זכות אצילים.... ורובם לא אהובים. במקום שהפלדין יוערך על אומץ לב, לחימה מול אוייבים נוראיים, ובשל חוכמת חיים גם בתנאים איומים, נוצר המצב ששחקנים רבים מצפים להערכה בשל היותם פלדין, ולא בשל מה שביצעו. הדבר גרם לכך ששחקנים רבים בשל כך שנאו פלדינים....
לדעתי? אם היינו משנים את הפלדין, שיהיה יותר מבוסס חוכמה, ולאו דווקא כריזמה, היינו מקבלים את הלוחם החכם, שאינו בהכרח אהוב, מקובל, ולעתים די זר לחברה, אך שמוכן (ומחפש!) להלחם מול איומים בלתי נתפסים, באומץ מעורר השראה, ועם חוכמת חיים ואצילות דרך מעשה, במקום הלוחם הפופולרי ובעל הנוכחות, אך בלי חוכמת חיים מתאימה
היינו מקבלים את הלוחם הפילוסוף, ולא הלוחם "המגניב". את זה, אפשר להשאיר ל Swashbuckler ודומיו.
2- ההפיכה לפלדין:
האמת, נזכרתי בכך בזמן כתיבת המענה להצעת מקצוע הליץ' של האיש הצעיר, כשחשבתי שמי שרוצה לשחק ליץ', מחפש לרב את הסיפור והתהליך מאחורי כך- החיפוש אחר הסוד, אבדן הרסן והאנושיות בחיפוש אחר חיי אלמוות ועוצמה, והתדרדרות לכדי זוועות בשאיפה חסרת המעצורים לכח, עד כדי ביצוע הטקס הנורא וההפיכה לליץ'.
פלדין, במידה רבה, (לפחות לדעתי), אמור להיות תהליך דומה. אני מאוד נמשך לאופי המשחק של הפלדין, וכמעט כל הדמויות ששיחקתי (לא שהיו הרבה) מקבלות מאפייני אישיות של פלדין בשלב מסויים (אפילו כשניסיתי לשחק מכשף טריקסטר המומחה באשליות והטעייה). אינני יודע למה... אולי בשל שאיפתי לשחק מישהוא יותר אמיץ וטוב ממני?
אך סטיתי מהנושא. תמיד היה לי מוזר לראות פלדין כדמות בדרגה ראשונה. פלדין מבחינתי, בהיותו דמות קיצון, היה צריך לעבור תהליך משמעותי כדי להגיע לשם. אני בהחלט מתחבר לתפיסה של המהדורה הראשונה, ששם פלדין היה גלגול של לוחם מנוסה, לאחר נסיון רב, והתמדה בעקרונות מוסר. תמיד כשדמיינתי לשחק פלדין, לא הצלחתי לקבל אותו כמתחיל מדרגה ראשונה. תמיד הוא היה מתחיל כלוחם, גנב, איש דת או מקצוע אחר, בטרם מעבר תהליך התפתחות, ואז הפיכה לפלדין.
אך מאז מהדורה 3.5 ומעלה, התהליך דורש Multiclassing, ולרב הינו פחות אטרקטיבי בשל כך.
3- משחק ותפקיד הפלדין בחבורה:
ייתכן חלקית כהמשך של סיום הנקודה הראשונה, אך לדעתי פלדין אינו צריך לצפות לתפקיד מנהיג, או אף לתפקיד של מצפן מוסרי/ כופה מוסר. משחקי הדמות הטובים ביותר של פלדינים אליהם נחשפתי, עשו די ההפך- הפלדין היה שותף אמיתי לחבורה, לא עליון עליה בשום צורה, אלא כאחד מהם, עם דעה מוצקה (או מתלבטת, דילמות מוסריות עדיין יכולות לקרות!) משלו. הפלדין ניכר במסירות לערכיו, אומץ ליבו, ודוגמא אישית, לא בהטפת מוסר.
.Don't preach your values, act by them.
רק כעצה כללית.
