Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
Note: This feature may not be available in some browsers.
ברוכים הבאים לפורום הפונדק
הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!
דוריאן, שיוצא אחרון מהדשא, מניח את ידיו בנינוחות לצד גופו כדי לא להראות את הלחץ שלו, אך הוא מוכן לשלוף בכל רגע את החרב שקשורה לו לחגורה אם המצב יהפוך למכוער. "היינו עבדים על הספינה שלו. במזל הצלחנו לשרוד את ההתרסקות. אין לנו אהבה אל עין הדם." הוא אומר בפשטות את האמת.
"עבדים נמלטים!" קורא הפיראט הכועס בעוד מלמולי התפילה של צמד הפיראטים האחרים מתחזקים ואתם מוכנים כמעט בטוחים שמעבר לכל מיני בקשות להגנה והבטחות שמעתם בתפילותיהם את המילים "דראוגר" ו-"ריבננט", אבל לא מוכנים להישבע על כך.
"ואיך הגעתם לחוף הזה?" הפיראט האחראי שואל, כשהוא עדיין מנסה שלא לגלות רגש בקולו, אבל נראה שמשהו בדבריו של דוריאן ערער אותו מעט.
"מה שהחבר שלי מנסה לומר, הוא שהספינה של עין הדם נתפסה בסערה ושקעה בים. אנחנו התרסקנו על האי הזה ונראה שאנחנו בין השורדים המעטים, תודה לאלים." דוריאן מרחיב. "כפי שאתם רואים, אנחנו במצב לא טוב ואין לנו שום רצון להילחם אתכם. אנחנו רק רוצים לצאת מהאי הזה בפיסה אחת." הוא מסביר את האמת, אך למרות זאת ליבו דופק בקצב מהסיטואציה המלחיצה.
"אני לא חושב שהבנתם את השאלה," עונה הפיראט, "השאלה היא איך הגעתם לחוף הספציפי הזה ואם להיות יותר מדויק האם יש עוד ניצולים היכן שהגעתם לחוף?" לאחר רגע או שניים וכמה תפילות נוספות מצמד הפיראטים המתפללים, "כי כמו שהצמד הזה יגיד לכם, אנחנו יודעים שכל מי שנשאר על החוף הזה אחרי הסיבוב הראשון שלנו היה מת..."
דוריאן מבולבל, לא מבין בדיוק למה הפיראט מתכוון. "אנחנו היחידים שמצאנו אחד את השנייה כאן - אם יש עוד ניצולים, אנחנו לא יודעים לאן הם הלכו. מה כל כך מיוחד בחוף הזה, בכל מקרה? האלים יודעים שלאף אחד מאיתנו אין מושג איפה אנחנו נמצאים..."
הפיראט מבין שדוריאן לא מבין למה הוא מתכוון ולכן הוא חוזר על דבריו לאט, "אין שום דבר מיוחד בחוף הזה מעבר לכך שמרבית השברים של 'אצבע הארגמן' הגיעו לפה. לכן, אנחנו הגענו לפה מוקדם יותר היום כדי לחפש ולעזור למי שנשאר בחיים ולאחר שהמרפאה בדקה את כל האנשים שנמצאו על החוף לקחנו אתנו את כל הניצולים שהיו בחיים חזרה לספינה שלנו שתיקח אותם למחנה. מלאחר ששמעתם את זה אתם בוודאי תסכימו איתי שיכולות להיות שלוש אפשרויות לכך שאנשים חיים נמצאים על החוף הזה:"
"הראשונה, המרפאה לא יודעת להבדיל בין גופות ואנשים חסרי הכרה. לא סביר, אני מכיר את המרפאה שנים ואפילו יצא לי לראות אותה מחוללת נסים, אז אני בטוח שהיא לא מסוגלת להיכשל בבדיקת דופק שכל ילד יודע לעשות." אפשר לשמוע את ההערצה בקולו כשהוא מדבר על המרפאה ומהטון שלו ברור עד כמה הוא מחשיב את האפשרות הזאת כהזויה.
