למה קריאתו של קת'ולהו לא ממש תפס בארץ?

[המפקד האלמוני]

בעולם, עושה רושם (תקנו אותי אם אני טועה, אולי הנתונים שלי לא עדכניים) שזו השיטה הכי פופולארית חוץ ממו"ד.
בארץ, נראה שחוץ מכמה "יודעי דבר" היא לא מוכרת במיוחד ולא אהודה.

ההשערה שלי - מדובר במשחק מאוד "אמריקאי" והיסטורי (הדגש הוא על משחק בשנות העשרים של המאה שעברה ותקופת היובש) שמתכתב עם עולם תוכן שלם שפשוט עובר לישראלים מעל לראש. אם פנטזיה היא ז'אנר אמריקאי-גלובלי, אז קריאתו של קת'ולהו הוא ז'אנר אמריקאי-פנימי יותר, כמו ההבדל בין מקדונלדס למקרוני אנד צ'יז.

 

[the Nerubian]

אז זהו, ש"קריאתו של קת'ולהו" זו הגדרה די רחבה, ושההצלחה שלה היא דווקא בעיקר מחוץ לארצות הברית.

פרנצ'סקו נפיטלו ומרטין טקאיצ'י דיברו על זה בפודקאסט שכתבתי עליו כאן: הטבעת האחת מהדורה שנייה - ראיון עם פרנססקו

לשאלה על משחקי התפקידים הבולטים ביפן, טאקאיצ'י מציין שקריאתו של קתולהו היא לא *באמת* המשחק המשוחק ביפן, אלא שרוב השחקנים היפנים משחקים האקים שלה שהותאמו לעוד ז'אנרים - כלומר, הם משחקים BPR עם התאמות. יש גם מוצרים מקוריים שהם משחקים שמבוססים על החוקים של BPR. גם פרנצ'סקו אומר שקריאתו של קת'ולהו הצליחה מאוד באיטליה בשנות ה-80 ואנשים עדיין משחקים אותה.

זה כמו שאצלנו בישראל אנשים לוקחים את מבוכים ודרקונים ומעקמים בכוח למשחק פוליטי, אז שם מעקמים בכוח את קת'ולהו למשחק על גיבורים שנלחמים במפלצות...

 

[המפקד האלמוני]

מעניין.

לכאוסיום היו די הרבה משחקים משלהם עם אותה מכניקה של BRP וחשוב לשים לב שכמה שנים לפני קריאתו של קת'ולהו, היא נוצרה בכלל במקור למשחק פנטזיה הרואי - רונקווסט, ככה שזה לא בדיוק עיקום בכוח.

גם עבור מי שלא רוצה לשחק באימה קוסמית, ספר הכללים הבסיסי של קת'ולהו מספק שיטה מלאה ויציבה למשחק מציאותי-מודרני, עם חוקים מאוד פשוטים וקלים ללמידה. אז הגיוני שיקנו אותו כמוצר מדף שמאפשר לך לשחק סוכנים חשאיים, שוטרים וגנבים, נוסעים בזמן, לוחמי גרילה או קומנדו, קוסמים אורבניים וכו'.

 

[ג'וני]

Horror RPG Call of Cthulhu is bigger than D&D in Japan

The classic RPG has seen its popularity explode in the last decade thanks to web series and anime.

www.dicebreaker.com

המאמר הזה מנסה להסביר את היחס לקריאתו של קת'ולהו ביפן. כמה מהנתונים המעניינים הנמצאים בו הם:
רוב השחקנים הן נשים בגילאי 18-35 (בניגוד למו"ד שבו עדיין יש רוב גברי 60% לפי מכשפי החוף ) - מעניין מה הנתונים בארץ גם בקשר לחתך הגילאים וגם בקשר למגדר.
היחס ביפן לקריאתו של קת'ולהו דומה ליחס בשאר העולם למבוכים ודרקונים (מבחינת מכירות, משחקי ראשונים שמכירים, היחס במדפים וכו').
נציג של כאוסיום אמר שהתרגום היפני מכר יותר מכל שאר השפות ביחד (כולל אנגלית).
יש גם קצת היסטוריה וסיבות לפופולריות.


בקשר לשאלה המקורית:
הסיבה הראשונה שהוא לא יכול לתפוס פופולריות בארץ זה בגלל שהוא לא תורגם.
הסיבה השנייה היא שאין יחס אליו בתרבות המיינסטרים בעוד למו"ד דווקא יש. בארץ יש הרבה פחות התייחסות מבחו"ל, אבל סדרות שמזכירות את המשחק עדיין קיימות פה אז מי שצפה בריק ומורטי או דברים מוזרים עדיין ירגיש היכרות כלשהי שהוא יתל בספר שנקרא מבוכים ודרקונים בעוד קריאתו של קת'ולהו לא יאמר לו כלום.

 

[המפקד האלמוני]

תרגום לעברית של כללי ההתחלה המהירה של קת'ולהו דווקא יש, נראה לי אפשר גם למצוא אותו כאן באתר.
אבל כל עולם התוכן של המשחק זר לגמרי לקורא הישראלי - למרות שכמה מהסיפורים של לאבקראפט תורגמו (ונמכרו לא משהו) ולמרות שהספרים של סטיבן קינג מאוד דומים לו באווירה שלהם, זה פשוט לא מספיק מתחבר למשחק תפקידים.

 

[The oldman]

אני אכן מסכים עם האמירה שלך שהוא פחות נפוץ בארץ, אבל אני חושב שזה לא בגלל קתולהו - משחקי לוח של קתולהו למשל ארקהם הורר הם מאוד נפוצים בישראל ויש להם שחקני הרד-קור.
יש גם ספרי הרחבה שהם מעבר לאמריקה ואני יודע שיש לשיטה מעריצים בישראל, אבל הם מועטים במספר.

אם הייתי צריך לשים את האצבע אז זה על BRP שהיא שיטה מאוד מכאנית ולדעתי השחקנים בארץ
לא מכירים ולא מתחברים אלא יותר הולכים לכיוון משחק נרטיבי.

 

[המפקד האלמוני]

זה על BRP שהיא שיטה מאוד מכאנית

אם כבר, אז BRP היא שיטה ממש רזה - יש בה הרבה פחות מכניקה או צורך לזכור חוקים מאשר מו"ד5 ובטח מאשר מהדורות קודמות. היא גם מאוד אינטואיטיבית ואפשר ללמוד אותה מהסתכלות על דף הדמות.

מצד שני, היא כן שיטת סימולציה ומבחינת שיטת קרב היא מאוד קטלנית ועקומת ההתעצמות שלה מאוד שטוחה - מה שהיה מסוכן לדמות שלך בתחילת המשחק, ימשיך להיות מסוכן גם אחרי שנה של משחק. הדמויות שם לא עולות בדרגות או מתעצמות ובתוך השיטה עצמה יש מעט מאוד תיגמול דרך החוקים והישגים.

 

[tkhag1]

האמת שמאז ששמעתי על המשחק (נתקלתי בכתבה בפונדק על זה) רציתי לשחק, הבעיה היא שמספר הפלטפורמות של דוברי העברית למשחקי תפקידים (ביחוד מקוונים על בסיס הודעות) מוגבל מאוד ובדרך כלל מוחזק באופן בלעדי על ידי מבוכים ודרקונים.
בכללי אני לא חושב שמישהו פתח משחק מקוון שאינו מבוכים ודרקונים חופשי שיטה או שיטה ביתית עם מנוע מבוסס בשנים האחרונות בפורום, וזה קצת חבל.

 

[BadBug]

אני קצת מתבאס שלא יצא לי לי לשחק/לחוות אותו.
שואל רק בסוגריים, אם כבר הדיון עלה - על מה הייתם ממליצים כדי לקבל את התחושה של אימה קוסמית? ספר/סרט/אתר/מאמר/כל דבר?