לסיכום:
--------------
הפלדין מבחינתי, הוא אחד הקונספטים האייקוניים של פנטזיה. במידה רבה, אחד מהקונספטים האייקוניים של גבורה.
אני חושב שניתן לתפוס (ולשחק!) אותו בצורה מאוד פשטנית, שטחית, ולעתים אך מרגיזה ומקשה, אך ניתן גם לתפוס (ולשחק!) אותו עם עומק, אנושיות, ואם זאת ערכיות שלא באה כמובנית מעליה, אלא כתוצאה של חוכמה שנרכשה ע"י עמידה בדילמות ומבחני נפש ואמונה, והשתפרות דרכם. ואני חושב שהפלדין המהסס, המתחבט, שעדיין עובר מסע, ושעדיין גדל, לומד מחבריו, מחכים וממשיך ללחום באומץ רב מול הבלתי ייאמן, יכול להוות כיף לשחקן, לחבורה ולמשחק.
אך אלו רק דעותיי... מהן דעותיכם?
אדגיש ואומר כי אלו רק מחשבותיי ודעותיי, ואינן "נכון/ לא נכון".
ראשית כל, קצת הסטורייה (שתהיה רלוונטית לאחר מכן):
---------------
מקצוע הפלדין עבר גלגולים מרובים במהדורות. במהדורה הראשונה (הקופסאות), הוא היה למיטב זכרוני אפשרות התפתחות של הלוחם, מדרגה 15 ומעלה (אז היו 36 דרגות, ולאחר מכן מעבר לאלמוות). לוחם סדר הפך לפלדין, לוחם ניטרלי לאביר, ולוחם תוהו לנוקם (אנטי-פלדין).
ב AD&D, הפלדין כבר היה מקצוע בסיס. ושם היה בוודאות "לוחם הקודש, סדר-טוב" העומד כדמות האייקונית של פלדין במהדורות היותר ישנות. אך למקצועות אז היו דרישות בסיס, ולפלדין היו הקשות מכולן, ביניהן דרישה לכריזמה 17. בשיטה שבה גלגלת לרב 3ק6 ל 6 תכונות, ואז הצבת בתכונות שרציתב בשילוב שהמשחק היה בעיקר Old School, עם מיעוט יחסי של אינטראקציה חברתית, והמון לחימה והשרדות, זה היה מס משמעותי, ומנע פעמים רבות יצירת פלדין. זה היה מקצוע חזק, אך מטבע הדרישות אליו, נדיר ביותר... אני זוכר שכבר אז תהיתי- "למה דווקא כריזמה?", אך אגיע לדילמה זו בהמשך.
במהדורה 3.5, בתחילה עדיין היה הפלדין אביר הקודש סדר-טוב. יותר מאוחר יצאו פלדינים ל3 הנטיות הקיצוניות האחרות ("פלדין חופש" תוהו טוב, "פלדין רודן" לסדר רע, ו"פלדין טבח" לתוהו רע). במהדורה זו גם הופיע כחלק מהבסיס מקצוע
ה Sorcerer- מטיל הלחשים הספונטני.
כדי להבדילו מה Wizard, רצו לתת לו תכונה ראשית אחרת להטלת קסם, אך חוכמה הייתה תפוסה אצל הכהן, אז... כריזמה! עד אז כריזמה הייתה בעיקר יכולת השפעה חברתית, אך בשל הפיכתה ליכולת הטלת לחשים כעת, החלו לשלב בה הסברים של "עוצמת נפש/ נוכחות/ עוצמת נשמה/ כח פנימי" שהיו עד עתה מנת חלקה של... תכונת החוכמה בעיקר.
והפלדין, במהדורה זו, צריך גם כריזמה וגם חוכמה בשביל הטלת הלחשים שלו. בכלל, הפלדין במהדורה זו נדרש להרבב מאוד תכונות, אך בשל שימוש נרחב בשיטת "קניית נקודות/ Point buy", היה מאוד קשה לייצר פלדין אפקטיבי, והוא נחשב לאחד המקצועות החלשים ביותר, והכושלים ביותר.