"השנייה, מה שצמד העכברים הפחדנים שטופי האמנות הטפלות האלו מאמין", הפיראט אומר כשהוא מחווה לעבר שני הפיראטים המתפללים, "אתם לא הייתם חיים כשהמרפאה בדקה אתכם ומישהו החזיר אתכם לחיים או דמוי חיים. מרגישים תאבה כלשהי לבשר אדם? אולי אתם רוצים לשתות קצת דם? ותגידו, הוא לא נראה לכם עסיסי במיוחד?" הוא מסיים את השאלות הרטוריות בטון עוקצני ובגיחוך עד שאפילו צמד המתפללים עוצר לרגע מתפילותיהם כדי לנעוץ בו מבטים עוינים לפני שהם מביטים שוב לעברכם, מחווים סימן קדוש וחוזרים להתפלל, מה שגורם לפיראט לצחוק.
"והאופציה השלישית, אתם פשוט לא הייתם פה כשהמרפאה בדקה את הגופות על החוף, כי נסחפתם לחוף במקום אחר והגעתם לפה בזמן שהעברנו את הניצולים לספינה שתיקח אותם למחנה או כשעשינו את דרכנו חזרה." בבירור, הפיראט מאמין באפשרות הזאת ולכן אתם לא ממש מופתעים כשהוא ממשיך, "לכן, אני אחזור על השאלה שלי שוב, האם יש ניצולים נוספים שהגיעו לחוף באותו מקום שאתם...." צעקה רחוקה גורמת לפיראט להשתתק באמצע דבריו ולנסות להקשיב כשהוא משתיק את כל מי שמנסה לדבר.
אחרי כמה שניות נוספות הצעקה נשמעת שוב, והפעם אתם כמעט בטוחים שזו צעקת כאב וקריאה לעזרה, אבל הפיראטים כנראה שמעו משהו נוסף מכיוון שהפיראט הכועס ממלמל בזעם "הסלמנדרות המקוללות מצאו אותנו." לפני שהוא וצמד הפחדנים ממהרים חזרה לסירה שהגיעו עמה לחוף עם מעט הציוד שהם הספיקו להציל.
רק הפיראט המוביל נשאר במרחק זהיר מכם והוא מהסהס לפני שהוא מוריד את רובה-הקשת שלו ושואל "אתם באים?"
למרות השאלה שלו נראה שלא בוער לא במיוחד והוא מחכה לתשובה מכם לפני שהוא יחזור חזרה לסירה.
META:
אתם בטוחים שזו צעקת כאב, אבל הקול עצמו נשמע לכם מעט עמוק יותר מקולו של בן אדם רגיל, לכן יש סיכוי גבוהה שהפיראטים צודקים וזו צעקת כאב של איש סלמנדרה.
קירה לא בטוחה עד הסוף מה קורה אבל היא נושאת תפילה קצרה לרוח הצפון על כל מקרה, בין אם נס כלשהו אכן התרחש או שיש דרך ארצית יותר להסביר את מה שקרה. היא מהנהנת אל חבריה, "בלי קשר למה שקרה כאן אני מציעה שנתרחק מהחוף הזה כל עוד אנחנו יכולים. הרוחות בחרו להציל אותנו הפעם אבל עדיף לא להתגרות בגורל."
אלנור מהנהנת "יפ, הכל עדיף על למות כאן בצמא". היא ממהרת לעלות לסירה, ומתיישבת ברגע שמשטח מוצק מופיע מתחת לרגליה. היא ממתינה לרגע, ואז מושכת בזרועו של פיראט שעובר לידה "Vי, הי, תגיד, אתה פיראט, אתה מבין בזה. אם יש לי הנגאובר, והתייבשתי בשמש, הודות לחברים המקסימים שלנו מקודם, יש לך איזו תרופת מלחים? אני" היא עוצרת לרגע ובולעת בקול את מה שאולי היה הופך להקאה "לא ממש בקטע של ים."
