• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

לאן נעלמה כיתת המב"ר?

לפני כמה זמן, סתם מתוך סקרנות, הצצתי באתר האינטרנט של מה שהיה פעם בית הספר התיכון שלי.
היו שם כל מיני מגמות טכנולוגיות (עם באז וורדס של סייברסייבר), מגמת עיצוב, מגמת תקשורת (עם באז ווורדס של ניו מדיה) ואפילו איזו הזייה בשם "מחשבת ישראל", אבל מה לא היה שם? את כיתת המב"ר שאני למדתי בה, גם לא בשם המכובס "כיתת אומ"ץ".

תוהה לאן היא נעלמה ואיפה אמורים ללמוד כל הילדים שלא מתאימים למגמות הנ"ל?
תלמידי תיכון כיום - יש כיתת מב"ר בתיכון שלכם?
 
לפי עדויות של קרובי משפחה, היו כיתות מב"ר לפחות עד לפני שנתיים.
מה שכן, אני חושב שבתי ספר שמנסים לשמור על היוקרה של "המותג" שלהם נמנעים מלהחזיק כיתה כזאת (התיכון שהייתי בו היה ככה - הם אפילו סרבו להחזיק קבוצה של 3 יחידות מתמטיקה - כבר לפני 6 שנים), אז יכול להיות שבית הספר שלך הפך ל-'טוב מדי בשביל מב"ר' עם הזמן.
 
יש כיתת מב"ר בתיכון שלי, אבל זה בגל שמערכת החינוך בירושלים הכריחה את התיכון הזה ליצור אחת - בגלל שזה כאילו בית ספר למחוננים.
מחשבת ישראל, אגב, זה מה שקוראים לו תרבות ישראל בכל מיני מקומות. או 'מסורת ישראל'.
 
אני רוצה לציין שמחשבת ישראל זו מגמה ממש מגניבה ומעניינת בעיניי שממש לא לקחתי כי אני תלמיד גרוע ( 100 בבגרות הראשונה בחמש יחידות מתמטיקה). נמאס לי מהזלזול בה בערך מכל בן אדם שאני פוגש.

אצלי בבית ספר יש כיתת מב"ר ולמען האמת בכלל לא ידעתי שזה דבר שהולך ונעלם. אין בשכבות ז-ט אבל ממה שאני יודע מאז ותמיד מב"ר זה רק בין י' ל-יב' לפחות אצלנו.
 
לפחות ממה שאני זוכר לפני 25 שנה, לימודי תנ"ך בתיכון היו מין שעטנז מוזר בין שינון תכני דת ובין גרסא לייט של לימודי מקרא עם "תקבולת כיאסטית" וכל מיני, כשהתוצאה הייתה בעיקר משעממת להחריד.

לא מכיר את הגרסא הנוכחית, אבל לפחות במה שראיתי באתר של התיכון-לשעבר שלי, נראה לי די מעצבן שהדבר היחיד שיש להם להציע לתלמידים בלי נטיות טכנולוגיות או אומנותיות זה "לעבור מסע פנימי עם עצמם" בעזרת הרמב"ם.

מצד שני, אני לא יודע עד כמה הכותרות של המגמות משקפות את המציאות ואפילו חושד שלא. זה כמו שבזמנו הייתה בתיכון שלי "כיתת תקשורת" שבתכלס הייתה כיתת מב"ר עם עוד כמה שיעורים על צילום ורדיו, וכיתת "עיצוב גרפי" שהייתה כיתת ערסים עם כמה שיעורים בפוטושופ.

באופן כללי, אני בספק אם הלימודים בתיכון הם אינדיקציה למשהו בעתיד. חברה טובה שלי הייתה מבריזה כל הזמן מבית הספר והיום היא מורה בחטיבת ביניים למחוננים...
 
אני כאילו חילוני גמור (אגנוסטיקן נראה לי) ואני דווקא סך הכל אוהב שיעורי תנ"ך בכל אופן אצלנו בבית ספר גם וגם ונראה לי שברוב בתי הספר יש גם מגמות ריאליות וגם דברים שהם פחות מדעיים. למשל אני מגביר מחשבת ישראל וכימיה, יש לי חברים שמגבירים שני מקצועות ריאליים כמו הנדסת תוכנה והפיזיקה ויש כאלה שבכלל מגבירים לא"י (לימודי ארץ ישראל, קצת גיאוגרפיה והיסטוריה) ותקשורת (רדיו).
 
אין לי מושג אין לימודי תיכון נראים היום, אבל back in my days שיעורי תנ"ך היו הדבר הכי טכני ומשעמם שיש.
לא ממש התעסקו שם בסיפור עצמו, אלא יותר בדברים כמו "מהו ההרמז בטקסט" ו"האם התקבולת היא מוצלבת או ניגודית?".
למזלי, הבגרות בתנ"ך ירדה בהגרלה* והסתפקתי בציון המתכונת.

* היה נסיון קצר ימים ופופוליסטי של משרד החינוך להוריד חלק מהבגרויות כדי להקל על התלמידים. הבגרויות שירדו נבחרו בהגרלה, מה שיצר זילות מאוד מביכה של כל העסק.
 
