• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

מהדורה 4 מה הבעיה במהדורה ארבע?

כי היא משחק מחשב. דבר ראשון - תיאור, חברים. אז כן, יש שורה-שתיים של תיאור לכל כוח, ופסקה אחת למפלצת, אבל זה ממש לא עוזר לי להבין מה בדיוק קורה!
ואם יש נטיות (איכס), אז אם כבר שיהיו יותר מפורטות מ''טוב סדר, טוב, חסר נטייה, רע, רע תוהו.'' או ש''טוב סדר'' יהיה יותר מ''טוב מאוד'' ו''רע תוהו'' יהיה יותר מ''רע מאוד''. למה לכל הרוחות אני לא יכול להיות טוב תוהו? רע סדר?
ממש כותבים לי איך לשחק כל דבר. לא איכפת לי אם הלוחם טנק, אני רוצה סער, אבל בלי היכולות של הנוכל והסייר! לא איכפת לי אם הגובלין אורב (סתם דוגמה) אני רוצה שהוא יקפוץ בראש וילחם בלי פחד עד שימות כי הקוסם כוח -1 נתן לו אגרוף! :)
ועוד אפרט כשיהיה לי עוד זמן.
 
אין שום בעייה במהדורה 4, יש הרבה שיגידו שהיא המהדורה הכי טובה של מו"ד. היא הייתה די שונה מכל מהודרה שיצאה לפניה ולקחה את המשחק למקום קצת אחר ממהדרות קודמות, אז אנשים שהיו רגילים לסגנון הרגיל קצת פחות התחברו אליה בהתחלה.

אין טעם לחפור על כל ההבדלים, אני פשוט אגיד שמו"ד 4 הייתה שונה ואנשים לא אוהבים דברים שונים ולכן הייתה להם סוגשל התנגדות.
 
אין טעם לחפור על כל ההבדלים, אני פשוט אגיד שמו"ד 4 הייתה שונה
ברור לי שהיא לא גרועה אובייקטיבית (את זה ניתן לומר בעיקר על שיטות שלא עומדות במטרות שהציבו לעצמן). אני מנסה להבין מה ההבדל הגדול בינה לבין שיטות מו"ד אחרות.
 
ברור לי שהיא לא גרועה אובייקטיבית (את זה ניתן לומר בעיקר על שיטות שלא עומדות במטרות שהציבו לעצמן). אני מנסה להבין מה ההבדל הגדול בינה לבין שיטות מו"ד אחרות.
בגדול אנשים התעצבנו על מהדורה 4 מכמה סיבות שונות.

קהל שמרגיש נבגד
מהדורה 3.5 ניפחה את עצמה לדעת עם ספרי הרחבה רבים ושונים ועם רישיון מאוד נדיב ליוצרים צד ג', והרבה אנשים השקיעו בה הרבה יותר מקום על המדף מכל מהדורה אחרת של מבוכים ודרקונים *לפני כן ולאחר מכן*. יצאו לה בערך 8 עולמות מערכה רשמיים ושניים מהם גם קיבלו ליין ספרי הרחבה שלם משלהם (אברון וממלכות נשכחות שלכל אחד מהם היה מספר דו-ספרתי של ספרי הרחבה).
מצד שני, היו מלאאא חוקים סותרים שהצטברו לאורך הספרים וגרמו לפערי עוצמה בולטים ולשילובי מקצועות או כשרונות שבורים לחלוטין בהתאם לספרים שהיו לך באוסף.

כאשר מכשפי החוף הודיעו שהם עובדים על מהדורה חדשה, הקהל היה מוכן לקבל "מהדורה 3.75", אבל לא היה מוכן לעבור למשחק שדורש ממנו להחליף את כל ספרי התוכן המכאני שלו לגמרי (כזכור, מו"ד 3.5 הייתה מאוד דומה למו"ד 3 וההמרה ביניהן הייתה יחסית פשוטה).
מאחר שהרישיון היה פחות חופשי משל מו"ד 3.5, יוצרים צד ג' העדיפו להמשיך להוציא מוצרים על בסיס הרישיון של מו"ד 3.5 וכך לתמוך במוצרים שהם כבר הוציאו ולעתים עדיין לא סיימו למכור את המלאי שלהם. הדוגמה הקלאסית היא כמובן חברת Paizo, שהכריזה כמעט מייד על פאת'פיינדר.