כשהאדם האחרון עולה לסירה הפיראטים ממהרים לחתור הרחק מהחוף וכשהם מגיעים למרחק שהם מחשיבים כבטוח הם מתחילים לקלל את הלטאות הארורות שלא נותנים להם לעבוד בשקט, הפיראטים של 'אצבע הארגמן' שלא יודעים לשוט בלי לטבוע, ואף את החברים שלהם שאמורים לחזור לאסוף אותם עם הספינה למחרת, מכיוון שעכשיו הם צריכים לחתור את כל הדרך חזרה למחנה בכוחות עצמם.
הקללות שוכחות מעט כאשר הפיראט עמו דיברתם ניגש לאחת החביות שהספיקו להציל באומרו "אני לא חושב שמישהו יתרגש אם נחזור עם חבית אחת פחות, וזה יקל עלינו את המלאכה." לפני שהוא ממלא את נאד המים שלו ברום מהחבית ומעביר את הרום לפיראט הכועס. לאחר שהפיראט לוקח לגימה הוא זורק לעברכם מבט מאיים ואומר "ואם מישהו ידע על זה אנחנו נדע מי פתח את הפה." איום שנראה לכם מתמיהה מעט מכיוון שאם הפיראטים יגיעו שיכורים למחנה כולם ידעו...
כשאלנור מתארת את המצב שלה אחד הפיראטים מושיט לה את בקבוק הרום בגיחוך "עכברת יבשה, אם תשתי מזה מספיק זה יפתור לך את כל הבעיות. צמא, התייבשות, הנגאובר ואפילו תקבלי רגלי ים."
הפיראטים נותנים לכם לשמור על הנשקים שלקחתם במהלך השיט ומבקשים מכם לעזור בחתירה, אך אם מישהו מכם מגלה חוסר יכולת או מתנגד הם לא מערימים בעיות ונתונים לו לנוח, אך מגבילים את הגישה שלו לרום אותו הם חולקים אתכם בנדיבות. אלו מכם שעדיין צלולים ומנסים לשים לב לכיוונים מבחינים שהפיראטים חותרים בהתאם לקו החוף, למעט דילוגים מעטים על מפרצונים קטנים וגדולים, תחילה בכיוון דרום מערב ובהמשך מערב, צפון מערב ולבסוף צפונה. גם כשהשמש נוגעת בקו האופק ואף יורדת מתחתיו הפיראטים לא מפסיקים את התקדמות הסירה וממשיכים בניווט לאור הכוכבים.
אתם מגיעים למחנה הפיראטים בשעת לילה מאוחרת כשאת שובכם מקדמת זקיפה הניצבת על סירה קטנה שנמשכה אל מעבר לקו גאות. הסירה דומה לזו שאתם נמצאים בה למעט הבליסטרה הנמצאת בראשה ומכוונת אליכם, אך לאחר שהזקיפה מוודאת את זהותם של הפיראטים היא נותנת לכם להתקדם למחנה עצמו ללא בעיות מיוחדות.
מחנה הפיראטים אינו מפואר למעשה, הוא כולל שמונה אוהלים עשויים מקנבס מקובצים סביב מדורה, כאשר חמישה מהאוהלים הינם אוהלים גדולים היכולים להכיל בין עשרה לעשרים אנשים כל אחד, שניים מאוהלים קטנים מעט יותר ואתם מניחים שהם מיועדים למפקדים או לאנשים בעלי חשיבות והאוהל האחרון, אמנם גדול כמו הראשונים, אך האור הבוקע מתוכו אומר לכם שאינו משמש לשינה. במרחק של לפחות עשרה מטרים מהאוהלים נמצאים שני אזורים המוקפים בגדר כלונסאות במבוק בעלי קצוות מחודדים, כשאר ליד כל אחד מהאזורים ניצב לפחות שומר אחד שאתם רואים.