בתור אדם שעובד די מקרוב עם לא מעט בתי ספר, כיתות מבר ואתגר(גרסא יותר קיצונית של זה) בהחלט עוד ישנן, פשוט בהרבה בתי ספר כאמור לא מעוניינים בהם, בעיקר בפלחים סוציואקונומיים בהם אף הורה לא ישלח את הבן שלו לכיתה כזו וכהר יעדיף שילמד אקטסרנית מאשר שם.


בפלחים סוציואקונומיים אחרים פגשתי הרבה בתי ספר שיש בהם שלוש כיתות אומץ בשלוש רמות-תלם מבר ואתגר, כשבחלק מבתי הספר שלושת הכיתות מכסות בין רבע לחצי שכבה.
 
הסתכלתי גם באתר של התיכון השני בעיר שגדלתי בה סתם כי הנושא המשיך לסקרן אותי וNOPE, גם שם אין כיתת מב"ר אבל יש מגמת ביולוגיה ומגמת גיאוגרפיה (ליתר דיוק גיאוגרפיה וסייברסייבר).

ואנחנו מדברים על עיר פריפריה שיש בה רק שני בתי ספר תיכון. מה אמורים לעשות כל אלה שפעם הלכו למב"ר? האם יש בעצם כיתה כזו אבל שני בתי הספר פשוט מצניעים אותה בפרסומים שלהם?
 
באופן כללי, אני בספק אם הלימודים בתיכון הם אינדיקציה למשהו בעתיד.
אולי אני רומנטי מדי, אבל יש לי תחושה שהקורלציה בעיקרה חד-כיוונית: עתיד מקצועי יכול לרמז על המגמה שלך בתיכון, אבל ההפך נשמע הרבה פחות סביר.

ולגבי שיעורי תנ"ך - לצערי גם אני השתעממתי באותם שיעורים, ואני מחזיק מסיפורי המקרא (יחסית לחילוני). את התיכון סיימתי לפני שלוש שנים בערך.
 
עתיד מקצועי יכול לרמז על המגמה שלך בתיכון, אבל ההפך נשמע הרבה פחות סביר.
לא הבנתי את הכוונה במשפט.
העתיד הרי עוד לא קרה, אז התכוונת בעצם להווה מקצועי? אני לא לגמרי בטוח שיש פה קורלציה. למשל אין לנו "מגמת משפטים" בבתי הספר עד כמה שאני יודע ובכל זאת יש עורכי דין - שלפחות מאלה שאני מכיר בשכבת הגיל שלי למדו דווקא במגמות ריאליות, כי 5 יחידות במתמטיקה = בונוס לציון הסופי = ממוצע גבוה יותר = להתקבל למשפטים שהיה תואר מבוקש ולכן עם רף כניסה גבוה.
 
יש איזו מחשבה כזאת אצל תלמידי תיכון (לפחות אצלי), שמה שהם ילמדו בתיכון ישנה את העתיד שלהם. אם הם רוצים להיות רופאים, שילמדו ביולוגיה. אם הם רוצים להיות פיזיקאים, אז פיזיקה. אם הם רוצים להיות הייטיקיסטים, מדעי המחשב. אם הם רוצים להיות עורכי דין, אז... טוב, לזה אין מגמה.

אם הבנתי נכון את המשפט, אז זה בדיוק להיפך - רופא למד במגמת ביולוגיה, והייטקיסט לא למד בכלל בתיכון.
 
5 יח"ל ביולוגיה זה בסך הכל מקצוע אחד וכדי לעמוד ברף הקבלה של לימודי רפואה צריך הרבה יותר מקצועות אחרים עם ציון גבוה + הבונוס על יחידות לימוד רבות וכמובן פסיכומטרי גבוה.

בזמנו לפחות, "ביולוגית" הייתה המגמה של אלה שלא היו מספיק חכמים כדי להגיע לריאלית/מדעית אבל ידעו שהם יקבלו מכות בבית אם הם ימיטו חרפה על המשפחה בכך שילמדו בהומאנית או גרוע מזה בכיתת מב"ר.

תיכון פשוט נותן לך הזדמנות די סטרילית ובטוחה לברר מה מעניין אותך עם מעט מאוד השלכות לעתיד. ילד אחד מהכיתה שלי שהתגאה בזה שהוא עושה שלוש יחידות אנגלית כי הוא לא יודע אנגלית בזמן שכל השאר בתיכון (כולל הערסים מכיתת גרפיקה ועישון) עשו לפחות ארבע, עובד כיום בהייטק למיטב ידיעתי.

כהערת שוליים, כשאני חושב על זה, מכל האנשים שהכרתי שלמדו ביולוגיה באוניברסיטה אני מכיר רק אחת שבאמת עבדה בתחום וגם זה אחרי קורס מקצועי נוסף. כולם עשו תואר שני במשהו אחר או הסבה מקצועית, כי תחום הביולוגיה מוצף באנשים עם דוקטורט שמתחרים על משרות שלפני 15 שנה היו משרות לבוגרי תואר ראשון כמו הוראה בתיכון, ניהול מעבדה וכיו"ב.
 