בפתפיינדר (מבחינתי המשך/ שדרוג של 3.5) הוא עדיין "אביר הקודש/ סדר-טוב", אך מבוסס כריזמה וכח בלבד באופן מובהק, ועם מכניקה מאוד משופרת של smite evil, דבר שהפך אותו למקצוע חזק, כיפי, ומאוד תואם את הקונספט.
אינני זוכר מספיק את מהדורה 4 (שיחקתי בה רק מעט). במהדורה 5 הפלדין משנה לא מעט את הקונספט- לא עוד בהכרח "אביר הקודש סדר-טוב" אלא אביר של שבועה ואמונה, כשיש שונות ומרובות (וזה ממש מגניב לדעתי! הוקסמתי מ Oath if the ancients!) ושוב, מבוסס בעיקר יכולת קרבית ו... כריזמה. עדיין קישור חזק לאמונה ולעתים דת.
עד כאן הפתיחה. כעת למחשבותיי בנושא, שחלקן מתבססות על תפיסתי את הפלדין, הבנתי את התהליכים והגלגולים שלו:
------‐--‐---------------------------
1- למה כריזמה? למה לא חוכמה?
הפלדין, במהות הכי בסיסית ועמוקה שלו, נתפס מבחינתי כאיש הלוחם נגד כוחות ויצורי קיצון בעולם (בין אם אלו כוחות רשע, דרקונים, שדים, זוועות מעולמות חיצוניים, אלים ושליחיהם, וכו'), ובנוסף איש עם מערכת אמונה וערכים יחסית קיצוניים ו"מתעלים" על מרבית שאר האוכלוסייה. (גם במהדורה 5, תלוי השבועה). ב"מתעלים" אני מתכוון שהם בדרך כלל יותר מוקצנים מערכי אמונות מקבילות באותה נטייה/ מערכת אמונה/ דת.
הפלדין הוא דמות שבבסיסה היא קיצונית- מניעים, אמונה, ותפיסה קיצונית, המובילים לחיים מסוכנים, קיצוניים, מול התנגדות קשה. אין זה ה"הרפתקן המקרי" שבמקרה נקלע לכך, או מחפש התהילה/ אוצר. גם אם אין בכך כל רווח, הפלדין היה מטבעו הופך לסוג של הרפתקן, ומחפש את ה Extreme ככה"נ. למרות השימוש המקובל במילה "קיצוני" עם קונוטצייה שלילית ("פנאטי" וכדומה), אין בכוונתי לרמוז כי זה מרכיב שלילי. כמו המדען שמאוד מתמקד בתחום ספציפי ומקריב הרבה בשביל כך, כמו אסטרונאוטים שמקדישים המון מחייהם כדי לצאת להרפתקאה מטורפת וסופר מסוכנת, הקיצוניות אינה בהכרח שלילית, אך היא קיצונית- נמצאת בקצוות החווייה האנושחץית, בהשוואה לשאר האוכלוסייה. הפלאדין חי בקצוות, לא בנורמה או במרכז, מעצם אמונתו ופועלו.
האם אדם כזה, שתפיסת החיים שלו עומדת תמיד במבחנים קשים, גם מול אוייביו, אך גם מול תפיסות בני בריתו, האוכלוסייה בה הוא חי, ושהוא לרב נתפס כיוצא דופן, קיצוני, ולעתים אף מעט לא- אנושי/ על-אנושי, נדרש יותר לכריזמה? או לחוכמה?
אני רואה את הפלדין כאדם שעבר התלבטויות מוסריות (לטוב ולרע), דילמות מוסר ואמונה, והעמקה מאוד משמעותית ערכית, ודרך חיים, מול המון גורמים, ושיצא מכך מחוזק ומלא אמונה דרך שמאוד זרה, ולעתים מפחידה, למרבית האוכלוסייה, כולל חבריו ובני בריתו. (הי, זה מעורר רתיעה גם בלא מעט שחקנים לשחק עם פלדין! ויש על כך לא מעט סיפורים רעים לצערי...). הפלדין נתפס בעיניי כלוחם החכם, ולאו דווקא הלוחם הנחמד, החברתי, המקובל והמשפיע.