הפיראטים מובילים אתכם לעבר המדורה המרכזית, שם יושבים שלושה פיראטים חמושים בחרבות קצרות הממתינים לדיווח אותו הפיראט האחראי מעביר בקול צלול למדי למרות שמיד פעם אחד הפיראטים האחרים קוטע אותו בהסברים משלו בלשון הרבה פחות נקייה ומעט מוגזמים "מתים, ארבע גופות שקמו לתחיה!", "שאגות קרב של עשרות לטאות ארורות גרמו לנו לברוח.." וכו'. הפיראטים נראים מעט משועשעים מכל הסיפור, אך בסיומו ולאחר שהם מוודאים שאתם עבדים, הם דורשים את נשקכם.
"מאחר והגעתם למחנה שלנו בשלום ואתם מוגנים, אני חושבת שאתם כבר לא זקוקים לנשקים, שעלולים לגרום לתאונות ומחשבות לא רצויות, אז הייתי מציעה שתניחו אותם על הקרקע." למרות הדאגה המזויפת בקולה, לפי המבטים הדרוכים של הפיראטים היושבים נראה שההצעה של הפיראטית היא לא באמת הצעה.
OUT:
אשמח אם תכתבו עד כמה הדמויות שלכם שיכרות בשלב זה, מי מהן בחרה לעזור בחתירה ומי שמה לב לכיווני השייט, ואם יש משהו ספציפי שאתם רוצים לראות/לעשות לדבר איתו במחנה הפיראטים או שהתגובה הבאה שלי תכלול מידע בסיסי נוסף על הנמצאים במחנה והרצה לבוקר.
הוא שותה, משתתף עם הפיראטים מנסה להיות ערני, לשים לב לשיט ולתת את חלקו.
מבחינתו ההזדמנות להשתכר, זאת חובה דתית שאסור לפספס.
הוא די שיכור, אבל כסאגיארי הוא כנראה במצב יחסית סביר, גם אם עברו כמה שנים מאז שהיתה לו הזדמנות לשתות כראוי.
גארוג מתעניין במנהיגים של הפיראטים ואולי אנשי מפתח לוגיסטים-
כפי שנהגו לומר בסאגה-
"קפטן ספינה הוא אל, והטבח הוא מעל האל, כי הוא יכול להאכילך גללים של ממש" (בתרגום חופשי. בסאגיארית זה נשמע יותר טוב)
הוא מכחכח בגרונו מתנודד צוחק.
"הומור משובח! האר האר האר!" הוא מנסה להזדקף.
"אנחנו הרי אחים, כולנו ילדי הים- מתנו, ואיננו יכולים למות עוד- אז לא יהיו תאונות! האר האר! אני מעריך את ההומור הבריא שלך, אבל אין צורך שאף אחד מהאחווה היקרה שנוצרה לנו כאן, יוותר על משהו!"
----
אאוט:
משתמש ביכולת סמכות/Authority.
מגלגל מנהיגות כנגד המוראל של הקפטנית)?(
ו...5+1=6.
oh boy
דוריאן מסרב בנימוס לשתות מהרום, האלים יודעים שהוא היה רוצה להשתכר עכשיו, וכנראה שאם היה באזור הבית כבר היה עושה את הבחירה הלא נכונה ושותה עד אובדן חושים. אבל הם נמצאים בסיטואציית חיים ומוות והוא חייב להיות צלול ואחראי. לכן הוא מעביר את השיט עוזר לפיראטים לחתור, מביט בשקט אל הים וחושב על היום שעבר עליהם. אם הפיראטים מתעקשים שהוא ישתה, הוא לוגם רק מעט מהרום בשביל לעזור עם שריריו הכואבים מההתרסקות, לא יותר מזה.
במחנה, הוא מתכנן לתת את החרב שמצא - אין לו שום כוונה להתווכח עם השובים שלו שמקיפים אותם מכל צד. אבל הוא רואה שגארוג מתעקש לשמור על כלי הנשק - הוא לא יודע אם זה גארוג או הרום מדברים, אבל כך או כך הוא מנסה לעזור לו לפני שהפיראטים מספיקים להתעצבן, ואומר לקפטנית "יש לנו מספר לוחמים מנוסים בקבוצה, גברתי - תני לנו להשאר עם הנשקים שלנו, כדי שנוכל לעזור למקרה שהמחנה יותקף על ידי הסלמנדרות. סמכי עלי, אף אחד מאיתנו לא מספיק אידיוט בשביל לנסות לעשות משהו אחר עם הנשקים הללו - אנחנו יודעים שלא נצליח לצאת מכאן בחיים אחרת."