 

[Adran]

בין אם הז׳אנר אמריקאי או פופולרי במקום אחר, ישראלי הוא לא. השמות קת׳הולו ולאבקראפט - כמה ישראלים בכלל מכירים אותם? אני בעצמי קראתי מספר סיפורים שלו ואין שום תמונה שעולה לי לראש כשמדברים על המשחק, חוץ מ"נלחמים בכת", או יותר גרוע, "חקירה ארוכה מאוד שלא מובילה לכלום, ואז הגיבור מת". גם אם זה שגוי לחלוטין, בתור אדם זר למשחק, אני לא רואה את הגיוון שיש לפנטזיה ומד"ב להציע. למה שלא אוכל להריץ אימה קוסמית בשיטה אחרת, שאני כבר מכיר?

בכללי אני לא חושב שמישהו פתח משחק מקוון שאינו מבוכים ודרקונים חופשי שיטה או שיטה ביתית עם מנוע מבוסס בשנים האחרונות בפורום, וזה קצת חבל.

לא הרבה, אבל קיימים. תוכל לראות היכל התהילה של לוח ההרפתקאות.

 

[המפקד האלמוני]

לאבקראפט עצמו ויצירותיו באמת לא אומרים הרבה לישראלי הממוצע ואפילו לא למי שמתעניין בכל מיני סוגים של "תרבות גיקים" - הוא פשוט לא תפס כאן אף פעם.

א-ב-ל, יש לך למשל את סטיבן קינג שהוא הרבה יותר פופולארי וגם כותב טוב יותר ובאותו ז'אנר. עדיין, אתה לא רואה את זה מתבטא במשחק תפקידים - אולי כי אימה קוסמית היא באמת ז'אנר די צר וקשה להחזיק איתו מערכה ארוכה. אפילו לאבקראפט עצמו לא כתב ספרים אלא סיפורים קצרים.

מצד שני, קריאתו של קת'ולהו בהחלט יכול וגם היווה בסיס למשחקים שלא מסתכמים בספרן מניו אינגלנד שמוצא ספר ישן שגורם לו להשתגע רק מלהסתכל בתמונות וחוקרים עצמאיים שמנסים להבין מה קרה שם מגלים שיש בסיס של פטריות חלל מעופפות בבית הישן על החוף.

למשל, המכוונות של השיטה למשחקי חקירה ומסתורין יכולה לשמש גם למשחקי חקירה ומסתורין שלא קשורים לישויות קוסמיות מוזרות - משחקי בלשים למשל, משחקי קונספירציה, משחקי ריגול - או עם נגיעה על טבעית בכל זאת, משחק בסגנון של "תיקים באפלה" שהייתה סדרת להיט בשנות התשעים - מכירים?

מהמאמר על קריאתו של קת'ולהו ביפן שג'וני הביא כאן, מסתמן שזה בדיוק מה שהם עושים שם. לוקחים את המכניקה (שהיא ממש פשוטה) ומשתמשים בה להרצה של כל מיני משחקים רומנטיים ודרמטיים.

אז למה בכל זאת זה לא תפס? אולי כי משחקי תפקידים בישראל מאוד מזוהים עם פנטזיה וזה הז'אנר שאנשים אוהבים ומחפשים. גם משחקי גיבורי על או מד"ב שאהובים בעולם לא תפסו אף פעם בארץ.

לישראלים יש גם הזדמנות (שלא תמיד מנוצלת מן הסתם) להיחשף לכלי נשק מודרניים ולפעמים גם לתרחישים מטורפים לגמרי שאנשים בשאר העולם רואים רק בסרטים או קוראים בכתבות מגניבות בעיתון, ככה שמשחק מודרני שכולל מרגלים, מכשירים סודיים ומתקנים ממשלתיים מסתוריים יראה לא רק פחות מושך אלא גם כמו חיקוי חיוור של המציאות.

