• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות
  • דרקוניקון 2022 מגיע בסוף אוגוסט
    הכנס חוזר ב 25-26 באוגוסט, לאחר הקורונה ועם המון משחקים והפתעות. פרטים נוספים באתר הכנס.
    לשאלות, תהיות וקריאות עידוד, הגיבו בנושא.

מוות עגום - עץ משחק

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
חזית (מינרון) -

IN
כשהוא פותח את דלת החדר, הוא כאילו מרגיש גל אנרגיה גדול המונע ממנו לזוז, אם כי הוא מצליח לעמוד על מקומו ולא להיגרר אחורה. החדר עצמו מכיל ריהוט פשוט בלבד, כאילו מדובר בחדר נוי שנועד לפאר את הצ'יפטן. הוא מזהה שהקסם הוא סוג כלשהו של שליטה מוחית, ולרגע מרגיש מבולבל באשר לסיבותיו להיכנס לחדר הזה. הוא כמעט וסוגר את הדלת, עד שנזכר במה שיודע - ראסטאריס היא בת בריתם, אולי אף משרתתם, של האילית'יד. בכוח רצון רב הוא פוסע אל החדר, נאבק באנרגיה שמנסה לדחוף אותו, וסוגר את הדלת מאחוריו. כשהדלת נסגרת, החדר הופך לדומם, והכוח נעלם. עם זאת, נראה שהחדר ריק מלבד מעיטורים כאלו ואחרים.
 

Nextorl

The Crescent Archmage
צוות הפורום
"אני אתייחס לחיילים שלי כפי שאמצא לנכון, ואם אחד מהם יתנהג כמו ילד ולא כמו חייל, אתנהג אליו בהתאם. " ת'ונד עונה בסבר פנים חמור. "ועכשיו, איפה עיסת הבשר המדוברת? "
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
חזית(רוי)-
מינרון חושב לרגע, מסדיר מחשבות. הוא יודע מה נכון ומה לא נכון. ראסטריס אויבת שעובדת בשביל מצליפי המוח, אביו אותו דבר. הקסם לא ישפיע על מה הוא חושב על חברים שלו, זה דורש הכנה מראש שלא קרתה פה. אבל זה מסביר את העניין עם המינוטאורים. כל מינוטאור עובר קסם כזה שגורם לו לראות את ראסטריס כגורם עילאי. סביר להניח שיש את אותו הקסם על שאר הדלתות. הוא צריך לעשות משהו כדי שזה לא יתעוות לו בראש.
הוא לוקח את הפטיש שלו שמשנה צורה לסכין ומניח את ידו על הקרקע. הוא מתרכז לרגע. חושב על המטרה שבשבילה הוא בא, לא להרוג, להראות. להוכיח את הכל ולפתור הכל. הוא נזכר בזה. והוא יודע איך מטפלים בזה.

הדרך למנוע הפרעות במחשבה או ברגש היא פשוטה. צריך לעורר רגש חזק יותר וחד יותר. תזכורת שתישאר אצלו. התנועה חדה הוא דוקר את מרכז ידו, חודר אותה ועושה חור דרכה. הוא עוצר את עצמו מלעשות קול בכאב, דמו זולג לכל עבר. אבל ברגע שהוא מבצע את הדקירה, הוא נשבע שבועה.
״אני לא אשכח את מטרתי, אני לא אפול לקסמים של המצליפים ואני אשאר חד וחזק כמולם לא משנה איך יינסו לרסן אותי״ הוא מעביר במחשבתו את השבועה, יודע שאפילו שהיא חסרת קול היא חזקה ככל אחרת.

