לשחק בהודעות לעומת משחק פנים אל פנים
- מחבר/ת הנושא uri.zev
- תאריך התחלה
פנים אל פנים בלי שום צל של ספק, למה? כי אתה רואה הבעות פנים, קולות, רגשות, הכל חי ואמיתי מולך.
אני חושב שזה חלק גדול מהקסם של משחקי תפקידים ויצירת סיפור משותפת.
אני מניח שהתכוונת לאון ליין מול הודעות (בכל מקרה הודעות זו צורה אפילו יותר בעייתית שון ליין והיא טובה רק מבחינה זו שאפשר לשלוט בזמן ובקצב של מתי רוצים לשחק בצורה קלה יותר אבל יש לה המון חסרונות).
כרגע בגלל הקורונה אני והקבוצות שלי נאלצים לשחק און ליין, זה כיף אבל זה לא משתווה לפגישה פרונטלית.
זה קצת כמו להציע לך לראות הצגה ביוטיוב, זה אפשרי, אולי אפילו תהנה, אבל כולנו יודעים שזה לא אותו דבר כמו לשבת פיזית בהצגה ולהנות ממנה.
בגדול משחקי תפקידים הם בראש ובראשונה משחק חברתי, שבו עדיף להיות נוכחים פיזית מאשר וירטואלית...
אני חושב שזה חלק גדול מהקסם של משחקי תפקידים ויצירת סיפור משותפת.
אני מניח שהתכוונת לאון ליין מול הודעות (בכל מקרה הודעות זו צורה אפילו יותר בעייתית שון ליין והיא טובה רק מבחינה זו שאפשר לשלוט בזמן ובקצב של מתי רוצים לשחק בצורה קלה יותר אבל יש לה המון חסרונות).
כרגע בגלל הקורונה אני והקבוצות שלי נאלצים לשחק און ליין, זה כיף אבל זה לא משתווה לפגישה פרונטלית.
זה קצת כמו להציע לך לראות הצגה ביוטיוב, זה אפשרי, אולי אפילו תהנה, אבל כולנו יודעים שזה לא אותו דבר כמו לשבת פיזית בהצגה ולהנות ממנה.
בגדול משחקי תפקידים הם בראש ובראשונה משחק חברתי, שבו עדיף להיות נוכחים פיזית מאשר וירטואלית...
פנים אל פנים בלא ספק.
פגישות בזום אכן מתגברות על בעיות לוגיסטיות וקל יותר לארגן אותן, אבל מהנסיון - הרבה יותר קשה להעביר את המשחק, הרבה יותר קשה לבצע רולפליי, וכל מיני חסרונות - כמו נטיה להתפרץ אחד לדברי השני או לא להקשיב אחד לדברי השני (ומשם גם חשש לחיכוכים בקבוצה), גוברים יותר בזום.
בתור מנחה, העברת פגישה בזום כמעט תמיד קשה לי יותר, וכמעט תמיד גם הרולפלי והביצועים של הקבוצה טובים פחות - בעיקר כאשר יש שלושה-ארבעה שחקנים וכל אחד נמצא במקום אחר.
וזה עוד לפני שהזום מחליט לעשות תקלות עם אחד השחקנים באורח שצריך כל הזמן לעצור את הפגישה כדי לשאול מה הוא אמר.
פגישות בזום אכן מתגברות על בעיות לוגיסטיות וקל יותר לארגן אותן, אבל מהנסיון - הרבה יותר קשה להעביר את המשחק, הרבה יותר קשה לבצע רולפליי, וכל מיני חסרונות - כמו נטיה להתפרץ אחד לדברי השני או לא להקשיב אחד לדברי השני (ומשם גם חשש לחיכוכים בקבוצה), גוברים יותר בזום.
בתור מנחה, העברת פגישה בזום כמעט תמיד קשה לי יותר, וכמעט תמיד גם הרולפלי והביצועים של הקבוצה טובים פחות - בעיקר כאשר יש שלושה-ארבעה שחקנים וכל אחד נמצא במקום אחר.
וזה עוד לפני שהזום מחליט לעשות תקלות עם אחד השחקנים באורח שצריך כל הזמן לעצור את הפגישה כדי לשאול מה הוא אמר.
כדאי לציין את מי שאלת, אם שאלת מישהו מסוים.
לגוף השאלה, אף אחד לא אמר שאחד סותר את השני, הדיון הוא ליתרונות והחסרונות של צורות המשחק.
לגוף הדיון, אקשר כאן לפרק של הפודקאסט "על כתפי גמדים" שמדבר על משחקי צ'אט, שדומים יחסית לצורת המשחק הזו, ומדברים בעקיפין גם על ההבדלים, היתרונות והחסרונות בצורות השונות.
אני שיחקתי שני קמפיינים לא קצרים בצ'אט. זאת הייתה חוויה מאוד מעניינת.
כמה הבחנות:
משחקים בטקסט זזים לאט. פנים אל פנים ואפילו רק בקול או וידאו, מקודד הרבה מאוד מידע בחילופי הדברים, ויש גם יותר חילופי דברים בו זמניים.
בטקסט יש מקום מאוד טבעי לתיאורים יותר סינמטיים מדי פעם, לשבת ולנסח תמונות יותר מפורטות ממה שמצליח הרבה פעמים במשחק שהקול במרכזו.
בכל זאת, במשחק בטקסט יש משהו לא אישי. המפגש עם השחקנים האחרים מאוד מרוחק. לא ראיתי אותם לאורך המשחק (אני מכיר את חלקם ממקומות אחרים).
במשחק צ'אט אפשר לעשות דברים תוך כדי. אנחנו אמנם קבענו זמן קבוע של כמה שעות בהן משחקים. אבל תוך כדי עשינו גם דברים אחרים בזמן שאנשים אחרים היו תוך כדי כתיבה, או בחילופי דברים של מישהו אחר עם המנחה. לא יודע אם זה יתרון או חיסרון. בזמנו זה די מה שאפשר את המשחק הזה.
בסה"כ, אני מעדיף משחק פנים על פנים ואונליין בזום, אבל זה מאוד התאים לפנות שלי בנקודת זמן מסוימת.
כמה הבחנות:
משחקים בטקסט זזים לאט. פנים אל פנים ואפילו רק בקול או וידאו, מקודד הרבה מאוד מידע בחילופי הדברים, ויש גם יותר חילופי דברים בו זמניים.
בטקסט יש מקום מאוד טבעי לתיאורים יותר סינמטיים מדי פעם, לשבת ולנסח תמונות יותר מפורטות ממה שמצליח הרבה פעמים במשחק שהקול במרכזו.
בכל זאת, במשחק בטקסט יש משהו לא אישי. המפגש עם השחקנים האחרים מאוד מרוחק. לא ראיתי אותם לאורך המשחק (אני מכיר את חלקם ממקומות אחרים).
במשחק צ'אט אפשר לעשות דברים תוך כדי. אנחנו אמנם קבענו זמן קבוע של כמה שעות בהן משחקים. אבל תוך כדי עשינו גם דברים אחרים בזמן שאנשים אחרים היו תוך כדי כתיבה, או בחילופי דברים של מישהו אחר עם המנחה. לא יודע אם זה יתרון או חיסרון. בזמנו זה די מה שאפשר את המשחק הזה.
בסה"כ, אני מעדיף משחק פנים על פנים ואונליין בזום, אבל זה מאוד התאים לפנות שלי בנקודת זמן מסוימת.
אישית, אני מאוד אוהב משחקים מבוססי טקסט (לא סתם אני המנהל של פורום משחקים מקווונים ורשומות כאן), וכמו שאלעד אמר בהחלט יש להם הרבה יתרונות. הם נוטים להיות סינמטיים בהרבה, ובמקרים של שיטות מכאניות יותר או קרבות טקטיים יותר הם זורחים- כשאפשר לקחת את הזמן בין הודעה להודעה ובאמת לעבור על כל האפשרויות שלך ולכתוב את התור בצורה מסודרת.
הם מקלים גם על פיצול חבורה, כשלתת פוקוס לדמות מסוימת או לכמה דמויות מסוימות לא לוקח מהזמן של הסשן, ובהחלט מאפשר להכנס יותר לראש של הדמות ולתאר את העולם הפנימי שלה הרבה יותר מבמשחק פנים אל פנים.
משחק פיזי הוא שונה, למעשה, אני אטען שהוא חוויה שונה לחלוטין. הוא בראש ובראשונה אירוע חברתי, עם הגבלת זמן מסוימת- צריך לפנות בשבילו זמן וגם במהלכו אי אפשר לעשות דברים אחרים. תמיד מנסים להספיק כמה שאפשר, אבל כמנחה קשה לדעת כמה תספיק בסשן- השחקנים יכולים להתמקד במשהו קטן כל הסשן, או שהם יכולים להתעלם מכמה מקווי העלילה שתכננת ולרוץ קדימה. זה אומר שכמנחה נדרשת ממך קצת יותר עבודה, בעוד שבמשחק בהודעות אפשר לקחת יום, אפילו כמה ימים, בין תגובה לתגובה ולחשוב מחדש על מה אתה רוצה להעביר, יש לך יותר זמן לאלתר או לשנות דברים, וכך הלאה.