 

[dragonian]

אני הרצתי לחבר שלי תרחיש בהתבסס על הזה מההתחלה המהירה, אבל מיקמתי אותו בגרמניה של 1910 עם מקום ליהודים, אנטישמיות בסיפור. לענ"ד זה עבד לא רע

 

[Almoni]

אני קצת מתבאס שלא יצא לי לי לשחק/לחוות אותו.
שואל רק בסוגריים, אם כבר הדיון עלה - על מה הייתם ממליצים כדי לקבל את התחושה של אימה קוסמית? ספר/סרט/אתר/מאמר/כל דבר?

סרטים שדרות שאני יכול להמליץ בקלות שמושיפעים מאוד מלווקראפט באופן ברור (היוצרים לא מחביאים את העובדה להפך)
מהקלילים יותר

Hellboy (מבוסס קומיקס פחות אימה ופחד כי "פמלי פרנדלי" אבל מחבינת העולם הקוסמי אחד לאחד)

stranger things (אולי הדוגמה הטובה ביתר שאפשר לראות על המסך עם כל המשפחה)

לכבדים יותר
true detective (העונה הראשונה היא אולי הדוגמה הטובה ביותר לדרך בה אתה רוצה לשחק את המשחק - האימה כל הזמן שם מולך אבל אתה לא יכול לשים עליה את העצבה ולא ברור אם אתה סתם הוזה או שיש עולם אחר)

lovecraft country (לא ראיתי עדיין אבל ביקורות טובות)

ויש עוד המון....




לגבי הצלחה מסכים זה בעיקר לא מעניין - לא מספק את חוויית המשהו האחר, אסקפיזם, למי שעשה צבא, חי במציאות הישראלית
( וספר הבסיס של Chaosium משמים עד פיהוק... מהבודדים שלא סיימתי )
ל Delta Green היתה קצת יותר הצלחה אם אני זוכר נכון אבל ההייפ עבר..

 

[המפקד האלמוני]

דווקא ספר הבסיס של כאוסיום זכור לי כמעניין ודי מוצלח - גם בהצגה של עולמו של לאבקראפט ומבוא ליצירותיו וגם בדוגמאות לשיטה ולמשחק.

דלתא גרין התלבש ממש יפה על הטרנדים של סוף המילניום - חששות מחייזרים וכל מיני מיסטיקות נאציות של העידן החדש. לישראלי הממוצע, שיותר נגיש מאמריקאי ממוצע לארגונים חשאיים ומבצעים סודיים לפחות לדעתו (ישראל קטנה וזה תמיד הדוד של השכן של החבר שמכיר את חיים מהמוסד או שפגש את רונן ברגמן באוניברסיטה) הז'אנר הזה כנראה פחות מושך כאז גם היום.

 

[העוג הברברי]

דלתא גרין התלבש ממש יפה על הטרנדים של סוף המילניום - חששות מחייזרים וכל מיני מיסטיקות נאציות של העידן החדש. לישראלי הממוצע, שיותר נגיש מאמריקאי ממוצע לארגונים חשאיים ומבצעים סודיים לפחות לדעתו (ישראל קטנה וזה תמיד הדוד של השכן של החבר שמכיר את חיים מהמוסד או שפגש את רונן ברגמן באוניברסיטה) הז'אנר הזה כנראה פחות מושך כאז גם היום.

אני לא בטוח כמה הטיעון הזה נשמע נכון. כן, לישראל יש יחס שונה לנושא הזה, אבל גם בישראל נחשפו לטרנדים האמריקאיים והושפעו מהם, ודווקא הקרבה הזו הייתה יכולה ליצור משיכה שונה למשחק. אולי משחקי דלתא גרין ישראליים היו תופסים נישה שונה מאלו האמריקאים, אבל זה לא מסביר למה הז'אנר בכלל לא תפס בארץ.

 

[המפקד האלמוני]

גם בישראל נחשפו לטרנדים האמריקאיים והושפעו מהם

כמו שאמרתי, כל הקטע של קונספירציות חייזרים ועידן חדש כן תפס בישראל בשנות התשעים ו"תיקים באפלה" הייתה די פופולארית. אבל זה לא התבטא יותר מידי במשחקים, גם אצל מי שהיו נגישים לספרים באנגלית שאז היה הרבה יותר קשה להשיג.