Good Doesn't have to be nice... ככלות הכל.
בנוסף- במרבית המקרים, לפלדין יש קשר הדוק לדת, אמונה, לעתים אלים ומקדשים. אפילו הפלדינים שאינם שייכם לדת מוסדרת או מאמינים באלים ספציפיים, לרב בעלי מערכת אמונה וקוד בעלי מאפיינים ונופח דתי. ודת, במבוכים ודרקונים, מקושרת יותר לחוכמה, בעוד כריזמה בעיקר (למרות הפרשנות הנוספת שניתנה במהדורה 3.5 בשביל הצדקת ה Sorcerer), עדיין בעיקר לשכנוע, השפעה חברתית, מניפולציה.
אז מדוע הקישור לכריזמה נטמע? לדעתי ממספר טעמים:
- חלק מהתדמית של "אביר קודש" מקושרת לסיפורי אגדות מהמיתוס הארתוריאני, מסעות הצלב, וכדומה, ששם לגיבור ניתנו גם תכונות של יופי, השפעה, משיכה ועוד.
- ב AD&D, הדרישה לכריזמה גבוהה נוצרה כחסם ומס, על מנת להצדיק את נדירות המקצוע בעולם, ובקבוצות השחקן. לגרום לו להיות "מיוחד ונדיר".
- במהדורה 3.5 ההצדקה ל Sorcerer גרמה למעבר של יותר ויותר מקצועות להיות מבוססי כריזמה.
הדבר נבע בשל המעבר של מבוכים ודרקונים ממשחק חקירה, השרדות והרפתקאה, להפוך למשחק תפקידין יותר מבוסס משחק דמות, אינטראקציה לא אלימה ויצירת סיפורים ועלילות.
כריזמה נהפכה להיות חשובה, והיה צורך לאפשר יותר מקצועות שבהם כריזמה משמעותית. משם והלאה יש יותר ויותר מקצועות מבוססי כריזמה.
- במקביל, התשרש בצורה כלשהיא שהפלדין הוא מעין "מנהיג טבעי". בשילוב עם התפיסה הבסיסית שהמסירות שלו ל"סדר טוב" (לפחות במהדורות מוקדמות מ5), היא יותר מאשר של השאר, שהפלדין הוא מעין "סופר טוב/ טוב אקסטרא/ Holier than though", נוצרה מעין "גושפנקא" לכך שהפלדיו הוא סופר טוב, ושכולם אוהבים אותו (כי הוא כריזמתי!) ולכן הוא אמור להיות מנהיג.
אך בפועל, בקבוצות משחק מרובות? זה גרם לאנטגוניזם קשב למקצוע הפלדין. מדוע? כי הפלדין מגיע עם שתי "הצדקות" ישר מהקופסה, לכך שהוא "צריך להנהיג"- הוא טוב יותר מכם, וכריזמתי יותר מכם. מזכיר משהוא? זכות אצילים.... ורובם לא אהובים. במקום שהפלדין יוערך על אומץ לב, לחימה מול אוייבים נוראיים, ובשל חוכמת חיים גם בתנאים איומים, נוצר המצב ששחקנים רבים מצפים להערכה בשל היותם פלדין, ולא בשל מה שביצעו. הדבר גרם לכך ששחקנים רבים בשל כך שנאו פלדינים....
לדעתי? אם היינו משנים את הפלדין, שיהיה יותר מבוסס חוכמה, ולאו דווקא כריזמה, היינו מקבלים את הלוחם החכם, שאינו בהכרח אהוב, מקובל, ולעתים די זר לחברה, אך שמוכן (ומחפש!) להלחם מול איומים בלתי נתפסים, באומץ מעורר השראה, ועם חוכמת חיים ואצילות דרך מעשה, במקום הלוחם הפופולרי ובעל הנוכחות, אך בלי חוכמת חיים מתאימה
היינו מקבלים את הלוחם הפילוסוף, ולא הלוחם "המגניב". את זה, אפשר להשאיר ל Swashbuckler ודומיו.
