בהמשך לשאלה שעוף החול שאל כאן:
www.pundak.co.il
מה הופך משחקי תפקידים לגונזו?
המונח "גונזו" מגיע מעולם העיתונות שם הוא מתייחס לתחקירים עיתונאיים שבהם העיתונאי הופך את עצמו לחלק מהסיפור וחולק עם הקוראים את מחשבותיו, תחושותיו ועמדותיו ולא מנסה בכלל להיות דווחן אובייקטיבי. הכתיבה מודעת לעצמה ועם הרבה שימוש בשפה קלילה וסלנג.
במשחקי תפקידים, המשמעות היא דומה אבל גם קצת שונה. לדעתי אלה המאפיינים העיקריים:
א) מודעות לזה שמדובר במשחק ולא נסיון לכתוב אפוס. יחס קליל למדי לעלילה, לדמויות ולהשלכות של מעשיהן.
ב) פחות הקפדה על הפרדת דמות ושחקן. במשחק יהיו רפרנסים תרבותיים, ממים ובדיחות שמופנים לשחקנים, הידע וההשקפות של השחקנים והמנחה יוקרנו דרך הדמויות. הרגשה של "שבירת הקיר הרביעי" במשחק מידי פעם.
ג) קשה לי לתת לזה כותרת שמתארת את זה, אבל משהו בתיאורים ירגיש פשוט פחות "הו" ויותר... איך להגדיר את זה? תמוה-משהו.
למשל, אם שר הטבעות היה מתוקצר בסגנון גונזו, זה היה יוצא משהו כמו "גמד במשבר גיל העמידה יוצא להשמיד טבעת שדוד שלו גנב מאיזה חולה נפש, שמסתבר ששייכת לשד בלי גוף שנראה כמו עין ענקית שדופק לאנשים את המוח. בדרך למטרה כל מיני טיפוסים שנראים ומתנהגים כמו ערבים-נאצים על סמים מנסים להרוג אותו ואת החברים שלו. על הדרך יש איזה בחור מוזר שמנסה להיות מלך וקוסם שדומה לאליהו הנביא שהולך מכות עם חצי מהרעים בספר, במיוחד שד ענקי ומלוכלך שחמוש בציוד שגנב ממועדון סאדו".
ד) ויתור מוחלט על נסיונות לדיוק היסטורי ותרבותי. זוטון שמפעיל פאב באיגלו קסום שנמצא בנווה מדבר בדרך לפירמידה? הגיוני לגמרי! אבירים וקוסמים שחוקרים חללית של חייזרים? בטח! - כל אלה דברים שהיו בהרפתקאות רשמיות.
ה) ערבוב בין זמנים, תרבויות ותקופות. נינג'ות ודרואידים נגד אצטקים זה רעיון הגיוני לגמרי.
אלה בגדול העיקרים של הגונזו. דעתכם?
הערכות למגמות הבאות במו"ד
ההערכות האלה הן מאוד תחושINT ומבוססות על מה שאני רואה בפרסומים השונים שמגיעים לפורום. שווה יהיה לבדוק את הפוסט הזה בעוד שנה ובעוד שלוש שנים ולראות כמה דייקתי או טעיתי. 1 - שולחן משחק וירטואלי של מכשפי החוף, עם אפשרויות סליקה ותשלום. זה לא ממש הצליח בעבר, אבל עכשיו יש שולחנות משחק עצמאיים שלא...
www.pundak.co.il
מה הופך משחקי תפקידים לגונזו?
המונח "גונזו" מגיע מעולם העיתונות שם הוא מתייחס לתחקירים עיתונאיים שבהם העיתונאי הופך את עצמו לחלק מהסיפור וחולק עם הקוראים את מחשבותיו, תחושותיו ועמדותיו ולא מנסה בכלל להיות דווחן אובייקטיבי. הכתיבה מודעת לעצמה ועם הרבה שימוש בשפה קלילה וסלנג.
במשחקי תפקידים, המשמעות היא דומה אבל גם קצת שונה. לדעתי אלה המאפיינים העיקריים:
א) מודעות לזה שמדובר במשחק ולא נסיון לכתוב אפוס. יחס קליל למדי לעלילה, לדמויות ולהשלכות של מעשיהן.
ב) פחות הקפדה על הפרדת דמות ושחקן. במשחק יהיו רפרנסים תרבותיים, ממים ובדיחות שמופנים לשחקנים, הידע וההשקפות של השחקנים והמנחה יוקרנו דרך הדמויות. הרגשה של "שבירת הקיר הרביעי" במשחק מידי פעם.
ג) קשה לי לתת לזה כותרת שמתארת את זה, אבל משהו בתיאורים ירגיש פשוט פחות "הו" ויותר... איך להגדיר את זה? תמוה-משהו.
למשל, אם שר הטבעות היה מתוקצר בסגנון גונזו, זה היה יוצא משהו כמו "גמד במשבר גיל העמידה יוצא להשמיד טבעת שדוד שלו גנב מאיזה חולה נפש, שמסתבר ששייכת לשד בלי גוף שנראה כמו עין ענקית שדופק לאנשים את המוח. בדרך למטרה כל מיני טיפוסים שנראים ומתנהגים כמו ערבים-נאצים על סמים מנסים להרוג אותו ואת החברים שלו. על הדרך יש איזה בחור מוזר שמנסה להיות מלך וקוסם שדומה לאליהו הנביא שהולך מכות עם חצי מהרעים בספר, במיוחד שד ענקי ומלוכלך שחמוש בציוד שגנב ממועדון סאדו".
ד) ויתור מוחלט על נסיונות לדיוק היסטורי ותרבותי. זוטון שמפעיל פאב באיגלו קסום שנמצא בנווה מדבר בדרך לפירמידה? הגיוני לגמרי! אבירים וקוסמים שחוקרים חללית של חייזרים? בטח! - כל אלה דברים שהיו בהרפתקאות רשמיות.
ה) ערבוב בין זמנים, תרבויות ותקופות. נינג'ות ודרואידים נגד אצטקים זה רעיון הגיוני לגמרי.
אלה בגדול העיקרים של הגונזו. דעתכם?
