• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

לא קריטי לא קריטי 116 - מחשבות על פריפורם: דיון

קישור לפרק בגוגל פודקאסט
בתור אחד ששיחק במקור פריפורם (לפני 4 שנים כשהייתי בן 11 בן דוד שלי לימד אותי פריפורם וקרא לזה מבוכים ודרקונים, עד שהתחלתי לגלוש באינטרנט עברו שנתיים ובמהלך השנתיים האלו שיחקתי (או ליתר דיוק הנחתי) רק פריפורם) אני יכול להגיד שפריפורם היא לאו דווקא מתוך צורך לסיפוריות. אני שיחקתי פריפורם במקור והשחקנים המסורתיים שלי עדיין לא מצליחים לקרוא דף דמות; אני זה שאחראי על המכניקה, באופן מלא. הם פשוט מעדיפים משחק שבו אתה אומר מה אתה עושה, המנחה אומר לך גלגל ק20, ואז אומר לך לפי התוצאה מה קורה. כמו כן, לא הכרתי את הרעיון של תכנון מראש במשחק, ולכן הכל התבסס על אלתור (או על ספרים שקראתי, אבל זה כבר נושא אחר), דבר שאני לא ממש מצטער עליו כי זה נתן לי יכולות אלתור משמעותיות מאוד להמשך הדרך; עד היום אני מתכנן מעט יחסית וסומך על כושר האלתור שלי, והתוכניות שלי הן יותר תוכניות כלליות.
לכן, ניתן לומר שפריפורם הוא גם משחק עבור אנשים שרוצים פשטות ולאו דווקא סיפוריות.
זה פחות או יותר השנקל שלי בנושא, אשמח לשמוע את דעתכם.

אלעד הן אלעד הן?​

 
אכן כן. אני עדיין משחק חצי פריפורם עם שתי הקבוצות העיקריות שלי, כי הם צעירים עדיין ולא קולטים יותר מדי חוקים. הקבוצה המשנית (כלומר כן המועדפת עלי אבל נפגשים מעט) משחקת עו''פ מלא, ובחוג מו''ד ב20 טבעי משחקים מו''ד 5 מלא (כן, אני לא אוהב את רוב חוגי המו''ד, אבל ב20 טבעי זה לא מרגיש כמו חוג...).
 
בפרק עצמו העלנו עוד מוטיבציות אפשריות לפריפורם. לגבי פריפורם מתוך רצון לפשטות: אני לא רואה במשחק שתלוי כל כך הרבה במנחה משחק שפשוט להנחייה, והיות שהמנחה היא אחת השחקנים במשחק, זה פרמטר משמעותי (מה שלא אומר שזה לא פשוט לך ספציפית).

גם ברמת ההעדפה האישית, אני לא אוהב בכלל משחקים בהם הכל קם ונופל על המנחה בלי מנגנונים לחלוקת האחריות עם השחקנים ובלי כלי תמיכה משמעותיים ליצירת והרצת המשחק.
 
בפרק עצמו העלנו עוד מוטיבציות אפשריות לפריפורם. לגבי פריפורם מתוך רצון לפשטות: אני לא רואה במשחק שתלוי כל כך הרבה במנחה משחק שפשוט להנחייה, והיות שהמנחה היא אחת השחקנים במשחק, זה פרמטר משמעותי (מה שלא אומר שזה לא פשוט לך ספציפית).
פריפורם הרבה יותר פשוט עבורי להנחיה, כי אני יכול לעשות הכל; אני פשוט זורק דברים ובסוף יוצא מעניין. מניסיון, זה עובד.
ודיברתי על רצון לפשטות מצד השחקנים ולא מצד המנחה (זה די ברור מהפוסט שכתבתי, אתה יכול לראות את זה במפורש).
גם ברמת ההעדפה האישית, אני לא אוהב בכלל משחקים בהם הכל קם ונופל על המנחה בלי מנגנונים לחלוקת האחריות עם השחקנים ובלי כלי תמיכה משמעותיים ליצירת והרצת המשחק.
עניין של בגרות, לדעתי. שחקנים בגילאי 9-10 יותר יעדיפו שהמנחה יחליט את רוב הדברים, זה מוריד מעליהם את נטל ההחלטה והם לא מספיק מתעניינים בלספר סיפור ביחד וכל המיתוסים הדומים לזה כדי להתלונן על הסללה.
 
נורא עניין אותי הדיון על המציאות הפרקטית של דלות משחקי התפקידים בארץ בשנות התשעים כסיבה להתפתחות הפריפורם. זה גם קצת מתחבר להנחייה טוטאלית, לא? אם השה"מ אחראי.ת לכל החוקים, אז צעד סביר מעבר לזה הוא לראות איך להשתמש בכל הסביבה, מחוץ לחוקים, על מנת להגיע לחוויה הרצויה.
 
קצת מתחבר להנחייה טוטאלית, לא?
לא, כי זה מושג שמישהו המציא לפני כמה שנים וכולם שכחו מה זה כולל הוא.

המציאות הפרקטית של דלות משחקי התפקידים בארץ בשנות התשעים כסיבה להתפתחות הפריפורם.
עם זה אני נוטה להסכים. התחביב בשנות התשעים נראה בערך ככה:

1. יש רק שיטה אחת שבאמת זמינה כמו שצריך בחנויות וזו מוד"מ2. היא מתאימה רק לסוג מאוד ספיציפי של משחק פנטזיה. במחצית השניה של שנות התשעים גם את זה אין.
2. יש לך מגזינים (WIZ למשל) ואפילו כבר אינטרנט ואתה יכול לקרוא שם על משחקים שונים (ערפדים, מד"ב וכו') וגם דוגמאות ועלילות מהמשחקים האלה.
3. יש לך אפשרות להשיג מגוון של שיטות אבל בשביל זה אתה צריך לדעת אנגלית טוב ולהגיע פעם בשנה לכנס שהבחור שמבריח אותן לארץ בעזרת דיילות מקים בו דוכן. זה אומר שאולי לך יש עכשיו את המשחק ההוא עם אנשי הזאב אבל לא לאף אחד אחר.

אז מה שקרה זה שברגע שרצית לנסות לשחק את הרעיון המגניב הזה שקראת עליו, לא היו לך חוקים מתאימים לעשות את זה וגם לא לכולם היה זמן ויכולת ללמוד אותם. אז היית מריץ בלי שיטה.
 
חזרה
Top