שינוי אומנותי מובהק
במעבר המהדורה, מכשפי החוף החליפו את רוב הצוות האומנותי ואת סגנון הציור לסגנון צבעוני וחלק יותר, מה שכמובן הוסיף לרתיעה של הקהל שהיה רגיל לסגנון ה"מחוספס" של מוד"מ 2 ושל מו"ד 3-3.5.

צעדים נוספים בכיוון קיים של המשחק - מהר מדי
המהדורות הראשונות של מו"ד היו עשירות בהשפעות מוות מיידי סתם כך ובגלגולי תכונות גרועות ביצירת הדמות. מוד"מ 2 ואחריה מו"ד 3 לקחו צעדים איטיים לכיוון מצד שאף שחקן לא יהיה מאוכזב מאיך שיצאה הדמות המתחילה שלו בדרגה 1, וצמצמו בהדרגה את המצבים של מוות מיידי, במיוחד בדרגות נמוכות כשאין גישה ללחש החייאה.

מהדורה 4 המשיכה באותו קו ונתנה דגש על "מערך תכונות לבחירה" במקום גלגול קוביות, נתנה לכולם יותר נק"פ התחלתי והפחיתה את מצבי הניטרול האוטומטי השונים. זה היה צעד בכיוון שהמשחק ממילא הלך אליו, אבל כנראה היה צעד גדול מדי. אנשים לא רצו שאשף מתחיל ימות בקרב נגד חתול רחוב, אבל גם לא רצו שהוא יוכל להתמודד מול שלושה גובלינים בו-זמנית. במו"ד 4 כולם התחילו גיבורים, אבל הקהל רצה שהדמויות יעבדו קשה בהתחלה.
שים לב שמו"ד 5 הרבה יותר "אכזרית" ממו"ד 4, אבל הרבה הרבה פחות אכזרית מהמהדורות שבאו קודם לכן.

צעדים לכיוון חדש בעיצוב המשחק
מו"ד 3-3.5 הקריסו את עצמן עם בעיות איזון מצטברות ועם קושי נוראי באיזון התקלויות, אז מכשפי החוף לקחו צעדים לאזן בין המקצועות ולאזן התקלויות.
הבעיה המיידית היא שהם עשו זאת על ידי כך שכל המקצועות נראו מבחינת עיצוב יכולות - אותו הדבר. לדוגמה לכל הדמויות בדרגה 1 היו שתי יכולות קרב מיוחדות שאפשר להפעיל תמיד, יכולת קרב אחת שאפשר להפעיל ומתרעננת במנוחה קצרה, ויכולת קרב אחת שאפשר להפעיל ומתרעננת במנוחה ארוכה.
מהר מאוד מכשפי החוף קיבלו את הביקורת והתחילו להוציא מקצועות נוספים שעובדים אחרת אבל עדיין עובדים, כולל גרסאות חלופיות למקצועות קיימים (לוחם בלי יכולות "יומיות", לדוגמה) אבל זה קרה רק אחרי שאנשים קראו את ספר הבסיס הראשון והתעצבנו עליו מכדי לבדוק ספרי הרחבה.

הסרת המסכה על מו"ד כמשחק ממוקד קרבות
מו"ד היה תמיד ועודנו משחק ממוקד קרבות טקטיים. ברור, תמיד כתוב משהו על זה שלא חייבים לשחק עם מיניאטורות, אבל למען האמת תכנון המשחק התבסס תמיד על שימוש במיניאטורות. זה מתבטא בהמון חוקים כמו התקפה מזדמנת, איגוף, ירי לתך קפא"פ, מחסה וכן הלאה, שאפשר להתעלם מהם ואז מגלים שזה מייתר בערך 10% מהיכולות והכשרונות במשחק, ונותן יתרון לא צפוי ללוחמי טווח על פני לוחמי קפא"פ שפתאום קל יותר לפגוע בהם וקשה להם יותר לתקוף ממה שתוכנן. במו"ד גם תמיד היו תפקידים טקטיים. כולם ידעו שאשף אמור לעמוד מאחור ושפלאדין אמור ללבוש שריון כבד ולהחזיק מגן ולגרום למפלצת להרביץ לו.

אנשים יכולים לדבר תמיד על משחק מו"ד שלא היה קרב בכל המפגש, אבל אם נסתכל על יכולות הדמות, כמעט כולן קשורות לקרב ולניהול משאבי קרב. במו"ד 5, המקצוע שנחשב לקוי הוא הסייר, שהוא היחיד שיש לו יותר יכולות התמצאות בשטח מאשר יכולות קרב ולכן הוא צולע בלחימה בדרגות גבוהות. מו"ד מבוססת מאוד על "איזון" שהוא "כל השחקנים צריכים להרגיש שהם תורמים באתגר" אבל היא יודעת להתמודד כמעט אך ורק עם אתגרים מסוג "נלחמים במפלצות עד המוות".

אבל למרות כל זאת - אנשים לא רוצים את האמת בפרצוף. הם רוצים "שישקרו" להם (יש סרט מאוד מוצלח על זה). הם *יודעים* שמו"ד ממוקדת קרב, אבל הם רוצים *להרגיש* שיש מאחוריה עולם שוקק חיים שיש בו עוד דברים חוץ מלחימה, והדמויות איכשהו במקרה מוצאות את עצמן תמיד בקרב עד המוות מול מפלצות.

מו"ד 4 עשתה את מה ששחקנים רבים ראו לבלתי נסלח, והסירה את המסכה. היא דיברה בגלוי על קרב טקטי ועל מפת משבצות. היא ציינה תנועה ומרחקים במשבצות על מפת הקרב כדי לעזור לך לשחק קרב עם מיניאטורות, ודאגה שלכולם יהיו קצת יכולות לא-קרב והמון יכולות קרב וגם טרחה לציין לגבי כל יכולת האם היא חלק ממשאבי הקרב של הדמות או בונוס נחמד מהצד כמו יכולת למצוא עקבות, כדי ששחקן מתחיל לא יתחיל לחפש עקבות בזמן שיש פה גובלינים וכל השחקנים הוותיקים יגלגלו עיניים שיש גובלינים אז למה אתה לא תוקף עם שתי חרבות כמו סייר. היא הגדירה לכל מקצוע מה הוא "אמור" לעשות בקרב, באמצעות הוספת תיאור "תפקיד".
הכוהן תמיד היה "אמור" לרפא בזמן קרב במבוכים ודרקונים (תראה כמה ממים יש באינטרנט על קבוצה שכועס על כוהן ש"לא עושה את העבודה שלו") אבל רק במו"ד 4 היה כתוב בתיאור המקצוע "התפקיד שלך הוא מנהיג ולכן אתה צריך לרפא את החברים שלך" או "התפקיד שלך הוא מגונן לכן אתה צריך לנסות לעמוד בין המפלצת ובין החברים שלך."
וזה הרגיז הרבה אנשים, כי הם לא רצו שהמסכה תיעלם. האשליה היא חלק מהחוויה.

תזמון רע מאוד
כל מהדורה חדשה של מו"ד נתקלה בשונאים ותיקים. קהל שמרגיש נבגד, שינויים אומנותיים, שינויי עיצוב - תמיד מכעיסים מישהו. היו אנשים שכעסו במהדורה 3 איך אלף יכול להיות ברברי ולא רק לוחם או קוסם. אבל לכל המהדורות הישנות היה יתרון שלא היה למו"ד 4: יתרון של רשת קטועה. אנשים יכולים היו לכעוס, אבל לא היה להם את מי לשכנע ואיפה לשכנע.

