אני גם חושב שלא ניתן להתעלם מכך שקאנון נותן תחושת שליטה לשחקנים, שנובעת אולי מיכולת בחירה טובה יותר. כשאתה לא יודע מה יש בהרים ממזרח וגם לא יודע מה יש בשדות ממערב - שתי הבחירות הן היינו הך מבחינתך כשחקן. אך כאשר ״ידוע״ ששר האופל ברח להרי החושך ממזרח לאחר המפלה שספג במלחמה האחרונה, פתאום יש לך יותר מידע, וזה מאפשר לך לכלכל את צעדיך כשחקן בצורה טובה יותר.
מה הדמויות יודעות היא שאלה נפרדת לחלוטין משאלת הקנון. אין שום מניעה שבעולם בלי קנון הדמויות ידעו מצוין מה יש בשדות ממערב. לעומת זאת, בעולם עם קנון חזק, אין מה להניח ש
השחקנים שולטים בקנון בכלל, או שהדמויות יודעות מה יש בשדות המערב. ובנוסף, היעדר קנון מוכן מראש לא אומר שלא צוברים ידע. להפך. בהיעדר קנון, אלא אם נאמר אחרת, מה שאנחנו ממציאים במהלך המשחק הופך קנוני.
איך דבר כזה היה פועל בשולחן שלי, בהנחה שהשחקנים מתעניינים באזור שבאמת שאין לאף אחד מאתנו רעיון מוכן לגביו:
שחקנית (משחקת את ברונהילדה הברברית): אם אנחנו רוצים לעורר מרד בכפריים כדאי להתחיל לעבוד. מה לגבי השדות במערב? יש שם כפריים שנמצאים תחת הלורד רעלב?
אני: נשמע לי הגיוני. נשמע לי הגיוני שבמסעותייך בילית שם זמן.
שחקנית: בטח. זה נשמע הגיוני. הייתי שם לפני שנים ואפילו חייתי תקופה באחד הכפרים.
אני: אז בטח תרצי להתחיל משם. שנדלג לכפר שאת מכירה?
שחקנית: כן.
אני: ובכן, הכפר אינו כפי שהוא היה. איזה סימן היכר יש לכפר הזה, שנותן לו את שמו?
שחקנית: אולי איזה עץ גדול?
אני: מה דעתך על השם "צל אלון" על שם האלון העצום שבכיכר הכפר?
שחקנית: מצוין.
אני: ובכן, כבר כשאתם מתקרבים לכפר את מבחינה שעצי האלון בסביבה כרותים. עגלות רבות עמוסות עצים יוצאות מזרחה. בכיכר, העץ הגדול כרות ואנשי הכפר, בפנים חמוצים, עובדים בגרזינים לפרק אותו לבולי עץ ולהעלות לעגלות.
).