אז אין משהו ספציפי שאני מעדיף, כי כמו שאמרתי, אלה שתי חוויות מאוד שונות. אבל אני בהחלט נהנה משתיהן, והייתי רוצה להשתתף ביותר משחקי פנים אל פנים.
משחק וירטואלי דרך צ'אט קולי, בין אם זום, דיסקורד, או VTT, הוא כמו משחק פיזי רק עם יותר חסרונות, כשקשה יותר להתרכז והאלמנט החברתי מרודד. כן יש יתרונות, כמו יותר אופציות ויז'ואליות, גישה יותר קלה לחומר, וכמובן יותר קל למצוא זמן (כי לא צריך להיות במקום ספציפי), אבל אני בהחלט מעדיף אפשרויות אחרות.
ואם כבר הוזכר על כתפי גמדים, איך אפשר בלי לקשר לפרק שלהם על משחקי פורום, עם
rui כאורח?
הם מקלים גם על פיצול חבורה, כשלתת פוקוס לדמות מסוימת או לכמה דמויות מסוימות לא לוקח מהזמן של הסשן, ובהחלט מאפשר להכנס יותר לראש של הדמות ולתאר את העולם הפנימי שלה הרבה יותר מבמשחק פנים אל פנים.
משחק פיזי הוא שונה, למעשה, אני אטען שהוא חוויה שונה לחלוטין. הוא בראש ובראשונה אירוע חברתי, עם הגבלת זמן מסוימת- צריך לפנות בשבילו זמן וגם במהלכו אי אפשר לעשות דברים אחרים. תמיד מנסים להספיק כמה שאפשר, אבל כמנחה קשה לדעת כמה תספיק בסשן- השחקנים יכולים להתמקד במשהו קטן כל הסשן, או שהם יכולים להתעלם מכמה מקווי העלילה שתכננת ולרוץ קדימה. זה אומר שכמנחה נדרשת ממך קצת יותר עבודה, בעוד שבמשחק בהודעות אפשר לקחת יום, אפילו כמה ימים, בין תגובה לתגובה ולחשוב מחדש על מה אתה רוצה להעביר, יש לך יותר זמן לאלתר או לשנות דברים, וכך הלאה.
אז אין משהו ספציפי שאני מעדיף, כי כמו שאמרתי, אלה שתי חוויות מאוד שונות. אבל אני בהחלט נהנה משתיהן, והייתי רוצה להשתתף ביותר משחקי פנים אל פנים.
משחק וירטואלי דרך צ'אט קולי, בין אם זום, דיסקורד, או VTT, הוא כמו משחק פיזי רק עם יותר חסרונות, כשקשה יותר להתרכז והאלמנט החברתי מרודד. כן יש יתרונות, כמו יותר אופציות ויז'ואליות, גישה יותר קלה לחומר, וכמובן יותר קל למצוא זמן (כי לא צריך להיות במקום ספציפי), אבל אני בהחלט מעדיף אפשרויות אחרות.
ואם כבר הוזכר על כתפי גמדים, איך אפשר בלי לקשר לפרק שלהם על משחקי פורום, עם
rui כאורח?
פנים אל מול פנים תמיד הכי טוב, לצערי משיקולי הסעות/מיקום/זמן פנוי לא יוצא לי ולחסר'ה לשחק כך אז אנחנו משחקים דרך שיחות דיסקורד.
משחקים דרך הודעות גם כיפיים... אבל אני נכנס אליהם רק כי ממש קשה לי להיפגש עם אנשים במציאות וכי אני אוהב לשחק עם אנשים בחו"ל.
כמו כל דבר בחיים יש לכל גישה יתרונות וחסרונות. אני אוהב פנים אל פנים ונהנה מזה מפעם לפעם, אבל המערכות המושקעות ביותר שלי (למעט אחת) היו בכתיבה בלבד, בין אם בפורום או בצ׳ט. אפשר להגיע לגבהים רציניים מאוד כשזה בטקסט, גם מבחינת עומק דמות וגם מבחינת תיאור סביבתי.
צודק לחלוטין. ואני אוהב את זה שאפשר לשחק בכתיבה מכל מקום, גם בעבודה, גם באמצע הלילה שכולם ישנים ואתה לא רוצה להעיר אף אחד, גם בקצה השני של העולם...
אבל בסוף אין כמו מפגש עם החברים