יוטיוב נפתחה לציבור בשנת 2005. פייסבוק נפתחה לציבור בשנת 2006. כאשר מכשפי החוף הכריזו על מהדורה חדשה, כל השחקנים הכועסים יכלו למצוא איש את רעהו מאוד בקלות על פני כל העולם, להכעיס עוד יותר זה את זה ולהדהד את הכעס גם כלפי אנשים שבכלל לא היה להם מושג שיש בעיה. אנשים שהתחילו לשחק מבוכים ודרקונים ב-2010 התחילו בדרך כלל עם מו"ד 3 או עם פאת'פיינדר בגלל שכשהם חיפשו קבוצה למשחק או שאלו על ספר החוקים בחנות, על כל מגיב אחד שענה להם לשאלה עטו כמה עשרות מגיבים שאמרו להם לא להתקרב למהדורה 4 כי היא גרועה, לא מו"ד, לא משחק תפקידים, או שהיא בכלל משחק מחשב.

עם זה מכשפי החוף לא הצליחו להילחם, משום שהם כבר היו בשלבי עבודה מתקדמים על המשחק כשהדבר פורסם והזעם גאה. אבל הם למדו.

כשהכריזו על מו"ד 5, מכשפי החוף רתמו את הרשתות החברתיות לתועלתם ושחררו סדרה של גרסאות פלייטסט מאוד מאוד שונות זו מזו ולצידן שורה ארוכה של סקרי דעת קהל, לא כדי לבדוק איזון של המשחק אלא בעצם כדי לבדוק מה מתקבל הכי טוב בקהל. הכל עבר בסקרים - רשימת המקצועות, תכונת המפתח להטלת לחשי מכשף, דרך דירוג המיומנויות, בחירת סגנון הציור של מפלצות ועוד.
 
העניין אם 4 היה שהיא ניסתה לכסות מלא דברים תחת הרעיון של "כוח", לכל דמות יש כוחות, הם היו הלחשים של הדמות, ההתקפות שלה, היכולות המיוחדות, כל כוח התבסס בעיקר על יכולות התקפיות חוץ מכוחכות ספציפים שהיו יכולים להיות רלבנטים גם מחוץ לקרב.
בניגוד למו"ד אחר שבה כשלוחם תקוף הוא פשוט תוקף, במו"ד 4 כלשוחם תוקף הוא צריך לבחור איזה כוח הוא משתמש (שהיו מחולקים לכוחות של פעם ביום, כוחות של פעם בהתקלות, וכוחות לפי רצון), זה כולל גם איך שמפלצות עובדות (סוגשל) ולכן בעיקרון השיטה הרגישה קצת יותר ממוקדת קרבות מאשר דברים אחרים. אם אני זוכר נכון זה גרם לאנשים להרגיש שלקחו להם קצת את האיג'נסי על הדמות שלהם כי עכשיו כל מה שהם מסוגלים לעשות מופיע בפסקת נתונים, אבל שוב זה פשוט העניין שזה היה שונה, לא שזה היה רע.
 
אני לא חושב שזאת כל האמת. יש אנשים שבשבילם מהד' 4 היתה המהדורה הראשונה.. וזה לא זכור לטוב בשבילם.