"אני לא חושבת שזה יעבוד," אחראית המשמרת מצקצקת בלשונה, "אם איש צוות שאינו במשמרת יראה עבדים מחוץ למכלאה הוא יחשוב שזה מרד או ניסיון בריחה, כך שזה לא יגמר טוב מבחינתכם. מצד שני, אם אני אתן לכם לישון עם העבדים האחרים, אחד העבדים היותר פרועים יכול להחליט לשסף את גרונכם כשאתם ישנים כדי להשיג את הנשק שלכם. אז אתם מבינים, אני פשוט דואגות שתישארו בחיים עד הבוקר ואז אני אדווח עליכם למי שצריך ותפסיקו להיות בעיה שלי."
OUT:
לא קפטנית, סגנית ומי שאחראית למשמרת הלילה הזאת. היא דב"ש עם שם.
דוריאן לוקח נשימה עמוקה, ואז זורק את החרב שלו לערימה.
"אז, גברת..." הוא אומר לפיראטית בזמן שהאחרים מתפרקים בנשקם, "מה את יכולה לספר לנו על המחנה הזה בעצם?"
אחרי החוויה המרגשת בלשון המעטה של לטבוע ואולי אפילו לקום לתחייה קירה לא מתכננת לסרב לקצת רום. או אפילו קצת הרבה. היא עוזרת בשמחה בחתירה ומנסה להתחבר עם הפיראטים, אולי כך הם יהיו יותר מוכנים לשקול את השחרור שלהם מאוחר יותר.
כשהסגנית מבקשת מהם להסגיר את הנשקים היא לא ממש להוטה בעיקר אחרי אנשי הסלמנדרה שהם לכאורה שמעו קודם לכן. "גבירתי, אני מבטיחה לך שאנחנו יכולים להסתדר יפה מאוד בעצמנו". היא מאבדת לרגע את חוט המחשבה, "כן, כן, אני חושבת שעדיף שנשמור את הנשקים אצלנו כמו שחברי הטוב כאן הציע. אבל אם את מתעקשת... לא מנומס לריב עם המארחים שלנו אחרי הכל."
OUT
קירה יחסית שיכורה אבל היא מספיק מודעת לנפיצות של הסיטואציה והיא תתן את הנשק אם הסגנית תמשיך להתעקש על זה והשאר יעשו את זה גם כן.
אלנור מושכת בכתפיה 'לא צריכה נשק כדי לשבור למישהו את האצבע, אז בכיף'. היא פונה לקירה 'אל תדאגי, אם מישהו יגע בך, אני אשבור לו את האצבע. תני את הנשק הארור ובואי נתקדם עם היום הזה כבר.'
לאחר שכולכם מניחים את נשקכם ורמת הדריכות של הפיראטים יורדת, אחראית המשמרת מתפנה לענות לשאלתו של דוריאן: "זה הבסיס שלנו על האי, המקום בו הספינות שלא מתרסקות בסופות הארורות עוגנות ומחדשות את האספקה שלנו ושלהן. המחנה הזה הוא כנראה המקום הבטוח ביותר על האי מכיוון שאנשי-הסלמנדרה כבר לא מעיזים לתקוף אותו. לצערכם, סביר להניח שלא תהיו בו יותר מדי, כי פרט לשינה העבדים בדרך כלל עובדים במקום אחר, אך אם בכל זאת יוצא לכם להיות במחנה הייתי מציעה לכם להתרחק מתא המאסר." כשהיא אומרת את החלק האחרון היא מחווה לעבר השטח המגודר הקטן.