הוא מרים את ידו, מסתכל דרך החור. אפילו עם ההתחדשות שלו, ייקח לזה כמה ימים להחלים וזה עלול לעשות צלקת. בסדר, זה רק מראה את חוזק השבועה שלו. הוא שולף מתיקו תחבושות ומכסה את הפצע, אסור שהוא ישאיר עקבות שיחשפו אותו. לאחר מכן הוא מסתכל סביב, סוקר את כל החדר ומחפש בו. שהוא מסיים, מוצא או לא מוצא משהו, הוא נכנס בדלת שממול, בודק מה יש שם.
Meta
תפיסה: 13+19= 32.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
חזית (ת'ונד) -

IN
"הם כבר לא החיילים שלך" עונה נארין בחוסר סבלנות. "מתנה תמיד יכולה להילקח בחזרה, והמלך עשה זאת. לשאלתך, אני אסמן את המקום של הגופות במפה שאתן לך. הם עוד לא עיסה כרגע, אני מקווה - רצוני שתגיע אליהם לפני ותגן עליהם מפני זה. אני אדאג לקבל את פניהם של זאדאריה, מארי והדרו האחר" הוא נותן לת'ונד רונות, והכוהן מקדש אותן בברכתו של גארדיום. נארין נראה מרוצה, לוקח אותן. "ואתקין את אלו בשערים".

חזית (מינרון) -

IN
הדלת נפתחת אל חדר ריק, אך ראייתו חדה, והוא מזהה שחלק מהאבן של הרצפה אינו אמיתי. אשלייה, ככל הנראה, אך הוא רואה דרכה. הוא יורד בפתח במהירות, נופל קצרות אל עבר משטח אבן נוסף. מערה סודית מתחת לארמון, ככל הנראה. הוא מרגיש את הכוח המאגי מנסה לגרור אותו משם שוב, אך הוא נאבק בו בהצלחה, ממשיך להתקדם על אף רצונו החצוי. הוא מגיע אל עבר דלת עץ נעולה, ושומע מבפנים קולות לא מובנים, מעוותים. מתחת לדלת זולג אור ירוק מהחדר, מצביע ללא ספק על קסם שקורה בפנים.
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
חזית(רוי)-
חבל למינרון שאף אחת מהחיות לא פה לתמוך בו. אבל הוא ייאלץ להסתדר. נראה שהוא הגיע למאורת השדים, בוא נראה אם הוא ייצא ממנה חי. הוא פותח את הדלת, במקרה הלא סביר שהיא נעולה, הוא פשוט ישבור אותה ויינתן אותה מהצירים.
 

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
החזית (אדראן)-
In
אדראן אפילו לא שם לב הפעם ליחס של ורנון, פשוט מהנהן, ואז מסתכל על ורנון "אם אתה רוצה להגיע אליהם במהירות, אני יכול לקחת אחד מכם אליהם עכשיו" הוא אומר לו בפשטות "אני יודע שאתה לא סומך עליי, אבל אף אחד מאיתנו לא רוצה שהם ילחמו כרגע."
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
חזית (מינרון) -

IN
הדלת נעולה, והוא שובר אותה בכוחו הגדול, פורץ את העץ ונכנס אל החדר העגול, בו יש מזבח באמצע. המזבח קורן באור ירוק, וראסטאריס עצמה כורעת ברך מולו, אם כי לא נראה שהיא מתפללת או מתקשרת עם משהו, אלא סובלת.
"אסור שהם יבינו את המארג ואת מעורבותנו. נכשלת, עבד, וכעת עלייך למות" קול זר נשמע, אך מינרון לא שומע אותו דרך אוזניו... הוא כאילו שומע אותו במוחו, אף על פי שהדבר כמובן לא הגיוני. האור הירוק שזורח מהמזבח מתחיל לעטוף את ראסטאריס, והיא אפילו לא מספיקה לזעוק בכאב לפני שהוא מכלה אותה לחלוטין, לא משאיר דבר. החדר הופך לחשוך עתה, והנוכחות הזרה הסתלקה זה מכבר.

חזית (אדראן) -

IN
הוא מביט בו לרגע וקם, לוקח את חרבו המעוקלת. "אני לא סומך עליך, אבל אני סומך על עצמי. יש בי חלק שרוצה שתנסה משהו, אולי קסוול שלח אלי סוף סוף מתנקשים" הוא עוזב את המדורה, מתקדם אל הדשיר.
"אם אתה עוזב אני חופשי ללכת ולדבר עם לורד הוראן" אומר אריאן לורנון. "אני בספק שאנשיו לא ראו את המדורה, אז לפחות כדאי שאתן לו הסבר לפני שישלח גששים להביט מסביב. עשו זאת במהירות".
"אחריך" אומר ורנון לאדראן, שומר יד אחת על חרבו.
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
חזית(רוי)-
פספסתי, חושב לעצמו מינרון. הם ידעו שהוא בא, זה רע. מינרון מדליק לפיד, הוא רוצה לדעת אם יש משהו בחדר שיכול לשמש אותו. לאחר שהוא בודק את זה הוא חוזר חזרה. אין מצב שזה נגמר בזה, הוא נשאר מוכן לכל מה שיבוא.
Meta
מבוכים: 16+14= 30.
תפיסה: 10+19=29.
מאגיה: 19+8= 27.
 