תיכון פשוט נותן לך הזדמנות די סטרילית ובטוחה לברר מה מעניין אותך עם מעט מאוד השלכות לעתיד.
הלוואי וזה מה שהיו אומרים לנו בכיתה ט' לפני בחירת מגמה.

אני מרחיב כימיה וביולוגיה. ביולוגיה ממש עניין אותי (ועדיין מעניין אותי), אבל לכימיה לא כזה נמשכתי, לפחות בכיתה ט' כשבחרנו מגמה, ובכלל רציתי גיאולוגיה. אבל לא בחרתי בזה, משלוש הסיבות הכי מטומטמות שקיימות:
  1. אמרו לי שאני לא אמצא עבודה עם זה.
  2. זה לא היה נחשב למקצוע מדעי.
  3. רוב התלמידים שם היו "ערסים". (זה מאוד מצחיק, כי רוב התלמידים במגמות שאני מרחיב עכשיו הם אנשים שהייתי בעבר מגדיר כ"ערסים". אני חושב שללמוד עם חבר'ה מכיתות אחרות שבר חלק מהסטיגמות שהיו לי כלפי אנשים ששונים ממני).
לא שאני בוכה על זה עכשיו - כימיה דווקא די נחמד והמורה שלי ממש מדהימה - אבל עדיין חבל שוויתרתי על משהו שעניין אותי מסיבות טיפשיות כאלה.

בנוסף, בזמני רצו לפתוח מגמת ספרות בבית הספר. אם היו מבהירים לנו שזה לא באמת משפיע על העתיד, אני בטוח שדי והותר תלמידים היו בוחרים במגמה הזו, כולל אותי. חבל. דווקא נשמע נורא מעניין.
 
אין לי מושג על היצע המשרות בתחום הגיאולוגיה, אבל הגיאולוגים היחידים שהכרתי שירתו או עבדו במשרות סטודנט במדורי עבירות (מהמילה מעבר, לא מהמילה עבריין) בפיקוד דרום וצפון. דווקא בגיאוגרפיה, תחום שבצעירותי נראה לי די משעמם וזניח, אני מכיר אנשים שעובדים בכל מיני דברים מגניבים שבכלל לא חשבתי שקשורים לגיאוגרפיה אבל הם בעצם כן, כמו תכנון עירוני, GIS לסוגיו (יש בזה ביקוש נראה לי, חיילים שההכשרה שלהם הסתכמה בקורס GIS בצבא מצאו עם השחרור משרות די יפות) או חברות שילוח וסחר בינ"ל ונמלים וכד'.

מגמת ספרות מהמילה ספרים עם מהמילה תספורת? אם הכוונה למילה ספרים אז היה דבר כזה פעם - מגמה הומאנית שבה עשו 5 יחידות בספרות. מן הסתם לא למדו שם להיות סופרים וזו הייתה מגמה לא נחשבת במיוחד. אני אישית עשיתי 2 יח"ל בספרות והחלטתי להוכיח למורה שלי שזה מקצוע שאפשר להצליח בו בלי ללמוד. למבחנים השתמשתי בתקצירים מפוקפקים או המצאתי דברים וזה שקיבלתי 80 ומשהו בבוחן בקיאות על ספר שלא קראתי ובו ניתחתי סצנה שבכלל לא הייתה בספר והמצאתי אותה בעצמי מעיד די הרבה על המורה ועל חומר הלימוד.
 
ראשי תיבות של "מסלול בגרות רגיל" לפי ההגדרות של משרד החינוך, או "מפגרים בעלי רצון" בגרסא הבלתי רשמית.
כיתה שמלמדים בה את המינימום האפשרי של יחידות לימוד שעדיין יתן לך תעודת בגרות (21 יח"ל במצטבר אם זה לא השתנה) כדי לא להוריד את אחוזי הזכאות לבגרות של בית הספר.
 
בזמנו ארגנו עצומה לבית הספר על כך שבשיעורי ספרות מלמדים ספרים משעממים ומגעילים שבעיקרם סובבים סביב אנשים מכוערים שמזדווגים אחד עם השני (מדאם בובארי, חצוצרה בוואדי, המאהב) והצענו רשימה אלטרנטיבית של ספרים מגניבים עם אקשן והרפתקאות (ההוביט למשל). מן הסתם לא יצא מזה כלום.

ממה שאני זוכר, שיעורי ספרות סבלו מאותה בעיה של שיעורי תנ"ך - ניתוחים טכניים משעממים של ספרים שמלכתחילה לא היו מעניינים במיוחד, עם כל מיני שאלות כמו "אילו דמויות שטוחות ואילו דמויות עגולות יש בספר", "מהן המטאפורות בהן משתמש המחבר", "מה ד"ק ההצלה של הרעל שבלעה אמה בובארי וכמה נזק נגרם לה בממוצע כשהיא הקיאה דם שחור ומגעיל" וכיו"ב.
 
חזרה
Top