ולי באופן אישי לא היו שום דיעות קדומות. האמת שממש רציתי להבין מה קורה שם בשביל משחק של rui.
אולי המקרה שלי ושל אותו היוטובר הם לא מייצגים, אבל לא כל התנגדות למשהו אפשר לנפנף כ"זקן צועק על עננים"
 
בפשטות מהדורה 4 עבדה על מערכת חוקים שונה מזו של שאר המהדורות שבמקור נועדה למשחק מחשב. המשחק היה הרבה יותר סגור מבחינת מה שאפשר לעשות הרבה יותר כבד מבחינת חוקים והיו בו רק 4 דמויות בסיסיות עם כמה שינויים שהיו בעיקר קוסמטים בין תת הסוגים.
בעוד שלא בהכרח היה מדובר במשחק רע הוא היה שונה מאוד ולא ממש הרגיש כמו מבוכים ודרקונים.
 
"מהדורה 4 היא משחק מחשב" זה לחלוטין טיעון קש. למהדורה 4 היו כמה מהמערכות היותר טובות לדברים מחוץ לקרב- אתגרי מיומנויות וטקסים (שהפרידו בצורה מאוד ישירה ומאוד יעילה בין לחשי הקרב והלחשים שמחוצה לו)- אבל כמו שנרוביאן אמר היא הסירה את המסכה וברגע שאמרו לך בפנים "זה משחק קרבות" אנשים החליטו לקרוא את זה "זה כמו משחק מחשב שכול מה שיש בו זה קרב!"

אני מסכים לחלוטין עם ההודעה של נרוביאן מעליי, אבל רוצה להוסיף עליה- שכן למהדורה 4 הייתה התחלה נוראית
ההרפתקה בסוף הספר למנחה של מהדורה 4 היא הרפתקה ממוקדת קרבות לחלוטין ולא מוצלחת במיוחד. ספר המפלצות הראשון סובל מבעיית איזון רצינית שלמפלצות יש יותר מידי נק"פ ומעט מידי נזק (דבר שאומר שקרבות ייקחו הרבה זמן, כי אפילו בדרגה 1 הדמויות במהדורה 4 הם גיבורים שמחזיקים מעצמם ויכולים להתמודד עם דברים קשוחים למדי). בנוסף, ההרפתקה המוצגת בסוף המדריך לשליט המבוך היא הרפתקה שמציגה *5* היתקלויות, אחת אחרי השנייה, פשוט כי הם קובולדים וההרפתקנים הם פולשים לאולם שלהם. והתוצאה של שני הדברים האלו אומרת שכמות ענקית מהאנשים שניסו את מהדורה 4 קיבלו רושם נוראי עליה. אם כול מה שהרפתקת ההיכרות נותנת זה היתקלויות וכול ההיתקלויות איטיות ולוקחות הרבה יותר זמן מקרב בכול מהדורה אחרת... הגיוני לחשוב שזו לא מהדורה מוצלחת.

בהמשך, מהדורה 4 תיקנה את המתמטיקה שלה ולכן מגדיר המפלצות הראשון ידוע בתור אחד שעדיף לא להשתמש במפלצות מתוכו בגלל המתמטיקה הבעייתית. אבל כשהם תיקנו זאת, כבר הקהל עזב, הרושם הראשוני כבר ניתן והתקבע- ואלו שניסו את המהדורה והתאכזבו בהחלט לא היו האנשים שקנו את מגדירי המפלצות הבאים שתיקנו את הבעיות הללו ואת ההרפתקאות הבאות של מהדורה 4 שכמה מהן דווקא די מוצלחות ומשלבות רולפליי וקרבות בצורה טובה.
 
ביאסו למאנצ'יקינים של 3 את המיוחדג'יות של מטילי הלחשים, הפסיקו עם כשרונות שנותנים לדמויות בונוסים בלהשתין בעמידה, ואיזנו את המהדורה כך שבלתי אפשרי יותר לבנות את פאןפאן הקובולד.