2- ההפיכה לפלדין:
האמת, נזכרתי בכך בזמן כתיבת המענה להצעת מקצוע הליץ' של האיש הצעיר, כשחשבתי שמי שרוצה לשחק ליץ', מחפש לרב את הסיפור והתהליך מאחורי כך- החיפוש אחר הסוד, אבדן הרסן והאנושיות בחיפוש אחר חיי אלמוות ועוצמה, והתדרדרות לכדי זוועות בשאיפה חסרת המעצורים לכח, עד כדי ביצוע הטקס הנורא וההפיכה לליץ'.
פלדין, במידה רבה, (לפחות לדעתי), אמור להיות תהליך דומה. אני מאוד נמשך לאופי המשחק של הפלדין, וכמעט כל הדמויות ששיחקתי (לא שהיו הרבה) מקבלות מאפייני אישיות של פלדין בשלב מסויים (אפילו כשניסיתי לשחק מכשף טריקסטר המומחה באשליות והטעייה). אינני יודע למה... אולי בשל שאיפתי לשחק מישהוא יותר אמיץ וטוב ממני?
אך סטיתי מהנושא. תמיד היה לי מוזר לראות פלדין כדמות בדרגה ראשונה. פלדין מבחינתי, בהיותו דמות קיצון, היה צריך לעבור תהליך משמעותי כדי להגיע לשם. אני בהחלט מתחבר לתפיסה של המהדורה הראשונה, ששם פלדין היה גלגול של לוחם מנוסה, לאחר נסיון רב, והתמדה בעקרונות מוסר. תמיד כשדמיינתי לשחק פלדין, לא הצלחתי לקבל אותו כמתחיל מדרגה ראשונה. תמיד הוא היה מתחיל כלוחם, גנב, איש דת או מקצוע אחר, בטרם מעבר תהליך התפתחות, ואז הפיכה לפלדין.
אך מאז מהדורה 3.5 ומעלה, התהליך דורש Multiclassing, ולרב הינו פחות אטרקטיבי בשל כך.
3- משחק ותפקיד הפלדין בחבורה:
ייתכן חלקית כהמשך של סיום הנקודה הראשונה, אך לדעתי פלדין אינו צריך לצפות לתפקיד מנהיג, או אף לתפקיד של מצפן מוסרי/ כופה מוסר. משחקי הדמות הטובים ביותר של פלדינים אליהם נחשפתי, עשו די ההפך- הפלדין היה שותף אמיתי לחבורה, לא עליון עליה בשום צורה, אלא כאחד מהם, עם דעה מוצקה (או מתלבטת, דילמות מוסריות עדיין יכולות לקרות!) משלו. הפלדין ניכר במסירות לערכיו, אומץ ליבו, ודוגמא אישית, לא בהטפת מוסר.
.Don't preach your values, act by them.
רק כעצה כללית.
לסיכום:
--------------
הפלדין מבחינתי, הוא אחד הקונספטים האייקוניים של פנטזיה. במידה רבה, אחד מהקונספטים האייקוניים של גבורה.
אני חושב שניתן לתפוס (ולשחק!) אותו בצורה מאוד פשטנית, שטחית, ולעתים אך מרגיזה ומקשה, אך ניתן גם לתפוס (ולשחק!) אותו עם עומק, אנושיות, ואם זאת ערכיות שלא באה כמובנית מעליה, אלא כתוצאה של חוכמה שנרכשה ע"י עמידה בדילמות ומבחני נפש ואמונה, והשתפרות דרכם. ואני חושב שהפלדין המהסס, המתחבט, שעדיין עובר מסע, ושעדיין גדל, לומד מחבריו, מחכים וממשיך ללחום באומץ רב מול הבלתי ייאמן, יכול להוות כיף לשחקן, לחבורה ולמשחק.
אך אלו רק דעותיי... מהן דעותיכם?
עריכה אחרונה:
