פתח דבר
בשבת אני והקבוצה סיימנו את נתיב ההרפתקאות של פאיזו, "סוכני משמר הקצה" (Agents of Edgewatch).הסיפור עצמו עוסק בעיר אבשלום, אשר מהווה את המטרופולין המתקדם והעסוק ביותר שנמצא ממש במרכז העולם. העיר חווה התחדשות והתאוששות לאחר אירועי מלחמה קודמים (המתקשרים לנתיב הרפתקאות ספציפי של PF1 שלא אספיילר). כחלק מניסיון ההתאוששות, העיר החזירה את "הפסטיבל הקורן" – אירוע שאירחה, בזמנים עברו, אחת למאה שנים. מועצת העיר החליטה לקיים את עיקר הפסטיבל הרובע התלול, שנהרס בשל רעידת אדמה לפני עשרים שנה, ולשקם אותו כהוגן. עם זאת, השיפוצים לא הושלמו לגמרי, כך שצפויות צרות ובעיות – וזאת כמובן לצד אתגרי סדר ציבורי אחרים בשל אירוע ענק שכזה. לשם כך, הוקם משמר הקצה, משמר חדש אשר נועד לתת מענה לרובע התלול. החבורה מתחילה כקבוצת טירונים במשמר הקצה, ומשם עולה במעלה הדרגות.
שיחקנו במשך שנה בדיוק (לא כולל שלושת החודשים האחרונים) עם סשנים שנעו בין 3-5 שעות, וממש כמו עם נתיב ההרפתקאות הקודם שהרצתי, הטעם הטוב שנותר הוביל אותי לכתוב סקירה מקיפה. אעבוד באותו אופן כמו בפעם הקודמת – אתייחס לנתיב כנתיב הרפתקאות רשמי של פאיזו (ומשכך מוצר שמוגבל בדברים מסוימים כגון מספר עמודים מקסימלי לספר, צורך למלא נק"ן כדי לעלות לדרגה הבאה וכדומה) וכנתיב הרפתקאות "כללי", משמע איך הייתי שופט אותו כמוצר בלתי תלוי. כהערה מקדמית אחרונה, אציין שבשל המצב נאלצנו לקצר את הנתיב ולסיים אותו בהרפתקה 4. במקור תכננתי להריץ עד הרפתקה 5 בלבד, וזאת בשל האיכות הירודה של הרפתקה 6. עם זאת, קראתי את כלל הנתיב ואני יכול לתאר לעצמי, בקווים ברורים למדי, כיצד הדברים היו מתפתחים. בכל מקרה, אני מתכוון לסקור כל אחת מההרפתקאות.
בשורה התחתונה, מדובר בקמפיין סולידי אך דיכוטומי. מבחינת פוטנציאל, מדובר באחד הנתיבים המרשימים ביותר, אפילו יותר ממורדי השאול בראייתי (או מאחרים ורבים שקראתי). כמות הרעיונות הייחודית שהוכנסה הנה, היכולת לגעת במגוון רחב של נושאים עמוקים, ארסנל של דמויות אפשריות וקצב נתיב דינאמי – החלופה בין הרפתקה וחקירה – מעניינים מאוד. מצד שני, הביצוע לעיתים לוקה בחסר. כשהנתיב מצליח, הוא עושה זאת בגדול, אך לעולם לא בענק. כשהוא נכשל, מדובר בכישלונות שכבר קשה להסתכל עליהם מרוב שהם עשויים רע. לכן, אני ממליץ על הנתיב רק למנחה שמוכן להשקיע עבודה נוספת כדי להפוך את השלם לגדול מסך חלקיו. למי שלא, אמליץ לקרוא הרפתקאות מסוימות כדי לקבל רעיונות ודרכי חשיבה יצירתיות במיוחד, ולקחת מה שהוא רוצה עבור הקמפיין שלו.
אציין שכמו בפעם הקודמת, שיניתי דברים רבים בסיפור, ובנתיב הזה כבר מהרגע הראשון. גם כאן אני מתכוון להסביר את השינויים הללו כחלק מהמחשבות על הנתיב. מן הסתם, אזהרת ספוילר לנתיב. אני עומד לחלק את זה ליתרונות ולחסרונות מרכזיים, לגעת קצת בכל הרפתקה פרטנית ולתת מחשבות לסיכום, לרבות המלצות אישיות להרצת הנתיב. תמונות והערות הנחייה נוספות מצורפות בספויילרים, כדי למנוע העמסה של העמוד (ובתקווה שהן יישארו כאן, שכן התמונות בסקירה מורדי השאול כבר נעלמו ממזמן). אז הבה ונתחיל, וסליחה מראש על החפירה. מניח שזאת גם פריקה מסוימת בשבילי ופרידה לשלום מקמפיין מצוין שהקבוצה עברה ביחד.
גם בקמפיין הזה היה חשוב לי להתחיל ממפה שהשחקנים יוכלו לראות בעיניים. הרובע התלול היה עתיד להפוך לבית להרפתקאות הראשונות, ולכן היה חשוב שיוכלו לדמיין בעיני רוחם איפה נמצא כל דבר, לפחות בצורה כללית.
יתרונות וחסרונות לנתיב כולו
יתרונות מרכזיים:
- עיר עצומה ומושקעת שיכולה מצד אחד לשמש בית לשחקנים ומצד שני מקום שאפשר לחקור לעד. בפרט, המחלקה של משמר הקצה מלאה בפוטנציאל להישאב אליה ולגלות אכפתיות לשוטרים הממלאים אותה, כל עוד המנחה ממלא אותה בדמויות ראויות; יש הרבה עם מה לעבוד ברקע של שחקנים.
- התחלה חזקה שמכניסה את השחקנים לנעלי הדמויות ולאקשן בקלות.
- רעיונות מבריקים אשר לא חוששים לשאוב השראה מסרטים מוצלחים, ופסי צד יעילים שמכינים את המנחה לאופן בו הכי נכון לנהל את האירועים המיוחדים הללו.
- ת'מות עמוקות פוטנציאליות למשחק דמות: פערי מעמדות סוציו-אקונומיים, חוק וסדר, צדק אישי, נקמה ועיסוק בעולם הפשע ובסיבות להיווצרותו.
- הזדמנויות רבות למשחק דמות עמוק ולפתירת סכסוכים בדרכים לא קרביות, וזאת לצד קרבות בוס מעניינים וייחודיים.
- שליטה גבוהה בניהול הקמפיין מצד הקבוצה. יש דב"שים אופציונאליים שניתן להכניס בכל עת, קצוות עלילה שהמערכה מפרטת עליהם כתוספות אפשריות תוך מתן מספיק מידע כדי לעניין ולא מספיק כדי למסגר את המנחה, ובנוסף קיימות שתי נקודות יציאה ראויות מהקמפיין טרם הסיום הרשמי, לקבוצות שמעוניינות במערכה קצרה יותר. אסביר עליהן יותר בהמשך.
- מגוון אדיר של דבש"ים לצד השחקנים וכנגדם: לא חסרים אנשים לשוחח איתם, לזמום נגדם ולקשור בהם את הדמויות.
- ברוב הזמן העלילה לא יודעת מה היא רוצה מעצמה, וגם לאחר שהיא סוף סוף מבינה מה היא רוצה אין לה מושג כיצד להגיע לשם. בדרך כלל, הפתרון שלה הוא הסללה קשה שדורשת מהשחקנים כמויות נכבדות מאוד של השהיית ספק, בעיקר בחלק האחרון של הנתיב. יתרה מכך, התוכנית המרושעת של הנבלים הראשיים אפילו לא נחשפת עד הספר האחרון (לא בפני השחקנים, וחמור מכך, אף לא בפני המנחה!)
- הנתיב לא מתכנן מראש שום דבר קדימה. לדוגמה, אין כמעט הצבת דב"שים ומקומות עתידיים מרכזיים באופן שיאפשר לשחקנים להכיר אותם.
- הרפתקה 6 הורסת את הנתיב כולו, מנותקת ממנו לחלוטין ומהווה את מוצר המ"ת הכי גרוע שקראתי בחיים שלי.
- הנתיב מפספס אפשרויות לגעת בת'מות ובנושאים מורכבים, או שלחילופין מציג אותן כלאחר יד כחלק מרקע של דמות אקראית.
- מגוון אדיר של דב"שים לצד השחקנים וכנגדם: המשמעות היא שאין כמעט אישיות לאף אחד והם מאופיינים במספר מילות מפתח, כלומר הכמות עולה על פני האיכות. רוב הדמויות והנבלים ניתנים לפיתוח מעניין יותר, אך הדבר דורש השקעה מצד המנחה. עם זאת, הכלים נמצאים שם.
- טיפול מגושם ולוקה בחסר בסוגיות רגישות יותר של חוק וסדר וההשפעה שלהן על החיים האמיתיים. לדוגמה, האופן בו הדמויות מרוויחות כסף הוא באמצעות הפקעה של ציוד וכסף מצד העצורים שלהן. קל לתיקון, אבל באותה מידה היה קל למנוע זאת מראש.
- ההרפתקה לא משנה הרבה בעולם של גולאריון על אף ההגעה לדרגות המקסימליות ומסתכמת בשמירה על הסטטוס-קוו בעיר אחת, הגם שהיא עיר גדולה (אם כי לשם ההגינות ייתכן שמדובר ביתרון עבור חלק מהקבוצות).
אני חסיד של הנגשת מידע, ועל כן דאגתי להוציא לאור גיליון אחד בכל תחילת הרפתקה אשר יסקור לפחות חלק מהאירועים הגדולים המתרחשים כעת. הדבר העניק חיות לעיר, נתן לשחקנים להתבונן בפעולותיהם בראי החברה ונתן במה נוספת לדב"שים חשובים בנתיב.
הרפתקאות בנתיב
מספר כרונולוגי: 1.
דירוג מבין הנתיב: מקום שני.
החלק הכי טוב: לחקור בית מלון של רוצח סדרתי מופרע.
החלק הכי רע: השם של ההרפתקה הוא ספוילר חסר אחריות שמכיל – ניחשתם זאת – את השם של בית המלון.
בקצרה: ההרפתקנים פותרים מספר בעיות משמר קלאסיות ומתחילים לחקור שורת היעלמויות מסתוריות. לאחר הסתננות למסיבה של העולם התחתון, הם מגלים את זהותו של הרוצח הסדרתי ויוצאים לעצור אותו.
מחשבות כלליות:
הרפתקת כניסה חזקה שהזכירה לי את האופן בו התנהלה ההתחלה של מורדי השאול: במקום מסילה ארוכה וברורה, שצף אירועים שונים שניתן לחוות באופן אורגני אם המנחה עושה את העבודה. לאחר שהדמויות ביססו עצמן למול פושעים קטנים וחיות משוחררות בגן החיות, הן מסתננות למסיבה יוקרתית של העולם התחתון כדי לגלות מידע על העלמויות אחרונות ומשם מתגלגלות למלון הרצח של הנבל (אותו פגשו בהתחלה לרגע קצר שנראה תמים – טאץ' חמוד).
למרות שמדובר בהרפתקה חזקה, קיימות בה ארבע בעיות: ראשית, שם ההרפתקה הורס את הגילוי המפתיע. הפתרון לכך קל – לשנות את שם המלון שהנבל מנהל. הבעיה השנייה היא "שבירת שביתה" של ועד עובדים קובולדי שדורש תנאי שכר הוגנים יותר. המצב קצת יותר אפור ממה שמוצג שם, אבל באופן בו ההרפתקה כתובה, צריך להביס את כלל הקובולדים כדי לנסות ולהגיע איתם להפסקת אש כלשהי. הבעיה השלישית היא היתקלות גן החיות – קשה מדי, לא מאוזנת ולא מאפשרת מנוחה לדמויות. מתכון מושלם ל-TPK אם המנחה לא מתערב. הדבר הרביעי אינו בעיה לכשעצמו, אלא פיצ'ר – המלון מלא בסצנות גרוטסקיות. מצד אחד, ריספקט לפאיזו שדהרו קדימה עם הרעיון בכל הכוח ולא חששו להכניס תכנים קשים. מצד שני, לא מתאים לכל אחד ודורש תיאום מראש.
ההרפתקה מתעדפת חיבור קבוצתי עצמאי על פני חיבור כולל יותר למשמר הקצה, אך לדעתי מדובר בטעות. אפשר ליצור בקלות דב"שים וסביבת עבודה מצחיקים יותר, שמאפשרת מנוח מהנושאים הכבדים יותר של ההרפתקה כשיש בכך צורך (בסגנון ברוקלין 99). מנגד, כמובן שאפשר גם להביא שורת דב"שים רציניים בהרבה.
שם: עשרים מטר מתחת לאדמה (Sixty Feet Under).
מספר כרונולוגי: 2.
דירוג מבין הנתיב: מקום חמישי.
החלק הכי טוב: חקירה פתוחה כדי להבין איזה בנק הולך להישדד.
החלק הכי רע: המבוך האחרון ארוך מדי.
בקצרה: ההרפתקנים מגלים על שוד בנק עתידי, מסכלים אותו ועוצרים את כנופיית הפשע שעומדת מאחוריו. לאחר שהם מגלים שהחבורה עבדה עם כת רצח של נורגורבר שמתחבאת בקטקומבות שמתחת לעיר, הם יוצאים להשמיד אותה. בסוף ההרפתקה, הסוכנים מקודמים למשמר הכוכב, אשר אחראי על אבשלום כולה ולא רק על הרובע התלול.
מחשבות כלליות:
פה אנחנו כבר מתחילים להגיע למקומות של "רעיון טוב, ביצוע רע". החבורה מגלה רמז בחדרה של סגנית הנבל בהרפתקה הראשונה ולפיו מתוכנן שוד בנק משמעותי בקרוב. החלק הראשון מתמקד בחקירה ובניסיון לפענח איזה בנק זה, והוא המוצלח ביותר בהרפתקה. בידיים של מנחה טוב, קל להפוך את זה לחקירת עולם פתוח, זאת לצד סיוע מההרפתקה שמעניקה כיווני מפתח טובים. לאחר מכן מתרחש שוד הבנק עצמו, דבר מגניב על הנייר... לולא התוכנית של השודדים הייתה כל כך טיפשית עד שהם לא מרגישים כמו איום אמיתי.
הקבוצה ממשיכה לחציה השני והקרבי של ההרפתקה – ראשית, הם מגלים את המיקום בו חבורת הפשע נמצאת ופושטים על המחבוא שלה, שמכיל מספר היתקלויות קרביות לא מעניינות. לאחר מכן, הסוכנים צוללים אל הקטקומבות שמתחת לאבשלום כדי לעצור את המנהיגה של כת רצחנית. המבוך ארוך, ואף על פי שיש בו היתקלויות חביבות לפרקים, הוא בעיקר מתיש וקשוח מאוד (לרבות היתקלות קשה במיוחד נגד אויב מגניב, אבל מנותק לגמרי מהעלילה). היה אפשר לקצר כדי לתת קצת יותר אורך נשימה בין הפרקים, באופן שלא ירגיש כמו זחילת מבוך כפולה בשני מקומות שונים. אציין לחיוב את קרב הבוס בהרפתקה, אשר מצליח להעביר את התחושה המסוכנת של המקום.
כדי להאריך מעט את החקירה ולתת לשחקנים אתגר אמיתי, דאגתי לסמן את המסלול המתוכנן של צעדת הפסטיבל הקורן, אשר במהלכה תוכנן שוד הבנק. השחקנים שברו את הראש (ואף סימנו במפה, כפי שניתן לראות) באיזה מקומות סביר שהשודדים יכו. כשהם גילו את התשובה לאחר חקירה מאומצת, זה הפך למספק בהרבה.
שם: הכל או כלום (All or Nothing).
מספר כרונולוגי: 3.
דירוג מבין הנתיב: מקום ראשון.
החלק הכי טוב: שוד קזינו בסגנון Ocean 11 או Mission Impossible.
החלק הכי רע: "הבחירה המוסרית" המרכזית שההרפתקה מציגה לשחקנים ריקה מתוכן.
בקצרה: החבורה נכנסת לקרב טריטוריה בין שתי כנופיות פשע, פורצת לקזינו כדי לשדוד כספת נעולה וממשיכה משם לזירת הגדליאטורים המרכזית באבשלום כדי לעצור מזימת הרעלה רחבת היקף.
מחשבות כלליות:
ההרפתקה החזקה ביותר בנתיב, בלי שמץ של ספק. גם כאן הרעיונות טובים מהביצוע, אבל הביצוע בהחלט ברמה גבוהה. החלק הראשון של ההרפתקה עוסק בהתדרדרות למלחמה של שתי כנופיות פשע כדי להשיג מהן מידע חיוני – עם זאת, במקום לתת לשחקנים לנסות לבחור את הרשע הקטן מבין השתיים, ההרפתקה פשוט מעניקה להן קלף משמעותי כנגד אחת מהכנופיות באופן שדי סוגר את הבחירה עם מי צריך לעבוד. ראוי לציין כי מבחינה חוקית הם רשאים לחבור לכנופיות הנ"ל, כך שזה אמור לפתור את בעיית החוקיות אבל לא את בעיית המוסריות. הפוטנציאל פה היה גדול ולצערי פוספס, ועם זאת החלק עדיין כיפי וזוכה לקצב מהיר.
החלק הבא הוא האהוב עלי ביותר בנתיב ההרפתקאות כולו, והוא למעשה הפריצה לקזינו כדי להשיג חפץ חשוב מכספת שמורה. מדובר בחלק מושקע, פתוח לגמרי ובעל פוטנציאל ענק. הכותב בבירור השקיע בו את מירב מרצו וכלל שלל אפשרויות שונות – לרבות התחזות לבעל הקזינו עצמו ממש מאחורי גבו! – באופן מעורר השראה. כיף ענק. משם אנחנו ממשיכים לזירה הגלדיאטורית הגדולה של אבשלום, לחלק מעניין ושונה שכולל "כניסה" למשפחה הגלדיאטורית השונה כדי לעצור בזמן מזימת הרעלה ענקית. הנבלית מעניינת ויכלה לזכות בחשיפה רבה בהרבה, בפרט כשהיא עושה את מה שהיא עושה בשל פערי המעמדות הרחבים בעיר. מנחה חכם יוכל להשתמש בה, יש יסודות רבים לבנות עליהם. גם כאן קרב הבוס מגניב, כשחיים של איצטדיון שלם מונחים על כף המאזניים. הרפתקה נפלאה, ממליץ לקרוא עליה ולו רק בשביל הרעיונות השונים. כבונוס, בסוף הספר מצורף מאמרון מעניין על חבורות הפשע באבשלום.
אחד הדברים היפים ביותר שאפשר להציג לשחקנים בעת משחק ברשת הוא "דף בית" (Landing Page) שמחבר אותם לעלילה ולקמפיין. יש איורים רבים ברשת מהם ניתן לשאוב השראה, לרבות דפים ייעודיים כאלו למערכה הנוכחית עם רשות היוצרים להשתמש בהם.
שם: ההתקפה על בקתת ציד שבע (Assault on Hunting Lodge Seven).
מספר כרונולוגי: 4.
דירוג מבין הנתיב: מקום רביעי.
החלק הכי טוב: אבטחת כוהן עליון מושחת ועצור בבקתה רדופה כנגד שצף המאמינים שלו, אשר בא לשחרר אותו בכל מחיר.
החלק הכי רע: החלק השלישי מנותק לגמרי מהנתיב והסיום בו מסליל את השחקנים קשות, וכנגד כל היגיון עלילתי.
בקצרה: החבורה מסתננת למקדש של אל הגנבים והמרעילים ועוצרת את הכוהן העליון שלו, ולאחר מכן נתקעת בבקתה רדופה וצריכה להגן על עצמה תוך שהיא מחזיקה בכוהן עד השלמת הליכי המעצר שלו. היא ממשיכה משם לעבר קרנבל מסויט שבסופו ראש העיר מופלל ברצח, והסוכנים עצמם בסיוע לדבר עבירה.
מחשבות כלליות:
ההרפתקה עם הכי הרבה פוטנציאל מבוזבז. בהתחלה החבורה נכנסת לכנס שנתי במקדש של נורגורבר, אל הגנבים והרעל, במטרה להסתנן לקומות התחתונות של המקדש שלו. האירוע עצמו נחמד, גם אם זה נראה קל במיוחד להסתנן למקדש של אל הסודות והנוכלים. מרגיש שהקונספט היה מעניין בהרבה מהביצוע, אשר כולל מספר שיחות, יריבות קלילה מול מאמינים אקראיים ו"מבחן אלכימיה" לצד ליצ'ית, שמסתכם בגלגול קובייה. המבוך שמוביל לכוהן העליון נחמד, והקרב האחרון בו מיוחד וכולל את הבסת השליח האלוהי של נורגורבר.
לאחר מכן, החבורה נאלצת להמתין בשעה שהבירוקרטיה של העיר מחליטה איזו מחלקת משמר תטפל במעצר של הכוהן העליון. אני מבין שזה עלול להיראות מטומטם לחלק מהשחקנים, אך בעיניי זה דווקא מצחיק ועצוב יחדיו ומשקף היטב איך מנגנון בירוקרטי באמת עובד. המשמר מורה בינתיים לחבורה לשהות בבקתה שמתבררת כרדופה ולעצור את מאמיניו של הכוהן העליון מלשחררו. יש בכם טעם לפגם כי זאת אמורה להיות בקתה של המשמר, ומשכך בטוחה; היה טוב בהרבה אם היו מוצאים דרך אחרת להכניס אותם לשם, כמעין "אלתור" של הרגע האחרון שנועד למנוע מהכוהן העליון מלברוח. החבורה נאלצת להגן מגלים של אויבים, וגם כאן הרעיון טוב מהביצוע. ההרפתקה מדמיינת זאת כסוג של סרט אקשן בלתי נגמר, אך ההיתקלויות לא מאתגרות דיין והטקטיקה של האויבים לא מרשימה מספיק כדי להוות איום אמיתי, למעט היתקלות אחת ספציפית.
ההמשך מהווה את הנפילה הגדולה ביותר בנתיב ההרפתקאות עד כאן – ראש העיר מבקש מהדמויות לצעוד יחד איתו למלכודת שמונחת לפתחם כדי "להוציא את האויבים שלהם החוצה ממחבואם" ושולח אותם לקרנבל מסויט בת'מת Harrow בלתי קשורה בעליל לקמפיין, כדי על הדרך לצוד רוצח סדרתי (נוסף), אקראי לגמרי, שלא נשמע עליו לפני כן. האם זה הגיוני שראש עיר חזק באבשלום ייאלץ לאבד את הכל במקום פשוט לחקור מי רודף אותו? אני בספק רב. הקרנבל סביר כמיקום, אך מרגיש מנותק לגמרי. הרגע בו המלכודת מופעלת וראש העיר מופלל ברצח מרגיש חלול, לאחר שהחבורה פשוט הוסללה לשם בכוח. גרוע מכך, ההפללה עצמה כוללת גם גניבה של מכונה רנדומלית שנשמע עליה ממש בקצרה בהרפתקה הראשונה, ומאז לא הוזכרה כלל. אני אוהב את הרעיון של הפללת השוטרים, אבל זה נעשה בצורה כל כך כושלת שהיא תותיר טעם רע בפה של החבורה.
ראוי לציין שלחלק הבקתה וההפללה לא הגענו עם הקבוצה – סיימו את הנתיב במעצרו של הכוהן העליון בגלל המצב. אני בכל מקרה הייתי משנה דברים, כפי שאסביר בהמשך. כמו כן, קיים מאמרון איכותי המצורף להרפתקה, אשר נוגע במתמודדים שכשלו להגיע לאבן הכוכב (עתק מיוחד בעולם המערכה).
ההרפתקה מספקת עיתונים לחלק לשחקנים אשר מגוללים את עיקרי האירועים בכל הרפתקה. האיורים יפים ונותנים תחושה טובה של עיר מתועשת וחדשות מרהיבות. מכיוון שלי כבר היה עיתון מפורט יותר, הפכתי את התמונות לאיורים שאחד הדב"שים הכין לדמויות כסוג של מתנה.
שם: בטן הלוויתן השחור (Belly of the Black Whale).
מספר כרונולוגי: 5.
דירוג מבין הנתיב: מקום שלישי.
החלק הכי טוב: עבודה עם ברון פשע מקומי כדי להשיג מידע קריטי להברחת ראש העיר מהכלא השמור ביותר באבשלום.
החלק הכי רע: סיפורו האישי של הנבל מובא כלאחר יד וברגע האחרון.
בקצרה: החבורה נאלצת לעבוד עם ראש כנופיית פשע כדי להסתנן לכלא השמור ביותר באבשלום, מצילה את ראש העיר המודח, מטהרת את שמם ויוצאת לעצור את איל התקשורת שהפליל אותם.
מחשבות כלליות:
ההרפתקה מכריחה את הסוכנים, שומרי-חוק עד עכשיו, לעבוד מחוץ לחוק כדי להשיג תוצאות. ההחלטה הזאת זכתה לביקורת מסוימת, אך לדעתי מדובר בהברקה כפולה: ראשית, בכל סדרת משטרה יש רגע של הפללה/הדחה, וכנתיב שמשחק על הרעיון המשטרתי אין סיבה שלא לחקור גם את הפוזיציה הזאת. שנית, זה מאפשר לעמת את הדמויות עם בחירות מוסריות ולפתח אותן. ואכן, הדרך להיכנס לכלא השמור ביותר היא לשתף פעולה עם ראש כנופייה – שומר לשעבר שאיבד אמון בשלטון החוק. ההחלטה כמה לשתף פעולה כבר תלויה בדמויות, אבל יש הרבה הזדמנויות למשחק דמות עמוק למולו. החלק הראשון מסתיים בפגישת מאפיונרים רחבה אליה פולש משמר הכוכב, במה שהופך לרב-קרב מעניין בו כולם מנסים לחסל אחד את השני.
החבורה ממשיכה משם לשחרר את ראש העיר מהכלא – הכלא נחמד, יש בו מיקומים מעניינים, אבל הוא מרגיש יותר כמו זחילת מבוך מאשר כלא של ממש. לאחר מכן הקבוצה מנסה לטהר את שמה ולהבין מי הפליל אותה, באופן שלא מתכתב את אירועי הפרקים הקודמים: הרי כל המטרה של ההפללה הייתה כדי להוציא את הנבל המרכזי ממחבואו ולאפשר לראש העיר ולקבוצה להבין מי עובד נגדם (וגם זה, כפי שציינתי, תירוץ קלוש מאוד). היה נכון יותר, לטעמי, למסגר זאת כ"השגת הראיות הדרושות", ושוב פעם להמחיש את דרך ההתנהלות האיטית של החוק למול המהירות של הפשע. קל מאוד, ונכון מאוד, לשחק על המתח הזה. בכל מקרה, הדבר מתבצע בסצנות חקירה מעניינות ומלחמה באויבת שונה וייחודית.
ההרפתקה מסתיימת בתקיפת מעוזו של הנבל – המבוך בנוי טוב ומעניין, עם שלוש אלטרנטיבות יפות להבסת הנבל, אשר זוכה ליכולת מיוחדת משלו בדמות אלמוות מוגבל. היה ניתן לנצל אותו יותר טוב כדי לא להפוך את הנבל לחזרתי, אבל בכל מקרה יש עם מה לעבוד. עם זאת, סיפור הרקע של הנבל מובא על ידי דב"ש אקראי באופן קצר ומלאכותי-משהו, וזה חבל כי מדובר בנבל מסקרן שראוי לתת לו נפח משמעותי יותר (ועוד על כך בהמשך).
לנבל בהרפתקה החמישית יש פוטנציאל גדול, אך הביצוע לוקה בחסר. במקור, תכננתי להחליף אותו בנבלית אחרת (ראשת משמר הכוכב) ולתת לו מקום קטן יותר. עם זאת, ניתן בקלות לעשות בו שימוש כדי לחקור ת'מות עמוקות, דוגמת מיקומה של המדיה בעיצוב דעת ההמונים והצורך באיזון בין חופש הביטוי ובין אחריות תקשורתית.
חדי עין ישימו לב שכבר דאגתי להציב אותו בעמדה משפיעה דיה כעורך העיתון המרכזי שהשחקנים נחשפו אליו, כדרך למצב אותו עוד בהתחלה כגורם משפיע. העיתון הזה סקר, בין השאר, סכסוך בין תאגיד שמימן חלק מהפסטיבל בין פופוליסטית שרכבה על גל כעס כנגד פערי המעמדות החברתיים, וניסתה לנצל אותו לצרכים פוליטיים ציניים. כמובן שהמשמר נגרר פנימה לסבך.
שם: חורבות המצור הקורן (Ruins of the Radiant Siege).
מספר כרונולוגי: 6.
דירוג מבין הנתיב: מקום אחרון.
החלק הכי טוב: כשההרפתקה נגמרת.
החלק הכי רע: עד שמגיעים לשם.
בקצרה: הסוכנים מגלים על שני הנבלים האמיתיים שעוד נותרו בחוצות העיר ויוצאים לעצור מכונה עצומה שמחוללת הרס. לאחר מכן, הם יוצאים להשיג עתק מיוחד ואיתו נלחמים בנבלית הראשית כדי להפקיע ממנה את כוחותיה הקדושים ואת ראשות העיר שחמסה.
מחשבות כלליות:
אני יכול לכתוב הרבה על ההרפתקה הזאת ועל כמה שאני שונא אותה, את המחשבה מאחוריה ואת הנחות המוצא שהיא יוצאת מהן. אשתדל להיות תכליתי וקצר יחסית, כי אני חושב שברור לגמרי לאן אני הולך עם זה. מדובר במוצר המ"ת הגרוע ביותר שקראתי בכל חיי, מוצר ביזיוני שבוגד בשחקנים ובדמויות שלהם, במנחה, בציפיות מהקמפיין, בת'מות שלו ובמתווה העלילה כולה (אשר במילא לא קוהרנטי דיו, כזכור). כל ביקורת ברשת עליו תאמר לכם בדיוק את אותו הדבר: ההרפתקה הזאת הורסת את הקמפיין, ונחשבת עד היום לאחת מהסיבות שהנתיב הזה נמצא בחצי התחתון מבחינת הדירוגים למול נתיבים מקבילים (לא שאין לו בעיות אחרות). כדוגמה קלה, ההרפתקה נפתחת בפס צד שאומר בגדול שמשנים מעכשיו פאזה. אין עוד להיות חלק ממשמר, יש מעכשיו קרבות נגד חוצנים. כאילו זה לא מהווה דגל אדום גדול מספיק, ההרפתקה פשוט מציעה לבנות את הדמויות מחדש עבור המשך הקמפיין כיוון שזה כל כך שונה ממה שהן היו אמורות לעשות במהלכו.
בחלק הראשון אחד מהנבלים, ממציא מטורף שהחבורה מעולם לא פגשה, מנסה להשמיד את העיר כחלק מ-Rage quit אחרי שהנבלית השנייה גנבה ממנו חפץ חשוב. השחקנים נכנסים למכונה ונלחמים בחוצנים שמתדלקים אותה, כל זאת מבלי אפשרות לשחרר אותם. מדי פעם יש אירועים קצת ייחודיים, אבל הם מסתכמים בקרבות עם חוצנים נוספים. אין כל תמונה, איור או תיאור מקיף של המכונה - פספוס רציני. האירוע המרכזי שאינו קרב הוא הכנסה של דב"ש מנחה מעצבנת שמובילה בנוחות את השחקנים לדאוס אקס מכינה, אשר נמצא חבוי במבוך הבא (שנמצא, למרבה הנוחות, באבשלום עצמה). אם החבורה מקבלת את הצעתה לסיוע, היא גומלת להם ברגעי לירוי ג'נקינס שבו היא מסתערת קדימה לקרב. גרוע מכך, היא אפילו מכניסה את עצמה לקרב הבוסית האחרון של הקמפיין בניסיון לגנוב את הפריט שהדמויות צריכות. ואני חשבתי ששנאתי את סנשן במורדי השאול.
עוברים הלאה למבוך הבא, ארוך ומיותר, שסובב סביב המצור הקורן – אירוע בהיסטוריה של אבשלום שלא נגענו בו בכלל בחמש וחצי הרפתקאות. החבורה נפגשת עם מספר חוצנים ומלאכים כלואים, אשר מקושרים ללא מעט שמות ויצורים בגולאריון שלא הוצגו עד עכשיו. יש גם בעיות בחלק מהסטאטים (חדר עם 3 יצורים ענקיים שלא יכולים להיכנס בו כי הוא קטן מדי, בוס שרגיש רק לנזק רשע מול חבורה של סדר-טוב...). המבוך עצמו סביר, למעט האורך, פשוט לא קשור ואקראי לגמרי. סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור.
הקבוצה ממשיכה למגדל בו הנבלית ממתינה להם ולא עושה הרבה מעבר לזה (למרות שההרפתקה משקרת ומתעקשת שהיא אקטיבית. היא שולחת בדיוק פטרול אחד לנסות ולעצור את הדמויות, כיוון שחמסה את ראשות העיר ומסוגלת לכך. זאת לא אקטיביות של נבל, צר לי). במגדל הסוכנים צריכים לאסוף שלושה עתקים פחותים כדי לפתוח את הדלת לנבלית, ממש כמו במשחק מחשב. מעבר לשלל היתקלויות פילר, ראוי לציון שהם נלחמים בנבלים הקודמים של ההרפתקאות אחרי שהוצאו להורג והוחזרו כשדים – רעיון מגניב *בכל הרפתקה אחרת*, רק שהוא נכשל במידה והשחקנים עצרו אותם ולא הוציאו אותם להורג, כמו שמצופה משומרים. אפשר לטעון שהנבלית פשוט הוציאה אותם להורג, אבל זה מרגיש כמו יריקה בפנים לשחקנים אחרי שהם עברו תופת כדי להשיג כל אחד מהם ולשמור עליו בחיים (בפרט הכוהן העליון). מיותר. הקרב הסופי נגד הנבלית מתסכל גם הוא, כיוון שיש לה יכולת של אי-נראות עליה אי אפשר להתגבר בשום צורה ממשית. מתכון טיפשי לקרבות פספוסים, ובפרט כשהיא עצמה לא עוצמתית או מאיימת. תוסיפו לזה את העובדה שהנבלית לא מעניינת, לא מוצגת בשאר הנתיב למעט ברקע של מקום אחד ולשתי דקות, ובאופן כללי חסרת הכוונה ממשית (לא ברור בכלל מה היא תעשה אם ההרפתקנים יובסו, הנתיב לא טורח לציין זאת) – ותקבלו כישלון ריקני וחלול לעומת הקרב הקודם עם נבל שהיה משמעותי בהרבה לחבורה.
הרפתקה נוראית. להימנע בכל מחיר.