מהדורה 3.5 ניפחה את עצמה לדעת עם ספרי הרחבה רבים ושונים ועם רישיון מאוד נדיב ליוצרים צד ג', והרבה אנשים השקיעו בה הרבה יותר מקום על המדף מכל מהדורה אחרת של מבוכים ודרקונים *לפני כן ולאחר מכן*. יצאו לה בערך 8 עולמות מערכה רשמיים ושניים מהם גם קיבלו ליין ספרי הרחבה שלם משלהם (אברון וממלכות נשכחות שלכל אחד מהם היה מספר דו-ספרתי של ספרי הרחבה).
8? למיטב ידיעתי אברון היה היחיד שיצא למו"ד3, כל השאר היו עולמות מורשת ממוד"מ שתוחזקו ע"י צד ג'.

דרך אגב, דווקא פה בפורום יש לא מעט אנשים שמעריכים את מו"ד4.
 
אני לא אומר שמו''ד 4 לא טובה. אני שוב מחדד את השאלה שלו - למה אנשים חושבים שמו''ד 4 לא טובה. לא למה אני. אז לקחתי את הטיעונים שאני מצאתי. לא הטיעונים שאני מצדד בהם. אף אחד לא אמר באף אחד מהטיעונים שמצאתי שהיא לא טובה - אלא שהיא פחות טובה. ואני כן מסכים שהיא פחות טובה - אבל אני לא ממש יכול לשים את האצבע למה.
בכל מקרה, אין לי את המדריך למנחה, אז אין לי מושג לגבי אותה הרפתקה. ריפרפתי אצל חבר, והוא פשוט לא ממש שווה את זה - אני מסתדר מעולה עם ניחושים לגבי עוצמת היתקלויות, מעולם לא יצא לי קל מדי או קשה מדי. וכל השאר - neh...
 
אני לא חושב שזאת כל האמת. יש אנשים שבשבילם מהד' 4 היתה המהדורה הראשונה.. וזה לא זכור לטוב בשבילם.



ולי באופן אישי לא היו שום דיעות קדומות. האמת שממש רציתי להבין מה קורה שם בשביל משחק של rui.
אולי המקרה שלי ושל אותו היוטובר הם לא מייצגים, אבל לא כל התנגדות למשהו אפשר לנפנף כ"זקן צועק על עננים"
אתה צופה בסרטון הזה ולא רואה את אותן ביקורות שיש על מבוכים ודרקונים *ככלל*?

נניח התלונה על קרבות נגררים היא נכונה למו"ד 4 (היה לכולם המון נק"פ ומעט נזק אז כולם איבדו קצת נק"פ לאט לאט) אבל גם נכונה למהדורה 3 שבה דמויות מתחילות כמעט לא פגעו בשום דבר כי קל היה יותר להשיג שריון מאשר תוספים להתקפה.

התלונה על בעיות חישוב והיזכרות מאוחרת בחוקים חוזרת בכל פעם מחדש בכל מהדורה עד שמהדורה 5 קצת ניסתה לא לגמרי בהצלחה לבטל את התוספים הזמניים לדברים. ואגב, במו"ד 4 הבעיה הזו הייתה חמורה פחות משום שעשו עבודה רצינית בצמצום פסקאות הנתונים של מפלצות ככה שדברים כמו יכולת להחליף מקום עם מפלצת אחרת כדי שיפגעו בה היו בולטים מאוד לעין.

הקטע של לתאר מחדש יכולות בהתחלה עד שנמאס לא שונה בכלל משחקני לוחמים בכל מהדורה אחרת אי פעם שהאפשרות היחידה שלהם היא לתקוף ולגרום נזק, אז אתה מתאר בכל פעם התקפה קצת אחרת אבל אתה לא יכול לתאר שאתה פורק יריב מנשק, או שאתה קופץ מעליו, או שאתה שובר לו את המגן, כי אלו פעולות שדרשו יכולות מיוחדות. אז אחרי כמה פעמים שאתה מתאר התקפה מלמטה ואז מלמעלה ואז מימין ואז משמאל... כולם פשוט עוברים ל"אני תוקף". כנ"ל לחשים. כמה פעמים שחקן של אשף מתאר מחדש את קליעי הקסם שלו כגולגלות אנרגיה צורחות? שלוש פעמים ואז עובר ל"אני מטיל קליעי קסם"?