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
החזית (אדראן)-
In
אדראן מסתכל על ורנון, "אני לא הולך לנסות לפגוע בך, אני מאמין של מאנורה" הוא אומר לו, מגלגל מעט את עיניו, אך לא נראה שורנון מהדק פחות את אחיזתו בחרב. אדראן פשוט מתעלם ממנו.

הוא מוביל אותו אל בין העצים, שם נוצת-רוח נמצאת, נראה כאילו כבר תפסה לעצמה שועל קטן לאכול. "תתייחס אליה בכבוד והיא תתייחס אליה בהתאם" הוא אומר לו. "זה לא ייקח הרבה זמן" הוא אומר לנוצת רוח בלחישה, ואז עולה על גבה.

"השלג והגובה ימנעו מהם מלראות אותנו עוברים מעל הטירה, וייתנו לנו גם מבט אווירי על האזור. ראיתי עשן יוצא מאחת מהמערות בדרך לכאן, אני מנחש שהם שם" הוא אומר לו בפשטות.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
חזית (מינרון) -

IN
הוא חש בתסכול את האנרגיה המאגית חומקת מהחדר, נעלמת, ולא מצליח למצוא דבר אחר. ככל הנראה ראסטאריס תקשרה כאן עם האילית'יד, ונראה שהתככנית הדגולה של השבט רומתה בעצמה לכדי שירות. אפילו שאריותיה הקטנות נעלמו לחלוטין, התפוגגו אל תוך ההילה המאגית הנעלמת. המזבח עצמו מתפרק לכדי שברי אבנים לא מזוהות, ונראה כי האילית'יד מתחילים למחוק את עקבותיהם.

הוא חוזר אל טאאנסר, אך שם לב שיש סביב הבית הקטן שלו יותר מינוטאורים מהרגיל, והם צופים בכל יוצא ונכנס. הוא מתקרב, אך להיכנס לשם ללא ספק ימשוך את תשומת ליבם של יותר מעשרה מינוטאורים.

חזית (אדראן) -

IN
הוא רואה את נוצת-רוח ואחיזתו בחרב נרפית לרגע, כשהוא שולח אליה חיוך, מתקרב באיטיות. הגריפינית בוחנת אותו, וכעבור כמה שניות כאילו שולחת הנהון אישור. הוא מוריד את כפפתו הימנית ומלטף בעדינות את נוצותיה. "מרהיבה, ממש כמו בסיפורים..." הוא ממלמל לעצמו. "מהו שמה?" הוא שואל ומטפס עליה בזהירות, ממשיך ללטף אותה מעט כשהוא מעליה, עד שלבסוף הקור מכריח אותו ללבוש את כפפתו מחדש.
 

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
החזית (אדראן ואחות בלב)-
In
"נוצת-רוח" אומר אדראן. הוא מסמן לחיה, והיא עולה אל האוויר, "תחזיק חזק" הוא אומר לורנון. אדראן טס גבוה יותר ממה שהוא טס רוב המסע, שכן רוב המסע הוא ניסה לא להעניק לאנאראק מבט טקטי על מקומות וכעת הוא מנסה להשיג אחד כזה. הם עוברים מעל הטירה, ורואים את הטירה וסביבתה. אדראן מנסה לצייר את זה כמפה בראשו, שיותר מפורטת מהמפה שהוא קיבל מקסוול.

הוא מסתכל אל המערות מן יצא העשן. "אתה יודע באיזו מהן הם נמצאים?" הוא אומר, מעט צועק שכן השלג מקשה על השמיעה בגובה שכזה. אם ורנון מכוון אותם, הם טסים אל המקום. אם לא, אדראן פשוט מוביל אותם אל המערה ממנה הוא ראה את העשן יוצא לפני שהוא נחת לדבר עם ורנון ואדראן.

אדראן לא יודה בזה עדיין בפני ורנון, אבל הוא סומך על האיש, בעקבות מה שמארי אמרה לו. הוא מאמין לה שהאיש בלבו אדם טוב, ועד אז? אדראן התמודד כבר עם הקיסר האלפי ואלפארי קסוול- קצת חוסר אמון זה לא מה שישבור אותו.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
חזית (אדראן) -

IN
ורנון מחייך בפה מלא כשהם עולים אל האוויר, אפילו נותן לצעקת התלהבות לצאת מפיו כשנוצת-רוח נוסקת אל השמיים הקרירים. הוא צוחק בשמחה, ולעומת אדראן לא מביט מטה אל טירתו של הלורד, בבירור נהנה מהמסע הראשון שלו על כנפיה של גריפינית. הוא עונה לאדראן, נהנה מספיק כדי לזנוח את הטון הציני ופשוט מדבר אליו כרגיל, וכשנוצת-רוח נוחתת לבסוף לא רחוק מהמערה אליה ורנון כיוון אותם, הוא מתקשה לרדת ממנה, כאילו לא רוצה שהרגע ייגמר. "משהו מיוחד..." הוא ממלמל כשהוא יורד לבסוף מהחיה הגדולה, מוריד שוב את כפפתו ומלטף אותה בשקט. לאחר מכן הוא לובש אותה מחדש, ועוטה על עצמו רצינות שוב. "אתה חייב להיות טוב, אם הם נתנו לך גריפינית" הוא מתחיל להתקדם אל עבר המערה, כשאורות המדורות מבפנים משמשות להם מטרה ברורה.
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
חזית(רוי)-
ואפילו למרות זאת, הוא נכנס פנימה. הוא קורא בקול, אומר שיש מינוטאור מעולף ליד הארמון ושמישהו פרץ פנימה.

זה לא שקר, הוא באמת פרץ ובאמת עייף מינוטאור. אבל אם המצליפים כבר יודעים על הנוכחות שלו, לפחות זה שהוא מספר לשומרים לא אמור להשפיע הרבה.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
חזית (מינרון) -

IN
התרגיל עובד, ומכשהם שומעים שפולש נמצא בארמון, הם מתחילים לרוץ בחדוות קרב, צמאים להקיז דם. הוא נכנס ומוצא את השניים, באופן משעשע במעט, בדיוק באותה עמדה בה עזב אותם - הילמאר רוכן על השולחן, ממלמל לעצמו דברים בשפה אותה מינרון לא מבין, וטאאנסר עדיין נמצא עמוק בתוך המדיטציה שלו, דומם כאבן.
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
חזית(רוי)-
מינרון ממתין, הוא מנסה להוריד מעצמו את האשליה של הילמאר בעזרת מחשבה. לא בטוח אם זה יעבוד או לא. הוא מחליף את התחבושות על היד שלו, שעדיין לא הפסיקה לדמם, הכאב גם לא חלף, גם לא יחלוף עד שהוא יפתור את השבט הזה מהשליטה של מצליפי המוח. אבל מינרון נושם נשימה עמוקה, הכאב הזה זה כלום לעומת מה שאבות השבט בטח מרגישים על גורלו, גורל שהוא יציל.

הוא מחכה יחד עם הילמאר וטאאנסר, נכנס גם הוא למדיטציה. אבל לעומתם הוא לא מנסה להקשיב לרוחות או לקסם. הוא מקשיב למישור שבו הוא נמצא. לטבע. הקולות של טיפת מים שנופלת מנטיף, אבן קטנטנה שמתגלגלת במרחק. הדים של צעדים וקריאות של השבט. המעמקים מחוברים כולם במנהרות והקול עובר בכולן. הוא יכול לשמוע הכל, כל מה שקורה. הוא רק צריך להתרכז כמו תמיד, להבין מה הוא צריך לסנן בראשו ומה לא, סינון שבא מאינסטינקט חבוי שנמצא בתוכו. הוא מנקה את הראש, מנסה לסלק את הקסם שמפריע לו. הוא שומע כל מה שקורה באוהל, הנשימות שלו, של הילמאר ושל טאאנסר. הדם הזורם בעורקיהם והמילים שהילמאר ממלמל. הוא מתחיל להרחיב את טווח השמיעה שלו למסביב לאוהל, טיפה יותר, כדי שיוכל להכין את עצמו.
עכשיו הוא מוכן, מוכן למה שיבוא. המצליפים לא יוותרו בקלות. אבל הוא מחכה, ממתין, מקשיב.שומר על ערנות במדיטציה השקטה שלו. ערנות שתשמור על החיים של טאאנסר, הילמאר ושלו.
 