לאחר שהיא מסיימת עם האזהרה אחראית המשמרת לא מחכה לשאלות נוספות כשהיא פונה לפיראט שנתן לה את ההסברים: "בריג, לפני שאתה לוקח אותם אל העבדים האחרים קח אותם אל המרפאה כדי שה'אַקְסוֹלוֹטֶלה' תוכל להעיף בהם מבט. היא כמעט בטוח עדיין ערה, אבל אם היא הצליחה להירדם אל תעיר אותה אחרי היום הארוך שהיה לה." כשהיא מדברת על האקסולטולה נראה שכבוד ודאגה אמתית נכנסים לקולה.
הכוונה של אחראית המשמרת מתבהרת לכם במהירות אחרי שהפיראט מוביל אתכם אל האוהל עם האור הדולק. המרפאה, אם אפשר לקרוא לאוהל הזה מרפאה, מחולקת לשני חלקים, החלק האחורי מלא בציוד ונראה שהוא משמש כמחסן מסוג כלשהו והחלק המרכזי מלא במיטות שבכל אחת מהן שוכב פיראט או עבד, אך נראה שהמיטות לא מספיקות, כי נראה שבכל מקום פנוי על הרצפה, שאינו חיוני למעבר, יש מזרון קש שעליו שוכב פצוע.
הפיראט שמוביל אתכם עוצר ליד כל מיטה כדי לבחון את מי שנמצא בה ולבדוק אם האקסולטולה נמצאת על אחד המזרונים לידה, מה שמעניק גם לכם הזדמנות לבחון את הפצועים והחולים. כשהפיראט עוצר ליד המיטה הראשונה אתם מזהים את הפיראט הנמצא בה כראז, הפיראט בו אלנור נלחמה, זיהוי שיכול לגרום לצלולים מבינכם לבחון את שאר הנמצאים באוהל.
מי מכם שמנסה לבדוק אם הוא מזהה את הפצועים מבחין שרק כשליש מהפצועים הם פיראטים ועבדים שהיו על 'אצבע הארגמן', מספר המהווה רק כרבע מכלל האנשים שהיו על הספינה.
מי שבוחר להתמקד בפן הרפואי מזהה, לפי החבישות המדממות וראשי החניתות והחיצים שנמצאים ליד חלק מהמיטות, שהפציעות של הפיראטים והעבדים שאינכם מכירים נגרמו כתוצאה מלחימה.
ואילו אלו שבוחרים לבחון את היחס למעמדות השונים במחנה מבין שבאוהל הזה כנראה שאין להם כל חשיבות, מכיוון שהאנשים עם הפצעים הקשים ביותר הם אלו שנמצאים על המיטות, ללא כל הבדל של מעמד או מגדר, כך שיש גם פיראטים ופיראטיות על המזרונים שנמצאים על הרצפה וגם עבדים ושפחות על המיטות, אם כי נראה שבדרך כלל הפצעים של העבדים קלים יותר.
קצת לפני שאתם מגיעים לחלק האוהל המשמש כמחסן אתם מבחינים בדמות לבושה גלימה הרוכנת ליד אחד המזרונים ומטפלת בפצע, שככל הנראה נגרם מחנית, בכתפו של העבד השוכב עליו. כשהיא מבינה שאתם שם, היא מסמנת לכם בידה לחכות בלי להרים את מבטה מהפצוע ורק לאחר שהיא מסיימת לחטא ולחבוש את הפצע היא מרימה את מבטה אליכם ואתם יכולים לראות את שיערה האדמוני ופניה הלבנות שמבליטים ת הניגוד לעיגולי העייפות השחורים מתחת לעיניה. "פצועים?" היא שואלת בלחישה רמה מספיק כדי להגיע לאוזניכם, אך אתם לא בטוחים אם היא עייפה מכדי לדבר בקול רגיל או שהיא משתדלת שקולה לא יפריע לפצועים. לחישתה גורמת לכם להבין שקולה הוא הרעש היחיד הנשמע באוהל, שזה לא בהכרח מה שהייתם מצפים מאוהל המלא בפצועים ישנים או חסרי הכרה.
OUT:
תזכורת: גם על החוף היו רק כרבע מאנשי אצבע הארגמן, כלומר ביחד עם הפצועים אתם יודעים על חצי מאנשי הספינה.