הקטע של כמה יכולות אבל שתמיד משתמשים רק באחת - אני לא מבין. זה ידוע שלחש הרדמה טוב יותר מלחש ידיים בוערות בכל מהדורה חוץ ממהדורה 4. ולאשף בדרגה ראשונה היה את הלחש הזה ברוב המהדורות רק פעם ביום. ובשאר הזמן הוא תקף עם רובה קשת או השליך פגיון.

הביקורת על זה שלכל דמות הייתה תכונה אחת בלבד שרלוונטית להתקפה... I can't even אפשר להתבלבל ולחשוב בטעות שמדובר על מו"ד 5 שבה מכשף עם hexblade תוקף עם כריזמה, כן? ואשפים תוקפים עם תבונה. ובכל מהדורה מחדש יש מקצועות ש-2-4 תכונות שונות הן לגמרי dump stats עבורם.

הביקורת על זה ששני מקצועות נראים אותו דבר... שוב, במו"ד 3.5 היה אשף ומכשף והם היו אותו הדבר כמעט לגמרי, לצורך העניין. במו"ד 4 לכל דמויות המנהיג הייתה יכולת לרפא פלוס 1ק6 אבל אז הוא אומר בסרטון ש"נכון שלכל אחד היו גם שטיקים אחרים היו כאלו שמרפאים יותר וכאלו שנותנים יותר בונוס להגנה" אבל... נו, האם זה לא הבדל? כוהן במהדורה 4 עדיין היה הדמות הכי טובה בריפוי, כי חוץ מהכוח המסוים הזה של ריפוי +1ק6 היו לו עוד כוחות ריפוי. למצביא לא היו בכלל כוחות ריפוי מלבד היכולת הספציפית הזו, ויתר היכולות שלו קשורות לתנועה חופשית וליתרונות משופרים באיגוף או בשיתוף פעולה. וללוחם ולפלאדין בכל המהדורות יש שליטה בשריון כבד ומצופה מהם להתחיל את המשחק עם שריון כבד. אוקיי, אז?

8? למיטב ידיעתי אברון היה היחיד שיצא למו"ד3, כל השאר היו עולמות מורשת ממוד"מ שתוחזקו ע"י צד ג'.
יצאו גם ספרי מערכה על ידי מכשפי החוף של ממלכות נשכחות, גרייהוק, רייבנלופט ואפילו עולם מערכה מקורי נוסף למהדורה 3.5 בשם Ghostwalk.
 
אבל היחיד שכתב "זקנים צועקים" הוא אתה... נניח כשאני כותב שמו"ד 4 "הסירה את המסכה" - זו לחלוטין ביקורת על מו"ד 4, כי שחקנים *רוצים* את האשליה. האשליה היא חלק מהחוויה עבור רובם. זו לא הופך את מהדורה 4 למשחק גרוע יותר ממהדורות אחרות, אבל זה הופך אותה למתאימה פחות לציפיות של הקהל שאליו היא ניסתה להגיע.
 
רק אומר בתור מי שהתחיל במו״ד קופסאות והמשיך וראה הלאה את כל יתר המהודורות עד 5 - שכל מהדורה חדשה שיוצאת ״גורמת לרטינות״ אצל מי שהיה מורגל למהדורות קודמות.
הייחוד של 4 היה עומק השינוי. היא פשוט הייתה רדיקלית מדי, כך לי זה הרגיש.
בחלק מהדברים דווקא הסכמתי עם הנחות המוצא שלה, גם אם הביצוע לא תמיד היה מיטבי (הזכירו פה הפשטה של נטיות - בעיניי צעד בכיוון הנכון, הכוחות שמופעלים באופן דומה בכל מקצוע זהים במובן הזה לרוב השיטות האוניברסליות, אתגרי המיומנות הם רעיון טוב ועוד).
אבל הכל היה שונה יותר מדי - מתח הדרגות, התפקידים, הנק״פ, פרצי ריפוי, מישורים, אלים, אפילו הטלת הלחשים (״הקסם״ במשחק, תרתי משמע) ומה לא... לקחו מותג שמה שהחזיק אותו בחיים זה ההיסטוריה של המותג ושינו אותו יותר מדי.