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
החזית (אדראן)-
In
"כאשר אתה מאמין במטרה שלך, הרבה דברים הופכים לקלים" הוא אומר לו בפשטות. הוא משאיר את נוצת רוח בכניסה, מוגנת מן הרוח ועם זאת לא מספיק בפנים בשביל למשוך תשומת לב. הוא בספק אם בסופו של דבר היא באמת לא תמשוך תשומת לב, אבל עד שהיא תעשה את זה- הוא מקווה כי הוא יהיה כבר פנוי מדיבור עם האנשים שפה.

הוא מתקדם ביחד עם ורנון.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
חזית (מינרון) -

IN
כשהוא יושב שם, כאילו מנותק מן העולם, הוא מרגיש מעין הילה טמאה יורדת ממנו לכמה שניות, כאילו כוח קדוש שומר עליו לרגע, מזהיר אותו כנגד הרשע. הוא שומע מילים, אם כי אין בהן קול או מראה של מישהו, הן כאילו מופיעות בראשו... אך לא באותה הדרך שבה מצליפי המוח משתמשים בקסמים שלהם. בצורה נשגבת יותר, אלוהית יותר.

"אם יצליחו למוטט את המארג שלהם עלי לפקוח עין קרובה עוד יותר... זמן למעשה שיכריע את הכף. אין אסכן את כל מה שאקבל בגללם, את אשר אנאראק הבטיח לי. עלי להמשיך ולעקוב אחריהם".

הוא מרגיש את ההילה הטמאה חוזרת, תוהה איך לא שם לב אליה קודם, ויודע עתה כי פעולותיו נצפות על ידי כוח עוין. לא ברור מי או מה, אך הדבר רואה את תנועותיו.

מינרון מרגיש לאחר מכן קשר אחר מתעורר, חיותיו. מקס, ארכימדס, קרל ודוב נכנסים אל הבקתה הקטנה, ממלאים אותה כמעט עד אפס מקום. על פי מבטו של חזיר הבר נראה כי הם הצליחו במשימה, והדוב מביט בעניין במתרחש מסביב.

חזית (אדראן) -

IN
הם נכנסים אל המערה, אורות המדורה מרקדים כשדים חיים ואף מסנוורים אותם לרגע בחוזקם. העשן, שיוצא גם מהכניסה, כמעט מעוור אותם תחילה, אך הם מתרגלים אליו וממשיכים, לאחר כמה שיעולים שחושפים את מיקומם. לא עוברים כמה רגעים בתוך מערת האבן הארוכה וקבוצת אורקים, גובלינים ואף דובלינים מתקרבת, נושאת נשקים. שלושה במספר מכל גזע, הם מוכנים לקרב, מחזיקים בגרזנים ובאלות מלחמה.
"האם סוף סוף שינית את דעתך, לורד, או שעלינו להראות לך את עוצמתנו בדרך הקשה?" שואל אחד מהדובלינים, מחייך בצימאון דמים כשהוא מביט בשניים.
"אנחנו לא כאן בשמו של אף לורד. אני ורנון סירף, פיקדתי על כוחות הצפון של הנביא ברסאיוס. זה דשיר אדראן, מהאימפריה האלפית שהממלכה סירבה לתגבר. אין לנו שום אהבה לאוזארד, באנו לסייע לכם".
"נשמע כמו הרבה דיבורים בשביל שני בני אנוש שנכנסים לכאן חמושים" הוא אומר. "אולי כדאי שבכל זאת נבדוק שאתם לא פולשים? יש לי את ההרגשה שכסף בא-" הוא נקטע על ידי פגיון ששלח ורנון היישר לראשו, מפספס בכמה סנטימטרים.
"אני טוב מספיק כדי לפספס בדיוק, כמו שאני טוב מספיק כדי לפגוע לך בין העיניים. קח אותנו אל מאקוגה או שתביא אותו אלינו, אם אתה לא רוצה להכניס אותנו. אני לא אבקש שוב" הוא שולף את חרבו המעוקלת, ונראה שהצגת הכוח הקטנה עבדה עליהם - העבדים לשעבר נסוגים, כשאחד מהגובלינים ממלמל לעברם להישאר במקומם. ורנון מחכה שהם ילכו, ולאחר מכן מביט באדראן.
"צריך להמשיך, לא לתת למאקוגה זמן להתכונן אלינו. אם הוא לא יהיה בעמדה לתקוף, אולי יסכים לדבר".
 