אפשר להתווכח על כך ש- 4 היא מאוד מאוד גיימסטית (מישהו אמר פה כמו משחק מחשב, לא?) והאם זה הדבר הבעייתי, אך בעיניי אם היו משנים פחות דברים בסיסיים ופשוט ״מתעמקים״ בגיימיסטיות ומרחיבים אותה על בסיס הקיים - זה לא היה נראה גורם לכאלו תגובות.
 
נראה לי שחלק מהבעיה דל המהדורה ספציפית בארץ היא שהרוב נחשפו אליה באמצעות חוגים שהעביר את החוויה בצורה פחות טובה.
מה עוד שהמהדורה פחות עודדה פעולות מקוריות כמו ברברי בהתקף זעם שקופץ מצוק עםהגרזן שלו בשביל לערוף לדרקון למטה את הראש בזמן שהאשף מכין נפילת נוצה עבור השניה לפני שהוא יפגע בריצפה (אני מת על השטויות שאתה יכול לעשות מבוכים ודרקונים).

חלק נוסף בבעיה של המהדורה היא שכל המפלצות בדומה לדמויות היו על אותו ששילדה קבוע כדהם מחולקת לתפקידים. מה שנתן לעיתים קרובות תחושה שאתה פשוט נלחם באותם מפלצות שוב ושוב ושוב עם סטטים. הרגשת את ההבדל בלחימה מול רכז לעומת מתגושש אבל לא בין מצליף מוח לשמאן גובליני...
 
מהדורה 4 הייתה צלילה מאוד חזקה לחלק הטקטי מכני של המשחק. היא שינתה רדיקלית את כל הקונבנציות של המשחק לפניה. וזה דבר שיוצר תהודה. אם זה היה איך שמבוכים ודרקונים התחיל, זה היה אחרת לגמרי. אבל אני חושב שמהדורה 4 היא קורבן של השינוי המנטלי שמהדורה 5 הצליחה לרכב עליו בצורה כל כך טובה - תעדוף על הסיפור במקום על המשחק. היה על זה דיון כאן לפני כמה זמן. מהדורות מוקדמות של מו"ד התמקדו מאוד במשחק, והשה"מ סוג של שיחק נגד השחקנים. אנשים עקבו אחרי מנות מזון ותחמושת, ובילו זמן בלמפות מבוכים ולפתור חידות מוזרות. אבל לאט לאט, דברים התחילו להשתנות, והמנטליות התחילה להפוך ליותר סיפורית, כמו תרגיל בתיאטרון עם אקסטרה שלבים. משחקי תפקידים התחילו לשים יותר דגש על התפקידים ופחות על המשחק. והמתכננים של מהדורה 4 נלחמו נגד הזרימה הזו. זו הסיבה שהמהדורה נכשלה. אני מסכים שקרבות טקטיים תמיד היו חלק מאוד מאוד משמעותי בשיטה, אבל הם התחילו לפנות מקום לסיפור, והאינרציה הזו הייתה חזקה מדי. זו הסיבה שמהדורה 5 פופולרית כל כך. היא סטרימליין של החוקים שנועד לשים דגש על הכיף והתחושה הסיפורית של הקרבות במקום על האתגר הטקטי שבהם. לאף גזע אין חסרונות (כמעט), קסטומיזציה מקסימלית, יתרון וחיסרון ככלי מכני שמייצג רעיונות סיפוריים, מבנה קרב שהוא גרסא דינמית ומפושטת יותר של הקרב מ3.5 - היוצרים זרמו עם האינרציה הזו עד הסוף, והיא רק מתחזקת.
 
חזרה
Top