Nextorl

The Crescent Archmage
צוות הפורום
"אז אתה אומר שהמלך פיטר אותי? אין לו דברים יותר חשובים לעשות בארת'רק?" ת'ונד מקדש את אבני הרונות. "אני אחכה למפה, המפקד." הוא אומר בחיוך ממורמר מעט, מסדר את נשקו.

META
דת לקידוש הרונות- 10 בקוביה, 12 תוסף. 22 סה"כ.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
חזית (אדראן) -

IN
הם מתקדמים במהירות במבוך המנהרות, מנסים לאתר את הדרך הנכונה על ידי הקולות המגיעים מבפנים. טפיפות הרגליים נשמעות מכל כיוון, וורנון אוחז בחרבו באדיקות, ממלמל לעצמו שמארב מגיע עוד רגע. עם זאת, לבסוף אחד האורקים מתקרב, בבירור לא מרוצה שהשניים הגיעו עד כאן. "בואו" הוא אומר בפשטות, והשניים מתקדמים, עוקבים אחריו במבוך הקטן, עד שהם מגיעים לאולם אבן גדול. הם עומד למעלה, כשממתחת עשרות מערות פנימיות מהם מגיעים קולות של לוחמים אינספור, עשרת אלפים, על פי דבריו של אלפארי.

ממעל, על גשר האבן שהם עומדים, נמצא כס אבן. אורק גדול, הענק ביותר שאדראן ראה בכל חייו, ישוב עליו ומביט בהם, מחזיק ביד אחת גרזן מלחמה וביד שנייה גולגולת של בן אנוש. לצידו נמצא הובגובלין שמביט בהם בעיניים מצומצמות, שוקל כמה דברים באותו הזמן. האורק, קירח ומקועקע בסימני עבדות על כל חזהו השרירי, קם מכסאו. פניו חלקים מכל שיער מלבד גבותיו, אשר נראה שרק התחילו להתאושש לאחרונה.
"נשרף במהלך התקפת פתע עם כמה מאנשיו ולחם כשהלהבות אוחזות בו" אומר בשקט ורנון לאדראן, כשהאורק מתקדם.

"אז, סוף סוף האימפריה המחורבנת שולחת מישהו. ואתה, ורנון, מגיע שוב להתחנן. מה אתם רוצים?" הוא שואג בעוצמה, מגיע לעיקר, כשמהמערות שמסביב מגיעות תרועות רבות, קולותיהם הצווחניים של הגובלינים משולבים עם קולות עמוקים יותר של אורקים ודובלינים.

חזית (ת'ונד) -

IN
נארין מחכה עד שהטקס מסתיים, אך לא מצליח להבליג על ההערה בקשר למלך. "יש לו" הוא אומר בקול נרגז. "מעדיף למלא את היום שלו בשטויות. קח" הוא נותן לו את המפה, וניכר שהמרחק לא גדול, בהחלט בגבול הפטרול ההגיוני. "אם הם אבדו כל כך קרוב אלינו, אני לא רוצה לדמיין כמה קרובים הם. פשוט דאג שלא יעלו מקברם" הוא לוקח את הרונות. "ועשה זאת במהירות, בבקשה. עבודתנו עוד רבה".
 
Top Bottom